פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 57 מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים יום רביעי, כ"ב באדר התשפ"ו (11 במרץ 2026), שעה 17:00 סדר היום: << הצח >> 1. סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << הצח >> << הצח >> 2. סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר איתן גינזבורג חברי הכנסת: ולדימיר בליאק אורית פרקש הכהן מוזמנים: טל ישראלי – רכזת פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר אוהד מרדכי – רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר מירב ליבנה – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר אסף נחמני – מנהל מחלקת ניהול סיכונים, רו ת שוק ההון, הביטוח והחסכון, משרד האוצר ד"ר יוסי סעדון – מנהל האגף הפיננסי, חטיבת המחקר, בנק ישראל טידה שמיר – עו"ד, היועצת המשפטית, בנק ישראל אורנה ואגו – עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית, בנק ישראל משתתפים באמצעים מקוונים רועי פולקמן – חבר כנסת לשעבר דרור שטרום – מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי יצחק דבש – כלכלן ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << נושא >> סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ערב טוב לכולם. אנחנו מתכנסים שוב לאחר הפסקה. הגענו לסעיף האחרון בנוסח ועליו הוספנו את הסעיף שביקשה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אולי נקבל הסבר על שני הסעיפים ואחר כך נאסוף התייחסויות. משרד האוצר, אתם מעדיפים להתחיל עם הסעיף של ביטוח פיקדונות? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אפשר להתחיל עם הסעיף של ביטוח פיקדונות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר להסביר אותו. אני מניח שגם לאנשים ב-זום יהיה מה לומר. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אגף התקציבים. בהתאם לשיח שהיה במהלך הדיונים בשבועות האחרונים וגם הערות ובקשות הוועדה, יחד עם בנק ישראל הוספנו כאן סעיף שאומר ששר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו כמו שצריך האם באמת יש את הצורך בהקמה של ביטוח פיקדונות. זה עלה מהרבה גורמים, מהרבה כיוונים, אבל אנחנו חושבים שעדיין צריך לעשות את עבודת המטה המסודרת כדי להבין בצורה ודאית שאכן יש צורך בביטוח ושהתועלות עולות אם יש חסרונות פוטנציאליים. בשלב השני להחליט על המודל הנכון כי באמת ביטוח פיקדונות יש ברוב המדינות בעולם ובכל מדינות ה-OECD. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אולי תסביר לי למה אנחנו כותבים את זה בלשון יבחנו אם מתקיימים נסיבות או תנאים המקימים צורך. זאת אומרת, לשים את עצם הנושא בסימן שאלה, כאשר לכאורה גם על דעת כל הדוברים שהיו כאן בוועדה לאורך השבועות האחרונים והביעו את עמדתם, ואני חושב שגם לפי מה שאנחנו מבינים, נעשתה כבר עבודה לאורך השנים גם בממשלה בהקשר הזה. איזושהי דעה הייתה אמורה להיות מגובשת. בהינתן שכבר לצורך העניין יש איזושהי עמדה, עכשיו צריך לראות איך עושים את זה, מה המתווה של הביטוח, כזה או אחר, אבל למה לשאול בכלל האם ובטח לא כאשר הוועדה אומרת שאנחנו רוצים שהדבר הזה יתקדם. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני מבין. זה נכון שנעשתה הרבה עבודה והרבה חשיבה על הנושא הזה לאורך השנים. בזמנים שונים לפעמים היו לגורמים שונים דעות שונות. על פניו כרגע, מהבחינות שנשו עד כה, ההחלטה הייתה בינתיים לא להקים. עדיין לא קם ביטוח פיקדונות. אנחנו חושבים שעדיין נדרשת, גם מבחינתנו, איזושהי עבודת מטה כדי לומר בוודאות שזה הדבר הנכון לעשות. אני כן אציין שבין השיקולים המרכזיים שדוברו כאן בוועדה זה השיקול התחרותי. השיקול המרכזי של ביטוח פיקדונות הוא השיקול היציבותי וזו המטרה הראשית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. שיקול תחרותי בגלל שהוא נוגע בחסם של מעבר לקוחות. לקוחות לא מעבירים כסף כי הם חוששים בפן היציבותי. לכן ההסדר הוא כן הסדר מאוד תחרותי. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני מסכים. לא שולל. לחלוטין יש פן תחרותי. רוב המדינות בעולם שמפעילות ביטוח פיקדונות, המטרה העיקרית היא מטרה יציבותית. זה נכון שיש לו השלכות תחרותיות ויכולות להיות לו. אגב, זאת אלה לכאן או לכאן עד כמה הן משמעותיות. ראינו שנציגת ... זירו העלתה שמבחינתם זה דווקא לא כל כך משמעותי כך שיש איזשהו סימן שאלה. אנחנו חושבים שכן נכון גם לבחון את זה בצורה מסודרת ולפי זה לדעת מה המודל. אגב, כדי להבין האם הצורך הוא יותר תחרותי או יותר יציבותי, זה משפיע על השאלה השנייה שהיא מה המודל הנכון לעשות את הביטוח. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אוסיף על הדברים של אוהד ואומר שבסוף אף אחד מאיתנו לא היה רוצה שמנגנון שקובע כמה מהכסף שלנו יהיה מבוטח בפיקדונות שלנו ייקבע כלאחר יד בצורה לא רצינית בלי להבין את הצורך, להבין מה צריך לגדר, כמה כסף, איך זה אמור להיראות. זה מנגנון שהוא מנגנון מספיק מורכב. יש המון מודלים בעולם, המון סוגים, לכל מודל יש ניואנסים שונם, יש קפ, יש מי הגוף שמנהל. יש הרבה מאוד ניואנסים ולכן אנחנו כן צריכים לעשות את עבודת המטה המספקת כדי להביא את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל כאן יש זמן של שנתיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא. קיצרנו את הזמן. קיצרנו את זה לשנה וגם ביקשנו דיווח דו-שנתי לוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה רק בשביל הרקע. אני מקבלת את מה שאתם אומרים. השאלה שלי היא מה בערך בעלויות שיש להסדרים הללו? בסוף אלה עלויות שהציבור ישלם. זה ביטוח פיקדונות מטעם הממשלה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה מאוד תלוי מה המודל. יש המון סוגים של מודלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה העלויות? לא משנה מי ישלם אותן. זאת סטטיסטיקה. זה כמו ביטוחים, לא? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אפשר להגיד על זה כמה מילים. בעולם יש מודלים שונים. ברוב המקומות בעולם המודל הכללי הוא מודל שהבנקים מפרישים פרמיות. לביטוח מפרישים פרמיות. יש קרן, עלויות מגיעות מהבנקים עצמם, וזה יכול להגיע לעלויות משמעותיות. בין היתר זה חלק מהבחינה של העלות מול תועלת כאשר העלות היא הכסף שנדרשים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הקטנים מפרישים פרמיות או כולם מפרישים לקופה? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> יש ממש מגוון מודלים לפי מה מפרישים ומי מפריש. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זאת בדיוק הנקודה. אני כן אשמח להתייחס לזה שזה חלק מהמתווה שסוכם יחד עם דרור שטרום הוא ביקש שנתחייב ושנציג סעיף קונקרטי ואוהד ביקש מאיתנו להתייחס לזה בצורה יותר קונקרטית מאשר התחייבות לפרוטוקול ולכן הסעיף מובא כאן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש כמה אנשים שרוצים להתייחס ב-זום. << אורח >> יצחק דבש: << אורח >> תודה כבוד היושב-ראש. אני רוצה לשים את זה באיזה קונטקסט רחב ולהציג תזה שאילו היה ביטוח פיקדונות, מה שפרופסור בן בסט אומר, יכול להיות שהוועדה הזו לא הייתה צריכה לקום כי כבר הייתה תחרות והוועדה הזו בעצם פורמת גם את בכר, גם את הריכוזיות, גם את נושא השכר וגם את נושא הפיקוח. שימו לב כמה דברים היא פורמת בגלל שלא השכלנו, כמו שאמרה חברת הכנסת פרקש – לפחות לדעתי - להגדיר את הבעיה נכון. אני רוצה לתת פרספקטיבה. לפני 20 שנים אמדוקס רצתה להיכנס לבנקאות ואמרה שהדילינג עובר מסלולר לבנקאות. הקימו צוות, השקיעו המון כסף, יצאו אנשים יוצאי דופן - התייאשו אחרי זמן מה כי בנק ישראל לא ממש ידע איך לאכול את זה. אחרי כן הצטרפו אליהם כמה יזמים שאחד מהם ניהל בנק, אחד מהם הקים את הביטוח הישיר – גם זה לא צלח. ברגע האמת – הייתי שם בחדר – בנק ישראל ביקש ערבות אישית. זאת אומרת, לא רק שהוא לא נותן ביטוח פיקדונות אלא הוא ביקש ממישהו מחוץ לארץ ערבות אישית. אחר כך ועדת שטרום אמרה יהיה ביטוח פיקדונות, בנק ישראל חתם על זה, אמר לכם את זה פרופסור בן בסט ואפילו הוא אמר שהיה דיל. הדיל היה לנתק – למיטב זיכרוני ואולי אני טועה כאן – את כאל בהדרגה יותר מאוחר ובתמורה בנק ישראל חתם על ביטוח פיקדונות. עבדכם עזר להביא את מריוס ואת שעשוע. ביום קבלת הרישיון נודע לנו – כאשר על הביטוח הוחלט ב-2016-2015 - ב-2019, שלא יהיה ביטוח פיקדונות. הנגיד אמר שהוא יפתח חשבון ראשון אצלכם. אני לא יודע אם הוא עשה את זה עד היום. לא היה ביטוח פיקדונות. השיחה הזאת מתנהלת כל כך הרבה שנים והתזה שלי שבגלל שלא עושים את הדברים הנכונים, ראשית, מגדירים את הבעיה נכון, הבעיה היא שהמערכת הפיננסית שלנו היא לא יעילה ובמקום להמר על טכנולוגיה חדשה, אמדוקס הגדולה רצתה לעשות את זה, אבל כל הזמן הרחיקו והרחיקו אנשים. אנחנו מעבירים את הבעיה מנמל אשדוד לנמל חיפה וחושבים שיותר טוב. אולי אין ברירה. אני פשוט נותן אזהרה בטאבו שלהערכתי אין כוונה לעשות ביטוח פיקדונות. אם אתם רוצים, תעשו כל דבר כדי לוודא שיהיה ביטוח פיקדונות כי לא נדרש כאן העיקר אלא המעשה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לעניין הסעיף, אין לך התנגדות לסעיף כמו שהצענו אותו. << אורח >> יצחק דבש: << אורח >> לא. כמו הצהרת בלפור. בסוף, אם לא יהיו לך את המחתרות ולא יהיה לך את כל הגופים, זה יישאר ברמה של הצהרת בלפור ולא תקום מדינה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בסוף קמה מדינה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. היו גם מחתרות. אני מניח שאיציק דבש יישאר במחתרת וימשיך לחתור לעניין הזה. התייחסויות נוספות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שזה מאוזן. אם באמת לא נעשתה כאן עבודה, ראוי שתיעשה עבודה. זה לא כלאחר יד. אני מקבלת את זה. השאלה היחידה שיש לי לשאול אותך היא אם נניח ישלימו את הבחינה בתוך שנה, אני חשבתי