פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 228 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ו (03 במאי 2026), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> בטיחותם של המטופלים הסיעודיים והעובדים הזרים בענף הסיעוד הביתי בזמן מלחמה  << נושא >>   נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר חברי הכנסת: סמיר סעיד מוזמנים: זיו בלאוס – ר' חטיבת קשרי חוץ וזרים, משרד הביטחון שהם כורך – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים יאירה מרדכי – מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים אלירן מרדכי – אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים ד"ר ינון שנקר – מנהל מיזם METAPELET, אימפקט לעתיד בריא נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי גלית בן עזרי – אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי חמה ישראלי שמייסר – מנהלת אגף בכיר מערכי דיור, מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי משתתפים באמצעים מקוונים: אע"ב בילי פרנקל – רע"ן תוכן, פקע"ר, משרד הביטחון רס"ן במיל' נורית ברקי ליברמן – מפקדת דסקים חברה ישראלית, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: דניאלה קאולי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בטיחותם של המטופלים הסיעודיים והעובדים הזרים בענף הסיעוד הביתי בזמן מלחמה << נושא >>   << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכם, צוהריים טובים, היום יום ראשון בשבוע, ט"ז באייר, תשפ"ו 3 במאי 2026. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא, בטיחותם של המטופלים הסיעודיים והעובדים הזרים בענף הסיעוד הביתי בזמן מלחמה. בשעת חירום, כאשר אזרחי ישראל מתמודדים עם מציאות מורכבת של איום ביטחוני מתמשך, ישנן אוכלוסיות פגיעות במיוחד, ובראש ובראשונה המטופלים הסיעודיים הקשישים ואנשים עם מוגבלות אשר תלויים לחלוטין בסביבתם הקרובה ובמערך התמיכה שמקיף אותם. במקרים רבים מדובר באדם סיעודי, ועובד או עובדת זרה שחיים יחד בדירה. במבצע שאגת ארי ולפני כן במבצע עם כלביא ראינו לצערנו הרוגים ופצועים גם בקרב אוכלוסייה זו וגם בקרב העובדים הזרים. החובה שלנו היא לעשות הכול כדי למנוע את ההרוג או הפצוע במלחמה או במבצע הבא עם המטופל ועם העובד או העובדת הזרים שחיים איתו. בדיון היום אבקש לשמוע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ומפיקוד העורף אלו פעולות ביצעו כדי להבטיח את שלומם של המטופלים הסיעודיים והעובדים הזרים החיים איתם בזמן המלחמה, אם קיימים נהלים ברורים לשעת חירום עבורם, אם יש מענה מספק למצבי אזעקה כאשר המטופל מרותק למיטתו, אם העובדים הזרים בסיעוד מקבלים הדרכה בשפתם ומה הם הלקחים שהופקו ממבצע עם כלביא וממבצע שאגת ארי. נתחיל בבקשה עם רשות האוכלוסין ואחר כך עם פיקוד העורף. בבקשה. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> שלום לכם. יאירה מרדכי, מנהלת אגף סיעוד. עם פרוץ המלחמה לקחנו את הנושא בהבנה מלאה של הצורך להחזיק את האירוע הזה בשתי ידיים כדי לשמור על יציבות במשק בתחום הסיעוד. לכן נקטנו שורה ארוכה מאוד של מעשים בהם בין היתר מייד למוחרת פרוץ המלחמה יצאה איגרת של ראש המינהל, שעדכן והנחה כיצד יש לפעול עם כל הנושא של היתרים, הארכת רישיונות, ויזות כניסה, וכדומה. פעלנו באופן מיידי להאריך רישיונות