פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 42 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שלישי, כ"ז באייר התשס"ז (15 במאי 2007), שעה 13:00 ס ד ר ה י ו ם פניות ציבור של ניצולי שואה במצוקה נכחו: חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר קולט אביטל שמואל הלפרט מרינה סולודקין מוזמנים: ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר, אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון ניר קידר - משרד הבריאות שושנה רפאלי - אגף לכלכלה, משרד הבריאות נחום עידו - אחראי על פניות הציבור, משרד הרווחה עו"ד שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רפי פינטו - מנהל הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר עו"ד ירח שפירא - היועץ המשפטי של הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר שרה כהן - מנהלת מחלקת הרווחה, המשרד לקליטת העלייה נועה פרסטר - ראש אגף גזברות והכנסות, שירותי בריאות כללית גילה סעדיה - נציבת פניות הציבור, קופת חולים מכבי אלי כהן - מנהל מחלקת זכויות חברים, קופת-חולים לאומית דורית להב - עובדת סוציאלית, קופת-חולים מאוחדת, מחוז ירושלים אריאלה מלכה - מנהלת העמותה לזכר השואה בכנסת יניב רונן - מרכז המידע והמחקר, הכנסת זאב פקטור - יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה דובי ארבל - מנכ"ל הקרן לרווחת ניצולי השואה גיא עפארי - סמנכ"ל תפעול, הקרן לרווחת ניצולי השואה משה פולנסקי - הקרן לרווחת ניצולי השואה אריה רודיך - הקרן לרווחת ניצולי השואה יעקב זילברשטיין - הקרן לרווחת ניצולי השואה יהודה גל - הקרן לרווחת ניצולי השואה יוסף בר-יואל - הקרן לרווחת ניצולי השואה פרדי ויספלר - הקרן לרווחת ניצולי השואה עו"ד חן יוריסטה - מנכ"ל ועידת התביעות אורלי יוסף - יחסי ציבור, ועידת התביעות נח פלוג - יו"ר הארגונים לניצולי השואה אהרן מולוטקוסקי - יו"ר ארגון ניצולי השואה, אשדוד שמואל ברודסקי - סגן יו"ר ארגון ניצולי השואה באשדוד פיליפ בלנובסקי - סגן יו"ר ארגון ניצולי השואה באשדוד בוריס בנחיס - דובר ארגון ניצולי השואה באשדוד לאון צימרמן - יו"ר ארגון ניצולי השואה בקריית גת ליה בוירסקיה - ארגון ניצולי השואה בקריית גת יוסף סלפוי - יו"ר ארגון ניצולי השואה בראשון-לציון צבי בידרמן - סגן יו"ר ארגון ניצולי השואה בראשון-לציון סמיון נגירנר - סגן יו"ר ארגון ניצולי השואה בלוד גיתה קויפמן - יו"ר עמותת ניצולי מחנות ריכוז וגטאות בישראל משה טלסניק - יו"ר ארגון ניצולי שואה "תנו לנו אור דרום" סרגיי סושון - סגן יו"ר עמותת ניצולי מחנות ריכוז וגטאות נתן לבון - יו"ר עמותת "כן לזקן", לקידום זכויות הזקנים ביאנקה יואל - עמותת "כן לזקן", לקידום זכויות הזקנים אליעזר שולדמן - עמותת "כן לזקן", לקידום זכויות הזקנים מר פלדמן - קרן נדב מיכאל רויטגארד גלינה ריידרמן מילה סמחוב לאוניד גריפס אידה דיטקובסקי אנה מורגמן פאינה גלר מנהלת הוועדה: שלומית אבינח מזכירת הוועדה: מירב שמעון רשמה וערכה: אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ פניות ציבור של ניצולי שואה במצוקה היו"ר סופה לנדבר: אני פותחת את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. נושא הישיבה שלנו היום הוא פניות ציבור של ניצולי שואה במצוקה. קיבלנו לא מעט פניות של ניצולי שואה וזאת עוד בטרם התפרסמו מאמרים וכתבות בטלוויזיה וברדיו על ניצולי השואה. אנחנו עסקנו בנושא הזה ואנחנו ממשיכים לעסוק בו. הנושא הוא כואב, הוא בליבנו ואנחנו מרגישים שמחובתנו לעשות הכול כדי שניצולי השואה במדינת ישראל, אלו שלא מקבלים הטבות או לא מקבלים רנטה מגרמניה או לא הגישו תביעות לוועדות השונות, יהיו מסוגלים לחיות כאן בכבוד. (הנוכחים מציגים את עצמם). אני מבקשת להציג את הנושא. בארץ חיים 250 אלף ניצולי שואה, מתוכם 75 אלף ניצולי שואה מהמחנות ומהגטאות. 175 אלף עלו לכאן במהלך מלחמת העולם השנייה. 40 אלף מקבלים פיצויים מלשכת השיקום לנכים, 26 אלף מקבלים פיצוי מטעם ועדת התביעות, 20 אלף מקבלים פיצוי מממשלת גרמניה, וכ-10,000 מקבלים פיצוי ממדינות אחרות. יוצא שבסך הכול 85 אלף ניצולי שואה מקבלים רנטה חודשית. 155 אלף אינם מקבלים רנטה חודשית. זאת אומרת, העלייה האחרונה שהגיעה למדינת ישראל, אלה אנשים שלא מקבלים מענקים. יכול להיות שהם קיבלו מענק חד-פעמי אבל היום הם חיים מקצבת זקנה שהם מקבלים מביטוח לאומי. קריאה: הם לא קיבלו מענק חד-פעמי. היו"ר סופה לנדבר: אם תקשיבו לדבריי, תבינו שאני אומרת דברים שנבדקו על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. היום, אחרי גל של כתבות לקראת יום השואה ותחקירים שנעשו, אנחנו יודעים שבמדינת ישראל חיים 155 אלף ניצולי שואה והם חיים רק מקצבת זקנה. כלומר, הם לא מקבלים רנטה והם לא מקבלים כסף מגרמניה, יכול להיות שחלק מהם קיבל מענק חד-פעמי אבל האנשים האלו חיים מקצבת זקנה וכמובן שהיום קצבת זקנה לא מהווה סכום גדול כך שלאנשים האלה חסר כסף למחייה. לכן האנשים האלה מוגדרים במדינת ישראל כאנשים עניים. אני חושבת שזה כתם רציני מאוד על מצפונה של מדינת ישראל וזאת בושה למדינה שהאנשים האלה, שבגללם קיימת המדינה, חיים היום כעניים כאן. ראיתי את העמותות מחלקות את המזון ואני יודעת שגם חברי כנסת אחרים השתתפו בזה. ראיתי קהל רב בירושלים, באשדוד, בראשון-לציון ובכל המקומות ובתוכם את ניצולי השואה, אלה שהיו מסוגלים להגיע כי חלק לא יכולים להגיע והארגונים מביאים לביתם חבילות מזון. ראיתי את הבושה הזאת ואני אומרת שאכן זו בושה למדינת ישראל ושואלת איך אנחנו יכולים להסתכל בעיני האנשים האלה. היום אנחנו נדבר על מה שניתן לעשות. אני יודעת שגם חברי הכנסת שנמצאים כאן עושים לא מעט כדי שהאנשים האלה יהיו מעל קו העוני ושיחיו בכבוד. אני רוצה שחברי הכנסת יאמרו את דבריהם, לאחר מכן אני אוסיף ולאחר מכן נשמע את ניצולי השואה ונציגי הארגונים שיאמרו לנו מה הקשיים הכי גדולים, מה ניתן לעשות ומה אתם מצפים שאנחנו נעשה כחברי כנסת כדי שנשפר קצת את המצב. יחד עם משרד השיכון עברנו תהליך כאשר בתחילת הקדנציה פנינו למשרד השיכון שם הייתה בעיה כאשר הרנטה נחשבה להכנסה נוספת ותודה על ההבנה ותודה על כך שקיבלתם את הפנייה שלנו. אני יודעת שגם ועדות אחרות פנו, אבל אנחנו אלה שהרמנו והעלינו את הנושא הזה ותודה שהתחשבתם והחלטתם שרנטה לא מהווה הכנסה נוספת אלא פיצוי שגרמניה נותנת עבור מה שעברו האנשים האלה בחייהם. אני מודה לכם על כך שהתחשבתם במצבם של האנשים האלה כך שיותר משמונה אחוזים שמקבלים קצבת זקנה, הם לא משלמים עבור השתתפות בשכירות. קולט אביטל: אני מאוד מאוד אסירת תודה לך על זה שכינסת את הישיבה הזאת ושגם זימנת אותנו, את כל מי שפועל בתחום הזה בכנסת. אנחנו יותר מאשר שמחים, ואני חושבת שכל המאמצים המשותפים של הוועדה הזאת, של העמותה, של השדולה, של החקיקה, כל זה בעצם נועד למטרה אחת. יש פה ציבור של אנשים שהגיעו לארץ ושבעצם ממדינת ישראל, לפי החוק, הם לא זכאים לקבל כלום. חלקם, ולא רק אלה שהגיעו בעלייה האחרונה, אלא כל מי שהגיע