החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
מיוםשלישי, ג' בסיוון
תשפ"ו,19.5.2026
בנושא:,
איכות ההוראה במוסדותלהשכלה גבוהה, דוחשנתי 2025
חה"כ
מיקי לוי - מ"מ
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה -
הדיון אינו עוסק רק בתקציבים או בנהלים, אלא
בעתידהשלמדינתישראל,באיכותההוןהאנושיובדורהסטודנטיםהבא.דוחמבקרהמדינהמציגתמונהמדאיגה
שלפיה איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה כמעט שאינה נמדדת ואינה מתוקצבת, בעוד שהמחקר מתוגמל
לפי מדדים ברורים ומוגדרי
ם.
רק חלק קטן מתקציבי ות״ת מוקדש לקידום איכות ההוראה, ומרצים רבים כלל
אינם עוברים הכשרות פדגוגיות בתחום ההוראה. בעולם המשתנה במהירות בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית,
תפקידה של האקדמיה אינו מסתכם עוד בהעברת ידע בלבד, אלא גם בפיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יכולת
הסתגלות ומיומנויות המאה ה־21
.
מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. יש צורך בהשקעה
רחבה יותר בחינוך, בלימודי ליבה, בשיפור איכות ההוראה ובקידום שוויון הזדמנויות, כדי לשמור על מעמדה של
ישראלכמדינתחדשנותוהייטק.הירידהבהישגיםבמתמטיקה,בפיזיקה,בכימיהובאנגליתמדאיגהמאוד,ועלולה
להפוךלסכנהממשיתלעתידהמדינהולחוסןהלאומישלהאםלאיחולשינוימשמעותיבמדיניותובהיקףההשקעה
בחינוךובהשכלה הגבוהה.
נציגי
משרדמבקרהמדינה, עוז ברקווולרי לייבוולנחמה הציגו אתעיקרי דוחמבקרהמדינה.,
מטרת הביקורת: בחינת הפעולות בהן נקטו המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת)
והמוסדות האקדמייםהמתוקצבים כדילקדם ולשפר את איכות ההוראה במוסדות.
תקופת הביקורת:יולי 2022
-
אוקטובר2023
.
הנושאיםהעיקריים שנבדקו:
מודל התקצוב לפיו מקצה ות"ת
את התקציב למוסדות והשימוש בקולות קוראים לתמרוץ המוסדות להשקיע
בקידום איכות ההוראה.
יישוםמודלמל"ג–
ות"תלקידוםאיכותההוראהוהשפעתועלקידוםאיכותההוראה;והפיקוחעלאיכותההוראה
במוסדות.
הפעולות שנקטו המוסדות לקידום ההוראה במוסד ברמת ההנהלה, הפקולטה, ובמרכזים לקידום ההוראה
לרבות:פיתוח מקצועילמרצים, שיקוליהקידום, כלי תמרוץ, כליהערכת איכותההוראה)(.
נתוניהמפתח:
כ-5
מיליארד,₪
הסכוםשהקצתהות"תלמוסדותבשנתהתשפ"בעבור"מרכיבההוראה"-כ-
40%
מתקציבמערכת
ההשכלה הגבוהה באותה שנה; סכום זה אינו משקף מרכיבים מרכזיים של הוראה איכותית, בשונה ממרכיב
המחקרהמחושב על בסיס תפוקות ואיכות.
שיעור התקציב שהקצתה ות"ת למוסדות במסגרת קולות קוראים לטובת קידום איכות ההוראה מתוך התקציב
הגמיש שעמד לרשותה, הוא 0.5%
בלבד,
המוקצה בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת, במצטבר
משנתהתשע"ז (2016
-
2017
)ועד שנת התשפ"ד (2023
-
2024
).
כ-
53%
מהנשיאים וכ-
69%
מהמרצים במכללות השיבו בסקר שבתהליך קבלת ההחלטה על קידום הסגל הבכיר
במוסדותיהם ניתן משקל גבוה יותר באופן משמעותי לאיכויות המועמד בתחום המחקר על פני איכות ההוראה.
