פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 229
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, ט"ז באייר התשפ"ו (03 במאי 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> 1. בטיחות העובדים הזרים בענף הבניה בתקופת מבצע שאגת הארי << נושא >>
<< נושא >> 2. קשיים בהבאת עובדים זרים מסין לענף הבניה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
חברי הכנסת:
סמיר סעיד
מוזמנים:
סמדר פרידמן
–
משפטנית בייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים
תאיר פרי
–
מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אליהו יפרח
–
סמנכ"ל האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ
נעמי אלימלך שמרה
–
עו"ד, מנהלת מחלקת אמנות, משרד החוץ
עדי דוד
–
מתמחה, מחלקת אמנות, משרד החוץ
ישי לוי
–
מינהל עובדים זרים, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה
חזי שורצמן
–
מהנדס, מפקח עבודה ראשי וראש מינהל הבטיחות, משרד העבודה
אריאל פרטוש
–
מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון
קרן גלבוע
–
עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה
עמית גריידי
–
רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון
שלמה אלוני
–
סמנכ"ל, המוסד לבטיחות ולגהות
דן ורשבסקי
–
רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית
ישראל אסל
–
עו"ד, יועץ משפטי, הפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה
ינון שנקר
–
ד"ר, מנהל מיזם METAPELET, אימפקט לעתיד בריא
גל לוי
–
פעיל חברתי
עופר בוארון
–
מנכ״ל, טנגה שנגנדה, קבוצת תאגיד סינית
יגאל דודיאן
–
מנכ"ל, דוידיאן עובדים זרים
שירן הלוי
–
מנהלת, תאגיד לעובדים זרים בענף הבניין
גולן אלבוגן
–
מנהל שיווק, תאגיד לעובדים זרים בענף הבניין
לי דוידזון
–
רכזת כוח אדם, תאגיד לעובדים זרים בענף הבניין
מוזמנים באמצעים מקוונים:
בילי פרנקל
–
רע"ן תוכן בפקע"ר, משרד הביטחון
נורית ליברמן
–
מפקדת הדסקים, ענף ההסברה, פיקוד העורף
שירי גז
–
המרכז לשלטון מקומי
אביתר חנן
–
רכז אסטרטגיה ומדיניות, ההסתדרות החדשה
דיאנה בארון
–
עו"ד, מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד
ייעוץ משפטי:
נעה בן שבת
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
אתי רוקח, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> 1. בטיחות העובדים הזרים בענף הבניה בתקופת מבצע שאגת הארי << נושא >>
<< נושא >> 2. קשיים בהבאת עובדים זרים מסין לענף הבניה << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים, היום יום ראשון, ט״ז באייר תשפ״ו, 3 במאי 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בטיחותם של העובדים הזרים בענף הבנייה בתקופת מבצע שאגת הארי, ישיבת מעקב לישיבה שקיימנו ב-17 במרס בעיצומה של המלחמה.
בישיבה הקודמת ראינו שישנה מחלוקת בין נציגי פיקוד העורף, משרד הבינוי והשיכון ומשרד העבודה והשלטון המקומי בשאלה על מי מוטלת האחריות לבצע פעולות אכיפה על קיומם ותקינותם של מרחבי מיגון תקניים באתרי הבנייה ועל מילוי הנחיות הבטיחות לעובדים באתרי הבנייה ברחבי הארץ.
עובדי ענף הבנייה מוגדרים כעובדי משק חיוני בזמן המלחמה, ופעילותם מותרת בשעת חירום בכפוף להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. במבצע עם כלביא נהרגו שני עובדים באתר בנייה ביהוד, ועובדים זרים נפצעו. במחויבות שלנו וביסודות כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ושל השלטון המקומי לעשות כל שביכולתנו להגן על העובדים גם בשעת שגרה וגם בשעת חירום.
כ-88,000 עובדים זרים עובדים היום בחברות הבנייה ובחברות הביצוע הזרות. העובדים הזרים, שאינם דוברי עברית ומגיעים ממדינות שונות כדי לעבוד באתרי הבנייה בישראל, לא מכירים את הנחיות פיקוד העורף, חלקם חדשים ולא חוו מלחמה בישראל. ראיתי סרטון של עובדים זרים שחשבו שהצפירה ביום השואה היא אזעקה, ורצו למרחב מוגן כשהיו בקומה עליונה של בניין באתר בנייה. של מי החובה להדריך את העובדים, מה עליהם לעשות וכיצד עליהם להתמגן ולשמור על חייהם בצורה הטובה והנכונה ביותר, בהתאם להנחיות פיקוד העורף?
ראש מינהל בטיחות במשרד העבודה הודיע בדיון הקודם כי הוציא הנחיה מיידית למנהלי אתרים לבצע בכל יום תדריך לעובדים הזרים להנחיות בדבר הפעולות הנדרשות מצד העובדים, כולל מפעילי העגורנים, בעת התראה ואזעקה. אבקש לשמוע את ההנחיה שפורסמה.
רשם הקבלנים מסר בישיבה שישקול לכתוב הנחיות לעבודה ואכיפה ייעודית בשגרת חירום, ושתיעשה עבודת מטה במשרד הבינוי ושיח משותף עם גורמי האכיפה הרלוונטיים. אבקש לשמוע מה נעשה מהישיבה הקודמת.
הוועדה ביקשה ממרכז השלטון המקומי וממשרד העבודה להיפגש בדחיפות ולדון בנושא האחריות על בדיקת המרחבים המוגנים באתרי בנייה. כמו כן, ביקשנו שיהיה ברור מי אחראי להעביר מידע על הנחיות שלא נאכפות לרשם הקבלנים שבסמכותו לקיים שימוע והפעלת סנקציות למי שלא עומד בהנחיות.
הנושא הנוסף שבו נדון הוא קשיים שהוצפו על ידי תאגידים בהבאת עובדים זרים מסין לענף הבנייה במסלול הפרטי. נשמע על כך מנציגי התאגידים.
נתחיל עם משרד הבינוי והשיכון. שאלה ראשונה, האם כתבתם הנחיות לעבודה ואכיפה ייעודית בשגרת חירום למנהלי אתרי הבנייה?
השאלה השנייה, מהם הפעולות שהמשרד מתכוון לבצע כדי למנוע היפגעות עובדים באתרי בנייה בזמן מלחמה? בבקשה.
<< דובר >> עמית גריידי: << דובר >>
שלום, עמית גריידי, רשם הקבלנים. אני אענה רק על השאלה הראשונה. אכן כתבנו. התחייבנו בפעם הקודמת, עשינו עבודת מטה וכתבנו הנחיה שנוגעת לדרך שבה אנחנו, כרשם הקבלנים, נוכל לאכוף את הוראות חוק רישום קבלנים בקשר לנושא שעליו אנחנו דנים, בטיחות באתרי בנייה, בזמן הוראות של התגוננות. דרך אגב, זה נכון לעובדים זרים וגם לעובדים לא זרים, ישראלים, לכל העובדים באשר הם.
השורה התחתונה היא שאימצנו מודל שאנחנו עושים עם מנהל הבטיחות במשרד העבודה. מנהל הבטיחות במשרד העבודה הוא המומחה בבטיחות, והוא מביא לי דוחות כאשר הם מגיעים למסה קריטית מול קבלן מסוים, ואותו קבלן מגיע אליי לשימוע ומוטלות עליו סנקציות. את אותו מודל אני מבקש ליישם גם בקשר לסוגיה הזו, רק מול פיקוד העורף.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רק תגיד מה זה מסה קריטית.
<< דובר >> עמית גריידי: << דובר >>
כאשר אקבל מידע מפיקוד העורף, וצריך לשים את זה על השולחן, הם הגורם המומחה בעניין הזה. ברגע שהם יגידו לי, הנה, יש פה אתר, יש בו את ההפרות האלו והאלו, אנחנו נביא לשימוע את הקבלן הזה, ונפעל מולו בסנקציות המתאימות.
אנחנו מוכנים לעזור במפקחים, בסיוע, בהגעה לשטח. נעשה כל מה שצריך, אבל הדוח בסוף צריך להיות חתום על ידי פיקוד העורף. אנחנו יוצרים איתם קשר בעניין הזה. אנחנו רוצים להיות מוכנים. אני מקווה שלא תהיה פעם הבאה, אבל ככל שתהיה פעם הבאה, אנחנו רוצים להיות מוכנים אליה, ואת המשך העבודה הזו אנחנו נעשה מול פיקוד העורף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה עמדתו של פיקוד העורף?
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
אבל פיקוד העורף מוציא הנחיה, הוא לא עושה אכיפה. מי אחראי על האכיפה?
<< דובר >> עמית גריידי: << דובר >>
חבר'ה, אני רק מדגיש שוב, את האכיפה אני מבצע, לי יש את הסמכות בחוק, אני זה שמבצע את האכיפה בסוף, את השימוע לקבלן, נשמע ממנו, וניתן בסוף החלטה. כל המידע שנוגע לאותו שימוע, צריך להגיע אליי מגורם שמומחה בעניין, ואנחנו זיהינו את פיקוד העורף כמומחה בעניין.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
אבל הם לא עושים פיקוח.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
דן, זה לא דיאלוג בין שניכם. תרשום את ההתייחסות ותעלה אותה. פיקוד העורף, בבקשה. מה עמדתכם?
<< דובר >> בילי פרנקל: << דובר >>
פיקוד העורף אינו גורם שמבצע אכיפה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הנחיות. הוא אמר שאת האכיפה הוא יבצע, אבל את ההנחיות אתם כותבים.
<< דובר >> בילי פרנקל: << דובר >>
נכון. פיקוד העורף הוא גורם מנחה, בהתייחס לעובדי ענף הבניין במדרג של פעילות הכרחית, כפי שהיה במהלך המלחמה, העובדים נדרשו להיכנס למרחב מוגן תקני או מרחב מוגן מוגמר, שיש בו פרטי מסגרות, כלומר חלון ודלת תקניים. פיקוד העורף הוא גורם מנחה שאומר כיצד יש לקיים את הפעילות, ואלה היו ההנחיות שלנו, שבשטח מכירים אותן ויודעים כיצד לפעול לפיהן.
פיקוד העורף לא גורם שמבצע בשטח אכיפה, לראות אם כל גורם עומד בהנחיות הללו. פיקוד העורף, כאמור, הוא גורם מנחה מתוקף הסמכויות שלו בחוק, אבל מבחינת איסוף הנתונים, יש פה רשויות מקומיות, יש גורמי אכיפה שהם אלה שאמורים לבוא ולראות שבשטח מיישמים את אותן ההנחיות.