לכאן אחרי שנת 1953, לא מקבל שום דבר ממדינת ישראל וכך נוצר עיוות וכך קרה שיש אנשים שמקבלים סכום כזה, יש אנשים שמקבלים סכום אחר, אבל יש אנשים שלא מקבלים כלום. בנוסף לזה קרו עוד כל מיני דברים שגורמים לזה שאלה שמקבלים את הרנטה ישר מגרמניה, מקבלים יותר כסף מאשר נותנת מדינת ישראל, למרות שגם מדינת ישראל קיבלה את הכסף הזה מגרמניה עבור ניצולי השואה. כפי שאת יודעת, ואת אפילו הקדמת אותי בכנסת, כבר עשרים שנה מנסים כאן לשנות חוקים. גם כשהצלחנו לשנות חוקים, בא האוצר ובחוק ההסדרים זרק את החוקים החוצה. אנחנו קיווינו שכאשר הירשזון התמנה שר האוצר, כיוון שהיה המחוקק העיקרי שבאמת רץ עם זה, הוא יעזור לנו להעביר חוקים וישבנו כאן כמה חברי כנסת ומחמישים הצעות חוק עשינו סדרי עדיפויות כדי לפחות להתחיל משהו. קרה מה שקרה ובעצם בזמן כהונתו של הירשזון הדברים לא קודמו. כמה תת-ועדה בוועדת הכספים כאשר ליצמן היה יושב-ראש הוועדה ובראש תת-הוועדה הזאת עומד חיים אורון ואתו ובעזרתו הצלחנו לדחוף שני חוקים. לכן מה שאני רוצה לומר לך ולומר לכל אלה שנמצאים כאן שקמה צעקה ציבורית של הרבה מאוד אנשים, כולל אלה שיושבים בחדר הזה, ולכן אחרי הצעקה הציבורית ישבה הממשלה והטילה על השר הרצוג לעשות רביזיה כוללת ולנסות לבוא לממשלה עם קונספציה חדשה. מחר בבוקר תהיינה המלצות של הוועדה הזאת ומחר תתקיים ישיבה מסכמת של הצוות הבין-משרדי כאשר הכוונה הייתה לשנות גישה ולנסות קודם כל לקבל את כל הנתונים ולהציע לממשלה גישה אחרת חדשה שתהיה יותר שוויונית. דיברתי פעמיים עם ראש-הממשלה והוא אמר לי שכיוון שהוא עכשיו גם שר האוצר, הוא רוצה לאשר את הדברים האלה. אני עוד לא ראיתי תוצאות, אבל נראה מחר בבוקר מה יהיו המסקנות של הוועדה. נתן לבון: האוצר מתנגד. קולט אביטל: תמיד הוא התנגד. האוצר תמיד התנגד לכל כסף שצריך לצאת מאוצר המדינה, ואת זה אנחנו יודעים. השאלה איזה כוחות פוליטיים אנחנו יכולים להפעיל ומה נצליח לעשות כדי שהשינוי הזה שהשר הרצוג יציג בפני הממשלה יתקבל. במקביל 45 חברי כנסת חתמנו על הצעת חוק שעושה בדיוק מה שאני מקווה שתהיה גם המסקנה של השר הרצוג ושאומרת שכל ניצול שואה בארץ שהכנסתו עד 4,000 שקלים לחודש, יקבל באופן שווה 2,000 שקלים לחודש רנטה לכל החיים. זו הצעת החוק. את מבינה כבר שהאוצר לא יהיה מאוד שמח בהצעת החוק הזאת, אבל – וכאן יש לי תשובה לנתן לבון – אני חושבת שאם אנחנו כבר כמעט 50 חברי כנסת שחתומים על זה, גם אם האוצר יסרב, אני בטוחה שיהיו לפחות 100 חברי כנסת שיעבירו את הצעת החוק הזאת. אני רוצה לקוות שכולנו נעבוד גם כדי לעזור בחקיקה שאת מציעה. החקיקה הזאת, אולי יש לה פחות סיכוי אבל היא נותנת טיפה יותר כי אנחנו רוצים שתהיה לכולם רנטה בסכום של לפחות 2,000 שקלים לחודש. מרינה סולודקין: תודה ליושבת-ראש הוועדה על שאנחנו יושבים ודנים בנושא ועושים זאת עוד לפני מסקנות ועדת השרים וראש-הממשלה כי את הפרוטוקול של הישיבה נוכל לשלוח אליהם. בעשר השנים האחרונות אני, חברת הכנסת לנדבר, חברת הכנסת קולט, חבר הכנסת הלפרט – אולי שישה-שבעה חברי כנסת ולא יותר – עסקנו בניצולי השואה, בדור המלחמה, בוותיקי מלחמת העולם השנייה. כבר עשר שנים אנחנו אומרים שהמדינה חייבת לאנשים שנלחמו בצבא בעלות הברית, רוסיה, ארצות-הברית, בריטניה ואחרים, וגם יש לחשוב על ניצולי השואה. רוב הזמן נלחמנו נגד מיסוי – לא על עזרה – שזה פסול, בושה ואנטי מוסרי כי מדובר בכסף שהגיע מגרמניה. לקח עשר שנים להגיע לקריאה ראשונה והגענו לזה ב-9 במאי. אני יכולה לומר לך שהשר הרצוג נכשל כשהיה בתפקיד ולא ביטל כמו שעשה השר שטרית, ואני מודה לו, את תשלום שמונת האחוזים של מיסוי בדיור הציבורי. אני מאוד מקווה שהוא מבין את הטעות שלו. אנחנו לא נשכח כי כבן להוריו וכיוצא עדתו, הוא היה צריך להיות כאן ראשון - ולא אנחנו חברי הכנסת העולים - להילחם עבור הזכויות של דור המלחמה. אנחנו עכשיו יושבים כאן ודנים לא רק על נושא ניצולי השואה, נושא בו אנחנו פועלים הרבה ובזמן האחרון, אודות ליורי שטרן זיכרונו לברכה, יש הצלחה, אלא יש לנו עניין אחר. אמרת שיש אנשים שקיבלו מענק חד-פעמי והמצב של האנשים האלה בכי רע. כאן אנחנו צריכים להציע את ההצעות שלנו ולומר שלפי ההגדרה של ועידת התביעות גם הם ניצולי שואה, אלה שברחו בזמן המלחמה ממערב למזרח. יש כמה דרכים לעשות זאת ואנחנו צריכים לשבת עם האנשים שעכשיו חורצים את גורלם של האנשים האלה ולראות איך אנחנו יכולים לעזור כאן. מדובר גם בדיור הציבורי. במסגרת המאבק הכולל בעוני במדינת ישראל, אני חושבת שאנחנו צריכים להיות צד למה שמחליטים עכשיו במשרד ראש-הממשלה ובוועדה הבין-משרדית בראשותו של השר הרצוג. שמואל הלפרט: כבוד היושבת-ראש, אני רוצה להצטרף לברכות ליושבת-ראש הוועדה, לחברת הכנסת סופה לנדבר, שעוסקת כל הזמן, מאז היא נכנסה לכנסת, בנושא ניצולי השואה. אני לא אחדש לכם שום דבר אם אומר לכם שנעשה עוול גדול מאוד לניצולי השואה במשך שישים שנה. כולנו יודעים את תרומתם המכרעת בהקמת המדינה – וכולנו יודעים שלקחו את ניצולי השואה ישר מהאוניות והביאו אותם לשדה הקרב ללא כל הכשרה ואימונים כאשר חלק גדול לצערנו הרב נפל במלחמת העצמאות – כאשר הטיעון הגדול ביותר של מדינת ישראל, של אלה שרצו להקים את מדינת ישראל, היה השואה וניצולי השואה שיקימו עבורם מולדת. משום מה כאן במדינת ישראל הם לא זכו ביחס שהיו צריכים לקבל, למרות שגם אם היו נותנים להם סכומים הרבה יותר גדולים מאלו שקיבלו, המדינה לא הייתה עושה להם שום טובה. אמרתי במליאת הכנסת לשר האוצר הקודם ביבי נתניהו ואמרתי זאת גם להירשזון. מדינת ישראל קיבלה בעת הקמת המדינה מיליארדי דולרים לטובת ניצולי השואה והיא התחייבה שהיא תדאג לקיומם ולפיצוי מתאים למשך כל שנות חייהם, אבל בפועל הדבר הזה לא נעשה ואלה שקיבלו מממשלת גרמניה קיבלו פי שתיים או פי שלוש מאלה שקיבלו ממדינת ישראל ישירות. בתקופה האחרונה יש לי רושם שבכל זאת יש איזה שינוי בחשיבה של ראש-הממשלה ושל ראשי המדינה וסוף סוף הגיעו למסקנה שנעשה עוול גדול שצריך לתקן אותו. מי שהשתתף בשבוע שעבר בדיון, שמע את הדברים של ראש-הממשלה ושל יושב-ראש האופוזיציה, את ההכאה על חטא בגין ההתנהגות כלפי ניצולי השואה, יש לי הרושם שבכל-זאת חל איזשהו שינוי בכיוון המחשבה. אני חייב לומר שהשר יצחק הרצוג, נפגשתי אתו היום בישיבה אחרת בנושאים אחרים, הזכיר את הנושא של ניצולי השואה ואמר שהוא מטפל ורוצה לקדם. אני אכן בטוח שהוא ינסה לקדם את הנושא, אבל כמובן כמה האוצר יאפשר לו. קולט אביטל: זאת החלטת ממשלה. שמואל הלפרט: התקבלו כמה חוקים לטובת ניצולי השואה אבל הם מעטים מאוד ומאוחר מאוד. הם מגיעים 62 שנים אחרי השואה. יכול להיות שאצל אנשים מסוימים יש כוונה למשוך את העניין עוד שנה, עוד שנתיים ובינתיים לצערנו הרב מספר הניצולים מתמעט ולא יהיה למי לתת. מה שחשוב הוא שאנחנו לא נרפה מהלחץ הזה כי הוכח שהלחץ הזה עוזר. דיברה כאן חברת הכנסת קולט אביטל על הכנסת שהגישה בשם 50 חברי כנסת. הדרישה שלנו מהממשלה צריכה להיות אחת ויחידה. לא צריכים להיות 40-50 חוקים כי כל אחד מאתנו יודע כמה זמן לוקח לחוקק את החוק. לכן הצעת החוק הזאת היא טובה והצעת החוק צריכה לומר שצריך לאפשר לכל ניצול שואה בלי יוצא מן הכלל שיוכל לסיים את חייו בצורה מכובדת. צריך להיות חוק אחד ויחידי ועליו אנחנו צריכים לרכז את כל המאמצים, לא להרפות מזה ולא לתת למומנטום הזה שנוצר בממשלה שהוא יחלוף. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שניצולי השואה שברוך השם חיים אתנו יוכלו לסיים את חייהם בצורה מכובדת. קולט אביטל: רציתי להוסיף משהו שלא אמרתי קודם. החוק הזה זוכה לתמיכה מאוד גדולה של כל אמצעי התקשורת והולך להיות קמפיין תקשורתי עליו. תהיה תוכנית טלוויזיה חדשה של העיתונאית אורלי פדרבוש שעשתה את הסרט שעמדנו להקרין היום בכנסת, אבל דחינו את הקרנתו כי לא היו מספיק אנשים. פעם בשבוע תהיה תוכנית בערוץ השני שתדבר על הנושא הזה ותעשה קמפיין ציבורי. מרינה סולודקין: פתחתי תיק בבית המשפט בתל-אביב, משפט ניצולי השואה נגד ועידת התביעות. אחרי חמש שנים של סחבת, של גניבת המסמכים בבית המשפט, כאשר כל שנה התמנה שופט חדש וכולי, רק לאחר פנייה שלי התחלנו לשבת בישיבות בית המשפט ואנחנו עושים זאת כמה פעמים במשך השבוע. זה אחרי חמש שנים של סחבת כאשר במהלך התקופה נפטרו מאות אנשים. היו"ר סופה לנדבר: אני חושבת שמה שהוצג בכתבה בפני אזרחי ישראל על העוני שקיים בקרב ניצולי השואה, אנחנו ואתם ידענו על כך. אנחנו, אלה שמחוקקים ונלחמנו עבור חקיקה צודקת. אני צריכה לומר – ומרינה הזכירה את חבר הכנסת יורי שטרן – שאני זוכרת שביום האחרון שהוא הגיע לכנסת, באותו יום לקחו אותו לבית-חולים משם הוא לא יצא, ישבנו מול שר האוצר במסדרון, והיו שם ניצולי שואה ונציגי הארגונים, והוא לא היה מסוגל כבר לעמוד על הרגליים, אבל הוא אמר שהוא היה חייב לקום ולהגיע לכאן כדי לעודד אותנו להמשיך בעניין בו הוא התחיל. אני רוצה לומר שלא רק יורי זיכרונו לברכה נפטר, אלא ניצולי שואה רבים נפטרו במשך הזמן הזה ואני חושבת שאנחנו צריכים לעשות הכול למען הניצולים החיים. העיתונאים כתבו על העוני שקיים בקרב הציבור הזה וזאת ממש בושה. אני לא יודעת איך אנחנו כאזרחי מדינת ישראל, כיהודים, יכולים לראות את העוני בקרב האנשים האלה. המדינה ניצלה את הכספים האלו שהיו צריכים להגיע לאותם אנשים בזכותם מדינת ישראל קיבלה את הכסף והיא קיבלה את הכסף הזה עבור אותם אנשים. גיתה קויפמן: אני רוצה לומר קודם כל מילה בשם האנשים שלא מדברים עברית. תודה ליושבת-ראש הוועדה על שהזמינה אותנו לכאן ונתנה לנו אפשרות גם לשמוע וגם להתבטא. ביקשת ממני לתאר את המצב של ניצולי השואה. אני חושבת שלפני האנשים שיושבים כאן לא צריך לתאר את מצבם משום שיושבים כאן אנשים מארגונים שונים שהם יום יום נפגשים עם האנשים האלה ויודעים בדיוק את המצב. יש שני דברים שהכי חשובים לניצולי השואה אבל מתעלמים מהם במשך כל השנים, במשך 62 שנים, ואני לא אחזור על מה שאתם אמרתם והגדרתם כל כך יפה ונכון. הדבר הראשון הוא מצב הדיור של ניצולי השואה הוא הכי גרוע שיכול להיות. אנשים גרים בפריפריה, במקומות הכי גרועים, בלי מעלית, וכדוגמה אומר שיש אדם בן 80 שמתגורר בקריית אתא ובזמן המלחמה הוא לא ירד אפילו פעם אחת בזמן האזעקה למקלט כי עד שהוא היה יורד למטה, הוא לא היה יכול לעלות למעלה. באותו מקום יש גברת שכן ירדה, אבל היא שברה את היד ואת הרגל. אני יכולה לתת לכם את שמות האנשים ומספרי הטלפון שלהם. חייבים לתת מענה לדיור של ניצולי השואה משום שאם לא נעשה כך, לא נוכל אחר כך להסתכל לעצמנו בעיניים בגלל מה שקורה. הדבר השני הוא מצב הבריאות והתרופות. יחד עם יורי שטרן זיכרונו לברכה היינו שותפים לחוק ובחוק היה סעיף של מתן תרופות. שר האוצר הבטיח לנו בחגיגיות, אבל כאשר חזרנו להחלטה האחרונה, דווקא הסעיף הכי חשוב והכי משמעותי משום מה נעלם. גם אז אמרתי והיום אני חוזרת ואומרת שהחוק הזה הוא אודות ליורי שטרן שבכל-זאת הניח תשתית לעניין, אבל החוק הוא לעג לרש מפני שניתן גם מעט מאוד, גם מאוחר מאוד וגם לא נותן מענה לאוכלוסייה. אם כן, אלה שני הנושאים החשובים ביותר. רציתי לשאול אותך או לבקש ממך. את אמרת שיש 170 אלף אנשים שלא מקבלים פיצויים משום מקום. היו"ר סופה לנדבר: כנראה הם קיבלו מענק חד-פעמי. גיתה קויפמן: אבל אין להם שום הכנסה מלבד הכנסה מביטוח לאומי. רציתי לבקש מכם להכניס גם את 26 אלף אנשים שכן מקבלים לפי סעיף 2 מוועידת התביעות כי גם להם אין הכנסה אחרת כלשהי והם מקבלים רק 270 יורו בחודש מוועידת התביעות, וזה לא מדינת ישראל חלילה שדואגת להם. אני לא רוצה להגדיר את הסבל שלהם, משום שאי אפשר להגדיר סבל וכולם מסכימים אתי, אבל אם אנחנו דואגים לאנשים עניים ומסכנים, יש 26 אלף אנשים שמקבלים מקרן סעיף 2 והם חייבים להיות כלולים בתוך המספר עליו אתם מדברים. נח פלוג: ראש-הממשלה הטיל על שני שרים להכין מסמך להחלטת הממשלה ובו ייאמר מה הן הבעיות ומה צריך לעשות כדי לשפר את המצב. אני רואה ארבעה דברים בהם צריך לטפל, כאשר הנושא האחד הוא כפי שהציעה חברת הכנסת קולט אביטל. יוצאי ברית-המועצות בעשרים השנים האחרונות, זו הקבוצה שלה קודם כל צריך לעזור. אנחנו בדקנו יוצאי איזה ארצות מקבלים ביטוח לאומי והשלמת הכנסה וראינו שבין יוצאי גרמניה יש אחוז אחד בלבד, בין יוצאי פולין יש אחוז וחצי, בין יוצאי רומניה יש שני אחוזים, אבל בין יוצאי ברית-המועצות לשעבר יש יותר מ-50 אחוזים כי אלה אנשים שהגיעו ארצה בשנים האחרונות, לעתים הם מבוגרים ולא יכלו כבר לעבוד ולקבל פנסיה. לכן הפתרון שהציעה קולט אביטל, כולנו תומכים בו ואני מקווה שזה הדבר הראשון מבחינת העזרה לקבוצה שהיא הכי ענייה והכי חלשה. הקבוצה השנייה היא לא קבוצה גדולה כאשר רובם אנשים צעירים וילדים שאחרי המלחמה, אחרי שיצאו ממחנות הריכוז, מהגטאות, מהיערות, כאלה שחזרו מרוסיה ונשארו בגרמניה. מדובר בקבוצה המונה כ-3,000 אנשים שבגלל זה שהם ב-1 בינואר 1947 היו בגרמניה, לא קיבלו שום פיצוי לא מהגרמנים ולא מישראל. את הקבוצה הזו צריך להשוות לכל אלו שהגיעו עד שנת 1953. הם היו ילדים, לא יכלו לברוח מגרמניה, והיום הם מקופחים. הקבוצה השלישית היא מה שאנחנו קוראים המעגל הראשון של נפגעי השואה. אלה אנשים שהיו בגטאות, במחנות, ביערות עם פסק-דין מוות וכאלה יש קרוב ל-10,000 אנשים שלא מקבלים רנטה לא מגרמניה ולא מישראל. על הקבוצה הזו נמנים אנשים מגטו בודפשט שלא מקבלים, אלה אנשים שקיבלו מענק חד-פעמי בהסדר מהגרמנים בסכום של 15 אלף מארק. הנושא הרביעי הוא הבעיה שממשלת ישראל חתמה בזמנו עם הגרמנים הסכם ולקחה על עצמה לפצות את אלה שהגיעו עד שנת 1953. בית המשפט העליון, השופט חשין, כתב פסק-דין ובו נאמר שממשלת ישראל לקחה את זה על עצמה מבלי לשאול את האנשים. היא פשוט לא אפשרה לאנשים לתבוע למרות שהם איבדו את הבריאות, איבדו את הרכוש, איבדו את הכול. היא לא אפשרה להם לתבוע מהגרמנים ואותם האנשים – אני הגשתי רשימה השוואתית, כמה מקבלים בארץ וכמה מקבלים מגרמניה – מקבלים בארץ במינימום סכום של 1,040 שקלים ועוד 100 שקלים לכל מיני הטבות, ובגרמניה מקבלים 2,400 שקלים. קריאה: עוד 1,000 