פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 313 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום חמישי, י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> 1. ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << נושא >> 2. מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << נושא >> 3. הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מיקי לוי מוזמנים: נעם וילנר – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר חסן אסמעיל – רו"ח, סמנכ"ל משרד הבריאות טל יחזקאל סיני – מנהלת תחום פיקוח פיננסי, משרד הבריאות יוסי שבת – סמנכ"ל תקציבים, משרד הבינוי והשיכון רן אלון – מנהל תחום חירום ופס"ח מחוז יו"ש וירושלים ומ"מ רמ"ט מינהל חירום, משרד הפנים עידו צ'פניק – מנהל אגף מתודולוגיית בקרה בשלטון המקומי, משרד הפנים שני אנגל – רע"ן תקציבי משטרה, המשרד לביטחון לאומי רוני בר לוי – מנהל אגף בכיר חירום ובטחון, משרד הרווחה והביטחון החברתי נתנאל רובינשטיין – ר' אגף בכיר תכנון וניהול משברים, משרד ראש הממשלה הגר סלקטר – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי מנהלי, משרד המשפטים נירה פישר – מנהלת אגף שירותי תיירות, משרד התיירות ד"ר מועמר חאג'-יחיא – מנהל תחום ביטוח חקלאי, משרד החקלאות וביטחון המזון ממדוח קאסם – רו"ח, מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה מילי פריזאנט – רו"ח, סגנית מנהלת האגף, משרד מבקר המדינה יריב דנן – רו"ח, מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה נידאל בלעום – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה גרמן קונסטנטינובסקי – חשב בכיר בחשכ"ל, משרד האוצר שי אוחיון – מנהל תחום פיצויים, רשות המיסים סא"ל יונתן אלשיך – רע"ן מיגון, פקע"ר, צה"ל מיכל לרר – מרכז מחקר ומידע של הכנסת שלומית שמש – סמנכ"לית אגף רשויות וקהילה, מנהלת תנופה לצפון אסף יצחקי – ראש מערך חקלאות ותיירות, מנהלת תקומה איילת סלע יונגרמן – קשרי ממשל, התנועה הקיבוצית אלון ביטון – ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי ענת לובזנס – ראש מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי ספיר חורי – מנהלת מחלקה בכירה לחירום, אגף חירום וביטחון, עיריית ירושלים אמיר בנבנישטי – מבקר הרשות, עיריית טבריה ירון סולומון – נציג מושבי האיחוד החקלאי, תנועת המושבים רועי יסוד – מנכ"ל, מרכז סדאד - היערכות לחירום בחברה הערבית עלי אבו עג'אג' – מנהל מחלקת קשרי ממשל ורשויות, אג'יק - מכון הנגב אשרת מימון – עו"ד, מנהלת המחלקה לפיתוח מדיניות, עמותת עיר עמים אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל לי גל – מנהלת כספים, התאחדות חקלאי ישראל ברוך לגזיאל – בעלים צימר אוטופיה שמעון מיכאל – מנכ"ל תיירות אל-רום משתתפים בהיוועדות חזותית: ישי גרין – מנהל תחום מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך יורם אבן צור – חבר מליאת המועצה, מועצה אזורית גליל עליון יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי ירון יפת – עיריית רמת-גן עמוס כהן – חקלאי מנטועה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין מיטל אליהו – סגנית רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היום יום חמישי, י"ג באייר התשפ"ו, 30 באפריל 2026. אני פותח את ישיבת המעקב של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, על בסיס דוח מיוחד 2026. בדיון הקודם שקיימנו, ב-9 במרס, נחשפה תמונת מצב מדאיגה, לפיה לכ-3 מיליון תושבים במדינת ישראל אין מיגון תקני. הנתונים שהוצגו בפנינו הצביעו על פערים קשים בחברה הערבית והבדואית, על אלפי מקלטים ציבוריים שאינם כשירים לשהייה ועל חסמים תקציביים ורגולטוריים שמעכבים את תכנית מגן הצפון. היום נעסוק בשני דיונים שונים, מס רכוש והסיוע לרשויות, אבל בתחום המיגון והמקלוט יש לנו ארבעה נושאים. נעבור על כל סעיף בנושא הזה. הנושא הראשון הוא סטטוס תקצוב המיגון, אנחנו לא נדון במדיניות. נעסוק בבירור מספרים, נעשה סדר מוחלט במונחים של מדינת ישראל ואם לא יהיה מוחלט, נתקרב למידע מה המקורות ומה השימושים האמורים. נדון במסמך שהגיש משרד האוצר, שהתקבל בוועדה לפני מספר שבועות וכולל מידע על 5 מיליארד שקלים שהם קוהרנטיים להחלטת הממשלה 302/ב. לצערי, האוצר לא הגיב לטיוטת הדוח של המבקר וזה לא מכובד. מבקר המדינה צריך לקבל מענה ולא מאוחר להגיב על טיוטת הדוח. ההחלטה לא דיברה על מיגון בלבד, לצפון בלבד, אלא מיגון בכלל הארץ וחיזוק מפני רעידות אדמה. אנחנו נעסוק ב-5 מיליארד הללו, שלהבנתי, כוללים גם 360 מיליון שהוזכרו עבור 2026, 200 מיליון לפיקוד העורף, 80 לחיזוק מבנים למשרד החינוך ו-81 למיגוניות. בטבלה של האוצר מופיע 260, 200 לפיקוד העורף, עוד 80 לחינוך וה-81 למיגוניות לא מופיעים בטבלה. מ-2018 עד 2026, זה מה שיועד, על פי האוצר. ביקשנו תגובה וקיבלנו תגובה חלקית, אבל נעבור בין המשרדים ונשמע האם אלו המספרים ולמה זה יועד. הנושא השני, מיגון היישובים בין חמישה לתשעה קילומטר. הם בפירוש היו חלק מהתוכנית ויש תביעה מוצדקת לחלוטין להתחיל בסיוע במיגון ליישובים הללו. הנושא השלישי, המקלטים הציבוריים והמשותפים. הייתה בקשה של חברי כנסת לעסוק בנושא. אנחנו מכירים את תופעת ההשתלטות על המקלטים ואי-תקינות, יכולת האכיפה והתחזוקה של הרשויות. הנושא הרביעי, מצב המיגון במזרח ירושלים. אני מבקש לקבל תמונת מצב עדכנית בנושא. בשל ריבוי הנושאים והמשתתפים, אני מבקש שכל אחד ידבר בתמצות. נציג האוצר, תסביר את הטבלה ואחר כך, נשמע את המשרדים האחרים. << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> בוקר טוב, נעם וילנר ממשרד האוצר. הטבלה מראה לנו במהלך השנים, מ-2018 ובין המשרדים השונים כמה כספים הוקצו לטובת השימושים שיושב-הראש ציין, מיגון מפני טילים או חיזוק מפני רעידות אדמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לוודא שיש פה כסף נוסף ולא משתמשים בתקציב שממילא היו נותנים בהקשרים אחרים. << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> לתפיסתנו, מדובר בכסף תוספתי על גבי הפעילות השותפת. ככל הנראה, היו כספים נוספים מעבר ל-5 מיליארד בפעילות השוטפת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אבקש לקבל תשובה מהמשרדים השונים האם הם הקצו תקציבים נוספים. על-פי הטבלה של משרד האוצר, משרד הביטחון קיבל 3 מיליארד, נתחיל עם משרד הביטחון. אחריו, משרד החינוך ואז משרד הבריאות. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> יונתן, פיקוד העורף, ראש ענף פרויקט מיגון. ראינו את הטבלה של משרד האוצר, זה לא רחוק מהמספרים שאנחנו מכירים. אנחנו חלוקים עם האוצר סביב כמה נקודות. האוצר סופרים 150 מיליון שקלים ב-2018 שהיו עוד טרם החלטת הממשלה ואנחנו לא סופרים אותם כחלק מההחלטה. האוצר סופרים 100 מיליון שקלים של מבצע עם כלביא ואנחנו רואים את זה כתקציב שלא קשור להחלטה. חוץ מזה, המספרים שלנו מאוד קרובים. כולל תקציב 2026, אנחנו מגיעים ל-2.9, האוצר מגיע ל-3. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מבחינתכם, התקציב יועד למיגון? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> כל מה שאנחנו קיבלנו, שייך למיגון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וחלוקה בפריסה ארצית? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> מה הכוונה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בין הצפון לשאר הארץ. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אין לי כאן את הפריסה המדויקת. הרוב הלך לצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אשקלון בוודאות. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אשקלון הייתה החלטת ממשלה נפרדת של 40 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא מופיע פה לדעתך? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> זה חלק מההבדלים. בטבלה של האוצר יש 95 מיליון שקלים ב-2023, אצלנו זה 120, בגלל ש-20 מיליון שקלים ב-2023 שייכים לאשקלון. האוצר לא הכניס את הסכום הזה לחשבון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה הגון. אם יש החלטה מיוחדת. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> נכון. יש החלטה מיוחדת על 40 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מעריך שלמעלה מ-2.5 מיליארד הושקע בצפון? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> כן. אני יכול להביא נתונים יותר מדויקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשמח אם תוכל לחדד. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> יש תקציבים שהושקעו באשקלון, עוד 8.5 מיליון שקלים במקלטים ובשדרות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תשלח לוועדה את הפירוט. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אשלח את הפירוט המדויק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לגבי הצפון בעיקר. משרד החינוך. << דובר >> ישי גרין: << דובר >> התקציב שמשרד החינוך מקבל, הוא מיגון לרעידות אדמה, לא מיגון מפני טילים. מבנים ישנים, מי שאחראי עליהם הוא פיקוד העורף והוא זה שממגן אותם. כל מוסד חינוכי חדש שנבנה, נבנה לפי הנהלים והוא מתוקצב, כולל עבור המיגון שלו. התקציב שמופיע בטבלה, של 80 מיליון שקלים כל שנה, מיועד לחיזוק מבנים לרעידות אדמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה לאוצר, יש ניסיון שזה יהיה מעל ומעבר, האם ב-2011, 2016, 2017 היו תקציבים כאלו של 80 מיליון, או שהתחילו רק ב-2018? << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> אני צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להיות הגון כלפי החלטת הממשלה, צריך לדעת אם זה נחשב או לא נחשב. משרד האוצר יעביר לנו מידע לגבי חיזוק מבנים לפני 2018. נציג משרד הבריאות. << דובר >> טל יחזקאל סיני: << דובר >> החל משנת 2023 הוקצו כ-670 מיליון שקלים עבור פרויקטי מיגון במערכת. זה לא כולל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בטבלה של משרד האוצר מופיעים מספרים דומים, אבל את אומרת שזה החל מ-2023. << דובר >> טל יחזקאל סיני: << דובר >> כן. 670 מיליון שקלים הושקעו החל מ-2023, במסגרת פרויקטי מיגון במערכת. הסכום הזה לא כולל תקציבים משמעותיים נוספים שהמשרד מייעד למיגון ממקורותיו. כל פרויקט בינוי חדש שקורה במערכת, נמצא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בטבלה יש מספרים שנעים בין 8 מיליון לבין 304 ב-2023. מה הקשר בין המספרים שאת אומרת לבין המספרים האלו? << דובר >> טל יחזקאל סיני: << דובר >> החל משנת 2023 פער משמעותי בינינו לבין האוצר לגבי הסכום של כל שנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולל 2023, זה בערך 620 מיליון. << דובר >> טל יחזקאל סיני: << דובר >> המשרד הקצה בסך הכול כ-670 מיליון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את המספרים של כ-100 מיליון לפני כן, את מכירה? או שאתם לא מכניסים בחישוב? << דובר >> טל יחזקאל סיני: << דובר >> אני לא מכירה אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה אתם לא מכניסים את זה בחישוב? << דובר >> טל יחזקאל סיני: << דובר >> עדיין לא עברנו עם האוצר על המספרים האלה, כדי לתת את האסמכתא הסופית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תדברו עם האוצר לגבי המספרים של 2019 עד 2022, שנבין את המספרים. מה הייעוד של התקציב? << דובר >> טל יחזקאל סיני: << דובר >> הייעוד הוא מיגון. בנוסף לתקציבים האלה, המשרד מקצה תקציבים נוספים למיגון. << דובר >> חסן אסמעיל: << דובר >> חסן, סמנכ"ל משרד הבריאות, אני אחדד. הסכומים מוכרים ואנחנו השקענו את הסכומים האלה במיגון, בהרבה פרויקטים. בכל פרויקט בינוי חדש בבתי החולים, אנחנו בוחנים את מדיניות המיגון שלו, מרחיבים אותה מתוך תקציב משרד הבריאות ומקורותיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הפער אצלכם בנושא המיגון? << דובר >> חסן אסמעיל: << דובר >> מתחילת 2023 אנחנו הוספנו אלפי מיטות מוגנות. לא נוכל לפרט כאן באיזה בתי חולים. אנחנו פועלים כדי לצמצם את הפער, אנחנו לא נפרט את הנתון הזה כאן. כל פרויקט חדש מוסיף לנו עוד מיטות ממוגנות מעבר למה שהוספנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין את סדרי הגודל של הפער במשרד הבריאות, בשני התחומים, מיגון וחיזוק מבנים. משרד השיכון. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> יוסי שבת, סמנכ"ל תקציבים. קיבלנו את הנתונים של הוועדה, אנחנו לא מכירים אותם. בתקופת המלחמה, היו לנו תקציבים של כ-106 מיליון שקלים שהיו לפרויקטים שלא קשורים לפעילות השוטפת של משרד השיכון, אלא יוזמה של המשרד, בתיאום הרשויות המקומיות כדי להשמיש מקלטים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> מיד בתחילת המלחמה, קיבלנו תוספת מהאוצר, היה חלק שאנחנו הוספנו, אבל היו שם 106 מיליון. זה נכנס לתקנה תקציבית שמשמשת לחיזוק מבנים. החלק של המקלטים, שזו פעילות תוספתית חריגה, היה קצת מעל 100 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אותם 100 מיליון שאתה מדבר עליהם? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אותם 100 מיליון, אבל אני לא יודע לצבוע אותם בתקציבים שהאוצר מציג. באותה תקנה, יש לי פעילות שוטפת של חיזוק מבנים, בעיקר של דיור ציבורי. אני לא יודע מה הם התכוונו, יש הבדל אם זה בהרשאה או מזומן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נעם, אתה רוצה להעיר? << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> אנחנו נצטרך לעבור על המספרים יחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מה שאני מבקש. משרד הפנים. << דובר >> רן אלון: << דובר >> רן אלון, מינהל חירום במשרד הפנים. אנחנו לא מכירים את המספר הזה לשנת 2023. המספר מאוד מפתיע, שכן בכל הקשור לרשויות המקומיות, משרד הפנים מסייע להן בסכומים של 10 עד 20 מיליון שקלים בשנה, שמתפזרים על פני 250 רשויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה 110 מיליון, יכול להיות שהאוצר אמר נתנו סכום ב-2023, תיקחו את זה קדימה ואחורה, יש לך 10 מיליון לשנה, אבל אני לא חושב שזה העניין. << דובר >> רן אלון: << דובר >> אנחנו מופתעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש גם ממשרד הפנים לעשות בדיקה. המשרד לביטחון לאומי ומשרד הרווחה. << דובר >> שני אנגל: << דובר >> כרגע אין לי מה להוסיף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את לא מכירה את הנתון? << דובר >> שני אנגל: << דובר >> לא. אני אשמח להתעדכן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תתעדכני גם בנתוני השב"ס. משרד הרווחה, 38 מיליון. << דובר >> רוני בר לוי: << דובר >> רוני בר לוי, מנהל אגף החירום והביטחון של משרד הרווחה. ב-2019 קיבלנו מהאוצר 38 מיליון שקלים, זו פעימה רביעית מתוך 130 מיליון שקלים שהוקצו לנו ב-2017. מתוך הסכום הזה, נשאר לנו 20 מיליון שקלים שאנחנו ממשיכים לממש בנושא של מיגון מוסדות, מדובר בתהליך מתמשך. מעבר לכך, אנחנו משקיעים ממקורות של המשרד עוד 70 מיליון שקל לטובת הנושא של מיגון המוסדות. אנחנו נמצאים בתהליך ארוך עם פיקוד העורף, אחרי מיפוי, תכף מתחילים בניה. יש פער תקציבי, אבל ה-20 שנותרו ועוד ה-70 ממשאבי המשרד נותנים לנו פרק זמן של עבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. נתנאל, אתה עלית לכותרות בעקבות החלטת הממשלה האחרונה שעוסקת בצפון. זאת הזדמנות לתת לנו פרספקטיבה. החלטת הממשלה מ-2018 הייתה חשובה מאוד. להבנתי, הסכום הוקצה, למרות שלקח זמן, מסיבות שונות. מצד אחד, האוצר אמר הקצינו ומצד שני, פיקוד העורף אמר לא ראינו. עכשיו אנחנו מבינים, שהאוצר התכוון שהוא חילק גם לאחרים. אני לא נכנס כרגע לסוגיה של מדיניות שקובעת מי מנהל את ההקצבה, האם זה ראוי שההקצאה לטובת התחומים האלו לא ינוהלו או לפחות יפוקחו על-ידי פיקוד העורף? הסוגייה המרכזית שנדון בה היא הצפון. נתנאל, אם תוכל להסביר לנו את החלטת הממשלה ובעיקר, מה עושים עם הקצאות תקציביות, לאור העובדה שהפער הוא אדיר? << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> אני לא אוכל להתייחס עכשיו לפערי המיגון בכל הארץ. לגבי הצפון, נכנסנו לאירוע הזה כי יש פער תקציבי וראינו שיש פער מנגנוני ולכן החלטת הממשלה נקראת השלמה והאצה של המיגון בצפון. בהחלטה יש גם היבטים של תקציב, גם היבטים של מנגנון, להבין איך לעשות את זה יותר טוב וגם היבטים של הסרת חסמי תכנון, שאנחנו עובדים על כך עם מנהל תכנון ומשרדים נוספים. ההחלטה התקבלה והיא תפורסם במזכירות הממשלה בימים הקרובים. ההחלטה מתחלקת לשניים, השבוע הקמנו צוות מנכ"לים, שיחד עם הצוותים, אמור להגיש לממשלה, בתוך 21 ימים, תכנית להשלמת המיגון, לפחות בקילומטרים הראשונים, בצורה הרמטית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם הקילומטרים הראשונים, החד-ספרתיים כלולים במנדט שלכם? << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> כן. פיקוד העורף יודעים בדיוק את הסטטוס, אנחנו נשענים על הנתונים שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לעניין המדיניות. תשעה קילומטר וקו עימות הם לא אותו דבר, אבל האם העיסוק במעל חמישה קילומטר הוא מעניינה של הוועדה? << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> התשובה היא כן. זה תלוי תקציב. הגענו לנקודה, שאחרי כל ההקצאות, כל מיגון נוסף יצטרך תקציב נוסף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חלק מההקצאה, אותם 3 מיליארד למיגון כללי ומתוכם כ-90%-80% לצפון, יש תקציב שלא נוצל? ההקצאה לא הייתה עבור 100% מתוך הנחה שלא יהיה מיצוי מלא, אי-אפשר לכפות על אנשים לבנות. קיימת אפשרות להרחיב מתקציב קיים, או להחליט על הגדלת הסבסוד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> האוצר צריך לתת תשובה האם אפשר להסיט את התקציב שמיועד לאנשים פרטיים, לתקציב ציבורי, כי הכסף ילך לאיבוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפשרות אחת זה ציבורי, אפשרות שניה זה פרטי במקומות נוספים, רחוקים יותר. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> זו סוגיה של מדיניות. << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> אנשים עוד באים ומנצלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רואים בסך הכול את ההתקדמות וזה לא ינוצל. אפשר להשאיר סכום קטן ובשנה הבאה, לתת מתקציבים אחרים לאלה שכן ירצו. אל תצפו שעכשיו מתוך 600 מיליון שקל, חצי מיליארד יוחזר לאוצר. << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> אין לי תשובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נעם, אני מחכה לתשובה. זה קריטי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם רוצים, אפשר להסיט תקציבים. או שתתנו אפשרות להרשאה להתחייב, אבל שהתקציב הזה לא יחזור חזרה לאוצר. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לתת את זה לחמש עד תשע זו החלטה של מדיניות. התקציב יושב קרן, זה אפשרי, רק זה ענין של מדיניות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> להבנתך, מי צריך להחליט על זה? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> זו החלטת ממשלה שמשרד ראש הממשלה מקדם עכשיו. אלה דברים שבדיון עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נתנאל, אתם צריכים לחזור לממשלה? << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> אנחנו חוזרים לממשלה עם תכנית, גם תקציב להשלים את אחד עד חמש, גם התקציב שנדרש לחמש עד תשע, מנגנונים. יכול להיות שנפרק את אחד עד חמש, בין זרועות ביצוע שונות, זה עדיין בעבודה ונבחן האם יש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה נציגים מחמש עד תשע, תשמעו אותם. בחרו לחיות בצפון כמה דורות. 21 ימים זו המלצה? << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> לקראת ההחלטה שהתקבלה ביום ראשון ומאז, עובדים יום ולילה. זה אמור לעלות לממשלה בסוף 21 הימים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מישהו מהנציגים רוצה להתייחס? << דובר >> רועי יסוד: << דובר >> רועי, מרכז סדאד – היערכות לחירום בחברה הערבית. עד לפני כמה חודשים, עבדתי ברשות לפיתוח כלכלי, עשינו יחד עם פיקוד העורף מיפוי של כל החסמים שמונעים מהחברה הערבית לממש את התסריט הזה. אני מדבר על חובת מקלט, אני מדבר על היתר בניה, הוכחת בעלות וכל הסעיפים האלה. ראינו ביחד עם משרד הביטחון שהמימוש בחברה הערבית עומד על פחות מ-25% מהמימוש הכללי ויש לנו שורה של הצעות אופרטיביות לממשלה ואני אשמח להציג אותן. << דובר >> איילת סלע יונגרמן: << דובר >> איילת סלע יונגרמן, התנועה הקיבוצית, קשרי ממשל. לנו חשוב ב-21 הימים האלה לשתף אתכם פעולה, לתת נתונים, להסביר איך אפשר לפשט את החסמים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא ישבו אתכם? תעשו בבקשה שולחן עגול ותדווחו לוועדה ואם צריך התערבות של יושב-ראש הוועדה או שלי, אנחנו נגיע. לא יכול להיות דבר כזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נתנאל קיבל את המשימה. << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> אני אדבר עם כולם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שייכלל בדיווח לוועדה כמה כסף לא נוצל מהתקציב של ה-600 מיליון שקלים. זה כסף שהוקצב ואנחנו לא ניתן לו ללכת לאיבוד. תושבים ירצו לבנות הלאה, התקציב יהיה בתחילת 2027. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תעדכנו כמה כסף לא נוצל ומה אפשרות ההסטה ולאחר שתתקבל החלטת הממשלה, נקבע דיון ונשמע. << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> בשונה מהחלטות שהיו בעבר, ההחלטה צריכה לכלול מקור ורב-שנתיות שלו, כי ראינו שאחד החסמים שקיימים הוא היכולת לתכנן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בחלוף כמעט עשור מאז ההחלטה של 2018, צריך לקבל החלטה עקרונית חדשה, זה מבורך. << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> זה לא רק תקציב, העניין הוא להאיץ את הביצוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תנסו לקדם את ההחלטה העקרונית שמדינת ישראל מתחייבת בפני אזרחיה, שאם וכאשר תהיה החלטה על סבסוד, הוא יהיה רטרואקטיבי. במשך כל השנים, האוצר לא הסכים לזה. לא מצליח להבין למה זה לא נעשה עד עכשיו. יש כאן תמרוץ פסיכולוגי. << דובר >> יורם אבן צור: << דובר >> אילולא המלחמה הנוכחית, הנושא של חמש עד תשע לא עולה בכלל, לא תוקצב. ברקע הדברים, עומדת תכנית מיגון הצפון שנחתמה ב-01 בדצמבר 2024 שמיועדת לשפר את המיגון לתושבים. אבל היא נעצרה באחד עד חמש ויש תכנית של מימוש עצמי של 132 אלף שקלים לתושבים. זה לא נותן מענה לתושבים מחמש עד תשע. הטילים לא מבררים איפה אתה גר. בחרבות ברזל, הבנו את הטווחים של הירי הרקטי בגבול הצמוד, לאחר שתרחיש החדירה של כוח רדואן לא מומש ונותרנו עם הירי הרקטי. חייבים ליצור תכנית מסודרת עבור היישובים הנמצאים בחמש עד תשע. הבנתי מנציג האוצר שיש כוונה לתקצב את הנושא של חמש עד תשע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא לא אמר את זה. יש ועדה ממשלתית. << דובר >> יורם אבן צור: << דובר >> בוחנים את הנושא של חמש עד תשע תקציבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאז החלטת הממשלה נפל דבר, חיובי ויש כרגע הסתברות גבוהה שמשהו יתקדם בתחום הזה. תעקבו. << דובר >> יורם אבן צור: << דובר >> ניתן לייצר מודל דיפרנציאלי. אם רואים אפקט שלילי ברמת הבניה באחד עד חמש, תעבירו את זה לחמש עד תשע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על זה בדיוק אנחנו מדברים. יורם, תודה רבה, קודם כל, על הבחירה להמשיך לגור בצפון, יחד עם עשרות אלפי ישראלים פטריוטים, אמיצים ונחושים ואנחנו נעשה מאמץ משותף כדי שתחשבו שזו החלטה טובה. תודה. נעבור לנושא השלישי בדיון הזה וזה נושא המקלטים הציבוריים והמשותפים. פורמלית, זו הייתה פניה של חברי הכנסת. אנחנו מזהים מצב שבהם רשויות מקומיות ואפילו המשטרה מתקשים לפנות תושבים שיש להם פעילות כזאת או אחרת במקלטים, גם ציבוריים וגם פרטיים-משותפים. בפרטי-משותף יש קשיים. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> הערה לנושא הקודם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> את צריכה לסכם הכול, מה עשיתם? << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> זה לא תחתינו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מנושא המנהלת. השר ישב כאן ואמר שהוא מעורב בעניין הזה, מעבר לשיקום הצפון. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> שלומית שמש, סמנכ"ל קשר לרשויות, תנופה לצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נושא המיגון לא מופיע בתוכנית הממשלה כחלק מהתקצוב של תנופה, אבל ברור שתחום הביטחון הוא קריטי, כמי שאחראים על שיקום ופיתוח האזור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה לייעל. חלק מהמבנים שניזוקו, יש בהם מקלוט, יש בהם צרכים מהסוג הזה, האם אתם שם? << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> באותו שולחן עגול, חשוב לקחת בחשבון את החלטות תנופה השונות. למשל, החלטת סבסוד המעונות. יש הרבה יישובים שלא היו בהם גנים ומעונות ואנחנו רוצים לקלוט תושבים ומשפחות צעירות וצריך לבצע הסבה ושיפור של מבנים ללא מיגון, כדי שיוכלו לשמש את המשפחות הנקלטות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נתנאל, נציג תנופה יושב בצוות? << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> אנחנו לא חלק מהצוות. חשוב שיהיה סנכרון בין ההחלטות, התקציבים הגדולים של התחדשות עירונית - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא מדובר רק במיגון פרטי, אלא גם מיגון ציבורי. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> צריך לקחת בחשבון, שאם היעד שלנו הוא עוד 100 אלף תושבים בתוך עשור - - - << דובר >> נתנאל רובינשטיין: << דובר >> יש פה מומנטום עם ההחלטה של תנופה לגבי התחדשות עירונית. אנחנו צריכים לסנכרן מאמצים גדולים בהתחדשות עירונית ושם אנחנו מקווים לשיתוף פעולה משמעותי עם תנופה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברגע שמתקבלת החלטה לגבי חמש עד תשע, היא צריכה להיות מלווה ביום קובע, נדיב ככל האפשר. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> אני מצטרפת. אנחנו יודעים שחלק מהעכבות היו השיח ברקע על האופציה שהסכום ישתנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההליכה אחורה, תהווה הוכחה שאפשר לסמוך על הממשלה, על כולנו. << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> אלון ביטון, אני מנהל אגף חירום וביטחון של מרכז שלטון אזורי. המיגון של חמש עד תשע הוא קריטי, לאור האמל"ח שיש לאויב והאמל"ח הזה יעיל מאוד, כפי שהוכח במלחמה וזה צריך להיכלל בכל החלטה. במושבים ובקיבוצים, בבתים שנבנו לפני 1985, אין ממ"דים. יש עדיפות לבנות ממ"ד, אבל אין את הכסף. בעבר דובר על הלוואות בערבות המדינה, לצערי, שום דבר לא התחדש, למעט מסלול ירוק לבניית ממ"ד. הפרדיגמה של פיקוד העורף הייתה שיש לך דקה וחצי, שתי דקות, תלוי במיקום שלך, כדי להגיע למרחב מוגן ומתוך ההבנה שאי-אפשר להגיע בזמן הרלוונטי למקלט ציבורי ולרדת במדרגות באמצע הלילה, או עם ילדים קטנים, נולד הכי מוגן שיש. בזמן המלחמה עם איראן, ההנחיות השתנו ודובר על הגעה למיגון תקני בלבד והבעיה היא שהמיגון התקני לא תקין. המיגון התקני באותם מושבים וקיבוצים הוא לא טוב. הפתרון של המדינה, זה תקציב הגא והוא מספיק לכלום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מדברים על פערים של עשרות מיליארדים כדי לענות על הצרכים. ועדת המנכ"לים שמתכנסת עכשיו עוסקת ברצועה מסוימת משטח מדינת ישראל וטוב שהם עושים את זה. אני רוצה שנדבר על הקושי הפרקטי לשמור על תקינות. << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> התופעה הזאת קיימת גם אצלנו, היא בשוליים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש מקלטים ישנים שגורעים אותם, כי הם מאוד ישנים. << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> אנחנו בשיניים מנסים להשמיש כל מקלוט קיים והרבה פעמים בשיקולים של עלות תועלת, זה לא משתלם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במועצות האזוריות, מי אחראי? המושב/הקיבוץ או המועצה? << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> באופן עקרוני, המועצה האזורית היא זו שאחראית על המקלוט הציבורי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא מקבלת משאבים ומפקחת על התקינות? << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> היא מחלקת משאבים, מפקחת על התקינות, המשאבים הם פרומיל ממה שצריך. אין סעיף תקציבי כזה במועצה אזורית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מניח שבמושבים ובקיבוצים יש פחות תופעה של השתלטות על מקלטים ציבוריים. << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> נכון. זו תופעה שקיימת, היא בשוליים. הפיקוח של המועצה מטפל בזה באופן מהיר ויעיל. יש דברים אחרים שהם בעייתיים, למשל, מקלטים ציבוריים שנבנו בשטח של נחלה ומישהו קונה את הנחלה ורוצה להרוס את המקלט, כי יש בעיות של רישום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בערד לא ראינו את זה בשוליים. << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> ערד זו לא מועצה אזורית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חשוב לי בתי כנסת, אבל לא במקלטים ציבוריים ולא במקלט של בנין. זו תופעה מטורפת במדינת ישראל. << דובר >> ירון סולומון: << דובר >> ירון סולומון, תנועת המושבים. ביישובי העוטף, אפס עד שבע, הייתה החלטת ממשלה לתקצב ולמגן את כל המבנים שהוקמו עד 1985. אני מציע להחיל את הדבר הזה על יישובי הצפון באפס עד תשע, כדי שאפשר יהיה למגן אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוועדה שומעת. << דובר >> ירון סולומון: << דובר >> צריך לקבל החלטה אופרטיבית ולתקצב את הדבר הזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זו החלטת ממשלה, זה סעיף תקציבי רחב היקף. << דובר >> ירון סולומון: << דובר >> זה כסף קטן שנותן ביטחון גדול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נציג השלטון המקומי. יוחאי, בבקשה. << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> במלחמה האחרונה עם איראן, הרשויות המקומיות פתחו את כל מוסדות החינוך לטובת הקהל, גם לשהייה ארוכת טווח, זה נקרא מחסות המוניים. חוץ ממוסדות החינוך, השתמשו גם במקלטים הציבוריים וגם בחניונים שהוכשרו לכך. למשל, כל מתחם הרכבת הקלה בתחנות התת-קרקעיות שימש את האנשים. עיריית רמת-גן סיפקה גם שירותים לאזרחים ששהו שם, לרבות שירותי שמירה. הפער שקיים היום במוסדות חינוך, יכול להיות גורם שיש לו השפעה על הסביבה הקרובה, כי זה משפיע על אנשים מבוגרים, או כאלה עם קשיי ניידות, לגשת למוסד חינוכי קרוב ולהיכנס אליו. המקלט הזה נמצא בבקרה שלנו כל הזמן וסגירת הפער תאפשר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההערה שלך חשובה, אבל אם תוכל להתמקד בחופש הפעולה והיכולת לפנות את מי שמפריע לציבור ומשתלט על חללים במקלט פרטי-משותף. מה אפשר לעשות? << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> ברגע שמגיעה תלונה לרשות המקומית, במקלט פרטי-משותף, שולחים לשם פקח ונותנים התראות לפינוי ואם לא מפנים, הרשות מסייעת לפנות את הציוד. בדרך כלל מדובר באוכלוסיות שמתקשות כלכלית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לרשות את הסמכות להיכנס, לפרוץ, לפנות? << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולהטיל קנס? << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> היא יכולה להטיל קנס. לרוב, הרשויות נמנעות מזה, כי מדובר באוכלוסיות קשות יום ולא רוצים להפיל עליהם את כל הליך הפינוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך חוק עזר מיוחד כדי לפנות? << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> ברגע שמוכרז מצב מיוחד בעורף, לא צריכים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולפני הכרזת המצב המיוחד? מי שרוצה להכין את המקלט? << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> בשביל להיכנס למקלט פרטי-משותף, הרשות צריכה חוק עזר מיוחד לזה. ברוב הרשויות הגדולות שולחים פקח. נציג מעיריית רמת-גן יכול להתייחס לזה, פקח מגיע, מדבר עם ועד הבית, נותן התראות ואם יש צורך, פורצים את המקלט ומפנים אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נשמח לשמוע מנציג עיריית רמת-גן. << דובר >> ירון יפת: << דובר >> בעיר רמת-גן יש לנו פקח מיוחד לנושא מקלטים משותפים בבניינים פרטיים. הרבה לפני המלחמה, הפקע עשה סקר, עבר במקלטים, נתן התראות על מקלטים מלאים בציוד וכדומה. יש כמה מדרגים, יש מקומות שאנחנו מגיעים ויש איזה בריון מקומי ששם את כל הציוד שלו שם, הטיפול במקרים האלה הוא מהיר, באמצעות קנסות לאותו אדם ואנחנו דואגים שהוא יפנה את הציוד. יש מקומות שהדיירים לא יודעים מה קורה, למי שייך כל דבר, מקבלים את ההתראות ובדרך כלל, זה מסתדר. במקומות שבהם יש אוכלוסייה מבוגרת, אנחנו מסייעים להם, מפעילים מתנדבים, מסדרים מעקות, עושים פעולות להכשיר את המקלטים. אחת הבעיות במקלטים בבניינים משותפים זה נושא שאין דלת ואין חלון. יש בניינים שכל הדירות בשכירות, אנחנו שולחים התראות לבעלי הדירות, ברוב המקרים זה מסתדר. כל עוד אין תלונות על הנושאים האלו והמקלט כשיר, אנחנו רק נותנים סיוע ומוודאים שהמקום ריק. לגבי מקלטים ציבוריים, נפתחו בתי ספר, גני ילדים, כדי לאפשר לאוכלוסייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היו לכם אתגרים בסבבים האחרונים ואני שבע רצון לשמוע את אופן ההתמודדות שלכם. יוחאי, תענה לשאלה של חבר הכנסת מיקי לוי לגבי ערד. מה עושים במקום שיש בו תלונות כל כך קשות. << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> אני לא הבנתי את התלונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היו מצבים שבהם מקלטים משותפים לא היו פנויים. << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> פונים לעירייה והעירייה צריכה לטפל בזה ולפנות לבעלי הבתים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ראש העיר אישר את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מעריך שזה דבר שצריך להישאר באחריות בלעדית של הרשות המקומית? אולי יש צורך בחקיקה שגוברת. << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> באיזה תחום? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אפנה למשרד המשפטים. מה אפשר לעשות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא לא במקלטים הציבוריים, הבעיה היא במקלטים הפרטיים בבניין משותף. זו הבעיה המרכזית, כי הרשות נמנעת מלאכוף את זה. ראש העיר לעיתים משתף פעולה, כי זה הבוחרים שלו. << דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >> אני לא יודע להתייחס לגבי ערד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא רוצה לדבר על עיר מסוימת, זה עלה בתקשורת. כן, הגר. << דובר >> הגר סלקטר: << דובר >> אני צריכה לבדוק את העניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במקום שבו העירייה לא מבצעת את מה שהיא אמורה לעשות, איך נותנים מענה לתושבים? << דובר >> הגר סלקטר: << דובר >> יש הבדל בין השאלה אם יש לרשות המקומית סמכות לבצע אכיפה, לבין מצב שבו אין סמכות ומתכוונים לייצר הסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עיר שלא מחוקקת את חוק העזר, האם יש מנגנון מדינתי שיכפה את חוק העזר הזה? << דובר >> הגר סלקטר: << דובר >> זו סמכותה של הרשות המקומית לחוקק חוק עזר. אני לא מכירה דרך לכפות על רשות מקומית לחוקק חוק עזר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המדינה יכולה לעודד את מי שיחוקק חוק עזר, בדרך מסוימת. ברגולציה, בתקציב וכדומה. << דובר >> הגר סלקטר: << דובר >> בעבר, היו ניסיונות לחוקק חקיקה ראשית, בתחומים אחרים, שתייצר ברירת מחדל לחוק עזר, עבור רשות מקומית שאין לה חוק עזר בנושא מסוים. המשמעות היא לא חוק עזר וצריך להבין שיש לזה משמעות מבחינת האוטונומיה של הרשות המקומית. חוק עזר הוא היצירה של הדמוקרטיה המקומית. יש כלים שיכולים להקל על רשות מקומית לחוקק חוק עזר, למשל, אם היא מאמצת חוק עזר מומלץ, או חוק עזר לדוגמה. בדרך כלל, תהליך האישור שלו יותר קצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שמשרד המשפטים, יחד עם משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי יתייחסו בדיוק לנקודה הזו. אני מכבד את העיקרון של הדמוקרטיה המקומית ובכל זאת, צריך לאזן את זה עם זכות הציבור לביטחון. << דובר >> הגר סלקטר: << דובר >> אם רוצים לייצר חוק עזר מומלץ בנושא הזה של מיגון, זה צריך להיבחן בין משרד הביטחון למשרד הפנים, מבחינת המדיניות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה המשמעות של חוק עזר מומלץ? הוא מוצר מדף, שלא דורש חקיקה מההתחלה וקל להחיל אותו? << דובר >> הגר סלקטר: << דובר >> העבודה שנדרשת לרשות המקומית לצורך חוק העזר היא מעטה יותר וגם הליך האישור יותר פשוט. משרד המשפטים ייתן כל סיוע שיבקשו ממנו, אבל הבסיס הוא תהליך מקצועי. << דובר >> רן אלון: << דובר >> חוק התגוננות אזרחית, 1951, נותן מענה לכל השאלות שעלו פה. הכול כתוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תסביר. << דובר >> רן אלון: << דובר >> חוק התגוננות אזרחית, 1951, מגדיר מה חובתה של הרשות לגבי מקלטים ציבוריים ומה סמכותה לגבי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולל פרטיים-משותפים? << דובר >> רן אלון: << דובר >> ומה סמכותה לגבי מקלטים בבניינים משותפים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הסמכות? << דובר >> רן אלון: << דובר >> לגבי מקלטים ציבוריים, יש לה אחריות מלאה. לגבי מקלטים משותפים, אני יודע שבמהלך השנתיים האחרונות, רשויות רבות השתמשו בסמכות שלהן להיכנס, לנקות, לצבוע, חלק מהפעמים על חשבונן, כתלות במצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה. אין לי נתונים מספריים, אבל זה קרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבקשה שלנו אליכם, לבחון האם יש מקום לתת סמכות נוספת, על-ידי החלטה מרכזית. החשש הוא ממצב של אנשים שמתקשים ונמצאים ברשות מקומית שגם היא מתקשה ולא יקבלו מענה. צריך לתת את כל הכלים. ממ"מ, בבקשה. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> מיכל לרר מה-ממ"מ. התמריץ העיקרי לחוקי עזר יהיה אם תהליך האישור יהיה הרבה יותר קצר. כתבנו מסמך בנושא הזה בשנים האחרונות. יש המון חסמים ועיכובים באישור של חוקי עזר, עד כדי מצב שרשויות מקומיות מעדיפות להימנע מהמסלול הזה ולפעול בדרך אחרת לגמרי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מקבל. אני לא רוצה לגלוש בדיון הזה מעבר למה שכבר עלה כאן. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> בנושא של מיגון, יש כרגע ראיה של תיעדוף לפי מרחק מהגבול ובמלחמות האחרונות ראינו שאוכלוסיות מיוחדות, קשישים ובעלי מוגבלויות, מיגון תקני הוא לא בהכרח רלוונטי עבורם. אם יש מקלט ציבורי, במרחק של 200 מטרים מהבית ויש להם אפס זמן התגוננות, זה לא רלוונטי. צריך להכניס גם את הפרמטר הזה בשקלול של התיעדוף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נתנאל, מעבר לקריטריון המרחק, הקריטריון של הצורך מהסוג שעלה כרגע, צריך להיכנס לדיונים שאתם מקיימים. יש סדר עדיפות הגון שצריך לקחת בחשבון. << דובר >> איילת סלע יונגרמן: << דובר >> אנחנו בתנועה הקיבוצית, מבקשים להאיץ את כל מה שקשור לאחד עד חמש וגם להציע מודל משותף של עבודה. זה חשוב לנו מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אג'יק, בבקשה. << דובר >> עלי אבו עג'אג': << דובר >> כבוד יושב-הראש, חברי הכנסת הנכבדים, המשתתפים, אני עלי אבו עג'אג', אני נמצא כאן בשם אג'יק – מכון הנגב וגם בשם הנהלת חדר חירום לנגב, שכוללת 26 ארגונים של חברה אזרחית. אני רוצה לברך על דיון ההמשך ושהוועדה מכירה בצורך להאיץ את פתרונות המיגון בכלל ולחברה הערבית והבדואית בפרט. למדינה יש חובה לביטחון אזרחיה ולמיגון וכאשר לא נותנים מיגון, יש כאן הפרה של החוזה בין המדינה לאזרחים שלה. אנחנו מדברים על הפקרה של ילדים במוסדות חינוכיים, אם אנחנו מסתכלים על מועצות אזוריות אל קסום ונווה מדבר 48% מבתי הספר לא ממוגנים עד לא ממוגנים בכלל. ברמה הארצית, 29% ממוסדות החינוך הערביים אינם ממוגנים, לעומת 13% במוסדות החינוך היהודיים. נוצר כאן אי-שוויון רב-דורי ומפחית את סיכויי ההישרדות של הילדים, זה על-פי דוח מבקר המדינה. בחברה הערבית, מקלטים ציבוריים בכלל לא קיימים. אם נסתכל על רהט, שהיא העיר הכי גדולה, 80 אלף תושבים, ממוקמת כ-30 מטרים מעזה, הופגזה בכל המלחמות ואין שם אפילו מקלט אחד. בהקבלה, באופקים, שסמוכה לרהט, יש מקלט על כל 273 נפש. ביישוב כמו כסייפה שצמוד לבסיס נבטים, אין מקלטים ציבוריים. כל היישובים הלא מוכרים, הם מוגדרים כשטח פתוח. יש שם כיסוי חלקי של כיפת ברזל, אבל אין אפילו מקלט אחד, או ממ"ד אחד. יש פערים קיצוניים במיגון הביתי. יש כפרים שהם סמי-מוכרים, המדינה הכירה בהם, למשל, כוחלה ואין שם בכלל מיגון, בלקייה יש 65% ללא מיגון. האזרחים בנגב חשופים רק בגלל מקום המגורים שלהם, או רק בגלל ההשתייכות הלאומית שלהם. המיגון הוא אינטרס לאומי, פגיעה בחברה הבדואית, פוגעת בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. בסוף זה יוצר נזק שאחר כך האוכלוסייה לא יכולה להמשיך ולהתקדם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש תקציב של מחלקת מיגון, 80 מיליון וביקשנו שחלק ממנו יוקצה לחברה הערבית, בדגש על הבדואית ואנחנו נשמח לקבל את הפרטים. << דובר >> עלי אבו עג'אג': << דובר >> הנתונים מאוד כואבים, בסך הכול יגיעו לאוכלוסייה הבדואית 100 מיגוניות, מתוכן 40 בסך הכול - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור שמדובר בטיפה בים. יתקיים דיון על דוח המבקר שהתפרסם השבוע ובו נדבר על איפה המדינה שמה גבולות. הצד השני שחייב לבוא במקביל הוא שלב האיזון והפסקת המדיניות הלא מאפשרת. אנשים נמצאים במה שמוגדר כשטח פתוח, המדינה והם לא מצליחים להגיע להסכמות בעניין הסדרת ההתיישבות ומכאן נגזרים פערים בתחומים שונים, בין היתר, בתחום המיגון. << דובר >> עלי אבו עג'אג': << דובר >> מבחינת הפתרונות, גם הוועדה וגם דוח המבקר דיברו על יעדים, יעדים כמותיים ויעדים של לוחות זמנים. אם זה לא ייעשה, אנחנו נגיע למבצע הבא או למלחמה הבאה ונדבר שוב על אותם דברים, בלי שום שינוי משמעותי. אנחנו נשמח להציע פתרונות בהמשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רועי, בקצרה. << דובר >> רועי יסוד: << דובר >> אני מבקש להרחיב את היריעה ביחס לחברה הערבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו בסעיף אחר. אם כך, נעבור לנושא מזרח ירושלים. הוועדה דנה מספר פעמים על המיגון בחברה הערבית, בדגש על הבדואית. קיבלנו את הסיכום שמשרד הפנים יבחן את הדרכים להאיץ את הכלים של הרשויות המקומיות, בקשר לפינוי מקלטים פרטיים משותפים. נעבור למזרח ירושלים. ספיר חורי, אם תוכלי לעדכן אותנו על מצב המיגון במזרח ירושלים. << דובר >> ספיר חורי: << דובר >> ספיר חורי, מאגף חירום וביטחון בעיריית ירושלים. אין לי כרגע את כל הנתונים לגבי מזרח ירושלים. הנתונים מצויים במנהל תכנון, נעביר לוועדה כל מה שנדרש. נושא מזרח העיר נחלק לשניים, בנייני המגורים ומבני הציבור. השכונות הערביות הוותיקות בירושלים, נבנו לפני התקן של הממ"דים ולכן, יש אזורים גדולים ללא מיגון. למשל, אגן העיר העתיקה. בנוסף, יש לנו מבנים שנבנו בצורה לא חוקית. יש תהליך של בניה חוקית שכוללת ממ"דים בבניינים משותפים ובניינים פרטיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הפיקוח העירוני עוסק בבניית הממ"דים בבניה החדשה? << דובר >> ספיר חורי: << דובר >> בבניה לא חוקית, אנחנו מכירים שקיים הפער הזה ומנסים לאכוף אותו. העירייה משתדלת לקדם את הבנייה החוקית ובניית הממ"דים בשכונות הערביות. העירייה עוסקת בבניה חדשה של מבני ציבור. למשל, במבצע שאגת הארי פתחנו 60 בתי ספר עם מיגון תקני, ששימשו את האזרחים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השתמשו בפועל? << דובר >> ספיר חורי: << דובר >> כן. העירייה מרחיבה את המיגון בשירותים הקהילתיים והעירייה עוסקת בבניית כמה שיותר ממ"דים לטובת הציבור. אנחנו יודעים שאין מקלטים ציבוריים ואין חניונים בשכונות הערביות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אושרת מימון. << דובר >> אשרת מימון: << דובר >> אשרת, עמותת עיר עמים, שעוסקת במזרח ירושלים ואני מודה לאדוני ששם את הנושא על סדר הוועדה. בעינינו, התמונה קצת שונה ממה שהוצג הרגע. פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, מהווים כ-40% מתושבי ירושלים, מדובר בכ-400 אלף תושבים. בעוד שבמערב העיר יש 200 מקלטים ציבוריים, במזרח העיר יש אפס מקלטים ציבוריים ויש פחות מ-60 מקלטים שנפתחו בבתי ספר, שזה בערך מקלט אחד ל-7,000 אנשים. בשכונות מעבר לגדר, בהן גרים כשליש מתושבי מזרח ירושלים, לא נפתח אף מקלט, לא בשכונת כפר עקב בצפון העיר, למרות שיש שם בתי ספר. במחנה הפליטים שועפט, לא נפתח כלום. שאלות שהעברתי לפיקוד העורף ולעירייה נענו בהעברה מאחד לשני ולא התקבלה תשובה קונקרטית. לעניין התכנון, התמונה אחרת ממה שהוצגה, הכול מתחיל מאפליה קשה בתכנון, 8% בלבד משטח ירושלים מיועד למגורים לשכונות הערביות במזרח ירושלים ולכן, אין בניה חדש ואין כמעט ממ"דים. תמיד נתלים בבניה הלא חוקית, אבל היא קיימת בגלל מצב בלתי אפשרי מבחינת מנגנון התכנון. הוצאתי תמונה מה-GIS של העירייה על המקלטים. אפשר לראות שבמזרח ירושלים יש אפס מקלטים. הוועדה צריכה לבקש מהמבקר לבדוק את הנושא לעומק. עברתי על כל דוחות מבקר המדינה עד היום, אף דוח לא עסק בירושלים ובפרט במזרח ירושלים. העירייה עצמה חייבת להתחיל לעשות מיפוי ולבחון את הנושא לעומק, להציע פתרונות יצירתיים. אנשים לא מגיעים למקלטים, כי המעטים שנמצאים מצויים במרחק נסיעה. היו בקשות לפתרונות זמניים, ביקשו מפיקוד העורף ומהעירייה להציב מיגוניות ולא התקבל מענה. רק בבית חנינא, ביוזמה עצמאית של התושבים, הציבו שתי מיגוניות. יש חניונים במזרח ירושלים, אף אחד לא בדק אם הם יכולים לשמש כמיגון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מודה לכם שהעליתם את הנושא. ספיר, תרצי להתייחס? << דובר >> ספיר חורי: << דובר >> דבר ראשון, רשמתי את הדברים, אני אעביר הלאה. בעניין החניונים, אנחנו עובדים צמוד עם פיקוד העורף וכל פניה שאנחנו מקבלים בנוגע למרחב שיכול להיות תקני, אנחנו הולכים לסיור ובודקים את המקום. היו לא מעט סיורים במזרח העיר לטובת מציאת פתרונות מיגון. יש חניונים, או בתי ספר שאתם רוצים שנבחן, אתם יכולים להעביר אלינו. << דובר >> אשרת מימון: << דובר >> זה צריך להתחיל הפוך. חיפוש שלכם ופתרונות שלכם. << דובר >> ספיר חורי: << דובר >> אנחנו לא מכירים חניונים תקניים ומרחבים מוגנים תקניים בבתי הספר ולכן, ברגע שמגיעה אלינו פניה, אנחנו בודקים ונותנים תשובות. אחרי מיפוי שלנו, כרגע אין. במידה ומגיעות פניות נוספות, אנחנו מטפלים בכל פניה ונותנים מענה. יש לנו מיפוי גם במזרח העיר, של תכנית מיגון רשותית שאנחנו עושים. אני אבדוק למה נטען שאין מיפוי, נבחן את הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הפער הוא פער לא הגון. המבקר שומע, רושם לעצמו, אין ספק שמדובר בנושא רלוונטי לבחינה. אני מקווה שיכניסו את זה לשיג ושיח הפנימי ומול המדינה, לטובת תקציבים ותכנון. רועי, רצית להתייחס. << דובר >> רועי יסוד: << דובר >> אני עוסק הרבה בחברה הערבית. אפשר לפתור את מרבית המצוקה של המיגון. אם נזמין מהנדסי רשויות מהרשויות הערביות, אתם תשמעו יציאה מהקופסה והצעות אופרטיביות לסגירת הפערים בתהליכים ממוקדים. בגלעיני הכפר מגיעים למצב בצפון של ארבע וחמש קומות, כתוצאה ממצוקת הדיור. אין מיגון בגלעיני הכפר, כי מדובר בבתים ישנים ואין גם שטח פתוח לברוח אליו בעת רעידת אדמה. המצב הוא מאוד נפיץ. הדוח של מרכז משאבים ב-2007 ניתח את מצב הפוסט-טראומה, אחרי מלחמת לבנון השנייה, במעלות תרשיחא וגילה שהן גבוהות פי ארבע ממעלות. אחת הסיבות לכך היא שהציבור היהודי יותר מיומן בעתות חירום. כולנו עברנו את הצבא ויש לזה משמעויות, אין חולק על כך. הסיבה השנייה, יש עורף משפחתי, למשל, אני יודע לקחת את הילדות ולנסוע למרכז להתרעננות. הסיבה השלישית היא מיגון. האזרח הערבי שבעת אזעקה יודע שאין לו אפשרות מיגון, נכנס למצב נפשי שמתבטא אחרי זה בפוסט-טראומה משמעותית. לא מדובר רק באובדן חיים, מדובר בחיים ברמה נמוכה יותר כתוצאה מהשלכות נפשיות. מדוח מבקר המדינה עולה 21% ממוצרי המיגון במדינת ישראל אינם נגישים לחברה הערבית. הפתרון האידיאלי שיכול לסגור פער, זה מקלטים משותפים. לפני כל עיון בנושא הזה, צריך לקבוע מקדם תיקון עבור החברה הערבית. יש מספר הצעות אופרטיביות, סגירת הפער במוסדות החינוך, הקצאת תקציב למיגוניות במרחב הציבורי, תמרוץ בעלי עסקים. יש מספר המלצות שנכתבו על ידינו, בשיתוף מספר גופים ונשמח להגיש אותם לצוות המנכ"לים או לכל גוף אחר, כי ההמלצות הן אופרטיביות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מדובר בנושא גדול, הוא חלק חשוב בערמה של נושאים כדי לנסות לדחוף את החברה הערבית בתחום התשתיות, תכנון, בניה ותשתיות חברתיות שונות לממוצע הישראלי. יש אפשרות להתקדמויות ביניים, למשל, יש ניסיון במשרד החינוך לסגור פערים וזה נותן מענה מסוים בהיעדר מקלטים פרטיים. אני משאיר למבקר לקבל החלטה. << דובר >> אשרת מימון: << דובר >> לוועדה יש סמכות לבקש מהמבקר לחקור את הנושא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ביקשנו. נציג המבקר הנהן. דיברנו על התקציבים ובעיקר דובר על הצורך של המשרדים לעמוד מול האוצר ולעדכן את הוועדה. לגבי המרחב שבין חמישה לתשעה קילומטר, התבצע הקשר הישיר, אנחנו מבקשים לדעת כמה מהתקציב של אחד עד חמש לא נוצל ומה יכולת ההסטה. ביקשנו לבחון את נושא היום הקובע הנדיב והטיפול באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. ביקשנו ממשרד הפנים לבחון אם יש צורך בכלים נוספים לגבי מזרח ירושלים, הפנייה למבקר. אני מודה לכל מי שהגיע, אנחנו נמשיך לעקוב. תודה רבה, הדיון הסתיים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:36 ונתחדשה בשעה 11:00.) << הפסקה >> << נושא >> ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני פותח את ישיבת הוועדה לביקורת המדינה בנושא הטיפול והמענה לתושבים בזמן מלחמה, ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה. על בסיס דוח מיוחד משנת 2026, זו ישיבת מעקב. בדיון הקודם שקיימנו בחודש מרס 2026, הוועדה בחנה את יישום המלצות דוח המבקר והתמקדה בצורך להבטיח מנגנון מהיר, שקוף וצודק לתשלום פיצויים לאזרחים, לעסקים שנפגעו מהמלחמות, החל מאוקטובר 2023. מנגנון שיוכל לפעול בלחיצת כפתור, גם תחת אש. היום אנחנו מתמקדים בשלושה נושאים. הראשון – הפיצויים לחקלאים. אני מבקש להבין את עקרונות הפיצוי שמנחים את רשות המיסים, נכון להיום. כיצד באים לידי ביטוי המסלולים השונים? מה מתבצע כדי להגן על החקלאים במרחבים שפונים, שיקבלו מענה מהיר והוגן? מה הסיבות לכך שיש עדיין רשימת המתנה ומה צריך כדי שהרשימה הזו תצטמצם? השני – פיצויים לענף התיירות. מדובר בענף שנפגע באופן מתמשך ועמוק, לא רק בעת הלחימה, אלא גם חודשים ארוכים אחריה. הוועדה מבקשת לבחון האם הוסדר מסלול מתאים לענף, שמגלם את מאפייניו הייחודיים, את התלות הגבוהה בביקוש. השלישי – פיצויים לבעלי מבנים שניזוקו או נהרסו. מה קצב הטיפול בתביעות? האם הופקו לקחים מהמבצעים הקודמים? מה רמת התיאום עם רשות המיסים, משרד הבינוי? לאור העיכובים שעלו בהחלטות הדיון הקודם, מה הסיבה לעיכובים? האם מחסור בכוח אדם? חוסר בנתונים עדכניים מהשטח? אולי בקושי להגיע להסכמות בין רשות המיסים למשרד האוצר על מתווה הפיצויים? הוועדה מבקשת לציין שיש חשיבות אדירה לכך שהמענים יהיו תקינים לא רק משפטית, אלא גם מהירים, ברורים, נגישים. במיוחד לאותם חקלאים, בעלי עסקים, שאיבדו את פרנסתם ואנשים שאיבדו את ביתם. מטרת הדיון היא לעמוד על מצב היישום בפועל, לוודא שהלקחים יושמו ושכולנו נעמוד מאחורי האזרחים שבחרו לגור במרחבים הקדמיים של מדינת ישראל. << דובר >> מילי פריזאנט: << דובר >> מילי פריזאנט, משרד מבקר המדינה. זה כבר דיון שלישי שמתנהל בנושא החשוב בנושא הזה והדבר מלמד שהוועדה רואה חשיבות לא רק בהצגת הליקויים, אלא גם לעקוב אחרי תיקון הליקויים. לצד הפעילות הענפה של קרן הפיצויים ברשות המיסים, עדיין חלק ניכר מהליקויים המרכזיים טרם תוקנו ואפילו התחדדו בעקבות מבצע שאגת הארי. << דובר >> יריב דנן: << דובר >> יריב דנן, משרד מבקר המדינה. בביקורת מצאנו שבמקרים מסוימים, חלפו יותר משלושה חודשים מהמועד שבו נגרם נזק עקיף לעסק, עד המועד שבו הוא יכל להגיש תביעה. זה מעיד על כך שאנחנו לא יכולים להסתמך על תוכניות מגירה, שמצריכות בכל סבב לחימה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אי-אפשר להסתמך כי אין תוכניות מגירה? או שיש משהו עקרוני שלא מאפשר? << דובר >> יריב דנן: << דובר >> תלוי בהסתכלות, אפשר לטעון שהמסלולים שנקבעו במבצע הקודם, הם מעין תכנית מגירה. בכל סבב לחימה, יושבים ומנהלים דיונים רק לגבי הסבב הספציפי, נאלצים להגיע לפשרות עם מגוון גורמים וזה מוביל לא פעם לתוצאות שונות ממה שהמליצו גורמי המקצוע. בשבועות האחרונות, אנחנו עדים לחשיבות בהסדרה קבועה של מסלולי פיצוי הנזק העקיף. עברו יותר מחודשיים מתחילת מבצע שאגת הארי ובעלי העסקים עדיין לא יודעים אם הם יקבלו פיצוי בגין הנזקים העקיפים שנגרמו להם, מתי הם יקבלו אותם ונותרים באי-ודאות לגבי המשך הפעילות שלהם. בעלי העסקים נאלצים לממן את הפעילות השוטפת שלהם, ממקורות שונים עם עלויות גבוהות. המצב הנוכחי ממחיש את הצורך להסדיר באופן קבוע את מסלולי הפיצוי לנזקים עקיפים, תוך שמירה על משתנים שיקבעו בחקיקת משנה וישמרו גמישות למקבלי ההחלטות בהתאם לכל סבב ונסיבותיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. שי, תתייחס לנושא הראשון. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> בוקר טוב לכולם, אני שי אוחיון, אני עוזר של אמיר דיין לענייני נזק עקיף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מבפנים? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אני עובד רשות המיסים. אתמול בוועדת הכספים נדון המתווה לחמש שנים, בתקווה שיאושר על ידי המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חקיקה ראשית? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> חקיקה ראשית, תיקון בחוק מס רכוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה יהיה בתיקון? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> התיקון יאפשר ודאות לבעלי עסקים לחמש שנים קדימה. נקבעו בו נוסחאות דומות לאלה שהיו במבצע עם כלביא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לאילו מצבי חירום? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> מצבי התגוננות בעורף, כפי שקובע פיקוד העורף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה יכול להיות מלחמה ורעידות אדמה. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> לא. רעידת אדמה לא מפוצה. חוק מס רכוש מפצה על פעולות איבה. << דובר >> גרמן קונסטנטינובסקי: << דובר >> חברת ביטוח מבטחות נזקי רעידות אדמה ולא מבטחות נזקי מלחמה ולכן, יש הפרדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש המון אזרחים שלא מכוסים בביטוח רעידות אדמה. יהיה פה כאוס. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> תפקדינו ליישם את הוראות החוק. כל עוד החוק מתייחס לפעולות איבה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הטענות לא כלפיכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למי תהיה ודאות? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> הוודאות תהיה לבעלי עסקים מעוסקים פטורים עד עסקים שמחזורי העסקאות שלהם בשנה הוא עד 400 מיליון. עסקים מעל 400 מיליון, לא יפוצו במסגרת המתווה הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חקלאים לא ענקיים - - - << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> חקלאים הוחרגו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עסקים בתחום התיירות? בעלי צימרים? אורחן קטן? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> הם לא בפנים. היה אתמול דין ודברים עם משרד התיירות ומשרד האוצר, אנחנו לא צד לדבר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חנויות, עסקים, מפעלים? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> עצמאים, מעסיקים, יש מספר מסלולים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדד בבקשה מי לא כלול במתווה. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אני לא יודע לומר. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> חקלאות הוחרגה מהמתווה, בהמלצת משרד האוצר ואין מתווה לחקלאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מדובר על נזק עקיף. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> נזק תוצאתי, לא נזק ישיר מפגיעת הטיל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תתייחס להחרגה, לפעמים החרגה היא טובה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אנחנו תומכים בהחרגה. אם יש מתווה לכל העסקים, צריך להיות מתווה לחקלאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם שמחים שאתם לא במתווה הזה, אבל כדאי שיהיה מתווה מדף מוכן לחקלאות. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> נכון. שיהיה מתווה לחמש שנים לחקלאות. גם עכשיו, בשאגת הארי, יש ויכוחים על המתווה והמסלול ובודקים רווח, או לא רווח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מנרמלים, החלום הוא שלא יהיו מלחמות ולא יהיה צריך. << דובר >> אסף יצחקי: << דובר >> אסף יצחקי, מנהלת תקומה, ראש מערך חקלאות ותיירות. בעיניי, להחריג את החקלאות, מבלי לתת מתווה לחקלאות, זה לא הגיוני. בעיקר, כי ענף החקלאות הוא ענף עם הרבה אי-ודאות ודווקא היכולת לייצר ודאות מינימלית בשעות קשות של מלחמה, היא יותר קריטית לענף הזה. חייבים לייצר מתווה חלופי. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> יש דיונים, יש כיוון של מתווה, יש סכום ויש שיחות עם משרד האוצר. כרגע, זה צריך להגיע להחלטה של מנכ"ל משרד החקלאות ולהערכתנו, זה יתקדם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו ממשיכים. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> מבחינת נזק ישיר, כולם מקבלים מענה. בדומה למבצע עם כלביא, קם ראש נזק נוסף של אובדן הכנסה משכר דירה, לאנשים פרטיים שהשכירו את הדירות שלהם והדירה לא קיימת יותר. מבחינת נזק עדיף, אתמול סוכמה ירידת המחזורים. החוק לא יפצה בגין רווח, הוא יפצה בגין ירידת המחזורים, בהתאם לאחוזים שנקבעו בסיכומים. במתכונת הנוכחית, עצמאים יקבלו יותר ממה שקיבלו בעם כלביא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המעונות רלוונטיים לנושא הזה? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אני לא מכיר את הסיפור של המעונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא דרככם? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> לא. במסגרת החקיקה, יש פתרונות לעמותות. מבחינת החוק, המתווה ירוץ עד דצמבר 2030. בקרן הפיצויים התחייבנו לפתוח את האפשרות להגיש תביעות ואפילו לשלם מקדמות, כבר עכשיו, עד 80% מהמקדמה ששולמה קודם לכן, גם מבלי לפתוח תביעה. חובת הגשת התביעה תהיה החל מה-17 במאי, המערכת תתחיל לקלוט את דוחות המע"מ ולשלם בהתאם לדוחות המע"מ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש כספים שניתנו שלא כדין והמדינה לא הצליחה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> המדינה שילמה בעודף והתחילו לגבות את הכסף. כמה כספים הוחזרו לאוצר המדינה וכמה נותר? זה כסף ציבורי. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אתה צודק. אנחנו פועלים לשם שמירה על הכסף הזה. אין לי כרגע את המספרים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה הגיע למעל 2 מיליארד שקלים. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני יותר משנה מנסה לקבל תשובה מה המיצוי של החזר הכסף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המספר ידוע והשאלה שלנו, מה קצב הטיפול ומה לוח הזמנים? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> חוליה שש תוגברה בעובדים נוספים וזו חוליה שעובדת רק לשם כך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוועדה מבקשת דיווח כמה כסף הוחזר, כמה כסף נותר להחזיר. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> סוגיית הארנונה נדונה במתווה הנוכחי? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> לא מכיר ארנונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פיצויים נוספים, למשל, נושא המעונות שעובר דרך רשות אחרת במשרד האוצר ולא ברשות המיסים. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> הארנונה קשורה לעיריות. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> העסקים פוצו גם בגין ארנונה ודובר על הפרדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם הם לא מכירים, כנראה שזה לא במסלול הזה וצריך לטפל בזה בדרך אחרת. נציג דרום לבנון, בבקשה. << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> מס רכוש, אתם טועים כל פעם בגדול. בקורונה, נתתם יותר ממה שצריך. במלחמת לבנון הראשונה, השנייה, השלישית, נתתם יותר ואז, אתם מבקשים מהציבור להחזיר. הציבור לא יודע להחזיר. בן אדם שלוקח מקדמות, רואה שאתם מחשבים 70%, לוקח את הכסף הזה, חי עם זה, מכלכל את המשפחה שלו. הוא מגיש את התביעה, מס רכוש לא עונה לטלפונים, יש רק פניות ציבור דרך האינטרנט, המענה שמתקבל הוא רק שהפנייה התקבלה. אנשים קיבלו מקדמות, שילמו 10 אלף שכר טרחה לעו"ד וכל הציבור הזה הולך להיות בבעיה. אם צריך להחזיר כסף, הטעות היא של מי שנתן את הכסף. במבצע הבא שיהיה, אל תתנו כסף, תתנו 20%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברוך, תתייחס לנושא. << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> המלחמה לא נגמרה, איך אפשר בכלל לסגור תביעה? אתה לא יודע באיזו תביעה אתה נמצא. אין עם מי לדבר. יש את מנהלת תנופה וארגונים נוספים והם מנסים לעזור, אבל גם להם אין תשובות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה אתה מציע בשלב הזה? למה לא לעצור בנקודה הזו, מגיעים להסכמות על הפיצוי המגיע ומאותו הרגע, להמשיך לצבור? << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> אני הגשתי מקדמות על 70% ובחודשיים האחרונים הגשתי על 30%, כי הרגשתי שמשהו לא יהיה בסדר. במרס 2025 החזירו אותנו למושבים, טענו שהמלחמה נגמרה, התיירות לא מתחילה לעבוד מיד. היית בצפון לפני שבוע, ראית מסעדה אחת פתוחה מצומת שלומי עד צומת מירון? יערה, אבן מנחם, שתולה, נטועה, זרעית, גורן, גרנות, ציר 899 אין מכולת אחת לשירות הציבור. בכפרים הערבים, יש סופרים, צריך לעשות כאן אפליה מתקנת הפוכה. מתעלמים מהגליל והגולן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הטענה הקונקרטית? << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> קודם כל, שמס רכוש יגיב. אי-אפשר לטעון שאין עובדים. הבעיה היא בעיה של מאות בעלי צימרים, מסעדות, וילות אירוח והמעגלים השניים והשלישיים, שזה נזק למדינה והמדינה לא מבינה את זה. מדינה שמשלמת, מניעה את הגלגל. אם אתה משלם לי את הפיצוי שלי, אני מתקן את הבריכה, מי שמתקן עובד, אני מזמין ציוד לצימר, מי שאני מזמין ממנו מתחיל לעבוד וכולנו ממשיכים לשלם מיסים חזרה למדינה. מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי והגלגל מתחיל לזוז. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה תביעות פתוחות? << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> הוא אמר, 6,000. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הרבה, 6,000 תביעות מתוך עשרות אלפים? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אתה מדבר על מסלולים אדומים? << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> מסלול אדום עקיף. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אדום, זה כמה מאות. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> לא יכול להיות. רק בחקלאות אנחנו יודעים שיש 400. << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> אני נמצא בקבוצה של עסקים בתיירות - - - << דובר >> שמעון מיכאל: << דובר >> שמעון מיכאל, מנכ"ל תיירות אל-רום, קיבוץ אל-רום. מספר חודשים לפני תחילת חרבות ברזל, עשינו שדרוג גדול, השקענו עשרות מיליונים. באוקטובר 2023 נאלצנו לסגור. בעיניי הציבור הישראלי, אין הבדל בין מלכיה לקיבוץ אל-רום, מבחינתם, שניהם בצפון ובשניהם יש כטב"מים וטילים. גם היום, כשאנחנו מנסים לחזור לעבודה, אלו התגובות שאנחנו מקבלים. קיבלנו פעימות ראשונות ב-2024 של מקדמות לפיצויים, שלא מחזיקות את ההוצאות שלנו אפילו לחודשיים. מתחילת 2024 לא קיבלנו שום דבר. התביעה הוגשה במלואה ביולי 2025 ועדיין לא היה דיון במס רכוש והתביעה שלנו עומדת מאז. אנחנו לוקחים הלוואות כדי להמשיך לשלם את עלויות המימון. כל העובדים יצאו לחל"ת. אחרי כל סבב כזה, צריך לגייס עובדים מחדש, אין לנו כסף לשמר אותם. עובדים שיוצאים לחל"ת לתקופות ארוכות, מוצאים את עצמם מחדש ולא חוזרים לעבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המקום פתוח? << דובר >> שמעון מיכאל: << דובר >> אנחנו פתוחים. גם המלונות בגליל חוזרים לעבודה. הרבה מהם כבר קיבלו את הפיצויים או מקדמות שמאפשרות להם לשמר עובדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה זה לוקח זמן? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> בתחום החקלאות, העובדים שיודעים לתת מענה, זה צוות מאוד מצומצם. בנזק ישיר, שבעת אירוע חירום, קרן הפיצויים יודעת להתרחב מ-30 עובדים לכמעט 600, כי מגייסים אותם לטובת המשימה. למשל, מחר מחזירים כ-100 עובדים שסופחו לטובת מבצע שאגת הארי. << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> הבעיה של רוב הציבור היא בנזק העקיף. החרגתם חקלאות ותיירות, רוב הפרנסה בגליל, קו ראש הנקרה עד מרגליות, כפר יובל וממרגלות כפר יובל, מזרחה לרמת הגולן, היא מחקלאות ותיירות. אין לנו הייטק. מחריגים ציבור שלם שגר על הגבול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין את הבעיה, אבל יש פנסיונרים שיכולים לסייע לכם, תלמדו אותם, תחתימו אותם על חובת נאמנות לארגון ושיתחילו לעבוד. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> כבוד יושב-הראש, זה לא עובד ככה. משרד הבינוי והשיכון רצה לסייע לנו עם מהנדסים וזה לא התאפשר. לגבי המקדמות, במתווה הנוכחי ומעכשיו והלאה, בעת הגשת התביעה, יהיו הצעות שמסבירות שאפשר לבחור את אחוז המקדמה שאתה יכול לבקש. לא חייבים לבקש 80%, אפשר לבקש פחות, לפי מה שנראה לך, כדי שלא תצטרך להחזיר בהמשך. אתה יכול לתת אומדן ראשוני באמצעות המייצג או באמצעות - - - כי אתה מכיר את העסק יותר טוב מאיתנו. אני לא מכיר את התביעות הספציפיות לגבי החקלאות של חרבות ברזל. אני יודע שהיה צוואר בקבוק שניסו לפתור אותו, גויסו שני עובדים נוספים. << דובר >> אילנה דרור: << דובר >> בצפון או בדרום? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> בקרן הפיצויים, אין התייחסות גיאוגרפית לשום דבר, הצוות עובד בכל הארץ. << דובר >> אילנה דרור: << דובר >> בצפון היה בחור בשם מיקי כהן, שמאוד עזר. בדרום, לא היה מישהו כזה ולכן נוצר צוואר בקבוק. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אני לא מכיר שאנחנו לא מגיעים בחקלאות לכל הארץ. אנחנו מכירים את צוואר הבקבוק, זו הסיבה שגייסנו עובדים נוספים. << דובר >> אסף יצחקי: << דובר >> אני מודה שאנחנו לא רואים נתונים מסודרים מרשות המיסים ונשמח לקבל. היה שיפור בשנה האחרונה ובהרבה מקומות התיקים נסגרו, אבל יש עדיין בעיות וצריך לתת להן מענה. צריכה להיות שקיפות לגבי קצב ההתקדמות ואתם צריכים לתת דיווחים שונים. אני לא יודע כמה תיקים פתוחים יש, כמה טיפלתם, כמה לא טיפלתם, מה הצפי, לא קיבלנו את זה בצורה מסודרת אף פעם, למרות המון בקשות. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> כבוד יושב-הראש, אני קיבלתי אתמול בערב את הזימון לוועדה, ניסיתי להשיג נתונים בדרך לפה, אין לי אותם. נעביר לוועדה את הנתונים, אני רושם את ההערות שלכם. אם אין לי נתון ספציפי, אני אדאג להעביר אותו ואם יש לי תשובות כרגע, אני אענה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> הנזק הגדול לחקלאות בכל סדרת המבצעים והמלחמות שעברנו בשלוש השנים האחרונות, הוא מחרבות ברזל. אני חושב שזה כך גם בתיירות. אנחנו נמצאים במצב, שנתיים וחצי שהסיפור הזה עוד לא נסגר ואנחנו ממשיכים להתעסק עם זה, כאשר חשבנו שהסיפור הזה ייגמר מהר. אנחנו בערפל מוחלט, מעבר למה שנאמר כאן בישיבה הקודמת על 1,200 תביעות שהוגשו בחקלאות, אין שום מידע. גם במשרד החקלאות, שאחראי על החקלאות במדינת ישראל כרגע, אין מידע והרימו ידיים. נעשו פניות למס רכוש, כולל של השר לקבלת מידע. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> נדאג שהערפל יתבהר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא מדובר בעניינים מסווגים, אין סיבה שהדברים לא יפורסמו, בוודאי למנהלי הארגונים הארציים. אני מבין שיש מצוקה בתחום החקלאות, אבל צריך לעסוק בסוגייה הזאת. אנחנו לא יכולים לקבל מצב שבו למעלה משנתיים אין מענה. יש כנראה ויכוח על המדיניות, מה מחזירים, מה לא מחזירים. אתם יודעים להעריך מדוע לא מתקבל מענה במשך עשרה חודשים? << דובר >> לי גל: << דובר >> הסיבה שנתנו לנו, היא כוח אדם, שהם לא מצליחים להגיע לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם בתיירות? << דובר >> לי גל: << דובר >> כן. זה מה שנאמר לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שי, זה המצב גם בתיירות? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> כן. << דובר >> לי גל: << דובר >> ממה שאנחנו הבנו, יש עסקי תיירות באזור שלנו שכבר קיבלו מענה וקיבלו כספים על המלחמה הראשונה. זה יוצר חוסר שוויון. מלון לידינו קיבל פיצויים ויש להם כספים משמעותיים, שהם יכולים להיעזר בהם כדי לפרסם מחדש, להחזיר את העובדים, לשקם את המקום ואנחנו לא קיבלנו את הכספים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נקודה חשובה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> לגבי הדרום, יש הערכות שיש הרבה תביעות פתוחות. בכל מה שקשור בחבל תקומה, עוטף עזה, יש תופעה שהפיצוי שניתן לחקלאים שהסכימו לקבל פיצוי לא היה על-פי המתווה שסוכם עם משרד החקלאות. אמרנו את זה בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמרנו שהם מרימים ידיים, כי הם לא יכולים לחכות יותר. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> לא. אמרו לאנשים קחו או תעזבו. המערכת החקלאית בדרום עובדת, היא מייצרת, יש רציפות תפקודית. לגבי הצפון, הבעיה העיקרית בצפון, מתמקדת בשני רכיבים. האחד, פיצוי עבור שיקום, שיקום של שטחים שנשרפו, שטחים שכלים צבאיים דרסו אותם, שטחים שאי-אפשר היה להיכנס אליהם. השני, פיצוי ללא הוכחת נזק, של אפס עד שלושה קילומטר, של 7,000 שקל לדונם. המתווה נחתם בין משרד החקלאות למס רכוש ושמענו מחקלאים שהודיעו להם שהסכום עכשיו הוא 4,000. מס רכוש שם איש מטעם מס רכוש שמרכז את הטיפול, שעשה עבודה מצוינת, הוא יצא לפנסיה. אחרי לחצים שהופעלו, כולל של הכנסת, הוא אמור לחזור שבוע הבא לעבודה. מתווה כמו שנעשה לכלל העסקים, של חמש שנים, שמופעל בלחיצת כפתור, צריך להיעשות גם לחקלאות. המקדמות זה נושא חשוב ביותר. משרד החקלאות של מדינת ישראל, לא יודע לשלם מקדמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלומית, בבקשה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> המתווה הקיים מוצמד לסיווג של פיקוד העורף, לפי התיחום הגיאוגרפי ולפי הצבעים וזה יוצא בעיות. למשל, מטולה עכשיו ירוקה והם לא זכאים יותר. אני לא מכירה תיירים שמגיעים למטולה, גם לא לאל-רום. התיירות, המסעדנות, לא חוזרים לפעילות מיד עם ההחלטה לעבור מצהוב לירוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הערה חשובה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> הארנונה צריכה להיות מול הרשויות ולא מול העסקים. צריך להפריד את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה מילי. << דובר >> מילי פריזאנט: << דובר >> לעניין המקדמות, יש אפשרות חוקית למס רכוש לא לתת את המקדמה. הערנו על זה בדוח שיש אפשרות לעשות את זה ולבנות מערכת שלא תיתן. נאמר שעסקים לא חייבים לבקש 80%, למה שעסק שמגיע לו פיצוי לא יקבל 80%? עסק שלא מגיע לו, לא צריך לקבל גם 30%. צריך לעבוד על סימנים מחשידים שיעצרו את המקדמות, כדי שהסכום ששולם ביתר לא יגדל עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה שתי מגבלות שצריך לשים. מצד אחד, לא לשלם יותר מדי ומהצד השני, איפה שצריך, לתת. קיבלתי מכתב מחקלאי ממושב על הגבול שהחליט לבצע תהליך שיקום. ההערכה של רואה החשבון מדבר על כמעט 8 מיליון שקל ואחרי שנתיים וחצי הוא קיבל רק מיליון שקל. הקצב הוא קצב לא הגיוני. יש כמה נקודות שעלו עד עכשיו, שקיפות ככל האפשר, זו שאלה של החלטה והביצוע הוא פשוט. ענין של כוח אדם, אי-אפשר לקבל את התשובות האלה, צריך לשבת ולמצוא פתרון ולגייס עוד אנשים ולהכשיר אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם להיעזר במשרדים המקצועיים, אם זה משרד התיירות או משרד החקלאות. יש אנשים מקצועיים ורציניים במשרדים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס כאן לנושא המקדמות, אבל מקרה כמו שהצגתי של מיליון מתוך 8 מיליון, לא ברור לי איך זה עובד. << דובר >> שמעון מיכאל: << דובר >> אנחנו קיבלנו את המקדמות האלה לפני שנתיים, המקדמות האלה נבלעו, אם לא נקבל את הכסף של הפיצויים היום, עוד שנה לא נהיה כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חייבים להיות הרבה יותר מתירנים. הערה אחרונה, לגבי התאמת המתווה להנחיות פיקוד העורף. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> הערה לעניין סיווג התיקים במס רכוש, לפעמים תחת אותו תיק יכולות להיות כמה קטגוריות והן נעלמות. למשל, חקלאי פתח על חקלאות ויש לו גם עסק תיירות, הרבה פעמים המידע נעלם וכשמצליחים לתפוס, לא מקבלים את תמונת המצב המלאה. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> מה הכוונה נעלם? << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> המידע נעלם. רשות המיסים מתקשה לקטלג את התיקים, בגלל שזה תחת אותו מספר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה קשור בנגישות וביכולת לדבר באופן חופשי. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אני כעובד רשות המיסים לא מכיר את התחום. אם אני נכנס במערכת לתיק ספציפי, המידע קיים, אין דבר כזה שמידע נעלם. אם בן אדם מזין אותו באזור האישי, או העביר אותו באמצעות מייצג דרך מערכת הפניות, זה קיים. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> יש תקלה אצלכם, זה גם אחרי שיחות עם אמיר דהן. אתם עובדים על מערכת חדשה. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אנחנו עובדים על מערכת חדשה שעברה ממצב פיילוט למצב של שימוש, תוך כדי עם כלביא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה רוצה להתייחס להערות? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> זה יכול להיות רלוונטי רק לתיקים אדומים, שהכול נכנס תחת תביעה אחת. גם אם מדובר על תקלה, זה יהיה רק במסלול האדום ולא מעיד על כלל התביעות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> החקלאי שפנה אליי, שקיבל סכום עבור החקלאות, מחזיק גם בית אריזה וכשהוא פנה לבקש פיצוי על בית האריזה, אמרו לו שכבר סיימו לדון בעניינו, למרות שזה עסק נפרד. << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> במרס 2025 חזרנו, היינו אמורים להתחיל לעבוד, אבל זה לא התאפשר. אנחנו לא עובדים כבר שלוש שנים. התקופה שבין מרס 2025, עד יוני 2025 כולל, צריכה להיחשב במס רכוש כתקופה שבה לא עבדנו. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אתה מדבר על שנת הייחוס? << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> מרס, אפריל, מאי, יוני 2025, לא עבדנו, למרות שהתקופה הזאת הוכרזה כסיום המלחמה וגם על התקופה הזאת מגיע פיצוי. לא נקבל את כל התקופה, אבל את המינימום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מוכלל או לא מוכלל? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אנחנו מיישמים את המדיניות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה המדיניות של הממשלה כרגע? מוכלל או לא מוכלל? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> עד כמה שאני יודע, לא. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> זה מוצמד להנחיות פיקוד העורף. ברגע שזה יורד מצהוב לירוק, המתווה נעצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדברים ברורים. אני מבקש התייחסות ממשרד התיירות. << דובר >> נירה פישר: << דובר >> נירה פישר, משרד התיירות. אנחנו מדברים עם קרן הפיצויים לעשות בסיס חישוב לפי 2023. כלומר, הירידה של 2025 בכללותה, תיחשב כמו 2023 לפני אוקטובר. << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> אנחנו רוצים את הפתרון של 2023. << דובר >> שמעון מיכאל: << דובר >> ומה עם המסלול האדום? << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> משרד התיירות לא באירוע. אני חי את המלחמות בצפון ממלחמת לבנון הראשונה, שר התיירות תמיד עלה לגליל. שר התיירות והמנכ"ל הנוכחיים לא עלו פעם אחת לגליל, לא עונים למכתבים והם לא באירוע. פקידים באים אלינו, חברי כנסת באים אלינו, משרד התיירות לא בקשר איתנו. משרד התיירות התעסק בפינוי, שזה מכובד, פיצה את המלונות שפינו את האנשים, אבל התעלמתם מאנשי התיירות של הגליל והגולן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גליל וגולן זה לא חלק ממדינת ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו שומעים פה על סקטור באחריות שלכם, שבעצם שנתיים וחצי סגור. אתם מוכרחים להיכנס. אני מכיר את השר, כשהוא רוצה, הוא יודע לטפל. אני מבקש שתעבירי את המס, תשבו אצל רשות המיסים. << דובר >> נירה פישר: << דובר >> המסר הזה מוכר וידוע, אם יש משהו שכן נעשה, גם אם המנכ"ל לא הגיע פיזית, הוא הרחיב את האזורים הנפגעים, מתוך הבנה שאפס עד חמש או עד תשע זו לא הגדרה מספקת והצלחנו להכניס אזורים נוספים. אנחנו נאבקים להכניס עוד אזורים שהושפעו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך לוודא שדווקא הקילומטרים הראשונים שיורים עליהם פיזית כל רגע, חייבים לקבל מענה. << דובר >> נירה פישר: << דובר >> אנחנו בהחלט שם ובשביל זה יושבים ודנים עם רשות המיסים באופן רציף כל הזמן, כדי להבין שהשנה האחרונה שהייתה לפחות חצי נורמלית, הייתה 2023 ולשכנע שאי-אפשר להסתכל שנה אחורה, כמו על עסקים אחרים, אלא צריך להסתכל הרבה יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה משהו עקרוני. מה הבעיה? האם הבעיה שאין - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתווה. כמו בחקלאות, המתווה של מכולת או נגרייה לא מתאים במקרה של התיירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא נחכה למתווה כללי, אני רוצה שיפתרו להם את הבעיה. << דובר >> שמעון מיכאל: << דובר >> לא יודעים אפילו אם הכניסו אותנו למסלול האדום בשאגת הארי. לפי מה שפורסם כרגע, אנחנו אפילו לא שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרגע לא. << דובר >> שמעון מיכאל: << דובר >> לא פורסם, לא יודעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם לא מקבלים כסף גם מעבר לשאגת הארי. << דובר >> שמעון מיכאל: << דובר >> אני מדבר ספציפית. מעבר לשאגת הארי וכל 2025, ברור שזו לא שנה רגילה. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> אחד הפערים שאנחנו נתקלים בו בדיונים בוועדה הוא שיש את ההחלטות שמתקבלות במישור הביטחוני ויש את ההשלכות האזרחיות, שלא תמיד מתכתבות בצורה טובה אחת עם השנייה והנושא של החזרת עסקים מסקטורים שונים לשגרה, לא נלקחת בחשבון במישור הביטחוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש כאן דווקא היצמדות וקורלציה שהיא לא הוגנת. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> בדיוק. צריך לשלב גורמים אזרחיים שיתווכו לשלטון המרכזי איך חוזרים לשגרה בסקטורים מסוימים, שזה לא תמיד חזרה לשגרה באופן מידי עם השינוי בהנחיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מישהו נוסף ממשרדי הממשלה? ד"ר מועמר? << דובר >> מועמר חאג'-יחיא: << דובר >> מועמר חאג'-יחיא, מנהל תחום ביטוח חקלאי במשרד החקלאות. במיוחד בחקלאות, שהחקלאי מבסס את ההכנסות שלו על מחזורים קצרים, יש צורך חשוב בזמן תגובה מהיר של מס רכוש מתן פיצוי. החקלאי זקוק לפיצוי הזה מיד אחרי שהוא נפגע ולא יכול להיות שחלק מהחקלאים לא קיבלו את הפיצויים שלהם. הקמנו צוות עבודה עם מס רכוש, שמטרתו לייצר מודלים נורמטיביים, במסלולים יותר קצרים, בתקווה שהחקלאים יקבלו מענה מהיר. לצערי, חלק מהחקלאים נכנסו למודלים הללו, אבל שילמו בתביעה במסלול אדום. אחרי שהמודלים סוכמו, התייחסו אליהם כמסלול אדום. אני שמעתי מהרבה מהחקלאים תחושה של תסכול, תחושה של אכזבה. חלק מהם הרימו ידיים, הם לא מבקשים להיכנס לתהליך הזה. צריכה להיות חקיקה שממסגרת את לוחות הזמנים. צריכה להיות קביעה בחוק של לוחות זמנים לתשלום מקדמה ולסיום טיפול בתביעה. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> נשמח שזה יהיה בחקיקה, שיקצו לנו עוד הרבה תקנים. << דובר >> מועמר חאג'-יחיא: << דובר >> שיקצו משאבים למס רכוש, שיתנו לכם את הטכנולוגיה שיכולה לעצור, אנחנו מעצמה טכנולוגית. תנסו לחשוב על חברת ביטוח שתשלם אחרי שנתיים. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אין שום חברת ביטוח במדינת ישראל ששילמה 750 אלף תביעות בשנתיים. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> שי, בגלל זה, בחרבות ברזל, ועדת הכלכלה וועדת הכספים החליטו שבחקלאות יהיו מתווים נורמטיביים, כדי שזה יהיה מהיר ולא יצטרכו לשבת עם כל אחד ולא צריך להגיש מסמכים ולא צריך עורך דין או רואה חשבון. במבחן המעשה, ישבו עם כל חקלאי וזה מה שנאמר, שבפועל זה הפל ממסלול נורמטיבי למסלול אדום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מחפשים מתווה שיהיה יותר פשוט. << דובר >> אסף יצחקי: << דובר >> אני אוסיף שבוועדה הזו, מנהלת תקומה התחייבה לסייע במימון תקנים לרשות המיסים, ככל שהם ידרשו והם לא דרשו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שי, אתה מכיר את הנושא הזה? << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> אני מכיר שהם הציעו לי עבודה אצלם, לא מעבר לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עמוס כהן, חקלאי מנטועה, בבקשה. << דובר >> עמוס כהן: << דובר >> אני מתגורר במושב נטועה על גבול הצפון, המשק שלי מורכב מחקלאות מטעים שפרוסים על הגבול. הגשתי תביעה, מסוף 2024 נותק הקשר. בדיון הקודם, הובטח לי שיצרו איתי קשר. רק לצורך השיקום, הוצאתי מכיסי 5 מיליון שקל. המשק שלי הוא בין המשקים שניזוקו הכי הרבה בצפון. יש הרגשה שאת המשקים המורכבים משאירים לסוף, במקום שיהיה הפוך. מי שניזוק הכי הרבה, צריך להיות מטופל בצורה מיידית ולא להשאיר את התביעות המורכבות לסוף. החקלאי לא יכול לשרוד את זה. אני מכיר חקלאים שלא התחילו לטפל באדמה, כי הם לא יכולים לממן את ההוצאות האלה, מדובר בהוצאות שיקום אדירות לכל חקלאי. בדיון הקודם ביקשתי שייתנו לי מקדמה ואף אחד לא מדבר איתי. זה כואב. לבן שלי יש עסק בתיירות, הוא הגיע לדיון ומנהלים איתו משא ומתן, מציעים לו הצעות פשרה, למה לא לתת מה שמגיע לו? בשביל לשקם, צריך לתת אפילו יותר, אבל אנחנו אומרים תנו מה שמגיע. למה ההתנהלות הזו? << דובר >> ירון סולומון: << דובר >> אני גם חקלאי בעוטף עזה. הזכירו את המתווים המיוחדים, אבל בפועל הכול הפך למסלול אדום. יש החלטות במשרד החקלאות על המתווים המהירים ומס רכוש לא מתייחסים לעניין הזה. הדברים לא מטופלים. אני לא מבין את ההתנהלות הכללית. לא יכול להיות שהחקלאים לא מקבלים את מה שמגיע להם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משרד התיירות, האם גם אתכם מתנהלים מגעים למתווה? << דובר >> נירה פישר: << דובר >> עובדים מול רשות המיסים, אבל בתיירות המתווה יותר מורכב. מלון קל להגדיר, יש קושי בהגדרה מי זה תיירן. מעגלי התיירות הם יותר מורכבים ויש כאן דיון, כי אין סיווגים מקצועיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלון, אורחן, צימר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין ויכוח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> האנשים האלה שמפעילים צימרים וכל הצפון כמעט חי על העניין הזה, לא יכול להיות שאתם לא לוקחים אותם תחת חסותכם. המשרד צריך לבוא, לעשות הצהרת כוונות ולקחת את כל הצימרים בצפון תחת חסותו. << דובר >> נירה פישר: << דובר >> יש חלוקה בין משרד התיירות לבין משרד החקלאות, לתיירות כפרית, כתלות בכמות יחידות האירוח. ההגדרה של משרד התיירות היא מ-11 יחידות אירוח ומעלה. מתחת לזה, זה באחריות של משרד החקלאות. זה דיון שאנחנו מנהלים כבר תקופה ארוכה, מול רשות המיסים כדי למצוא פתרונות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה יחידות יש לך? << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> שלוש. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה נופל בין הכיסאות, אף אחד לא מטפל בך. << דובר >> שמעון מיכאל: << דובר >> לנו יש 44 ואף אחד לא מטפל בנו. << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> הגיע הזמן שמשרד התיירות ומשרד החקלאות יאחדו את התיקים ויתייחסו אלינו. ב-2006 בוז'י הרצוג, כשהיה שר התיירות, יצר מתווה ישיר ושילמו לצימרים על הנזק ביום הראשון. << דובר >> לי גל: << דובר >> החשש שלנו הוא שעד שיגיעו לטפל בנו, לא יהיה במי לטפל, לא יהיה למי לתת את הפיצויים. << דובר >> אסף יצחקי: << דובר >> במשרד החקלאות יש אגף שמטפל בתיירות כפרית, הוא לא עוסק בצימרים בכלל. מדובר על מתווה פיצויים של רשות המיסים וכמו שמשרד החקלאות ידע לקדם את זה מול רשות המיסים, משרד התיירות צריך לעשות אותו דבר. זה מורכב, אבל יש משרד שלם שזה תחום עיסוקו. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> נקודת כשל נוספת שזיהינו היא הכשרה של רואי החשבון. הרבה פעמים רואי החשבון הכשילו שלא בכוונה, כי הם לא הכירו את המסלולים השונים. היה אפשר לייצר הדרכה מסודרת לרואי החשבון וגם לגופי הסיוע לעסקים. אם הייתה הכשרה, היו הגשות יותר מסודרות וזה היה מקל על המערכת. אף אחד לא ערוך לאירוע של מלחמה כל כך מתמשכת ולא דובר על מענקי הקמה. כשהחזירו את התושבים לצפון, היו מענקי התארגנות וזה לא נוגע בעולם התיירות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעשות פגישה בצפון, האנשים האלה משדרים זעקה אמיתית. בואו ננסה לעזור להם. חלקם מנותקי קשר, כאילו הם מעבר לקווי אויב. הקשר לפעמים יותר חשוב מהפיצוי עצמו. אני מנסה למצוא פתרון לבעיה. אם אין להם עם מי לדבר, זו בעיה שלנו כנציגי ציבור. אני מאוד מודאג. הוועדה הזו מבקשת בדחיפות לקיים שולחן עגול בצפון, בכמה מוקדים. אי-אפשר אחרת. תקימו מוקד שיישבו שם נציגים של רשות המיסים, משרד התיירות ומנהלת תנופה ויענו לטלפונים. המצב הזה לא יכול להישאר ככה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אתחיל את הסיכום עם הדברים של חבר הכנסת מיקי לוי. אני מבקש מרשות המיסים, תנופה, משרד התיירות, תמצאו את הדרך. בחקלאות למשל, הגיעו לצפון, הנגישו אפשרות דרך המועצות, היו כנסים. תשמעו את הזעקה לקשר, יש פה אירוע פסיכולוגי עוד לפני הפיננסיים, יש פה צורך בדיבור ישיר. אנחנו מברכים על החקיקה בנושא מתווה הסיוע לעסקים, יצירת הוודאות ואנחנו מצפים למתווה בתחום החקלאות ויצירת מהלך דומה לעתיד גם בתחום התיירות. מבוקש דיווח מרשות המיסים לעניין הכסף שניתן בעודף, כמה הוחזר? ומה קצב הפעולה? מה הסבירות לקבלת מלוא הסכום? מס רכוש צריך לפעול לשיפור השקיפות והנגישות. לעניין כוח האדם, תקומה הציעו ואני אומר בשם תקומה ותנופה, רק תבקשו. אנחנו מוכרחים לתת סעד. ההנחה היא שהבעיה היא לא רק כסף, אתם צריכים גם אנשים מתאימים ולהכשיר אותם. << דובר >> גרמן קונסטנטינובסקי: << דובר >> הבעיה היא לא כסף, הבעיה היא גיוס ובעיקר, אנשים מקצועיים שיכולים לטפל בזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא לא כסף, הבעיה היא שתדברו איתם. תעשו כנס תיירות בצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה יעזור לתחושה שמבינים אותם ורואים את הבעיה, אבל כדי לתת תשובה קונקרטית, אפקטיבית, הם צריכים כוח אדם שיעשה את העבודה. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> במסגרת מבצע חיצי הצפון והחזרת התושבים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעניין המדיניות, הדברים ששמענו כאן, הם סוג של סחיטה ואנשים נשברים. אני מניח שזו לא הנחיית ראש הממשלה או השר, אבל הזמן שעובר ואי-היכולת להתקדם מביאים את האנשים להתפשר וזה לא הגון. הם לא צריכים להתפשר. ההצמדה הלא הוגנת עם המציאות הביטחונית, בלי לדעת שיש טווח של חודשים עד שהם מתאוששים, זו החלטה לא הגונה. חשוב עוד לפני השולחנות העגולים, ראוי שתשמעו את האנשים ותנסו לתת להם פתרון. לצד כל העיסוקים, אני מציע לקיים קבוצות מיקוד של השותפים שלכם, לשמוע הערות ולנסות לשפר. שי, בבקשה. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> לעניין המקדמות, הגבנו למשרד המבקר לאחרונה ועמדתנו היא שיותר קשה לעסק שלא קיבל מקדמה כי שמנו סימנים מחשידים ולא נתנו לו את הכסף, מאשר הוא ימשיך להתקיים תזרימית בדרך מסוימת, מאשר להקים אותו מחדש והוא יחדול מלפעול. זה גלגל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההיגיון המוסרי נכון, רק להיות מודעים לזה. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> עשינו סטטיסטיקה, ב-90% מהמקרים, הסימנים המחשידים עובדים ואנחנו משחררים את הכסף, המקדמה ניתנת. בסמכות המנהל לעצור את המקדמה, בכמעט 10% עצרנו את המקדמה והתיקים האלה מתנהלים. גם עכשיו, בשאגת הארי, המטרה שלנו להחיות את העסקים ולא למנוע את הקיום שלהם. החקלאות, בעיקר ביישובים שהם לא במרכז הארץ, היא מימוש של הציונות וככל שנפעיל את התיירות והחקלאות, אנחנו מקיימים את חזון הציונות וזה חלק מההנחיות הפנימיות שהעביר מנהל קרן הפיצויים אמיר דהן, גם לצוות החקלאות וגם לצוותים האחרים. לגבי המצב הביטחוני, אנחנו לא צד שקובע את הדברים האלה, זה בסמכות הוועדה לנסות להשפיע בקרב הגורמים המתאימים. לגבי כנסים ובהירות, רשות המיסים מעת לעת מפרסמת הוראות ביצוע. במקרים שניתן לפשט - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מטולה, בשביל פיקוד העורף היא ירוקה, אבל התיירן במטולה, צריך מרחק בלימה של חודשיים, שלושה, השאלה אם אין לכם את היכולת לומר מילה או שניים. לא מדובר בחקיקה ראשית. << דובר >> שי אוחיון: << דובר >> בבארי למשל, עדיין לא חזרו לשגרה, עדיין שומעים את הפיצוצים כל לילה. המציאות היא שהם עדיין ירוקים. רשות המיסים היא לא הגוף הביטחוני שקובע את הדברים האלה. אנחנו נצמדים להנחיות פיקוד העורף ולפי זה הדברים נקבעים. אם יש רעיון למתווה אחר, אנחנו מוכנים לשמוע ולבחון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כאן נכנס מתווה התיירות. אם החקלאות יכולה להתחיל לעבוד בשטח מהיום הראשון שהמדיניות משתנה לירוקה, בתיירות זה לא ככה. לכן, צריך להיכנס ולייצר מתווה. נסבל לראות בעין שהדברים לא עובדים ולהגיד אלו ההנחיות של פיקוד העורף, זה לא מקובל. פיקוד העורף אומר מה הסיכון של מי שחי להסתובב. התייר, ככל שהוא מבין את ההבדל בין מלכיה לאל-רום, הוא יגיע לאל-רום, אבל למלכיה הוא לא יגיע בינתיים. שי, אני מבקש שתעביר את המסרים שקיבלת כאן לרשות המיסים. אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שעושים עבודה טובה ויש אנשים מקצועיים, אבל יש כאן פערים שדורשים טיפול. אנחנו נמשיך ונעקוב. אני מבקש ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, משרד התיירות, משרד האוצר וגם ממנהלת תקומה ותנופה, לתת גיבוי לרשות המיסים בהקשר הזה. ועדות שונות עוסקות בסוגייה הזאת. תודה גם ל-ממ"מ וגם למבקר המדינה. המטרה שלנו לשאת על כפיים את האנשים שהחליטו שהם חיים ועובדים ומגדלים את הדור הבא על גבול סוריה ועל גבול לבנון. תודה רבה. << דובר >> ברוך לגזיאל: << דובר >> עמוס כהן דיבר כאן, הוא חקלאי ואשתו עוסקת בחקלאות. אם הוא ואשתו סוגרים את העסקים שלהם, הוא סוגר 10-15 משרות של עובדים מתוך המושב בתיירות ועוד 20-30 משרות בחקלאות. תסתכלו על זה בעיניים טובות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברוך, תודה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:25 ונתחדשה בשעה 13:00.) << הפסקה >> << נושא >> הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני פותח את ישיבת המעקב של הוועדה לביקורת המדינה בנושא הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד מ-2026. נמצא איתנו כאן נידאל, שערך את הדוח החשוב. בדיון שקיימנו לפני חודש, הוועדה הבהירה כי המודל הקיים הנשען על החלטות ממשלה עיתיות וחוסר ודאות תקציבית לא נותן מענה מספק לרשויות שנמצאות בחזית הלחימה או קולטות מפונים. שמענו על פערים משמעותיים בגין שיפוי אובדן הכנסות ועל הוצאות כבדות שנותרו ללא מענה. מאחר שמדובר בדיון המשך, אני מבקש להתמקד בנושאים הבאים – ההיערכות המוקדמת, הפקודות הנצורות, אותן תוכניות להיערכות אזרחית שיאפשרו בהפעלת כפתור ודאות כלכלית לרשויות, מרגע פרוץ מצב החירום. הנושא השני הוא גמישות ניהולית של אותן תוכניות מדף. התוכניות צריכות להיות כאלו שנותנות מענים למצבי חירום, למצבים שדורשים גמישות רחבה בנושא רכש, מינויים, תכנון ובניה. הנושא השלישי, הוא צורך בגישה תקציבית נדיבה, עם ריכוז מידע שוטף ונגיש שיקל על הרשויות בניהול המשבר. איפה אנחנו עומדים עם הרעיון הזה של שיפור התוכניות הנצורות, כמו שמקובל בהקשרים אחרים בחירום? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> עידו צ'פניק מהמנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים. עם תחילת המלחמה, גיבשנו הקלות רגולטוריות ותקציביות לשלטון המקומי, כי נוכחנו לדעת שהמצוקה המיידית שזה שיש להם הוצאות עודפות לא מתוקצבות ובמיעוט המקרים, גם מחסור תזרימי. נתנו סדרה של מענים ונתנו את דעתנו לצורך בהסדרה מראש של מענים לצורך הזה בעת חירום ואנחנו עובדים על חוזר מנכ"ל שייקח את ההקלות האלו ומיד עם הכרזת מצב מיוחד בעורף, הרשויות יידעו שכל הסט הזה חל עליהן והן יוכלו לפעול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה יכלול אותו חוזר מנכ"ל? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> הוא יכלול אפשרות להפעיל שיקול דעת ולהקל במקרה הצורך בביצוע הליכי אכיפת גבייה, מתן אפשרות ליטול הלוואות מעודפי מזומנים בקרנות הפיתוח לצורך ביצוע פעולות חירום. למשל, כרגע לא סוללים כבישים, יסללו בעוד שנתיים, אפשר יהיה לקחת את המזומן, כי הכסף יושב בכיס של הרשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה יחול מהרגע שיוצאות ההנחיות? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> כשיוצאת הכרזה על מצב חירום בעורף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גזבר הרשות יודע לעשות את זה. << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> נכון. לא יצטרכו את אישור משרד הפנים באופן פוזיטיבי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם על זה צריכות להיות מגבלות מסוימות. << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> יוגבל לפעולות חירום בלבד. מבחינה תקציבית, תהיה אפשרות לקבל אישור עקרוני ליטול הלוואה לזמן ארוך. גם אם הם לא צריכים כרגע את הכסף עצמו. האישור העקרוני יהווה התחייבות שעל בסיסו הם יוכלו לתקצב ולבצע את הפעילות בהתאם לדין. אני מקווה שנצליח להגיע לסיכום ארוך טווח עם הבנקים על אפשרות לדחות פירעון הלוואות שהרשויות המקומיות משלמות בשוטף, כדי להקל עליהן מבחינה תזרימית. להקל על הכללים של השימוש בכספים שמגיעים לרשויות המקומיות כתוצאה מתאגוד משק המים והביוב, שיושבים בקרנות ובמקביל, אנחנו עוסקים בתיקון תקנות המכרזים, שלא יצטרכו לטפל במכרזים בזמן מלחמה. אפשר יהיה אוטומטית להאריך בחוק הארכת מועדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכרזי רכש? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> רכש, עבודות. זו סוגיה משפטית שאנחנו בודקים, כדי שרשויות בזמן מלחמה לא יצטרכו לטפל בהתקשרויות שנגמרות, מכרזים חדשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה לגבי כוח אדם? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> פורסמו הקלות באיוש משרות חיוניות שנדרשות אד-הוק, בגלל המצב הביטחוני. תוספת של תקנית סוציאליים וכדומה. מתן אפשרות לקלוט למשרות זמניות לתקופה מוגבלת, לפי שעות, לצורך ביצוע מיזמים ספציפיים. אפשרות להוסיף שעות נוספות בשל מצב החירום. הקלות בנושא של קליטת משרות זמניות בתאגידים עירוניים וכללים שנוגעים להקלות בנושא של עבודה מרחוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הסטטוס? האם זו הרשימה המיטבית או שאתם מתקדמים עם זה? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> זו רשימה שהופעלה בחרבות ברזל, בעם כלביא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו רוצים לתת את אותה גמישות. איך אנחנו לא נופלים למוקשים ידועים? איך אירוע כזה לא משחרר רסנים באופן בלתי נשלט? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> אנחנו נצטרך להגביל לצרכי מלחמה, שלא יהיה ניצול יתר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חייב להיות מעקב בזמן אמת. << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> רוצים מצד אחד, להקל ולשחרר, מצד שני, אנחנו לא רוצים לתת אישור בזמן אמת. אנחנו נשחרר סט של כלים ויש לנו אגף ביקורת ברשויות, נעשה ביקורת ונוודא. בראייה לאחור, ראינו שהרשויות לא השתמשו המון בכלים האלה, הן ידעו להסתדר עם המצב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה זה לא קרה עד עכשיו? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> הטיוטה של חוזר המנכ"ל התחילה להתוות בזמן חרבות ברזל, כשתוך כדי התמודדנו עם מבצע עם כלביא ולאחריו מבצע שאגת הארי, כך שעוד לא התפנינו לטפל אחורה במצב החירום, כי הוא עוד לא נגמר. לאט-לאט אנחנו מתפנים לזה יותר ונוכל להביא את זה לסיום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מברך על המידע. מה לוחות הזמנים שתוכלו לעמוד בהם? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> אני מעריך שזה יהיה בחודשים הקרובים. אני לא יודע להתחייב בשם גורמים אחרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם תלויים במשרדים אחרים? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> לא. בהנהלת משרד הפנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הייעוץ המשפטי והחשבות אתכם? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> כן. אלו כלים שכבר הופעלו, אני לא רואה קשיים. זה יעבור בקרוב להחלטת מנכ"ל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מישהו רוצה להוסיף? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> אנחנו לא יכולים להתחייב לעניין מענקים מראש. אגף תקציבים במשרד האוצר לא נתן לנו סל של כספים שנוכל להשתמש במקרה שיפרוץ מצב חירום חדש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בצד התקציבי, יש אפשרות להשתמש בכספים זמינים, אפשר לקחת הלוואות יותר בקלות. האם נכון לייעד מראש סכום לטובת הדבר? אולי יש רשות שלא יכולה לקחת הלוואות, או אין לה עודפי מזומן, צריך לתת על זה את הדעת. סוגייה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת, היא סוגיית הארנונה, או מיסים אחרים. למשל, בן אדם שאין לו בית, או לא יכול לגור בבית וצריך לשלם ארנונה. << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> הנושא של תשלום ארנונה על ידי נרצחים, נעדרים, מפונים, קיבל מענה במסגרת החלטת ממשלה. הרשויות קיבלו שיפוי מלא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם לא ראוי שזה יהיה בידי הרשויות מיד בהפעלת חוזר המנכ"ל? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> ארנונה עסקית זו סוגיה אחרת. בקורונה היא קיבלה מענה באמצעות שיפוי של רשויות מקומיות. בחרבות ברזל, זה קיבל מענה מסוג אחר. הכול בהתאם להחלטות הממשלה, שאנחנו מבצעים, הם קיבלו שיפוי דרך מס רכוש. אני לא מכיר אירוע של רשויות שלא מצליחות לקחת הלוואות, בטח בזמן מלחמה. להקצות כסף זמין לרשויות, זו סוגיה תקציבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שווה לעשות את הבדיקה לעניין החלטת הממשלה בסוגיית הארנונה, זה מסוג ההחלטות שהן מקדמות חוסן. << דובר >> ענת לובזנס: << דובר >> לעניין ארנונה למגורים, הייתה החלטת ממשלה לגבי תושבים שפונו מביתם, קיבלו שיפוי מלא. אבל יש רשויות שלקח חודשים רבים עד שהן קיבלו את הכסף הזה ממשרד הפנים. במקרים מסוימים, כשזו רשות שצריכה את המזומנים בכיסה, צריך שהמענה יהיה מהיר יותר, שהחלטת הממשלה תקבע זמן העברה של 30 יום למשל. זה הקשה על רשויות, גם ברמה הבירוקרטית כשצריך לפנות שוב ושוב ולבקש את הכסף. לעניין ארנונה לעסקים, המתווה של הקורונה נתן מענה רחב, שהיה טוב. אבל המתווים החדשים, שנותנים לעסקים פיצוי, מותירים גם את העסקים וגם את הרשויות בחיסרון כיס. יש רשויות שמפונות, שדיווחו שיש להם בעלי עסקים שלא הצליחו לשלם ארנונה עוד מלפני שנה או שנתיים והן לא מפעילות הליכי גביה, כדי לא לפגוע בעסק. הרשויות נושאות בעלויות האלה, אבל יש רשויות שיש להן קושי להשיג מימון. הרשויות הללו שיש להן יותר קשיים, משלמות עלויות מימון גבוהות, שבא על חשבון השירותים שהן יכולות לתת לתושבים, זו אותה קופה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הרעיון של תקציבים שיינתנו בזמן חירום, הוא רעיון שצריך לבחון. משרד המשפטים. << דובר >> הגר סלקטר: << דובר >> ככל שיידרש סיוע שלנו, אנחנו נסייע. הלשכה המשפטית במשרד המשפטים מלווה את התכנון המקצועי ויודעים לפנות אלינו כשיש צורך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עיריית טבריה, מבקר העירייה. << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> מבקר של עיריית טבריה. הדוח של המבקר בעניין עיריית טבריה, לצערי הרב, כולל אי-דיוקים רבים, בכל מה שקשור לביקורת על העירייה ועל הפעולות שלה. גם בהיבט הכספי וגם בהיבט הארגוני. אני ריכזתי תגובות משבעה-שמונה מנהלי אגפים ועוד שלושה מנהלי מחלקות. הממצאים בדוח, כוללים ממצאים שלא קשורים אלינו. למשל, אמירה כי המנהלים אמנם נשלחו לקורס, אבל תוכן הקורס לא תאם היערכות לתרחיש 7 באוקטובר. טענה נכונה, אבל מי כן היה ערוך? טענות על כך שהעירייה לא הייתה מוכנה לקלוט 13 אלף מפונים, עיריית טבריה לא אמורה לקלוט. כל ביקורת אמורה להתייחס לתשתית נורמטיבית. בתשתית הנורמטיבית, עיריית טבריה אמורה לקלוט 4% מתושביה ולא 13 אלף תושבים ממקום אחר ובכל זאת, העירייה בכבוד רב - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה זה 4% מתושבי העיר? << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> מתוך 50 אלף, אלפיים. קלטנו 13 אלף. בשלב מסוים, הסתובבו בעיר מעל 65 אלף תושבים. אני עירבתי את מי שהיה ראש הוועדה הממונה מאז, מר בועז יוסף והוא גיבה את התגובה שלי. אני לא יכול אלא לצאת חוצץ נגד הדוח הזה, גם בשים לב לכך שהתגובה שלי זכתה להתעלמות. פניתי למנכ"ל משרד מבקר המדינה וביקשתי ממנו לערוך חשיבה מחודשת, על אותם ממצאי שוליים ששמים במוקד ובצורה לא ראויה. אני הגעתי ממילואים לישיבת הפתיחה של הביקורת הזו והייתי מזועזע. הדברים שנכתבו על העירייה, הם במקרה הטוב לא נכונים, או שהבעיה במקומות אחרים. בעלי עסקים ותושבים וצוותים של מתנדבים של עיריית טבריה ותושבי טבריה פתחו את ביתם, את כיסם, באופן פרטי ויוצר דוח ביקורת כזה על העירייה, על התושבים ועל המנהלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו לא נוכל כרגע להעמיק בדוח. << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> כבוד יושב-ראש הוועדה, אני אשאיר לך עותק מהתגובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אעבור על זה. צריך להיות שיח. << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> היה שיח. הם הגיעו אלינו לעירייה, השיח הזה לא שינה במאומה. הוא רק יצר מתיחות ביחסים שבין משרד מבקר המדינה לבין עיריית טבריה בנושא של הדוח. בעניין הכספי, ביקשתי מהגזברית וממנהלת אגף הרווחה בעירייה להכין לי טבלה מסודרת של איזה תקציב העירייה הייתה אמורה לקבל כתוספת ומה בפועל הגיע. הפער עומד על 0.4%. אי-אפשר להגיד שהכול היה טוב עם קליטת המפונים, יש המון דברים שהיה נכון לטפל בהם, גם ברמת המדינה וגם ברמת עיריית טבריה, לא היינו מושלמים. אבל להצביע על הממצאים האלה, שהם לא נכונים, זה לא הגיוני. בעיניי, יש פער מאוד גדול בין הדוח לבין מה שקרה בפועל. << דובר >> נידאל בלעום: << דובר >> מדובר בדוח אחר, על פינוי וקליטה של המפונים ולא על הדוח הזה. << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> אני הבנתי שאני מגיע לדבר על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש נגיעה לעניין והגעת לדיון, מה נכון כרגע מבחינת משרד מבקר המדינה? בשלב הזה, אנחנו לא נקיים דיון על הדוח על עיריית טבריה. התקיים דיון בנושא, נכון? << דובר >> נידאל בלעום: << דובר >> על הפינוי והקליטה לא היה דיון. << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, לא היה דיון בוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי יצא הדוח? << דובר >> נידאל בלעום: << דובר >> ב-2025. אני לא יכול להתייחס לעיריית טבריה, כי לא עשיתי שם את הביקורת. << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני אשמח לדון על הדברים באופן מפורט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נעצור כרגע, כי מדובר בדוח אחר. נקבל את החומר ונקבל החלטה איך להתקדם. << דובר >> נידאל בלעום: << דובר >> כל ההיערכות למצבי חירום, דיברה על פינוי 4% משכונה לשכונה בתוך אותו יישוב. האירוע שהיה ב-07 באוקטובר חריג. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם מישהו רוצה להוסיף עוד הערות בנושא של הדיון היום? << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> בנושא הכספי, בעיריית טבריה, הפער עומד על 0.4% מהנתונים האחרונים שהבאתי אתמול מעיריית טבריה. בנושא התקנים, משרד הרווחה השקיע בעיריית טבריה כבר ב-8 באוקטובר עשרה תקנים, שנמצאים עד היום בתחום העבודה הסוציאלית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בנושאים שעליהם אנחנו מדברים, יש לך משהו להוסיף? << דובר >> אמיר בנבנישטי: << דובר >> לדעתי, אין שום פער. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה ענת. << דובר >> ענת לובזנס: << דובר >> אתמול העברנו לוועדה מסמך ארוך, לגבי הרשויות המפונות והרשויות הקולטות, גם הגבנו לדוח וגם פנינו למשרדי ממשלה שונים, בעיקר משרד האוצר, לעניין צרכים שונים, שאפשר להחיל מראש. זה לא מסמך שכולל צעדים שאפשר לעשות לגבי כלל הרשויות, כהיערכות מראש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור שצריך לדבר על כל זה מראש. שמנו דגש על משרד הפנים, אל מול הפעילות של הרשות המקומית, אבל ודאי שגם מול משרדים אחרים צריך להיערך מראש. האם הכוונה שגם שם תוכניות מדף, חוזרי מנכ"ל, שניתן להפעיל בלחיצת כפתור? << דובר >> ענת לובזנס: << דובר >> למשל במצבים של רעידת אדמה, יש לרשויות נהלי פינוי וגם אפשר ללמוד מהניסיון שנצבר. אבל יש דברים שאפשר להיערך אליהם מראש באופן כללי במדינה ורשות לא יודעת מראש שהן הולכות להיות קולטות או מפונות. חלק מהרשויות יודעות שיהיו רשויות קולטות, אם הן לא יהיו אלה שנפגעו. בספטמבר האחרון, פנינו למנכ"לית משרד ראש הממשלה עם בקשה להתייחס למספר סוגיות, בהתאם למה שלמדנו מהתקופה של עם כלביא. יש בעיה של ניהול והעברת נתונים. הצענו הצעות לפתרון של יצירת מערכת אחודה. אם חלילה קורה היום אסון, כמו רעידת אדמה, אין אף גוף במדינה שיודע בדיוק מי נמצא באזור האסון. עושים כל מיני פעולות כדי לנסות לאתר. למשל, בפגיעה בחיפה, גופי החירום ניסו להבין מי נמצא בבניין. יצרו קשר עם מי שגר שם, אבל אם היה שם חבר או בן משפחה, אין היום שום מערכת שיודעת מי נמצא באיזה נכס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא בטוח שאנחנו רוצים לדעת בכל רגע מי נמצא איפה. במצבי חירום, צריך להפעיל אמצעים מסוימים, בסדר. אני מקבל בהערכה את מה שכתבתם. המשמעות של המסמך היא כזאת, מה שנעשה על ידי משרד הפנים, זה פרק בתוך ההכנה המדינתית. << דובר >> ענת לובזנס: << דובר >> נכון. משרד הפנים הוא חלק ממכלול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תהיה פניה למשרד ראש הממשלה, לייצר מנגנון מוסדר כחלק מהיערכות מדינתית למצבי חירום. ברור שיש על זה עוד תוספות והקשרים שונים, משרדים שונים, אני מקבל את זה כטיוטה. << דובר >> ענת לובזנס: << דובר >> היום קיימים חסמים ביכולת של רשויות לסייע אחת לשנייה, בגלל סעיף 233(א) לפקודת העיריות. אנחנו מבקשים שלא יהיה צורך באישור שר והיוועצות עם יו"ר ועדת הפנים לצורך כך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יצא לכם לעסוק בזה? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> התחלנו להכין תיקון חקיקה, התהליך נעצר בגלל המלחמה שפרצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפשר לפתור את זה בחוזר מנכ"ל? << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> לא. זה מצריך תיקון חקיקה. רשות לא יכולה לפעול מחוץ לשטח שלה. << דובר >> ענת לובזנס: << דובר >> הארכת ההתקשרויות הקיימות, כפי שמשרד הפנים ציין וגם הארכה של אישור משרד הפנים לגבי התקשרויות עם משכ"ל. בנושא של תגבור כוח אדם, צריך לעשות תיקון לתקנת העיריות למכרזים לקבלת עובדים. היינו רוצים שתהיה אפשרות לקלוט עובדים זמניים לתפקידים ללא מכרז. יש תיקונים שלא קשורים למשרד הפנים, אני לא אתעמק בהם כרגע. אבל צריך לקדם חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים, שיהיה כבר במדף, שמנכ"ל הרשות יוכל לקבוע מתי הוא צריך הארכה או דחיה של מועדים, כל עוד יש הכרזה על מצב חירום. יש הרבה מאוד כספים שנמצאים בידי משרד הפנים כמענקים לרשויות וחשוב לאפשר מקדמות. אנחנו מכירים את מענק האיזון שהמשרד לפעמים מנסה ומצליח לקדם מקדמות. גם מענקים שלפעמים דורשים תקנות, כמו הקרן לצמצום פערים, שהמשרד מאפשר לרשות לתקצב 50% מההכנסות מהקרן של שנה קודמת, בידיעה שהוא לא הולך לעשות שינויים גדולים, יכולים להינתן כמקדמות. הרשויות שמסתמכות על המענקים והמקדמות, אלו בדרך כלל רשויות שצריכות את הכסף. במקרים שלא מאושר תקציב על ידי הממשלה ויש תקציב המשכי, היכולת של משרד הפנים לבדו היא בעייתית, כי מי שמקשה זה החשב הכללי, שצריך להתנהל באופן שמרני כשיש לו תקציב המשכי וצריך לחשוב על פתרון שמאפשר לו כלים יותר נרחבים, בלי תהליך בירוקרטי ארוך, שלעיתים אורך חודש. אני תומכת ברעיון של מענקים גמישים בתקופת חירום ואפשרות למתווה אוטומטי של מקדמות, או תהליך שמרני באופן מספק, אבל לא שמרני עד כדי כך שהוא מונע מרשויות להגיע לכספים שנדרשים להם לצרכים היום-יומיים. לנסות להקל, כדי שהרשויות יוכלו להתמקד במתן מענה לתושבים ולא בתהליכים בירוקרטיים שונים, כאשר גם לקיחת הלוואה היא תהליך בירוקרטי. ראינו כמה מקרי קצה בשנים האחרונות ויכולים להיות מקרי קצה נוספים. אם תהיה רעידת אדמה גדולה, תהיה רשות שתהיה צריכה לתפעל, לפעמים כמעט לבד. היא צריכה להיות מסוגלת להקצות את כל המשאבים לפעילות ושהרשויות סביבה יוכלו לתת לה עזרה. היו מקרים שבהם רשות אחת פנתה לרשות אחרת, הבטיחו לה שזה יסתדר בסוף וזה לא הסתדר. למשל, עיריית תל-אביב השקיעה 10 מיליון שקל, כשהיא באה לתחזק כבישים בגבול הצפון, אחד הבכירים במשרד הפנים אמר לה שזה ייפתר בדיעבד וכשהוגשה הבקשה, אמרו שאי-אפשר לקבל כספים אחרי שכבר הוציאו אותם. חייבים לתת לזה מענה, כי זה יכול להיות לפתחנו מחר. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> החוזר של משרד הפנים יצא כבר? הייתי שמחה לעבור עליו עם הרשויות ולוודא שזה מותאם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מסכם. אנחנו מברכים על קידום חוזר המנכ"ל להנחיות שתופעלנה במצב מיוחד. אנחנו מבקשים לבחון תקציב נצור לרשויות, כולל מקדמות. מבקשים התייחסות לנושא הארנונה והתייחסות, ככל האפשר, להערות של מרכז השלטון המקומי שרלוונטיות למשרד הפנים, חלקן דורשות תיקוני חקיקה ראשית. נפנה למשרד ראש הממשלה בבקשה להקמת צוות, או בכל דרך שתיראה להם, לקבלת התייחסות למסמך מרכז השלטון המקומי שהועבר אתמול, כנקודת מוצא. זו טיוטה שעליה ניתן להוסיף פרקים וסעיפים, אבל העיקרון הוא נכון. פיקוד העורף, יחד עם רח"ל צריכים לתכלל את העניין, אבל נכון שמשרד ראש הממשלה ינחה את המשימה הזאת. עלתה פה הערה לעניין היערכות למצב של תקציב המשכי. היו שנים של תקציבי המשך ויש קושי במצב הזה. נבקש לקבל התייחסות לקריסה אפשרית של רשות. מה התנאים המקדימים שמאפשרים למדינה, או לרשות שכנה לתת את הסיוע? בקשה ממבקר המדינה, בנושא משיק, לשים לב להערות המקצועיות שמגיעות מעיריית טבריה ואנחנו מבקשים ממשרד הפנים ומשרד מבקר המדינה, לחזור אלינו עם התייחסות לנושא הזה בתוך כחודשיים. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>