פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 571 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, ז' בניסן התשפ"ו (25 במרץ 2026), שעה 19:24 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263) (שיפוי מעסיקים בעד תקופת שירות מילואים של עובדים), התשפ"ו-2026 מ/1945 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: דקלה חורש – עו"ד, לשכה משפטית, זרוע עבודה, משרד העבודה אריה קרינץ – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר משתתפים באמצעים מקוונים: שלומי מור – עו"ד, משנה ליועמ"ש ביטוח לאומי טל פורר – ממונה משפטי לחקיקה, משרד הביטחון שרית דמרי דבוש – עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי יותם ארנסברג – מרכז השלטון המקומי מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים אופיר טל – חבר מנהל, העמותה למען משרתי המילואים ישי פולק – עו"ד, מנכ"ל התאחדות האיכרים, יושב ראש משותף של ועדת העבודה, נשיאות המגזר העסקי שלומי לויה – עו"ד, יועמ"ש, איגוד לשכות המסחר בר שהם – עו"ד, צוות מדיניות, פורום נשות משרתי המילואים עמית טרכטינגוט – ראש תחום מדיניות בפורום נשות המילואימניקים דדי סוויסה – מנכ"ל פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות מיכל אטינגר – עו"ד, מחלקה משפטית, ההסתדרות אדם בלומנברג – מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות סיגל סודאי – עו"ד, יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר ויוי וייץ – ההסתדרות ייעוץ משפטי: נעה בן שבת סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263) (שיפוי מעסיקים בעד תקופת שירות מילואים של עובדים), התשפ"ו-2026 מ/1945 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ערב טוב לכולם. היום יום רביעי, ז' בניסן התשפ"ו, 25 במרץ 2026. השעה 19:24. אנחנו נדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263) (שיפוי מעסיקים בעד תקופת שירות מילואים של עובדים), התשפ"ו-2026. אני אבקש מביטוח לאומי, יש לנו פה או את עו"ד שלומי מור או את עו"ד שרית דמרי דבוש, שיציגו לנו את מתווה השיפוי. לאחר מכן, בהתאם, למשרדים הרלוונטיים הנוספים. אז בבקשה, שלומי או שרית, או אוריאל, אחד מכם. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ערב טוב. עו"ד שלומי מור מהמוסד לביטוח לאומי. מה שאנחנו מביאים בפניכם הערב הוא תיקון חקיקה שמבקש לעגן בהוראת קבע בחוק הביטוח הלאומי שיפוי למעסיקים שהעובדים שלהם יוצאים לשירות מילואים. חשוב לומר שמדובר בשיפוי שהביטוי הלאומי למעשה משלם כמעט שנתיים וחצי, אלא שהוא עשה את זה לאורך השנים האחרונות באמצעות תקנות. כאן פעם ראשונה רוצים לעגן את זה כהוראת קבע שכפופה לכך שחוק ההסדרים יעבור, אנחנו עוד נראה את זה בהמשך. אני אסביר בקצרה שכיום כאשר עובד של מעסיק יוצא לשירות מילואים הרי שהמעסיק צריך להמשיך לשלם בגינו את ההפרשות הסוציאליות בגין התקופה שבה העובד נמצא במילואים. כאשר מדובר בעובדים מועטים או בתקופה קצרה זה אולי היה סביר לאורך שנים רבות. אבל מטבע הדברים בתקופת המלחמה ותקופות המילואים הארוכות מאוד זה הטיל נטל כבד ולא פרופורציונלי על המעסיקים. לכן נרתם הביטוח הלאומי, אוצר המדינה, המדינה, וקבעו שמעסיקים כאמור שהעובדים שלהם יצאו לשירות מילואים ישופו בשיעור של 20% מסכום ההכנסה של העובד בממוצע לאותו חודש שבו הם היו בשירות מילואים. חשוב לומר, ואנחנו אומרים את זה, 20% איננו שיעור מדויק. 20% הוא שיעור משוער שנותן ביטוי להפרשות המשמעותיות שאנחנו בחנו שמעסיק מוציא. יש מעסיקים שיקבלו טיפה יותר, יש מעסיקים שיקבלו טיפה פחות. עדיין מדובר בהסדר שהוא קל ליישום, שהוא פשוט, שהוא מהיר. שנועד לתת באופן כללי מענה להוצאה הזאת של המעסיקים על מנת שזה לא ייפול עליהם, אלא המדינה תשתתף בתשלום הזה. במהלך יתר הדברים אנחנו נדבר על איך מחשבים את אותו דבר של עובד שמתוכו נגזרים 20%. זה די פשוט. תלוי כמה זמן היית מועסק על ידי אותו מעסיק. ועוד אני אומר שההסדר הזה איננו רלוונטי כאשר מדובר בעובדי מדינה. גם פה יש החרגה. מדובר רק במגזר הפרטי. לגבי עובדי מדינה ההסדר הזה איננו בא לידי ביטוי. זו הקדמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המדינה לא תפצה את עצמה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה עובדי מדינה וגם עובדי קופת חולים ועובדי תאגידים, גוף מתוקצב. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מעביד ציבורי, נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אנחנו מפה נעבור לנציג משרד העבודה אם יש. דקלה, בבקשה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בנוגע להפרשות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, השיפוי. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לא, זה ביטוח לאומי מציגים את זה. אני בהוראת השעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, מבחינתך, מקובל עלייך ההסדר? אוקיי. אז אין לנו עוד בקשות לדיבור מהזום, נכון? אנחנו נבדוק את זה. לכן בינתיים נעה תקריאי בבקשה את הנוסח. אם למישהו יש בקשות לדבר, להעיר, אז זה הזמן כמובן, דרך הזום. ישי פולק, בבקשה. טוב, נתחיל מיותם ארנסברג ואחר כך נעבור לישי, ככל שנמצא אותו. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. אני רק אתייחס בקצרה. האמת שאנחנו דיברנו על העניין הזה גם בדיון הקודם בהקשר של מתווה הפיצויים. גם כאן אנחנו נבקש שהרשויות יכללו במתווה הזה ולא יוחרגו כגוף ציבורי. היות ובסופו של דבר הפער הוא על חשבון השירות שניתן לכלל התושבים במדינה. אנחנו מדברים כמובן על מצב מלחמה, השירותים הנדרשים מהרשות המקומית היום לספק גם בהיבטים של רווחה וגם בהיבטים של חינוך ובעוד היבטים נלווים הם רק עודפים. לכן אני חושב שבאמת ראוי שיהיה מקום גם לרשויות המקומיות בהקשר הזה ובמתווה הזה. אנחנו נשמח גם לראות את השינויים האלה מתבצעים בהתאם. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה יותם. תכף נבקש את ההתייחסות של ביטוח לאומי והמשרדים הרלוונטיים. אבל ניתן קודם לישי גם להתייחס. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה. אני יושב-ראש משותף של ועדת העבודה של נשיאות המגזר העסקי לצד תפקידי בהתאחדות האיכרים. אני רוצה להביע עמדה בשתי נקודות קטנות בהמשך למה ששלומי מור אמר. אני מדבר רק על החלק הראשון, החלק של השיפוי הקבוע. השיפוי הקבוע מדבר על הפניה לסעיף 376 שנותן לשרים את האפשרות לא רק להגדיל את האחוזים ככל שיחליטו, אלא גם להוריד אותם. וזה די מאיין את הסעיף. כיוון שאם במצב נורמלי, מצב רגיל, החקיקה תביא לשיפוי במצב שהוא אינו חירום או אינו מצב מיוחד במשק, יאפשר למעסיקים לקבל 20% שיפוי על משרתי המילואים או על העובדים שלהם שהם משרתי המילואים. ברגע ששר הביטחון יכריז על מצב שירות שהוא שירות חירום לעניין פרק י"ב של הביטוח הלאומי, שבפרק זה עסקינן, התוצאה תהיה שהשרים יוכלו להוריד או לבטל את השיפוי המלא או החלקי שאנחנו מדברים עליו. לכן זה משהו שצריך לשים עליו לב, שלא ניתן יהיה לבטל את זה. שברירת המחדל תהיה 20%. ככל שהשרים ירצו להגדיל את זה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אני אגיד לך מה ישי, בהוראות החירום להגדיל או להקטין אני יכולה להבין, כי אתה לא יודע מה מצב המדינה יהיה. אנחנו לא יודעים. יכול להיות שהמצב יהיה, אני לא רוצה לומר, חס וחלילה, הכול יהיה נפלא ונהדר ולא נצטרך מצבי חירום. אבל יש מצבי חירום שאולי המדינה לא תוכל לתת 20%. בסדר? אני לא יודעת, אני מניחה. אני לא יודעת מה מסתתר מאחורי הדבר. במצב השגרה כאשר יוצאים למילואים תקבלו את ה-20%, אין פה עניין של להקטין. אבל במצב חירום, אתה יודע, יש כאן אירוע אחר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זו רק סמכות שהיא יכולה להיות מופעלת. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> כן. אלא שסמכות שיכולה להיות מופעלת בלי בקרה נכונה או בלי מצב שבו אנחנו נוכל להבין שבעת חירום, כמו למשל בשנתיים וחצי האחרונות - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה באישור ועדת העבודה והרווחה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> - - - של אותם אנשי מילואים לצורך העניין. היא זו שאמורה לשאת. והעובדה שאנחנו נושאים בעלויות האלה כבר שנתיים וחצי או בחירום הבא גם נדרש לשאת בעלויות האלה, למעשה פוגעת בחוסן של ציבור המעסיקים ופוגעת בחוסן העובדים לשרוד את האירועים הללו. לכן יש לקבוע בסיס מינימלי של 20%, שזה הבסיס הסטנדרטי. וככל שרוצים לעשות שימוש בסעיף 376 בהכרזה כזו או אחרת שניתן יהיה לשנות את הדברים האלה, שניתן יהיה לשנות את זה למעלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ישי, אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבך שסעיף 376 הוא צריך את שר הביטחון ושר האוצר. צריך להיות בנסיבות מיוחדות ובאישור ועדת העבודה והרווחה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זה אני מכיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אמרת בלי בקרה. אז זה לא בלי בקרה. יש כאן בקרה משולשת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה. זה שר העבודה יחד עם שר האוצר וזה תלוי גם בהכרזה קודמת של שר הביטחון לפי סעיף 278. זאת אומרת, אנחנו נמצאים פה באמת עם הרבה מאוד הגנות. זה לא דבר שמפעילים אותו באופן מאוד, עם יד קלה על ההדק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, יש לך גם את שר הביטחון שיצהיר, גם את שר העבודה ושר האוצר שצריכים להשתמש ביחד בסמכות. וזה צריך לבוא לאישור ועדת העבודה והרווחה. בוא, זה מספיק תהליכים כדי להקטין או להגדיל. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> הרעיון הוא שלא ניתן יהיה לרדת מתחת ל-20% אלא רק לעלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, הבנו. אבל הסברתי למה אתה לא יכול לעשות את זה. אבל בואו נשמע את המשרדים, אולי הם יגידו כן. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> רק אני אשלים את הטענה בהקשר של מה ששלומי אמר בחלק של העלויות. בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על החלק של עובד שהוא עובד ברבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל השירות והסכום שהוא מחולק ב-90 לא ברורה הנחת העבודה במקרים של מקבלי שכר מבוסס על עמלות או עונתיות. אז זה דבר שצריך לשים אותו רגע פה. הדבר האחרון בהקשר הזה, בקטע הזה, במקטע הזה של החומר, שסעיף קטן (3) שמדבר על עובד שעבד אצל מעסיק פחות מחודש ברבע השנה או שהתחיל לעבוד אצל מעביר בחודש השירות, אז סכום הכנסתו ישמש את העבודה. פה אנחנו בכלל פוגעים בעובד לדעתי, כי המשמעות של הדבר הזה שאם לוקחים רק את סעיף ההכנסה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו עוד לא קראנו את הסעיפים, אז יש אנשים שלא מבינים על מה אנחנו מדברים. בוא נחכה רגע לסעיפים עצמם, שנגיע לצורת החישוב ואז ניתן לך את רשות הדיבור. בסדר? תודה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שוב פונה למי שבזום ורוצה לומר כדברי פתיחה איזה משפט אחד או שניים, בבקשה. אם רוצים להתייחס לגוף העניין או לגוף סעיף כזה או אחר, אז אני מציעה שאנחנו נקרא את הסעיפים ואפילו אולי ברצף את כל התקנות, את החלק הזה בתקנות, לגבי השיפוי, כל חלק השיפוי. ואז כל אחד שירצה להגיב, אנחנו נשמח. להגיב, להעיר, לבקש, לדרוש, נשמח. יש לנו את אופיר טל, בבקשה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> תודה. כתבתי שאני יכול להמתין להקראה ואז אני אתייחס לגופו של עניין, אז אני באמת אמתין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה אופיר. אולי עוד כתבו שהם רוצים רק בשלב ההקראה עצמה. יש לנו פה את שלומי לויה מאיגוד לשכות המסחר. לראות אם הוא רוצה עכשיו או אחר כך. ואת בר שהם, עו"ד בר שהם. מי שרוצה עכשיו איזה משפט או שניים יכול. בבקשה, רק תציג את עצמך. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> קודם כל ערב טוב ותודה רבה גם על הצעת החוק ותודה לך גברתי יושבת-הראש. אני דדי סוויסה, פורום העצמאים מבית ההסתדרות. היינו אצלך בכמה דיונים, בין היתר אנחנו מתקדמים איתך על כל נושא נושא הנשים בחופשת לידה. נשים עצמאיות וכדומה. רק היה חשוב לי לדבר על משהו ספציפי, סוגיה שאנחנו מתחילים להיתקל בה ואני נורא מודאג ממנה. הסוגייה של ה-20%. אני יודע שזה אירוע שאני לא אוכל להשפיע עליו מידי, כי כנראה זה כבר חלוט, סגור וכדומה. אבל השיפוי של ה-20% ולא 35%, כל אחד יודע ואת מי כמוך יודעת, כי את היית גם מעסיקה באופן אישי, שההוצאות האמיתיות של מעסיק הוא כ-35% מערך השכר, פלוס מינוס אם אנחנו באמת נותנים את הזכויות האמיתיות לעובדים או נותנים את הזכויות כדי לשמר עובדים טובים. 