<< דובר >> עמית גריידי: << דובר >>
אנחנו מחפשים את אותו גורם מומחה שיהיה יכול לעזור לנו עם המידע הזה. זיהינו את פיקוד העורף, אנחנו נעשה את העבודה גם מול הרשויות המקומיות, אבל בסוף, צריכים למצוא את הגורם המומחה לתחום הזה. זה משהו שאין לנו מומחיות בו - - -
ברגע שנזהה את אותו גורם מומחה ואנחנו מחפשים, נחפש אותו, את אותו מודל שאנחנו עושים עם משרד העבודה, עם מינהל הבטיחות, אנחנו ניישם גם פה, אנחנו נמצא את הגורם הזה. אני מבקש רק שיעזרו לנו, לא צריך להיות נגד הדבר הזה. בואו נשתף פעולה, נעבוד בנושא הזה ביחד ונמצא את הפתרון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תוכלי להגיב לזה? יש שיתוף פעולה?
<< דובר >> בילי פרנקל: << דובר >>
שוב, פיקוד העורף לא גורם שבא ועושה אכיפה בשטח. אני לא איכנס פה לפעילות המשרד. יש מפקחים, יש גורמים אמונים, כל אחד בתחומו. המשרדים הרלוונטיים אחראים על יישום ההנחיות בתחומי הפעילות הכפופים להם. הרשויות המקומיות אחראיות ליישום ההנחיות בתחומים המוניציפליים שלהם. אלו הגורמים שבסוף אמורים לבוא ולראות שההנחיות של פיקוד העורף אכן מיושמות בשטח.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא מספיק עם חזי, עם משרד העבודה?
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
לא, אין קשר לחזי. יש מדיניות התגוננות אזרחית שמופצת כל יום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שם ותפקיד לפרוטוקול.
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
עופר בוארון, מנכ״ל טנגה שנגנדה, קבוצת תאגיד סינית. כאשר יש מדיניות התגוננות אזרחית שהיא מכתיבה ולא משאירה חלונות פתוחים או פערים ולא מקום אפור, איפה מותר לעבוד ואיפה אסור לעבוד ואיך לעבוד בחלוקה לכל המדינה. כי זה מחלק את כל מדינת ישראל לכל מיני מקומות בהתאם להשפעות של האיומים. ולכן לא צריך איזושהי תורה מסיני, זה מכתיב. לפתוח את המדיניות, לקרוא את מה שיש לכל אזור ואזור, וזה ייתן את המענה לכולם איך להתנהג. וכך אני עושה את זה, לאזורים שלי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, בבקשה, אמרת שיש סעיף בחוק?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
עורך דין ישראל אסל, הפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה. לא צריך להסתבך. יש חוק, תקנות ארגון ופיקוח הדרכת עובדים. ובתקנות מוטלת חובה על מבצע העבודה בכל בוקר, או בתחילת כל יום עבודה, לתדרך את העובדים על הסיכונים הספציפיים שיש בעבודה.
הסיכונים האלה משתנים. הם יכולים להיות סיכון נפילה מפיגום, סיכון פגיעה ממסור, ואם פיקוד העורף נותן הוראה שיש בעיית טילים, או ברמה של התגוננות אזרחית, גם מנהל העבודה צריך להוסיף את זה לרשימת הסיכונים ולאכוף את זה באתר שלו. זה כל הסיפור.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אבל מי יאכוף עליו? מי יהיה אחראי עליו?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
משרד העבודה. מי שאחראי על נושא הדרכת העובדים זה משרד העבודה. איזו הדרכה נותנים? כמו שנותנים הדרכות לבטיחות בעבודה מכוח התקנות השונות, במצבי חירום נוסף עוד גוף אחד שנותן הוראות לכל המדינה, כי הוא הגוף המקצועי מעל כולם, וזה פיקוד העורף. ואם פיקוד העורף קובע כללים מסוימים להתגוננות אזרחית, אותו מנהל עבודה ברשימת הסיכונים היומיים שלו ובתדריכים שלו לעובדים מוסיף גם את ההוראות של פיקוד העורף. ובזה זה נגמר.
והשרשור של האכיפה על אותו מנהל עבודה הוא אותו שרשור תמיד. כמו שחזי אחראי על אכיפה של מיגון לבטח או עבודה בגובה על אותו מנהל עבודה ועל אותו עובד, כך גם על נושא ההתגוננות האזרחית. זה הכול ביורוקרטיה, אחד זורק לשני אחריות, אפילו לא מבינים את הוראות החוק. לא קראו את החוק. סליחה, לא קראו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. שמענו. ניתן למשרד העבודה להתייחס.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
בגלל שזה התגוננות אזרחית זה לא אנחנו - - - בסוף מה שיוצא, אין אכיפה, אין כלום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, נשמע. בגלל זה הדיונים.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
חזי שורצמן, ראש מינהל הבטיחות, משרד העבודה. עורך דין אסל הדגיש פה את הוראות החוק. יש חוק שאומר תדריך לאומי על סיכונים. חלק מהסיכונים זה גם סיכונים כלליים, של במקרה של מלחמה, מצב חירום, אזעקות, מה זה צפירה עולה ויורדת, מה זה יום הזיכרון.
במערכה הזאת, היה פיקוח מוגבל, לא היה פיקוח מלא במערכה הזאת, ואנחנו הנחינו את המפקחים שיבדקו את ההדרכות האלה. את ביקשת בישיבה הקודמת הנחיה, אנחנו חיברנו את ההנחיה הזאת, אבל הוצאנו אותה במסגרת תקנות מסירת מידע, ובשבוע שעבר זה הוגש לוועדת העבודה. במסגרת תקנות למסירת מידע, כל עובד זר, אני מדגיש עובד זר, מחויב בשמונה שעות הדרכה, שזה גובה, חשמל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זו תקנה?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
זה יהיה תקנה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואתה אומר שלפני פיזור הכנסת יעברו התקנות האלה?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אני מקווה, זה עבר לוועדת העבודה. יש שם חשמל, כלים, גובה, וגם נושא של סיכונים מיוחדים, כמו מצב חירום.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
תדרוך יומי לעובדים הזרים בכל בוקר על ידי מנהל אתר הבנייה?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
כן, גם ככה זה חובה - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה כבר קיים. יש על כל דבר תקנה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה נמצא אצל מנהלת הוועדה, אתה אומר.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר. כן, בבקשה שם ותפקיד.
<< דובר >> שלמה אלוני: << דובר >>
שלמה אלוני, סמנכ״ל המוסד לבטיחות ולגהות. בהמשך למה שאמר חזי, וגם בהמשך לעבודה מול מינהל הבטיחות, המוסד לבטיחות הכין תמצית מידע שנדרשת בתקנות. כל עובד חדש במדינת ישראל חייב, עם הגעתו למקום עבודה, לקבל תמצית מידע על הסיכונים במקום שהוא מגיע אליו. זו הדרכה ראשונית. תמצית המידע הזאת נותנת לו דברים גנריים, כל הסיכונים הכלליים שקיימים באתר העבודה. אנחנו פיתחנו את זה בסינית. עשינו את כל התרגומים, את כל התיקופים האפשריים, וזה קיים ב-hard copy ואנחנו מחלקים את זה באתרי בנייה. זה זמין לרשותכם. זה דבר ראשון.
דבר שני, פיתחנו לומדות שקיימות בניידות. הניידות מונגשות חינם לאתרי בנייה, בהמשך להנחיה של מינהל הבטיחות. העובדים יכולים להיכנס אליהן. הניידת מגיעה עד לאתר הבנייה. עובדים יורדים מאתר הבנייה בקבוצות של שמונה עובדים בכל פעם ומקבלים הדרכות בכל התחומים, כלי עבודה ידניים, עבודה בגובה, סיכוני חשמל והכול. זו התרומה שלנו לקידום הבטיחות.
במצב חירום, אנחנו נבדוק את זה עם מינהל הבטיחות, אם כדאי ופיקוד העורף יאשר לנו, איזשהו רכיב שנוסיף להדרכה שקשורה לנושא של מיגון. מה שינחה אותנו חזי, אנחנו נוכל להוסיף את הרכיב הזה ללומדות שלנו וגם לחומרים שאנחנו מחלקים.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
אני לא מבין למה אתה צריך אישור להוסיף. יש הוראה כללית - - -
<< דובר >> שלמה אלוני: << דובר >>
אני לא יודע, אם בסמכותי להדריך. אני יודע להדריך בטיחות, אני לא יודע להדריך מיגון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריך איזו הנחיה או - - - של פקוד העורף.
<< דובר >> שלמה אלוני: << דובר >>
אולי לתקף את זה. אנחנו נוסיף רכיב, שפקע"ר יתקף את הרכיב הזה. כי אנחנו לא מומחים בתחום. אני במקרה מפיקוד העורף, אבל - - -
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
אבל לא נדרש ממך לתת הוראה מקצועית. נדרש ממך להבהיר לעובדים שהם כפופים להוראות של פיקוד העורף.
<< דובר >> שלמה אלוני: << דובר >>
אנחנו אומרים את זה.
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
אבל זה לא יעזור כלום, הוא יכוון אותו להוראות פיקוד העורף. מישהו צריך לנתח את המשמעויות של הוראות פיקוד העורף.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
מה יש לנתח משמעויות? שבא פיקוד העורף ואומר עשר דקות או דקה למרחב מוגן, מה יש לנתח פה?
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
קודם כול, לדעת לפני, הוא צריך להכיר את המקום הממוגן, ולדעת שהדרך לא - - -
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
עושים סיור באתר - - -
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
עושים ועושים ויש - - -
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
בכל אתר זה ספציפי. בגלל זה יש תדריכים ספציפיים.
<< דובר >> שלמה אלוני: << דובר >>
אנחנו מוכנים לעשות את הפעולה הזאת בהמשך להנחיה של מינהל הבטיחות ופיקוד העורף. נוסיף את הרכיב הזה מקצועית ונעשה אותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה העובדים הזרים ששמעו צפירה חשבו שזה אזעקה?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
כי לא הסבירו להם כלום.
<< דובר >> שלמה אלוני: << דובר >>
כי הם לא ידעו, לא הסבירו להם. עובד עושה מה שמסבירים לו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
חזי, כן.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אני מציע שנשב עם פיקוד העורף, חס וחלילה, שלא תהיה לנו עוד מערכה, נשב עם פיקוד העורף יחד עם המוס"ל. המוס"ל זה זרוע של משרד העבודה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. ונפצח את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. רעיון טוב.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
ובינתיים מה? בינתיים יישאר ככה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם ישבו בהקדם. עכשיו העלינו את זה. אני סומכת על חזי שהוא יפעל במהירות.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
חזי פועל תמיד, הכול בסדר, אבל פה זה משהו דחוף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אבל העלו את זה כרגע.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
מחר בבוקר יכולה להיות מלחמה, ויש בעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, הוא קיבל את זה, והוא ייתן לנו דיווח מה קרה עם זה. כן, השלטון המקומי.