זאתלעומת כ-
83%
מהנשיאיםו-
91%
מהמרצים באוניברסיטאות.
כ-
41%
מהמרצים (1,275
מתוך 3,147
)
השיבו בסקר כי הם לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם
הפקולטות בשנתיים שקדמו לסקר,וכשליש מהםלאהשתתפו בהכשרות כאלה מטעםהמרכזלקידום הוראה.
3
פעמים בלבד דיווחו המוסדות למל"ג על עמידתם בדרישות סף הנוגעות באיכות ההוראה. משנת 2020
הפסיקו
מל"ג-ות"תלדרושמהמוסדותלדווחעליישוםהמודל.
0
החלטות מליאת המל"ג משנת 2020
עד אוגוסט 2023
בנושא הצורך בשיפור ועדכון ההוראה והלמידה במערכת
ההשכלה הגבוהה.
דוחהמבקרמצאכימערכתההשכלההגבוההאינהמעניקהמשקלמס
פקלאיכותההוראה,הןברמתהמל"ג-
ות"ת
והן ברמת המוסדות. נקבע כי מודל התקצוב של ות"ת אינו קושר בין איכות ההוראה לבין תקצוב המוסדות, וכי
מאז 2014
לא נבחנה אפשרות לשלב מדדי איכות הוראה במרכיב ההוראה בתקציב. בנוסף, התקציבים שהוקצו
לקידום איכות
ההוראה באמצעות קולות קוראים היו נמוכים מאוד וחלקם אף לא נוצל.
עוד עלה כי מודל איכות
ההוראה של מל"ג-
ות"ת לא יושם באופן מלא: לא נקבעו יעדים, מדדי ביצוע או מנגנוני דיווח ומעקב, וחלק
מהמוסדות יישמו את תנאי הסף באופן חלקי בלבד. נמצאו ליקויים בפעילות המרכזים לקידום הוראה, בהכשרת
מרציםובהנגשת מידעלמרצים. בנוסף, שיעור ההשתתפות של מרצים חדשים בהכשרותפדגוגיותהיהנמוך.
הדוח
1
מצא כי כלי הערכת ההוראה המרכזי הוא שאלוני סטודנטים, אף שרבים מהגורמים במערכת סבורים כי מדובר
בכלי מוגבל, בעוד שכלים מקצועיים יותר כמעט ואינם
מיושמים. עוד על
ה כי מנגנוני התגמול למרצים אינם
מתמרצים בפועל מצוינות בהוראה, וכי לסגל זוטר ולמרצים מן החוץ כלל לאנבנו מנגנוניתגמול.
בנושא הבינה המלאכותית צוין כי מוסדות רבים טרם גיבשו מדיניות סדורה לשימוש בכלי AI בהוראה, וכי גם
המל"גטרםקידמהמדיניותמערכתיתבנושא.בנוסףנמצאכיבמל"גאיןגורםמתכללהאחראיבאופןכולללקידום
איכות ההוראה, דבר שפוגע בטיפול שיטתי בתחום.
הדוח ממליץ לבצע שינוי תפיסתי רחב במערכת ההשכלה
הגבוהה,הכוללשילובאיכותההוראהבמודלהתקצוב,קביעתסטנדרטיםומדדיהערכהעדכניים,חיזוקהמרכזים
לקידום הוראה, הרחבת הכשרות המרצים, אימוץ כלי הערכה אפקטיביים, קידום מדיניות בתחום ה־ AI
ומתן
משקל משמעותילמצוינות בהוראה בקידום האקדמי של הסגל.
נציג
המועצה להשכלה גבוהה, לירן גורדון, אמר כי בשנים האחרונות מתקיים במל"ג ובות"ת תהליך לגיבוש
אסטרטגיה חדשה בתחום ההוראה, הלמידה והבינה המלאכותית. במסגרת
זו הוקמה ועדת היגוי משותפת ותתי-
ועדות העוסקות בהוראה, איכות הוראה ו-
AI
,
במטרה לבנות מדיניות כוללת לשילוב בינה מלאכותית במערכת
ההשכלה הגבוהה.