להציע שדרשו הממצאים קביעת הסדר, יציגו אותו לוועדה הרלוונטית לא יאוחר מאחרי 60 ימים. שזה יתכנס למשהו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אמרנו דיווח דו שנתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את אומרת מה המשמעות האופרטיבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהינתן שיש להם המלצות ובהינתן שההמלצות האלה מובילות להסדר מסוג כזה או אחר ככל שהעבודה המקצועית תוביל, אז השר צריך לפרסם טיוטת הסדר ולהגיש אותה לאישור הכנסת בתוך 60 ימים. יש לנו כאן סוג של חוק שהוא לא רגיל. אנחנו בסוג של עובדים תוך כדי תנועה. כמה זמן אחרי החוק הזה יקומו בנקים קטנים? שנתיים? << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר אפילו פחות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בינתיים צריך לגמור את ההסדרים. לסיים את העבודה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אומר לך ממה אני חושש אם אנחנו נגדיר את זה כך. אנחנו הרי נותנים להם אפשרות ושיקול דעת לשקול האם צריך ומה צריך. אם את תגידי לו שאחרי 60 ימים הוא צריך לבוא עם תזכיר חוק, אם הם ירצו להימנע מזה – הם יגיעו למסקנה לא טובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אין לי בעיה. תגיד לו שלושה חודשים. תגיד לו ארבעה חודשים. אני מבינה אבל אנחנו במרוץ שאם יש משהו שראינו, במיוחד בוועדת כספים, זה שהעבודה כאן היא במשך שנים וזה לא נגמר וזה לא מתוך עצלות אלא תמיד יש דברים בוערים אחרים או יש דברים אחרים. יש לך כאן איזה חוק שמצד אחד הוא גם מתחיל משהו ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתעוררים בתוך שנתיים או שנה וחצי ואין פיקוח על אחזקות, אין מסקנה בנושא הזה וכדאי לצאת לדרך. << אורח >> יצחק דבש: << אורח >> יש כאן הרבה הצהרות בלפור על דברים שלא תמיד מבוססים. להקים בנק עולה 150 מיליון דולר. כל מי שיספר לכם מספרים אחרים, זה לא נכון. ביטוח פיקדונות זה בערך בין אחוז לאחוז וחצי. בוא נוריד את הדברים לקרקע. סך הפיקדונות של הציבור הם שני טריליון שקלים. זה אומר שצריך בקופה – לא עכשיו אלא על פני 10 שנים – בין 20 ל-30 מיליארד שקלים. אפשר לסבך את זה נורא, ממש אפשר לסבך את זה, זה מאוד לא בעיה. אלה המספרים. הבנקים קיבלו ביטוח פיקדונות 77 שנים בלי לשלם על זה. לדעתי מי שלא שילם על הביטוח קיבל פרילנס 77 שנים, יתכבד ויממן את ביטוח הפיקדונות שיעודד את הבנקים החדשים של המחר. אלה סדרי הגודל של המספרים, בין 20 ל-30 מיליארד שקלים על פני איקס שנים - זה לא מחר - וזה בעצם מכסה את הסיפור. אפשר לסבך את זה נורא אבל אלה המספרים. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> נגיד שלדעתנו הדבר לא עד כדי כך פשוט. לצורך העניין, אם אנחנו נסתכל על המדינה האחרונה ב-OECD שהחילה ביטוח פיקדונות שזאת ניו-זילנד, סדר גודל של הזמנים שהם עסקו בזה היה משהו כמו שנתיים-שלוש של בחינה ואז עוד שנתיים של חקיקה. זה לא דבר כזה פשוט שאפשר להגיד איזה אחוז, נשים 20 מיליארד וזהו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רק מדאיג אותנו יותר. אתה אומר שזה ייקח הרבה שנים. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> בעבר היו אצלנו בחינות ולכן אני לא חושב שזה סד הזמן אבל הנושא הוא לא נושא פשוט. יש מודלים רבים ומאפיינים רבים שצריך לשקול ולהחליט לגביהם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר. מקובל עלי. נשאיר את הסעיף כפי שהוא, רק בהינתן שני התיקונים שביקשנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כן מדווחים לכנסת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. דיווח לכנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שני דיווחים. כתבנו לשתי הוועדות, גם לוועדת הכלכלה וגם לוועדת הכספים, כמו שנעשה במה שמכונה חוק שטרום. גם שם הייתה ועדת מעקב והיא דיווחה לשתי הוועדות מכיוון שהנושאים בעצם חופפים את שתי הוועדות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אורית פרקש הכהן, הסעיף שלך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסעיף שלי שטל קצת ציננה את הדברים. לטל יש אפקט מצנן על התחרות במשק. היא אמרה דברים רציניים ואני לא מזלזלת בהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי כדאי שתסבירי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אני רוצה ללכת עם האינסטינקט שלי. עד שסוף סוף מצאתי משהו שמעורר בי שמחת חיים בכנסת הזאת, אני אסביר את הסעיף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בתנאי שיירשם בפרוטוקול שהדבר הזה מתכנס לוועדה למיזמים ציבוריים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא רוצה לפגוע בך בפריימריז, אני במפלגה ללא פריימריז, אבל אני מאוד מרוצה מהעבודה שלך. אומר מה הרעיון. בעצם ממה שלימדתם אותי בוועדה הזאת אחד החסמים הגדולים בשוק הזה ובתחרות הוא מעבר לקוחות. הגדלת מאגר לקוחות, משיכת לקוחות, הרחבת היקף