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
שירי גז, מרכז השלטון המקומי. יש משהו ספציפי שיושבת-ראש הוועדה רוצה להפנות אליי?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, אני אפנה לך שאלות. האם התקיימה פגישה לבקשת הוועדה מהישיבה הקודמת?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
בהחלט. התקיימה פגישה, גם עם משרד המשפטים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי התקיימה ומי השתתפו? את יכולה להגיד לנו מתי?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
בשבוע שעבר. זה היה עם משרד העבודה, משרד המשפטים, משרד הפנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ועדיין לא התקבלה החלטה?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
זה חונה עדיין אצל משרד המשפטים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, בבקשה.
<< דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >>
סמדר פרידמן, משרד המשפטים. עדיין לא אצל משרד המשפטים
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
רגע, למה לא אצל משרד המשפטים?
<< דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >>
זה נמצא בפני הכרעת היועצת המשפטית לממשלה, בפני משרד המשפטים, אבל לפי הנחיית יועצת, כדי להכריע במחלוקת פנים-ממשלתית, אנחנו צריכים לקבל חוות דעת של המשרדים השונים. את חוות הדעת של משרד העבודה, המרכז לשלטון מקומי, גם קיבלנו כבר. כרגע אנחנו נמצאים לפני קבלת חוות הדעת של משרד הפנים, ולאחר מכן אנחנו נכריע. מדובר פה בסוגיה באמת מורכבת, שצריך רגע להבין אותה לעומק, וברגע שנקבל את חוות הדעת של משרד הפנים - - -
מה שאני יכולה ומותר לי להגיד, במסגרת המחלוקת הפנים-ממשלתית, זה שהתקיימה ישיבה בשבוע שעבר, שמענו את הגורמים, וזה בתהליכי התנעה. לגבי הפרטים שנמסרו בישיבה, אסור לי כרגע להעביר את - - -
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
על איזה סעיף מדברים?
<< דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >>
236 לפקודת - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה לפרט, לא להגיד לנו את התוכן, רק מה הנושא של הסוגיה.
<< דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >>
יש מחלוקת בנוגע לפרשנות סעיף 236, על מי חלה החובה בנוגע לבטיחות העובדים בענף הבניין. על מי חלה החובה, אם זה על משרד העבודה חובת הפיקוח, או על השלטון המקומי. ויש פה מחלוקת, משרד העבודה חושב - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואת חושבת שתסיימו כבר את המחלוקת הזאת? כי זה כל הזמן עולה.
<< דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >>
ישבתי פה בוועדה ושמענו את זה, ואנחנו מכירים את הדחיפות. אנחנו גם מברכים על כל הדיונים האלה, והנושא של הבטיחות בעבודה הוא חשוב לנו מאוד. ברגע שאנחנו נקבל את חוות הדעת, אנחנו מבטיחים לתת לזה עדיפות גבוהה מאוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, אנחנו נעקוב אחרי זה.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
ממי אתם צריכים לקבל את חוות דעת?
<< דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >>
ממשרד הפנים.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
אני רק רוצה להבהיר שזה כבר שבע שנים. אותו סיפור שבע שנים.
<< דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >>
לא שבע שנים, מאז שאנחנו קיבלנו את הפנייה, אבל - - -
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
אני מכיר את הכתבים של רן כהן מ-2017 על הסיפור הזה, על סעיף 236, וזה לא סותר. - - - גם על העיריה וגם על משרד העבודה. כל אחד מכוח החוקים שמסמיכים אותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, היא לקחה את זה לתשומת ליבה. אנחנו עוקבים אחרי הנושא, ונתחום את זה גם בזמן. מי אחראי על בדיקת המרחבים המוגנים באתרי הבנייה בזמן מלחמה? כן, בבקשה, השלטון המקומי.
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
מצוי במחלוקת איזו אחריות ולמי יש אותה בתוך אתרי הבנייה. האחריות לבדיקה של יציבות, קונסטרוקציה ומיגון וכולי מצויה אצל מכוני הבקרה ולא אצל השלטון המקומי.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
אתם בוועדה מקומית תכנון ובנייה, על מה את מדברת?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה לפרט מי הם מכוני הבקרה?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
אדוני מתפרץ ואין בזה צורך. זה שאנחנו ועדה מקומית אני יודעת - - -
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
מי דורש את דוחות המעבדות? אתם. אתם דורשים את זה - - -
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
אנחנו בודקים את ההתקיימות שלהם ומי שבודק פיזית - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ישראל אני אוציא אותך, אתה מפריע לנו לנהל את הדיון.
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
באמת זה מפריע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי זה מכוני הבקרה?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
מכוני הבקרה הם מי שאחראיים לערוך בדיקות מרחביות ובדיקות - - - והם בודקים את איכות העבודה. אנחנו אחראים לתת תעודות גמר, מי שרוצה לקבל תעודת גמר צריך לבוא אלינו עם הרשימה של האישורים שצריכים להתקבל, בין היתר אישורים ממכוני בקרה. אנחנו לא אחראים לבדוק את איכות העבודה של מכוני הבקרה, לצורך העניין. אנחנו רק צריכים לבדוק שהם התקבלו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מכוני הבקרה פועלים גם בשעת חירום?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
הם נמצאים באתרים?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
הם פועלים, כן, הם אמורים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם נמצאים באתרי הבנייה בזמן מלחמה?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
הם אמורים להימצא באתרי בנייה. כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עשיתם על זה פיקוח?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
הם אמורים לעשות את הבדיקות הטכניות שלהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי עוקב שהם אכן נמצאים באתרים? הם נותנים לכם דיווח?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
אני לא יודעת לענות על זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תבדקי את השאלה הזאת ותשלחי אותה לוועדה. נעבור לשאלה הבאה. מי אחראי להעביר מידע לרשם הקבלנים על הנחיות שלא מבוצעות באתרי הבנייה?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
זו שאלה טובה, וגם עליה אני לא יודעת להשיב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, את מתבקשת לתת לנו מענה בהקדם. שאלה נוספת, מי אחראי להדריך את העובדים באתרי הבנייה, ובמיוחד את העובדים הזרים שלא דוברי עברית ולא מכירים את הנחיות פיקוד העורף?
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
כשאני אומרת שאני לא יודעת להשיב זה משום שזה פשוט לא חונה אצלנו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל קיבלתם את השאלות האלה מהוועדה. היית צריכה לבוא מוכנה, עם תשובות.
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
נכון אבל אני צריכה לבדוק מה בטווח האחריות שלנו, כשלטון מקומי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, היית מתכוננת מראש, אולי היית שולחת לוועדה ואומרת לנו את ההתייחסות שלך.
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
אני מתנצלת, זה לא עבר דרכי אישית - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כי לא נעים לנו, אנחנו מעמידים אותך במצב לא נעים, וזו לא המטרה, אבל היית אומרת לנו מראש.
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
אני יכולה לומר שזה שאלות מאוד חשובות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מבקשים לקבל בהקדם מענה מטעמכם, השלטון המקומי, בסוגיות האלה.
<< דובר >> שירי גז: << דובר >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה. אני רוצה בבקשה להפנות את אותן השאלות שהפניתי לשלטון המקומי. חזי, אם אתה יודע להשיב עליהן. מי אחראי על בדיקת המרחבים המוגנים באתרי הבנייה בזמן המלחמה?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
מי שאחראי על הבדיקה זה פיקוד העורף. אנחנו לא יודעים לבדוק את המרחבים, את העובי, את המבנה. פיקוד העורף. או פיקוד העורף או רשויות מקומיות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הרשות המקומית אמרה שהיא לא יודעת, אנחנו צריכים להפנות את השאלה גם לפיקוד העורף?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי אחראי להעביר מידע לרשם הקבלנים על ההנחיות המומצאות באתרי הבנייה? על זה אתה יודע להשיב?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
לא, ברשם הקבלנים.
<< דובר >> עמית גריידי: << דובר >>
מבחינתי זה נשמע שפיקוד העורף או הרשות המקומית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי אחראי להדריך את העובדים באתרי הבנייה, ובמיוחד את העובדים הזרים שלא דוברי עברית ולא מכירים את הנחיות פיקוד העורף?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
מנהלי עבודה במסגרת סיכונים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה התחום שלכם?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
כן, אבל הנושא של הסיכונים של מצב חירום - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומי מוודא שהמנהל באמת - - -
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אנחנו בודקים את זה בביקורות של המפקחים, וגם המוסד לבטיחות ולגהות, ביחד איתנו, יוצר את המערכים של ההדרכה. אבל בסופו של יום, מנהל עבודה צריך להגיד להם, זה מצב חירום וזאת האזעקה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל מנהל עבודה מקבל משוב מהם? הוא מדווח מה שהוא עשה?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
מהעובדים? ממי?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא יודעת, למי הוא מדווח, מנהל העבודה? הוא עוקב, הוא הכול.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
בפנקס הכללי של האתר הוא צריך לרשום את זה.
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
אבל הוא היה צריך לקבל דף מסר עם הסברה מתאימה לאתר, ובהתאם למקומו במדינת ישראל, כי תרחיש הייחוס משתנה מראש הנקרה ועד לאילת.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
זה אחד הדברים שנדון עליהם עם פיקוד העורף.
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
אבל זה לא אחד הדברים, זה חשוב.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
תמצית המידע שמקובלת על פיקוד העורף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. ישראל, בבקשה. אבל תהיה ממוקד, אל תחזור על דברים שנאמרו.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
את שאלת שאלה חשובה. מי אחראי שיהיה ממ״ד באתר הבנייה? קיבלתי פה תשובה שמערבבת בין כל מיני שלבים של הבנייה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה אתה חושב? מה התשובה?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
בואו ניקח דוגמה עכשיו, אתר בנייה שרק חפרו את הבור ועוד לא התחילו לצקת שום דבר. יש שם פועלים שנמצאים בשטח. בשלב הזה, הקבלן של האתר אחראי לשים ממ״ד. הוא צריך להביא ממ״ד נייד, לבקש היתר להציב את הממ״ד ולשים אותו באתר, בדיוק כמו שהוא ביקש היתר להציב את מכולת המשרדים שלו. בשלבים יותר מתקדמים של הבנייה, כשהם מתחילים לצקת את החניון ואת הקומה הראשונה ומתחילים לעלות עם המבנה, גם יוצקים את הממ״דים.