וויזות כניסה של עובדים זרים שיצאו מהארץ ונתקעו או ייתקעו, נכון לאותה נקודה, בחו"ל. פרסמנו הנחיות בדבר התנהלות אחראית ורצויה של מטופלים סיעודיים בעת אזעקה והנגשתם לעובדים הזרים. הפצנו הנחיות בשפתם של העובדים הזרים, בשפות שונות בשיתוף עם פיקוד העורף. העברנו את המידעים האלה לקבוצות ייעודיות של עובדים זרים. פעולות נוספות שעשינו – ובינרים לעובדים הזרים, לעובדים בסיעוד עשינו שני ובינרים ייעודיים לעניין הפגה של מתח וחרדה, וגם ובינר לעניין של התגוננות בשיתוף עם פיקוד העורף. את שני הוובינרים בסיעוד עשינו בשיתוף גם עם ג'וינט אשל – בבית הספר להזדקנות בכבוד. עשינו בשפות שונות לכלל העובדים הזרים, בהם גם העובדים בסיעוד וכמובן, הפצנו את ההרצאות האלה, הן היו בתפוצה מרשימה מאוד, הפצנו אותן עם יכולת לתרגם אותן לכל השפות למיניהן. העובדים הזרים קיבלו לטלפון הנייד שלהם, מסרון שמנחה אותם להיכנס, לצפות בהרצאות הללו. הן גם פורסמו ביוטיוב, ואפשר לראות שגם שם מספר הכניסות והצפיות מרשים מאוד. במהלך המלחמה קיבלנו גם דרישת שלום מרגשת מעובד זר שניצל עם המטופל שלו, והוא סיפר שהוא השתתף כמה ימים קודם לכן בוובינר כזה שעשינו בשיתוף עם פיקוד העורף והיה לו ברור מאוד כיצד עליו להתגונן ולפעול. העובדים הסוציאליים שלנו, המפקחים הארציים ביחידה הסוציאלית שבאגף סיעוד, יצאו למלונות שאליהם התפנו מטופלים סיעודיים המעסיקים עובדים זרים, וביקרו אותם, עמדו על הצרכים. היינו בקשר רציף וישיר עם כל המפקחים הארציים בלשכות הפרטיות והעובדים הסוציאליים שלנו הנחו אותם כשעלו שאלות שנדרשו להכוונה, להנחיה ולליווי נוסף מצד היחידה אצלנו. נקטנו שורה של צעדים כדי שיבואו ויתמכו את העובדים הזרים הללו. גם צוות של המינהל היה בקשר עם השגרירויות השונות כדי להעביר מסרים מרגיעים ולשמוע צרכים שעולים גם מצד האוכלוסיות הללו של העובדים הזרים. הצלחנו בעבודה משותפת, היינו בשולחן עגול משותף עם משרד הרווחה, וובינר שעשינו למטופלים הסיעודיים שמחזיקים עובדים סיעודיים ולבני המשפחה שלהם. פעלנו במגוון פעולות לשמור על היציבות הזו ולמנוע מהעובדים הזרים לצאת רק בשל בהלה או קושי ומורכבות בגלל המצב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. יופי תודה. את יכולה להתייחס מה עושה עובד זר למטופל המרותק למיטתו ולא יכול להגיע למרחב המוגן? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> כפי שכבר מסרנו בעבר, רשות האוכלוסין וההגירה אינה אמונה על הנושא הזה. מי שמחלק הנחיות להתגוננות, מי שנותן הנחיות להתגוננות בשעת חירום זה פיקוד העורף. אולי יותר נכון שהנציגים שלהם יאמרו את זה פה, שההנחיות הן להציל חיים וכך אנחנו נדרשנו להעביר את המסרים הללו, אבל כמובן, מי שמנחה בעניין זה פיקוד העורף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס ללקחים שהופקו? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> חד-משמעית להרגיש, להיות בשטח, להיות עם נותני השירותים, אם זה הלשכות הפרטיות, אם זה המטופלים, להסתכל באופן רחב יותר לגבי משרדי ממשלה נוספים, ביטוח לאומי, משרד הרווחה, ביחד לשלב כוחות ולהבין את הצרכים בזמן אמת ולפעול בהתאם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פיקוד העורף, בבקשה. << דובר >> בילי פרנקל: << דובר >> שלום, איתי פה נורית, ראש הדסק של שפות והיא תתייחס לכל העניין של שפות - - - אני בילי אני ראש תחום התוכן, ונורית