הלקוחות, הרחבת סוגי פעילויות חדשים שצריכים לקבל נפח של לקוחות. בקיצור, לקוחות כאשר סעיף הזה בא לטפל בנושא הזה. אני חושבת שבחוק הזה לקחתם מסלול שאומר שאם אנחנו נכניס בדלת האחורית גופים חזקים, כלומר מוסדיים, כלומר חברות ביטוח, זה אומר שהם כבר יביאו את הלקוחות. כך אני מתרשמת למרות שאני לא בטוחה שאתם מסכימים איתי. הסעיף הזה מבחינתי בא לבסיס ואומר את מה שאנחנו כבר דיברנו עליו בוועדה - לתת איזושהי סמכות שהמדינה משתמשת במשאב שלה של תשלומים ממשלתיים. טל אוהבת להשתמש בדוגמה של דמי הסעדה או מענק שחרור לחיילים, או ממדים ללימודים. אני באמת ממציאה כי אני לא נכנסת לפרטים בסעיף אבל ההדגמה היא שהמדינה משתמשת בכסף ציבורי כדי לממן הרבה מאוד דברים שהיא מאמינה בהם. שכר דירה לעולה. הסעיף הזה בעצם אומר שהשר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת כספים, תמריצים או הסדרים שמטרתם לעודד את הרחבת מאגר הלקוחות ו/או סוגי הפעילויות של בנקים קטנים ואז גם נוסף בעזרת איתי וכתבנו שתקנות כאמור, מבלי לגרוע מיתר הסמכויות, רשאיות להיות מוגבלות לפי תקופה מסוימת, לפי היקף פעילות של בנק מסוים, לפי מספר לקוחות מסוימים - ואני כבר מוסיפה לפי סוגי פעילויות מסוימים שרוצים לעודד - ובכלל זה חובה להפקיד תשלומים ממשלתיים כפי שייקבע בחשבונות שינהלו בנקים קטנים. אני אסיים ואומר שאני מבינה שזה יכול לייצר מצב – סתם דוגמה - שלמשל חייל מפקיד בבנק שיש לו פחות סניפים אבל אז אני אומרת אז מה? אדרבה, יתאימו את התשלום לאוכלוסייה. זה לא שייקחו כסף - סתם אני מגזימה וזה גם לא ריאלי – ביטוח לאומי לזקנים, ערירים וקשישים אלא זה לאנשים צעירים שהם יותר טכנולוגיים. הרציונל הוא שזה כסף של המדינה ולמדינה מותר לומר שהיא רוצה להרוויח מהכס הזה שתי תועלות, גם לסייע לחייל או להסעדה וגם לעודד תחרות במשק הבנקאות. הסעיף מנוסח באופן מאוד מאוד כללי. הוא כתוב בסמכות רשות של רשאי בלבד. איתי עזר לי והוא גדם בתמיכה של כולכם. מבחינתי השאלה היא לא האם אפשר לעשות את זה גם כך והאם אפשר לעשות את זה גם סבלי הסעיף הזה אלא לשים איזה דגל כי באותה מידה גם אפשר לעשות בלי הסעיף הזה צוות לביטוח פיקדונות. יש כאן איזה מצפן שרוצים שהוא יהיה על הרדאר של הממשלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> על אף שאתם מסכימים לעקרונות שהציגה חברת הכנסת פרקש, יש לכם הסתייגויות על השלכות נוספות של הדבר הזה. אנא פרטו אותן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אתחיל ואומר שקודם כל הסמכות הזאת כבר קיימת לשר האוצר. בסופו של דבר במסגרת רכש ממשלתי ובמסגרת תהליכי מכרזים ממשלתיים, יש כבר היום בחוק המכרזים סעיף שנותן עדיפות לתאגידים קטנים, לעסקים קטנים. כבר היום יש איזושהי התוויה של שיקול הדעת לטובת הקטנים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל במסלול הנוכחי הוא יכול להחליט שהוא רוצה לתת את זה לקבוצת בנקים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התקנות שאת מדברת עליהן מדברות על מכרז כללי ואז העדפת ספק קטן. זה משהו אחר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בסוף אנחנו מדברים על נושא שיכולות להיות לו גם השלכות שליליות. לדוגמה עולם התשלומים, רק בקיץ האחרון קיבלו בפעם הראשונה רישיון ארבע חברות תשלומים חדשים. נניח שנתתי איזושהי עדיפות לבנק קטן שהוא יכול להיות חברה מבוססת שפועלת בשוק כבר תקופה ארוכה ואת העדיפות הזאת נתתי לו מתוך הסעיף הזה. היא תקבל את העדיפות למרות שמי שצריך לקבל את העדיפות אלה הן חברות התשלומים הקטנות שרק עכשיו הוקמו. יש כאן איזושהי שאלה שצריך לעשות עבודת מטה לכל סוגייה ספציפית, האם אנחנו מקדמים את השוק הנכון, האם בתשלומים נכון לקדם בנקים קטנים או חברות תשלומים, האם במתן הטבה לקשישים נכון לתת דווקא קריטריונים שנוגעים לזמינות של סניפים ולכן זה לא רלוונטי לתת איזושהי עדיפות. כלומר, בכל איזושהי הטבה או איזשהו נושא שהמדינה ממכרזת, יש תחום מסוים שצריך לקדם, שאפשר לחשוב לקדם או לא לחשוב לקדם. אני חושבת שזה נושא שמצריך איזושהי עבודת מטה או איזושהי מחשבה על השוק שרוצים לקדם, על מה התועלות, על מה ההשלכות, האם אנחנו פוגעים בשוק אחר אם אנחנו מקדמים שוק מסוים דרך זה. זה לא משהו שאני רוצה שתהיה התערבות עבור שוק אחד לעומת שוק אחר בצורה לא אחראית. השאלה הראשונה היא אם הסעיף הזה נדרש כדי לקדם את השוק כי באמת הסמכות קיימת היום. השאלה השנייה היא האם זה עלול לייצר נזק כי לא יישקלו השיקולים מתוך הסתכלות על כלל השווקים שאנחנו מנסים לקדם בשנים האחרונות. השאלה השלישית היא האם אנחנו עלולים לייצר איזשהו עיוות שיפגע דווקא בלקוחות מתוך העדפה של שוק מסוים במכרזים מסוימים. אני חושבת שאלה שיקולים שכבר היום נשקלים וצריכים להישקל והם נעשים בתוך עבודת המטה של הממשלה. אני חובת שאורית צודקת שבאמת צריך לקדם ולעודד את השווקים האלה. נניח עכשיו משרד האוצר עושה קמפיין תקשורתי כדי להסביר לציבור על ניידות בין בנקים