במהלך יציקות הממ״דים יש את מכוני הבקרה האלה שבאים ולוקחים דגימות בטון. אלה מכונים שמשלמים להם כסף, שבודקים סוג בטון, שבודקים ברזל, בשלב מאוחר יותר את שלב הטיח, אבל זה לא נבדק על ידי הרשות המקומית עד לשלב שבו כל הבניין הזה גמור ובאים ומבקשים טופס 4. כחלק מתהליך טופס 4 הרשות המקומית מבקשת שיציגו לה את אותן בדיקות, אבל זה לא רלוונטי. זה לא רלוונטי עכשיו, כי אנחנו נמצאים בשלב הבנייה.
לכן, בשלב הבנייה, כשנכנסים למרחבים המוגנים, אלה שיצקו אותם, עדיין אין את כל האישורים, אבל גם זה לא משנה, כי השאלה צריכה להיות אם יש ממ״ד או שאין ממ״ד, ולא אם יש אישור לממ״ד. אני מוכן לקבל את הממ״ד כשהוא בשלב היציקה, עוד לפני הטיח - - - של המילימטר, שהוא מרחב מוגן מספיק, אבל במקומות, באתרים, שאין בהם את אותו ממ״ד, שעוד לא יצקו, איזה פתרון מיגון יש? מי צריך להביא את הפתרון מיגון?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי צריך? הקבלן צריך להביא לדעתך?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
כמו שהקבלן צריך לדאוג לעובד לקסדה, לנעליים, לרתמת בטיחות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. אתה אומר שהקבלנים צריכים לדאוג לזה?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
איזו שאלה. למה זה כזה מסובך?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא הרשות המקומית?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
הרשות המקומית צריכה לפקח על זה במישור של הוועדה לתכנון ובנייה. האם אתה שמת פה ממ״ד לפי היתר? ואם היא רואה שיש לדוגמה רשימה של אתרי בנייה, 50 אתרי בנייה שהם בשלבים התחלתיים ואין ממ״ד ואין בקשה להיתר, אז אין ממ״ד. זה הכול. מה מסתבכים מכל דבר? - - -
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
- - - מנהל העבודה באתר ויכול לדווח לרשם הקבלנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה רשות מקומית?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
מנהל העבודה באתר, ברגע שהוא מקבל את ההנחיה של פיקוד העורף שחייב להיות ממ״ד ואין לו ממ״ד, הוא צריך לדווח למשרד העבודה כי הוא עובד - - -
<< דובר >> ואאיל עבאד: << דובר >>
הוא ידווח נגד המעסיק שלו? זה נשמע לך הגיוני?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה אתה מציע חזי?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
מנהל העבודה עובד מכוח הסמכות שנתן לו מפקח עבודה ראשי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי, למי הוא ידווח?
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
למשרד העבודה במשרד העבודה.
<< דובר >> ואאיל עבאד: << דובר >>
נגד המעסיק שלו? - - -
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
אבל מה לעשות? - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, בבקשה.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
יש הנחיות של פיקוד העורף לגבי אתרי בנייה. זה שתי שורות. שורה אחת ממ״ד, שורה שנייה אם שטח פתוח, ולשכב על הבטן ולכסות את הראש. לא מתייחסים לממ״דים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש את הנחיות של פיקוד העורף. משם, איך אנחנו מתקדמים?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
זה אפס או אחד. או שיש ממ״ד או שיש שטח פתוח. אין באמצע - - -
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
יש ניתוח של השטח לראות אם יש מקלט שעונה בזמן המעוף של הטיל, ואם אתה יכול להגיע להגנה – הוא עונה על הקריטריונים והוא טוב.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
לא, יש הבדל אחר. זה שטח פתוח, מה שנקרא, שטח פתוח מובהק, כמו שמערכת היירוט רואה את השטח כשטח פתוח, ולא מיירטים, ואתה תשכב על הרצפה. אבל כשאתה נמצא בתוך, במרכז תל-אביב, בתוך אתר בנייה, בור של 30 מטר עומק, ואין לך שום מיגון, ורק כדי לצאת מהבור לוקח רבע שעה. צריך למצוא פה פתרון. אתה לא יכול להתייחס לזה כמו שטח פתוח, כי אתה מקבל טילים מעל מרכז תל-אביב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה פיקוד העורף רוצה להתייחס.
<< דובר >> בילי פרנקל: << דובר >>
אני רוצה לדייק את הדברים. צריך להפריד בין עובדי ענף הבנייה. יש את מדיניות ההתגוננות, שמי שטורח ופותח את המסמך המלא רואה למטה את הנספחים למשק החיוני, ובכל אחד מהגופים במשק יש הנחיות ייעודיות שנכתבו לו, בשיתוף עם המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים.
כשאנחנו מתייחסים לעובדים מספקי שירותים בשטחים פתוחים, לצורך העניין גם ענף התשתיות נכנס שם, וכשאנחנו מתייחסים למדרג פעילות הכרחית, יש שם את האפשרות, אם אין גישה למרחב מוגן תקני, בקבלת התראה אפשר לעבוד עם ציוד מיגון אישי, שכפ"ץ וקסדה. בדגש על מצב שאי-אפשר למרחב מוגן, צריך ללבוש את הציוד, לשכב על הקרקע, כדי להנמיך את גובה הצללית של הגוף, ובאופן זה לקבל הגנה מפני רסיסים והדף.
בהתייחס לענף הבנייה באתרי הבנייה, שם אנחנו במדרג 4 שעליו אנחנו מדברים כרגע, האפשרות היא או להיכנס למרחב מוגן תקני, או כמו שנאמר קודם, מרחב מוגן מוגמר, שהדלת והחלון מאושרים ופעילים בו כבר.
אציין שהמדרג של המדיניות משתנה. כשאנחנו בפעילות חלקית, יש הנחיות מסוימות, לפעילות מצומצמת הנחיות אחרות, ובפעילות הכרחית ההנחיות המחמירות ביותר, שזה המצב שדיברנו עליו.
אתייחס לאמירות שנאמרו פה. פיקוד העורף, ואני אחזור על זה שוב, הוא גורם מנחה. הוא מנחה את כל המשרדים, את כל הרשויות, את כל הגופים, את כל מקומות העבודה, כיצד עליהם לפעול. ההנחיות האלה מתפרסמות על בסיס יומי בשלל פלטפורמות, איך לעבוד ובאיזה תנאים. הוא לא גוף אכיפה ולא גוף ביקורת. אנחנו לא גוף שמגיע לשטח ובודק שאכן הדברים נעשים כך, בשביל זה יש את אותם מפקחים, רשויות, גורמים אמונים על אכיפה ועל היישום של אותן הנחיות, שזה פן שחשוב לחזור ולהדגיש אותו.
כלומר, פיקוד העורף מוציא את ההנחיות, וכל משרד או רשות או גוף רלוונטי אמור לקחת את אותו מסמך וליישם אותו הלכה למעשה בשטח. ואותם עובדים בשטח, צריך לוודא שהם עובדים על פי אותן ההנחיות, וככל הנדרש גם להעביר להם את התדרוך ולהסביר להם איך הם צריכים לפעול ומה זמן ההתגוננות במקום שלהם, וכמה זמן יש להם להגיע לאותו מרחב מוגן, ומהם אותם מרחבים מוגנים שהם אמורים להגיע אליהם. אבל בדומה לענף הבנייה, בכל תחום עיסוק אחר, אלו אותן הנחיות. הדבר הזה מצופה מכל מעסיק במשק, ובטח מכל מעסיק במשק החיוני.
לגבי הדרכות, אנחנו מנגישים ומפיצים הנחיות במגוון רב מאוד של שפות, גם עבור המעסיקים, גם ישירות לעובדים הזרים, דרך הוואטסאפ, דרך המעסיקים, חברות כוח אדם, וחשוב שאותם מעסיקים צריכים ולוודא שהעובדים מכירים ויודעים מה עליהם לעשות, ואותם משרדים שמפקחים על אותם מעסיקים צריכים לוודא שאכן הדברים קורים כך בשטח.
אני אשמח פה שנורית, מפקדת הדסקים, גם תתייחס להדרכות, ולכל המידע הרב מאוד שהועבר לאותם עובדים ולאותם מעסיקים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, נורית, בבקשה.
<< דובר >> נורית ליברמן: << דובר >>
אהלן. אני נורית, מפקדת הדסקים פיקוד העורף, בענף ההסברה. בדומה למה שאמרנו בוועדה הקודמת, אני אזכיר גם פה, אנחנו קיימנו עשרה ובינרים בשפות שונות בתחילת המלחמה הנוכחית, כמו גם בשאגת הארי. הרחבנו את זה הפעם, עשינו עשרה ובינרים בשפות שונות. ישבנו שם עם מתורגמן, אם זה הינדי, וסינית, ותאית וסינהלי וטגלוג ונפאלית ושפות נוספות, והעברנו לעובדים עצמם את ההנחיות, כמו גם ובינר שעשינו למעסיקים עצמם, בו חידדנו, נתנו מקום לשאלות, להבין אם יש דברים לא ברורים, כדי שהם יוכלו באמת להדריך את העובדים ואת המועסקים שלהם בצורה המיטבית.
בנוסף לובינרים האלה הפצנו עלון הנחיות בעשר שפות שונות, ובנוסף לזה סרטון הנחיות כללי גם בשפות שונות, ועוד תוצרים רבים מאוד שהוכנו מבעוד מועד. זה לא שהתחלנו את המלחמה ורק אז התחלנו לפעול, אלא מבעוד מועד היה מוכן עשרות אינפו-גרפיקות שמדברות על תרחישים שונים, שהופצו בשפות שונות. מדובר על 16 שפות שונות שתורגמו אליהן חומרי ההסברה, גם במלחמה הנוכחית וגם במבצע הקודם.
ולכן, באופן מקיף מזה אני לא יודעת מה יכולנו לעשות עוד. אבל כמו שבילי מראה, ואני אחדד פה, זה הופץ בוואטסאפ ישירות לעובדים, זה הופץ לכל הרשויות המקומיות, זה הופץ לרשויות הממשלתיות, רשות ההגירה והאוכלוסין, לעמותות השונות שעובדות עם עובדים זרים, למעסיקים, לחברות כוח האדם, לכל מי שרק אפשר, כדי שזה יגיע לעובד עצמו. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הסבו את תשומת ליבי שיש סמכויות חבר הג"א, סעיף 9א, יש סמכויות רבות לפיקוד העורף להיכנס ולפקח לכל מקום ואפילו לכפות פעולות. את מכירה את הסעיף בחוק?