שקלים הטבות. נח פלוג: לא. אני מדבר על הרוב שמקבל 25 אחוזים ו-25 אחוזים מהווים 40 יורו. קריאה: לרוב אין 25 אחוזים אלא לרוב יש הרבה יותר. נח פלוג: הממשלה לא עוזרת לניצולים עצמם לתבוע מהגרמנים, למרות שאתם יודעים שהניצולים עצמם, מרכז הארגונים באמצעות ועידת התביעות, השיג 12 מיליארד שקלים מאז אנחנו קיימים ואני מדבר על קרן סעיף 2 וקרן סעיף 1, עבודת כפייה וכולי. במקום לעבוד ביחד -בקר המדינה כתב שמרכז הארגונים הוא זרוע של הממשלה לתבוע מהגרמנים - אנחנו לא מקבלים את העזרה ולא מאפשרים לנו לעזור לאנשים. אלה הן הבעיות. אני מקווה שאחרי שראש-הממשלה ביקש משני השרים להכין את התוכנית, משהו ישתנה. הישיבה שהייתה אמורה להתקיים מחר, נדחתה. אני מקווה שהחומר הזה יוגש לממשלה וסוף סוף יהיה פתרון לניצולי השואה. אף פעם לא יהיה פתרון מלא, אבל לפחות פתרון חלקי לניצולי השואה. קריאה: יושב כאן נציג של שירותי בריאות כללית. אני שייך לאחת הקבוצות שהגיע ארצה לאחר 1946 ואני מקבל תמלוג חודשי מהאוצר. לפי הסכם בין האוצר לקופות החולים, אנחנו זכאים לקבל טיפול רפואי מקופת חולים שכל אחד שייך אליה, כולל תרופות לגבי סעיפי הנכות שהוכרו. התברר שקופת חולים ברוב צניעותה לא מפרסמת את זה בכלל. לא הוזרמו נתונים שלנו במחשבים שלה. ובכן, אם אני צריך להגיע לצילום רנטגן למשל לגבי סעיף שאני הוכרתי בו, אני לא מופיע במחשב. יש בידי פרסום רשמי של קופת חולים ובו נאמר מי זכאי להנחות ופטורים. כולם מופיעים שם, אבל נכי רדיפות הנאצים לא מופיעים שם. זה פרסום רשמי של קופת חולים. נכי המלחמה בנאצים כן מופיעים, אבל נכי רדיפות הנאצים לא מופיע. מי אחראי למחדל הזה? היו"ר סופה לנדבר: לאיזה קופת חולים אתה שייך? קריאה: כללית. מי אחראי למחדל הזה? או האוצר, או קופת חולים, אני לא יודע מי. אני קצת ערני ואני יודע לעמוד על זכויותיי, ולכן אני פונה לפקידה שלי והיא מחזירה לי עבור ביקור אצל רופא מקצועי או צילום רנטגן, אבל יש הרבה אנשים – ואני חושב שזה הרוב – שלא יודעים ולא מכירים ולכן הם מפסידים את הזכויות שלהם. זאת שערורייה. גיא עפארי: אני מודה ליושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת סופה לנדבר על שהזמינה אותנו לקיים את הדיון, לחברת הכנסת מרינה סולודקין, לחבר הכנסת שמואל הלפרט ולחברת הכנסת קולט אביטל שמלווה אותנו זמן רב. ביקשתם לדעת מה המצב. כל יום מגיעות לקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל מעל 500 פניות של ניצולי שואה לבקשת עזרה. אני יכול לספר לכם על גברת מסוימת שהיא ניצולת שואה, היא גרה בתל-אביב, נמצאת בדירתה והיא לא מרשה לאף אחד להיכנס לדירה כי הגרמנים מחכים לה מחוץ לדלת, ואם היא תפתח את הדלת, הם ייכנסו. ברווחה לא מכירים אותה, היא לא יוצאת מהדירה כי הגרמנים מחכים מחוץ לדלת, ואם היא תצא, הגרמנים יתפסו אותה, כך שאף פעם היא לא הגישה בקשה לפיצויים למרות שאם הייתה מגישה בקשה, היא הייתה זכאית לקבל פיצויים מהגרמנים, והיום אני מניח תגמולים ממשרד האוצר, אבל היא לא מסוגלת להגיע לאותה נקודה. אף רשות לא מטפלת בה, היא לא אוכלת טוב כי השיניים שלה נרקבו, אבל היא לא יכולה לצאת, וגם אם היא תצא סוף סוף לרופא שיניים שהיא מאמינה לו, היא לא תקבל את הטיפול כי אין לה כסף והיא חיה מהבטחת הכנסה. אף אחד לא עשה לה דבר רע, אבל מצד שני היא לבד. הדבר היחיד שהצלחנו לעשות אחרי שלוש שנים של קשר זה שהיא אפשרה להיכנס לדירה לבת שירות לאומי של הקרן ועקב כך נוצר קשר והצלחנו לממן לה טיפול שיניים. זה המצב שלה וזה מצב של עוד אנשים. הפנייה שלנו אליכם היא פנייה לכמה דברים. סוף סוף קמה ועדה בין-משרדית שתגיש את ההמלצות שלה. אנחנו מבקשים שתתמכו בהמלצות, במיוחד שיש שם התנגדויות של משרדי הממשלה. אני מניח שמשרד המשפטים ומשרד האוצר יתנגדו ואני מזכיר לכם שהם התנגדו גם לחלק אות לניצולי השואה כי היה צריך להקים מנגנון, פרסום וכדומה וזה כרוך בתשלום, והם התנגדו להקים מרכז מידע לניצולי השואה, כי גם זה עולה כסף. אנחנו הצענו שיפרקו את הקרן ושתקום רשות ממשלתית ותיקח על עצמה את הנושא. לא צריך להיות מצב שניצול שואה אין לו כתובת רשמית במדינת ישראל כדי שיוכל לפנות אליה. אם מדינת ישראל לא מסוגלת לקחת את זה על עצמה, תטילו את זה על גוף אחר. יש גופים שמטפלים בניצולים, יש את הלשכה לשיקום נכים, והיא יכולה לקבל את הסמכות לטפל בכל הניצולים, או שביטוח לאומי יקבל את זה עליו. אני לא חושב שהעמותה צריכה לעשות את זה אלא אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעשות זאת ואני חושב שאתם צריכים לקדם חקיקה בנושא ולתמוך בה כי יהיו על זה מאבקים ויהיו על זה כל מיני לחצים. אני חושב שעם הכוח שיש לכם אתם צריכים ללחוץ על בנק לאומי, על קרן קיימת לישראל, על האפוטרופוס הכללי שיעבירו את הנכסים שלהם סוף סוף לחברה להשבת רכוש שהוקמה. אלה הפניות והבקשות שלנו אליכם. אל תתנו לדברים האלה לשקוע כי ישנה התעוררות ויש הרגשה שהציבור פתאום שומע. שימו לב שבשנתיים האחרונות מדברים על מצבם של הניצולים ולא רק על השואה בתור סמל. תפתחו את הטלוויזיה לפני 3-4 שנים ותראו שזה לא היה קיים אבל זה קיים עכשיו. יש איזשהו מומנטום ובמומנטום צריך להכות עד תום. שי סומך: ביום שישי היה פרסום בעיתון "הארץ" שיש ויכוח בין משרד הרווחה, לבין משרד האוצר, אבל כתבו שמשרד המשפטים הצטרף למשרד האוצר בוויכוח הזה. הפרסום הזה הוא לא נכון והפרסום היה בטעות. אהרון מולוטקובסקי: ברשימה של הארגון שלנו באשדוד יש לנו 531 אנשים שהם ניצולי שואה. אנחנו רואים יום יום איך הם חיים. הם פונים אלינו ואנחנו מגיעים אליהם לביקור ואנחנו רואים מה מצבם. אנחנו מדברים על כך שהמצב שלהם מאוד מאוד קשה, אבל מה זה עוזר? אנחנו רק מדברים ואנחנו לא יכולים לעזור. הממשלה שלנו לא עוזרת עד עכשיו. אומרים שעוד מעט יהיה עוד חוק אחד, עוד מעט יהיה עוד דבר, אבל כלום לא קורה. רבותיי, לנו אין זמן. בשנתיים האחרונות נפטרו 35 אנשים רק בעיר אשדוד ובשנה הזו, עד עכשיו, נפטרו 12 אנשים. על האנשים האלה אנחנו יודעים אבל יש כאלה שאנחנו לא יודעים שהם נפטרו. אנחנו מתקשרים, רוצים לתת להם מתנה לפסח, האישה אומרת שהבעל נפטר. יש גברת שהיה לה סרטן ברגל והיא עברה ניתוח. היא גרה לבד, אין לה קרובים, אין לה אף אחד בעולם, היא גרה עם החברה שלה בשכירות ומקבלת ביטוח לאומי ומקבלת מטפלת לכמה שעות שמגיעות לה אבל זה לא מספיק כי היא צריכה לקנות תרופות ואיך היא תשלם עבורן? מאיזה כסף היא תשלם? היא רנטה ומקבלת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. אנחנו חייבים לעזור לאנשים האלה ואנחנו מאוד מבקשים לעשות זאת. שמענו שראש-הממשלה, שמענו את יושבת-ראש הכנסת דליה איציק שאמרה ביום השואה שזהו, מספיק, צריך לעזור לאנשים האלה. אנחנו מקווים שאכן כך יהיה. עד עכשיו אף פעם ראש-הממשלה לא אמר שצריך לעזור לניצולים ואנחנו אכן מקוים לכך. אומרים שמגיע לנו טובות, אבל אנחנו אומרים שקיבלנו קצת תודות יורי שטרן וכל החברים שעזרו לו. יש לי תעודה מאוקראינה משנת 1991 ושם כתוב שכל מי שהיה בגטו ובמחנה ריכוז