איתנו היא ראשת דסק שפות והיא תתייחס להדרכות ולמידע שהועבר למטפלים הסיעודיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לפרט לנו מה הפעילות שלכם במבצע שאגת הארי? << דובר >> בילי פרנקל: << דובר >> נורית תשמח לענות על השאלה, היא בזום. << דובר >> נורית ברקי ליברמן: << דובר >> צוהריים טובים, אני נורית, מפקדת הדסקים בענף ההסברה. כמו שיאירה אמרה, עבדנו בשיתוף פעולה במהלך כל המערכה והמלחמה הזו עם רשות ההגירה והאוכלוסין ועם CIMI היא העמותה שאחראית על העובדים הזרים שזכתה במכרזים של ההסכמים הבילטרליים, כל מי שמגיע תחת ההסכמים בילטרליים. תחת הנושא הזה העברנו עשרה ובינרים שונים, גם למטפלים סעודיים באנגלית וגם בשפות שונות. כל הוובינרים האלה לוו עם מתורגמן, כדי שכל מה שנגיד יתורגם לשפה הרלוונטית כדי שהם יבינו עד תום. בנוסף הופצו חומרי הסברה כתובים וחומרי הסברה בסרטונים בשפות הייעודיות. מדובר על כעשר שפות זרות שתורגמו אליהן החומרים כדי שלכל אחד יהיה את החומר בשפה המובנת לו. אספר שאחרי סבב הוובינרים האלה פניתי לכומר של הקהילה ההודית בשאלה ובבקשה אם הם צריכים משהו, והם חזרו אליי ואמרו שהחברים אצלם קיבלו את כל המידע שהם צריכים ולא זקוקים לדבר מעבר לכך. הם היו בוובינרים גם בהינדי וגם באנגלית, כך גם בטגלוג ושאר השפות של העובדים הזרים. כמו שיאירה אמרה נכון, קיבלנו אסמכתה שזה עובד. לצערי פעם אחת זה נגמר פחות טוב אבל המטופלת ניצלה, ובפעם אחרת שתיהן ניצלו, גם במושב עדנים וגם מה שהיה בתל-אביב, אלה שתי נשים, מטפלות סיעודיות שהיו בוובינרים, קיבלו את ההנחיה, וכאמור אחת מהן ניצלה עם המטופלת שלה, כי היה להן ממ"ד, ובבית שלא היה בו ממ"ד, הצליחה המטפלת להציל את המטופלת הסיעודית ולצערנו הרב, היא לא הספיקה להינצל. אבל הן קיבלו את המידע ידעו מה עליהן לעשות ופעלו בהתאם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס מה עושה עובד זר למטופל המרותק למיטתו ולא יכול להגיע למרחב המוגן? << דובר >> נורית ברקי ליברמן: << דובר >> ההנחיה אומרת, אנחנו הגורם המנחה, אנחנו לא אומרים להם אתה צריך ללכת לקחת וכאלה, מה שכן אנחנו אומרים ואנחנו מנחים את זה תמיד, זה שכל אדם באשר הוא צריך להגיע למרחב המוגן ביותר שהוא יכול, בהתאם לזמן ההתגוננות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא נוטש את המטופל? << דובר >> נורית ברקי ליברמן: << דובר >> שוב, אנחנו לא אומרים לו לנטוש או שלא לנטוש. למשל במקומות שאין ממ"ד ואין יכולת להתמגן בתוך ממ"ד או ממ"ק או מקלט, אין דרך לרדת, בילי תכף תדבר יש לנו בדיוק את הנוסח שהם מקבלים, אבל ההנחיה הכללית אומרת בעצם להגיע למרחב המוגן ביותר. אנחנו כמובן לא אומרים אם - - - כל אחד צריך להגיע למרחב המוגן ביותר, כמובן. בילי, תרצי להוסיף? << דובר >> בילי פרנקל: << דובר >> נורית התייחסה להנחיות שהפצנו. הנחינו בהן לעשות היערכות מראש עם בני המשפחה ועם המטפלים. לבחור מראש מרחב מוגן. אם קיים קושי להתנהל או לנוע, לשים שם מראש את הכיסא, מרותקי מיטה לשים מראש את המיטות בממ"דים או בחללים פנימיים בבית, להצמיד אותן מראש, ולהיערך ככל האפשר מבעוד יום. בעת קבלת התרעה מקדימה הנחינו לסייע ולקרב את המטופל למקום הבטוח ביותר שממנו בעת קבלת התרעה אפשר להיכנס למרחב המוגן, ובעת קבלת התרעה ההנחיה הגורפת שלנו, לכולם, היא להיכנס למרחב המוגן בזמן ההתגוננות ולהישאר שם עד לקבלת הנחיה