<< דובר >> נורית ליברמן: << דובר >>
נצטרך לעשות פה התייעצות עם היועץ המשפטי שלנו, אבל אנחנו משמשים גורם מנחה שמוציא הנחיות לכל הגופים במשק. אכיפה זה לא משהו שפיקוד העורף מבצע.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו סמכות של מפקח עבודה ראשי מחוק הארגון והפיקוח.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מבקשים שתקיימו התייעצות בהקדם ותדווחו לוועדה. כן בבקשה.
<< דובר >> שלמה אלוני: << דובר >>
אלוני מהמוסד לבטיחות. מעבר לעניין הזה של הממ"ד, חשוב להגיד לוועדה ולכולם, שחייב להיערך באתר בנייה לסקר סיכונים, מהרגע שיש אזעקה, איך העובדים מגיעים לממ"ד.
הם רצים כמו משוגעים, הם נופלים, נפגעים וכולי. חייבים להיות נתיבים נקיים, מסודרים, משולטים באמצעות שלטים מיוחדים. דרך אגב, גם שלטים כאלה אנחנו מנפיקים, שלטים זוהרים, וצריך לעשות תרגול גם לעובדים עצמם, להכין אותם, לתרגל אותם למקרה של אזעקה. זה מעבר לממ"ד. וכך אנחנו יכולים לפחות לפתור ולהקטין את הסיכונים של העובדים האלה ברגע שיש אזעקה. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ינון, בבקשה.
<< דובר >> ינון שנקר: << דובר >>
תודה, גברתי היושבת-ראש. אם אפשר לשים את השקף הראשון, אני מדבר בשם מיזם METAPELET.
(הצגת מצגת)
חלקכם אולי פעם ראשונה רואים את הנתונים האלה, אם כי הם ממש לא סודיים, אבל אם נסתכל על שיעור הפגיעות של עובדים זרים בישראל מ-7 באוקטובר ועד היום, נוכל להיווכח שאם מדובר על כ-300,000 עובדים, אולי אני מגזים מעט כלפי מעלה, הם שלושה אחוזים מהאוכלוסייה, פחות או יותר, שיעור העובדים מתוך האזרחים שנפגעו בדרום, מן הסתם, 7 באוקטובר, מדברים על תשעה אחוזים, בצפון 14%, מפעילות איראן 17%, ורק משאגת הארי 9.5%.
כאן מדובר על תקנות וממ"דים וכולי, אני רוצה לדבר על הפן האנושי, האישי, של העובד הזר. העובד הזר שמגיע לישראל לענף הבנייה, מדבר כמה שפות, הינדי וטלוגו ופנג'אית וכדומה, ואולי יש ממ"ד קרוב, כרגע אני שומע שלא כל כך, אבל איך הוא מגיע לשם ומתי? מי נותן לו את ההנחיה?
בשקף הבא תוכלו לראות פתרון אחד שמציג את האפשרות שבה אנחנו דווקא מתוך אחריות תאגידית, יצרנו ב-12 שפות שונות את ההדרכה לעובדים. שמענו שהפער הגדול הוא לא בתקנות, אלא איך מדריכים ומעבירים את תקנות פיקוד העורף אל האנשים עצמם, ואיך עושים את זה בצורה שמתאימה גם לתרבות שלהם, ותרבות של תאילנדים שונה מתרבות של הודים. נכון שתאילנדים זה בעיקר בחקלאות ולא בבניין, אבל יש גם שונות בין סינים לעומת הודים ולעומת מולדבים, גם ברמה של השפות.
במילים אחרות, אני חושב שכדאי להכיר בעובדה שיש פתרון שהוא גם ישים וגם קיים. אנחנו ייצרנו אותו במסגרת אחריות תאגידית, ואני רוצה לספר לכם שמספר התאגידים, יש קרוב ל-300, ורשויות המדינה שפשוט קפצו על הפתרון הזה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא 300, אולי 240, לא ישי?
<< דובר >> ישי לוי: << דובר >>
226.
<< דובר >> ינון שנקר: << דובר >>
220 ומשהו, בסדר, עדיין זה מספר גדול מאוד, ואם מסתכלים - - -
<< דובר >> ישי לוי: << דובר >>
קצב הגידול אקספוננציאלי לכל הדעות, בסדר, זה יכול להגיע לשם.
<< דובר >> ינון שנקר: << דובר >>
תודה, ישי. אני רוצה לספר לכם על נתון מדהים אל מול הנתון הזה שהראיתי קודם. מספר התאגידים שקיבלו את האפשרות להשתמש בפתרון הזה, וגם חלק ממשרדי הממשלה, בוודאי פיקוד העורף, היה מספר מדהים. אפס. לא מפני שהם לא ידעו, ולא מפני שאנחנו גורם עסקי, מכיוון שלא היה פה שום עניין של מעבר לעלות, אלא מפני שיש פער בין רמת התשומות שאנחנו מדברים עליהן, וכדאי היה לשמוע קצת על רמת התפוקות, כמה עובדים בפועל באמת נחשפו.
הנתונים שהצגנו הם נתונים שמראים שיש לנו פשוט עוד הרבה מה לעשות. לא שמה שנעשה הוא לא טוב, אבל הוא בהחלט לא מספיק. ולכן המסקנה, שלנו לפחות, היא שהיה כדאי למצוא דרך שבה נוצר שיתוף פעולה הדוק יותר, גם של המסו"ל, אגב, שעושה עבודה נפלאה בכל מיני סרטונים, אלא שהוא פחות מוכר לפחות לעובדים הזרים עצמם, והדרך לעשות זאת בעינינו היא על ידי יצירת שיתוף פעולה הדוק יותר גם בין הסקטור הפרטי, שיש לו מה להביא אל השולחן, גם הסקטור הציבורי וגם משרדי הממשלה הרלוונטיים. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אביתר חנן, בזום.
<< דובר >> אביתר חנן: << דובר >>
שלום, קודם כול אני רוצה להגיד תודה רבה ליושבת-ראש. זה ממש לא מובן מאליו שבכלל את מתעסקת בנושא הזה, ובמיוחד שאת עושה גם דיון מעקב על זה, זה אחד הדברים שגם ביקשנו בדיון הקודם, תודה רבה.
אני יושב פה ואני מתוסכל מאוד, כי אני מרגיש שזו אותה מנגינה שהייתה בדיון הקודם, שכל אחד זורק אחריות על השני, ומשרד העבודה אומר לפיקוד העורף, הרשויות המקומיות, יש פה איזושהי ערבוביה של הדברים, ויש לי תחושה די מבוססת, שמהדיון הזה אולי אנשים יצאו לעוד פגישה ועוד דברים, אבל בפועל, לא בטוח שמשהו ישתנה. לצערי פעמים רבות מדובר בעובדים, לא רק עובדים זרים, אבל באופן כללי בענף שמאופיין באוכלוסייה מוחלשת.
במקרה של עובדים זרים, יש קשיי שפה, קשיי הסתגלות, ובכלל, אי-הכרת המציאות בשטח, והסרטונים שראינו במהלך יום השואה ויום הזיכרון, שעובדים זרים ברחו מצפירה, זו לא פעם ראשונה שאנחנו רואים את זה, ואני גם לא בטוח שזה ייגמר. הוובינרים הם מבורכים, אבל לא בטוח שהם באמת הכלי היחיד שצריך להשקיע בו מאמץ.
לפני הדיון הקודם שלחנו שני מכתבים, מכתב אחד, ששלחנו עם קו לעובד וגופים אחרים, מבקש לבוא ולסגור אתרים שלא עומדים בהנחיות פיקוד העורף. ממש לסגור אותם, לעשות אכיפה אקטיבית ולא לחכות לאיזושהי מסה קריטית וכדומה. אין שום צורך שעובד ייפגע או שמספר עובדים ייפגעו, ורק אחר כך לבוא ולתת מענה אל מול הקבלן.
במכתב השני אמרנו שמשרד העבודה, מכיוון שהמפקחים נמצאים כבר בשטח, אומנם בצורה מוגבלת, כמו שאמר חזי, אבל הם יכולים לתת את הדעת בסוגיות רבות מאוד. גם על התדריך וגם מה שנגע שלמה אלוני לגבי נתיבי הימלטות למרחבים מוגנים, גם על זה צריך לתת את הדעת. יכולים לעשות כל מיני הנחיות משלימות, שמשרד העבודה ומינהל הבטיחות יכולים לתת הנחיות משלימות לסוגיות ההתמגנות.
לצערי, כל אחד מגלגל את האחריות הלאה ממנו. כמו במשל הידוע, כולם חושבים שמישהו יעשה משהו, ובסוף אף אחד לא עושה. צריך להרים את הכפפה. מה שעמית גריידי ולקח על עצמו זה מבורך, זה טוב, אבל לדעתי זה לא מספיק, יש צורך לבוא ולעבות את זה עם מפקחים בשטח, ולבוא ולבחון לא רק מסה קריטית, אלא באמת מתי צריך לסגור, מתי צריך לפתוח, איזה הנחיות משלימות צריך לתת, ולמנוע פגיעה בעובדים בכלל, ובעובדים זרים בפרט. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה, כן.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
גם בישיבה הקודמת הוא אמר את אותם דברים. אנחנו לא מחליפים את פיקוד העורף, אנחנו לא יכולים לתכנן נתיבי מילוט או הגעה לממ"דים. מה שכן, יש אתרים שאין ממ"דים, שטח פתוח. אני הצעתי שההסתדרות תיקח על עצמה. יש לה הרי גם סוג של מפקחים, אבל בישיבה הקודמת התשובה הייתה שלילית.
נציג ההסתדרות מטיף לכל גוף פה, ואני אומר שההסתדרות, כגוף חזק, מאורגן, שיכול לתת את התרומה שלו, יבוא וירים את הכפפה ויעזור לנו, לא רק להגיד לנו מה צריך לעשות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. אוקיי. אביתר, אתה שומע אותי? אנחנו נשמח שגם אתם תסייעו - - -
<< דובר >> אביתר חנן: << דובר >>
אגב, כל פעם לנסות לזרוק שוב - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא לזרוק, אבל גם אתם, גוף חזק, תוכלו לסייע ולשתף פעולה.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אתם רק משליכים על מישהו אחר, אביתר.
<< דובר >> אביתר חנן: << דובר >>
בסוף יש מדינת ישראל - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני לא מקבלת את זה.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אתם לא שייכים למדינה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש סוגיות שאתם מדינת ישראל ויש סוגיות שלא, תחליט.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
בוא, אני אתן לך עכשיו את החותמת. איזה כתב מינוי צריך? איזה כתב מינוי?
<< דובר >> אביתר חנן: << דובר >>
לממשלה יש סמכויות ולנו אין סמכויות לקחת את הדברים האלה. זה עוד פעם זריקת אחריות של משרד העבודה, שאומר שאנחנו אלה שצריכים לבדוק. הם אלה שצריכים לבדוק. זה כתוב שחור על גבי לבן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אם אתם מקבלים תלונות, פניות, תדווחו למשרד העבודה.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
הם לא רוצים לקחת את זה על עצמם. הם לא רוצים.