מקבל בדיוק מה שמקבל נכה. זה באוקראינה, אבל אנחנו לא גרים באוקראינה. הייתי בקייב, נכנסתי לאוטובוס, לא צריך לשלם, נכנסנו למטרו, לא צריך לשלם. אנחנו בבית שלנו, אנחנו במדינה שלנו, ואיזה עזרה אנחנו מקבלים? אני רוצה להודות לקולט אביטל, תודה רבה למרינה סולודקין, לסופה לנדבר, לכל חברי הכנסת שעוזרים לנו. אנחנו יודעים שאתם עוזרים לנו, אבל אין מספיק קולות. אנחנו מקווים שיהיה טוב ושלא נצטרך לקיים ישיבות מסוג זה שאנחנו מקיימים היום. יש לנו בקשה. הרבה ניצולי שואה, כולם, קיבלו מכתבים שהם צריכים למלא טפסים. למכתבים צורף הטופס הכחול הזה שהגיע מוועידת התביעות, אבל יש הרבה אנשים שלא קיבלו. אני מתקשר לוועידת התביעות ואומרים לי שאנחנו צריכים להתקשר למשרד האוצר, התקשרתי למשרד האוצר ושם נאמר לי שאני צריך להתקשר לוועידת התביעות. אני מאוד מבקש ממך לבדוק את זה. רפי פינטו: החוק בעצם מדבר על קבוצות מאוד מוגדרות שהן זכאיות להיכנס פנימה לתוך החוק. קולט אביטל: בנושא התרופות? רפי פינטו: עדיין לא. בסך הכול מי שרשאי להיכנס פנימה, כנרדף, לחוק הזה, מוגדר מי שמקבל מקרן סעיף 2 או מי שקיבל מקרן הזיכרון עבור עבודת פרך וכדומה. קרן סעיף 2 זה 25-26 אלף אנשים שמקבלים רנטה חודשית, ומקרן הזיכרון קיבלו כ-75 אלף אנשים. זה לא מאה אחוזים אלא משהו בסביבות 80 אלף אנשים שזכאים היום להיכנס פנימה אלמלא הייתה התניה נוספת וההתניה הנוספת היא שהם גם יקבלו הבטחת הכנסה. החתך הזה של אלה שעברו את התקופה הקשה הזאת יחד עם הבטחת הכנסה, חותכת כאן ומורידה את זה לפחות מ-10,000 אנשים. קולט אביטל: כשהוא הגיש את הצעת החוק, האוצר הוציא לו את הנשמה וטען שזה 100 אלף אנשים. אנחנו כל הזמן אמרנו שאלה 20 אלף אנשים. רפי פינטו: אני איש ביצוע ואני אספר לכם. יש כאן בעיה כי מצד אחד יש קרוב ל-100 אלף אנשים שברחו מברית-המועצות והקבוצה הזאת בדרך כלל לא נכללת בקבוצה השנייה כי הם לא היו במחנות ריכוז וכן הלאה. מצד שני 100 אלף אחרים שכן נמצאים שם, הם נמצאים בהבטחת הכנסה כי הם הרבה שנים בארץ וגם מקבלים. החתך של שני הדברים האלה נותן לנו משהו שהוא קצת פחות מ-10,000. אני לא רוצה להתחייב על כך שזה המספר הסופי, אבל זה נכון לרגע זה. מי שיודע מי אלה ה-75 אלף ומי הם ה-25 אלף האלה, זאת ועידת התביעות, חיבר אותם עם הביטוח הלאומי ויצר את החתך. החתך הזה הביא לקצת יותר מ-8,500 מקרים והוא לקח את הטפסים שלנו ושלח לכל ה-8,500 אנשים. זה היה בערך לפני חודש, ואולי פחות מחודש. מאז ועד היום קיבלנו קרוב ל-5,000 בקשות, כך שברור שזה קשה, אבל 5,000 בקשות כבר נמצאות אצלנו. כוח האדם שביקשנו התעכב והוא מגיע רק בימים האלה כדי לטפל בזה ולכן היו בעיות של מענה טלפוני. זאת אומרת, כוח האדם שקיבלנו אותו מגיע רק בימים אלה, אבל כבר יש פתרון. היו"ר סופה לנדבר: מה מספר הטלפון שהאנשים יכולים לפנות דרכו? רפי פינטו: הכול מפורסם. היו"ר סופה לנדבר: זה מפורסם בטפסים. רפי פינטו: לפני חודש התכוונתי לצאת עם מודעות בעיתונות, אבל דחיתי את פרסומה לעוד שבועיים. למה ללחוץ על המערכת שממילא עמוסה וקורסת כאשר תחולת החוק היא רק מה-1 ביולי? בואו נטפל קודם כל בקבוצה הזאת, שכמו שאמרתי 5,000 כבר פנו, יש מענה טלפוני, אנשים עונים למרות שלא קיבלנו עדיין כוח אדם, עונים גם אחר-הצהרים, עונים בעברית וברוסית ולא מפנים למקום אחר. סביר להניח שמי שלא קיבל, בסופו של דבר לא יקבל, אבל מי שרוצה, מקבל אצלנו את הטופס, שולחים לו את הטופס, הוא ממלא אותו בעזרתכם אחרי שקיימנו יום עיון ולימדנו אתכם איך לעבוד מול האוכלוסיות שלכם, וזה עובד מצוין. אתם ממלאים יפה, הטפסים מגיעים אלינו ובתקופה של פחות מחודש קיבלנו בקשות של 5,000 אנשים. מבחינת הישג, זה הישג יפה מאוד. היו"ר סופה לנדבר: אומרים לי כאן שיש אנשים שכן מגיע להם אבל הם לא קיבלו את הטפסים. רפי פינטו: כל אחד יכול למלא את הטפסים. שלחתם לנו רשימות מהסניפים שלכם ושלחנו אליכם את הטפסים. כל אחד שרוצה לבקש, ואפילו אם הוא מפקפק אם מגיע או לא מגיע, שימלא את הטפסים, ישלח והם יגיעו אלינו. היו"ר סופה לנדבר: תן לנו מספר טלפון שנוכל להודיע עליו. רפי פינטו: יש לנו שני טלפונים: טלפון רב-קווי בתל-אביב: 03-5682651. יש לנו גם טלפון עם אנשים דוברי רוסית. בימים אלה אנחנו מגייסים כוח אדם ולכן שני הטלפונים האלו יהיו פתוחים עד שעה 8:00 בערב. מספר הטלפון הזה יעבוד גם בשפה הרוסית ויהיה פתוח עד שעה 8:00 בערב. מתוך ה-5,000 טפסים שקיבלנו כבר קלטנו כ-2,000 מקרים ואנחנו סורקים את כל הטפסים האחרים. אני מניח שנסיים הכול לקראת אוגוסט. אני מקווה שאנשים שהגישו עד היום יוכלו להיכנס פנימה ולקבל את הכסף כבר באוגוסט. אנחנו התחייבנו שכל מי שיגיש השנה, יקבל. אנחנו נגיע למצב שכל מי שיגיש השנה, יקבל השנה את הסכום השוטף. הקבוצה הזאת גם זכאי להטבות במשרד השיכון. יש לנו נוספת שהיא פטור מאגרת טלוויזיה וכאן אנחנו עובדים מול רשות השידור. היו"ר סופה לנדבר: אנחנו דאגנו לכך. רפי פינטו: כל זמן שאתם דאגתם, זה נחסך מאתנו. בקבוצה הזו אנחנו נטפל. התשתית שאנחנו מקימים כאן תוכל מאוד לעזור למה שרוצים לפתח בוועדה של משרד הרווחה. יוצרים כאן תשתית אתה נוכל אחר כך לפתח את כל הנושא. אם רוצים לתת משהו ל-250 אלף אנשים, יצטרכו לעשות עבודה ואנחנו מתחילים להיות ערוכים לכך. מרינה סולודקין: משרד הקליטה, אחרי חוק הווטרנים, הקים את המערכת הזאת המשותפת בשנת 2001. קולט אביטל: אני רוצה לשאול אותך שאלה לגבי קבוצה שלא מיוצגת סביב השולחן ואלה כל העולים שהגיעו לארץ מבולגריה ומרומניה לגביהם הוגש בג"ץ בדצמבר, לפני כמעט שנתיים. אתם אז הייתם אמורים להתחיל לשלם אבל עניתם שאין לכם כוח אדם. פניתי לשר האוצר וביקשתי להוסיף כוח אדם. חלק מהבולגרים מקבלים ולרוב הרומנים אומרים שאין להם סיבה לבוא. אני רוצה לדעת למה ואני רוצה לדעת מה אתם עושים עם זה. רפי פינטו: בדרך כלל הלשכה שלנו קיבלה כ-2,000 פניות חדשות כל שנה. אז היה פסק הדין ששינה את ההלכה שרווחה. מאוקטובר שנה שעברה ועד היום קיבלנו 9,000 פניות חדשות. ה-9,000 האלה מתפלגים כך שיש 7,600 מקרים שהם בולגרים ורומנים כאשר הרוב בולגרים, ו-1,400 ממדינות אחרות כמו צ'כיה, טוניס וכדומה. שקיבלנו כוח אדם וגם הוא הגיע באיחור ולאחר ויכוחים רבים. נמצאים כאן נציגי משרד המשפטים כאשר עם היו לנו הרבה התדיינויות עם משרד המשפטים. היו בעיות קשות של פרשנויות של חוק. קולט אביטל: בג"ץ קבע ופסק. רפי פינטו: משרד המשפטים רצה לומר שמי שנדחה בעבר, לא יוכל לקבל בכלל לפי החוק. זה מה שאמר משרד המשפטים. קולט אביטל: גם לפי הבג"ץ. רפי פינטו: יש מה שנקרא סופיות הדיון. בקטע הזה הירשזון בצורה מאוד אמיצה אמר שאנחנו ניתן לכולם. אנחנו נמצאים במצב שעם כמעט כולם אנחנו אחרי. יש קבוצה קטנה של 600 אנשים, מתוך 7,600, שאנחנו עדיין לא סיימנו את הטיפול בהם. קולט אביטל: כמה אנשים כבר מקבלים? רפי פינטו: 4.100 אנשים מתוך ה-7,600 איש שכבר מקבלים. יש עוד 900 אנשים שאישרנו אותם ושצריך להעביר אותם לאישור כספי. מר פלדמן: אני נציג של קרן נדב. קרן נדב היא קרן שעובדת