ופריקות של שירותים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מתעסקים בקמפיינים האלה כבר ארבע שנים ובינתיים ראינו מה קרה לרווחי הבנקים. הקמפיינים האלה לא באמת ה-גיים צ'נג'ר. עכשיו יש לך זמן, לקחו לך את רפורמת החלב ותוכל לעשות קמפיין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חשוב שהציבור יבין וידע שרפורמת החלב תמשיך ותידון כאן בוועדה ובעזרת השם היא תחוקק. היא פשוט פוצלה מחוק ההסדרים כך שאין לנו את מגבלת הזמן. אנחנו נעשה את זה יותר בנחת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להתייחס ברצינות לדבריה של טל. אני פתוחה לשמוע הצעות לתיקונים כי אם צריך לדייק את זה, צריך לדייק את זה אבל אני חושבת שאת לא דייקת בחלק מהדברים שאמרת. התקנות הקיימות לא מסדירות את זה. הן אומרות שאם יש מכרז כללי, מותר לך להעדיף עסק קטן. זה לא אומר למשל שכהגנת ינוקה 50 אחוזים מכל מענק השחרור אני מראש ממכרז בין בנקים קטנים, שזאת קבוצה סגורה וזה משהו אחר ואנחנו רוצים שלא יהיה ספק. לכן את לא מדייקת בזה שזה קיים וכתוב כבר היום. אם זה קיים וכתוב, אפשר גם לומר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הכול כתוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה יפגע בלקוח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את עוד לא בחנת ואת כבר מודאגת מהנזקים. אני מציעה לך שקודם תעשי את העבודה וקודם תגיעי למסקנות ולא תקדמי מה שאת חושבת שעושה נזק וכן תקדמי את מה שאת חושבת שעושה נזק ולכן כתוב השר רשאי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שלא עושה נזק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלא עושה נזק, ותגידי רשאי. אני לא מבינה את הטיעון. ראשית, לא מדויק שזה כבר בהסדר הקיים. זה פשוט לא נכון. שנית, ממש לא הבנתי את כל ההסתבכות שלך בנזקים שייגרמו. אתם תצטרכו לשקול את הכול, לבוא עם תוצר שתאמינו בו ולעשות אותו בצורה הנכונה. הערת לי למשל שזה לא חייב להיות רק בנקים קטנים, בואו נעשה את זה יותר פתוח – נעשה את זה יותר פתוח. זה יכול להיות סוגי פעולות, זה יכול להיות מה שאתם רוצים, זה רשאי, זאת סמכות שבשיקול דעת, היא לא סמכות שבחובה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי אולי איזשהו רעיון לחידוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מוכנה גם לתת לכם לחשוב על הדיוק. למשל כשאת אמרת שאת רוצה אולי לפתח פעילות מסוימת שלא מספיק מעמיקה – תוסיפי לפי סוגי הפעילויות. זה לא חייב להיות רק מה שכתוב אבל הרציונל צריך להיות כתוב ואני חושבת שזאת סמכות של שיקול דעת. אם לא רוצים, אל תעשו את זה אבל את יודעת מה היופי בסעיפים כאלה? שאחרי כן צריך לבוא ולתת תשובות. אם תקועים ברמת הלקוחות ואם זה לא עובד, לתת תשובות למה לא עשיתם כלום במסגרת הסעיף הזה. איתי, מה ההצעה שלך? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שקודם נשמע את האוצר. << אורח >> מירב ליבנה: << אורח >> לומר את המצב המשפטי הקיים שבפרשנות שלנו יש סמכות לעשות ואני לא מתייחסת רק למכרזים כי הסעיף שחברת הכנסת מציעה לא מתייחס רק למכרזים אלא הוא מדבר על תמריצים, הסדרים ובאופן כללי פעולות שיכולות להרחיב את מאגר הלקוחות. היום יש סמכות שלא נובעת מכוח הסמכות השיורית של הממשלה או מכוח הסדרים אחרים, סמכויות שיש לו היום לתמרץ כל מיני קבוצות, ואם אנחנו כותבים עכשיו שהוא רשאי לעשות זאת בתקנות – אז כן יכול להתפרש שהוא לא יכול לעשות את זה למשל במבחן תמיכה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן חשבתי שאולי אפשר להוסיף ברישה של הסעיף "לשם קידום התחרות בשוק הבנקאות ובלי לגרוע מהראות כל דין, שר האוצר רשאי". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מירב, גם אם יש לך בעיה עם המילה תקנות, תחשבו על זה אבל תבואו עם המהות. או למשל להשתמש במילה שהמדינה עצמה תיתן עדיפות למתחרים חדשים. זה משהו שאפשר לשבת עליו עם איתי שההצעה שלו היא מצוינת. << אורח >> מירב ליבנה: << אורח >> המחוקק הרי לא משחית לריק את מילותיו. אם הוא יכול לעשות את זה היום ואתה מסדיר כאן דרך מסוימת שבה הוא צריך לעשות, אתה כן מגביל את זה לאותה דרך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. בכל זאת אני חושב שמסגרת הדין הקיימת היא יותר מגבילה ממה שכתוב כאן. מה שהתכוונה חברת הכנסת זה הרבה יותר רחב, אם תסתכלו בסעיף קטן (ב). לכן אני אומר שזה לא גורע מהוראות כל דין למשל לקבוע מבחני תמיכה וכולי, לפי הסמכויות שיש היום או העדפה לפי חוק חובת המכרזים. כאן יש פעולות קצת יותר מרחיקות לכת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. מה שתחשבו שגורם לנזק, לא תביאו. << אורח >> מירב ליבנה: << אורח >> חוק חובת מכרזים, יש היום אפשרות ביחס לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים לקבוע התאמות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין לפניי את ההגדרות אבל אני תוהה אם הבנקים