<< דובר >> אביתר חנן: << דובר >>
שאנחנו נעביר פניות?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה, קיבלתם פניות, קיבלתם תלונות, תעבירו את זה לטיפול במיידי.
<< דובר >> אביתר חנן: << דובר >>
אבל ככה נעבוד? ככה המדינה עובדת? לפי פניות פרטניות? יש פה בעיה מערכתית - - -
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
זה לא רציני, זה ממש לא רציני.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה, אביתר. דן.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
שלום לכולם. דן ורשבסקי, יו"ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבנייה, הסתדרות לאומית. אי-אפשר לאכוף. אני אומר לך כהסתדרות. אי-אפשר, אף אחד לא ייתן לי להיכנס לאתר בנייה לאכוף את זה, וזה לא קשור אליו, אבל יש לי מספר הצעות.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
איך נכנסתם עד היום?
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
לא נותנים לנו להיכנס היום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תן לו דוגמה שלא נותנים להיכנס.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
הם נותנים להיכנס ועוד איך. להסתדרות לא נותנים להיכנס?
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
אני אומר לך, אם אני רוצה היום להיכנס לאתר בנייה, יש שם כל מיני מחסומים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תתאם מראש, הוא יכול לבוא במפתיע?
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
בגדול, כן, אם יש לי עובדים שם.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
בטח שאתה יכול. הסתדרות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא יכול. מה, הסתדרות, גוף כזה לא יכול לבוא? באמת.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
אני, הסתדרות אחרת. כנראה לא מספיק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא קשור. תבוא, תתאם איתו - - -
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
אני מוכן לבוא עם חזי פעם אחת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, קבענו. אוקיי, תמשיך, כי אנחנו צריכים להתחיל עם הסוגיה הבאה
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
שמעתי פה, יש לי הרגשה שהולכים לפתוח מכללה, להדריך את הפועלים, יום עיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי אמר את זה?
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
לא, שומעים, אנחנו עושים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר. אם הם יודעים, הם ייתנו לנו מענה.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
יש דברים פשוטים. יש קבלן. בשטח, צריך לבדוק מי אחראי בשטח שעובדים יישמו את ההנחיות. להדריך אותם בזמן שיש צפירה, ראיתי שמנהלי עבודה יושבים בתוך ממ"ד, והפועלים ממשיכים לעבוד. האם זה באחריות הקבלן? אני לא יודע. אתם צריכים פה לקבוע את החוק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יודע ממכללה שעומדת - - -
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
סתם, צחקתי מזה, כולם צחקו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה התכוונת?
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
כולם מדברים פה, "אנחנו ניתן להם הסברים בשפה". זה לא מעניין השפה. פועל זר, הוא נחות. עזבי שרובם מקבלים בשחור ומעטפות, הלחץ עליהם כל כך גדול, קל מאוד להגיד לו "אם לא תעשה, תפוטר, או תלך, או לא תקבל", אף אחד לא ייכנס. אני לא יודע אם זה אולי הקבלנים גם אומרים להם, "תשמעו חבר'ה, תמשיכו לעבוד".
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הינה, עכשיו יש לנו פה.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
זה לא פה, אבל אי-אפשר לאכוף את זה. אף אחד לא אוכף את זה. יש לי מספר הצעות, גם לפיקוד העורף וגם לכולם.
היום קבלן שהולך לבנות, שיעשה פשוט תוכנית. כבר תהיה תוכנית לפי שלבים של הבנייה, מה הוא צריך לעשות ואיך הוא ממגן את זה. פשוט. יש לו כבר בתוכניות. אם הבניין עולה קומה עד קומה רביעית, כבר יש לו בסיס. קל מאוד לבדוק את זה לפי ותק של האתר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נתת רעיונות. בוא נשמע אם הם ישימים.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אין כרגע תכנון הנדסי שמביא ארעיות של מקלט או ממ"ד. יש את התוכניות עם הממ"ד, עד שניגשים לפיר הזה של הממ"ד, לוקח זמן. בינתיים ההנחיות של פיקוד העורף תקפות לגבי שטח פתוח.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
שידווח.
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
אני חייב לדייק את הדברים, כדי שתבינו. הסברה היא מצילה חיים. גם בסינית, אמהרית, בכל השפות. וחשוב מאוד להעביר את ההסברה הזו לידי ביטוי בשטח, עד לאחרון הפועלים, ואנחנו עשינו את זה הלכה למעשה.
אבל יש דבר שהוא מאוד חשוב, ולקחת אותו, במיוחד כשאנחנו עם חלונות זמן, שמחר בבוקר יכולים לקום עם שיגורים למדינת ישראל, כדי להציל את העובדים הזרים, כי זו המטרה העיקרית שיש לנו כאחראיים עליהם.
כל הדיון הזה, במדיניות ההתגוננות האזרחית יש פרשנויות שלפיהן, באזור הזה אתה צריך שיהיה לך כך וכך, ואתה כקבלן יש לך אחריות, ותעשה את הדברים האלה, וזה הכול, אין לנו ברירה, כי כך אנחנו יכולים להציל. יחד עם זאת, לתת להם את ההסברה, יש הסברה של פיקוד העורף, הסברה מפורשת בכל השפות, על כל מה שהוזכר פה, נתיבי מילוט וממ"דים ומקלטים, מה צריך לעשות בכל שלב בהתראות, וצריכים לעמוד בהנחיות פיקוד העורף.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
אפשר להשלים בבקשה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תשלים. ואני עוברת לנושא הבא.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
שוב, הסברה זה דבר חשוב. חשוב לפקח שמישהו יכוון את העובדים האלו, כי הם לבד לא יעשו את זה. זו הייתה נקודה ראשונה.
נקודה שנייה, אני לא רוצה שיהיה פיקוח הנדסי. כל אתר יכול לבנות לו אתר ייעודי, ידווח בכל זמן נתון אם יש לו מרחב מוגן. ואם הוא לא דיווח שיש לו מרחב מוגן, אוטומטית, מרשם הקבלנים יכול לדעת שאין לו מרחב מוגן באתר, ולהתראות. פשוט. ואם הוא ייתפס ששיקר, לתת לו בראש, כמו שלפעמים יודעים לעשות פה.
ונקודה שלישית לפיקוד העורף. יש רבים כמוני, שהשתחררו מהמילואים ואין להם מה לעשות ויש להם הרבה ידע ורצון. תיקחו אותנו, אנחנו בזמן הזה, נעשה אכיפה בשביל פיקוד העורף.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
פיקוד העורף לא עושה אכיפות.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
שיתחיל לעשות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. כן, בבקשה.
<< דובר >> ישראל אסל: << דובר >>
הינה נקודה אחת חשובה. לקשור את הרשויות המקומיות.
ב-2016 תוקנו תקנות התכנון והבנייה, ובשעתו משלב מתן היתר הבנייה נחלק לשניים, קבלת היתר ואחר כך צו התחלת עבודה. ב-2021 תוקנו התקנות האלה ונקבע שחלק ממסמכים שצריך להגיש לצורך קבלת צו התחלת עבודה זה תוכנית התארגנות לאתר.
כלומר, יש חובה להציג תוכנית התארגנות לאתר, שני מקורות. אחד, בתקנות התכנון והבנייה, והשני, בתקנות הבנייה, סעיף 168, אם אני זוכר נכון, ובתוך שתי התוכניות האלה, כמו שאמר חברי אלוני, יש פרק של מצבי חירום, ובפרקים האלה היה צריך להסדיר את נושא החירום בזמן הליך הבנייה.
רשויות מקומיות, שלא יגידו, "זה לא אנחנו", זה כן אתם, דרך תקנות התכנון והבנייה, 2016, רשום שם באופן מפורש, "תוכנית התארגנות לאתר כתנאי למתן צו התחלת עבודה". ואם אין לכם פרק חירום, אל תיתנו צו התחלת עבודה. פשוט מאוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה. בבקשה, דיאנה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
תודה רבה, ואני מצטרפת לדברים שאמר אביתר לגבי מילות התודה לכם, לוועדה שאתן מקיימות דיון המשך על הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תציגי את עצמך לפרוטוקול.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
עורכת הדין דיאנה בארון מעמותת קו לעובד. אחרי מילות ההודיה, יש כמה דברים שחשוב לנו להעיר לגביהם. אנחנו הגשנו נייר עמדה לקראת הדיון הקודם, והרבה מהדברים שאמרנו שם עדיין רלוונטיים, ולא קיבלו כאן התייחסות. יש איזשהו ערבוב גם בין שני דברים. אחד זה הנושא של הבטיחות, והשני זה הנושא של ההתמגנות.
חוק שלא הוזכר מספיק במהלך הדיון הזה, זה חוק ההתגוננות האזרחית. בעצם חוק ההתגוננות האזרחית, גברתי הזכירה אותו, הוא לממונה הג"א, רשות הג"א בעצם זה פיקוד העורף ופיקוד העורף רשאי להסמיך. פיקוד העורף רשאי להסמיך את הרשויות המקומיות לבדוק את התקינות של המרחבים המוגנים. זה משהו שלהבנתנו פיקוד העורף מוסמך לעשות, ורשויות מקומיות לא צריכות את סעיף 236, אלא אפשר פשוט להפעיל את הסעיף הזה, בנוסף למה שישראל אמר על צו התחלת עבודה ותוכנית התארגנות.
בפגישה שתהיה אחרי הדיון, כשחושבים איך לפתור את המצב, כדאי להשתמש באפיק החקיקה הזה, שקיים כבר, לא צריך להמציא אותו. זה אחת.
אפיק חקיקה שני מתייחס למשרד העבודה. בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, סעיף 8ד רבתי, מדבר על תוכנית בטיחות, שצריכה לכלול גם נוהל חירום למצבי סיכון. לטעמנו, הדבר הזה בעצם צריך להתייחס גם למה קורה בשעת חירום, לאן העובדים יכולים ללכת, להתמגן. וכשמפקח עבודה של משרד העבודה מגיע לאתר בנייה, הוא צריך לבדוק גם את קיומה של תוכנית בטיחות כזו, וגם לוודא שהיא כוללת נוהל חירום. אם אין כזה דבר, הוא יכול מייד לדווח לרשם הקבלנים, על מקור לקבל ממנו מידע, אם באמת משרד העבודה בודק את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. את צודקת.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
הדבר השלישי שאני חוזרת עליו, וזה יכול להיות כן דורש תיקון חקיקה, כי כרגע אנחנו רואים את זריקת האחריות הזאת, ולדעתנו עד שזה לא יובהר על ידי המחוקק, זה לא ייפתר, הנושא של סגירת אתרי בנייה.