לדבריו, אחד הליקויים המרכזיים היה היעדר גורם מתכלל שאחראי על תחום
ההוראה והלמידה, כולל קביעת
יעדים,תקציבים,מדדיהערכהוהכשרות.הואהדגישכיAI
צפוילהפוךלחלקמרכזימהלמידהוההוראה,ולכןיש
צורךלהגדיר מחדש אתהמיומנויות הנדרשות מבוגרי האקדמיה, כולל חשיבה ביקורתית ויצירתיות.
עוד ציין כי יש צורך לשפר את הכשרת המרצים, לשלב את מרכיב ההוראה בקידום האקדמי ולפתח כלי הערכה
חדשים מעבר למשובי סטודנטיםבלבד, שאינם מספקים תמונה מלאה על איכות ההוראה.
בתוך כחצי שנה צפויות הוועדות להציג נייר עקרונות ראשון, ובתהליך משתתפים גם נציגי תעשייה מחברות כמו
NVIDIA, Google, Rafael
ו- Microsoft
.
נציגת הוועדה לתכנון ותקצוב -
ות"ת,
ליאת יעקבי,
התייחס
ה
לסוגיית הוספת רכיב איכות למודל התקצוב
ההיסטורי, וציי
נה כי בעבר נשקלה האפשרות להוסיף רכיב כזה. לדברי
ה, קיימות מגבלות אובייקטיביות וחוקיות
שמקשות על יישום המהלך. בשל כך, הוחלט לקדם תוכניות ייעוד
יו
ת לקידום איכות ההוראה, ובהן תכנית
"אקדמיה 360
."
היא דיווחה ש
גם השנה יצאה ות"ת בתכנית תמיכה למילואימניקים, הכוללת את אותם מרכיבי סיוע שהופעלו
בעבר, במטרה למנוע מצב שבו סטודנטים ייאלצו לעזוב את לימודיהם או להאריך משמעותית את משך התואר
בעקבות שירות המילואים
והשלכות המלחמה. הת
כנית כוללת בין היתר:
סיוע נפשי ופסיכולוגי, קורסי תגבור,
שיעוריעזרומעניםנוספיםשנועדולסייעלסטודנטיםלהתמודדעםהפעריםשנוצרובמהלךהלימודים.
בנוסףהשנה
נוסףרכיב חדשלתכניתהתמיכה
המיועדלסטודנטים הלומדיםמקצועותSTEM
בדירוגא'פלוס.
מדובר בתקציב
תוספתי שאמור להגיע ממשרדהביטחון
בשבועותהקרובים.
נציגת ועד ראשי המכללות -
ור"מ פרופ' אריאלה גורדון שאג,, ציינה כי עבור רבים מהסטודנטים במכללות
הציבוריותהתוארמהווהכלילמוביליותחברתיתותעסוקתית.אי
כותההוראההיאחלקמרכזיב
עבודת
המכללות
ו
משפיעה ישירות על הצלחת הסטודנטים.
היא הוסיפה
כי במרכז האקדמי רב־תחומי ירושלים מצוינות בהוראה
מהווה תנאי לקידום ולקביעות, ונבחנת באמצעות מגוון מדדים (מעבר למשובי סטודנטים) בהם:
פיתוח מקצועי,
למידהפעילהוהתאמתההוראהלשוקהעבודה.
הוראהאיכותיתצריכהלפתח
מיומנויות,כמו:
חשיבהביקורתית,
למידהעצמיתואור
יינותדיגיטלית
תוך שילוב
הסטודנטיםבתהליכישיפורההוראה.