מפורשת המאפשרת לצאת. את המידע הזה העברנו כפי שציינה נורית לידי רשות ההגירה, המעסיקים, חברות סיעוד במגוון רב של שפות ואמצעים. אבל אציין שבזמן שפיקוד העורף מנגיש את המידע ואחראי על הנגשתו ועל העברתו לאוכלוסייה הרלוונטית, אין זה מקומו של פיקוד העורף, לקבוע את האחריות החוקית של מטפלים סיעודיים ביחס למטופלים ולמשפחותיהם, והנחיית אותם העובדים מצויה לפתחם של הגורמים המפעילים אותם ואמונים על הפיקוח עליהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לתאר לי ספר לנו על הלקחים שהופקו ממבצע עם כלביא ועד למבצע שאגת הארי? << דובר >> בילי פרנקל: << דובר >> בעיקר בהיבטים של האוכלוסיות המבוגרות, הבנו שיש להן מוגבלויות כאלה ואחרות, הבנו שבעיקר צריך להנגיש יותר את המידע, לקבוע גם עבורם הנחיות ייעודיות, שמנו דגש רב מאוד על אותן הנחיות שציינתי קודם, של היערכות מוקדמת והגעה לאותם קהלי יעד במגוון רב של אמצעים, גם דרך קבוצות ואטסאפ ייעודיות וגם דרך הגורמים שעובדים איתם ואמונים עליהם. בהתאם לכך נעשתה הסברה ייעודית רבה מאוד, ממש אל מול המעסיקים והעובדים כפי שתיארנו פה קודם, בשביל לשפר את יכולת המיגון שלהם. << דובר >> נורית ברקי ליברמן: << דובר >> אני אוסיף, שאחד הלקחים שעלו הוא שהיערכות מוקדמת, לא רק בזמן מלחמה או בזמן חירום, יודעת ותפתור רבים מאוד מהמקרים שאנחנו מתמודדים איתם, היותר מסובכים, היותר קשים, כמו מרותקי מיטה. שימו לב למשל את הדוגמה שנתנו קודם במושב עדנים, המטופלת שהייתה באמת בוובינר הראשון שעשינו, ידעה להעביר את המיטה של המטופלת, כי היא מרותקת מיטה, היא העבירה אותה לתוך הממ"ד ובעצם עברה לישון איתה ביחד בממ"ד ובכך בעצם החיים שלהן ניצלו. כלומר היערכות מוקדמת וידע מוקדם בהחלט מצילים חיים וזה אחד הלקחים הראשונים שעלו ובעצם ביום הראשון כבר בשעה הראשונה היו אצלנו חומרי הסברה ב-16 שפות והם הופצו לציבור הרחב, כלומר גם לעובדים הזרים וגם לעולים, חדשים ולכל גורם אחר בארץ, שצריך לקבל מידע בשפות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. משרד החוץ, זיו, האם קיבלתם תלונות או פניות מהשגרירים בנושא? ואם כן תפרט. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> למעשה, כבר בתחילת המלחמה פנו רוב השגרירים של המדינות, שלהן יש עובדים זרים ואני מדבר בעיקר על התאילנדים וכל אלה שנפגשו איתך בפגישה הקודמת, שהם די מאורגנים יחד, הם גם מחליפים דעות יחד, הם רק ציינו את הדאגה שלהם לאור המצב וביקשו שנבחן כיצד לסייע. כמובן העברנו את זה לכל הרשויות הרלוונטיות שמתעסקות בזה. הדאגה שלהם הייתה בעיקר על רקע האירועים הקודמים שהיו, דוגמת חקלאים, שבעבר חשבו שמנעו מחקלאים אפשרות להתפנות, וזה נמצא כלא נכון, זה היה יותר מקרה הפוך, שהעובדים עצמם העדיפו להישאר ולא רצו להתפנות יחד עם חבריהם. רק חידדנו להם שאנחנו מעבירים את ההודעה והפעולה נעשתה ביחד עם פיקוד העורף. פיקוד העורף לדוגמה, חידד את ההנחיות שלו לאזורים שמוגדרים אזורים שלא ניתן להמשיך לעבוד בהם. אם אתם זוכרים, זה קרה גם במלחמה הקודמת לקראת סופה בהמשך ועכשיו גם במלחמה הנוכחית, זה קרה ממש הלכה למעשה, הוגדרו אזורים שלא ניתן להמשיך לעבוד בהם והעובדים, כמו גם המעסיקים שלהם, התבקשו לציית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביטוח לאומי, מה קורה אם עובד זר שנפצע או שנהרג, מבחינת הטיפול שלכם? << דובר >> נטלי גבאי: << דובר >> ברמת העיקרון עובד זר שווה ערך לאזרח במדינה. אנחנו משלמים עבור הטיפולים, עבור הטסת הגופה ככל שיש, קצבה, ממש כך. אני לא מכירה היום שיש איזשהן תלונות או חוסר מיצוי זכויות בעניין. אם לוועדה הגיעה איזושהי פנייה, כמובן נשמח לדעת, << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא ראיתי. << דובר >> נטלי גבאי: << דובר >> לא הגיע, נהדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד הרווחה, שלום. את יכולה לפרט את הפעילות שלכם בנושא עזרה לקשישים ונכים בזמן מלחמה? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> כן, אשמח להגיד. קודם כול כמו שאמרו קודמיי, משרד הרווחה לא אחראי על מיגון הבתים שלהם בקהילה. הוא אחראי על המעגל הראשון שנמצא במוסדות ושם אכן פונו בתחילת המבצע הנוכחי, פונה בית אבות בהרצלייה שלא היה מספיק ממוגן לבית אבות חלופי. יצאו הנחיות שמתארות את מה שמתואר פה, על היערכות והכנה של הבתים גם למשפחות וגם לעובדים שמלווים אזרחים ותיקים. נפתח חמ"ל אחוד של משרד הרווחה ומשרד הבריאות לפינוי של אזרחים ותיקים, שהם נעדרי עורף משפחתי או שהם בודדים או שמסיבה כזו או אחרת לא יכולים להגיע לממ"ד. 520 אזרחים ותיקים פונו על ידי משרד הרווחה, חוץ ממפונים שהם בעלי מוגבלויות במבצע הזה - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ולחלקם יש עובדים זרים - - - << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> חלקם הקטן יחסית כי משרד הרווחה יכול לפנות לתוך מוסדות של תשושים ועצמאים, רוב האנשים האלה לא מחזיקים בעובדים זרים. עם זאת אנשים כאלה שפנו, גם פונו על ידי המשרד. 40 פניות שזוהו כעובדים סיעודיים לגמרי, כאנשים סיעודיים, הופנו לחמ"ל של משרד הבריאות והם פינו למקומות שלהם. חוץ מזה משרד הרווחה שמע את המצוקה שאת מתארת ואת הדאגה הזאת ופתח מיזם חדש שנקרא מרכזי יום לילה שפעלו בלילה. אלה מקלטים ממוגנים שהיה בהם צוות ב-24 רשויות, פתחו מקלטים שהיו ערוכים לקלוט אזרחים ותיקים ועובדים זרים בתוך המקלט לשהות מ-07:00 עד 19:00 מה שנקרא, עם אנשי צוות עם איזו פינה חמה עם מיטות, זה מיזם חדש שעשינו כדי לעזור לאנשים שהם מרותקי מיטה או סיעודיים או לא יכולים לעשות את המעברים האלה. בנוסף עשינו סנכרון של כל המוקדים לאזרחים ותיקים שפועלים על כל מיצוי זכויות גם של ביטוח לאומי גם של משרד הבריאות גם שלנו גם של רשות ניצולי השואה להעביר את המידע הזה בכל המוקדים כדי שאזרחים ותיקים שפונים לכל מוקד שהוא, ידעו את כל הזכויות שלהם בכל המקומות ולא יעבירו אותם מאחד לשני. עם משרד הבריאות ועם המחלקה המשפטית יצרנו קוד אתי למטפלים בדיוק כדי לעזור למטפלים שנמצאים במצבים כאלה שבהם הם נקרעים בין החלטות כאלה, קוד אתי שאומר להם מה הם יכולים לעשות, מה בסדר אם הם לא מספיקים לעשות, כדי להציל את עצמם למרות המצב, וגם אותו הפצנו. אלה הדברים שעסקנו בהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי היה זכאי לפינוי? כי עברו דרכי מקרים רבים ואתם אמרתם על חלק שזה של משרד הבריאות, חלק של הרווחה, אבל מנגד על הפינוי אמרתם, "אנחנו מצטערים, אין החלטת ממשלה, אין מקור תקציבי". מי נכנס בפינוי? על סמך מה אתם מחליטים מי מפונה ומי לא? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> לא הייתה החלטת ממשלה, כמו במבצעים הקודמים שחבל הארץ מפונה לגמרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולא המלצתם, או שלא היה מקור תקציבי? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> אבל עם זאת, עשינו פינויים שמשרד הרווחה עשה על חשבונו, משרד הרווחה עשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומי נכנס בקטגוריה הזו? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> האנשים הרגילים, קודם כול, אנשים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה. רמת סיכון גבוהה ברמה המקצועית זה אנשים שהם חסר עורף משפחתי לגמרי, אנשים שהם בודדים, חיים בקהילה, נסמכים אולי על מרכז יום פעיל שיש בקרבתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש כאלה שהוצאתם אותם לכמה ימים, יש כאלה במשרד הרווחה שהלכו לרשויות המקומיות והיו כל מיני תורמים ודרכם פינו אותם לכל מיני מקומות. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> היו גם גורמים פילנתרופיים שנכנסו ופינו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, זה יצר איזה אי-שוויון, היו כאלה שקיבלו והיו כאלה שלא. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> אצלנו לא היה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני מדברת על רשויות מקומיות. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> אנחנו עובדים דרך הרשויות. כל מי שפנה לחמ"ל, קיבל תשובה והיה יכול לצאת. אנחנו הוצאנו לבתי אבות, לא כל האנשים רצו לצאת לבית אבות ולכן חלקם העדיפו לפנות לרשות וללכת דרך פילנתרופיה לבתי מלון או למקומות אחרים שהציעו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היו מלוניות או עמדות למשל בבית חולים שיבא. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> בית חולים שיבא פתח מועדון לילה בתוך בית המלון שלו. גם בדימונה נפתח מועדון לילה בתוך בית האבות וכך נוצר מענה 24/7. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלכם או של משרד הבריאות? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל היו גם פילנתרופים? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> נכון, היו גם גורמים פילנתרופיים שנכנסו והוציאו לבתי מלון. אנחנו לא הוצאנו לבתי מלון ולכן אנשים שפנו אלינו ולפעמים קיבלו תשובה אתה יכול ללכת לבית אבות כזה וכזה העדיפו לא ללכת לבית אבות לחדר לשניים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אלה שמתפנים לבתי מלון, מה הקריטריונים, מה צריך להיות שהם יפונו לבתי מלון ולא לבית אבות? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> לבתי מלון לפי הידוע לי מהרשויות המקומיות פנו אנשים שלא היה להם מיגון, לא יכלו להגיע, פחדו, זה היה סוג הפניות. לפחות בקרב אזרחים ותיקים ופחות בהקשר של עובדים זרים – רוב האזרחים הוותיקים לא רצו להתפנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי הם לא רצו בית אבות. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> נכון. וגם בצפון הגיעו אנשים אחרי תקופה ארוכה מאוד שהם לא היו בבית, חזרו אחרי פינויים ארוכים מאוד וחלקם לא רצו להתפנות. מי שפנה אלינו יצא ופונה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי שפנה יש כאלה שאמרתם, "אין לנו תקציב, אין החלטת ממשלה"? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> לא. חסם תקציבי לא היה פה. היו אנשים שביקשו להתפנות לדיורים מוגנים או לבתי מלון – זה לא יכלנו לפנות. פינינו לבתי אבות. נתנו אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, אם הם רצו לבתי אבות ועומדים בקריטריונים? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> לגמרי. לא יכלנו לפנות אנשים סיעודיים ומרותקי מיטה כי זה לבתי אבות של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. ינון שנקר? מנהלת הוועדה אומרת שיש לך מצגת להציג? << דובר >> ינון שנקר: << דובר >> כמה שקפים בודדים של נתונים. גברתי יושבת-הראש, ינון שנקר, המומחיות שלי היא בריאות ציבור גלובלית ואני כאן כמי שמנהל את מיזם METAPELET. נתחיל עם הפקת לקחים, מרשים לראות את הפעילות הממשלתית. אני זוכר שיחות עם נורית בחרבות ברזל, בכל מה שקשור להתארגנות לאותה אוכלוסייה ספציפית של עובדים זרים. יאירה אולי שכחה שבעם כלביא המנהל שלה משה נקש באמצע הלילה הפעיל אותנו כדי שאפשר יהיה לייצר עוד מספר סרטונים בשפות נוספות. (הצגת מצגת) חשבתי להדגיש שלושה דברים קצרים ברמה של להעמיק את הנתונים מעט יותר כי אנחנו צריכים להכיר בכך שהעובדים הזרים אינם בשפה שלהם, בדרישה שלהם, מתייחסים רק להנחיות פיקוד העורף. הינה כמה דברים קצרים שנעמיק את הידע גם כדי להיערך בהפסקת האש השברירית הזו אולי לעתיד . אחת, בסקר קצר, סקר נוחות מדגמי שנעשה בקרב עובדות זרות בסיעוד בחרבות ברזל, מתברר כי הצרכים הבולטים כפי שאתם יכולים לראות בשקף שלפניכם, הם קודם כול מידע על המצב הביטחוני וזה כולל גם את ההנחיות של פיקוד העורף אבל גם להבין מי נגד מי, מה קורה כאן וכדומה. הדבר השני, 18% שזה מאוד גבוה, זה בקשה לאיזשהו סיוע או תמיכה נפשית בתוך מצב החירום שבו הן נמצאות. קבוצות מיקוד שאנחנו קיימנו גילו שיש עוד כמה דברים שהעובדים הזרים, בעיקר המטפלות הזרות בסיעוד, מאוד-מאוד זקוקים להם. האחד זה מידע עדכני כל הזמן. בואו ניזכר, אנחנו פגשנו את מנחי פיקוד העורף, את קציני פיקוד העורף אל מול עינינו במהלך השידורים בטלוויזיה וברדיו, האזכור של ההנחיות היה עשרות פעמים בשעה. העובדים הזרים לא מקבלים את התזכורות האלה, את העדכון הזה, את ההדרכה הזאת באותו קצב. איך להתמודד עם הזקן בסוגיות ייחודיות לחירום. כל הכבוד, זה דבר שטופל ורק להעמיק אותו עם גורמי מקצוע נוספים. כיצד להדוף לחצים לעזיבה מיידית מצד בני משפחה בארצות המוצא, נושא שעלה באופן מאוד בולט בקבוצות המיקוד, הלחץ של בני המשפחה "תעזבו, תברחו, תצילו את החיים שלכם". הנושא של קבלת כלים לחיזוק חוסן עבורן ברמה האישית, גם ברמה של ההפוגה, ההפוגות שנדרשות לא רק למטופל, בין אם הוא אדם עם מוגבלות או אדם זקן, גם נדרשת להן. מידע על תנאים או זכויות, יש גורמים אחרים בוועדה הזאת שמתייחסים לנושא הזה, אני לא ארחיב, אבל גם חיבור לגורמי סיוע ו-CIMI הוא גורם אחד. אגב, מעניין שאם תסתכלו על הטבלה מה שהכי נמוך שם, פחות מ-4% זה צורך באיזשהו קו חם או קו שאפשר להתקשר אליו, יותר דברים פרגמטיים, פרקטיים שמגיעים עד אליהם. שלוש מסקנות שאנחנו סביבן גם ניסינו לפתור חלק מהבעיות שהועלו. אחת, מטפלת בסיעוד מיומנת, מעודכנת, בריאה עם חוסן אישי ומקורות לתמיכה רגשית בחירום וכמובן גם בשגרה, היא בעינינו המפתח לטיפול איכותי ובטוח למטופל שיוכל גם לשמור ולשמר את תפקודו, מה שנקרא דחיקת התלות גם בחירום ושחייו יינצלו מפגיעה, בין אם של מיירט, טיל או כטב"ם. מסקנה נוספת היא שעדכון מתמיד של אוכלוסיית המטפלים הזרים בסיעוד בשפות שמובנות