חוק ארגון הפיקוח על העבודה מאפשר למינהל הבטיחות לסגור אתרי בנייה בנסיבות מסוימות, אבל יכול להיות שצריך להכניס לשם גם סעיף על היעדר מרחב מוגן, וזה משהו שהמחוקק יכול להרים את הכפפה ולפעול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. נציגת פיקוד העורף, לפרוטוקול, לפי סעיף 9 לחוק ההתגוננות האזרחית, פיקוד העורף מחזיק בסמכויות די נרחבות. אנחנו מבקשים שתעבירו את עמדת פיקוד העורף לגבי יישום סעיף זה. בסדר?
<< דובר >> בילי פרנקל: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. חזי, לגבי מה שדיאנה אמרה תתייחס בבקשה, ונעבור לנושא הבא.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
מדובר באתרי בנייה. הממ"ד לפעמים עוד לא - - - זה לא בניין שעומד על תילו ויש ממ"ד. יש פה ממ"ד שנמצא בבנייה והוא ייבנה ביום ה-40 לקיום של האתר וכן הלאה. צריך הבהרה של פיקוד העורף, לדעתי, או של הרשות המקומית, מה קורה כשאין ממ"ד. כי אין ממ"ד, כי זה אתר בנייה, אלוהים אדירים. אם צריך, שמענו פה הצעה להביא ממ"ד, תביאו ממ"ד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, לזה התכוונו. גם האלטרנטיבה הזאת.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
בסדר, אבל זו לא הנחיה של פיקוד העורף. פיקוד העורף הנחה לגבי אתרי בנייה, כפי שאמרתי, שתי שורות, או שטח פתוח או להבנתי, גם מקלטים. אבל כרגע זה לא קיים.
לגבי נוהל חירום אם קיים או לא, אנחנו נתייחס לזה בפיקוח.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
ומה קורה עם סגירת אתרי בנייה - - -
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
זה לא מופיע כרגע. צריך להוסיף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומי יוזם? זה משרד העבודה יוזם? זו החלטת ממשלה? זה חוק, תקנה?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אנחנו אמורים לסגור. אבל נסגור על מה? שאין ממ"ד? אין ממ"ד כי זה אתר בנייה. על מה נסגור?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
סעיף של היעדר מרחב מוגן.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אבל אין, זה אתר בנייה, אין ממ"ד.
<< דובר >> דן ורשבסקי: << דובר >>
אז אסור לעבוד. ברגע שאין ממ"ד, אסור לעבוד.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
יש עבודות תשתית, בונים גשרים, בונים כבישים, בונים מחליפים, עוד מעט המטרו מתחיל. אין שם ממ"ד, יש שם מאות עובדים על פני השטח.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אם יש סיכון באותו היום הזה?
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
ההנחיות של פיקוד העורף על שטח פתוח. כמו שאני ואת בכבישים, מה אנחנו עושים? אותו הדבר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
טוב, רצית לדבר, שם ותפקיד בבקשה.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
גל לוי, פעיל חברתי. יש פתרון דרך משרד התרבות והספורט, בשביל לקדם את הכדורגל ובשביל לגרום לכדורגל להגיע לפה, ליד כל מגרש נתנו הוראה להציב מיגונית בשביל שאותם אנשים שבמשחק כדורגל, כמובן לא היה קהל, זה היה סגור אבל היו משחקים ללא קהל וברגע שהיה מצב כזה או אחר של פיקוד העורף, השחקנים היו נכנסים ישירות לתוך הממ"ד שהביאו, בשביל לפתור את הבעיה הזאת, בשביל לקדם את הספורט. אפשר גם לעשות את זה על הדבר הזה.
<< דובר >> חזי שורצמן: << דובר >>
אין ממ"ד במתקני ספורט?
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
במתקני ספורט לא היה ממ"ד. לדוגמה, ברשות המוניציפלית שאני גר בה, בעיר עפולה, הביאו מיגונית במיוחד בשביל לקיים את משחקי הספורט, בלי קהל כמובן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הרשות המוניציפלית תשלם על המיגונית? או שהיא תבקש ממשרד הביטחון שיעביר לרשויות.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
זה יכול להיות דרך פיקוד העורף.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל הם לא יעשו כי יש משקל של התקהלויות. הם מכתיבים כמה. עד 20 איש, עשרה, 15.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן. ניתן לאליהו יפרח ממשרד החוץ.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ. ביום חמישי התקשרתי לשגריר התאילנדי. שאלתי אותו מתי מתכוונים להחזיר את העובדים בחזרה לעבודה בארץ. אני רוצה להזכיר לכם שיש עוד ענפים שתלויים בעובדים. העצירה של העובדים התאילנדים נגרמה בשל המלחמה והחשש של התאילנדים לשלומם של האזרחים שלהם.
לפני כשעה קיבלתי אימייל מהקונסוליה שלנו שמציין שביום שבת, ביום של חופש, הוא קיבל שיחת טלפון לא אופיינית מהנציגה של משרד העבודה, שבה היא מעלה את נושא הביטחון של העובדים, והיא דורשת מכתב רשמי של רשות האוכלוסין, כי רשות האוכלוסין היא הגוף שנמצא בקשר ישיר מול העובדים ובין העובדים לתאילנדים. ללא מכתב רשמי של רשות האוכלוסין שמבטיח את שלומם, העובדים התאילנדים לא יחזרו לעבוד. אני רוצה להזכיר, כאן דיברתם רק על נושא של בנייה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, בדיון הקודם היה לנו גם על הסיעוד.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
לא משנה. כדאי שגם כל החברים הנכבדים שיושבים כאן יזכרו שיש גם עובדים בחקלאות שנמצאים בשטח פתוח, והמרחק בינם לבין מרחב מוגן הוא עצום, וזה לא משנה איזה שילוט נשים להם בדרך. ואפשר לפזר בכל רחבי המדינה - - - אבל עדיין, כדי להביא את העובדים ולהבטיח את שלומם, צריך לאכוף ולאפשר להם להרגיש בטוחים בכל מקום. זה נכון לא רק לעובדים זרים, זה גם נכון לאזרחים ישראלים. לכן צריך לאכוף את זה ללא שום קשר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. נעבור לנושא השני של ישיבה זו – סוגיית קשיים שהוצפו על ידי תאגידים בהבאת עובדים זרים מסין לענף הבנייה במסלול הפרטי. עופר בוארון, תציג את הסוגיה.
<< דובר >> עופר בוארון: << דובר >>
עיקר ההתבססות שלנו זה על עובדים סינים, ויש לנו בעיה עם ה-B2B. ב-B2B אנחנו לא מצליחים לפתוח את הערוץ הנכון כדי להביא אותם אלינו. אנחנו נתקלים בקשיים רבים, ופה אנחנו צריכים את הסיוע שלכם. זה עיקר הבעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ב-18 במאי המנכ"ל של רשות האוכלוסין יגיע לדיון, ומוזמנים נציגים מכל הענפים, וגם שם יהיה דיון מורחב יותר. אתם גם מוזמנים. בבקשה.
<< דובר >> ישי לוי: << דובר >>
ישי לוי, מנהל אגף בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה. לפני שאענה לשאלה שהוצגה, אתן איזשהו מבט שלי לדיון הקודם. גם ישראלים רבים כששמעו את הצפירה, חשבו שזו אזעקה. לא רק עובדים זרים, ראיתי את זה במו עיניי.
ולשאלתך, ככל הידוע לנו, ההתנגדות ב-B2B היא של הסינים. אני לא מכיר משהו אחר, צריך לקבל את ההתייחסות לזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול להוסיף, אלי? הוא טוען שההתנגדות היא של הסינים.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
קודם כול, כדאי לציין שללא קשר ל-B2B, גם G2G, נכון לימים האלה, הסינים עצרו את הגעת העובדים. אנחנו לא יודעים מתי זה יתחדש. אנחנו צריכים לזכור שקורים דברים באזור שלנו, והסינים מעורבים בצורה אחרת, ואני לא יודע להגיד בוודאות אם החיבור הוא ישיר או עקיף, אבל ברור מה שקורה כאן, גם אם זה לא נאמר.
בדרכם של הסינים הם לא תמיד מסבירים, הם פשוט מחליטים. על אחת כמה וכמה כאשר אנחנו מדברים על B2B. ב-B2B ההחלטה היא חד-משמעית, ללא קשר לתקופה וללא קשר למתח. הם לא מסכימים בשום פנים ואופן, בצורה הרשמית ביותר הם אמרו לנו את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה הטיעון שלהם? למה הם פתאום?
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
סינים לא מסבירים, סינים קובעים, סינים מחליטים. אנחנו מסבירים בארץ, אנחנו שואלים, אנחנו מערערים, וגם כשהאירוע ההגיוני ביותר, אנחנו עדיין - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה זמן כבר מאז שהם עצרו את זה?
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
קצת לפני המלחמה. האחרונים שהיו צריכים להגיע זה 3,000 עובדים לענף הבנייה, 2,200 הגיעו, 800 לא מצליחים להגיע עדיין. אנחנו נמצאים בתקופה של אי-ודאות. אנחנו צריכים להמתין בסבלנות, למרות הרצון שלנו להביא את העובדים מסין, כי הם ידועים כעובדים טובים בענף הבנייה. בדיוק כמו שהם מוערכים, כך התאילנדים, לענף החקלאות. לצערי, הם פשוט לא מוכנים להיפגש לעניין הזה. ברור להם במה מדובר, הם לא מוכנים בשום פנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לך צפי, אם זה קצת יתרכך? אני לא יודעת, כי פונים אלינו הרבה.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
צריך להכיר את הסינים. כשהסיני אומר לא, זה לא. אין אולי ואין בערך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומה עם המולדובים? יש בעיה עם המולדובים?
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
למה יש לנו בעיה עם מולדובים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני לא יודעת, שאלו אותי. היו פניות גם על המולדובים.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
בענף הבנייה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אני לא מכיר שיש בעיה. זה גם עלה בוועדת המנכ"לים, ואני לא מכיר שיש איזושהי עצירה מוחלטת. אולי יש עצירה זמנית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נשמע את נציג הבינוי והשיכון.
<< דובר >> אריאל פרטוש: << דובר >>
אחר הצוהריים טובים. אריאל פרטוש מתחום קשרי חוץ ועובדים זרים במשרד הבינוי והשיכון. כדי לחדד, אלי, אנחנו ישבנו בפגישות עם הסינים. הסיבה שהם אמרו שאי-אפשר להביא ב-B2B – התחלנו ב-B2B, נכנסו גם דרך סין – הם אמרו שזה פשוט נוגד את החוק המקומי בסין. זו הסיבה הרשמית שהם נתנו לנו. אם זה נכון או לא, אני לא יודע, כי אני לא מכיר את החוק הרשמי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה הסיבה?