פרופ' גורדוןתומכת
בהעברת
סמכויות קידום אקדמי למכללות, כדי לחזק את מעמד המצוינות בהוראה. לבסוף ציינה כי לצד חשיבות תוכנית
ה-
STEM,ישלתת מענה תקציבי ג
ם למקצועות מפוקחיםהמחייבים שעות הכשרה והתנסות מעשית.
נציג משרד האוצר צח בסול,, ציין כי משרד האוצר רואה חשיבות רבה באוניברסיטאות הן כמייצרות ידע ומחקר
והן כמכשירותאת דורהסטודנטים הבאלשוק העבודה.לדבריו, לצד ההשקעה במחקר, קיימתחשיבות גבוהה גם
לאיכות ההוראה ולכך שהבוגרים יסיימו את לימודיהם עם מיומנויות מתאימות.
עוד ציין כי במסגרת ההסכם
שנחתם עם מערכת ההשכלה הגבוהה בוצעו מספר מהלכים בתחום זה, ובהם תוכנית "
אקדמיה 360
"
, מתווה
האקרדיטציה ווועדות נוספות שהוקמו לקידום הנושא. בנוסף הזכיר כי קיימים מענקי מצוינות
בהוראה במסגרת
הסכםהשכר של הסגל הבכיר.
לדבריו, בעקבות קיצוצי השכר במערכת הציבורית התקבלה החלטה שהובילה לחלוקה רוחבית של המענקים גם
בקרב הסגלים הזוטרים, אולם עמדת משרד האוצר הייתה כי תמריצים שנועדו למצוינות צריכים להיות מופנים
למצוינות בפועל. עוד ציין כי מתקיימת עבודה משותפת עם ות"ת לבחינת תחום המצוינות בהוראה, תוך נקיטת
זהירות ושמירה על יציבות מערכת ההשכלה הגבוהה. לדבריו, מאחר שתקציב ות"ת מהווה למעלה מ־70%
מתקציבי מרבית המוסדות, כל שינוי במודלי התקצוב של המחקר או ההוראה עלול ליצור השפעות משמעותיות
מאוד על תקצוב המוסדות. לכן, לצד הרצון לקדם רפורמות ושינויים, יש צורך גם באחריות ובשמירה על יציבות
המערכת.
2
נציגתאוניברסיטתבןגוריון פרופ'לואיזהמשי,, אמרהכילמרותהאתגריםבמערכתההשכלההגבוהה,איןלהציג
את מצב ישראל באופן שלילי מדי. חלק מהקשיים נובעים מהמצב הביטחוני, מהמלחמות ומהפגיעה ברציפות
הלימודים.
עוד טענה כי הדוח מטשטש את ההבדלים בין אוניברסיטאות מחקר למכללות, וכי מעמדן הבינלאומי
שלהאוניברסיטאותביש
ראלנשעןבעיקרעלהישגיהמחקר,חוקריםוזכיותבפרסינובל.לכן
אסורלפגועבמצוינות
המחקרית בשם השוואה מלאה
למכללות.
פרופ' משי
ציינה כי המל"ג עשה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית, במיוחד בתקופת הקורונה והמלחמה,
כאשרקידםהוראהדיגיטליתוהקמתכיתותהיברידיותשאפשרוגםלסטודנטיםבמילואיםללמודמרחוק.
המל"ג
מקדםגםהתאמותלעידן ה-
AI
ופיתוח מיומנויות, לצד חיזוק מדעיהרוח.
היאהדגישהכיכברנעשושיפוריםמשמעותייםבעקבותהביקורת,והביעהתקווהלהמשךשיפורבאיכותההוראה.
הסוגיה המרכזית היא מצבם של הסטודנטים המילואימניקים. באוניברסיטת בן גוריון יש למעלה מ-
4,000
אנשי
מילואים. היא תיארה מציאות קשה שבה סטודנטים ביצעו מעל 500
ימי מילואים ובמקביל מצופ
ה מהם
לעמוד
בדרישותאקדמיותמלאות,כוללבמסלוליםתובענייםכמוהנדסה.