להם, אגב, ספרדית, גאורגית, מולדבית, אוזבקית, יש שפות נוספות ולעיתים קשה מאוד למצוא מתרגמים אנושיים לנושא הזה, מותאמים לשונית ותרבותית. והנושא של ההתאמה התרבותית הוא בעיניי מאוד חשוב כי גילינו שיש צרכים שונים למטפלות זרות שונות. לא רק בשל עם מי הן נמצאות, אדם עם מוגבלות או אדם שהוא זקן, אלא גם בגלל התרבות שממנה באות המטפלות האלה. וכמובן הכרה טובה יותר של החברה הישראלית ומקורות תמיכה מקומיים. לא נראה לי שנכון להתייחס לאוכלוסייה הזאת שהיא די גדולה, אנחנו מדברים על כ-80,000 מטפלות סיעודיות בישראל, כאיזושהי קבוצה שהיא במנותק מהחברה הישראלית והיא רק נמצאת עם האדם הזקן. לא, הם גם נמצאים עם בני המשפחה המטפלים, הם גם יוצאים לסופרמרקט וכדומה ולכן הפתרון שתראו בשקופית הבאה ומי שמכם רוצה לסרוק תוכלו לראות כמה דוגמאות של פתרון טכנולוגי שלא ארחיב עליו כאן כי הוא כבר מוכר בוועדה, אבל בכל אופן, הוא יכול להנגיש את המידע ואת הניסיון וגם להתמודד עם הדברים הנוספים, שגם רשות האוכלוסין וגם פיקוד העורף יכולים להתחבר אליהם. ומילה אחרונה כמסקנה סופית והיא שאולי הוועדה הזו יכולה לקחת הובלה על יצירה של שיתוף פעולה דווקא בעת הרגיעה בין הסקטור העסקי, הסקטור החברתי והסקטור הממשלתי כדי לטייב את הפתרונות שאנחנו יכולים להציע לאוכלוסייה הזאת, שרק הולכת וגדלה לצד הצרכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו רוצה לפני שאסכם? << דובר >> נורית ברקי ליברמן: << דובר >> סליחה, אשמח להתייחס לנושא פיקוד העורף. לגבי המטפלים הזרים הועלה פה במצגת שהם מקבלים את זה רק בוובינר או שלא בתדירות שמקבלת שאר האוכלוסייה, באופן יום-יומי הם מקבלים הנחיות נוספות, תלוי מצב זאת אומרת שאם יש כרגע, לדוגמה אירוע של כטב"ם באזור מסוים שרלוונטי למטפלים או לעובדים זרים, הם מקבלים כמובן על הנושא הספציפי הזה עוד תזכורת איך מתמודדים ואיך מתנהגים בזמן חדירת כטב"ם. כך גם לגבי כל דבר אחר, ברגע שאנחנו מוציאים את זה לציבור הכללי, אנחנו מוציאים את זה גם בכל השפות והם מקבלים את זה ישירות לוואטסאפ שלהם באמצעות נאמני הסברה, באמצעות המעסיקים שלהם, באמצעות חברות כוח האדם וכמובן רשות ההגירה והאוכלוסין ושאר נאמני ההסברה שנמצאים אצלנו בקבוצות השונות וזה מגיע ישירות לטלפונים של עובדים זרים. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אני גם רוצה להוסיף משהו ששכחתי לציין, יאירה מרדכי, אנחנו גם הפעלנו קו סיוע בסיוע עם CIMI כמו שהזכיר ד"ר ינון שנקר, במגוון שפות לאורך כל השעות, שנתן מענה וסיוע לעובדים זרים וכמובן שלעובדים זרים יש גם כתובת נוספת שזו הלשכה הפרטית, שמלווה ותומכת את ההשמה הזו. אבל כמובן גם אנחנו פעלנו במישור הזה ונתנו קו סיוע לפניות שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. נסכם. הוועדה מודה לרשות האוכלוסין וההגירה ולפיקוד העורף ולמשרד הרווחה על הפעולות החשובות שביצעו מפרוץ כל מבצע כדי לשמור על בטיחות המטופלים הסיעודיים והאנשים עם המוגבלות בזמן המלחמה. כמו כן, על הפקת הלקחים שנלמדו עם הזמן. בפגישה שקיימנו עם שישה שגרירים ממדינות שונות בחודש הקודם סיפרנו להם על הפעולות שהממשלה מבצעת בנושא ולאחר דיון זה אני בטוחה שגם הם מבינים שהנושא החשוב הזה מטופל בצורה הרגישה והמקצועית ככל האפשר. אני מבקשת להודות למשרד החוץ על העזרה בנושא. אני נועלת את הישיבה, תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>