ביחד עם קרן היסוד ואנחנו מתמקדים יותר בפרויקטים החינוכיים. אחד התורמים של קרן נדב – שביקש במיוחד לא לציין את שמו - לפני כחודש ראה איזושהי כתבה ויזואלית שבאה בהמשך להתעוררות הציבורית שקיימת עכשיו בארץ, על חלוקת מזון שעשו באשדוד, ושם ראיינו אישה מאוד מסכנה, שכבר הלכה לצערנו לעולמה. אותו תורם אמר שאנחנו חייבים לעזור ולתרום לאנשים האלה וקיבל החלטה לתרום מיליון שקלים לבעיות עכשוויות, בעיות שקיימות עכשיו. כמובן שזו טיפה בים ומהווה מחווה בלבד, אבל את מיליון השקלים האלה אנחנו רוצים לחלק לאלף אנשים כך שכל אחד יקבל אלף שקלים. אנחנו מאוד מקווים שזו התחלה וברגע שאותו אדם ייכנס לדרך הפילנטרופית הזאת, ימשיך בה. אנחנו רואים כאן התחלה של פעילות מאוד נדיבה שמאוד מתאימה לקרן נדב. דרך המשרד של סופה לנדבר בכנסת קיבלתי כבר חלק מהרשימות בהן נמצאים 700 אנשים ואנחנו מחכים לקבל מהארגונים עוד שמות. קריאה: אף אחד לא ביקש מאתנו להכין רשימות. מר פלדמן: אנחנו מחכים לרשימות. כאמור, אנחנו יכולים להוציא אלף המחאות על סך אלף שקלים בכל המחאה. אני מניח שבסוף נקבל אלף שמות אליהם נוכל לשלוח את ההמחאות האלה. היו"ר סופה לנדבר: תודה לתורם שגילה נדיבות ולב פתוח. בשם הניצולים והארגונים, אני מודה לכם. מאחר שמדובר בהמחאות אישיות, הארגונים יכינו רשימות עם מספרי טלפונים ואני חושבת שיש כאלה שחיים במצב בלתי נסבל. מר פלדמן תיאר את המצב של אישה שהייתה עורכת-דין במקצועה, ולצערנו היא לא נמצאת בינינו והלכה לעולמה לפני מספר חודשים. את האישה הזאת מצאה ברחוב שכנה שלי והיא סיפרה לי שהאישה חיה במצב קשה מאוד והיא צריכה להביא לה כל חודש ולהוסיף לה כמה דברים אלמנטאריים שאני לא רוצה עכשיו לתאר. אני הקמתי קרן בפדרציה של דוברי רוסית, שחברה בה גם חברת הכנסת מרינה סולודקין ועוד אנשים רבים וטובים שתרמו לקרן, והבאנו לה מזון. פתחתי בבית שלה את המקרר. כאשר שאלתי אותה אם מותר לפתוח את המקרר, היא אמרה שזה סתם ארון ולא מקרר. כאשר פתחתי את "הארון" הזה, חשכו עיניי. מדובר באישה מכובדת מאוד שחיה בשכירות וכל קצבת הזקנה שקיבלה הייתה לשכר דירה, כך שכלום לא נשאר לה לקיום. קולט אביטל: שאלה אינפורמטיבית. כיוון שאנחנו מדברים על אנשים נזקקים, אני רוצה לפנות לנציג הקרן שיאמר לנו בכמה מקרים אתם מטפלים בשנה וכמה אנשים עומדים בתור. המלחמה שלנו הייתה שמה שאתם מקבלים מספיק לאיקס אנשים ובהמתנה נמצאים כ-15 אלף אנשים. כדאי שאנשים כאן ידעו מה המצוקה האמיתית, מה כמות הנזקקים, כי גם האוצר בזמנו הטיל על הקרן להגיש דוח כזה. גיא עפארי: יש היום כ-19 אלף ניצולי שואה שאנחנו עוזרים להם עזרה מתמשכת. כלומר, זה לא מענק חד-פעמי אלא עזרה קבועה במספר אפיקי סיוע. קולט אביטל: זה בתיאום עם הביטוח הלאומי. גיא עפארי: רובם בתיאום עם הביטוח הלאומי וחלקם עקב מצוקות אחרות. כולם נזקקים או ברמה תפקודית מאוד גבוהה, או ברמה כלכלית מאוד גבוהה ואין ביניהם אנשים שהכנסותיהם גבוהות או שהם יושבים בביתם מאושרים או יוצאים לטיולים באירופה. בנוסף ל-19 אלף אנשים האלה שאנחנו מטפלים באופן קבוע, יש את הנושא של מענקים אישיים כאשר כאן אנחנו מעניקים עזרה לאנשים בנושא של תרופות שאינן בסל, טיפול שיניים, משקפיים, דברים שאין להם עזרה ממקורות אחרים. אנחנו עושים זאת בשיתוף כל הארגונים והמרכזים האחרים, עם הלשכה לשיקום נכים, עם ועידת התביעות מבחינת העברת מידע לאנשים. בקרן יש היום כמעט 4,000 בקשות שמחכות לכספים. אני חייב לומר שבדצמבר שנה שעברה התקבלה הודעה על 20 מיליון שקלים והצלחנו לעזור לכ-5,000 אנשים ולא הצלחנו לנצל את כל התקציב כך שרובו הועבר השנה. השנה קיבלנו כבר כספים ממשרד האוצר, אבל אני לא זוכר כמה. לא קיבלנו את כל הכספים אבל אנחנו בטוחים שנקבל אותם. חן יוריסטה: אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, לחברת הכנסת קולט אביטל, לחברת הכנסת מרינה סולודקין שכאשר הייתי מנכ"ל הקרן לרווחה לפני תשע שנים, כבר אז ביקרה אותנו בקרן ומודעת מאוד למצב. גם חבר הכנסת הלפרט שישב כאן קודם עוסק בנושא הזה שנים רבות. באמת, ללא הפעילות שלכם לא היינו יושבים כאן היום. הנושא עלה לראש סדר העדיפויות הציבורי בעקבות הפעילות שלכם. בפעם האחרונה שהייתי בישיבת הוועדה הזה היה בעקבות החוק של יורי שטרן. גם אני השתתפתי בישיבה האחרונה בה השתתף יורי שטרן ואנחנו תמכנו בחוק כפי שהוא הוגדר מלכתחילה, כאשר הגדרתו הייתה רחבה הרבה יותר והיא הכילה גם הרבה יותר אנשים וגם הרבה יותר כסף, ועדיין לחוות דעתנו – ואת זה אמרתי לשר האוצר מר הירשזון – לא היינו מגיעים לאותו סף תקציבי של 65 מיליון שקלים שדיברנו עליו אז. כפי שהבטחתי כבר אז לוועדה, אמרתי והבטחתי את זה ליושב-ראש הוועדה, חברת הכנסת לנדבר, אנחנו נשתדל לעשות כל מה שנוכל כדי להקל על האנשים על מנת שלא יצטרכו להשתרך ממקום למקום ולא יצטרכו לבקש ולפנות ממקום למקום. לאחר שקיבלנו את האישור, עשינו על חשבוננו הפגשה עם הנתונים של ביטוח לאומי, בדקנו מי מקבל השלמת הכנסה ומי על פי רשימת הקריטריונים של החוק זכאי לקבל כסף, ושלחנו לו לא רק את האישור שלנו אלא גם את הטפסים שקיבלתי מראש מרפי על מנת שאלה לא יצטרכו להגיע לא למשרד האוצר ולא לשום מקום אחר, כולל טופס גם בעברית וגם ברוסית שאנחנו תרגמנו. אנשים ידעו שכל מה שהם צריכים לעשות, זה למלא טופס פשוט מאוד – שלחנו גם הסברים ברוסית – ולשלוח ביחד עם האישור שלנו ולא לעשות שום דבר אחר. נשלחו כ-8,500 מכתבים לכל האנשים ברחבי הארץ. מי שאין לו טופס כחול, כנראה לפי הרשימות שלנו באותו רגע שאנחנו בדקנו, לא זכאי. אינני יודע אם היום הוא כבר קיבל השלמת הכנסה, ויתכן שהוא כן זכאי, אינני יודע, אבל אפשר להגיש גם בלי האישור הזה. אני קבעתי עם רפי שבמידה שישלחו לנו את הנתונים, אנחנו כבר נבדוק אותם אצלנו. אין חובה שיהיה טופס כחול, למרות שלמיטב ידיעתנו מי שלא קיבל את הטופס הכחול באותו רגע, אנחנו לא חושבים שהוא זכאי. יאיר: אני רוצה לומר שמשרד האוצר מודע לקשיים, לבעיות ולמצב הקשה של רבים מניצולי השואה ועושה מאמצים. שר האוצר, שהוא גם ראש-הממשלה, מנסה לעשות מאמצים כבירים כן לפנות משאבים וזאת כאשר אנחנו עובדים בעולם של משאבים מוגבלים. כולם מאשימים את האוצר, אבל האוצר לא מדפיס כסף ומחביא אותו במחסנים חבויים. אם כן, משרד האוצר כן עושה את מרב המאמצים להקצות לנושא הזה משאבים בשנים הקרובות ולהגדיל אותם. מצד שני, משרד האוצר מנסה למצוא את הקבוצות הנזקקות ביותר ומשרד האוצר מנסה לתעדף מבין האנשים מי באמת הנזקק ביותר. אנחנו עובדים עם הרבה אנשים, ביניהם גם מר נח פלוג, ואנחנו מנסים להגדיר מי הקבוצות שהכי זקוקות לעזרה הזאת. יש את הקבוצה של ה-1.1.1947. היו"ר סופה לנדבר: אם אנחנו נותנים למשרד האוצר - כל ארגוני העולים יודעים מי אלה האנשים הללו – מה אתם עושים אתה? יאיר: זה לא עניין של רשימה אלא זה עניין של הגדרות. יש עכשיו רצון גדול להעביר חוקים שכוללים את כולם וצריך להבין שמדינת ישראל אף פעם לא הגדירה מיהו ניצול שואה. מדובר כמעט במיליון ו-250 אלף אנשים שמהווים 40 אחוזים