האלה נכנסים לגדר ההגדרות שם. צריך לבדוק את ההגדרות שם. בחוק חובת מכרזים יש הגדרות לעסק צעיר ועסק קטן. << אורח >> מירב ליבנה: << אורח >> אולי לא רק בנקים אלא חברות או גופים קטנים אחרים שאנחנו רוצים להכניס לתחרות בשירותים פיננסיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עסק קטן, זאת לא הגדרה של מתחרה חדש. אם אנחנו למשל רוצים לפנות לשחקנים חדשים, עסק קטן לא יענה על זה. בקיצור, את רק מסבירה לנו שזאת לא בדיוק האכסניה המתאימה. << אורח >> מירב ליבנה: << אורח >> אני כן אומר מה יש היום בהקשר הזה. שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, הוראות לעניין אופן הבחינה של התאמת תנאי המכרז. זאת אומרת, כן לפתוח להם את השוק של הרכש הממשלתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תקריאי בבקשה את הסעיף. זה סעיף כללי. הוא לא קשור לשיקולי תחרות. << אורח >> מירב ליבנה: << אורח >> "שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין התאמת תנאי המכרז או תנאי ההתקשרות של הגופים המנויים, כולם או חלקם, לעסקים צעירים, קטנים או בינוניים". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קשור לזה. זה לא זה. זה מתחרה חדש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ב-זום נמצא חבר הכנסת לשעבר וחבר של כולנו בהווה רועי פולקמן שביקש להתייחס לזה. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> גם עסקתי הרבה בחוק מכרזים לעסקים קטנים. התעסקתי בחוק הזה קרוב לשנה וחצי. זה לא קשור לחוקים של מכרזים לעסקים קטנים. אני רוצה קודם כל להתחבר למה שאמרה חברת פרקש. לאורך כל הדיונים, גם בוועדה – אני אומר לטל ולכל החברים - אמרנו שבעולם מקובל לתת תמריצים והוועדה הביאה חוק שאין בו תמריצים. כאן צודקת לחלוטין חברת הכנסת פרקש שצריך לקדם תמריצים. משרד הכלכלה פרסם מכרז לטובת פרויקט לעסקים קטנים ושם שם כסף. צריך לכן לקדם מתווה שמאפשר להקצות משאבים וזה לא קשור למכרזים. שתי הערות פרקטיות. יש מקום להרחיב את זה ולא רק לבנקים קטנים אלא לגופים נותני אשראי קטנים ובינוניים, גם עם רישיון בנקאי וגם אם לא. בתקופת המלחמה בנק ישראל הקצה 10 מיליארד שקלים כסף מוניטרי כדי להעביר אותם לשוק. אתם יודעים למי הוא נתן את הכסף הזה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. אנחנו יודעים היטב. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> הוא נתן לבנקים הגדולים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> לכן צריך להחיל בתוך הסעיף הזה, כי הסעיף מאפשר, אבל אני מציע בו שני תיקונים. להכניס אליו את בנק ישראל. משרד האוצר ובנק ישראל יצטרכו לבוא וגם לדווח לוועדה על תמריצים שהם נתנו כדי לעודד חברות אשראי ובנקים קטנים. חברות אשראי קטנות, נותני תשלומים, לא חייבים להיות רק בנקים קטנים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בוא עצר רגע כי אני רואה שבנק ישראל זע בכיסאותיו בחוסר נוחות. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> אני רק אשלים את הנקודה הזאת. על הצורך החוקי בזה, אני אומר את זה לאיתי, בחוק הלאום היה סעיף בנושא קרקעות ובסוף לא רק אם מותר או אסור. יש יכולת חוקית – זה סעיף שהכנסנו – לומר אני מדינת ישראל, בדיוק הדוגמאות שנתנה חברת הכנסת פרקש, רוצה עכשיו להקצות מענק לחיילים משוחררים דרך בנקים קטנים. אני רוצה עכשיו שחלק מהלוואות מוניטריות או ריפו של בנק ישראל יגיע לבנקים קטנים. כל הנושא הזה של תמריצים ברורים לקידום שוק האשראי הקטן, וזה יכול לכלול לא רק בנקים אלא גופים נותני אשראי חוץ בנקאיים, יש לו מקום גדודל מאוד להיות כאן בחוק. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> בעניין הזה של ההלוואות המוניטריות שהזכיר רועי. אפשר לפתוח את הנושא. אנחנו יכולים להסביר ואני יכול לדבר על זה רבע שעה אבל לא אעשה זאת. אני רק אומר שהדרך שבחרנו אז היא הדרך הקלה והמהירה ביותר להפעיל ולתמרץ את המשק והכנסנו המון כספים ובאותו זמן סייענו וזה ברור ובדוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בוא לא נפתח את זה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> מאחר וזה הוזכר, הייתי חייב להתייחס. בעניין הזה של הלוואות מוניטריות, צריך להבין שבנק ישראל משתמש במדיניות מוניטרית ככלי. להכתיב לו שחלק מהמדיניות המוניטרית אתה תעשה דרך בנקים כאלה וחלק לא – עם כל הכבוד זה לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוא לא ביקש להכתיב. הוא ביקש לדווח. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> כך הבנתי אבל אולי לא הבנתי נכון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לדווח על תמריצים כאלה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> לדווח זה אומר שיש ציפייה מסוימת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון אבל זה לא פוגע לכם בשיקול הדעת. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> אנחנו צריכים לעשות איזושהי הרחבה כמותית. מכל סיבה שהיא כל מדיניות מוניטרית, אני לא רוצה שאנחנו נצטרך להפעיל שיקולים מעבר לשיקולים של מלחמה באינפלציה או עידוד הפעילות הכלכלית. כמו שעשינו את הדברים האלה בעבר, אני לא חושב שאנחנו צריכים עכשיו במיקרו בתוך הדיון של הוועדה המוניטרית להכניס ולטפל בבנקים הקטנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אני יכולה להרגיע אותך, ואני חושבת שהרחקת לכת, אני לא חושבת שיפורסמו תקנות שיתערבו בכללי הלוואות מוניטריות. אנחנו לא שם. אני יכולה לדבר בשם עצמי ולומר שלא זו הכוונה. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> כמו שאמר מר פולקמן, גם בנק ישראל צריך תמריצים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה טיבו של מסמך כזה שעושים התייעצות, כותבים נייר, אתם תתנגדו ולא משנה שברדאר שלי זה לא היה אבל רועי מבין יותר ממני את החומר הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כל מה שהוא ביקש זה לדווח. הוא לא ביקש להתערב בשיקול הדעת. הוא אומר שגם בנק ישראל יצטרך לדווח לכנסת על הטבות שהוא חילק ותמריצים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא צריך לדווח כלום. זה לא שלו. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> אני חושבת שאנחנו לא רוצים. הבנק המרכזי לא מעוניין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם לא מעוניינים. אני באמת חשבתי שבמקום שר האוצר כדאי שזה יהיה בנק ישראל אבל אז אמרתי לעצמי לא. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> אני לא חושבת שאתם רוצים שהבנק המרכזי יחלק הטבות. הטבות מחלק מי שנותן דין וחשבון ללקוח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נקרא הטבה. זה נקרא תמריץ. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> כאן דיברו על הטבות ועל תמריצים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסעיף לא נוקט במילה הטבות. זאת לא הטבה. אפשר לקרוא לזה תמריץ, הגנת ינוקה ובסוף זה לא גורע מהלקוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה במסגרת עידוד פעילות כלכלית. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> אנחנו לא נתנו הטבות דרך ההלוואות המוניטריות. זאת לא הייתה הטבה. זה שמי שלא יכול לקבל הלוואה מוניטרית חשב שזאת הטבה, זה לא עושה את זה להטבה. אני חושבת שזאת בעיה גדולה בחקיקה לרמוז לכיוון הזה. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> אני אומר מילה לחברים מבנק ישראל. אף אחד לא הולך להתערב ואנחנו מבינים מה אלה הלוואות מוניטריות. הכול ידוע. עדיין אני מצפה שבנק ישראל יגיד איזה סוג תמריצים – וזו המילה הנכונה, תמריצים ולא הטבות – כמו שלמשל עושה בנק המרכזי באנגליה ובמדינות רבות נוספות, בבואו לעודד תחרות בשוק האשראי. זה בהחלט הגיוני שבנק ישראל היה אומר לעצמו שמעבר לעניין המוניטרי שתבצעו על עסקים קטנים, אני גם רוצה לראות תחרות בשוק הפיננסי בישראל ולכן אני גם אקצה מיליארד שקלים במקורות מוזלים לגופי אשראי שיתחרו בבנקים, דבר שבנקים מרכזיים בעולם עושים. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> מר פולקמן, אני מציעה לבדוק את זה ולתקן. יש הבדל בין לזרוק דברים כאלה לבין לקחת אחריות על הדברים שאתה אומר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה את מתכוונת? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה הוא אמר וזה לא נכון? תדייקי לנו. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> אנחנו לא נותנים הטבות ואנחנו לא נותנים תמריצים. אנחנו לא בוחרים בין אוכלוסיות. אנחנו קובעים מדיניות רוחבית. מקרו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? יש חוזר של בנק ישראל ואתם יכולים לגמרי לעודד תחרות. זה גם מגביר את היציבות של המערכת. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> אנחנו משתמשים בכלים שלנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם גם כלים לקבוע תמריץ אם אתם רוצים. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> זה לא תמריץ. לקבוע הסדרי פיקוח והסדרה, אנחנו עושים. בנק ישראל משתמש בכלים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך התנגדות למה שאמר מר פולקמן? << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בוודאי שיש לה התנגדות. << אורח >> טידה שמיר: << אורח >> אין לי התנגדות. אני מאוד בעד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יופי. נרשם שבנק ישראל בעד ונתקדם. קחי את זה לקיצון גברתי. זה נחמד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> דרור שטרום ב-זום. << אורח >> דרור שטרום: << אורח >> אני אהיה קצר מאוד. אני חייב לומר שבכל מדינה בה הכניסו בנקים חדשים שמכונים באנגליה צ'לנג'ר בנק ובמקוות אחרים בכינויים אחרים, כל המערך הממשלתי התגייס כדי כמה שיותר להעביר תשלומים דרכם. כמובן הכול בכפוף לעמידה בסטנדרטים