<< דובר >> אריאל פרטוש: << דובר >>
זה נוגד את החוק המקומי בסין להביא באופן פרטי. זו הסיבה שנתנו, אני לא מכיר את החוק הפרטי בסין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, תשלימי אותו.
<< דובר >> נעמי אלימלך שמרה: << דובר >>
נעמי שמרה, מנהלת מחלקת אמנות, משרד החוץ. , מעבר לעובדה שזה לא חוקי מבחינתם, הסינים טוענים שמשום שעשינו איתם הסכם מסגרת, G2G, לא ייתכן שאנחנו עוקפים את זה ועושים במסגרת של הבאה פרטית, כי זה פוגע בזכויות שלהם. - - - הם נמצאים פה בהבאה בילטרלית, אבל לא מגיעים חדשים. הם כועסים עלינו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אולי זו אחת הסיבות. בבקשה.
<< דובר >> אריאל פרטוש: << דובר >>
אני רק אשלים. אחרי המבצע הראשון באיראן, כן ביצענו מיונים. השלמנו את הסבב השלישי של ה-10,000, שזה באמת כלל את 3,000 העובדים. ביצענו את המיונים באמצעות הזום. זה היה אחרי המבצע באיראן והייתה בעיה של טיסות, והחלטנו לעשות משהו אחר, עשינו את זה בזום. מאז כבר הגשנו עוד בקשה, רשות האוכלוסין מציעה להם בקשה לגייס עוד 20,000 עובדים. לא קיבלנו תשובה. אם אתם יודעים משהו אחר, תעדכנו. אנחנו לא קיבלנו תשובה, הם קצת מושכים את הזמן. לא יודע אם זה יקרה או לא.
בקשר למולדובים, זה לא עניין שהם לא רוצים לבוא, זה עניין שהם מפחדים לבוא. ההיצע של עובדים ממולדובה הלך וקטן, גם כך זו מדינה קטנה, והיו לנו סבבים עם הרבה יותר עובדים. בזמן האחרון הסבבים קטנים יותר, מגיעים סביבות רק 600 עד 700 עובדים להיבחן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל יש ביקוש למולדובים?
<< דובר >> אריאל פרטוש: << דובר >>
יש לנו סבב מיונים שאמור להיות בחודש הבא במולדובה, הבנתי שכרגע מתקשים להביא מועמדים, אנחנו עומדים על סביבות 400 מועמדים בלבד, זה יום אחד של בחינות, בדרך כלל אנחנו שם שבוע שלם. נקווה שהם יצליחו. הם באמת חוששים להגיע. גם ההיצע קטן וגם הם חוששים להגיע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה עושים כשהביקוש גבוה וההיצע קטן?
<< דובר >> אריאל פרטוש: << דובר >>
חותמים על עוד הסכמים בילטרליים. מה שאנחנו חוזרים ואומרים פה בוועדה הזאת בלי סוף, צריך לפתוח עוד הסכמים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עוד מדינות?
<< דובר >> אריאל פרטוש: << דובר >>
עם וייטנאם, עם תאילנד, עם אזרבייג'ן, עם פקיסטן, כל המדינות שאנחנו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה עם וייטנאם, איפה עומד ההסכם?
<< דובר >> אריאל פרטוש: << דובר >>
נציגי משרד החוץ פה יוכלו לעדכן. הם יודעים יותר טוב ממני.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לך לעדכן בווייטנאם איפה זה עומד?
<< דובר >> נעמי אלימלך שמרה: << דובר >>
יש עניין של כרטיסי הטיסה, הקושי שמי יישא בעלות של כרטיסי הטיסה. מבחינת החוק שלהם, אנחנו צריכים כמעסיק שלהם - - - וזה מה שתוקע את ההסכם הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
טוב.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אני רוצה לציין, להוסיף גם לפרטוש, שהבוקר התכתבתי עם הקונסולית שלנו בבייג'ינג, והיא כתבה לי שבינתיים עובדי חברות הביצוע ממשיכות להביא פועלים שמקבלים אשרות ונוסעים לארץ. בחברות ביצוע זה קצת שונה - - -
<< דובר >> אריאל פרטוש: << דובר >>
חשוב להדגיש את זה, כי יש לנו הרבה ביקורת על חברות הביצוע פה. חברות שממשיכות להביא, והביאו בלי הפסקה גם בזמן המלחמה, גם אם בדרכים עקיפות או לא. חברות הביצוע הצליחו להביא לפה עובדים כשאף אחד כמעט לא רצה לבוא, ועל זה צריך להגיד להם כל הכבוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בילי מפיקוד העורף, יש לה מה לומר, ונסכם.
<< דובר >> בילי פרנקל: << דובר >>
ההתייחסות שלי הייתה בהקשר לדיון הקודם. אם אפשר עוד להגיד מילה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, ברור. להשלים.
<< דובר >> בילי פרנקל: << דובר >>
התייחסו פה קודם חזי לזה שיש אתרי בנייה שאין להם מרחבים מוגנים. אני שוב חוזרת על המדיניות, היא מחולקת למדרגים. במדרג פעילות הכרחית שבו היה כל המשק החיוני במהלך שאגת הארי, למעשה אתרי בנייה יכלו לפעול אך ורק אם היה להם מרחב מוגן תקני, או מרחב מוגן מוגמר שיש בו דלת וחלון. ככל שמדובר באתרי בנייה שאין בהם את זה, המשמעות היא שהם לא יכלו לפעול.
הנחיות לשכיבה על הקרקע וציוד מיגון אישי רלוונטיים לעובדים ומספקי שירותים בשטחים פתוחים, דוגמת ענפי תשתיות וחקלאות וכדומה, וחשוב להיות בקיאים ולעשות את ההבחנה כדי לדעת מה יכול לפעול ואיך יכול לפעול. זו הבהרה שהיה חשוב לי לציין אותה, כי נאמרו פה דברים לא כל כך מדויקים.
לגבי הבקשה שציינת פה מקודם, אנחנו מבקשים לקבל ככל האפשר בכתב את השאלות המשפטיות בצורה מסודרת, כדי שנוכל להעביר אותן לייעוץ המשפטי שלנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. גל לוי, בבקשה.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
שלום לכולם, שלום גברתי יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים, חברת הכנסת אתי עטייה, תודה רבה לכם על זמנכם. נכון למאי 2026, מספר עובדי הבנייה הפלסטינים בתוך מדינת ישראל הצטמצם באופן דרמטי. אנחנו מדברים כיום על כ-8,000 עד 10,000 עובדים, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אין לי מספרים מדויקים.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
לפי המספרים המדויקים נכונים למשרד שלכם, לרשות האוכלוסין וההגירה. ההשוואה שלפני תקופת המלחמה מדובר על כ-150 עובדים פלסטינים, מתוכם 92 בלבד לענף הבנייה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, אלו עובדות שאנחנו מכירים.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
אני יודע שאתם מכירים את העובדות האלה. היום אנחנו יודעים שיש בין 60 ל-70 אלף עובדים שהגיעו לפה, ויש פה חוסר של 35 אלף עובדים רק בקצב הבנייה. ההסתדרות היא חלק מהבלגן שקורה פה. יש קרן לעידוד ענף הבנייה של ההסתדרות. אנחנו צריכים לראות, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, איך הוועדה בראשות חברת הכנסת שמה את הדברים האלה בצד בגלל צו השעה, ופותרים את הנושאים האלה יותר לעומק.
ויש פה עוד נושא שנוגע לליבי בתור פעיל חברתי. אני רואה את הלכלוך ברחובות. יש ערים במדינת ישראל מלוכלכות מאוד, וגם שם כוח העבודה הוא כוח פלסטיני ששב"כ עצר בזמן האחרון מתחילת המלחמה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
טוב שכך.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
טוב שכך, ללא ספק. ולכן אנחנו צריכים להביא עוד עובדים מעוד מדינות, ואף על פי שסין עושה בעיות, לפי מה שאמר משרד החוץ - - -
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
לא אמרתי שהיא עושה בעיות.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
שיש לה חוק.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
לא אמרתי שיש לה חוק. אמרתי שנכון לרגע זה, הם עצרו את ההגעה של עובדים זרים מסין לישראל. שים לב להשתמש בטרמינולוגיה הנכונה, כי אנחנו בשידור חי.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
בוודאי, מחילה. ולכן אנחנו צריכים לנסות להביא עובדים זרים מעוד מדינות, לא רק מסין. הוועדה פה נתנה כמה אופציות. וגם להכניס אותם לרשויות המוניציפליות וגם לערב את הרשויות המוניציפליות. אני בטוח שבכל עיר יש את המחסור הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא יצא לך להיות, קיימנו דיונים רבים בנושא. ואנחנו על זה, בשיתוף עם רשות האוכלוסין, משרד האוצר וכל המשרדים הממשלתיים.
<< דובר >> גל לוי: << דובר >>
אני חושב שהדרך לפתרון פה היא דרך ההסתדרות, לראות איך אנחנו בתור ועדה מקלים כלכלית על הנושא הזה, כדי שנוכל להביא אותם, לפחות לתקופת זמן הנוכחית הזאת של מצב מלחמה. תודה רבה גברתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו רוצים לסכם.
1. הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לשלוח בדחיפות למשרד המשפטים את עמדתם בשאלה על מי חלה החובה לתקינות הבטיחות באתר העבודה ובדיקת המרחבים המוגנים באתרי הבנייה, ולדווח על כך לוועדה בתוך שבוע.
2. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים את עמדתם בדבר סעיף 236 לפקודת העיריות והכרעה על המחלוקת לגבי האחריות והסמכות של הרשויות המקומיות ומשרד העבודה לתקינות הבטיחות באתרי העבודה.
3. הוועדה תפנה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה ותבקש לקבוע דיון לאישור תקנות מסירת מידע שהעבירו ממשרד העבודה, כדי לחייב את מנהלי העבודה באתרי הבנייה לבצע בכל יום תדרוך יומי לעובדים כולם, כולל העובדים הזרים.
4. הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון תשובה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של פיקוד העורף לגבי הסמכויות בחוק ההתגוננות האזרחית, בחוק לשם פיקוח על קיום דיני ההתגוננות האזרחית בעת מצב מיוחד בשעת התקפה, ולדווח על כך לוועדה בתוך שבוע.
5. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ להמשיך במאמצים מול ממשלת סין להבאת עובדים זרים לישראל ולפעול ככל הניתן להחזרתם.
תודה. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>