20% משמעות הדבר היא שאנחנו צריכים להכניס יד לכיס שכל חייל מילואים יוצא, כמעסיקים. כמעסיק אני מוציא עוד 15% כדי לתחזק את העובד הזה, כדי שיחזור אליי לאותו מקום עבודה. ואז אני שואל שאלה: גם אם זה נכון ואתם רוצים לעשות את זה, יש הבדל בין שטראוס לבין מכון קוסמטיקה. יש הבדל בין משרד עורכי דין אפילו עם עובד או שניים לבין לצורך העניין מפעל כזה או אחר. אנחנו לא יכולים לשאת, גם ככה הגזרות כל כך קשות. וגם ככה נורא קשה לנו להרים את הראש. מאז הקורונה, זה כאילו ממשיך. זה כמו איזה סיוט שלא נגמר כבר כמעט שש שנים. ואז אני שואל שאלה, דווקא את הביטוח הלאומי. ואני רוצה להבין, האם אתם מבינים את המשמעות? כי אנחנו באים אליהם ואני גם חבר בוועדה של עצמאיים בביטוח הלאומי. האם חשבתם לרגע לחשוב דיפרנציאלית על ההבדל בין עסק קטן לעסק גדול? אני אומר לכם בוודאות שעסקים קטנים לא יכולים לשאת את ה-15% הנוספים של הוצאות מעסיק. אני יודע שבא שר האוצר בצדק והוא אמר דבר נכון. גם לי, אגב, הוא ענה, ברמה האישית. אני מכבד אותו. הוא אומר תראו, אני לא בורח מאחריות. מה שהחובה אני משתתף, זה לא שלא. וזה נכון. אבל יש הרבה דברים שהם מעבר לחובה שאנחנו רוצים לשמר עובדים. עכשיו בא המילואימניק הזה, אני לא רוצה לפטר אותו. ואז אני שואל שאלה, ואת כציונית גדולה, אני שואל אותך שאלה. אנחנו רוצים להגיע למצב שיבוא מעסיק ובשקט, בעדינות, יחשוב פעמיים אם אני רוצה מילואימניק או איזה קצין בצבא שיעבוד אצלי כשאי יודע שהוא יוצא ל-30 יום, 40 יום, 50 יום למילואים, גם בשגרה? איזה סמג"ד או מג"ד, שאני סופג עליו עוד 15% הוצאות מעסיק באופן קבוע כל שנה? אני מממן את המילואים שלו? ואז הוא בעצם יקבל החלטה אולי בעצם לא לקבל אותו לעבוד אצלי? גם ככה אני סופג את הימים האלה שהוא לא נמצא בעבודה. אז אני חושב שאם אנחנו מאשרים את זה, אנא מכם, אולי נפעיל רגע שיקול דעת, גם ברמה לאומית, ציונית, ערכית, מוסרית ונפריד בין עסק ענק לבין עסק קטן של שניים עד חמישה עובדים. לנו קשה מאוד לשלם את ה-15% הנוסף. ואנחנו רוצים מילואימניקים ואנחנו גם שמילואימניקים אצלנו. ואנחנו נרצה כמה שיותר. ובעזרת השם שכל עם ישראל יהיה במילואים. אבל אנחנו לא יכולים לשאת את זה במקום המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני ממש מבקשת מכולם לקצר. מאה אחוז. דדי, תודה על הדברים, שמענו אותם. אני חייבת לומר ששמענו אותם גם כשאישרנו את התקנות בפעם הקודמת. היו כאן ויכוחים בנושא של, אני לא רוצה שתפתח את זה עכשיו. אני רק אומרת איך 35%, יש שטענו 50%, יש שטענו 28%. בסוף החישוב היה לפי ניכויי החובה. וכל אחד, כל מעסיק שרוצה לתת יותר כדי לשמר, כשגרה, אני לא מדברת כרגע בימי מילואים, בכלל לעובד. יש משהו שהחוק מחייב ויש משהו שהמעסיקים נותנים מעבר למה שהחוק מחייב. אבל אני לא נכנסת לזה. שמענו את הדברים, אמרת אותם בצורה מאוד יפה. ברשותך אני עוברת הלאה ואנחנו רוצים גם להתחיל בהקראה. ואז אם יהיו לך עוד הערות אתה בוודאי מוזמן. תודה דדי. עו"ד שלומי לויה, אני ממש מבקשת, שוב, אנחנו רק בפתיח ויש לנו לקרוא את כל החוק על שני סעיפיו. אז בבקשה, אם יש פתיח ולא להתייחס לגוף הטענות עצמן, אנחנו נודה. בבקשה. << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> גברתי, תודה רבה על זכות הדיבור. רציתי רק לדבר על דבר אחד. אני מצטרף לדברים שאמר ישי ולחלק מהדברים שאמר דדי סוויסה. מהבחינה הזאת שבסופו של דבר צריך לקחת את מצב הבסיס. נכון שהיה כאן עוול במשך עשרות שנים שכאשר עובדים של מעסיקים יצאו למילואים מעסיקים נדרשו לשלם את התנאים הסוציאליים שלהם עבור עובד שלא עובד עבורם. זאת נקודת המוצא. בסופו של דבר אם המדינה מחליטה לקרוא לעובד למילואים היא צריכה לקחת את כל הנטל עליה ולא להשאיר נטל על המעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או שכן או שלא. מאה אחוז. בוא, שלומי, החוק הזה נחקק בגלל שהמדינה החליטה באמת לאור האריכות של המלחמה ולכן עשינו את זה כהוראת שעה. ואז החליטו לא, לא רק הוראת שעה, זה יהיה קבוע. לכן אנחנו מוציאים את החוק. אבל הוא בא לדבר על 20%. שוב, חישבו את זה, גם אני שותפה, אני לא בממשלה, אבל פה בדיונים אצלנו בוועדה דיברו על הדבר הזה מכל כיוון וצורה. תכף נעלה את משרד האוצר ואת המשרדים הרלוונטיים ובואו נשמע אם הם מוכנים או לא מוכנים מבחינת התקציב של המדינה, פה אני לא יכולה לעשות מה שאני רוצה. אתה יודע, יש פה תקציב של מדינה. אני יכולה להגיד אוקיי, אני לא מוכנה לאשר את החוק אם לא יעלו לי ל-50% ואז זה ייתקע, כי אני לא יכולה להעלות אותו וגם את זה לא נצליח להעביר. אז תמיד צריך למצוא את האיזונים הנכונים בין מה הכי טוב לבין מה אפשרי כאן ועכשיו. אבל הבנו את האירוע ואנחנו מסכימים עם מה שאתה אומר. בשביל זה החקיקה הזאת הגיעה. << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> אני אומר דבר ומחזק את הדברים שאמר ישי. בסופו של דבר מה שאנחנו מבקשים בדבר הנוסף זה שהאישור של השרים וההחלטה שלהם לשנות תהיה רק כלפי מעלה. כי אם בסופו של דבר מדובר על 30% או 35% תוספת לשכר של העובד ונותנים למעסיק שיפוי על 20% לא הגיוני ולא הגון גם להגיע למצב שבו יורידו את השיפוי מתחת ל-20%. נקודה אחרונה קצרה בהקשר הזה זה גם המועד של העיתוי. בסופו של דבר המעסיק משלם לקופה של הפנסיה והביטוח הלאומי מהכיס שלו את אותם תשלומים בזמן אמת והוא מקבל את התשלום לאחר מכן מהביטוח הלאומי אחרי כמה חודשים להבנתי. עבור עסקים קטנים ובינוניים זאת גזרה תזרימית שהם מאוד מתקשים לעמוד בה עד כדי קריסה. צריך לצמצם ככל הניתן את הזמנים כך שיהיה ממש כמו back to back או זמן קצר לאחר מכן. ברגע שהמעסיק מעביר את הכספים הביטוח הלאומי משיב לו את אותו שיפוי. לא לחכות יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אגב, תכף נשמע את הביטוח הלאומי. אבל אני חייבת לומר לך שביטוח לאומי לא רואה את זה מיד. אז איך הוא ידע אם הוא שילם או לא שילם? אבל תכף נקבל את הביטוח הלאומי והם יתייחסו לזה. תודה רבה שלומי. אחרון לעת עתה לפני שניכנס פנימה זה עו"ד בר שהם. << אורח >> בר שהם: << אורח >> שלום לכולם, ערב טוב. בקצרה, בכמה מילים. אני בר שהם מפורום נשות המילואימניקים. תודה ליושבת-ראש הוועדה ולכל הנוגעים בדבר על קידום הצעת החוק במהירות וביעילות. אני כן אגיד שמעבר לשיפוי המעסיקים שהוא נקודת המוצא, יש צורך גם בקידום מענק למעסיקים של משרתי מילואים, של בני ובנות זוג. וכשאנחנו אומרות בנות זוג הכוונה כמובן לאשתו, ידועה בציבור או אם ילדיו של המשרת. המעסיקים, כמו שנאמר פה, כבר שנתיים וחצי נושאים את המחיר של שירות המילואים. זו תקופה מאוד ממושכת. היא יוצרת השלכות גם על המעסיקים וגם על העובדים. המעסיקים בקריסה ובמקביל יש פער גם בהגנות התעסוקתיות ויש מגמה מטרידה של פיטורי משרתי מילואים ובנות הזוג שלהם. המדינה למעשה מוציאה את המשרתים מהבית שלהם, מהתעסוקה, והיא מחויבת לדאוג גם להגנות תעסוקתיות גם למשרתים וגם לבני ובנות הזוג. בבסיס של ההגנות האלה זה לקיחת האחריות הבסיסית על שיפוי המעסיקים וגם על יצירת תמריצים מעבר לשיפוי עצמו, תמריצים כלכליים הכוונה, להמשך העסקה של משרתי המילואים ובני ובנות הזוג. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה בר. לפני שנעבור אלייך נעה, אני כן ארצה את משרד האוצר/משרד הביטחון לגבי השאלות הכלליות שנשאלו פה. א' זה לגבי להחריג את העיריות מההחרגה, זאת אומרת כן להכניס אותם לתוך ההסדר הזה. ב', כשנגיע כמובן לסעיף, האירוע בשעת חירום שאי אפשר יהיה להוריד, אלא רק להעלות. ומה שהציעה פה בר, מה קורה עם מענק עידוד? כלומר, לעודד עסקים להעסיק אנשי מילואים ונשותיהם. משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> קוראים לי אריה קרינץ, מאגף תקציבים. אני אשמח אם תוכלי לחזור רק על השאלה הראשונה, לא הבנתי אותה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה הראשונה, ששאלו פה הנוכחים, זה להוציא מההחרגה את העיריות, את הרשויות המקומיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לתת שיפוי גם לעובד ברשות מקומית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה מה שביקשו. השני היה לעלות לא 20%, אלא לתת 35%. השלישית הייתה שבאירועי חירום אפשרנו לשרים או להפחית או להעלות והבקשה הייתה להשאיר את מינימום 20%. כלומר, שכן תהיה אפשרות להעלות אבל לא להוריד. ואחרונה חביבה בר שדיברה על מענקי עידוד. לא רק שיפוי, אלא מענקי עידוד. אלה השאלות שהיו עד כה ואז אנחנו נצלול פנימה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> ברשותך אני אתחיל מלהפחית או להעלות בעצם את האחוזים. כמו שציינת, עם טיעונים די טובים, הממשלה בסופו של דבר רוצה לאפשר לעצמה איזה חופש פעולה בתוך הדבר הזה. אנחנו נמצאים כרגע בתקופה מאוד מורכבת שנמשכת הרבה מאוד זמן ואנחנו בוחרים לשמר את ה-20% האלה לאורך כל התקופה, בתקנות ועכשיו בקבע. על כן אני חושב שגם התשובה שלך טובה וככל שנצטרך לתת תשובה יותר מפורטת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, אל תסתמך על שלי. אתה האוצר. אני הייתי נותנת להם 35%. בסדר? אז לכן זה לא אני. אתם פה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> נגיע לאחוזים תכף. אני מדבר ספציפית על הורדה או עלייה בתקופת חירום, 376. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה לא עונה לפי הסדר. אני כתבתי את השאלות לפי הסדר, עכשיו אתה מבלבל אותי. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> שיפוי לעיריות אני אצטרך להחזיר לך תשובה, אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה אומר שהאירוע בחירום אתה רוצה להשאיר לך את השפיל הזה, זאת הייתה תשובתך. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני אומר שמבחינה משפטית אני אתן תשובה יותר מפורטת בהמשך. אבל כרגע ההיגיון של אנחנו משמרים גם בתקופה נורא מורכבת את ה-20% לאורך שנתיים וחצי ועכשיו אנחנו מכניסים את זה לתיקון קבע. אני מבין את החשש, הוא מוצדק מבחינה משפטית. מבחינה טכנית בסוף זה חופש פעולה של להחריג אותו אני חושב שבשביל החרגות הוא צריך לבוא ולטעון טיעונים נורא חזקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני אגיד לך מה. אני יכולה לענות לך תשובה אחרת ש-20% יהיה מינימום. כי בשעת חירום אז נכון שגם למדינה קשה, אבל למעסיק קשה שבעתיים. לסביבה כולה קשה שבעתיים. בסוף מדינה, העסק שלה נפגע וכו' ולפחות פה יש לה את הביטחון ואת הוודאות. אי ודאות היא בעייתית. אז אי ודאות ואתה תעלה לו הכי טוב בעולם. אבל אי ודאות ותוריד לו, אתה מערער פה. לכן אני יכולה להבין את הבקשה והיא הגיונית לחלוטין. אז למה לשמר אם אתה רוצה להוריד? תשאיר. אם המדינה החליטה שהיא נותנת 20%, תן 20%. תאפשר להגדיל, אני בעד. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אנחנו נוכל לבדוק את זה. אבל אני חושב שבסופו של דבר הממשלה לא צריכה להגביל את ידיה מהבחינה הזאת. אנחנו נמצאים בתקופה ממושכת קשה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא מגבילה. אבל כשאנחנו אומרים עכשיו 20% קבוע המדינה מחליטה ש-20% קבוע. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> כן, אבל הממשלה בכל רגע נתון יכולה לשנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם בחירום היא יכולה לשנות כל דקה, בסדר. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה מלכתחילה לתת את זה? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> כן, מאה אחוז. אנחנו ניתן תשובה מפורטת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. זה סתם עושה לא טוב בעיניים. אם אנחנו מתקנים, לא נראה טוב. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> גם בנוגע לעיריות אנחנו נחזיר תשובה. כי אני כן יודע שהן נפרדות. בנוגע לגידול באחוזים. אנחנו נמצאים בסופו של דבר במודל שכן נותן מענה לחובות ההפרשות הפנסיוניות של מעסיקים במשך השנתיים האחרונות. זה מודל שעובד בצורה טובה מאוד ונותן מענה, שוב פעם, לעלויות החובה. כמובן שלמעסיקים יש עלויות נוספות גם מעבר למה שדנו פה בוועדה. אנחנו לוקחים בחשבון את מה שאנחנו יכולים לתת. כרגע המקור שקיים להצעת החוק הזאת הוא מוקצה בשביל 20% וכל גידול כזה יגרום בעצם לשינוי ואיפוס החוק ובעצם ללכת לחפש מקור פעם נוספת. גם לחוק עצמו יש, בסוף הוא עובד. הוא עובד בצורה טובה. זאת ההתרשמות שלנו בנוגע לאחוזים. בנוגע למענקי עידוד, זה בעצם סדר עדיפויות של הממשלה. אנחנו כרגע מדברים על שיפוי מעסיקים. ככל ונרצה לדבר על מענקים נוספים אפשר לדבר על זה בהמשך הדיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, בסדר. אני רוצה להתחיל את ההקראה. כן, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263) (שיפוי מעסיקים בעד תקופת שירות מילואים של עובדים), התשפ"ו–2026 תיקון סעיף 283 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 283 – (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ושיפוי מעבידים על תשלומים"; (2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן – סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי סעיף 376; בסעיף קטן זה – "מספר ימי המילואים" – סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי סעיף 271; "סכום ההכנסה ליום" – סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו בסעיף 270: (1) לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו – רבע השנה) – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב־90; (2) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב־30 או ב־60, לפי העניין; (3) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב־30; בפסקה זו, "חודש השירות" – חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים; לעניין הגדרה זו, "הכנסה מעבודה", של עובד – שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד; "עובד" – עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, "מעביד ציבורי" – כל אחד מאלה: (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏; (3) קופת חולים. (ג) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב)." תיקון סעיף 376 2. בסעיף 376 לחוק העיקרי, לפני "הורה שר הביטחון" יבוא "על אף הוראות סעיף 283(ב)" ובמקום "בסעיף 283" יבוא "בסעיף 283(א)". תחילה ותחולה 3. תחילתם של סעיפים 1 ו־2 ביום פרסומו של חוק זה או ביום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026, לפי המאוחר (להלן – יום התחילה), והם יחולו לגבי מילואים כהגדרתם בסעיף 270 לחוק העיקרי, שבוצעו מיום י"ד בניסן התשפ"ו (1 באפריל 2026) ואילך. אולי נדגיש רק כמה דברים. דיברנו על כך שאנחנו מדברים על עובד שהוא עובד אצל מעסיק, למעט אם הוא מה שנקרא מעביר ציבורי, שזה המדינה, הגופים המתוקצבים או תאגיד בריאות וקופת החולים. התשלומים האלה הם תשלומים שמשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, אבל אוצר המדינה משלם את התשלומים מתקציב הביטחון. בסופו של דבר הכספים האלה באים מתקציב הביטחון. יש לנו את החישוב, כמובן המעביד אנחנו משפים אותו על סכומים שהוא אמור לשלם לפי אותו סעיף 283(א) עבור אותם תשלומים, קופת תגמולים או פנסיה. זה אמור להיות בסך הכול 12.5% זה חלק המעביד והפיצויים. ועל דמי ביטוח לאומי שהוא שילם. החישוב הוא לא לפי מספר הימים לפיהם חושב התגמול, אלא מספר הימים שמשמשים בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם שולם התגמול. כי לגבי התגמול יש חישוב שהוא קצת מוגדל ואנחנו הולכים לבסיס. באמת לימי המילואים ששירת אותו עובד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. סיימנו את החלק הזה של הצעת החוק. מיכל וקסמן בזום. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה רבה. אני מתנצלת שוב, אני לא אוכל להיות עם תמונה מאותה סיבה של אתמול. ברשותכם. מכיוון שאני לא יודעת אם תהיה לי עוד הזדמנות, ברשותכם אני אתייחס גם לחלק הראשון וגם לחלק השני של תיקון החוק. ראשית, 20% זה יותר טוב מכולם. ותודות לעבודה מאומצת ועקבית של ארגוני המעסיקים, התאחדות התעשיינים וכמובן נשיאות המגזר העסקי, שכולם עבדו קשה כדי שהרגע הזה יגיע. 20%, אני שבה ואומרת, אמרתי את זה גם בדיון לקראת הארכה לשלושה חודשים, זה לא החזר מלא כמו שכולם מבינים. אני גם אוסיף שבניגוד למה שאת אומרת, מיכל, זה לא זכויות שמשולמות שהן לא חובה, שהן בעצם איזה שהיא הטבה שנותן המעסיק. אלה חובות שקבועות בצווי הרחבה שונים. גם הפנסיה זה צו הרחבה, גם קרן השתלמות זה צו הרחבה. בוודאי כל זכויות המגן שאף אחת מהן לא משולמות ונצברות, זה מכוח חוקים. יכול להיות שיש עוד דברים שניתנים מכוח הסכמים אישיים שגם אותם אי אפשר להחזיר לאחור, אבל רוב הדברים שהם הרבה מעל 20% הם מכוח צווי הרחבה במשק. גם ענפיים וגם כלליים. כך שאין פה איזה שהיא זכות שניתנת שאין חובה לתת אותה. זה הכול חובה, הרוב חובה. לכן זה לא 20%, זה הרבה מעבר לזה. זה יכול להגיע גם ל-50% אם אני לוקחת בחשבון גם רכב, דלק. בסופו של יום רק צריך להבין שהעיקרון פה הוא מאוד חשוב. מדינת ישראל בסופו של יום שולחת את חייליה לקרב והיא צריכה לממן אותם, כולל הזכויות הסוציאליות. זה ממש לא אירוע של המעסיק, כי אז זה יוצר מס שהוא שונה בין מעסיק למעסיק. אחד שמעסיק חייל מילואים משלם את זה ומי שלא מעסיק לא משלם את הזכויות הסוציאליות האלה. צריך גם לקחת בחשבון שהמעסיק פה חווה קשיים רבים אחרים. זה לא מסתיים רק בזכויות הסוציאליות. כל המדינה חווה קשיים ובוודאי חיילי המילואים היקרים שלנו. אבל המעסיקים חווים קשיים רבים מאוד עם כל סוגיית ההיעדרות. היעדרות שהיא ארוכה, היעדרות שהיא מפתיעה הרבה פעמים. היעדרות שהיא לא ודאית. אי אפשר גם לקחת עובד אחר תחתיו. בעצם הם מתמודדים פה עם אירוע מאוד גדול. זה לא נגמר רק בזה. גם חיילי המילואים שנפגעים, נכי המלחמה, בסופו של יום המעסיק מתמודד עם זה לבד ואין אף אחד שמסייע לו. המדינה לא נמצאת שם. ה-20% האלה זה ברור מאליו. אני רק מזכירה מה שנאמר לקראת ההארכה של שלושת החודשים. התשובה הלא מקובלת שקיבלנו זה ש-20% זה כדי להימנע ממצב שצריך לתת מענה דיפרנציאלי, מה שמקשה עוד יותר על התהליך. אז אני רק מזכירה, והזכרתי את זה אז ואמרנו שנזכיר את זה היום, לקראת הדיון היום. בקורונה, ההחזר על הסוציאליות היה 25%, לא 20%. זאת אומרת, נתנו מענה קבוע ולא דיפרנציאלי שהוא הוגן יותר, 25%. אני שואלת לאן נעלמו 5% הללו? אלה 5% שלפחות מגיעים למעסיקים, אם לא יותר. אפשר עדיין לתת מענה שהוא קבוע ולא דיפרנציאלי, אבל לתת אותו בשיעור גבוה יותר. אם כבר ניתנה לי זכות הדיבור אני רק רוצה להתייחס עכשיו לסוגיית התיקון לחוק חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מעדיפה שתישארי איתנו, זה לא יהיה דיון ארוך. תישארי איתנו כשנגיע לחלק השני, בסדר? אני לא רוצה לעשות מישמש. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז אנחנו מאוד רוצים לשמוע את תשובת האוצר למה זה לא 25%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, הבנו, מאה אחוז. אני רוצה להאמין שאת רוצה תשובה לכל השאלות, לא רק על זה. מאה אחוז. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. גם היה לפני כן את אופיר טל שביקש לדבר אחר כך. אני לא יודעת אם האחר כך הגיע או לא הגיע. אז תכתוב לנו בווטסאפ. ישי פולק, בבקשה. כמובן שאם האוצר, תרשו את השאלות. אני גם רושמת, אבל אתה יודע, בסוף - - - << אורח >> ישי פולק: << אורח >> תודה רבה. מעבר לסעיף 2 שדיברנו עליו ביחס הראשון, אני רוצה לגעת בנושא של המחירים. הנושא של התמחורים של שעות העבודה. כשאנחנו מדברים בסעיף 1 אז לא ברור, סעיף קטן (1) לא ברורה הנחת העבודה שבמקרים של מקבלי שכר שמבוסס על עמלות או עונתיות. זה מתחבר עם סעיף קטן (3) שלמעשה שני הדברים האלה מהווים פגיעה בעובד שכן לפי ההכנסות נטו, גם אם הבן אדם הזה עבד, למעשה ברוטו כמובן, אבל סוג של עובד שעבד לא חודש מלא לפני ומחלקים לו את זה ב-30, אז החלק היחסי של אותו יום הוא למעשה המינימום של המינימום. אנחנו מכירים את הסוגייה הזאת בהתייחסות של העובדים השעתיים. כי זה למעשה מדמה מצב של עובד שעתי. שברגע שאין את המידע על ימי עבודה ושעות העבודה ולמעשה הערך הנכון, הערך המדויק של יום עבודתו אז אנחנו מדברים פה על עיוות למעשה של המספרים באופן שהעובד עלול להיפגע בשכרו. לכן חשוב לי לקבל הסבר מאוד ברור בקטע הזה ספציפי, על מנת שהעובדים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי ישי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני אגיד לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוא לא נבלבל. אני רוצה להסביר לך משהו ולכולם פה. יש לנו הרבה עיוותים והרבה דברים שנדרשים תיקונים בכל מיני חוקים. אי אפשר להלביש תיקונים שהם לא קשורים לחוק הזה על החוק הזה. את האומר העיוותים עלולים ליצור נזק, פגיעה בעובד. החוק הזה לא מדבר על העובד, הוא מדבר עליכם. לכן מה זה קשור? מה זה קשור לעובד? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> קודם כל, לצורך העניין זה מדבר עלינו ועל העובד. כיוון שאם את מסתכלת על סעיף קטן (3) לעניין עובד שעבד אצל מעסיק במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעסיק בחודש השירות סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות כשהוא מחולק ב-30. זאת אומרת שאם את לוקחת עובד שעבד 15 יום ואת מחלקת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אתה צודק, מאה אחוז. זה לא קשור. קודם כל, מי שייפגע זה אתם, לא העובד. כי זה השיפוי שלכם. אבל אני מסכימה, לא מדברים פה על שכר העובד. אני מסכימה איתך שצריך לתקן פה. כלומר, זה צריך להיות מחולק ל-30 או מספר הימים שהוא עבד. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה קשור לשיפוי שלכם, זה בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל המעסיק הרי שילם לו רק על חלק מהימים. הוא שילם לו על חלק מהימים רק. הוא היה עובד שלו רק חלק מהימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אז למה לחלק ב-30? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מאוד חשוב להגיד, שהמעסיק מקבל את השיפוי הזה רק על הימים שהעובד עבד. רק על התקופה שהעובד עבד אצלו. לא על תקופות אחרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, נכון. אבל את אומרת, כתוב כאן סכום ההכנסה ליום. איך את קובעת מה הכנסה ליום? הם אומרים אם הוא עבד חלק מהחודש לחלק ל-30. את לא יכולה לחלק. אם הוא עבד חלק מהחודש, תחלקו לפי מספר הימים שהוא עבד באותו חודש. כלומר, אם על 20 ימים הוא קיבל 2,000 שקלים את לא תחלקי ב-30, את תחלקי ב-20 כדי למצוא את היום. בסדר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אבל תראו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למה זה חלקי 30? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אנחנו הולכים לפי אותו היגיון, אז גם עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה, למה אנחנו מחלקים ב-30? יכול להיות שהוא עבד 45 ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, כתוב מחולק ל-30 או 60. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל בפסקה לפני כן את יכולה לבוא ולהגיד את אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הנה. חודש או חודשיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אבל חודש או חודשיים זה תמיד יכול להיות מעל חודש ואז אנחנו עדיין מחלקים ב-30, כי הוא לא הגיע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אז מאה אחוז, אני מסכימה איתך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז המעביד מרוויח? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, אני לא רוצה שירוויח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסוף השאלה היא איך אנחנו מגיעים לסכום הכנסה ליום. זה בעצם. אחרי זה אנחנו ניתן למעסיק שיפוי כפול סכום ההכנסה ליום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה נותן לנו איזה שהוא בסיס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך, אני מסכימה איתך. אני רק אומרת לך, נעה, וגם לך, אריק. אני אומרת שצריך באמת לדייק. אם בן אדם עבד 40 יום ובחודש היו 30. אז או שאתה לוקח את ה-30 ומחלק ב-30. או שאתה לוקח את ה-40, כמה הוא הרוויח על ה-40. בסוף אתה רוצה למצוא יום, אתה לא רוצה למצוא חודש .לכן אני מסכימה שאם יש חלקי חודש אז עושים או לפי חלקי חודש או לפי חודש וחלקו. זה חייב להיות מיושר. אבל בואו נשמע רגע את שלומי ואז אריה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> תודה רבה. אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מכבד אותנו בנוכחותו מזכיר הכנסת, אז תודה לך. דן, הוא גם ליהנות. << אורח >> דן מרזוק: << אורח >> תודה גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה שלומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ראשית, כמו שאמרת, אנחנו לא פוגעים פה בוודאי לא בשכרו של העובד, לא מדובר בחוק הזה. דבר שני שאני אומר שהנוסח הזה זה נוסח ששירת אותנו נאמנה כבר שנתיים וחצי, כך שאני לא חושש שיש בו עיוות ועכשיו אני אגיע ללב העניין. נכון שלכאורה כתוב סכום הכנסתו מחולק ב-30. ואז ישאל השואל מה, אבל אם הוא עבד רק עשרה ימים ויצא למילואים, תחלקו את זה ב-30? זה לא הגיוני. אבל בואו נקרא פסקה אחת אחרי שמסבירה מה זה הכנסת עבודה ומסבירה שלא מדובר רק באותה הכנסה של עשרה ימים שבהם הוא עבד ואחרי זה יצא לעוד 20 ימי מילואים. לא. ההכנסה שאנחנו מדברים עליה לפי הגדרת הכנסת עבודה, זה גם מה שהוא הרוויח פלוס מה שהוא מקבל כתגמול מילואים. זאת אומרת אותו בן אדם כן ייקחו את כל הכנסתו באותו חודש, כולל הכנסתו שהוא היה מקבל אלמלא הוא היה במילואים ואותה מחלקים ב-30 ומכפילים בימים שהוא היה בשירות מילואים. לכן זה עושה היגיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אה, אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל לגבי עובד שהתחיל לעבוד אצל המעביד בחודש השירות אז יכול להיות שהוא באמת התחיל ב-15 לחודש, עבד רק 15 ימים ובכל זאת אנחנו בעצם מחלקים את זה ל-30. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> קודם כל, אם הוא התחיל לעבוד ב-15 לחודש, אז המעסיק בוודאי לא אמור לקבל שיפוי על ימים שבהם הוא לא עבד בהם. ותגמול המילואים שלו הולך להיות באופן חלקי נכון לאותם 15 ימים של החודש. זה אמור להיות פרופורציונלי לימים ולהכנסה בגין אותה תקופה, בגין אותו חודש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה שלומי. מבחינתי הוא חסך את התשובה שלך אריה, כי הוא הסביר את זה כמו שצריך. תודה רבה. אופיר טל, בבקשה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> תודה רבה. אנחנו מאמינים מאוד לקחת את מה שנותנים. אז אנחנו ניקח את ה-20% ואני מניח שיהיה קושי כרגע לשנות את זה. מה גם שדברים אחרים תלויים בזה בגלל ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה. יש לנו הרבה מה להגיד על ה-20% בכמה מישורים. אני יכול לתת דוגמה על עמותות או על מה ששלומי אמר, מעסיקים קטנים. אבל אני מבקש בהקשר הזה לשים לב לדבר אחד: זה לא רק העובדה שלא מחזירים את ההוצאות האמיתיות, אלא גם העובדה שאין בכלל מחשבה על אובדן הרווח של המעסיקים. עובד שלא הגיע לעבודה זה עובד שאי אפשר להשיג בגינו רווח. ההפסד הוא הרבה יותר גדול מה-20%, 30% או 35%. לא משנה איזה מספר ניקח עכשיו. לכן השיפוי הזה הוא שיפוי חלקי מאוד. אני יכול להגיד לכם שעוד לפני ה-7 באוקטובר ישבנו גם עם הצבא וגם עם משרד הביטחון וניסינו לשכנע אותם ולא הצלחנו. לכן ה-20% האלה אנחנו ניקח את זה בשמחה כרגע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אופיר, אתה צודק. אתה צודק לחלוטין, אני גם שומעת את זה זה מלא מעט מעסיקים שמדברים על כך שהם לא יכולים לפתח את העסק. מסכימה. אבל אני רק רוצה להזכיר שהמילה שיפוי זה להחזיר אותך על מה ששילמת, על ההוצאות שלך ולא פיצוי. אני איתך, מה צריך בסוף זה לא סמנטיקה. אבל החוק מדבר על שיפוי ושיפוי זה כמה אתה הוצאת כסף. בעצם על זה אנחנו משפים. אבל אני מוכנה לשאול את אריק בעניין הזה לגבי עניין של פיצויים. כי כן אנחנו מחוקקים בלי סוף עכשיו ממש, אתמול ובעזרת השם נמשיך לחוקק את הפיצויים כשנגיע למעסיקים בעקבות הפסד וירידה במחזוריות וכו' בעקבות מבצע שאגת הארי. פה אנחנו מדברים על קבע, על שגרה. כאשר בשגרה בן אדם הולך למילואים איך אנחנו משפים את המעסיקים על עלות הפנסיונית. אריק, אם אתה רוצה להתייחס לגבי מה שאמר אופיר על פיצוי הנזק. יש פה נזק כשעובד יוצא למילואים ונעדר מעבודתו. נשמח לזה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני חושב שזה מוטיב שבאמת חזר לאורך הוועדה וגם היום בשיחה. בסוף המילואים הם עול שמכביד גם על הפרט, גם על המשק וגם על המדינה. אנחנו עושים פה היום את המיטב - - - << אורח >> אופיר טל: << אורח >> מילואים לא עול, המילואימניקים הם לא עול. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני חלילה לא אמרתי שהמילואימניקים הם עול. אני אומר שהמילואים עצמם הם בסופו של דבר משהו בעל משקל כבד, גם על המשק, גם על הפרט וגם על המדינה. לכן מה שאנחנו עושים זה לתת להם את המעטפת הכי טובה שאנחנו יכולים בכל הגזרות השונות. בין אם זה למילואימניק עצמו ובין אם זה לעסקים שנפגעים מזה. וכמובן גם לכל המעטפת שסובבת את אנשי המילואים. לכן היום כשאנחנו מביאים את ה-20% אנחנו מנסים לבוא ולעשות את המיטב. יש מעטפות נוספות בין אם זה מהמדינה ובין אם זה משהו קופתי. אנחנו כן בסוף לא נוכל לבוא ולתקן את הכול. אבל היום ההצעה, שוב פעם, היא באה לעשות את המיטב בשביל לגפר את המצב הנוכחי. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> יש לי עוד הערה אחת שגם נוגעת לדברים שאמר פה ישי. כרגע התיקון מדבר על שיפוי על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים, קופת פנסיה או לקופה כיוצא באלה ודמי ביטוח ששילם. המשמעות של זה שגם אם תיתן לשרים אפשרות להעלות את התגמולים או רק להעלות את התגמולים בפועל זה לא יקרה, כי הסכומים לקופות פנסיה ודמי ביטוח הם מוגבלים והם מגיעים באזור ה-20% באמת. לכן אם רוצים לשנות את זה ולתת את האפשרות להעלות צריך לשנות גם את הניסוח הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אריק. תכף נפנה גם לשלומי. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> ככל ובהמשך הדרך הממשלה תשנה את סדר העדיפויות שלה ותבחר לתת מעטפת יותר רחבה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אי אפשר. אתה לא יכול בחוק לכתוב שהשרים יוכלו להקטין או להגדיל. הם לא יוכלו להגדיל הוא אומר. סליחה, אני אדייק. תוך כדי שאני מדברת אני חושבת, הם יצטרכו, אם להגדיל יכול להיות שהמדינה תחליט להגדיל את האחוזים שמפרישים לאותן קרנות ופנסיה וכדומה. ואז כן, יצטרכו להגדיל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם באמת ישנו את צווי ההרחבה, זה הרי צריך להיות פה הסכם קיבוצי. היום זה מוסדר בצו הרחבה. הם ישנו את צווי ההרחבה, את ההסכמים הקיבוציים ואת צווי ההרחבה יכול להיות שהם באמת יצטרכו לשנות, להתאים את הסכומים גם פה בעתיד. אני לא יודעת אם אנחנו צריכים כבר עכשיו לבנות על האירוע הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן כל העניין של להגדיל או להקטין, יכול להיות שההוראה הזאת היא קצת תמוהה. כי אתה לא יכול להגדיל או להקטין, איך תעשה את זה? יש פה איזה אירוע. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> להקטין הוא יכול. להגדיל תהיה בעיה, כי הוא לכאורה כפוף לתגמול, תשלומים לקופת תגמולים ופנסיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה כנראה השעה. למה הוא לא יכול להגיד 40%? הוא מחליט שאחוזי ההשתתפות בהוצאה, גם אם היא נשארה אותו דבר, הוצאה שלך היא בוא נניח 40 שקלים. ההוצאה שאתה משלם. עכשיו אני מחליטה שאני מחזירה לך רק 20%. תעשה אתה חשבון כמה, זה חמישית. כמה זה יוצר. השרים מחליטים שאנחנו לא רוצים לתת 20%, אלא 30% על אותו סכום. למה הוא לא יכול? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> הם לא יכולים. לפי הנוסח הזה הם לא יכולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה? למה? הם לא מסבירים למה הם קבעו 20%. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> התשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים, לקופת פנסיה או לקופה או קרן כיוצא באלה ועל דמי ביטוח ששילם. הם לא יכולים לשלם או לשפות על רכיבים אחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי כאילו משלמים לו מלא על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מאחר וזה לא, אמנם זה נקרא שיפוי, כי זה המהות של הדבר הזה – לשפות על החובה שקבועה באותו סעיף 283(א) להמשיך לשלם לקופות ולקרנות. אבל זה לא שיפוי, זה לא אחד לאחד. זה סכום שהוא גורף או שהוא אחיד לכולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל הוא צודק, איך אפשר להעלות? אם זה שיפוי על מה שהוצאת, נכון שיש רווחים. אבל בסדר, אנחנו מסתכלים רגע על הכלל. הרעיון הוא לתת להם את ההחזר על הדברים האלה לא על דברים אחרים. לא על צווי הרחבה אחרים שאמרה מיכל. אם אתה מחזיר לרובם את מה שהם הוציאו איך אתה יכול להעלות את זה? הם לא הוציאו יותר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי בסעיף 283 הוא מדבר באופן כללי גם על קרן וגם על קופה, סעיף 283 לחוק. הוא לא אומר דווקא החיובים שהם חובה. הוא אומר שאם המעביד והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים, קופת פנסיה או לקופה או לכיוצא באלה הם ימשיכו לשלם. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אבל זה רק קרן פנסיה ודומיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל תראי את ההגדרה. המוסד ישפה על מה? על תשלום ששילם המעביד לקופה, לא כתוב פה לפי סעיף. כתוב בהתאם להוראות 376. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל אומרים שרק, הוא לא יקבל את השיפוי הזה אם יש לו שיפוי אחר מכוח תקנות של שעת חירום לפי סעיף 376. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. אבל לכן אני אומרת לך, פה יש כן הגדרה על מה. אין פה הגדרה, למה את לוקחת משם? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, זאת אותה הגדרה. שני המקרים מדברים באותן מילים בתשלום לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה. כאן אומרים אנחנו חישבנו את ה-20% לפי הערכה שלנו. אני מזכירה שבדיונים קודמים הסבירו על 12.5% ועוד דמי הביטוח ואז אנחנו יוצאים אפילו קצת פחות מ-20% ונותנים יותר. זה שיפוי ממוצע בעצם. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אבל ברגע שאתה אומר שאתה נותן סמכות להגדיל ואין לו אפשרות להגדיל אז נוצרת פה בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה לא נותן סמכות להגדיל. במצב חירום אתה אומר שיכול להיות שהשרים, באישור הוועדה יחליטו לתת שיפוי אחר. בסדר? זה יכול להיות. בסעיף 376 הם אומרים שבתקנות שלפי אותו סעיף ייקבעו המקורות למימון השיפוי. מותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי. יכול להיות שזו תהיה קבוצה קטנה, יכול להיות שזה לא יהיה כל המעבידים, יכול להיות שזה לא יהיה כל החיילים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אבל הוא אומר שיפוי מלא או חלקי על תשלומים כאמור בסעיף קטן 283. הוא מפנה לסעיף 283. זה לא שיש לו סמכות בלתי מוגבלת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, הוא מפנה, אבל התיקון פה אומר סעיף 283(א), על תשלומים כאמור בסעיף 283(א), באמת זה תיקון שנעשה כאן, קראתי אותו קודם, שמתקנים במקום סעיף 283 אומר 283(א) כי מפנים לאותם תשלומים שמשלמים לקרן ולקופה, וזה יכולים להיות תשלומים נוספים כאלה, שהם מעבר לאותם תשלומי חובה שעבורם קבעו את אותו שיפוי. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אם זה ברור ואכן יש אפשרות כזאת אז אנחנו בסדר. אני רק מוודא שאכן יש כוונה, יש את האפשרות לעשות את זה מבחינה חוקית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בוא נשמע את שלומי. בוא נשמע ברשותך את שלומי. שלומי מור. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אם הבנתי נכון את החידוד, ככל שאנחנו מדברים על שיפוי מכוח הסעיף שעכשיו אנחנו מתקנים אז הסכומים שלגביהם יש את ההפרשות מצוינים כאמור בסעיף. אבל אני אומר באופן מפורש, הביטוח הלאומי לא בודק בגין מה הפריש מעסיק ובאיזה שיעורים וכו'. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכאקסיומה המעסיק הפריש בגין הדברים הללו מכוח חובתו כדין או כתוספת שהוא החליט לקחת על עצמו. ככל שאנחנו מדברים על סעיף 376, נכון? אלא אם כן תחדד לי את השאלה. ככל שאנחנו מדברים על סעיף 376 אני, שוב, לעניות דעתי 376 וזה הבסיס לכל הסעיף הזה, זה רק בסיטואציות שמדובר בשירות חירום ששר הביטחון הכריז בה על כך שאנחנו מדברים על מצב חירום. בסיטואציה כזאת, מטבע הדברים, יש לשר יותר שיקול דעת. גם היום, אמרנו, ה-20% לא בהכרח משפים את הכול כבר היום. לכן להבנתי אכן סעיף 376 נותן יותר גמישות לעשות את זה ולהעלות את השיעורים גם בגין אותם סכומים שאנחנו מדברים עליהם או בגין אותן הטבות שאנחנו מדברים עליהם. להבנתי, כמו שאמרה נעה, המצב הזה הוא המצב הראוי והנכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אני חייבת לומר שאני לא הבנתי את האירוע. בסדר? השאלה היא לא מה ראוי או לא ראוי או היגיון. אני שואלת שאלה מתמטית פשוטה. אם היום על פי הסעיפים אנחנו בעצם משפים מלא, עזוב רגע את הקצוות. אבל כן מלא על לצורך העניין הפרשות לפנסיה פלוס הביטוח בריאות וכדומה, שזה יוצא 20%. אבל זה מלא. אתה משפה מלא על הדבר הזה. איך אפשר לתת שיפוי יותר גדול אם בחוק שאנחנו מחוקקים כרגע כתוב על מה אפשר לתת שיפוי. אם אנחנו נותנים שיפוי מלא על מה שכתוב, שוב, עזוב את הקצוות, איך אפשר לעלות מזה? אלא אם כן תכתוב בחוק שלנו עכשיו שהשיפוי הוא יכול להינתן גם על עוד דברים. ואז אם הוא יכול להינתן על עוד דברים אז אפשר יהיה להעלות, אתה משאיר שיקול דעת. אתה מבין? יש פה איזה סתירה שאני לא הבנתי את התשובה שלה. אלא אם כן תגיד לי מיכל, גם היום אין שיפוי מלא. לא על תוספות בצווי הרחבה, אלא על דברים שהתכוונתם מראש לתת שיפוי מלא. כי זה היה ההסבר לפני כמה חודשים כשהארכנו בעוד כמה חודשים. ההסבר היה על רכיבים מסוימים אנחנו נותנים החזר מלא. על אחרים אנחנו לא נותנים כרגע. ואז איך אפשר לעלות מזה? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> מה עם העניין שבסיפה שם, כיוצא באלה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בדיוק, זה מה שרציתי להגיד. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> יש הרחבה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כתוב "כיוצא באלה", זה לכאורה מאפשר להכניס דברים נוספים. אבל כבר היום, כמו שאמרת גברתי, השיפוי הוא לא בהכרח מלא. יש מעסיקים שישלמו מעט יותר ויש מעסיקים שישלמו מעט פחות. אז גם היום הוא לא מלא וכאמור סעיף 283 אומר כיוצא באלה. לא ידוע לי שאי פעם מכוח המילים הללו נכנסו אלמנטים נוספים. אבל לכאורה יש אפשרות בנוסח החוק להכניס אלמנטים נוספים לשיפוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. עו"ד שלומי לויה. << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> תודה רבה מיכל. אני אומר, רק נקודה אחת נוספת לחדד אותה, יוחלט בוועדה אשר יוחלט, יש פה גם שאלה בנוגע למועד התחולה, המצב של המועדים. ממתי משלמים? כמו שאני מבין את זה, אנחנו כרגע לא נוגעים עדיין בחלק השני של ההגנות על משרתי המילואים בסוגיית הרטרואקטיביות. אבל כאן להבנתי לפי הצעת החוק יש פה גאפ של שלושה חודשים. מתחילים, ההסדר הזה ייכנס לתוקף החל מה-1 באפריל. למה לא מה-1 בינואר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש תקנות בינתיים. יש תקנות שהן בתוקף עד 31 במרץ. << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> אה, אז התקנות נותנות לעניין הזה פתרון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות מתייחסות לשירות מילואים שעד 31 במרץ ומה-1 באפריל חלה הצעת החוק. << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> אז יש רצף, אין בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי המשרדים יגידו משהו אחר? << אורח >> שלומי לויה: << אורח >> כל מה שאני רוצה כאן לוודא שיש רצף. שאין מצב שבו יש חודשים שבהם מעסיקים לא משופים. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> בסוף החוק מוצע שההסדר ייכנס לתוקף או מהצעת חוק התקציב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מבחינת לתוקף יש לו שני מועדים, או מועד פרסומו של חוק זה או מועד פרסום חוק התקציב. אבל לפי המאוחר. אבל הם יחולו בכל מקרה, לגבי מילואים מ-1 באפריל 2026. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. והתקנות הנוכחיות הן בתוקף עד ה-31 במרץ, כך שאין שום פער. דרך אגב, גם אין פער במועדי התשלום. אחד הדוברים הקודמים דיבר על זה. וחשוב להבין, הביטוח הלאומי עושה את זה הכי פשוט שאפשר. הוא לא מבקש ממעסיקים להגיש תביעה נוספת. ברגע שמוגשת התביעה למילואים או שאנחנו משלמים מילואים באופן אוטומטי גם משולמים אותם 20% למעסיקים. זה לפעמים תוך ימים, לפעמים תוך שבועות בודדים. זה הכי מהר שיכול להיות. אין כמעט פער תזרימי שדובר עליו קודם. בוודאי גם אין פער של תקופות כאמור 31 במרץ יסתיימו התקנות, 1 באפריל נכנס החוק הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. יש עוד אנשים שרוצים לעלות בזום? כרגע לא. אז אני חושבת שאפשר לעבור לחלק השני. אנחנו נקרא את החלק השני, ואז ביקשה מיכל להתייחס. אם עוד מישהו רוצה להתייחס, שיכתוב לנו בזום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק צריכים לזכור לחזור לשאלות שהיו על העיריות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בטח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החלק השני אני מציעה שמשרד הביטחון יציג את הבקשה שלו להוסיף פה תיקון לחקיקה. טל פורר. << אורח >> טל פורר: << אורח >> אנחנו מדברים על תיקון עקיף בהמשך לשאלה שעלתה בדיונים הקודמים שלכם בוועדה, גברתי, בנושא נשות משרתי המילואים ומי שלהם ולמשרת המילואים יש ילד משותף. בעניין הגנות בעבודה כחלק מהפאזל של הגנות שהוקראו אצלכם כרגע בוועדה. הוגשו על ידי משרד העבודה וכל מיני סקטורים או אוכלוסיות שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. זו הוראת שעה בעצם שהייתה תקפה בחרבות ברזל והיא פקעה בסוף 2025. היא בעצם נותנת עוד הגנות מפני פיטורים והוצאה לחל"ת לבנות הזוג ולמשרתי מילואים. אנחנו מבקשים, אחרי שעשינו הערכת מצב עדכנית בשים לב למלחמה הנוכחית שהתחילה בתחילת שאגת הארי אני מתכוון, לפני כחודש. אנחנו כן מעוניינים להחזיר את הוראת השעה כמו שהיא, עם ממש תיקונים מינוריים שאני מציע שמשרד העבודה גם יתייחס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, משרד העבודה, כן. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> עו"ד דקלה חורש, משרד העבודה. בעצם לנשות משרתי המילואים יש הגנות שקבועות כבר היום בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. סעיף 2 בעצם קובע שאסור להפלות אותן מחמת שירות מילואים, כשבעצם משליכות על הילדים. יש לנו הוראה קבועה כבר היום בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) שבעצם גם קובעת את האיסור הזה של איסור פיטורים למי שבעצם נדרשת להשגיח על ילד. נדרש או נדרשת, כאשר בן הזוג משרת. בעצם רוצים להוסיף קומה נוספת של הגנה שתצריך את המעסיק לבקש היתר במצב של הוצאה לחל"ת או פיטורים בתנאים שנקבעו בהוראת השעה. אנחנו עקב בעצם הבחינה מחדש של הדברים ועצימות הדברים, נוכח הכרזה נוכחית וצווי המילואים שהוצאו, אנחנו חושבים שיש נכון לשקול את הדברים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לשאול האם אין חשש. אנחנו אומרים שהאישה, בת זוג או בן זוג של חייל מילואים שצריך לבקש היתר בשביל לצאת לחל"ת. אם אנחנו מסתכלים לתוך התוכן של הוראות תיקון מס' 19 שאותו מבקשים להחיל, אז אנחנו רואים שיש שני מצבים. יש גם מצב שבו העובד בעצמו מבקש לצאת ורוצה לצאת. ואז בעצם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מקשה עליו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יכול להיות במצב הזה שנגרם לו קושי, כי גם אז המעסיק צריך לקבל היתר. ואז יכול להיות, השאלה מה קורה עם זכאויות אחרות כמו הזכאות לחל"ת. האם זה לא משהו שיכול להכביד על העובד? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר אולי להחריג שאם זה בהסכמה של שניהם אז אפשר. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני רק אגיד שבדיונים הקודמים בוועדה בעצם היה רצון לבחון את טיב ההסכמה בין המעסיק לעובדת ולראות באמת שההוצאה לחל"ת על דעת שני הצדדים. זה מה שהוועדה חשבה שנכון לעשות. אפשר לשמוע גם את הפורום וגם את משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נשמע את כולם. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני חושבת שזה עניין בסופו של דבר, אפשר לחשוב על מצב שבו יש לה הגנות אחרות ואז אולי לפטור, כמו שעשינו בחוק עבודת נשים. אפשר לשקול דברים אחרים. אבל באמת הוועדה חשבה בפעם הקודמת לבחון את ההסכמות, שזה לא, שמעסיקים לא יוציאו בלי הסכמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק אם אפשר לשאול, אתם יכולים לתת נתונים על איך הוועדות פעלו? כמה היתרים ניתנו, כמה היתרים לא ניתנו? האם זה נראה לכם משהו שהוא עוזר, שהוא מנגנון שאפקטיבי או לא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואם יש לך כמה זמן, רגע, משרד הביטחון אנחנו מדברים או משרד העבודה? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> ועדת התעסוקה היא תחת משרד הביטחון. לטל יש את הנתונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נשמח מטל לקבל נתונים לגבי בכלל מספר הפניות שפנו לוועדה. כמה מתוכם בני ובנות זוג, כמה התקבלו וכמה לא. ומה הסבירות שלא, מה הסיבות שכן? << אורח >> טל פורר: << אורח >> אני רק אבהיר, ועדות התעסוקה הן גוף סטטוטורי. הן אמנם כפופות למשרד הביטחון, אבל הן עצמאיות לגמאי. ההחלטה שלהם, הן פועלות רק לפי דין וערעור זה בבית הדין האזורי לעבודה. אנחנו לא משפיעים ואין לנו שום מעורבות בהחלטות שלהם. מבחינת נתונים: כאשר הוראת השעה עמדה בתוקף, זה אמנם לא נתון שאני יודע להגיד אותו בוודאות, אין לי מספר לגביו, אבל אנחנו יודעים שהיא הייתה מאוד אפקטיבית ביחס לעובדים. הגיעו 115 בקשות לוועדות תעסוקה מצד מעסיקים לתת היתר. עוד שבע בקשות בלבד הוגשו מצד בנות זוג, בני זוג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, מה הם ביקשו? << אורח >> טל פורר: << אורח >> שהם מבקשים להתיר את הפיטורים, למרות שבן הזוג לצורך העניין בשירות מילואים פעיל באותו זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, מצד המעסיק אני מבינה. אני שואלת לגבי בנות הזוג שהם כבלו נגד הפיטורים או נגד הרצון לחל"ת. כלומר, לא היה בקשות שאנחנו רוצים לצאת בהסכמה לחל"ת וצריך את האישור שלהם. << אורח >> טל פורר: << אורח >> זה לא מגיע לוועדות התעסוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, למה לא? אם מעסיק רוצה להוציא לחל"ת והעובד מסכים? << אורח >> טל פורר: << אורח >> בוודאי, לא, לא נכנס לזה. לא נכנס לגוף העניין הזה. סליחה, חשבתי ששאלת משהו אחר. מבחינת עוד נתונים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה נדחו, כמה התקבלו. << אורח >> טל פורר: << אורח >> כן, 97% מההיתרים שהתבקשו התקבלו. זאת אומרת שוועדות התעסוקה אמנם זה נראה כאילו לא אפקטיבי, אבל קודם כל יש להם, המעסיק צריך לעבור דרך ועדת התעסוקה ולקבל את ההיתר הזה. זה לא מכשול שהמעסיק לא יכול לעבור או שזה איזה שהוא נטל גדול עליו. אנחנו רואים שבאמת 97% מהבקשות שהגישו מעסיקים התקבלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משך הבירור? << אורח >> טל פורר: << אורח >> משך הבירור מאוד מהיר. זה קבוע בתחילת החוק. לדעתי זה עד 15 ימים. אני מיד אגיד לכם בדיוק את הסעיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל בפועל זה באמת היה, תראה, אנחנו קובעים הרבה דברים שזה קבוע בחוק. << אורח >> טל פורר: << אורח >> זה לגמרי עובד. הוועדות עובדות מצוין. אני גם אוסיף שבנוסף להגנות האלה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 115 ועוד 7, לאיזה תקופה? של חצי שנה? << אורח >> טל פורר: << אורח >> לא, זה היה, אני מדבר על נתונים רק ביחס לשנת 2025. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שזה היה לכל שנת 2025. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> סעיף 21(ב) קובע שוועדת התעסוקה צריכה ככל האפשר לדון ולפסוק בכל בקשה תוך 15 ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. אוקיי, עוד שאלות? מאה אחוז. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני רק אגיד שהוראת השעה התייחסה במפורש ואני יכולה גם להקריא, למצב דברים שבו בוחנים את ההסכמה. נכתב ככה: "ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף... אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירות המילואים... הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם בקשר לשירות המילואים". זאת אומרת גם אם היה קשר, הייתה ביניהם הסכמה. "המעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה". כלומר, הוועדה בחנה שיש הסכמה אמיתית. וגם אם זה קשור, ההקלה שניתנה שגם אם זה היה קשור לשירות המילואים אפשרו את זה. זה היה קשור לעילה המוגנת ונתנו לזה אפשרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשחוקקנו את התקנות להוראות מעבר כבר היה לנו את החל"ת בתשלום, נכון? זה לא הכוונה לחל"ת ללא תשלום. כי כאשר חל"ת ללא תשלום אני מבינה את הצורך. אבל כשזה חל"ת בתשלום זה קצת יותר מעניין. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> זה משהו שצריך לשקול אותו, כי באמת מה שנכתב עכשיו בחוק הסיוע, אני לא יודע אם אושר כבר במליאה או לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עוד לא. זה אמור לעלות. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בשמירת דינים נכתב שאין בחל"ת הזה כדי לפגוע בזכויות שנתונות למשרתים ובנות זוג של משרתים. כי לכאורה ככל שנכניס את זה לתוקף אז ייצא מצב שאתה יכול לבקש היתר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם לחל"ת בתשלום. ועד שזה יקרה אסור לו להוציא, כבר יעברו 14 יום, אפשר יהיה, עלולה להיות פה פגיעה. בסדר? עלול להיות מצב שבו גם אנחנו פוגעים בנשים האלה. כי לא יהיה לך את הרצף. צריך הרי רצף של 10 ימים. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אפשר לחשוב כמו בחוק עבודת נשים, על מצב דברים שבו יש הגנות מכוח חוקים אחרים מפני פיטורים. ואז רק במקרים כאלה אולי שלא יגיעו לוועדת תעסוקה. זה מה שעשינו בעצם בחוק עבודת נשים. אמרנו במצב שבו האישה מוגנת לפי חוק עבודה בשעת חירום כי המסגרות של הילדים שלה סגורות, כי יש מגבלות על הגעה למקומות עבודה. רק במצב כזה המעסיק לא יבקש היתר להוצאה לחל"ת, לפגיעה בהיקף משרה או הכנסה. כמו במצב דברים הזה. אפשר לחשוב על הוראה כזאת. צריך לשמוע את הפורום. כי זו באמת הייתה אמירה מאוד חזקה שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נשמע, כן. מאה אחוז, תודה. קודם כל מיכל. אני קוראת את השמות לא לפי הסדר, זה רנדומלי מה שרשום לי פה. אם אני אפספס מישהו אתם בהחלט יכולים להעיר לנו. מיכל וקסמן חילי, ביקשת לדבר גם בנושא הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי רק אני אזכיר שהחל"ת שמדובר בו הוא או חל"ת לתקופה בלתי מוגבלת, חל"ת שמוגן, זה או חל"ת לתקופה בלתי מוגנת או חל"ת לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות. או אם זה תקופה של פחות מ-30 ימים הוא מצטרף לתקופות קודמות שבסך הכול בהם החל"ת היה למשך יותר מ-30 ימים. זאת אומרת, זה לא כל חל"ת של 14 ימים או 21 ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 10 ימים, אנחנו תיקנו ל-10 ימים. כן, למרות שזה יכול להצטרף. בסדר, בואי נשמע אותם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי בגלל זה אין הגבלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, מיכל, בואי תתחילי. תציגי את עצמך. << אורח >> מיכל אטינגר: << אורח >> מיכל אטינגר, עורכת דין במחלקה המשפטית לאיגוד המקצועי בהסתדרות. שאלה לגבי הצווים שעליהם חל התיקון. בתיקון 19 דובר על שני סוגים, על צו מינוי בשעת חירום ועל צו, לאו דווקא צו חירום, שהוא לפחות 21 יום. כאן אני רואה שהסירו את אחד מהם והם מפנים לצו שהוא לפחות 21 יום. זאת אומרת ההגנה של צו חירום שהוא פחות מ-21 יום היא לא קיימת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברשותך, אלה הדברים? את רוצה את כל השאלות? כי אנחנו לא רוצים להוריד ולהעלות. אז תגידי לנו את השאלות שלך ותכף נעלה שוב את טל. << אורח >> מיכל אטינגר: << אורח >> זאת השאלה בעצם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> מיכל אטינגר: << אורח >> ההגנה היא פחותה ממה שהיה בהוראת השעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, מאה אחוז. נעשה קצת זיג-זג. אם אפשר להעלות את טל. << אורח >> טל פורר: << אורח >> אני אשיב. נכון, בהוראת השעה הקודמת, זה אמרתי אנחנו עושים כמה שינויים מינוריים. זה אחד השינויים המינוריים, לגילוי הנאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה קורא לזה מינורי, יכול להיות שאחרים יקראו לזה פחות מינורי. << אורח >> טל פורר: << אורח >> אני אסביר ממה נובע. הכלל לגבי חייל המילואים עצמו קבוע בסעיף 41א לחוק והוא דורש שחייל המילואים שירת לפחות שלושה ימים ברצף. מה שהיה בהוראת השעה לגבי בנות זוג זה שתי חלופות: או 21 ימי ברצף כמו שאנחנו מציעים כרגע או שירות בצו 8, מה שנקרא שירות בנסיבות חירום. זה יכול להיות גם יום אחד. אחד לא הגיוני שבת זוג תקבל הגנה על בסיס שירות קצר שאפילו את משרת המילואים עצמו לא היה מזכה. מבחינתנו זה תיקון עיוות שנפל. זה לא היה כוונת המחוקק, אני בטוח, כשאפשרתם את התיקון בחרבות ברזל. חוץ מזה, כמו שאמר אחד הדוברים פה מקודם ביחס למעסיקים, בסוף יש גם איזה שהוא איזון שאנחנו צריכים לשמור עליו. לא להטיל איזה שהוא נטל כבד מידי על מעסיקים, מקום שבאמת לא צריך. ושירות שהוא קצר, אמרתי זה יכול להיות ימים ממש בודדים ואפילו פחות ממשרת המילואים. אנחנו חושבים שזה לא מוצדק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל השאלה אם יש צו 8 שהוא לא מוגבל בזמן, מה קורה אז? אם יש צו 8 שלא קובעים מראש כמה זמן. אז יכול להיות שבינתיים, לפני שחלפו 21 ימים, אז לא יודעים מה משכו. הוא בעצם לא מוגבל בזמן, אז לא יודעים מה משכו. ואז אותה בת זוג או בן זוג לא מקבלים את ההגנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או יודעים, ונניח וזה 14 יום, לא 21 יום. אז מה? גם 14 יום זה יכול לשבש לה את מקום העבודה שלה. בכל זאת, 14 יום בנסיבות חירום שכל המשק כולו בלחץ. יש פה איזה אירוע. אני מבינה יום אחד. לקחת לקצה. לקחת יום אחד, אבל זה לא בהכרח יום אחד. << אורח >> טל פורר: << אורח >> לא, ברור שזה לא בהכרח יום אחד. אבל אני כן אומר שממילא הסיטואציה שנעה תיארה שיש מצב פתוח, ממילא ההגנה חלה עליה כל זמן שהוא בשירות. ובעזרת השם הוא יגיע ליום ה-21 וההגנה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, לא חלה. למה ההגנה חלה עליה כל זמן שהוא בשירות? << אורח >> טל פורר: << אורח >> כי אסור לפטר אותה כל זמן שהוא בשירות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל לגבי שירות מילואים שהוא מהסוג הזה, שהוא מעל 21 ימים. הסדר הקבע אוסר לפטר אותה בשל המילואים. << אורח >> טל פורר: << אורח >> אני לא מדבר על הסדר הקבע, אני מדבר בהוראת השעה. את אומרת מה הסיטואציה שמישהו מקבל צו 8 פתוח, בלי מועד סיום. אז לגבי זה אני אומר, כל עוד הצו פתוח גם ככה חלה עליה ההגנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, זהו. זה לא מה שקורה. כי התנאי להגנה הוא או שהצו הוא צו 8 או שהוא צו של 21 ימים או שמשכו הצפוי הוא 21 ימים. זאת אומרת שהוא בפועל יותר מ-21 ימים רצופים. אין לנו, היא לא תהיה מוגנת מפני הפיטורים בזמן השירות. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> מה שטל אומר שברגע שזה יגיע ל-21 יום היא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל לא, כי זה לא כתוב כך. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לא, כתוב 21 רצוף. נניח יש צו פתוח. חלפו 21 ימים, גם בצו פתוח, היא מוציאה אישור. היא מודיעה למעסיק, כאן זה ממש הקל במובן הזה. היא צריכה להודיע למעסיק שבן הזוג משרת וכשחולפים 21 ימים חלה עליה הגנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אבל זה רק בחלוף 21 ימים. והוא למשל ביום ה-14 למרות, אם נניח בן הזוג קיבל צו מראש ואמר לה שהוא יוצא לחודש, היא מקבלת הגנה מהיום הראשון. היא מקבלת את ההגנה מפיטורים ביום הראשון. אבל אם הוא קיבל צו פתוח ללא הגבלת זמן וזה צו 8, אז היא לא מוגנת בעצם עד שהיא תגיע ליום ה-21. ואז נוצר פה איזה שהוא עיוות. יכול להיות שהוא צריך להשאיר, אם אתה רוצה לעשות איזונים. למרות שאני יודעת שקבעו את תיקון 19 עשו הרבה חשיבה והרבה איזונים. אבל אם רוצים לשנות את האיזונים שנעשו בתיקון 19 אז אולי לפחות להגיד שאם זה צו 8 שאינו מוגבל בזמן צריך להתייחס אליו אחרת. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אם הרעיון של באמת של צו שלא מוגבל בזמן זה משהו שהוא חירומי כזה, אז אפשר לחשוב על זה. << אורח >> טל פורר: << אורח >> אפשר להבהיר פה פשוט ברישה של הפסקה, של התיקון, של הוראת השעה, כלומר לפני התנאים אפשר להכניס שם הבהרה שלא ניתן לפטר בתקופת שירות בצו 8 פשוט. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי, זה מה שהיה כתוב קודם. אז אני מציעה שנישאר עם הנוסח שהיה בתיקון 19 ופשוט להאריך את תוקפו. << אורח >> טל פורר: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. נעבור לעו"ד סיגל סודאי. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> שלום. רציתי להתייחס לעניין של התקופה המוגנת. אם אני מבינה נכון, מדובר פה עד תום 30 ימים מסיום תקופת תוקפת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. זאת אומרת זה מנותק למעשה משירות המילואים של בן הזוג. זאת אומרת ההגנה היא בזיקה למצב החירום, לאו דווקא לשירות המילואים לפי זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, לא, צריך להבחין בין השאלה מתי תהיה בתוקף הוראת השעה לבין השאלה מתי יש הגנה לבת הזוג או לבן הזוג. ההגנה לבן הזוג היא בתקופת שירות המילואים, אם שירות המילואים עונה על התנאים שהזכרנו. וגם מוצג שזה יחול על 14 ימים שאחרי שירות המילואים. אבל רק בתקופה הזאת חלה אותה דרישה שאם מפטרים בתוך התקופה הזאת אז צריך ללכת לקבל היתר מוועדת התעסוקה, מפטרים או מוציאים לחל"ת. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> אוקיי, תודה. עכשיו גם לעניין של הנושא של החל"ת. כאשר מדובר בעובדת שהיא זו שמעוניינת לצאת לחל"ת. עכשיו, הרבה פעמים, אנחנו במציאות הזאת של המלחמה עובדות פשוט לא מגיעות לעבודה מיוזמתן. הן אפילו לא מבקשות, הן פשוט לא מגיעות. במצב כזה לדרוש מהמעסיק לפנות לוועדת תעסוקה כדי לקבל היתר, שלא לדבר שזה גם חל רטרואקטיבית. אז עכשיו כל מי שיצאה למעשה, לא הגיעה לעבודה, עכשיו המעסיק יצטרך לבקש היתר מוועדת תעסוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היתר למה? היתר לפיטורים, היתר להוצאה לחל"ת? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> היתר להוצאה לחל"ת זה גם וגם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאני אבין למה את מתכוונת. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> על החל"ת. זה חשוב, אני מדברת עכשיו על החל"ת. זה פשוט לא מעשי, בטח לא בתקופה הזאת, לא עם כל הנטלים והאילוצים ועם מה שהמעסיק מתמודד. עכשיו את כל מי שלא רוצה להגיע לעבודה מיוזמתה, לא בגלל שהמעסיק לא מעוניין, אלא כי היא חוששת להגיע לעבודה או שיש לה ילדים קטנים. עכשיו המעסיק יצטרך לעשות בדיקה לגבי כל העובדות ולהגיש בקשות לוועדת תעסוקה מתחילת השנה? לא נראה לי מעשי. עכשיו אני רוצה להדגיש גברתי, בדיון הקודם שבוע שעבר דיברנו על הנושא הזה של חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. אז דיברנו גם על הבעייתיות של רטרואקטיביות כאשר רק המעסיק היה מעורב. אז ניחא, עוד היה אפשר לקבל את זה, את העניין של הרטרואקטיביות. פה אנחנו מדברים על הכבדה בירוקרטית מאוד משמעותית של לגשת לוועדת תעסוקה. אז אנחנו רוצים שבמקרה הזה שהעובדת, כשזה יוזמה של העובדת אנחנו לא רואים שום טעם וצורך. זה גם פוגע בעובדת, דרך אגב, לא רק במעסיקים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סיגל, את העלית כמה טענות פה. את אמרת דבר ראשון על מקרה של יוזמת העובדת. עניין שני שהעלית זה אם המעסיק צריך ללכת ולשאול עכשיו או לברר לגבי כל עובד ועובד אם הוא זכאי או לא. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> דיברתי גם על הרטרואקטיביות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, גם על הרטרואקטיביות. אני רוצה לדבר על העניין הזה של העובד, האם צריך לברר עם כל עובד. הזכאות, אמרנו שהיא גם תלויה בסוג הצו או משך שירות המילואים. אבל גם תלויה בזה שהעובד מוסר הודעה על כך. זאת אומרת אם העובד רוצה להישאר בבית והכול טוב, אז הוא גם לא מודיע. אולי הוא גם לא מודיע למעסיק את ההודעה, לא מוסר לו את ההודעה באופן, ואז בעצם לא קמה לו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זכות ההגנה. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> כן. אבל עכשיו בגלל שיש את החל"ת, את מתווה החל"ת, הרבה ירצו לקבל את החל"ת בנסיבות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נו, אז ההיפך, היא כותבת לך שהיא לא רוצה את ההגנה. בדיוק הפוך. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> לא, אבל אני כדי להוציא אותה לחל"ת אני צריכה היתר מוועדת תעסוקה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל החל"ת יכול להיות מכל מיני סיבות. רק החל"ת, יכול להיות שהחל"ת הוא באמת בגלל שסגרו את מוסד החינוך של הילדים. יכול להיות שהחל"ת הוא מסיבות אחרות. אבל היא לא חייבת להגיד שהחל"ת הוא בגלל שירות המילואים של בן הזוג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל מה שהיא שואלת הפוך. זה מה שאני רוצה לומר לך. סיגל אומרת זה שהיא גם, גם וגם, ברגע שהיא אשת מילואימניק זה נצבע כולו. כי בסוף המעסיק צריך, אני רק אומרת אם כתוב, לא מצאתי את זה, אבל אם כתוב בהצעת החוק שההגנה הזאת חלה רק אם היא מבקשת, אז אם היא מבקשת את החל"ת אז היא לא מבקשת את ההגנה ולכן זה לא חל עליה. אם הבנתי נכון, תקנו אותי אם אני טועה. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> לא, מה שכתוב בחוק, העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים, סליחה, סליחה. לא, זה ההיתר של ועדת התעסוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה כתוב? << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> אני אגיד לך איפה. זה בסעיף 9(ז)(2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אך אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1) והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור. זאת אומרת פה אני צריכה הסכמה של העובדת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך. כלומר, את אומרת גם אם היא כותבת לי, העובד או העובדת, שאני רוצה את החל"ת ואני לא רוצה את ההגנה, עדיין המעסיק על פי הנוסח היום חייב לפנות לוועדת התעסוקה כדי לקבל אישור. יתנו לו אולי אישור, וזה 15 יום שצריך לתת אישור. בינתיים הוא לא יכול להוציא אותה. לכן אמרתי שאני מפחדת שזה יפגע בנשים האלה. עזבי רגע מעביד. אני גם חסה על המעביד, גם המעביד יכול להיות איש מילואים. אבל אני אומרת שזה פוגע פה, כי אי אפשר יהיה להוציא אותה לחל"ת. תעבור תקופה נניח במקרה שלנו 10 ימים, אבל במקרים אחרים יותר ארוכים. עד שהוא יקבל אישור מהוועדה זה כבר לא יהיה רלוונטי. אנחנו עלולים לפגוע יותר מאשר להועיל. אני מסכימה איתך סיגל, השאלה איך פותרים את זה. << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >> תודה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני רק אגיד שהייתה מחשבה בתיקון שנעשה שיש ימים בודדים שהעובדת תרצה לקחת לעצמה, חל"ת, כמו שאומרת סיגל. היא לא מגיעה כי עכשיו יש לה אילוצים בבית וכו'. ולכן אמרו מ-30 ימים, שזה משמעותי, או לתקופה בלתי קצובה, שזה קרוב לפיטורים, כן? להגיד תקופה בלתי קצובה לפי הפסיקה זה קרוב ללא להחזיר אותה למקום העבודה. אז במצבים האלה של חל"ת מהסוג הזה שיותר דומה, שהוא משמעותי, אז רוצים לבחון את ההסכמה. אני מבינה מה שנאמר פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אף אחד לא, אנחנו לא יודעים. לצורך העניין, בואי נבחן את המצב עכשיו. צריך מינימום 10 ימים. שנייה. מה שאנחנו קבענו אתמול או שלשום, אני כבר לא זוכרת, כל הימים מתבלבלים לי. קבענו כדי שביטוח לאומי ייתן את דמי האבטלה צריך מינימום של 10 ימים ברצף. כשאני מוציאה בן אדם לחל"ת היום היא באה אליי. אני המעסיקה והיא באה אליי, אומרת לי אני רוצה לצאת לחל"ת עד שייגמר מצב החירום. אני לא יכולה, בעלי במילואים. עד שייגמר. אני לא יודעת כמה זמן זה. צריך מינימום 10 ימים. אבל זה יכול להיות גם חודש וחצי. היא ביקשה, לא אני. אנחנו לא יודעים להגיד, אני צריכה לאשר לה את זה כדי שהיא תקבל מביטוח לאומי. עזבי אותי. אני הוצאתי לחל"ת אני לא מעורבת. היא לא תוכל לקבל אישור כי אני לא יכולה להוציא אותה לחל"ת כי אני צריכה אישור מוועדת התעסוקה. אז אני מזיקה לה, אני לא מועילה לה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> גברתי, יותר מזה. בדיוק גם להשלים לדברים האלה של סיגל ולדברים שלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן מיכל, בבקשה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה רבה ואני מתנצלת שלא יכולתי לדבר קודם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכול בסדר, תפסיקי להתנצל, מיכל. הכול בסדר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה. מה שצריך לקחת בחשבון קודם כל זה טענה סופר חשובה. העובדות כבר יצאו לחל"ת, ה-1 במרץ כבר היה. חייבים לתת לזה מענה, כבר הוציאו אותם. החוק הזה הוא כרגע בדיעבד ב-1 במרץ, כמו שיצאו עוד הרבה אנשים לחל"ת. בוודאי שיצאו נשים שהן אימהות לילדים קטנים. האירוע כבר קרה, זה מעשה עשוי. חייבים לתת לזה מענה עכשיו. אם אתם לא עושים את זה אתם מכשילים את המעסיקים. ב', כל העובדות שיצאו בתיקון החקיקה שאתמול היה גם בוועדה הזאת, זה היה אתמול, לא שלשום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תדאגי, גם שלשום היה משהו. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> נכון, גם שלשום היה. פשוט אתם לא נותנים מענה למעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, מאה אחוז. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אתם לא נותנים מענה לעובדות. לאימהות לילדים. הן הראשונות שביקשו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בואי נשמע. אני רוצה לשמוע את עמית טרכטינגוט מפורום נשות המילואים, כדי רגע לשמוע אותן. כי בסוף למענן ועבורן אנחנו רוצים לעשות את זה. אז מיכל, מאה אחוז. ניתן קודם כל לעמית ונשמע אותך. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> קודם כל תודה רבה. אני עו"ד עמית טרכטנגוט מפורום נשות המילואים. אני אגיד שבעניין היתר ההוצאה לחל"ת אני לא רואה בעיה בזה שעובדת רוצה לצאת לחל"ת ולא לדרוש אישורים כאלו ואחרים. אם זה ביוזמת העובדת, נוכח המצב בבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק אומרת שמה שאמרה דקלה שהיא רוצה לבחון את ההסכמה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> זה לא אני רוצה. זאת ההוראה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, לבחון את ההסכמה. כאילו אנחנו לא סומכים על הסכמות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש בדיני עבודה הרבה פעמים חשש שההסכמה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בגלל יחסי הכוחות. בסדר, אני לא כל כך אוהבת את זה. כן, סליחה עמית. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> לפני שאני ממשיכה או אפילו לפני שאני מתחילה או כדאי לתת לעו"ד טל פורר, אני רואה שהוא רוצה להשלים ואני חושבת שזה מהותי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לחלק את זה לחצי, תהיו ביחד. אפשר לשים אותם ביחד ואז בכלל יהיה לנו דואט. << אורח >> טל פורר: << אורח >> תודה. אני לא חושב שלא העובדת בסיטואציה שדיברתם או העובד ולא המעסיק צריכים לפנות ולקבל איתר. בדיוק בגלל מה שכתוב בסעיף 7(א)(3)(ה)(ב) להוראת השעה, כל ההגנה זאת בכלל קמה ממקום שהעובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. אז אחד, זה לא רטרואקטיבית. כי אם כבר מישהי יצאה לחל"ת בסיטואציה שתיארתם אז ברור. שתיים, אם היא עשתה את זה בהסכמה, למה שהיא תודיע למעסיק שהוא צריך לקבל היתר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, אתה תופס את זה, זה לא שהמעסיק יודע. זה בניגוד לעובדת בהיריון שאם המעסיק יודע זה לא משנה איך נודע לו, זה עניין - - - << אורח >> טל פורר: << אורח >> זה תנאי שאת חייבת לעבור כדי שבכלל תקום ההגנה. זה בנוסף ל-21 ימים או צו 8. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בעצם טענת מגן של העובד או העובדת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל שנייה, רק רגע. אני לא מצליחה להבין. נראה לי אנחנו כן מסתבכים. כיוון שכן כתוב כאן כשהמעסיק הודיע לעובד על כוונתו לפטרו, להוציא אותו לחופשה ללא תשלום. עכשיו בואו נניח, מה, אנחנו מסתכלים עכשיו על השעון, בואו נניח שהמעסיק פנה לעמית ובכלל יידע אותה על האפשרות לצאת לחל"ת שחוקקנו אתמול. הוא עוד לא עלה למליאה, אבל לצורך העניין. ואז אומרת לו עמית בסדר. אז מה אני אמורה? אני אמורה כן לפנות? יש פה איזה אירוע שאני לא מצליחה להבין. << אורח >> טל פורר: << אורח >> לא. אני כמו שאני קורא את זה, בסיטואציה הזו, שזה מרצון העובד בהסכמתו. לא העובד צריך לפנות לקבל היתר ולא המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למה באותן הוראות שקראה מקודם דקלה לגבי ועדת התעסוקה אז כתוב מה צריך להביא ואם צריך להביא את ההסכמה שלו. אז אם יש הסכמה שלו - - - << אורח >> טל פורר: << אורח >> לא, אלה שיקולים שהוועדה תשקול במקום שהיא קיבלה בקשה להיתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למה בכלל פנינו? אם יש הסכמה, אם היא רוצה, אז למה צריך? << אורח >> טל פורר: << אורח >> זה לא, הסיטואציה, הסעיפים שדקלה הקריאה זה השיקולים של ועדת התעסוקה בבואה לפסוק בבקשות להיתר. זה לא מדבר על בקשות בהסכמת העובד. ההיפך, אני אומר, הם לא יגיעו מלכתחילה לוועדה כי זה לא מתקיים התנאי שעובד הודיע למעסיק על השירות, בעצם הלין על ההוצאה שלו לחל"ת. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> גברתי, המעסיק חייב הוראה מאוד פשוטה. הוא חייב הוראה פשוטה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אם בסופו של יום יעלו שאלות הראשונות שייפגעו יהיו העובדות. כי מעסיק לא ימהר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אני ממש מסכימה. שוב, בראייה לשני הצדדים. צריך פה איזה שיתוף פעולה. וכשיש שיתוף פעולה, אני מבינה את הבעיה כשאין שיתוף פעולה. אבל כשיש שיתוף פעולה ואני לא מוכנה, אני מבינה שכל האג'נדה של דיני עבודה באים להגן על העובד שהוא הקטן ויש מעסיק שהוא גדול ויחסי הכוחות לא שווים. אבל לדעתי אנחנו כבר לא נמצאים שם. היום אנחנו במקום אחר. שוב, למעט עובדים מאוד מסוימים, שהם באמת במצב אחר. אני מניחה שרוב רובם, שוב סליחה, אולי אני טועה, של נשות המילואים לא בהכרח נמצאות שם במקום הנמוך הזה. כאשר מגיעים להסכמה ביחד, כדאי לך, ויש איזה שיח ביניהם. התקשרה אליי היום, אני חייבת לשתף אתכם, עובדת בכירה באיזה שהוא מקום. לא בכירה, עובדת. אמרה לי המעביד התקשר אליי לשאול אותי מה אני מעדיפה, כך או כך. אז הוא פנה אליה. לכאורה היא צריכה להגיד ואז הם מסכימים והולכים ביחד, אז הוא צריך לפנות לוועדת תעסוקה, לא צריך לפנות לוועדת התעסוקה? איפה הוא נמצא? והוא מתחיל להתברבר. היא בינתיים לא יכולה לצאת. עוברים הימים, היא לא תקבל, לא יהיה לה רצף של עשרה ימים. נכון שאפשר בדיעבד, אגב. אנחנו קבענו שאפשר בדיעבד, אבל עדיין, אם היא חזרה יום אחד לעבודה אז הוא לא ישקר. אז היא חזרה יום אחד שהיא הצליחה, קלקלנו לה את הרצף כי משרד האוצר לא הסכים לחל"ת גמיש אלא רק לרצף. אנחנו מסבכים פה גם את נשות המילואים וגם את המעסיק. לכן צריך למצוא פה איזה פתרון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> צריך גם לקחת בחשבון שכבר היום בלילה ומחר בבוקר יצאו כותרות שאי אפשר לפטר יותר בעקבות תיקון שעבר פה, כמו שבדרך כלל קורה אחרי תיקוני חקיקה. בזה מתפתחת איזה שהיא תודעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תדאגי, תמיד יצעקו. כי אם לא נעשה אז יצעקו אחרים למה אנחנו לא שומרים על נשות המילואים. אז אני לא דואגת מכותרות. אני רוצה אמיתי. בסוף אני רוצה פתרון אמיתי שיעשה טוב לשני הצדדים ולא יעשה נזק לצדדים. וכולנו מסכימים, כי אני לא שומעת מהמעסיקים התנגדות טוטאלית לאירוע הזה. כולנו רוצים את אותו דבר, רק צריך לנסח את זה שיהיה מספיק ברור למעסיק שזה יהיה לו קל יחסית להוציא לחל"ת. שוב, לחל"ת שהוא לא חופשה ללא תשלום, שזה משהו אחר לגמרי. אנחנו מדברים - - - << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לא, חל"ת זה חופשה ללא תשלום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני יודעת. אני לא מדברת על החל"ת שהוא חופשה ללא תשלום אמיתי, אלא לחל"ת שאנחנו עושים עכשיו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז - - - לדמי אבטלה תלויה בזה שזה לא ביוזמת העובדת או שגם יש - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, שניהם. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> שניהם, אבל צריך הסכמה בבירור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם המעביד וגם העובדת שניהם יכולים לפנות. העובד או העובדת. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אפשר פשוט להוסיף התניה שאומרת על הדבר הזה. נעה, כמו שעשינו באמת בחוק עבודת נשים. שנדע שהן מוגנות. אם הן מוגנות במקום אחר, אנחנו באמת אולי לא צריך לבחון לעומק אם הייתה הסכמה. כי החשש הוא נניח לחל"ת לתקופה בלתי מוגבלת באמת שזה קרוב לפיטורים. לא סתם הגדירו פה מה זה החל"ת. חל"ת פתוח זה באמת חשש שהוא לא יחזיר אותה למקום העבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. אז אפשר אולי לכתוב למעט החל"ת עם הכסף שדיברנו עליו. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> את זה אי אפשר יהיה להחריג. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה נכון שכל עוד אנחנו לא מגיעים ל-30 ימים או שזה לא חל"ת לתקופה פתוחה, אז באמת זה בעיה. לא צריך בכלל את ההיתר. אבל כשאנחנו מגיעים לחל"ת שהוא מעבר לתקופה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה היא מראש, אם עכשיו עמית אומרת למעסיקה שלה אני רוצה את החל"ת לפי התוכנית הכלכלית. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אם זה עד 30 יום היא תקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, שנייה. החל"ת כרגע פתוח, כי אנחנו לא יודעים כמה זמן, לא, בעלה במילואים. עכשיו המילואים הוא ב-40 יום ימי מילואים. ימי המילואים היו יותר ארוכים, הם לא היו 30. ימי מילואים היו גם, סבב היה יותר מ-30 יום. שני בניי היו. הסבב הוא 45 יום. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> 60-70. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל בואי נניח שהסבב היה 45 יום. עכשיו היא לא יודעת, היא כרגע יוצאת לחל"ת. היא אומרת כרגע בעלי במילואים, אני יוצאת לחל"ת. אז החל"ת הוא פתוח, היא לא יודעת כמה ימים זה יהיה. אז מה? אז הוא ייתן לה ואז היא תחזור ואז היא תצטרך, כי זה ל-30 יום? כי מתי היא, מתי המעסיק יבקש את החל"ת הזה בוועדת התעסוקה כי אסור לו? יש פה איזה משהו שהוא לא מסתדר לי עם הזמנים. שוב, אני חיה היום. חוקקנו 10 ימים. צריך להוציא אותה לחל"ת, היא ביקשה, אפילו היא ביקשה או בהסכמה, תצאי לחל"ת. מתחיל להתקרב ה-30 יום. היא כבר ב-29 יום, והיא עדיין רוצה להיות בחל"ת. אז עכשיו הוא יצטרך לפנות? אז היא צריכה לצאת מהחל"ת, כי היא לא קיבלה אישור לחל"ת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, היא יכולה להתחיל בעצם לקבל את הזכאות במהלך 15 יום לראות, להתחיל לבקש את הבקשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אסור לה להיות, היא לא יכולה לבקש בדיעבד. אי אפשר היה להוציא אותה לחל"ת. אני מציבה את המעסיק בעבירה. בגלל שאסור לו להוציא לחל"ת לפני שיש לו החלטה מהוועדה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לא. אתה צריך להגיע לוועדה כשיש לך 30 ימים. או חל"ת שהאריכה את הקודם שהגיעה ל-30 יום או 30 ימים. אפשר אולי את המצטבר אולי לדבר עליו. אבל 30 ימים הוא לכאורה יכול להיות מכוסה. אפשר לדאוג לזה ש-60 ימים הוא לא יצטרך לפנות לוועדה. זה הרעיון. הרעיון היה להגיד חל"ת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. מאה אחוז. מתי המעסיק צריך לפנות לוועדה כדי לקבל אישור? כי עוד שנייה היא עוברת את ה-30. ואז מה עושים? ואז יש 15 יום שהוא מחליט. אז מה עושים עם הימים האלה שהוא מחליט? יש לו 15 יום להחליט. היא חוזרת לעבודה? נגמר לה הרצף. נגמר הרצף, כי היא חזרה לעבודה. מתי היא תחזור? יש כאן איזה אירוע שהוא מורכב. ואני שמה על השולחן, תחליטו. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אפשר לחשוב שוב כמו שעשינו בעבודת נשים. אבל לדעתי אני חושבת, אולי ההסתדרות רוצה לדבר או מישהו אחר, לשמוע גם את הארגונים של העובדים. אפשר לחשוב, יש פתרון שאימצנו אותו בעבודת נשים כדי לוודא שזה לא פיטורים. זאת אומרת שיש הגנה אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן עמית, בבקשה. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> תודה רבה. קודם כל, אני באמת שמחה שהנושא הזה נדון ותודה לך, מיכל, יושבת-ראש הוועדה, על זה שאנחנו באמת בראש שלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה גם לנעה וגם לדקלה ולכל מי שנמצא פה. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> תודה לכולם. אנחנו שמחות על קיום הדיון הזה, הוא חשוב והכרחי. הוצגו כאן הנתונים של הוועדות ואני רוצה להתייחס אליהם. במקרה אני עורכת דין לדיני עבודה בעבודה הצידית שלי ואני מכירה את הוועדות האלה. ברור לי שהנתונים שהוצגו כאן הם נתוני אמת. אנחנו מדברים על 97% בהם הוועדה אישרה פיטורים של אשת מילואימניק. אני נכנסת לאישור הזה ואני אומרת שברוב המוחלט של המקרים, ואני מזמינה אתכם גם לפתוח את ההחלטות של הוועדה, זה בדרך כלל בהסכמה וזה בדרך כלל בכפוף לפיצוי מסוים לאשת המשרת. אני אגיד שאחרי שאומרים למישהי אני רוצה לפטר אותך, ברוב המקרים היא לא תרצה שאיזה ועדה תחייב את המעסיק להשאיר אותה שם. אז בעצם מגיעים לאיזה הסדר על ידי הוועדה הזאת. ההסדר הזה הוא קריטי. הוא קריטי כי אנחנו מקבלות פיצוי כלשהו שעוזר לנו לשרוד עד שאנחנו מוצאות עבודה חדשה. כי כאשת מילואימניק לא קל למצוא עבודה חדשה. העובדה שאסור לשאול אם בן הזוג שלנו במילואים מוכרת לנו, אבל בראיונות עבודה, בטח בשנתיים האחרונות, זאת שאלה שעולה על השולחן מכל כיוון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה אמור להיות אסור לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אסור. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בואו נדבר עליו רגע. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אבל עמית, אני קצת לא מבינה את האמירה הזאת. הרעיון הוא שלא יהיו הגנות מפני פיטורים ויגיעו להסכמות? אני לא מצליחה להבין כל כך את הטיעון. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> לא, הרעיון הוא שהמעסיק לא יפטר ויצפה שאנחנו נלך ונתבע אותו תהליך שלוקח זמן. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לא תובעת, אנחנו אומרים לו תגיע לבקש היתר. את לא תובעת אותו. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> לא. לא, לא, לא. אני אומרת, זה אחלה, לבקש היתר זה מצוין. אני גם לא באה בטרוניה ל-97%. אם הוועדה הצליחה להוביל להסכמות נהדר. אני לא רוצה לעצור פיטורים בכל צורה שהיא. אני רוצה שהמעסיק יחשוב פעמיים אם לפטר אותנו כי אנחנו נמצאות במצב מורכב. אני רוצה שהמדינה תראה לנכון להגן עלינו מפני הפיטורים האלה. וכאן אני באמת מביאה את הערך של הוועדות האלה. שהוועדות האלה נדונות לפני שאנחנו בעצם מפוטרות. המעסיק צריך לקבל את ההיתר הזה. וזה לא מצב שמפטרים אותנו ואומרים אוקיי, אם אתן חושבות שזה בגלל המילואים לכו תתבעו, חפשו אותנו. הליך מאוד יקר, מאוד ארוך. ואני אגיד שהשטח מדבר בפני עצמו. והשטח בחודשים האחרונים אנחנו עדות לעשרות מקרים של פיטורים. וזה רק מחזק את הצורך בהגנה הזאת ושההגנה הזאת צריכה להיכנס לתמונה כמה שיותר מהר. בגלל שאנחנו פה לא שוויץ וכמו שזה נראה גם שנה הבאה וגם עוד שנתיים אנחנו עדיין לא נהפוך לשוויץ. אז ההגנות התעסוקתיות האלה גם על בנות הזוג צריכות, זה צריך להיות במסגרת הוראת שעה שהיא ארוכה. לא סביר שכל שנה מחדש אנחנו מתעוררים ובוחנים האם צריך את ההגנות האלו, האם לא צריך את ההגנות האלו. והנה, נתוני ועדת התעסוקה מוכיחים שלא הגיעו כל כך הרבה פניות. זאת אומרת, זה לא מטיל איזה עומס מטורף על המדינה לייצר את הוועדות האלה, אבל זה כן יוצר איזה שהוא חסם מפני פיטורים בשל מילואים או בתקופת מילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תראי, אני יכולה לומר לך שאני יכולה לבחון, לא שלמדתי יותר מידי באוניברסיטה כדי לבחון נתונים, אבל אני יכולה לתת לך אולי גרסה אחרת על הנתונים האלה. זה שיש מעט יכול להיות כמה דברים. יכול להיות שלא אכפו, יכול להיות מיליון סיבות לדבר הזה. לכן מפה להסיק אנחנו עוד אין לנו מספיק נתונים. ולראות את זה לאורך זמן, כי 117, כמה היה שם? 115 בקשות שהוגשו ו-97%. אני לא יודעת איך לנתח את הדבר הזה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> גברתי, אני הייתי רוצה להוסיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע מיכל, אבל אני ביקשתי לא להתפרץ עד שניתן את רשות הדיבור. אז עמית תסיים ואני אתן לך מיכל. וגם אדם מחכה. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אני אגיד שאני מכירה מקרים רבים. נכון שזה נאמר רק במספרים ואי אפשר להסיק מהם כלום. אבל אני מכירה הרבה מהסיפורים שמאחורי המספרים האלו ולכן אני אומרת את הדברים. אני באמת גם מזמינה אתכם להסתכל בפרוטוקולים ולבחון את הדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שמה את אומרת? שהמספרים האלה שבתוך ה-115 שבהסכמה ניגשו כדי לאשר את החל"ת או את הפיטורים? << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> הרבה מהמקרים האלו זה מקומות תעסוקה שנסגרים ובמקרה יש גם בנות זוג של משרתי מילואים שצריכות להיות מפוטרות בזמן הזה. אז את המקרים האלו הוועדה מאשרת. מקרים נוספים בדרך כלל הוועדה אומרת לשני הצדדים בואו תגיעו להבנות. והם מצליחים להגיע להבנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא אמר לנו ש-97% מההיתרים נתבקשו והתקבלו. אז מה זה הרבה? 97% מ-115 כמה נשארו כאלה שמגיעים להבנות? 3%. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> לא, ההבנות זה אישור לפטר. ההבנות זה אישור לפטר. מגיעים עם איזה שהוא מסמך שאומר פיטורים בהסכמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין לי נתונים. אני אשמח לקבל את הנתונים מטל אחר כך. מה-97% שהתקבלו היתרים כמה מתוכם היה בהסכמים בין הצדדים וכמה היה בסוף החלטה של פסק דין שאנחנו קובעים שהתקיימו הנסיבות ואפשר. אני לא יודעת. אני אגיד לכם למה אני קצת קצרה בזמן. בגלל שעוד מעט יקראו לנו לעשות הפסקה ולסגור, כי יש עוד את המליאה ואני לא יכולה על המליאה. אז בואו, אני רוצה רגע. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> רק משפט אחרון. דיברתם על ה-21 ימים ברצף, דיברתם על שירות בנסיבות חירום. בן זוגי עכשיו מגויס בנסיבות חירום. אני יכולה להגיד לכם שהמילה הנרדפת לצו 8 זה חוסר יציבות. הוא יוצא לפעילות וחוזר אחרי שעתיים כי הפעילות נדחתה ואז הצו נעצר. יומיים אחרי זה הוא מוקפץ ושוב צריך לעשות את אותה פעילות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל החזרנו את שניהם. תיקנו את זה. החזרנו אותו דבר. אני רוצה רק לסכם איתך עמית. מבחינתך את רוצה את ההוראות האלה ככה כפי שהן או שמבחינתך לוותר עליהן? << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אנחנו רוצים את ההוראות כמו שהיו בשנה שעברה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. אני תכף אגיד מה אני מציעה שנעשה, אבל בסדר גמור. תודה עמית. מיכל, לפני שאני פונה אלייך אני אתן רגע לאדם. כן אדם? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> תודה רבה, ערב טוב. אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. אני רק רוצה להצטרף בקצרה מאוד לדברים של עמית וטל. אנחנו חושבים שצריך לשמר את הנוסח כמו שהיה בתקנות בעבר. לעניין החל"ת, ברגע שהוספנו את "ביוזמת העובד" ויש לנו גם אפשרות רישום רטרואקטיבית די ארוכה אני לא רואה שום סיכון לגבי עובדות אגב החל"ת הזה לאובדן זכאות לדמי אבטלה במבצע שאגת הארי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה רבה אדם. מיכל, בבקשה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש פה איזה שהיא הנחה שיוצאת ככה מלא מעט מהדוברים לגבי היחס לקבוצות המילואים ואני חייבת לתקן אותה. אנחנו מזהים הרבה מאוד רגישות, הבנה ובאמת הולכים לקראת נשות המילואימניקים ובני ובנות הזוג של המילואימניקים והמילואימניקיות. אני יכולה לומר שבפניות אלינו אין שום פנייה מהסוג הזה. הפניות הן, או לפחות הן באחוזים כל כך נמוכים שבדרך כלל לא משתכללים לכדי איזה שהיא בקשה. לכן זה מה שאנחנו רואים בשטח. אנחנו רואים הרבה מאוד רגישות. קצת צר לי שזה לא מוזכר ולא רואים את זה, כי זאת החוויה האמיתית שלנו בארגוני המעסיקים. אני חושבת שכל ארגוני המעסיקים יסכימו עם האמירה הזאת. 97% זה אומר שקיבלו. בגדול זה אומר שיש הרבה מאוד שפשוט לא פנו לכתחילה, למרות שיכלו היו לפנות ולא פנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו צריכים להתייחס למספרים האלה כמו יותר במה הם מנעו מאשר במה התקבל בסוף. כי בסוף מגיעים רק המקרים הכי ברורים והרבה מקרים ברורים פשוט לא מגיעים לכתחילה בגלל הכלל הלא פשוט לעבור אותו. זה לא אומר שאותו מעסיק לא יהיה זכאי לקבל אם הוא היה פונה. עכשיו אני אומר עוד איזה שהיא אמירה כללית לגבי העניין הזה. אין לנו התנגדות לתיקון ככלל, אבל רק קחו בחשבון, בכל תיקון כזה שעושים, ואני מבינה שמי שאומר שצריך אז צריך. שוב, אני פחות חווה את זה. כל תיקון שעושים שנוגע לאיסור פיטורים בסופו של יום הוא פוגע בפריון. פוגע בפריון, כי יש גם לא מעט אנשים שנכנסים גם לאזור הנוחות. לא מדברים על זה, נכון, רוב המקרים הם לא כאלה. ההגנה הזאת בחלק מהמקרים כמו שאומרים פה היא נדרשת. אבל לא לוקחים את זה בחשבון. יש לזה השלכות. יש לזה השלכות על הפריון. זאת לא הקבוצה היחידה שמוגנת. יש הרבה מאוד קבוצות שהן מוגנות. אני גם לא רואה שבסיטואציות אחרות כן מעודדים עבודה בהמשכיות תעסוקתית. זאת אומרת, אתמול באמת ניסית לעשות כל מה שאת יכולה, היה דיון באמת לא פשוט. אבל בסופו של יום ההחלטה שהתקבלה היא כזאת שמעודדים אנשים להישאר בבית. ברגע שלא עושים את זה גמיש, על החל"ת של אתמול. זאת אומר איך שלא מסתכלים על זה כשמסתכלים על התמונה המלאה רואים שאין עידוד תעסוקה ובכל מקום זה פגיעה בפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. אף אחד לא בודק מה המשמעויות, אף אחד לא בודק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה מיכל. מיכל, אני לא רוצה לערב דיונים אחרים. אני אומרת לך שאנחנו נקיים בעזרת השם אחרי פסח, במהלך הפגרה או מיד אחרי הפגרה, דיון בכלל, לא רוצה להגיד אקדמאי אבל כן דיון על החל"ת הגמיש מול חל"ת רגיל, שזה לא יהיה חל"ת שצריכים ברצף. ואנחנו נקיים אותו כדיון בפני עצמו. ואז בהתאם כמובן נמשיך לאיזה חקיקה שבזמן של שגרה בואו נחוקק ונתקן לא את הכול, אבל לפחות חלק מחוקי החירום שעשינו. תודה מיכל. אני פשוט רוצה, אני קצרה בזמן ואני כן שומעת את כולכם פחות או יותר אומרים אנחנו מסכימים, אנחנו מבינים את האירוע. אגב, הנושא של ההגנות זה הוראת שעה, זה לא קבע. גם את זה צריך לקחת בחשבון. ויוי וייץ, מההסתדרות. בבקשה קצר, כי עוד שנייה יקראו לנו. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> אני רק רציתי לחזק דברים שאמר אדם. אנחנו סבורים ששתי המערכות האלה של חוק הסיוע מצד אחד ושל תיקון 19 לחוק החיילים המשוחררים לא פוגעים אחד בשני, גם מהסיבה שיש לנו את הנושא של החל"ת היזום על ידי העובד. ולטענות של הרטרואקטיביות או של פגיעה בעובדת בגלל שהיא לא תוכל להגיע לרצף של 10 ימים. הרי בסופו של דבר אם העובדת הוצאה או יצאה לחל"ת אז היא יצאה לחל"ת. היא הייתה בחל"ת. אם היא עומדת בתנאי של 10 ימים אז היא עומדת בתנאי של 10 ימים. השאלה של ההיתר היא אולי בכלל במישור אחר. אני לא חושבת שבאמת יש צורך לתקן את תיקון 19 לעניין הזה. אפשר להשאיר אותו כמו שהוא להבנתי. ובעניין של הרטרואקטיביות גם, לא עברו ממילא, לא עברה תקופה של 30 ימים עדיין והחוק הזה בעזרת השם ייכנס תוך יום-יומיים לתוקף, לא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה ויוי. ישי בבקשה. לאחר מכן אריה ואז אני רוצה להקריא ולהצביע. כן, בבקשה ישי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> תודה. רק להפנות את תשומת הלב בסעיף 7(א), בסעיף קטן (א), אחרי זה קופץ, כבוד היועצת המשפטית, לסעיף 1 וברישה אחרי "31 בדצמבר 202". אבל זה לא נמצא ברישה של סעיף קטן (1). זה למעשה יושב תחת 7(א). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה עניין של נוסח. כתוב בסעיף 7(א) ברישה. ברישה של סעיף 7(א) כתוב 31 בדצמבר 2025 ואחר כך יבוא הנוסח. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> כן, אבל זה לא בסעיף קטן (1), שימו לב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בסדר. זה דרך פשוט לכתוב את הדברים, לפצל אותם ב-(1). כי הייתה קודם הצעה לתקן גם בתוך הנוסח ואנחנו ירדנו מההצעה לתקן בתוך הנוסח. אנחנו לא מתקנים. יישאר גם צו 8 וגם האפשרות של 21 ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה. כן אריק. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני אשמח גם להתייחס לסוגייה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, ויש לך עוד חובות מההתחלה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני מבטיח לענות עליהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אין לך מה להבטיח, עכשיו זה הזמן. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> עכשיו אני יכול להתייחס בטרם לסוגייה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, בטח. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אוקיי. גם במתווים, גם במענקים, גם בהחלטות הממשלה, המדיניות היא לא להבדיל יותר בין צו 8 לצו רגיל. בן אדם שמגויס בצו רגיל בשטחים לבין צו 8 שנמצא במקום אחר. אין סיבה שהוא ייפגע בזכויות כלשהן לעומת מישהו אחר. לכן אני מבקש שנוריד את הצו 8 מהגדרת סעיף קטן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרנו שמשאירים את שניהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אמרנו שמשאירים את צו 8, כיוון שלפעמים צו 8 הוא ללא הגבלת זמן. ואז ייווצר מצב שבו אדם יוצא לצו 8 וכל הימים הראשונים אשתו לא מוגנת או בת זוגו או בן זוגו. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> כן מגן להבנתי. צו 8 כן נפתח לתקופת צפי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, אני לא מבינה מה שאתה אומר. צו 8 לא מוגן לתקופה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הוא אומר שהוא כן נפתח לתקופה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> כן, אפשר להביא אישור שצו 8 נפתח לתקופת צפי של כמות ימים מסוימת. אפשר גם לטפל בימים הרצופים או הלא רצופים תחת מגבלה אחרת. אבל להשאיר את ההבחנה בין השניים זה לא נכון, זה סותר את כל המדיניות שיש לנו בכל מקום אחר בשנה האחרונה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה היה בצו הקודם, זה לא סותר. כי זה הועתק מצו שהיה לפני יומיים וחצי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עד דצמבר. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> לא, זה צו שנכתב במאי 2024 והוא באמת תאם לציפיות בתקופה ההיא. הוא לא מתאים למצב היום. צריכה להתבטל חד משמעית ההבחנה בין צו 8 ללא צו 8. וגם להביא למישהו שהיה יום אחד במילואים. זה פותח בסוף איזה שהוא מקום לניצול לרעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל אני לא הייתי כותבת 21, הייתי כותבת פחות. אבל אם אתה רוצה אפשר לכתוב צו 8, אך לא פחות מ-X ימים. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני מציע משכו, פועלו, או משכו הצפוי של שירות המילואים הוא 14 ימים, לא 21 ימים, רצופים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ומה אתה עושה עם צו 8 שהוא לא מוגבל בזמן? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> צו 8 שהוא לא מוגבל בזמן עדיין רשום איזה שהוא צפי ימים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זה צפי ימים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נשמע את טל ממשרד הביטחון. הוא מוציא. לא הוא ספציפית. << אורח >> טל פורר: << אורח >> לא, זה לא אני. אני לא צה"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יותר קרוב לצבא מאשר אנחנו, בוא נקרא לזה ככה. << אורח >> טל פורר: << אורח >> מהיכרותי לא בכל צו 8 כתוב. וגם זה שכתוב לצורך העניין המשך הצפוי זה לא בהכרח מה שבסוף יהיה בפועל. יכול להיות מקוצר מהרבה סיבות. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> יכול להיות גם מוארך. צווי 8 שיצאו ב-2026 היו אמורים להיות רשומים 45-46 ימים, בפועל מוציאים אותם ל-70 ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת להגיד לך משהו. אנחנו מדברים על הוראת שעה שהיא, כן, הבנתי מה אתה אומר. מצד שני, אתה צריך גם להבין את האירוע השני. מה שאתה אומר זה אין לנו פתרון לזה. תן לנו פתרון אחר. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני חושב ש-14 ימים זו תקופה שגם אם היא לא תיתן את המענה המושלם למקרי קצה היא עדיפה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא קצה. צו 8 לא תמיד, שוב, מקסימום אנחנו נשים הסתייגות. לי אין תשובה מה קורה עם צו שאין בו הגבלה של זמן. בסדר? בסוף הוא יצא גם אם חמישה ימים או עשרה ימים. יש לי בעיה עם זה. אני לא יודעת להגיד לך. אלא אם כן למישהו יש בין הנוכחים פה, אבל אני לא רואה מישהו מהצבא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד האוצר רוצה להגיש הסתייגות על הדבר הזה? אתם מבקשים להגיש הסתייגות על דבר הזה? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני צריך לבדוק. << אורח >> טל פורר: << אורח >> מה שכן אפשר להציע כדי למנוע באמת את מקרי הקצה האלה של שירות של יום אחד או יומיים, פשוט לעשות את אותו כלל שיש לגבי משרת המילואים, צו 8 שמשכו למעלה מיומיים רצופים. וגם אם הוא לא כתוב בצו התאריך, שזו הסיטואציה שאת אומרת, אז לכל היותר יחכו יום אחד או יומיים. וזה ימנע גם את מקרה הקצה הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה מקרי קצה כאלו היו לך? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל לא מחכים יום, צריך לחכות עד 14 יום אחרי תום המילואים. אז הוא יצא לארבעה ימי מילואים בצו 8 ואחר כך המעסיק צריך לחכות עוד 14 ימים. זה לא כל כך פשוט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר את אומרת שאנחנו לא רוצים את הסיטואציה הזאת. לכן אני שואלת, כמה הגנות, אנחנו לא נדע. אתה לא תדע. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני מבין. אני כן מבקש שלכל הפחות אולי נמצא נוסח. אנחנו לא נגיש הסתייגות על זה. אבל נבקש, אולי נמצא נוסח של 14 ימים רצופים, 30 ימים לא רצופים ובהינתן צו 8 פתוח חמישה ימים, שבוע, משהו כזה. שייתן לנו בסוף איזה שהם גבולות גזרה לאירוע הזה, גם בשביל האבחנה וגם בשביל הטעם הטוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. ועכשיו לתשובות שאתה חייב לי. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> ולהבנתי, עוד פעם, על הזימון צריך להיות כתוב כמות ימים בשנת 2026. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא השאלות. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> כן, כן, ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אה, אתה עוד באותו נושא. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אנחנו על העיריות. יש עוד שאלות חוץ מהעיריות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אמרת לנו, אני צריכה לבדוק, אמרת שאתה רושם. אבל על העיריות והיה עוד משהו שהבטחת לנו. איפה כתבתי את זה? במחשב והמחשב שלי לא עובד. היה את העיריות והיה את? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 376 אמרת שאתה רוצה לבדוק משהו לגבי סעיף 376. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> כן. אני אתחיל מהעיריות. אני אתחיל מבחינה טכנית ואז אני אעבור למהותית. מבחינה טכנית בסוף מעסיק ציבורי, עיריות נכללות תחת החוק תחתיו. הן מקבלות תמיכה כספית מהממשלה באופן ישיר ובאופן עקיף ועל כן אנחנו לא שיפינו אותם עד כה. אני אמשיך ואני אגיד שהשלטון המקומי הוא בסוף חלק מהמגזר הציבורי הרחב. אז כשאנחנו מסתכלים על עיריות הן נכללות בהפחתות שכר במגזר הציבורי, בשיפוי קורונה שהיה בעבר, גם בהסדרי חל"ת. ואני אסיים עם זה שבסוף העירייה היא לא מייצרת איזה שהוא תוצר עסקי ולכן אין לה הפסדים על הסוגייה הזאת. היא לא משלמת את שכר המילואים שבסוף איש מילואים יוצא למילואים, היא מקבלת את זה מביטוח לאומי, לכן אנחנו לא רואים שם איזה שהוא הפסד. אני ממשיך ל-376, אלא אם כן יש איזה שהיא התייחסות. התשובה היא סך הכול יחסית דומה לתגובה שהייתה לנו בתחילת הדיון. הוודאות שאנחנו מביאים פה זה בעצם הסדר קבע אל מול הוראות שעה ותקנות שהיו עד כה. ועל כן אנחנו כן רואים שהמדינה בסוף באה ונותנת איזה שהיא ודאות למעסיקים שהיא יתרה על מה שהיה קודם לכן. עם זאת, המדינה בסוף כן רוצה לשמור לעצמה איזה שהיא גמישות לעתיד שהוא לא ודאי. אבל אין לנו איזה שהוא צפי או כוונה להפחית או להעלות בתקופת הזמן המיידית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. תקראי ואנחנו פשוט נצביע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה) 4. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 – (1) בסעיף 7 – (א) בסעיף קטן (א) - (1) ברישה, אחרי "(31 בדצמבר 2025)" יבוא "ובתקופה שמיום פרסומו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263), התשפ"ו–2026 עד תום 30 ימים מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (להלן – התקופה השנייה)"; זאת אומרת אנחנו מחילים את החוק גם בתקופה הזאת, מתחילת החוק ועד תום חודש מסיום ההכרזה על שעת חירום הנוכחית. אתם אומרים תיקון, האם כן יהיה תיקון בתוך ההגנה, אם היא הגנה לגבי צו של 21 ימים רצופים כמו שקבוע היום? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. קודם כל נאמר 14, כבר ירדנו ל-14. אז בואי ניקח את ה-14. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז 14 ימים רצופים או 30 ימים לא רצופים או יציאה? שזה גם מקל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> עדיף להגיד את זה ככה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צו 8 שאינו מוגבל בזמן או צו אחר שהוא ניתן ל-14, השירות הוא במשך 14 ימים רצופים. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 21 ימים רצופים. להשאיר 21 ימים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> זה הסכמות שלהם בסוף. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לא, זה לא עניין של הסכמות. זה הנוסח של הצו, כי רוצים שהשירות יהיה משמעותי ושבאמת יהיה שחל משהו בתוך משק הבית שמצריך הגנה כזאת רחבה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> גם בנוגע לצו 8 שאינו מוגבל בזמן אני מבקש להגביל לפחות בחמישה ימים עד שיש איזה שהיא זכאות, בשביל למנוע פתיחה וסגירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. היה לנו עכשיו שצווי 8 מגיעים בלי תאריכים. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> מי אמר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ישי פולק שלח לי תמונה של צווי 8 שהוא קיבל, שכתוב מה-17.12.2025 עד 17.12.2025 לדוגמה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אנחנו מדברים על שנה שעברה? הגרף השנה היה צפוי ולכן זימונים שהיו במהלך השנה צריכים להיות גם מוגבלים בזמן וגם עם זמן צפוי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אנחנו כבר מזמן לא בגרף. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> חמישה ימים אני חושב שזה בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ונשאיר את זה צו 8 או 21 ימים, כפי שהיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> חברים, קיבלנו צו ל-28 בפברואר. 28 בפברואר, 26 עד 31 בדצמבר, 9999. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת מי מדבר, וחבל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנוסח יישאר כמו שהוא. (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "(31 בדצמבר 2024)" יבוא "ובתקופה השנייה"; שזה מכיל גם את ה-14 ימים הנוספים אחרי שירות המילואים, האגירה ממשיכה בהם. (2) בסעיף 12, אחרי "(31 בדצמבר 2025)" יבוא "ובתקופה השנייה"; סעיף 12 מכיל גם את האפשרות להטיל עיצומים כספיים בגלל הפיטורים. זה בנוסף להוראה שכבר קיימת בתוך אותו תיקון שגם מכילה הוראה עונשית לגביהם. (3) בסעיף 14, בסופו יבוא "ואת התקופה השנייה, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה"; זה אפשרות להאריך, אפשרות של השר להאריך את התקופה הנוכחית הזאת בתקופה נוספת שלא תעלה במצטבר על שנה. סעיף (4) נוגע קצת לרטרואקטיבית. (4) בסעיף 15(א), בסופו יבוא "הוראת סעיף קטן (א) תחול גם לגבי עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום בתקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ועד ערב תחילתה של התקופה השנייה, לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה 30 ימים לפחות לאחר תחילתה של התקופה השנייה". זאת אומרת אם עובד הוצא במהלך חודש ינואר או פברואר לתקופה כזאת אז כפול ההוראה שאומרת שהמעסיק צריך לבקש אם החל"ת הזה ממשיך, אז המעסיק צריך לבקש היתר תוך שבעה ימים מיום תחילתה של התקופה השנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אבל אין פה רטרואקטיביות של הליך פלילי או משהו כזה. כלומר, זה לא נמצא שם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. יש לזה משמעות. כי אם הוא לא מבקש את ההוראה הזאת, אם הוא לא מבקש את ההיתר הזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי רטרואקטיבית אני לא רוצה. בסדר, זה לא אמור להיות. אחורה פלילי אני לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל האיסור שלו הוא רק על המשך החלה בעצם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, אז אין רטרואקטיבית. אוקיי. בסדר גמור. יש הסתייגויות? מצביעים קודם כל על החוק? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו הסתייגויות. יש לנו חמש הסתייגויות של סיעת יש עתיד וקבוצת ישראל ביתנו הצטרפה אליהם. הסתייגות ראשונה מבקשת לגדיל, זו הסתייגות תקציבית, מבקשת להגדיל מ-20% ל-30% את השיפוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני נגד, אין כאן בעד ואין נמנעים. הצבעה ההסתייגות נדחתה << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא התקבל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההסתייגות השנייה מבקשת שהשיפוי יכלול גם את ימי המילואים ועוד שני ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם ההסתייגות הזאת נדחתה. הצבעה ההסתייגות נדחתה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות שלוש אני לא אנמק אותה ולא נקרא אותה, יש אותה בפנייך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. שוב, נצביע נגד. לכן היא לא התקבלה. הצבעה ההסתייגות נדחתה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות ארבע מציעה שיקצרו את התקופה חודש או חודשיים, כתוב שבועיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. שוב, גם מתנגדת ולכן אין לא בעד ולא נמנעים. הצבעה ההסתייגות נדחתה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות חמש מציעה גם כן לקצר פחות מחודש להגיד יותר משבועיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כנ"ל, גם מתנגדת לזה ולכן גם היא נדחתה. הצבעה ההסתייגות נדחתה << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי בעד הצעת החוק כפי שהקריאה אותה נעה. כמובן יהיו כל מיני תיקונים קלים בנוסח. מי בעד? אני בעד. אני לא רואה פה אף אחד שמצביע נגד או נמנע. הצבעה הצעת החוק אושרה << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> באמת תודה ענקית לכולכם, לכל הנוכחים פה פיזית, למי שנמצא בזום. אני באמת מקווה ומתפללת שלא נצטרך להשתמש בזה. שבאמת לא תהיינה תקופות מילואים כי ישרור השלום והשלווה במדינת ישראל. במידה וכן אז בואו נעשה את זה בצורה הטובה ביותר. תודה למעסיקים, תודה להסתדרות, תודה לנשות המילואים. תודה לכל מי שלקח פה חלק. כמובן תודה לנעה ולאורית. שיהיה לנו לילה שקט וטוב. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:36. << סיום >>