האוניברסיטהמנסהלסייעבאמצעותמרתונים,
חונכים אישיים ומענים נוספים, אך לדבריה התקציבים שיועדו לסיוע למילואימניקים נלקחו מהאוניברסיטה
ועדיין לאהוחזרו במלואם.
נציגת המרכז האקדמאי הרב תחומי ירושלים ד"ר כלנית סגל לויט,, ציינה כי המכללה רואה באחריותה להעניק
לסטודנטים השכלה איכותית לצד מיומנויות שיסייעו להם להשתלב בשוק העבו
דה. המוסד פועל במסגרת תכניות
כמו "אקדמיה 360
" ו"דמות הבוגר", הכוללות התאמת תכני הלימוד לצורכי שוק העבודה באמצעות מפגשים עם
גורמי תעסוקהושילוב מיומנויות בתוך הסילבוסודרכי ההערכה.
עוד ציינה כיהמכללה בוחנת באופן שוטףאת שיטותההוראהוהטמעת המיומנויות בקורסים, ומפעילה מערךAI
Champions
להכשרת מרצים בשימוש בכלי AI וטכנולוגיות הוראה, לצד קהילות למידה
ושיתופי ידע בין אנשי
הסגל. היא הדגישה את שיתופי הפעולה בין גורמי התמיכה במכללה במטרה להתאים את ההוראה לצורכי
הסטודנטים ולסייע להםלהצליח בלימודיהם.
נציג האוניברסיטה הע
ברית בי"ס לרפואה יגל אברהם רון,,
ציין כי יש לבחון מחדש את תקנות הערכת ההוראה
ואיכות ההוראה, ולהעניק משקל משמעותי יותר להערכת הסטודנטים, מאחר שהם אלו שחווים בפועל את איכות
ההוראה ונדרשים להתמודד עם חומר הלימוד. לדבריו, מטרת ההוראה היא העברת ידע לסטודנטים,
ולכן חוויית
הלמידה צריכה להיות מרכיב מרכזי במנגנוני ההערכה. ניתן לבצע שינויים מעשיים גם ללא תוספת תקציבית
משמעותית.
הוא ביקר את חוסר האחידות בין מוסדות ההשכלה הגבוהה במערכות הערכת ההוראה. בפקולטות לרפואה
סטודנטיםנדרשיםלעיתיםלהעריךמרציםשלמדואצלםזמןקצרבלבד,דברהפוגעבאמינותההערכות.לכןמומלץ
לקבוע מערכת אחידה להערכתהוראה בכלל המוסדו
ת, שתיצור סטנדרטיזציהושקיפות.
נציגי
התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל:
סיון קורן,
יו"ר ההתאחדות, ציינה כי סוגיית איכות
ההוראהבמערכתההשכלההגבוההקיימתכברשניםואינהנובעתרקמהמלחמהאומהמציאותהנוכחית.לדבריה,
התאחדותהסטודנטיםפעלהלאורךהשניםלשילובמרכיבההוראהבתקניהסגלהאקדמיולקידוםהנושאבמסגרת
הוועדות והפורומים השונים.
קיימים פערים בין מכללות לאוניברסיטאות בכל הנוגע ליחסאישיואיכות ההוראה,
וכיבמקריםרביםסטודנטיםבאוניברסיטאותחשיםחוסריחסאישימצדהמרצים. בנוסףהיאמתחהביקורת על
כךשמרציםהמקבליםציוניםנמוכיםבסקריהוראהאינםמחויביםלעבורהכשרותמקצועיות,והגדירהזאתככשל
משמעותי במערכת.
מערכת ההשכלה הגבוההחייבתלהתאיםאת עצמהלמציאות המשתנה,לשלב איכות הוראה,
פיתוח מיומנויות וכלי AI
, כדי להבטיח ש
סטודנטים יסיימו את לימודיהם עם הכלים הנדרשים לשוק העבודה
ולעולםהמחקר.
