פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 314 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ו (03 במאי 2026), שעה 12:15 סדר היום: << נושא >> פנדמיית השפעת והצטיידות במלאי ארוך טווח של תרופות אנטי-ויראליות, דוח שנתי 70א ודוח שנתי 74ב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר חברי הכנסת: סמיר בן סעיד מוזמנים: ד"ר אור קריגר – סגן ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות סמדר שזו בן שמחון – מנהלת תחום בכיר פרסום והסברה, משרד הבריאות ד"ר תמיר גשן – מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות וביטחון המזון איציק ששונוב – מנהל מחלקה לבריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת בני גולדמן – סמנכ"ל, מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה מיכל לילך מבורך – רו"ח, מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה פרופ' יסמין מאור – יו"ר האיגוד למחלות זיהומית, הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל פרופ' טל ברוש – נציג איגוד למחלות זיהומיות, הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל מור צור – נציגת הסתדרות האחיות, הסתדרות האחים והאחיות בישראל קובי צורף – מנכ"ל, פארמה ישראל גיא גורצקי – מנהל קשרי חוץ וממשל, פייזר ישראל מוזמנים באמצעים מקוונים: פרופ' יהודה כרמלי – מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, משרד הבריאות רן אדלשטיין – מנהל תפעול ומערך לוגיסטי לשעת חירום, משרד הבריאות חגי לוין – אפידמיולוג, צה"ל יניב ארד – המטה לביטחון לאומי מאיה ענבר – רמ"ח תורה, רשות החירום הלאומית אורית אפרתי לב – ראש אגף בכיר רכש, משרד הבריאות פרופ' יחזקאל חזי לוי – מנכ"ל, בית חולים ברזילי לשעבר, איגוד מנהלי בתי חולים מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פנדמיית השפעת והצטיידות במלאי ארוך טווח של תרופות אנטי-ויראליות, דוח שנתי 70א ודוח שנתי 74ב << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היום יום ראשון, 3 במאי ט"ז באייר תשפ"ו. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא פנדמיית השפעת והצטיידות במלאי ארוך טווח של תרופות אנטי-ויראליות, דוח שנתי 70א ודוח שנתי 74ב. בשנים האחרונות העולם ידע התפרצות קשה של מגפת הקורונה ובמדינת ישראל הייתה בשנה האחרונה התפרצות קשה של חצבת, שגבתה מחיר כבד בעיקר מילדים ובמיוחד במגזר החרדי. עם תחילת הסתיו בכל שנה מערכת הבריאות יוצאת בקמפיין ציבורי על הצורך בהתחסנות נגד מחלת השפעת ואזהרות מפני סיבוכי המחלה. קופות החולים קוראות לנו להתחסן מוקדם ככל האפשר. כבן המגזר המבוגר אני מקפיד להתחסן. מדינת ישראל מתמודדת כמו כל העולם, עם מיגור מגפות וטיפול במחלות השונות במטרה למנוע נזק בריאותי, כלכלי והתפתחותי לתושבים ולעולם כולו כי מגפה חוצה גבולות ואינה מבחינה בהם. האחריות על מיגור מגפות והטיפול בהן, מוטלת על משרד הבריאות האחראי על בריאות הציבור. התחלואה בישראל ומקרי התמותה האחרונים, בעיקר של ילדים, ממחישים את החומרה של המחלה ואת הצורך בהיערכות מוקדמת, מלאי חיסונים מספק ולא פחות חשוב – הסברה מותאמת מגזרית ומאבק בחדשות שקריות היוצרות פחד מפני התחסנות או התנגדות לכך ומעבירות מידע לא מבוסס, לא מגובה, שעלול לסכן חיים, שמסכן חיים ופוגע בם. הערכות אנשי מקצוע מדברות על כך שבתרחיש פנדמיה שפעת עולמית שעלולה להיגרם מזן חדש שאינו מוכר, צפויים לחלות כרבע מהאוכלוסייה בישראל. זה 2.5 מיליון וחצי תושבים. כ-150,000 עלולים להזדקק לאשפוז. 25,000 טיפול נמרץ, 12,500 להנשמה. במקרה של פנדמיה או זן אגרסיבי במיוחד, המלחמה בו תהיה באמצעות חיסון וקרוב לוודאי שפיתוחו יארך חודשים רבים, דוגמת מה שהיה בקורונה. חיוני לשמור על מלאי תרופות אנטי-ויראליות מתאימות בהישג יד ולשימוש מיידי בהתאם לרמות הנדרשות. בשנים האחרונות בדק מבקר המדינה במספר דוחות את מוכנות מערכת הבריאות להתמודד עם מחלות, שבכוחן להביא לתחלואה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור – שפעת, חצבת, אבולה וכולי. לאחר מגפת הקורונה בדק המבקר גם את התמודדות מערכת הבריאות עם מגפה זו. את ממצאי כל הדוחות הללו אתן לנציג המבקר לסקור. אני מבקש להודיע כי לאחר מכן הדיון יתמקד בנקודות הבאות – תרגול מוכנות להתפרצות מגפה ואירועים ביולוגיים, האם מתקיים על אף מצב החירום בשנים האחרונות? מבחינת מצב מלאי התרופות לשפעת, טיהור אוויר בחללים סגורים, האם יש התקדמות בתחום? יכולת עצמית לפיתוח ולייצור חיסונים, האם נשקלה, מה היתכנותה? והסברה מותאמת מגזרית ומאבק בחדשות שקריות. נמצאים איתנו נציגי הגופים הרלוונטיים, לרבות משרד הבריאות, רח"ל, משרד האוצר, הסתדרות הרופאים, נציגויות בתי חולים, קופות החולים ונציגות לחברות תרופות להן יש תפקיד חשוב באספקה. אשמח לשמוע מכל אחד התייחסותו לדוחות, לשאלות. ראשית, נציג מבקר המדינה, בבקשה. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> אנחנו מדברים פה על שני דוחות. דוח אחד שדיבר על טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות, התפרסם ב-2020, מעט מאוד לפני התפרצות מגפת הקורונה, כאילו חזינו את העתיד. ודוח שני היה תוך כדי מגפת הקורונה ועד לקראת סופה, היה על התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה והתפרסם ב-2024. אנחנו בעיצומה של ביקורת מעקב בנושא התחסנות וטיפול מערכת הבריאות בהתחסנות האוכלוסייה. ניסינו לקחת, לדלות מתוך שני הדוחות האלה, תובנות. אנחנו מציינים מראש שהממצאים והתובנות הם רלוונטיים לאותה עת. ניסינו לדלות דברים שכבר אז מבקר המדינה שם תמרורי אזהרה, דגלים שעל מערכת הבריאות לטפל בהם, ותיכף מיכל תציג את הדברים. היום בביקורת אנחנו עוקבים ואנחנו לקראת הדוח השנתי המתקרב, נוכל לתאר את תמונת המצב נכון להיום. מיכל בבקשה. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> (הצגת מצגת) כמו שאמר בני, אנחנו עוסקים בשני דוחות. הראשון הוא טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות שפורסם בדוח מיוחד בשנת 2020 והדוח השני על התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה שפורסם במאי 2024. הדוח לטיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות, מטרתו הייתה להצביע על היערכות משרד הבריאות לטיפול במחלות מתפרצות. הוא עסק בין היתר בשני סוגים של מחלות מתפרצות. אחד מהם הוא היערכות מערכת הבריאות לטיפול בהתפרצות שפעת פנדמית, מגפה כוללת ובהתנהלות מערכת הבריאות בעת התפרצות מחלת החצבת. הדוח השני בנושא התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה, עסק בין היתר בהשפעת מגפת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים שבשגרה. פעולות הביקורת. הגופים המבוקרים העיקריים היו משרד הבריאות מן הסתם, תקופת הביקורת של הדוח הראשון מפברואר עד אוקטובר 2019 והדוח השני מנובמבר 2021 עד נובמבר 2022. נתוני מפתח. אנחנו מדברים על 5%, השיעור האפשרי של עלות התפרצות מגפה כלל עולמית מהתמ"ג העולמי, כ-4.3 טריליון דולר ארצות הברית. 2.25 מיליון. יותר מ-2 מיליון ישראלים עלולים לחלות בעקבות התפרצות שפעת פנדמית, מגפה עולמית של שפעת, מה שבאמת קרה אחרי פרסום הדו"ח. שבע, ישראל נמצאת במקום השביעי בעולם מבחינת שיעור התחלואה בחצבת בשנים 2019-2018. בשנים אלה 4,300 אנשים חלו במחלה. אני אציין שבתקופת הביקורת נפטרו שלושה אנשים ממחלת החצבת, היום אנחנו מדברים על 17. כמו שאמר היושב-ראש, אנחנו נמצאים פה במצב שנדרש לטיפול. אני חוזרת לנתוני מפתח. 97%, שיעור המתחסנים נגד חצבת בשנת 2017. כ-57% מההורים שהשתתפו בסקר של לשכת הפרסום הממשלתית באוגוסט 2022, לאחר מגפת הקורונה, הביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, לעומת כ-46% מההורים בשנת 2016. אני אפרט קצת על הליקויים וההמלצות, מה בדקנו ומה מצאנו. בדוח על טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות, בדקנו את התנהלות מערכת הבריאות ואת התפרצות מחלת החצבת. מצאנו שלמחלת החצבת אין תו"ל המסדיר את הפעילות הנדרשת בעת התפרצות, רק חוזרים של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ובהם הוראות לאבחון ולדיווח על מקרים. עוד מצאנו שמשרד הבריאות לא קבע הנחיות בנוגע למלאי החיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות כמו חצבת ושפעת פנדמית ואופן הצטיידות בהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מציינת חיסונים. תרופות, חיסונים. יש הבחנה ביניהם? << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> יש הבחנה ביניהם. תרופות זה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני יודע. אני שואל אם אתם בחנתם את שני אלה. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> לא. ההמלצה בעניין הזה הייתה שמשרד הבריאות יפעל למפות את המחלות שנדרש להיערך אליהן באופן ייחודי ולקבוע אם יש להכין עבורן תו"ל ייעודי כדי לאפשר היערכות מוקדמת מיטבית להתפרצותן וכדי להסדיר את הפעולות שיש לנקוט במקרים אלה. נושא נוסף שבדקנו היה עבודת המטה להצטיידות בחיסונים. אחד הנושאים שהתייחסנו אליהם בתו"ל של משרד הבריאות, נקבע כי אחד האמצעים לצמצום התפשטות המחלה לאחר שתוכרז, הוא מתן חיסון המוני נגד הנגיף המסוים הגורם לשפעת פנדמית. עוד מצאנו שוועדת ההיגוי לבחינת הקמת מפעל לחיסונים עבור שפעת שמינה מנכ"ל המשרד בשנת 2018 דנה בחלופות להשגת חיסונים. המשרד החל לקדם את האפשרות של הקמת מפעל בארץ מול המועצה לביטחון לאומי בספטמבר 2019, לקראת מועד סיום הביקורת. ההמלצה הייתה שחשוב שמשרד הבריאות ישלים את דיוני ועדת ההיגוי ויגבש תוכנית סדורה שתשולב בתו"ל ושתתבסס על תרחיש הייחוס המעודכן, כך שיינתן מענה לצורך בהצטיידות חיסונים בעת פרוץ שפעת פנדמית וכי תיקבע השיטה להתחסנות האוכלוסייה. עוד המלצנו לבחון את יצירת הסכמי רכש עם יצרני חיסונים ספציפיים לשפעת הפנדמית, מה שנקרא הסכמים נצורים. את הנושא להכנת אומדן לכמות החיסונים הנדרשת לאוכלוסייה בעת התפרצות ואת אופן מתן החיסון. בדוח השני בדקנו את הנושא של התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה והתייחסנו לסקר שמשרד הבריאות ביקש מלשכת הפרסום הממשלתית בנושא עמדות הורים על חיסונים לילדים מאוגוסט 2022. אחד מהנושאים שהתייחסנו אליהם, הייתה תשובה לשאלה, האם לדעתך מגפת הקורונה השפיעה לרעה על הגישה של הורים לחיסוני ילדים בכלל וחיסוני שגרה בפרט? כפי שאפשר לראות מהתרשים, אומנם הוא קטן, עולה שיותר ממחצית מההורים, 53%, סבורים כי מגפת הקורונה השפיעה לרעה במידה רבה או במידה רבה מאוד על הגישה של הורים לחיסוני ילדים ולחיסוני שגרה. בנושא של הדוח הקודם, בנושא של טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות, בדקנו גם את הנושא של התנהלות מערכת הבריאות בעת התפרצות מחלת החצבת. מצאנו שאף ששיעורי המתחסנים בקרב בתי ספר עמד בשנת הלימודים התשע"ט, על 97.8%, זו הייתה עלייה מול שנה קודמת, ב-19% מכלל בתי הספר בארץ שיעור המתחסנים היה נמוך מ-95%. עוד מצאנו שעל פי ניתוח של משרד הבריאות לגבי חולים בחצבת בגילאים שנתיים עד 19, בהתפרצות שאירעה בשנת 2018, לפחות כ-49% מהם היו ילדים לסרבני חיסונים. ההמלצות שלנו היו שעל משרד הבריאות ועל קופות החולים להמשיך ולפעול לצמצום כיסי אי-ההתחסנות, דבר שימנע התפשטות של החצבת גם בעתיד. המלצנו שהתרחבות התופעה של הורים המתנגדים אידיאולוגית לחיסונים, התפרצות החצבת הנוכחית והצעות החוק שהוגשו במהלך השנים, מעלים את הצורך שמשרד הבריאות יגבש פתרון מערכתי ארוך טווח לאופן ההתמודדות עם המתנגדים לחיסונים, מתוך מטרה לשמור על בריאות הציבור ובד בבד למזער את הפגיעה בפרטיות האדם ובכבודו. נושא נוסף שעלה בדוח על התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה, ניתחנו את הסיבות לחשש ממתן החיסונים לילדים על פי סקר לפ"ם. כפי שאפשר לראות מהצבע הסגול, שמייצג חשש מנזק קבוע שייגרם לילדים, התרשים ממחיש כי בעקבות מגפת הקורונה עלה חשש של ההורים שהשתתפו בסקר מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסוני השגרה. מכ-46% בשנת 2016, ל-57% בשנת 2022, זה היה לאחר מגפת הקורונה. בנושא של התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה בדקנו את ההשפעה על שיעור ההתחסנות של הילדים בחיסוני שגרה מסוימים בשנים 2017 ו-2022. עלה כי שיעור הילדים שהתחסנו בכל חיסוני השגרה המוצגים, ירד בשנת 2022 ביחס לשנת 2017 בשיעור של שלוש עד 12 נקודות האחוז. ההמלצה הייתה נוכח מגמת הירידה בשיעור הילדים המחוסנים בחיסוני השגרה שחלה לאחר משבר הקורונה. הומלץ שמשרד הבריאות יפעל להשיב ולשמר את שיעור ההתחסנות הגבוה של הילדים כפי שהיה ערב המשבר, זאת בשים לב לעמדות ההורים באשר לחששם מהשפעות החיסונים על הילדים. הסיכום של שני הדוחות מתייחס לנושא של מיגור מגפות וטיפול במחלות שונות, משימות שהעולם כולו עוסק בהן מתוך מטרה משותפת למנוע נזק בריאותי, כלכלי והתפתחותי לאנושות כולה. במדינת ישראל האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על משרד הבריאות, הגורם האחראי לבריאות הציבור. עלה שמערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא להתפרצות שפעת פנדמית, אף שהחלטת הממשלה על חובת ההיערכות ניתנה בשנה 2015. ההמלצות העיקריות, הסיכון המוגבר בהתפרצות של שפעת פנדמית, מחייב את משרד הבריאות לעדכן את התו"ל ולהטמיעו כנדרש. לנוכח פוטנציאל ההדבקה החמור של מחלת החצבת, על משרד הבריאות לנקוט גם בשגרה, פעולות הסברה לחשיבות ההתחסנות, לחזק קשרים עם מובילי דעה בקהילות שונות כדי לעודד התחסנות, לחזק את תחנות טיפות החלב, לבחון את הקצאת התקנים ולגבש מדיניות לאומית בעניין אי-המתחסנים. המלצה נוספת מסכמת בנוגע להגברת אמון הציבור במערכת הבריאות. הפקת הלקחים ממשבר הקורונה בנוגע להתחסנות האוכלוסייה וההיערכות להתמודדות עם אירועי פנדמיה הם נדבכים חשובים ביכולתו של משרד הבריאות להבטיח כי אזרחי ישראל יתחסנו בחיסונים הנחוצים להם כדי להגן על בריאותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור למשרד הבריאות. האיש שבזום יפתח, רן אדלשטיין, מנהל תפעול ומערך לוגיסטי לשעת חירום של המשרד. שלום לך, אתה תפתח ולאחר מכן ימשיכו אנשיכם. << אורח >> רן אדלשטיין: << אורח >> שלום רב. אני אתן את מה שקורה מבחינת מלאים ואחרי זה יתייחסו. מדובר בטבליות שאנחנו מחזיקים למצב של טמיפלו, מצב של שפעת. הטבליות שניתנות הן טבליות של 75 מיליגרם ואפשר לעשות אותן בשתי צורות, טבליות של 75 מיליגרם כטבלית מלאה או עירוב של שתי טבליות, 45 מיליגרם ו-30 מיליגרם יחד. שתיהן יביאו לאותו מספר. מבחינתנו יש היום 784,000 טבליות של 75 מיליגרם, התוקף שלהן הוא יולי 2024. נבדקו על ידי המכון לביקורת ותקנים של משרד הבריאות ונמצאו ראויות לשימוש במקרה פנדמיה. בקצה השני של 45 ביחד עם 30, יש לנו לדוגמה, 61,500 טבליות בתוקף עד אמצע 2028. יש לנו טבליות של 30 מיליגרם, 54,000 בתוקף לשנה לפחות, ועוד 888,000 טבליות, זה 88,000 מנות, בתוקף עד ינואר 2025. גם אלה נבדקו על ידי המכון לביקורת ותקנים של משרד הבריאות ונמצאו ראויות לשימוש במקרה פנדמיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה סך הכול אם כל אדם מקבל מנה? << אורח >> רן אדלשטיין: << אורח >> בסך הכול בכול מכול, 1.787 מיליון טבליות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה המספר? אני מבין שמכוונים לשיעור גבוה יותר מהאוכלוסייה. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> על זה אולי אני אענה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, ודאי. אלה היו הנתונים. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> כן, ד"ר אור קריגר, סגן ראש חטיבת בריאות הציבור. שלום. לגבי הנושא של הצטיידות בתרופות אנטי-ויראליות, בדגש על אוסלטמיביר, על טמיפלו. בשנה שעברה 2025, בצוות לטיפול במגפות קיימנו דיון, בשאלה הבאה במיוחד, האם אותו ערך שנקבע בתו"ל הפנדמיה הישן, זה שהוחל בתחילת שנות ה-2000, האם הוא רלוונטי? הועלו שתי הצעות שחושבות יותר על צמצום של כמות התרופות האנטי-ויראליות מתוך מחשבה גם על האטה אקראית של שפעת באוכלוסייה וגם מבחינת היכולת של שימוש ובאילו אוכלוסיות כדאי להשתמש באותן תרופות, באוסלטמיביר. בישיבה הועלו שאלות לגבי המועילות שלהן. אני לא נכנס לזה עכשיו. המחשבה הייתה שצריך לצמצם את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי הייתה הישיבה? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> היא הייתה בינואר 2025. המחשבה הייתה, הצענו לצמצם את זה לבין 2.5%-10% מהאוכלוסייה, של תרופות אנטי-ויראליות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם נובע ממה שאמרת ועל פי המספרים שקיבלנו, שיש לנו את זה, בהנחה שהתרופות האלה, לזה אתה מתכוון? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> זה פחות מאשר ה-25%, בוודאי, מה שיש לנו. אין לנו תרופות רבות כל כך. יש לנו מספיק מהבחינה הזו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני נוגע עכשיו בשיעור. אתה אומר שאתם סבורים שצריך בין 2.5% ל-10%, זה יש? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> לא. צריך להחליט בדיוק ואנחנו צריכים להצטייד. זה העניין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההצטיידות הקיימת שעכשיו עדכן אותנו החבר רן? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> זה מתקרב ל-2% פחות או יותר, משהו כזה. קצת פחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא אמר 1.25 מיליון. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> אתה צריך לחלק את זה. זה יותר בסגנון של 1% מהאוכלוסייה. << אורח >> יסמין מאור: << אורח >> הוא ציין טבליות ולא קורסים טיפוליים, שימו לב לחשבון. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> מבחינת קורסים טיפוליים זה סביב 1%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במונחים של כמה בני אדם ישראלים יש להם - - - << דובר >> אור קריגר: << דובר >> זה סביב 1%. יש מלאי נוסף לדבר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עכשיו יש 1% והרף התחתון שאתם מדברים עליו הוא 2.5%. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי עונה על השאלה מה עושים עם זה? ישר לאוצר או שזה נשאר אצלכם? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> הדבר הבא שצריך לעשות, דיון נוסף בצט"ם, להחליט בדיוק על כמה אנחנו הולכים ולפי זה להצטייד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תן עוד מילה, אם זה אצלך, על ההבחנה בין תרופה לבין חיסון ומה יש לנו בתחום החיסון. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> אני לא אחראי על הנושא של הרכש וכיוצא בזה עם החברות. האסטרטגיה הטובה ביותר שיש, היא מניעה, לכן חיסונים היא הדרך המועדפת למניעה של תחלואה במקרים כאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שנשאר זה לקבוע את האסטרטגיה, מי ומה. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> ולהיערך להתחסנות. לגבי הנושא של איך מצטיידים וכדומה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל אם יש נציג כאן ממשרד הבריאות שידע להסביר מה האסטרטגיה הלאומית, מה אנחנו רוצים לעשות. האם אנחנו רוצים להסתפק בהסברות למיניהן באוורור חללים, או אנחנו רוצים גם לשמור חיסונים, תרופות וכמה? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> לגבי אוורור חללים, זה פרופ' יהודה כרמלי. לגבי הנושא של ההצטיידות, זה חסן איסמעיל. << דובר >> סמדר שזו בן שמחון: << דובר >> חסן לא איתנו. יהודה איתנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם יש מישהו שיודע לתת תשובות על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יהודה כרמלי. יהודה שלום. << דובר >> יהודה כרמלי: << דובר >> שלום לכם. יהודה כרמלי, אני מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות. אני לא אתייחס לחיסונים ולא לטיפולים. אני לא מעורב בחלק הזה. לגבי הנחיות לאוורור חללים, בתקופת הקורונה התקיימה ועדה מקצועית בראשותי, שגיבשה המלצות להתמודדות עם נגיף הקורונה בשעתו והמלצות כיצד לאוורר חללים ולמזער את הסיכון להדבקה בדרך האוויר בחללים סגורים. ההמלצות היו מקצועיות בלבד ולא אופרטיביות. בסיכום הוועדה הזו קמה ועדה נוספת שהשתתפתי בה, שעסקה בבחינת מוצרים וטכנולוגיות של חברות שונות שעמדו כדי לעזור לשפר אוורור חללים סגורים עם דגש מיוחד על מערכת החינוך. הוועדה הזו גיבשה קריטריונים, בחנה טכנולוגיות ומוצרים, ומצאה 18 טכנולוגיות שונות של חברות שונות, שהשימוש במוצרים שלהן יכול לשפר את האיכות הביולוגית של האוויר ולהקטין את מספר הנגיפים הפוטנציאליים באוויר. ההמלצות האלה שימשו אחרי כן את משרד החינוך ואת הרשויות המוניציפאליות, לצאת בפרויקטים שונים להתקנת הטכנולוגיות המתאימות, או למכרזים והתקנת הטכנולוגיות המתאימות בעיקר בבתי ספר. להבנתי הייתה היענות לא גבוהה במערכת. היו כמה רשויות מקומיות שהתקינו. גם ברשויות המקומיות האלה, חלק מבתי החולים היו מעוניינים, חלקם לא היו מעוניינים, ולהבנתי נעשה שימוש קטן מאוד בתוצאות הוועדות ובבחינת המוצרים. ככל הידוע לי, לאחר שוך מגפת הקורונה, לא היה המשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יודע לתת סדר גודל, מה התג מחיר של אותו מכשיר, אותו התקן? עבור כיתה, כמה זה עולה? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> זה שונה בתנאים שונים ובמקומות שונים. הפתרונות הזולים הם בסביבות מספר אלפי שקלים לכיתה. משהו בדומה לעלות אולי של מזגן, אולי כפול מעלות של מזגן בכיתה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשמוע עוד. אני בעיקר מדוכדך. יש לנו מעט תרופות. לא שמענו על חיסונים. המלצות בנושא טיהור לא מתבצעות. נושא המאבקים, המאבק בחדשות שקריות. מצבנו לא טוב. מי רוצה לעלות את מצב הרוח? << דובר >> סמדר שזו בן שמחון: << דובר >> אני אעלה את מצב הרוח בתחום ההסברה. ההסברה שלנו מעולה. אני סמדר, מנהלת את תחום הפרסום וההסברה של משרד הבריאות. הייתי גם בקורונה, לצערי גם בחצבת. נעשית עבודה מקיפה מאוד בתחום ההסברה. אנחנו נתקלים בקשיים, לא אכחיש, אבל לצד הקשיים אנשים שהגיעו מתוך המגזר החרדי וישבו איתנו לישיבות, הראינו להם את העשייה שלנו בתחום ההסברה ואת מה שאנחנו יכולים לעשות. אני מתייחסת כרגע למגזר החרדי באירוע של החצבת, שם עיקר ההתמודדות שלנו. עברנו איתם על רשימה מקיפה מאוד, מחלוקת פליירים ועד פרסומים שונים – בעיתונות, בקבוצות וואטסאפ, עבודה עם רבנים, עם קופות החולים, עבודה עם מסבירנים בשטח ועם עסקנים בתוך השכונות, הגענו לכל מקום. אם יש לכם הצעה טובה יותר, אתם מוזמנים לבוא ולהציע לנו. אנחנו מבחינתנו עשינו ועושים כל שאפשר. מוכנים לקבל ולעשות עוד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש גם פעילות בקרב מגזרים אזרחיים רדיקליים? חילונים שמתנגדים לחיסונים, לא חרדים. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> התשובה היא כן. יש עשייה רבה גם בקרב מתנגדי חיסונים, כולל הנגשת מידע, כולל שלילת מידע שקרי שמופץ ברשתות. בנוסף לזה במהלך התפרצות החצבת ועוד לפניה, נעשו מאמצים מרובים להעלות את שיעור החיסונים גם בקרב המגזר החרדי ובקרב כל האוכלוסייה, בקרב כולם. זה כולל הנגשה יותר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי מחסנים נגד חצבת? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> החיסון נגד חצבת ניתן החל מגיל שנה, בגיל שנה בביקור בטיפת חלב ובכיתה א', במסגרת בריאות התלמיד. גם לפני ההתפרצות הנגשנו חיסונים במאמץ משולב עם קופות החולים. הנגשנו מידע עם מובילי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה אחוז חיסון בשנה הראשונה ובגיל שש? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> זה מעט מסובך, לצערי אין לי גרפים שיכולים להראות את זה בצורה טובה. ראינו ירידה מסוימת גם בהתחסנות ואנחנו עושים על כך עבודה רבה מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הרשויות המקומיות הרלוונטיות, מעורבות? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> מרגע שהתחילה התפרצות החצבת, ועד היום שנה אל תוך ההתפרצות, נעשה עירוב גם של הרשויות המקומיות, בהנגשה של מידע וגם להיעזר בהן לימי התחסנות מרוכזים, יחד איתן, יחד עם קופות החולים, יחד עם ארגונים אזרחיים אחרים. בנוסף, עשינו מאמץ להנגיש יותר את החיסונים גם במסגרת טיפת חלב שלנו, בשעות נוחות יותר, כדי לאפשר לילדים להתחסן בצורה טובה יותר. באזורים שבהם יש התפרצות אפשרנו להגיע בלי תור לטיפת חלב. להגיע לשם ולקבל את החיסון. << דובר >> סמדר שזו בן שמחון: << דובר >> פרסמנו את זה במקביל. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> בנוסף לזה הקדמנו את החיסון שניתן בכיתה א', לתקופה הזו, לעכשיו, כדי לאפשר עוד את המוגנות. חצבת, חיסון אחד נותן מוגנות של 85%-90% והחיסון השני מגיע עד 98% פחות או יותר, רצינו לאפשר את זה לכולם, ובנוסף להנגיש עוד מנה של חיסון שניתנת בין גיל שישה חודשים ועד 11 חודש. זה חיסון שלא נספר ברשימה שצריך לקבל עוד חיסונים אליו, אבל הוא מקנה גם מוגנות לתינוקות הרכים מכיוון שיש סיכון גבוהה יותר גם בהידבקות בחצבת בגילים הצעירים ביותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מוסיפים פעימה מקדמית כזו? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> במקרים של התפרצות כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהתפרצות. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וכל האוכלוסייה היא יעד לכך או רק טריטוריאלי? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> לא. אנשים שנמצאים באזורים בהתפרצות. אנחנו השתמשנו במידע בצורה מאוד ממוקדת בהתפרצות הזו. למפות גם את האזורים שבהם יש ירידה בהתחסנות, גם את האזורים שיש בהם יותר תחלואה. באמצעותם ובאמצעות העבודה המאוד משמעותית שמתבצעת בלשכות הבריאות והחקירות האפידמיולוגיות, אפשר היה לתת גם את החיסונים כטיפול מונע אחרי חשיפה ובנוסף לזה לתת טיפול מונע אחר באמצעות נוגדים לאלה שלא ניתן היה לתת להם חיסון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קודם קיבלנו נתונים לגבי התרופות. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> זה בשפעת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פה יש לנו מספיק חיסונים? לחצבת. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> לחצבת כן. לחצבת יש לנו מספיק חיסונים, אנחנו מנגישים אותם גם בטיפת חלב שלנו, גם דרך קופות החולים. בכל מקום שנוכל להגיע אליו, גם באמצעות ניידות חיסונים, שם נהיה עם חיסונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם נפרק את הדיון הנוכחי לחצבת. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> אתה כבר לא צריך לדעתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני בכלל לא צריך. האם אנחנו בתחום החצבת ממוקדים בהסברה? זה הקרב העיקרי, בתחום החצבת. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> התשובה היא כן. כמו שסמדר אמרה קודם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם יש מישהו שיכול להוסיף משהו. << דובר >> סמדר שזו בן שמחון: << דובר >> אנחנו ממוקדים בהסברה. יש עבודת שטח רבה של בריאות הציבור שתומכת בהסברה. זה אחד לצד השני. ההסברה היא הדחיפה של העבודה שנעשית בשטח. הרחבת שעות הפעילות של טיפות החלב, ימי החיסון שנעשים, האירועים שנעשים עם הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההסברה היא חלק מתוך ההנגשה. זו המשימה, להנגיש. להביא את האנשים לבאר. << דובר >> סמדר שזו בן שמחון: << דובר >> להביא את האנשים וגם להסביר את הצורך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני ארצה לשאול אם יש עוד תוספות מכיוון משרד הבריאות שתרצו להוסיף לנו כאן. אני מזכיר בנושא החיסונים, לא קיבלנו תשובה מה מצבנו. אורית שלום. << דובר >> אורית אפרתי לב: << דובר >> שלום, אני לא שמעתי את השאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה לגבי נושא החיסונים, מה רמות המלאי? << דובר >> אורית אפרתי לב: << דובר >> חיסונים של? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שפעות, כך קוראים לזה? מחלות ויראליות. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> הכוונה לחיסונים של שפעת פנדמית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שפעת פנדמית, לא עונתית. << דובר >> אורית אפרתי לב: << דובר >> מלאי חיסוני שפעת מתעדכן אחת לעונה. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> אורית, השאלה היא לא לגבי חיסוני שפעת עונתית אלא בשאלה של הצטיידות לקראת פנדמיה של שפעת בנושא של חוזי רכש עם חברות של חיסונים וכיוצא באלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ידיד הוועדה הסביר. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> גם בנושא של הצטיידות לשפעת פנדמית, זה נושא שהוא סבוך קצת. כמו שאמרת קודם, אנחנו לא יודעים לחזות את העתיד. אנחנו לא יודעים מה יהיה זן השפעת שיהיה שליט. זה גם דבר שחשוב לדעת, להגיד. << דובר >> אורית אפרתי לב: << דובר >> אור, בהמשך לדבריך, נסביר איך אנחנו מנהלים את רכש המלאי וההצטיידות של התרופות וגם החיסונים של השפעת. מבחינת החיסונים אנחנו רוכשים את החיסון פעם בשנה עבור הנתח של שירותי בריאות התלמיד, שאותו אנחנו מספקים באופן ישיר וקופות החולים רוכשות באופן תדיר אחת לשנה גם עבור שאר אזרחי המדינה והמבוטחים שלהם. השורה התחתונה היא כפי שאור אמר, ההסכמים הם הסכמים רב-שנתיים. הרכישה עצמה מתבצעת פעם בשנה כשאנחנו יודעים מאזן וכשיש את המוצר מוכן לרכישה. לגבי הטמיפלו, גם אנחנו בעלי מלאים. יש לנו מלאי אסטרטגי אצלנו במשרד באגף לשעת חירום שאותו אנחנו מנהלים ומפיצים ככל שנדרש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לנסות להבין מה שאמרת. מה שאמרת קודם על קופות חולים זה בעניין השפעת העונתית ואחר כך התייחסת לאפשרות של פנדמיה. נשים רגע בצד את השפעת העונתית ונתמקד בשאלת הפנדמיה. כשאת אומרת אנחנו עובדים על פי, לא ברור לי, אם את יכולה לגעת במספרים. האם יש הערכת מצב בכל שנה וקובעים את הרכש? או שנה מראש קובעים? צריך להחזיק מערך שלם של כימיקלים שאולי לא נשתמש בהם. יש עניין של תפוגה, של עלויות, וצריך להחליט אחוז, שיעור, כמות מול האוכלוסייה. מה קורה עכשיו? זו שאלה של ייצור מקומי מול רכש? << דובר >> אורית אפרתי לב: << דובר >> אנחנו עושים את ההערכות האלה אחת לשנה וגוזרים לזה את מלאי החירום שלנו בהתאם לתרחיש. יש לנו כל מיני מנגנוני ריענון לכל המערכת שאנחנו שואפים שהמלאי יהיה תמיד בתוקף ומייצרים מנגנונים שמאפשרים זאת דרך המערכת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלה עקרונות הפעולה. מה לגבי המספרים? << דובר >> אורית אפרתי לב: << דובר >> לגבי המספרים, זו נגזרת של הערכת מצב אפידמיולוגי בגזרה המקצועית אור אולי יוכל לפרט את זה ואנחנו יודעים לממש את זה באמצעות כלים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי אמרת שיכול לפרט? << דובר >> אורית אפרתי לב: << דובר >> אור. את נגזרת ההיקפים והנגזרות האפידמיולוגיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה את מספרים. הערכת המצב לשנת 2026. ביצעתם בטח לפני. מה היא אומרת, בכמה אנחנו צריכים להצטייד? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> מבחינת חיסונים לשפעת פנדמית. אנחנו עדיין לא נמצאים במצב הזה ואין לנו עדיין הערכה של כמה חיסונים אנחנו צריכים לעשות, מכיוון שעדיין לא הייתה החלטה לגבי על איזה חיסונים אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תסביר לי את שעון הלחימה בפנדמיה. מתי זה מתחיל, באיזה חודש? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> זה העניין. אנחנו לא יודעים מתי תתחיל פנדמיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בברור שאנחנו לא יודעים. אנחנו נערכים. אולי כן, אולי מה שעושים, מחכים שהיא תתפרץ ועושים הערכת מצב ומנסים לרכוש? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מה שעולה מהתשובה - - - << אורח >> טל ברוש: << אורח >> אתה רוצה שאני אעזור? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> אני אשמח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי יכול לעזור? << אורח >> טל ברוש: << אורח >> אני יכול לנסות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תפקידך בכוח? << אורח >> טל ברוש: << אורח >> אני פרופסור טל ברוש. אני מומחה במחלות זיהומיות. אני מרכז את הצוות לטיפול במגפות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במשרד הבריאות? << אורח >> טל ברוש: << אורח >> הצוות שמייעץ עם משרד הבריאות. אינני עובד במשרד הבריאות. אני עובד בבית החולים אסותא אשדוד, אבל אני שנים רבות בצוות. נפריד, כל אחד פה ענה לך על דברים שונים לחלוטין, מזל שאתה חד ומבין שאלה מחלות שונות. השפעת העונתית מנוהלת בשגרה על ידי קופות החולים, נעזוב את זה. השפעת הפנדמית, יש תורה שנכתבה לפני 20 שנים והמלצנו לעדכן אותה לאור לקחי הקורונה, היא טרם עודכנה. בתורה ההיא, הומלץ להחזיק מלאי תרופות עד למצב שיהיה חיסון. אנחנו לא יודעים מה תהיה שפעת פנדמית. אם נדע מה שפעת פנדמית, לא תהיה שפעת פנדמית כי נהיה ערוכים אליה. השפעת הפנדמית תהיה איזושהי מגפה חדשה תיאורטית, שבטוח תקרה אבל קשה להיערך אליה מראש ברמת הזן, אנחנו לא יודעים איזה זן יהיה, לא יכולים לרכוש חיסון לזן תיאורטי. אף שיש היום כל מיני הצעות לרכוש חיסונים או לעשות עסקאות מראש עם יצרנים שמתחייבים לייצר מהר ככל האפשר בזמן פנדמיה, אני לא מכיר שבוצע במשרד דיון רציני שבסופו הוחלט לרכוש מניות כאלה או התחייבות מול חברה. אבל יש החלטה מלפני 20 שנה להחזיק מלאי של תרופות שיחזיקו אותנו מספר חודשים עד שיהיה לנו חיסון לכל האוכלוסייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תרופות, נקרא להן גנריות שכנראה יעזרו? << אורח >> טל ברוש: << אורח >> זה הטמיפלו. הטמיפלו צפוי לעזור בכל זן שפעת. תמיד יכול להיות שלא, רוב הסיכויים שיעזור. בזמנו נקבע תקן של כ-25% מהמדינה. מה ששמעת זה שכיום המלאי הוא הרבה יותר קטן. המלאי הזה נשחק עם השנים בגלל פגות תוקף. גם המלאי הנוכחי הוא פג תוקף כבר שנים רבות. המשרד מאריך את תוקפו כי הוא בודק שהרכיב הפעיל עדיין ברמה טובה. באותו דיון שהוזכר מראש מלפני שנה ועוד אחד מלפני שנתיים, הצט"ם חשב שזה לא סביר שהאוכלוסייה תקבל תרופה שהיא פגת תוקף שנים רבות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשורה טובה שרק 4% מתוך 25% יקבלו את זה. << אורח >> טל ברוש: << אורח >> הומלץ לרענן את התוקף ודיברנו על רידוד התקן. לא חשבנו שיש צורך להשקיע כסף ולקנות תרופה ל-25% מאוכלוסיית המדינה. מלקחי הקורונה הבנו שאין סיכוי שאם תגיע מגפה קטלנית למדינה, נאפשר לה לרוץ חופשי ולהדביק רבע מהאוכלוסייה עם תמותה המונית בלי לעשות מאמצים רעים אבל יעילים כמו סגרים, סגירת בתי ספר, כל הדברים שהוכחנו שהם יעילים. דרקוניים אומנם, אבל כנראה נעשה את הדברים האלה ויהיו פחות חולים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויהיו הרבה פחות חולים, ותרופה זה עבור חולים. ולכן לא אחוז, אבל מה? 5%, 6%,10%? << אורח >> טל ברוש: << אורח >> החלק השמרני אמד את זה בערך ב-10%. זה במקום כזה או אחר בין 2.5%-10%. המשרד צריך לקבוע כמה הוא רוצה לקנות. בינתיים הוא לא קנה לחידוש המלאי כלום. המלאי הוא פג תוקף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יכול לתת הערכה בכלל אצבע, כמה עולה אחוז? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> המלאי הוא שהתוקף שלו הוארך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה עולה אחוז? 10% אלה, כמה זה? כמה עשרות מיליונים, אני מעריך. << אורח >> טל ברוש: << אורח >> אני לא הבן-אדם. הרבה כסף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עשרות מיליונים. << אורח >> טל ברוש: << אורח >> מאחר שהדיון הוא לא רק שפעת פנדמית, יש עוד מחלות שנערכים אליהן, חלקן יש במדינה מאגרים ששמורים היטב מבחינת כמות. יש חיסונים לאבעבועות שחורות. חיסונים לאנתרקס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאני לומד עד עכשיו, שבתחום התרופות אין לנו אלא מחצית מהרף התחתון שאתם מציעים וגם הוא בתפוגה. אני אוכל יוגורטים לפי הטעם, לא לפי התפוגה. זה אני. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> זה משהו שהוארך על ידי המכון לביקורת ותקנים, התוקף של התרופות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מקבל. אני לא שמרני בהקשר הזה. לגבי החיסונים, אנחנו נעדרים הסכמים. מקווים לטוב. זה פחות טוב, כמובן. מאיגוד מנהלי בתי החולים איתנו בזום מיודענו פרופ' חזי לוי. << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> שלום לכולם. אני אביא את הדברים גם בהתייחס למה ששמעתי וגם משתי נקודת ראות נוספות. האחת היותי מנהל בית חולים שנים רבות, בוודאי בתחילת תקופת הקורונה. היום אני בא מטעם איגוד מנהלי בתי החולים. השנייה, היותי מנהל משרד הבריאות בחלק מתקופת הקורונה והחלק המכריע. בין השאר עסקתי עם חבריי היקרים במשרד הבריאות בהבאת החיסונים והחיסון. קבלת החלטות לגבי חיסון בתנאי אי-ודאות מוחלטת. אחת, האם זה יהיה טוב לזן שהיה בזמנו? שתיים, האם יצליחו לפתח? מדינת ישראל בחרה בהמלצת משרד הבריאות ותמיכת שר הבריאות, קבינט, ראש הממשלה, בחרה להשקיע המון כסף לשתיים-שלוש חברות, כדי לייצר את האפשרות לכשיפותח החיסון, ולא ידענו עדיין אם הוא יצליח ולא ידענו אם הוא יהיה טוב כנגד הזן שהיה בשעתו בקורונה, שמאז עבר מוטציות אין-ספור, בחרנו להשקיע המון כסף ולהשקיע בשלוש חברות לפחות עם טכנולוגיות שונות, כשהטכנולוגיה המובילה הייתה של פייזר עם שליח RNA, אופציה חדשה לחלוטין. הסיפור הזה משליך גם על היום וזה עזר בכך שמדינת ישראל כשפותח החיסון, הייתה הראשונה שזכתה תמורת עוד כל מיני שיח והסכם החלפת מידע עם חברת פייזר באשר לסיבוכים וכולי, אבל הייתה הראשונה שזכתה בקרב עולם שלם, בטח המערבי, שמתחרה על קבלת החיסון. ישראל הייתה הראשונה שהצליחה. בסוף דצמבר 2020 התחלנו לחסן את החיסון הראשון. אירוע חגיגי בשיבא לראש הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פרופסור לוי, אני רוצה להבין. מה שאתה מוכיח, את היכולת הישראלית להסתדר תוך כדי תנועה. זה בסדר. << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> זה לא להסתדר. זו יכולת שהייתה מלווה בשעות של עבודה מקצועית של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם זה אומר שלא צריך היום לייצר את ההסכמים הנצורים הללו? << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> לא. להיפך. אם היה לנו מידע מי הזן שיגרום לפנדמיה של השפעת, היה נכון כבר היום להתקשר ולייצר את ההסכמים. כשתהיה פנדמיה, היא לא תהיה רק בישראל. היא תהיה, אני מניח, בחלקים ניכרים מן העולם ויתחיל המרוץ. זה לא המרוץ למיליון, זה המרוץ לבריאות. יתחיל המרוץ לרכוש חיסונים שהם עשויים להיות מתאימים לזן שגרם לפנדמיה. אם זה היה המצב, היה נכון לייצר עכשיו, לקחת סיכון עכשיו ולהתחיל לראות איך מתקשרים ועם מי. אנחנו לא יודעים, נאמר לפניי, אנחנו לא יודעים בדיוק מי יהיה הזן שיגרום לפנדמיה מקרב זני השפעת. הם יעברו מוטציות. חלקם גם