מאוכלוסיית הקשישים במדינת ישראל. לתת אלפי שקלים בחודש לאוכלוסייה גדולה כזו, מדובר בעלויות בסכומים של מיליארדי שקלים. כאמור, אנחנו מנסים לתעדף את האנשים ולמצוא את האנשים הנזקקים ביותר. יש את הבעיה הקשה של העולים החדשים שמהווים את הקבוצה החלשה ביותר, אנשים שהגיעו לא מזמן, ויש את המעגל הראשון של ניצולי השואה שנפלו בין הכיסאות ובאמת מגיע להם, כולל גם הקבוצה של ה-1.1.1947. משרד האוצר כן עושה את המאמצים כמיטב יכולתו להקצות את המשאבים לכך. היו"ר סופה לנדבר: יש אנשים נדיבים שכאשר הם רוצים לעזור, הם תורמים מיליון שקלים ועוד מיליון שקלים ועוד כמה מאות אלפי שקלים ונותנים לאנשים האלה עזרה. אני חושבת שהאוצר של מדינת ישראל צריך להגיע ממילים למעשים. מדובר באנשים שזקוקים ולא צריך לחפש אותם כי אנחנו מכירים אותם. אתם לא צריכים לחפש אותם כי הארגונים מכירים אותם. יאיר: בשנים האחרונות משרד האוצר הגדיל את התמיכה שלו בקרן הרווחה לניצולי השואה במאות אחוזים. היום הסכום עומד על כמה עשרות מיליוני שקלים. חוץ מזה, לא צריך ל שכוח שמשרד האוצר, תקציב המדינה, יש תמיכה של כמעט מיליארד וחצי שקלים כל שנה לניצולי השואה. כאשר מדברים על קבוצות הרבה יותר גדולות של המעגל השני והשלישי, מגיעים למספרים הרבה יותר גבוהים. כאמור, אנחנו מנסים למצוא את הפתרונות הממוקדים שיעמדו במגבלה התקציבית שלנו. היו"ר סופה לנדבר: כמו שאמרה קולט אביטל שיזמה חקיקה, גם אני יוזמת הצעת חוק. אני חושבת שתוספת לאנשים האלו ששייכים לניצולי השואה ומוגדרים כניצולי שואה, אלה שחיים רק מקצבת זקנה, צריכה להיות תוספת חודשים לפחות של 500 שקלים כל חודש. נכון, זה יעלה כסף למדינת ישראל, אבל למדינת ישראל יש היום כספים ואנחנו יודעים זאת, לא רק מהתקשורת אלא אנחנו יודעים זאת עת אנחנו מאשרים את התקציבים של מדינת ישראל. מדינת ישראל ממילים והכרזות חייבת לעבור למעשים. לא צריך לחפש את האנשים שקיימים ואנחנו רואים את הדוגמה כאן. חובתה של מדינת כלפי האנשים האלה וכל זמן שהם חיים, הם לא צריכים לחיות מתחת לקו העוני. נועה פרסטר: לקופות יש הסכם עם משרד האוצר בנוגע לאותם 40 ומשהו אלף שרשומים. אלה אנשים שרפי פינטו היה צריך להעביר אלינו את השמות שלהם כך שנוכל להזין אותם למחשבים שלנו והאנשים האלה היו מקבלים תרופות חינם, בסל או לא בסל, כמובן בקשר לנכותם כאשר מן הסתם נכותם משתנה. הקופות היו צריכות לקבל כספים עבור הטיפול הרפואי בהם ועל חשבון האוצר. לצערנו מסתבר, כתוצאה מהכתבה של אורלי פדרבוש, שאצלנו בכללית רשומים רק 10,000 אנשים כאלה. חיים שוורץ לא היה רשום אצלנו לא באשמתנו אלא בגלל שלא קיבלנו את השם שלו ממשרד האוצר כי משרד האוצר צריך לשלם עבור האנשים האלה. אני אשאיר לכם את ההסכם שיש לנו עם משרד האוצר וכדאי שמישהו ידאג לכך שנקבל את השמות של האנשים האלו ולא יעלימו אותם מאתנו כדי שלא נשלם עבורם. אז האדון שדיבר קודם לכן לא היה צריך לפנות למזכירה ולאף אחד אחר. אמנם אוהבים לראות בנו גוף רע ורשע, אבל בקטע הזה אנחנו מוכנים לקבל כרגע את הרשימות. יש לנו את ההסכם וחבל שהמדינה חוסכת על חשבון הניצולים. קריאה: ההסכם לא קיים. נועה פרסטר: זה בגללם. ירח שפירא: המצב החוקי הוא שאנחנו חייבים לתת טיפול רפואי מלא וחינם במחלות המוכרות. הרוב הגדול ביותר שלנו, כמעט כולם, מוכרים במה שנקרא פוסט-טראומה, ואני מדבר על ניצולי הרדיפות. הם סובלים מפוסט-טראומה. כדי להיות נכה אצלנו בנושא של פוסט-טראומה, די לאדם שמביא איזשהו פתק מהרופא שהאיש לא ישן טוב בלילה, ואנחנו מכירים במחלה והאיש מקבל את ה-25 אחוזים. יש לנו היום למעלה מ-14 אלף אנשים שבנוסף לפוסט-טראומה סובלים ממחלות אחרות. האנשים האלה שפנו אלינו, הפנינו כל אחד לקופת החולים וכל אחד מקבל טיפול רפואי חינם בכל המחלות. בעקבות הכתבות שהתפרסמו קיבלנו אלפי טלפונים מאנשים וכאשר הוסבר להם שכל מה שאנחנו נותנים זה רק במחלות המוכרות, הם ירדו מהנושא משום שאם הוא מוכר אצלנו רק בפוסט-טראומה או שהוא מקבל תרופה להרגעה שעולה לו משהו כמו 12-15 שקלים בחודש, הוא לא מעוניין לקבל את ההפניה, או שהוא לא מקבל שום תרופה וגם אז הוא לא מעוניין לקבל תרופה. הזכות הזאת יחד עם יתר הזכויות של הנכים שלנו לקבל את הטיפול הרפואי המלא מפורסמת בחוברת הזכויות שאנחנו שלחנו לכל הנכים שלנו. היו"ר סופה לנדבר: ברשימת הנכים שאתם מכירים, בכמה אלפי אנשים מדובר? ירח שפירא: אנחנו מטפלים היום בכ-40 אלף איש לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, מתוכם יש למעלה מ-14 אלף איש שהשמות שלהם הועברו לקופות החולים. יש 26 אלף אנשים שכנראה לא מעוניינים בזה. נועה פרסטר: איך זה יכול להיות ש-26 אלף אנשים לא מעוניינים? ירח שפירא: האינטרס שלכם ברור, אבל אם האיש לא מקבל תרופה עבור המחלה המוכרת, אין לו שום סיבה בעולם לבקש מאתנו הפניה לקופת חולים. אנחנו מניחים שזו הסיבה שהם לא פונים אלינו. היו"ר סופה לנדבר: איך שאלתם אותם? ירח שפירא: אנחנו מפרסמים את הזכויות האלה בכל מקום. נועה פרסטר: גם מחלת הסרטן קשורה לנכות שלהם. ירח שפירא: אם הוא יהיה מוכר, הוא יקבל. היו"ר סופה לנדבר: אני חושבת שיש כאן בעיה בתקשורת. נועה פרסטר: לא, אין בעיה בתקשורת. הם לא נותנים לנו. ירח שפירא: אנחנו פועלים לפי החוק ולפי תקנות טיפול רפואי. מי שמבקש מאתנו טיפול רפואי, צריך ליזום פנייה אלינו ואם צריך הפניה, אנחנו מפנים אותו לקופת חולים. היו"ר סופה לנדבר: אני חושבת שאתם אלה שצריכים לדפוק על דלתו של כל אדם. ירח שפירא: אנחנו עושים את זה ומזמינים אותו לפנות אלינו אם הוא רוצה, אבל אי אפשר להכריח אותו. רפי פינטו: יש 25 אלף אנשים שלא צריכים לקבל תרופות והם לא מקבלים וגם אם נעביר אותם לשם, הם לא יקבלו. היו"ר סופה לנדבר: אני חושבת שזה עניין של קופת חולים מול משרד הבריאות. רפי פינטו: לא. בואו נצא מהנחה שמתוך ה-25 אלף, 24,500 לא צריכים לקבל תרופות. נועה פרסטר: למה? ירח שפירא: כי הם לא רוצים לקבל תרופות. הם מקבלים תרופות רק לגבי הנכות המוכרת. גם העדכון לא נעשה אוטומטית. אם אדם אומר שיש לו סרטן ויש לזה קשר לנכות, אנחנו מכירים ונותנים לו את התרופות. אני חייב לומר שאם אנחנו מעבירים את ה-25 אלף אנשים האלה, אנחנו מעבירים 60 מיליון שקלים מקופת המדינה לקופות החולים ללא צורך ובלי שזה יעשה שום דבר. סתם נעביר 60 מיליון שקלים לקופות החולים וציבור ניצולי השואה לא ייהנה ממנו. יש הרבה דברים שאפשר לעשות עם הכסף הזה לטובת ניצולי השואה. ניר קידר: שר הבריאות חבר בוועדה הבין-משרדית של משרד הרווחה והציע מגוון רחב של הצעות שעומדות לפני הוועדה והיא צריכה להחליט אם היא מקבלת אותן או לא. ההצעות האלה כוללות גם פטור מתשלום עבור תרופות, פטור עבור ביקורים אצל רופא ועוד הרבה פטורים והנחות בהשתתפויות עצמיות. משרד הבריאות ושר הבריאות רואה את עצמו מאוד מחויב לנושא של צמצום ההשתתפות העצמית של ניצולי השואה והוא רוצה לעשות את זה תחת הגדרה רחבה ביותר של ניצולי שואה. כאמור, שר הבריאות חבר בוועדה והוועדה תקבל את מסקנותיה ותעביר אותן הלאה. אנחנו מאוד מקווים