תקינים, עמידה בתקנים והוראות של הבנק המרכזי ושל גורמים אחרים אבל בכל מדינה אחרת זה בכלל לא אישיו . זה בכלל לא נושא למחלוקת. אם המדינה רוצה לעודד שיקומו בנקים חדשים קטנים, היא מתגייסת ואת מה שהיא יכולה להעביר דרכם - היא מסייעת להם בזה ונותנת להם את הסטרטר הראשוני כדי שתהיה להם תנועה. כמובן שכל זה נעשה בצורה תקינה ולא בצורה שיש בה איזה נפוטיזם או לעשות דברים בצורה שהיא בלתי סטנדרטית. הסעיף הזה בעיניי הוא ברור וצריך לומר את האמת, שבמדינת ישראל, עת פתחו שווקים לתחרות, המדינה לא סייעה למתחרים חדשים והשאירה אותם הרבה פעמים לבדם. לפעמים זה עבד ולפעמים זה לא עבד. בשוק קשה כמו הבנקאות, לדעתי יש בהחלט מקום להסדרים כאלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הבנתי שאתה תומך בסעיף באופן כללי. << אורח >> מירב ליבנה: << אורח >> הוא תומך ברציונל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה תומך ברציונל. << אורח >> דרור שטרום: << אורח >> ברציונל. נכון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם כן, מה עמדתך לגבי הסעיף ומה עמדתך ביחס לסוגייה של בנק ישראל בתוך הסעיף הזה? << אורח >> דרור שטרום: << אורח >> אני הייתי מכניס לסעיף את הנחיצות לשם הגברת או קידום התחרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת הערה של איתי. << אורח >> דרור שטרום: << אורח >> היועץ המשפטי של הוועדה כבר אמר את זה. הייתי שוקל אם מדובר אך ורק בתקנות שהן רלוונטיות לשר האוצר או בכלל הוראת מדיניות שמחייבת את משרדי הממשלה לתת העדפה בדרכים הקבועות בדין למתחרים חדשים לשם הגברת התחרות. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני אשמח לומר כמה מילים כי אני חושב שזה חשוב לשים את הכובע היותר קלאסי של אגף התקציבים במשרד האוצר. בסוף הנושא הזה של שימוש בכספי ציבור בשביל לעשות איזשהו תמרוץ או העדפה או להביא כל מיני מטרות נוספות שהן לא מטרות של שימוש הכי יעיל בכספי ציבור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בוא נעצור רגע. יש לנו בעיה בשידור. נעשה הפסקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. יש חשיבות ציבורית. אנשים צופים בדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:40 ונתחדשה בשעה 18:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שלום לכולם. ערב טוב. חזרנו. תודה שהצטרפתם אלינו. אנחנו כאן בשידורי ערוץ כנסת ישראל בסעיף האחרון, סעיפה של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, המבקש לקרוא קריאת כיוון ברורה לתת עדיפות בנושאים שבידי הממשלה לבנקים החדשים הקטנים. יש כאן כמה ניואנסים שאנחנו עדיין צריכים לסגור. כאמור, בגדול התכנסנו לכיוון של הסכמה עם כמה שינויי נוסח קטנים. עכשיו נקריא את הסעיף אליו הגענו. אני שומר לנציגי האוצר את האפשרות לדון עד מחר עם החשב הכללי על העניין הזה ולחזור אלינו עם התייחסות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם השר יכול להכניס הסתייגות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אכניס את זה לנוסח שיופץ היום לקראת מחר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. מכניסים את זה לנוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את הרישה אנחנו משנים כך שייכתב כדלקמן: (א) מצא שר האוצר כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא לקבוע בתקנות, בלי לגרוע מהוראות כל דין, תמריצים או הסדרים שמטרתם לעודד את הרחבת מאגר הלקוחות של בנקים קטנים. אני לא מוסיף כאן עוד תוספת. כלומר, אנחנו מקדים את הסעיף בבנקים קטנים. ההמשך יהיה כפי שכבר הקראתי, בסעיף קטן (ב): (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע הוראות שיהיו מוגבלות לתקופה כפי שיקבע – כלומר, מעין הוראות שעה – הוראות לפי היקף פעילותו של בנק קטן, לפי מספר לקוחות או לפי סוגי פעילויות או בכלל זה רשאי הוא לקבוע חובה להפקיד תשלומים ממשלתיים כפי שיקבע בחשבונות שינוהלו בבנקים קטנים. (ג) בסעיף זה, בנק קטן – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי). נמחק אישור ועדת הכספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. זאת הייתה הבקשה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו נדבר עם החשבת הכללית ועם הלשכה המשפטית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו סיימנו את הקראת החוק. מה שנותר לנו לעשות זה להכריע בסוגיית המוסדיים. אני אומר את הכרעתי. זאת עמדתי ועמדתי היא לקבל ולאמץ את מתווה הסיכום שהושג בין דרור שטרום לבין אנשי האוצר בנושא המוסדיים. היום יפורסם הנוסח. מחר אנחנו נציג את הסעיפים. נקריא את הנוסח, נעבור עליו ונאסוף התייחסויות והערות. בשאיפה נסכם מחר את החקיקה וביום ראשון נעלה אותה להצבעה בעזרת השם. אני מודה לכולם. שיהיה סוף שבוע שקט, רגוע ונעים. הוועדה תתכנס מחר בשעה 09:00 בבוקר. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:19. << סיום >>