ליאב אלחיאני ראש מחלקת מדיניות אקדמית,,
טען כי התפיסה שלפיה תפקידה המרכזי של האוניברסיטה הוא
מחקר בלבד היא שגויה. לדבריו, רוב הסטודנטים מגיעים להשכלה גבוהה כדי לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק
העבודה, ולכןהוראה אינה תפקיד משנ
י אלא משימה מרכזית שלהאוניברסיטאות והמכללות.
הוא ציין כי כיום מודל התקצוב של ות"ת מתגמל בעיקר הישגים מחקריים באמצעות מדדים ברורים, בעוד
שבתחום איכותההוראה כמעט שאין מדדים אובייקטיביים.בהיעדר תמריצים,המוסדות אינם משקיעים מספיק
בהוראה. אלחיאניהדגישכיישלפתחמדדיםברוריםלאיכותההוראהולחבראתהלימודיםלצורכישוקהעבודה,
משום שאיכות הוראה נמדדת גם ברלוונטיות ובמעשיות של התואר.
בנוסף הוא קרא לחייב הכשרות מקצועיות
לכל אנשי הסגל המלמדים, כולל מרצים, מתרגלים ועוזרי הוראה, לצורך
שיפור איכות ההורא
ה, ולחזק את
התמריצים האישייםלמרצים באמצעות שילוב איכות ההורא
ה בשכר, בקידום ובמענקי הצטיינות.
3
גל שינוטר, יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות אוניברסיטת תל-
אביב,
ציינה כי הבעיה המרכזית במערכת
ההשכלה הגבוהה הי
א חוסר היציבות שחווים הסטודנטים על רקע מציאות ביטחונית מתמשכת ומהפכת ה-
AI
המשנה את עולם ההוראה. לצד הצורך בתקציבים, נדרשת גמישות מערכתית רחבה יותר בכל הנוגע להוראה
מרחוק, התאמות לימודיות, הערכות חלופיות ופיתוח שיטות הוראה חדשניות המותאמות למציאות המשתנה.
המערכת עדיין נשענת במידה רבה על שיטות מסורתיות, דבר היוצר עומס חריג על הסטודנטים ופוגע בחוויית
הלמידה. לדבריה, גם כלי המדידה הקיימים, כגון סקרי הוראה, אינם מספקים תמונה מלאה של איכות ההוראה.
היא
קראה לגיבוש ת
כנית מערכתית שתבטיח מענה אקדמי גמיש וחדשני,
ותבחן את אחריות המוסדות לכך
שסטודנטי
םיוכלו להשלים אתלימודיהם בתנאים סבירים.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודהלכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה ציי
נה כי סוגיית איכות ההוראה והכשרת המרצים נוגעת באופן ישיר לעתיד ילדיה של מדינת
ישראל ולעתידה של המדינה כולה.
העולם משתנה במהירות, וגם תחומי הביטחון והלחימה הופכים
למבוססי טכנולוגיה ומחשוב, ולכן ללא הכשרה איכותית ומתקדמת לא ניתן יהיה להתמודד עם אתגרי
העתיד.
3.
הוועדה מבקשת
ממשרד מבקר המדינה
להכין
בתוך חודש
דוח ביקורת מקיף בנוגע למצב מערכת החינוך
בתקופת המלחמה והחירום, בדגש על רמת ההוראה
והישגי התלמידים
בבתי הספר היסודיים, חטיבות
הביניים והתיכונים.
4.
הוועדה תקיים דיון
בעוד כשנה
למעקבאחרעיקרי נקודות
הדיון שעלו יו'הוו מסמך מנחה לכללהגורמים
בנושאים הבאים:
א. קביעת מדדים אובייקטיבייםלאיכות ההוראה.
ב. בחינת האיזון בין מחקר לבין איכות ההוראה במוסדותהאקדמיים.
ג. צמצוםהפערים בהכשרת המרצים.
ד. חיזוק הבקרה על איכות ההוראהוהכשרתהסגלהאקדמי.
4