שהצעות שר הבריאות יתקבלו בוועדה. היו"ר סופה לנדבר: מה שקורה הוא שאם לא רוצים לפתור משהו, מעבירים אותו לדיון בוועדות שמוקמות לצורך כך. נחום עידו: כפי שהוזכר קודם, שר הרווחה הקים ועדה בין-משרדית שעוסקת במשך החודש האחרון בנושא הזה ורוב האנשים שנמצאים פה חברים בוועדה ושותפים לה. בתוך יומיים-שלושה שר הרווחה יפרסם את המלצות הוועדה. ההמלצות כוללות ארבעה פרקים כאשר הפרק הראשון הוא פרק חשוב מאוד והוא ההגדרה של ניצול שואה וההגדרה תהיה מאוד מאוד רחבה. זאת אומרת, פעם ראשונה ייכנסו לתוך ההגדרה האלה כנראה כל ה-250 אלף אנשים שאנחנו מדברים עליהם. הדבר השני שיהיה הוא הנושא הכספי, זאת אומרת, הגמלה הכספית, האם זו תהיה גמלה, למי תהיה גמלה, מי יקבל גמלה ומה הגובה שלה. היו"ר סופה לנדבר: ההגדרה שאומרת מיהו ניצול שואה תהיה רחבה? נחום עידו: כן, יותר רחבה מהקיימת היום. שמואל הלפרט: כבר 60 שנים שואלים מיהו ניצול שואה, ועדיין לא יודעים. נחום עידו: הדבר השני יהיה הסיוע הכספי, אותם מענקים, אותן גמלאות למי שאיננו מקבל היום שום דבר. הכול כמובן במשא ומתן עם משרד האוצר. היו"ר סופה לנדבר: מה המלצות הוועדה? נחום עידו: אני לא יכול לומר כרגע כי זה בגיבוש. ברור שבתוך יומיים-שלושה יהיו המלצות בנושא הזה. קריאה: הוועדה הוקמה על ידי ראש-הממשלה כדי לפתור אחת ולתמיד את בעיית ניצולי השואה. נחום עידו: זה נאמר כאן קודם לכן. יש גיבוי של ראש-הממשלה והכול זה עניין פוליטי ואנחנו נראה מה יהיו המסקנות. הנושא השלישי הוא סל שירותים כאשר אנחנו מגדירים מהו סל השירותים שהמדינה יכולה לתת – מה שנקרא בשפה המקצועית שירותים בעין – לניצולי השואה. זאת אומרת, פעולות מבחינת בריאות, מבחינת רווחה, אם זה דיור בבתי אבות או במקומות אחרים, סיעוד וכל מה שקשור בזה שגם הוא יהיה. הנושא הרביעי שאנחנו מדברים עליו הוא מתן איזשהו אות הוקרה לניצולי השואה. כאמור, הדוח הזה יתפרסם בתוך יומיים-שלושה ואני מאוד מקווה שבאמת יביא לאיזושהי הגדרה חדשה ומזור לניצולי השואה. היו"ר סופה לנדבר: ישראל, אנחנו רוצים לשמוע מה עושה משרד השיכון. יש לנו בקשה משר השיכון. אנחנו רוצים שאתם תקבעו במדיניות משרד השיכון את הטיפול באותם אנשים ניצולי שואה שחיים בקומות גבוהות וכמו ששמענו לא יכולים ולא מסוגלים לרדת במדרגות והם בחזקת בני ערובה. ישראל שוורץ: כל אלה שמתגוררים בדיור ציבורי ורוצים לעבור להוסטלים, אנחנו נעביר אותם בשמחה להוסטלים. ברגע שנקבל ממשרד האוצר את שמות של אותם אנשים שכלולים, אנחנו נבדוק אותם מול הזכאים שלנו ונגדיל את הסיוע לשכר דירה בהתאם לחוק. ברגע שאיש המחשב ידבר אתנו, נפעיל את זה. לדעתי במסגרת ההמלצות של הוועדה שדיברו עליה, יש מקום לתת עדיפות למתגוררים בהוסטלים שהם ניצולי השואה. גיתה קויפמן: רציתי להפנות תשומת לב כל ניצולי השואה שיושבים כאן בחדר שזה לא שייך לאנשים שהגיעו אחרי שנת 1953. כל הוויכוח הזה מתייחס לנכי רדיפות הנאצים ואם האנשים האלה שהגיעו משנות ה-90 חיים רק על הכנסה של ביטוח לאומי והשלמת הכנסה, הטעות הזו שנתונה לוויכוח, אפילו לזה הם לא זכאים. יעקב זילברשטיין: יהודי שהיה שש שנים במחנה השמדה, שלוש שנים באושוויץ, הוא ניצול שואה או לא? כל הזמן שואלים מי זה ניצול שואה. הייתי מבקש לא לטפל בניצולי השואה רק אחרי יום השואה אלא לטפל בהם במשך כל השנה. הייתי רוצה לדעת מה השר הרצוג עשה במשך כל השנים ולמה לא עשה עד היום. היו"ר סופה לנדבר: אתה מתאר לעצמך שהוועדה לפניות הציבור לא יכולה לעסוק רק בניצולי השואה, אבל אני יכולה לומר לך שאני כחברת כנסת, וכך גם חברי הכנסת שהיו כאן, הרמנו את הדגל הזה יחד עם חבר הכנסת יורי שטרן זיכרונו לברכה. אילו לא חברי הכנסת לא היו עושים את הרעש כאן בכנסת ולא היו עושים את עבודתם נאמנה כפי שאנחנו עושים, גם בתקשורת זה לא היה עולה. אם במדינת ישראל יש היום הכרה במה שקורה עם ניצולי השואה, גם אנחנו תרמנו לזה קצת ואנחנו נמשיך לעשות ולפעול. יעקב זילברשטיין: אני אומר שהדברים צריכים להיעשות במשך כל השנה ולא רק לאחר יום השואה. היו"ר סופה לנדבר: אני מבטיחה לך שכך נעשה. קריאה: מנהיגי המדינה דיברו ביום השואה בכלי התקשורת והביעו דאגתם למצבם של ניצולי השואה שחיים במדינת ישראל אבל עד כמה שאני מבין אין כספים למימוש הבטחותיהם. אני אומר לראשי המדינה שאם הם מבטיחים, הם צריכים לקיים. רוצים לצמצם את קבוצת ניצולי השואה ולהכריז רק על אלה שהיו בגטאות ובמחנות הריכוז כעל ניצולי שואה. בכל העולם כל האנשים האלה מקבלים הטבות ואנחנו כאן מבקשים שתעזרו לנו. עד עכשיו לא הגענו לכנסת ולא ביקשנו מאף אחד דבר, אבל אם מבטיחים, צריך לקיים. שרה כהן: משרד הקליטה, היועצת המשפטית ואני, שותף לוועדה הבין-משרדית בראשותו של שר הרווחה ואנחנו מבקשים לומר בפורום הזה שני דברים. חלק מהתרומה שלנו גם למהלך המשותף בכל מה שקשור לנושא של מיצוי זכויות ואנחנו הצענו שאת כל המידע שבסופו של דבר יגובש, ההחלטות שתתקבלנה וכל הזכאויות שתהיינה, המשרד שלנו מוכן לקחת את כל המידע מכל המשרדים – כמובן כאשר הוא מגובה באחריות כל המשרדים – ולהפיץ חוברת מידע כוללת שתכלול את הכול בכל השפות הרלוונטיות ולעשות את כל המהלך של ההפקה, ההפצה, התרגום וכל מה שצריך. הדבר השני שאני מבקשת לומר הוא יותר ברמה של פנייה לכל הארגונים. מנהל האגף הבכיר לקליטה בקהילה, מר אריה קורת, בהחלט הביע את נכונותו ורצונו להיפגש עם נציגי הארגונים השונים כדי לבחון מהלך של שיתוף פעולה בין המשרד לבין הארגונים השונים. אני מבקשת לקבל את השמות ומספרי הטלפון של כל הארגונים ולהעביר אותם במסודר לאריה קורת שייצור אתם את הקשר ויבחן דרך לשיתוף פעולה ולמפגש משותף. היו"ר סופה לנדבר: רבותיי, אני אומרת לכם תודה רבה. אנחנו נמשיך במאבק שלנו משום שלאנשים האלה מגיע. אני רוצה קודם כל להביע את תודתי ותודתנו לארגוני ניצולי השואה. אם היום קיימת מודעות לניצולי השואה, זה בגלל שאתם עוסקים בזה יום יום. אתם עושים עבודה קשה ועובדים מול אנשים שעברו בחייהם דברים כל כך קשים. אני רוצה שמדינת ישראל תבין ותתחיל לבצע את הדברים כפי שמתבצעים כלפי אותם אנשים בעולם כולו. אנחנו יוצאים בקריאה לשר השיכון – ואני מכירה את ישראל שוורץ ויודעת שכל דבר שהוא אומר, תמיד הוא מבצע – בבקשה לקבוע מדיניות של משרד השיכון לטיפול מיוחד בניצולי השואה. כמו כן שיהיה נוהל לפיו לא יאכלסו את ניצולי השואה במקומות גבוהים. אנחנו ניזום הצעת חוק דרכה נבטיח תשלום של 500 שקלים נוספים לחודש לאותם אנשים שחיים מתחת לקו העוני. אנחנו נדאג לקיום קשר בין הלשכה לשיקום נכים לבין קופות החולים כי אנחנו רוצים לבדוק היכן נמצאים האנשים החסרים. מר פלדמן, אנחנו רוצים להודות שוב על תרומתכם בסכום של מיליון שקלים ותמסור לתורם בשמנו תודה והוקרה. אנחנו מבקשים מרפי פינטו לפרסם בטלוויזיה, כולל בערוצים בשפות הזרות, את מה שאתם עושים כי לא כל האנשים מבינים ומכירים את זכויותיהם ויכול להיות שלכן יש אי-התאמה. אנחנו מודים למשרד הקליטה על מה שהוא עושה ועל הדגל שהרים. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 15:10