מדביקים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין. בוודאי אנחנו לא יודעים, אני מבין שאנחנו לא יודעים מה יהיה הזן שיגרום לפנדמיה אבל אתה אומר כנראה, יש הנחה מובלעת נוספת, לכן אנחנו לא יודעים מי החברה שתייצר את החיסון או שתחזיק בחיסון היעיל ביותר? << אורח >> יחזקא(חזי) לוי: << אורח >> כן. הטכנולוגיה היום ליצירת זן חיסוני שפעת, בטח לשפעת העונתית, היא טכנולוגיה ידועה. זו טכנולוגיה שמכילה את החיידק המוחלש. היא נותנת סדר גודל של כ-3%-4% זנים נפוצים שצפויים להיות בעונה הבאה העונתית, וכך אנחנו עושים. היום אנחנו יודעים על זה יותר מאשר ידענו בשעתו על חיסון הקורונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא מדבר על השפעת העונתית. אני רוצה להתמקד בפנדמיה. << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> על חיסון הקורונה לא ידענו כלום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משהו לא ברור לי. יש פה ניהול סיכון. החלופה האחת שאני רוצה לשאול אותך מה דעתך עליה, זה להתקשר עם חברות ענק שמן הסתם הן ייצרו את החיסון המיטבי. << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> אנחנו לא יודעים בדיוק מתי תהיה הפנדמיה הזו. אנחנו צופים, העולם המערבי, ה-CDC, WHO, שכזו פנדמיה בהחלט עלולה להתרחש. גם בגלל ריבוי של מוטציות בווירוס וגם הידבקות בחלק משפעת העופות יכולה גם להדביק בני אדם בתנאים מסוימים. אנחנו צריכים לצאת מתוך מסקנה שעלולה להתפתח פנדמיה של שפעת שהיא תהיה הרבה יותר חמורה מהשפעת העונתית. אנחנו יודעים שהמניעה היא התרופה הכי טובה לפנדמיות. כשאנחנו נזקקים לתרופות, איחרנו. לכן קבעו ללא ספק שחיסונים מתאימים הם התרופה הטובה ביותר שתמנע את כל מה שעברנו עם הבידודים, קריסת כלכלה וחינוך, תקראו לזה איך שאתם רוצים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה אסטרטגיית הרכש הנכונה? << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> אסטרטגיית הרכש צריכה להיות כזו שהיא תדע לרכוש או לרכוש את האופציה לחיסונים שיתאימו. חייבים להגיד שגם בקורונה עשינו את זה כשכבר הייתה קורונה. לא שצפינו שתהיה קורונה והשקענו מראש את המאות מיליוני שקלים. סלמן נמצא איתי בדיון והיה שותפי הנאמן והיקר לכל ההתחבטויות יחד עם אגף טכנולוגיות במשרד ואנשים רבים וטובים במשרד הבריאות. לכן קשה לי לומר בואו נשקיע עכשיו בחברה, הגם שאנחנו יודעים מי החברות שמייצרות את החיסונים האלה. עלתה גם האפשרות להקים מפעל חיסונים בארץ, זה יכול לבטל את התלות שלנו בעולם, ואת התחרות מול שאר העולם, בטח המערבי, שירדוף אחרי החיסונים. זו הרפתקה לא פשוטה, זו הרפתקה מאוד יקרה. אומנם, אפשרית. עמדנו על סף תחילת דיונים להקמת מפעל לחיסוני קורונה בארץ. נכון לעכשיו אין את האפשרות לרכוש או לרכוש אופציות לחיסונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא הבנתי מה זה אין אפשרות. יש אפשרות, היא לא מספיק כלכלית, לא כדאית? << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> יש אפשרות, אני לא חושב שהיא נכונה כרגע כאשר אנחנו לא יודעים מתי היא תהיה, איך ואיפה תהיה, ואיזו תהיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פרופסור לוי, אני שואל אותך בתור מתבונן בקיא. כשאתה אומר אני לא חושב, מישהו אחר צריך לקבל החלטה. אחד ממחליפיך. צריכים לקבל החלטה. << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> משרד הבריאות צריך לקבל את ההחלטה, ללא ספק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה שאני שואל את אנשי משרד הבריאות, אותך ואחרים, נציגים אחרים מהמגזרים הציבוריים והפרטיים, האם מדינת ישראל ביצעה את הדיונים האסטרטגיים המתאימים וקיבלה את ההחלטות? לגיטימי לומר, אנחנו לא רוכשים אופציות, אנחנו לא מייצרים הסכמים ותקציבים נצורים. אנחנו חושבים שצריך להמתין לרגע מתאים. לגיטימי, אבל צריך להחליט. << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> אם אפשר ברשותך, להשלים את המשפט האחרון בדבריי. מתוקף הדברים שאני חושב, שאמרתי, זה מעלה את החשיבות להיות כן מצוידים במלאי תרופות. מלאי התרופות הזה עשוי לייצר מחלה פחות מסתבכת, בטח בקרב האוכלוסיות בסיכון. אם נזכור את מה שקרה לנו בקורונה, המרוץ אחרי מנשמים, מיטות טיפול נמרץ, אין מקום, אשפוזים רבים – דבר נורא. ככל שנדע לתת טיפול ולקנות את הזמן עד שיהיה את החיסונים, אנחנו צריכים את התרופות האלה. אני לא חושב ש-1% אחד מהאוכלוסייה מבטא את האוכלוסייה בסיכון. אנחנו צריכים תרופות ובטח בתוקף, כדי שנוכל לטפל ולקנות את הזמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> העמדה האישית שלך, אם היית צריך בכלל אצבע, בין 2.5%-10%? << אורח >> יחזקאל (חזי) לוי: << אורח >> 10% לפחות לדעתי. צרפת הצטיידה ב-25%, בריטניה ב-50%. אנשים הצטיידו. אנחנו קונים כך את הזמן עד שיהיה את החיסון המתאים לזן המתאים. קניית הזמן הזו והורדת שיעור החולים הקשים, רק תיתן לנו את האפשרות לטפל, מבחינת כוח אדם, מיטות טיפול נמרץ, הנשמה וכיוצא בזה. הדבר הזה מעלה את החשיבות של מלאי תרופות מתאים ובכמות מתאימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה על ההשתתפות. נציג פרמה ישראל, המנכ"ל, בבקשה. << אורח >> קובי צורף: << אורח >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. נפלה בחלקי הזכות להתחיל את הקריירה הציבורית שלי בשירות המדינה ביום הראשון עם שפעת העופות כשעבדתי במשרד החקלאות וסיימתי את תפקידי בשירות הציבורי כראש מטה של שר הבריאות בתקופת הקורונה גם עם פנדמיה. כלומר ניסיון יש. שמעתי את עובדי משרד הבריאות שעבדתי איתם. הייתי רוצה לחלק את הדיון. יש את התרופות של השפעת הפנדמית, את החיסונים. ברגע שיודעים את הזן ואת הסוג כמו שהיה בקורונה, מדינת ישראל נערכה מראש. כבר באזור מרס, מנכ"ל משרד הבריאות דאז וגם היום, משה בר סימן טוב, מצא קישור לחברת מודרנה עם בית חולים רמב"ם וכבר מראש מצאו את החיסונים שהיו לדעתי בפאזה שנייה במהלך הניסוי. כלומר, המדינה הלכה והתחילה לחלק את הסיכון גם עם שאר החברות. אולם במסגרת הקורונה הייתה תחלואה כפולה שאף אחד מהרופאים פה לא דיבר עליה, והיא השפעת העונתית שבאה באותה תקופה. לשפעת העונתית יש חיסון. בוא אגלה לך סוד אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל היא בין המדינות האחרונות שרוכשות את החיסון. יש מספר חברות בין-לאומיות שמייצרות את החיסון הזה. הוא נקבע באזור פברואר או מרס, יודעים מה הזנים, פרופסור חזי לוי סיפר את זה, והזמנות מכל המדינות מתבצעת באזור מרס-אפריל. נכון לרגע זה מדינת ישראל למיטב ידיעתי, עוד לא קנתה את חיסוני השפעת לחורף הבא. התחלואה הכפולה שקיימת כמו שהייתה בקורונה, גם של שפעת וגם קורונה, הכבידה יתר על המידה על מערכת הבריאות. אני מבין שאפשר לצמצם את זה עם סגרים, העברנו כולנו את הצווים. מדינת ישראל צריכה להצטייד ברכש של תרופות כפי שאמר פרופ' חזי לוי, לקנות את הזמן. באשר לתרופות ויראליות שהן הקו הראשון, יש את התרופה כפי שגם פה הוזכרה, טמיפלו. אני חייב לפרק את זה. יש החלטת ממשלה שאומרת שצריך לרכוש טמיפלו. העובדה שמדינת ישראל גוררת רגליים ורמות המלאי נמוכות מהחלטת הממשלה, זה לא תקין. לייצר תרופה כזו, כולנו שוכחים, אנחנו חושבים שבגלל שאנחנו מדינת ישראל, מרימים טלפון למנכ"ל של חברת תרופות ואומרים לו תקשיב, אנחנו צריכים 2,000 כדורים, תשלח לנו, זה עובד כך. לא, זה לא עובד כך. כמו ששמעתם מפרופסור לוי, ממשלות בכל העולם נערכות ברכש של תרופות אנטי-ויראליות, בכמויות גדולות הרבה יותר מאשר מה שמדינת ישראל רוכשת. זמן האספקה והייצור של המוצר המסוים הזה, אורך כמעט כעשרה חודשים אם לא יותר. מדינת ישראל, אם לא תיערך מראש ולא תזמין מלאי בחוזה נצור שלא חייב להיות פה במדינת ישראל, כנראה אנחנו נגיע שוב לפעול לפי בתרבות ה"סמוך". אדוני היושב-ראש, בזמן מלחמה ובזמן חירום ישראלים מתפקדים הכי טוב בעולם. יהיה רגע שיסתיים לנו כנראה גם המזל כי אנשים אחרים קנו את המוצר. הייתי רוצה להתייחס בלי קשר, לבעיות שרשראות האספקה בשוטף. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הערה אחת לגבי חיסוני שפעת עונתית. משרד הבריאות קונה אותם אך ורק במסגרת בריאות התלמיד שנותנים לכיתות ב', ג', ד'. הדבר בדיונים עכשיו. את עיקר החיסונים נגד שפעת עונתית קונות הקופות. << אורח >> קובי צורף: << אורח >> וכשלא רוכשים מספיק כמו שהיה לנו פה בעונה האחרונה, בסוף דצמבר לקראת סוף העונה, משרד הבריאות רכש מעל מיליון חיסונים מעכשיו לעכשיו ובנס החברות שלנו הצליחו להביא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משרד הבריאות אמור להיות הרגולטור אל מול קופות החולים. האם הן עושות מה שמתחשק להן מקצועית? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> לא. יש חלוקה מאוד ברורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם חייבים לרכוש, אתם מחייבים אותם לרכוש? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> לא. זו אחריות שלהם, של קופות החולים להצטייד בחיסונים נגד שפעת לאוכלוסייה שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואם הם לא מצטיידים, האם אינכם רגולטור שאומר, חברים, פה חסר? << דובר >> אור קריגר: << דובר >> אני משער שכן. אני לא יודע לגבי השאלה שלך היות שאני לא הרגולטור של זה. אני יודע שיש מודל תמרוץ להתחסנות במסגרת קופות חולים. זו חטיבה אחרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה. << אורח >> קובי צורף: << אורח >> מה שעובדי משרד הבריאות צריכים לקחת בחשבון, שרשראות האספקה בעולם בחברות רב-לאומיות, זה לוקח זמן. כל העולם רב על המשאבים של חברות התרופות. כל האירוע של מחירי התרופות של טראמפ, הוא אירוע גיאופוליטי, איפה המחקר, הפיתוח והייצור יהיה, בין אם הוא יהיה על אדמת אירופה, סין או ארצות הברית. ראינו גם בקורונה, שאם מדינת ישראל לא תביא הסכמים נצורים לרכש של תרופות וחיסונים אדוני, ממשלות בעולם בזמן פנדמיה מפעילות את הסמכויות שלהן. ארצות הברית הפעילה את הסמכות שלה. כל מדינה יכולה להפעיל סמכות, שלא מוציאים תרופות מהמדינה. זה קרה בקורונה. כל רידוד של מלאים או כל דבר אחר, הוא סכנה לבריאות הציבור גם בנושא של חיסוני שפעת וגם בנושא של רכש של תרופות אנטי-ויראליות. לסיכום, הזכרת את העניין של אמון הציבור. אנחנו רואים את שיעור ההתחסנות יורד. אומנם, ניצחנו בהתחסנות בקורונה, אבל הפסדנו בחיסוני השגרה. אני רואה את קבוצות ההורים בבית הספר אצלי בקריות. בכל פעם שרוצים להביא חיסון של שפעת, אני מפחד להגיב, שלא ידעו שאני מנכ"ל איגוד של חברות התרופות. אחת מהקריאות שצריכות לצאת מפה ופניתי לד"ר פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור הקודמת, היוצאת, אנחנו צריכים לנהל שיח מעמיק כל בעלי העניין. רופאים, חברות תרופות, כל מי שהוא בעל עניין. כדי לראות איך זוכים באמון הציבור שנפגע פה במהלך הקורונה. הפרסום של משרד הבריאות הוא טוב, אבל לא מספיק כדי לגרום להורה לקחת את הילד שלו להתחסן. זה אחד מהדברים החשובים ביותר. אנחנו לא יכולים לחיות בבועה. נכון, אנחנו חברות מסחריות, יש לנו אחריות. אנחנו אזרחי מדינת ישראל. יש לנו אחריות להביא לפה את הסחורה מהר ככל האפשר, יש לנו אחריות לדאוג לבריאות הציבור. בין היתר יש לנו אחריות לעזור למשרד, ללכת ולראות איך מתווכים ומחזירים את אמון הציבור בחיסונים ובתרופות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך. פרופסור חגי לוין נמצא בזום. שלום לך. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> שלום יושב-ראש הוועדה וכל הנכבדים. סליחה שאני לא איתכם שם. אני רוצה לענות לשאלה שלך לגבי האסטרטגיה ולהרחיב מעט את היריעה. הערכה רבה על כל הפעילות של חבריי במשרד הבריאות, ששמים את האצבע בסכר. מה שאנחנו צריכים לעשות, אתה שואל על אסטרטגיה, זה להשקיע כך שההשקעה שלנו תחזק את השגרה וגם את החירום. חוץ מהאסטרטגיות שציינת פה של רכש, אופציות לחיסונים ומלאי של תרופות, אנחנו צריכים לדבר על כוח האדם. אני חייב להניף בפניך מהכנסת, דגל אדום. אנחנו במצב גרוע מאוד מבחינת בריאות הציבור, מבחינת מניעה במדינת ישראל. שיעור האחיות בישראל ל-1,000 נפש, אחיות ואחים, הוא כ-5.6% לעומת 9.9% במדינות ה-OECD. אנחנו בדפיציט עצום של אחיות עוד יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש מולי אחות מהנהנת. מסכימים איתך פה. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> ועוד יותר באחיות בריאות הציבור. תחום בריאות הציבור הוא תחום שאין בו רפואה פרטית. אנחנו רואים שלצערי, למרות שזה המקצוע היפה בעולם, מקום אחרון בביקוש להתמחויות עבור רופאי ורופאות בריאות הציבור. אנחנו לא מצליחים לאייש את השורות בתפקידים חיוניים במשרד הבריאות בתחום בריאות הציבור, לא עבור רופאים ורופאות, לא עבור אחים ואחיות. המשמעות היא שהמוכנות שלנו גרועה מאוד. צריך לשאול את עצמנו אם היום אנחנו מוכנים טוב יותר לפנדמיה הבאה מאשר היינו ב-2020. אני חושש שאנחנו מוכנים היום פחות טוב. אנחנו צריכים עכשיו להשקיע בכוח האדם. טיפות החלב מיובשות, שירותי בריאות התלמיד עוברים תהליך של סמי-הפרטה והתייבשות. זה פוגע מאוד בשגרה וגם בחירום. האירוע עכשיו של חצבת, 17 מקרי תמותה, יותר מאשר בכל ארצות הברית, יותר מאשר בכל אירופה, הוא סימן אזהרה שמשהו גרוע מאוד קורה. אני רוצה להציע פתרונות פרקטיים. בכנסת עברה בקריאה ראשונה, הצעת חוק מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות. ההצעה הזו לא קודמה ולא חוקקה. בהצעה הזו יש גרעין שמניסיוני כאפידמיולוג ראשי של צה"ל ראינו שהוא עובד, שאם מישהו לא מתחסן, הופכים את ברירת המחדל. הוא צריך להגיע לשיחה עם גורם רפואי, לקבל הסבר מנומק. זכותו לסרב להתחסן, הוא צריך לעשות את זה באופן מושכל, מודע ולחתום שהוא מסרב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו הצעת חוק ממשלתית או פרטית? << דובר >> חגי לוין: << דובר >> זה מה שיש בלב ההצעה הזו של ההתחסנות. אם נעשה את זה בשגרה, נהיה מוכנים טוב יותר בחירום, גם נשפר את אמון הציבור. מה שמדובר על שיח, לא רק הסברה בתקשורת המונים. אנחנו צריכים להיפגש עם הציבור המתלבט, עם ההורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הצעת החוק הזו פרטית או ממשלתית? << דובר >> חגי לוין: << דובר >> היא הייתה פרטית מ-2019 ואין עליה רציפות. צריך לראות איך מחדשים אותה מאותו זמן. בזמנו הייתה תמיכה מהאופוזיציה ומהקואליציה יחד. זה דבר שיש לו תמיכה רחבה, צריך למצוא את האיזון הנכון ולקדם אותו. אם תרים את הכפפה הזו גם בכנסת שהיא לקראת סוף ימיה, זה יהיה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> בנוגע למיגון. ראינו עכשיו מה קורה בבתי החולים כשאין מיגון הולם ויורדים מתחת לאדמה. זה כלל גם בנושא המיגון מפני מחלות מדבקות. ראינו את המקרים המאוד קשים של סכנה לשחפת, סכנה לחצבת. גם פה, ההשקעה בתשתית של מערכת הבריאות בשגרה, תכין אותנו טוב יותר לחירום. שם הפערים הגדולים. אני מציב בפניך דגל אדום. אנחנו לא מוכנים היום טוב יותר משהיינו. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אבקש מנציגי קופות החולים, בבקשה. << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> צוהריים טובים, איציק ששונוב, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדת. לגבי המלאים בעונה הקודמת, אם אני מדבר עלינו, חיסוני שפעת העונתית. לנו היו מלאים מספקים. נכון שאנחנו כמו משרד הבריאות וכמו כל הקופות, הזמנו מלאי נוסף. פחות השתמשנו בו, המלאי שלנו החזיק מעמד, נכון. ציפינו שיגיעו עוד ועוד מטופלים מבוטחים. זה פחות קרה. המלאי שלנו הספיק מהעודפים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה לגבי לוח השנה? נאמר פה שבאביב יודעים מה צריך בסתיו, בחורף. << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> אנחנו לפני מספר שבועות שלחנו רכש של מספר חיסונים שאנחנו רוצים, להתכונן כבר לעונה הבאה. מבחינת מאוחדת ביצענו את זה. בנוגע לחצבת, יש מעין העלאת מודעות. משרד הבריאות פועל להעלות את המודעות ואת הנושא של ההסברה. גם קופות החולים, ההשקעה שלנו בנושא ההסברה והמועדות של הצוותים גבוהה מאוד. זה מתחיל בפרסומים כאלה ואחרים ולא רק. אנחנו מבצעים עבודה רבה מאוד פרואקטיבית. הצוותים שלנו יוצרים קשר, הרופאים שלנו יוצרים קשר, האחים והאחיות שלנו יוצרים קשר כדי להביא כל אחד ואחד מהמבוטחים הילדים להגיע להתחסן. עברנו את המשוכה הזו של אלה שמתלבטים כן או לא. יש לנו כמות נכבדה של סרבנים. פועל יוצא מכך – אנחנו רואים שהמחלה לא נעלמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה נכבדה? אתה יכול לאמוד את זה? << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> אני לא יודע באחוזים. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים 95% חיסון של כלל האוכלוסייה כדי שהמחלה תיעצר. אנחנו עדיין לא שם. מבחינת האפשרות להתחסן פתחנו מרפאות רבות מאוד בערים בהתפרצות. זה לא רק בטיפות חלב אצלנו. אני מדבר על קופות חולים, בכל מספר מרפאות בעיר בהתפרצות. ירושלים, קריית מלאכי, עכשיו עיר חדשה. רק תבואו ותתחסנו, אתם לא צריכים שום דבר יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נניח ילד נולד ואתם מקבלים אותו לקופה. אפשר להגיע אישית אל האימא, אל האבא. אתם מגיעים לרמה הזו, שנוגעים בפעוט? << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> חיסון חצבת כמו שאמרו, האפשרות רק מגיל חצי שנה להקדים, אתה לא יכול לפני זה לעשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם יודעים לאתר, יודעים שמות, מספרי תעודות זהות? << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> טיפות חלב מחולקות. טיפות חלב של המדינה, של העיריות, טיפות חלב של קופות החולים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מעריך שאתם והקולגות שלך יודעים לבצע את המשימה הזו של להגיע? אי-אפשר בכוח. להגיע אל כל אימא, אל כל אבא, ולהגיד לו, אתה לא מבצע את מה שמיטב רפואה הנוכחית חושבת שצריך לעשות. << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> יש שני סוגים של מטופלים. האחד, המטופלים שמגיעים לטיפות חלב של הקופה, יש מודעות והסבר. בנוסף לזה יש לנו גם את המרפאות הראשוניות, את הרופאים, הצוות, האחים והאחיות. כל ילד שנולד ומגיע, זה שיח שמתקיים, בפרט בתקופה הזו, להעלות את המודעות. כמו שאמרו פה, המניעה הראשונית בקופת חולים זה הדבר החשוב ביותר. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לסדר לעצמי את הדברים. לא חשבתי אי פעם שלא לחסן את הילדים שלי. האם אפשר לומר ש-100% מההורים במדינת ישראל יודעים מה הרופאים אומרים? << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> אני יכול להגיד עלינו קופת חולים מאוחדת, שגורמי הרפואה, רופאים, אחיות ומקצועות הבריאות, יש שיח מאוד נכבד אחד, בנושא חיסוני שגרה. ובחצבת, שזה חלק מחיסוני שגרה. כמו שהראו פה לגבי המחקרים, אנחנו רואים ירידה משמעותית בהיענות של ההורים להתחסן, כאשר בתקופה האחרונה אנחנו רואים קפיצה קטנה של עלייה. עדיין זה לא לאותה הרמה שהגענו אליה לפני הקורונה ב-2020-2019. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על כל מה שאתם עושים. פרופ' יסמין מאור מהאיגוד למחלות זיהומיות, בבקשה. << אורח >> יסמין מאור: << אורח >> תודה. אני גם חברה בצט"ם. רציתי להסב תשומת לב לכמה דברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צט"ם זה צוות? << אורח >> יסמין מאור: << אורח >> צוות לטיפול במגפות. אני רוצה לחדד כמה נקודות מהותיות מאוד. ראשית, לעשות הפרדה בין מחלה ידועה שיש בה התפרצות בשל חוסר היענות של הציבור להתחסנות. זה דבר שהיה אפשר לראות אותו כמה שנים מראש, שהבעיה הזו בוא תגיע. לכן אף שמשרד הבריאות עושה כרגע מאמצים גדולים מאוד לשפר את אחוז ההתחסנות, רבים מהמאמצים האלה היו צריכים להיעשות הרבה קודם לכן. פה אנחנו מדברים בעיקר על הסברה, וזה לצערי לא נעשה. הכתובת הייתה על הקיר. זו נקודה אחת וחשוב להדגיש אותה, שיש דברים שניתן להיערך אליהם מראש. בהיבט הזה אחד מהלקחים העיקריים שיש לנו ממגפת הקורונה, זה משבר אמון משמעותי מאוד שנוצר מסיבות רבות ולא ניכנס לזה כאן, בין מערכות בריאות לבין הציבור, האמון על המידע שמועבר לציבור והאמון על חיסונים. אנחנו רואים שמעבר לחצבת יש בכל העולם וגם בישראל, ירידה בהתחסנות. כדי לפתור את משבר האמון הזה, צריך לעבוד עכשיו. אני חולקת על מה שנאמר מצד משרד הבריאות. אני אתן לדוגמה את הקורונה. בשנתיים האחרונות לא נעשה שום מאמץ להגביר את שיעור ההתחסנות בקורונה, לא על ידי משרד הבריאות וגם לא על ידי הקופות. היינו במצב הזוי שלמשרד הבריאות היו חיסוני קורונה להעביר לקופות. הקופות לא היו צריכות להשקיע בזה כסף. למרות זאת, אם מישהו ניסה בשנה שעברה לקבוע תור להתחסנות לקורונה, הוא היה נכשל בזה. זו הייתה עמדה מוצהרת של הקופות, לא לקדם את הנושא הזה. מעבר לעניין הענייני שקורונה לדוגמה, זו מחלה שעדיין אנשים בקבוצות סיכון מתים ממנה, זה משדר מסר לציבור. אם כל כך קשה להתחסן ואף אחד לא פועל בעניין, כפי הנראה זה לא חשוב. יש פה כשל ברמת משרד הבריאות וגם ברמת קופות החולים. כך גם בנוגע להנגשה של תרופות. לדוגמה, תנסו להשיג טמיפלו בקופות החולים, תנסו להשיג תרופות לקורונה בקופות החולים, זו משימה בלתי אפשרית. אלה הדברים שאם אנחנו רוצים שהציבור יקנה את מה שאנחנו נגיד לו לקנות בעת פנדמיה, אנחנו חייבים לעבוד על זה כבר עכשיו, מעבר לסוגיות שקשורות לבריאות שוטפת של הציבור, שגם אותן מחובתנו לקדם. זו נקודה שנייה שרציתי להדגיש. בנושא היערכות, אי-אפשר להשוות את ההיערכות לקורונה, להיערכות לשפעת פנדמית. קורונה הפתיעה את העולם. היו מעטים שאמרו שהווירוס הזה יצוץ, אף אחד לא פעל מערכתית לנגיף הספציפי הזה. כשעמדנו בקו הזינוק להשיג את החיסונים, היינו בקו הזינוק עם כל המדינות האחרות בעולם. אם רצנו מהר יותר – ובהיבט הזה ישראל טובה ויודעת לרוץ מהר – היו לנו הסכמים טובים לחיסונים ולתרופות. בשפעת פנדמית, כל העולם נערך לזה. לכן להערכתי אם לא היו לנו הסכמים נצורים ואפשר לזהות מראש מי החברות שיעבדו על לייצר את החיסונים האלה, אפילו שהזהות הספציפית של הזן שיגרום לפנדמיה לא ידועה, אלא דברים שאפשר להיערך אליהם מראש. אפשר לרענן את ההסכמים האלה אחת לכמה זמן כדי לוודא שעובדים עם החברות הנכונות. זה דבר שאפשר לעשות לו היערכות מערכתית. כך גם לנושא התרופות. הדבר האחרון שאני רוצה לציין, שכדי לשפר את אמון הציבור, נושא מאוד חשוב הוא הנושא של מעקב אחר תופעות הלוואי. גם פה צריך להיערך בהמשך לממשקים טובים שיוכלו לשקף לציבור את המציאות. אלה דברים שחלקם נבנו בקורונה ואחריה משום מה ביטלו אותם. אלה דברים שאפשר לעבוד עליהם עכשיו כדי שכל הממשק שלנו עם הציבור, יהיה הרבה יותר טוב ונגיע להצלחה טובה יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. נציגי מל"ל ורח"ל, מי נמצא? << אורח >> טל ברוש: << אורח >> אפשר להוסיף משהו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהמשך לדברים האחרונים? בבקשה. << אורח >> טל ברוש: << אורח >> רצית להתייחס לנושא מפעל החיסונים. העלית את זה קודם, מפעל חיסונים ישראלי. בעבר לישראל הייתה יכולת ייצור עצמית של חיסונים. משרד הבריאות החזיק בה ואחריו גם גופים אחרים, לדוגמה החיסון לאבעבועות שחורות. אין לנו כיום כל יכולת לייצר חיסונים לבני אדם בארץ. יש יכולת לחיסונים וטרינריים. נערכו דיונים על כך בעבר, לפחות בצט"ם. יקר מאוד להקים מפעל חיסונים לבני אדם. מפעל שלא יעבוד, ושייצר משהו רק בחירום, זה לא משהו אפשרי להחזיק בו לטובת איום עתידי. אם יקום מפעל, זה מפעל שצריך לייצר משהו בשגרה. הפארמה צריכה למצוא בזה רצון, זה צריך לבוא מהם או בהשקעה גדולה מאוד מהמדינה. ככל שידוע לי, אנשי מערכת הבריאות לא היו בעד להשקיע את ההשקעה הזו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נשקיע בינתיים בחץ. אבקש מרח"ל, מל"ל. יניב בבקשה. << דובר >> יניב ארד: << דובר >> צוהריים טובים אדוני היושב-ראש. לצערי הרב אין לי שום אינפוט להציג לך בנושאים האלה. אלה לא נושאים שהמל"ל התעסק בהם במישרין. אולי הבונוס פה הוא לרח"ל. הגם שאני נהנה מאוד להופיע בפני הוועדה שלך בנושא הזה, צר לי, אין לנו שום ערך מוסף בסוגיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המעורבות שלכם בקורונה הייתה משמעותית מאוד, נכון? << דובר >> יניב ארד: << דובר >> המעורבות שלנו הייתה כי אנחנו המטה של ראש הממשלה. ראש הממשלה הנחה את ראש המל"ל דאז, מאיר בן שבת, להוביל את האירוע. היות שהתוכניות הנצורות היו לשפעת פנדמית, הן היו תחת גוף אחר במדינה במשרד הביטחון. לכן ראש הממשלה הנחה את ראש המל"ל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מזכיר לי בתור סגן שר הביטחון לשעבר, אנחנו חסרים בחוק העורף. בשאלה, איך מדינת ישראל נערכת לחירום? אנחנו לא סגורים. הנה עוד משימה לממשלה הבאה. אנחנו נעבור לרח"ל. תודה. << דובר >> יניב ארד: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. << דובר >> מאיה ענבר: << דובר >> אנחנו אחראיים על שני דברים שאנחנו מתעסקים איתם מספר שנים. אחד, גיבוש תרחיש הייחוס. זה תקוע במשרד הבריאות. גם כל חברינו לפנינו אמרו שלא יודעים לאיזה זן להיערך או לאיזה עולם להיערך לכן אנחנו כותבים מחדש שוב ושוב. אנחנו מבינים שתרחיש הייחוס, אם אנחנו מתייחסים לזן מסוים - - - אבל אנחנו ממש בשלבים הסופיים של זה. כך גם בתפיסה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין מה אמרת עכשיו? תחזרי על מה שאמרת. השלבים האחרונים של מה? << דובר >> מאיה ענבר: << דובר >> של כתיבה של תרחיש ייחוס. גם כל חברינו כאן, חבריי ממשרד הבריאות, אמרו שאנחנו לא יודעים למה להתכונן, כי אין זן שאליו אנחנו מתכוננים, זו שפעת לא ידועה. כשכותבים תרחיש ייחוס, צריך לדעת למה להתייחס. התרחיש שכתבנו ואנחנו מנסים לקדם אותו עכשיו זה אצלם, במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במצב הזה, זה נכון. זה לא מצב שאנחנו יודעים איזה אמל"ח יש לאויב או מה המוטיבציה שלו. אנחנו במצב של חוסר ודאות. צריך להחליט כיצד מתגוננים, נכון? במצב של אי-ודאות. לכן יש מה לעשות - - - כן, הערה מהקהל. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> לפני המלחמה האחרונה הוחל מהלך של חידוש תו"ל פנדמיה במשרד הבריאות, בהובלה של המשנה למנכ"ל. נערכו כבר שתי פגישות בנושא והתחילה המלחמה. אני מקווה שעכשיו זה יחזור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכל המלל החשוב שהיה פה, זה אחד מהמשפטים הראויים. << דובר >> אור קריגר: << דובר >> יותר משמחים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא משמחים. הרלוונטיים. זו בדיוק מטרת הדיון הזה. אני בשלבי סיכום והסיכום שלי אחרי שאני אגיד כמה דברים, אני אבקש ממנכ"ל המשרד, והוא יעביר מייד למשנה, למסור לנו בתוך חודש מה דעתו על מדיניות הרכש, על החזקת המלאי ועל הפקודות הנצורות. הקשר עם הציבור. הגיע הזמן, לא לחינם הכנסנו את הנושא הזה תוך כדי מהומה ביטחונית. זה מסוג הדברים שצריך להתכונן אליהם כמו שצריך להתכונן לרעידת אדמה. רעידת אדמה, פנדמיה ומלחמה הולכים יופי ביחד. הם לא באים בטור. כן, בבקשה. << דובר >> מאיה ענבר: << דובר >> אנחנו מחכים לסגור את עניין תרחיש הייחוס עם ההתייחסות האחרונה של משרד הבריאות, אני מניחה שתגיע עם התו"ל שלהם. אנחנו בשלבים אחרונים בכתיבת התפיסה לטיפול בפנדמיה שתתייחס לכל מה שנאמר פה על תרחיש. הוא תרחיש רחב יותר ללא התייחסות ספציפית לזן מסוים. זו תהיה תפיסה שמבוססת על תחקיר הלמידה מהקורונה ומהפנדמיה שהייתה ומהפנדמיה שתהיה, ואומנם, אנחנו לא יודעים מי ומה היא, אבל אנחנו נעשה איזושהי תפיסה גנרית שתתאים לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. כאשר המשרד ישלים את הפעולה, אני מקווה שזה יקרה בחודשים הקרובים, אתם תשלימו. נראה לי נכון שעם בוא הנחליאלי או השפעת העונתית בהתכנס הכנסת החדשה, היא תצטרך לשמוע מה העליתם בחכתכם בתחום הזה. << דובר >> מאיה ענבר: << דובר >> זה חונה אצל משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה יעבור אל רח"ל בהצדעה, דרך משרד הבריאות. אנחנו עם האחים והאחיות. << אורח >> מור צור: << אורח >> צוהריים טובים. אני מור צור, אחות מפקחת במשרד הבריאות. אחראית על טיפות החלב במחוז דרום בבאר שבע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את לא בהסתדרות? << אורח >> מור צור: << אורח >> אני בהסתדרות האחיות. יושבת ראש ההסתדרות האחיות במחוז דרום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך זה עובד? << אורח >> מור צור: << אורח >> עובד מצוין. יש אצלנו כמה רמות ניהול, זה אפשרי. אני חייבת להצטרף לחברנו לוין שהציג את המחסור החמור באחיות בריאות הציבור. היום אחיות בריאות הציבור, אותו פול קטן של אחיות, נדרש לעשות שעות נוספות כדי לאפשר את פתיחת טיפות החלב בשעות אחר הצוהריים כדי לאפשר נגישות של האוכלוסייה להגיע להתחסן. אנחנו עושות זאת באהבה ובמסירות. זה אותו צוות שנדרש להגיע ולעבוד שעות רבות. גם ההתייחסות הכלכלית לתשלום עבור השעות האלה זו נקודת תורפה. אנחנו מגיעים לכל המשפחות. האחיות שלנו מתקשרות משפחה-משפחה לשוחח עימה, להסביר, להבין מאיפה נובעת ההתנגדות לחיסונים. אנחנו נתקלים פעמים רבות בטריקות טלפון ובאיומים בפנייה למערכות המשפט אם נמשיך להתקשר. אנחנו משתדלים לעשות ולהגיע לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה חוצה בני טובים ובני רעים, כולם. << אורח >> מור צור: << אורח >> כולם. כן. לעניין השפעת, אנחנו מחסנים רק בבתי הספר. מחוז דרום עדיין מחסן בבתי הספר. זה לא הופרט. יש חלק מהמחוזות מופרטים וחלק מהמחוזות, לא. ההיענות בבתי הספר לחיסוני שפעת כולל ההתחסנות של הקופות, לדוגמה במחוז דרום, היא לא גבוהה במיוחד. לדעתי ההיענות של השנה הקודמת הייתה משהו כמו 19%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עושים את זה בבית הספר? מציעים לאנשים? << אורח >> מור צור: << אורח >> האחיות שלנו נכנסות לבתי הספר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממש לכיתות עצמן? << אורח >> מור צור: << אורח >> בתוך הכיתות, מחסנות ב', ג', ו-ד'. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מודיעים מראש להורים? << אורח >> מור צור: << אורח >> ההורים מקבלים לחתום על הצהרת בריאות ואישור לקבלת חיסונים. בנוסף לחיסוני השגרה, לדוגמה ב-א', אנחנו מחסנים חצבת, חזרת, אדמת ונגד פוליו. בנוסף לזה אנחנו מחסנים חיסוני שפעת. ההיענות להבדיל מחצבת, חזרת, אדמת ופוליו, היא הרבה יותר נמוכה, לצערנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש מקום לשיפור. תודה. יש מישהו נוסף שנמצא בזום או באולם, שרוצה להוסיף לנו? בבקשה. << אורח >> גיא גורצקי: << אורח >> גיא גורצקי, קשרי חוץ של פייזר ישראל. אנחנו יצרנים של חיסונים ותרופות אנטי-ויראליות. זה לא הדיון כאן. רציתי לחדד דברים שעלו כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה, זה לא הדיון? << אורח >> גיא גורצקי: << אורח >> אני רציתי לחדד שתי נקודות שלאו דווקא קשורות אלינו, גם מדוח המבקר וגם דברים שעלו כאן. הפרסום וההסברה שמושקעים בהם מאמצים רבים מצד משרד הבריאות, הקופות, אחיות בריאות הציבור, רופא בריאות הציבור, נסמכים רבות על נושא של אמון הציבור במסרים. דבר אחד למדנו ואף עלה בדוח מבקר המדינה, יש קושי או יש דעיכה באמון הציבור במסרים האלה. חשוב מאוד לתת את הדעת על כך לבנות מחדש את האמון הזה באמצעות אותם גופים ממסדיים או מקצועיים שנתפסים בצורה הכי טובה על ידי הציבור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למשל, מה? << אורח >> גיא גורצקי: << אורח >> קטונתי מלהגיד. זה דורש עבודה נפרדת. אחיות בריאות הציבור הן גורם אמין, רופאים הם גורם אמין, למרות שהייתה שחיקה במסרים. דובר פה רבות ספציפית על שפעת ופנדמיה. ההיערכות העקרונית למשהו שיש בו חוסר ודאות גדול מאוד, דורש כמו בצבא ובמקומות אחרים, תו"ל סדור. זו עבודה שנעשית וחשוב להשלים אותה כדי שאם וכאשר יקרה משהו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי. דווקא שם כשלא יודעים, צריך לעבוד מהר ונכון. תודה רבה. שלא נצטרך לכם. אני אסכם ברשותכם. תודה שאתם פה. כן, משרד החקלאות? << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> אנחנו המקור לבעיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סוף-סוף לא מתעסקים בכלבים. << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> הזכרת את הכלבים, הכרסום או הרתיעה של הציבור מחיסון ילדיהם מזדחלת גם לרתיעה של הציבור מחיסון הכלבים שלהם כנגד כלבת. אנחנו רואים תופעה כזו שהיא עדיין שולית והולכת ומתגברת. בנגע לנגיפי השפעת, זו כבר לא רק שפעת עופות. בארבע השנים האחרונות השפעת פוגעת במגוון רחב של יונקים עם תמותות המוניות של יונקים ימיים עם התפרצות קשה של שפעת בבקר לחלב בארצות הברית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה על הבורות, אין מחסום בדרך כלל? << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> הנגיף הזה עבר אבולוציה ונכון לעכשיו, הוא יודע לעבור בין פרה לפרה ולא ידע לעבור מאדם לאדם אף שאנשים נדבקו. לכן ההגעה לחיות משק, עופות ובקר שקרובים יותר לאדם, זה בהחלט מקור סיכון גבוה יותר להתפתחות של שפעת. נכון לעכשיו הזן שפוגע בעולם נקרא 1N5H. הזנים האלה יכולים להשתנות תדיר. יש אבולוציה. גם הזנים הללו מהשנים האחרונות הם לא אותם זנים שהיו לפני ארבע וחמש שנים. אנחנו נמצאים בקשר עם הצט"ם ממשרד החקלאות. נמצאים בקשר רציף עם משרד הבריאות לגבי התפרצויות של שפעת בעופות בישראל, בכל התפרצות של שפעת בעופות יש נציבות של משרד הבריאות לוודא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עוד הפעם? כשיש התפרצות של שפעת שהכרתי, עבדנו ביחד. << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> במקום יש נציגות של משרד הבריאות והעובדים באתר שנחשפים לעופות נגועים מקבלים טיפול מונע בטמיפלו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם נפגעים ולא מעבירים. הם לא נשאים? << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> הם עלולים להידבק. המחלה די קטלנית בבני אדם. כ-50% תמותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני זוכר, היינו מלובשים היטב. << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> יש ציוד מיגון, גם טיפול מונע כנגד הידבקות במחלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו לא שפעת עופות שפוגעת המונית בעופות, לא תיצור פנדמיה אנושית. << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> נכון לעכשיו לא. כל השפעות, כל הפנדמיות הגדולות של השפעות, כמו השפעת הספרדית של 1N1H מ-1917 מקורה בעופות. שפעת החזירים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שיצאה מפוקוס, יצאה משליטה. << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> זה מתחיל בבעלי חיים, בעופות בדרך כלל. עשינו מספר צעדים מבחינתנו, תוכנית מגירה להתמודדות עם שפעת ובקר, היה והנגיף יגיע לישראל. עד עכשיו סביב כל מוקד שפעת בישראל, משרד החקלאות בשיתוף המועצה לענף החלב, מבצעים בדיקות של כל הרפתות בטווח עשרה קילומטרים. עד עכשיו לא מצאנו, אף פרה נגועה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פה וטלפיים זה לא מהזן הזה? << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> לא. זו צרה אחרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התחלתי לראות שיש שוב כאלה, ליזול בכניסה ליישובים. << אורח >> תמיר גשן: << אורח >> יש זן חדש של פה וטלפיים שמתפשט בעולם, הגיע מארצות אפריקה הדרומית, הגיע לסין, טורקמניסטן. זה סיפור אחר, מורכב. אנחנו מקווים שאנחנו כבר בבלימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה תמיר, בשמחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, כל אחד מהתחום, מהארגון, מהנושאים. לא סתם דיברתי על רעידות אדמה. מתוקף הנסיבות, מתקהה תשומת הלב שלנו לאיומים ושאר מרעין בישין מהסוג הזה של רעידות אדמה ופנדמיה. אנחנו לא רשאים להיפטר מזה. זה לא הגיוני. אם לא בגללם הספר, לפחות בגלל עם הנצח, מי שרוצה להגיע. צריך לעשות מאמצים. הפנייה או הפניות תהיינה למשרד הבריאות ואם אני מבין נכון, בלג שני לרח"ל ויחזור הנה. משרד הבריאות מתבקש להיענות לפנייה שלנו, לעסוק בה, להתייחס למספר נקודות ולהשיב לנו בכתב בתוך כחודש על הנקודות הבאות – לסכם את אסטרטגיית המאבק נגד שפעת בכל מה שקשור בהצטיידות בתרופות. צריך לקבוע את האסטרטגיה ולהצטייד, לקבל החלטה אם זה 1%, 10%. שמעתי על מדינות נאורות שמצטיידות ב-25% ו-50% תרופות. אנחנו לא נכנסים, אנחנו לא אנשי מקצוע. צריך לקבל החלטה. כך למדנו, שמבקר המדינה עוסק בתהליכים הגיוניים, לא נכנס לפרטים. לקבל החלטה, לבצע, ולשלם את המחיר. בנוגע לחיסונים, אסטרטגיית הרכש, ההסכמים הנצורים, התקציבים אם צריכים לשמור אותם. צריך להכניס פנימה את ההתייחסות להקמת יכולת כחול לבן. אפשר גם להחליט לא, לא בבית ספרנו או לא עד שתקרא הצעה לחבר ייצור נוסף בשגרה. צריך לקבל החלטה לגבי אסטרטגיית ההתכוננות, הרכש של חיסונים. אנחנו ביססנו את ההבנה שלא מצטיידים בכמויות של חיסונים טרם יודעים מול מה אנחנו עומדים. לגבי החיסונים בשפעת העונתית, שמענו דיווחים שונים. צריך בוודאי להקפיד שיש לנו בזמן את הכמות ואת האיכות הנחוצה של חיסונים לשפעת העונתית עבור מה שבאחריות משרד הבריאות והמגזרים שאחראיות עליהם הקופות. התחדד הצורך לקיים את השיח. דיברנו על לנסות לאתר. יש שכל רב בשולחן הזה, בשולחנות. אנשים אינטליגנטיים, בעלי אכפתיות גבוהה. צריך לקיים מערך שמחפש איך להתמודד עם סטיכיה שמחברת סוג של בורות, זו אולי המילה הנכונה, עם אטימות חברתית. סוג של מינון של זה. אני יודע שאני לא קולע לעמדתם של כל אזרחי ישראל. יש זרם מרכזי, יש אמירה עקרונית איך נכון ללכת. אני מבקש שעידן הנאורות הרציונאליות לא ייעלם, לא ידעך. המשימה שלנו היא לגרום לכך שעד רמת האיומים נפנה למשטרה, לבית משפט? בטובות? לקיים את השולחן העגול או האובלי הזה, עם הגורמים השונים, ההורים, משרד החינוך, רשויות מקומיות, המגזר העסקי ועוד. שמענו על הצורך בחיזוק כוח האדם במגזר בריאות הציבור. רופאים, אחיות, אולי עובדי עזר. אין ספק שהדבר הזה נכון. חקיקה, שמענו על חוק מסוים. אני מצפה ממשרד הבריאות לומר לנו, למשרד הרלוונטי, איזו חקיקה נדרשת כדי לחזק את היכולת שלנו להתמודד עם התופעות האלה הכימיות או ביולוגיות, מה סיכמנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביולוגי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ביולוגיה. אמרנו שהמנכ"ל או מי מטעמו, יגיב בתוך כחודש לוועדה, יסכם היכן אנחנו עומדים, מה התהליכים שמתבצעים או שהתבצעו כדי שנסכם באופן רשמי את העמדה של משרד הבריאות. אני מבין ומבקש להתחבר לעמדה של החברה ענבל מרח"ל. אני מבין שהעמדה הזו, ההתמודדות עם התרחיש, אמורה לעבור לרח"ל. אני מבקש לומר שהוועדה תקיים ישיבה בתוך כחצי שנה לאחר עיבוד המענה של משרד הבריאות על ידי רח"ל. חשוב מאוד שהבית הזה ימשיך לעקוב אחר הנושא כמו שהוא עוקב באופן הדוק בנושא האיומים הביטחוניים. הוא גם שם לב לרעידות אדמה והנושא הזה חייב להיות על הפרק. אני מודה לכולכם שבאתם ובזום. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:55. << סיום >>