פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים וועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, כ"ט באייר התשס"ז (17 במאי 2007), שעה 08:00
ס ד ר ה י ו ם - סיור בשדרות
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – יו"ר ועדת הכספים
אופיר פינס-פז – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
זאב אלקין
יצחק גלנטי
אלחנן גלזר
מגלי והבה
שי חרמש
אברהם מיכאלי
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
מוזמנים:
אלי מויאל - ראש העיר שדרות
יצחק מרדכי - לשעבר שר הביטחון
טל נחשונוב - סגן ראש עיריית שדרות
הרצל שאבי - חבר מועצת עיריית שדרות
אלון שוסטר - ראש המועצה האזורית, שער הנגב
שמעון כהן - ראש מועצה אזורית חוף אשקלון
מיקי מנור - מנכ"ל חברת פתרונות תעסוקה, מהל"ב
ג'קי להב - גזבר מועצה אזורית שדות נגב
צבי סוכמן - גזבר מועצה אזורית אשכול
עו"ד בני סעדון - יועץ משפטי, עיריית שדרות
שלום הלוי - מנהל פרויקטים, עיריית שדרות
שמואל אטיאס - מנהל אגף הרווחה, עיריית שדרות
יואב לפידות - מהנדס עיריית שדרות
שמעון אדרי - מנהל יחידה כלכלית, עיריית שדרות
רינה שטיינברג - מנהלת מחלקת הקליטה, עיריית שדרות
שמעון פרץ - גזבר עיריית שדרות
נתי משה - ממלא מקום גזבר עיריית שדרות
מירי בן-שושן - עיריית שדרות
אבי סולימני - מנהל מתנ"ס שדרות
עדי רפאל - יועץ ראש העיר שדרות
נחמיה פז - מנכ"ל מכללת ספיר
יהודה שגב - מנכ"ל התאחדות התעשיינים
אורן הרמדס - התאחדות התעשיינים
טל נחמוני
שמעון פרי
צבי רוזן - דובר ועדת הכספים
ייעוץ משפטי: שגית אפיק
יועצת כלכלית: סמדר אלחנני
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמה וערכה: אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
סיור בשדרות
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מקימים היום סיור בשדרות.
אלי מויאל:
אני רוצה לומר שהעיר הזו לא תיפול, לא בגלל שאנחנו חזקים אלא בגלל שבמקרה הפעם אנחנו צודקים. אנחנו נישאר כאן. קשה לחיות בשדרות של הימים האחרונים, קשה מאוד לחיות פה, אבל זה לא ישבור אותנו. אנחנו אפילו שוקלים – עכשיו קיימתי התייעצות בלשכתי – להחזיר מחר בבוקר את החיים לשגרה. אתמול המלצתי לשוסטר לא לפתוח את מערכת הלימודים, אבל הוא התעקש כן לפתוח. כאמור, אנחנו מנסים להחזיר מחר את החיים לשגרה ואנחנו בודקים אפשרויות של פתיחת בתי הספר. יש לנו אמצעים לכך. כנראה נסיע את הילדים לבתי הספר באוטובוסים ממוגנים. אנחנו נחיה עם המיגון שיש לנו כדי לשדר לכל העולם, במיוחד לאלה שיורים עלינו, שאנחנו נשמור על שגרת חיים רגילה, כי זו התשובה שלנו כאזרחים. מה עושה הממשלה ומה עושה הצבא, לא מענייננו. בשעה הקשה הזו, זה לא מענייננו. אנחנו לא אנשי מחלוקת אלא אנחנו אנשים שרוצים לתת כוח. אחרי שתעבור השעה הזו בוודאי ישמעו אותנו וישמעו אותנו היטב. עכשיו לא נאמר מילת ביקורת על אף אחד אלא נעבור עם הציבור את השעה הקשה הזאת ונלך קדימה לטובת עם ישראל, כי זו המשימה שלנו ואנחנו נישא אותה בגאון, בלי בושה ובלי מחלוקת. אם יש ויכוחים, הם עוד יגיעו.
דעו לכם שזה המסר שאנחנו מוסרים. בתקשורת מנסים לצייר כאילו מתבצע כאן פינוי, אבל אני מודיע לכם חגיגית שאין פינוי. אנחנו קוראים לכל התושבים להישאר. מי שרוצה לעזוב, נחבק אותו לשלום. מבחינתנו הוא לא פחדן, הוא לא עריק והוא לא שפן. אנחנו מכבדים כל החלטה. זו דמוקרטיה. אנחנו קוראים לאנשים להישאר ואנחנו ניתן להם את כל האפשרויות להישאר כאן. מי שיעזוב, ממילא הוא לא שואל אותנו. אנחנו למדנו בצבא שאנחנו מנצחים עם מי שבא, מנצחים עם מי שנשאר, ועם מי שיישאר כאן, אתו אנחנו ננצח ואנחנו בטוחים שננצח.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו תכננו לקיים את הישיבה הזאת לפני חודש, עוד טרם שידענו שביומיים האחרונים ייפלו כאן כל כך הרבה קסאמים. ראיינו אותי היום ברדיו ושאלו אותי אם אנחנו מקיימים ישיבת חירום, אבל איך אפשר לקרוא לישיבה כזו ישיבה כזאת כך אם מצב החירום כאן נמשך כבר שש וחצי שנים?
הגענו לכאן – ולא רצינו לבטל את הסיור למרות שאמרו לנו שאולי לא כדאי להעמיס על התושבים כי יכול להיות שאם ידעו שייפלו יותר קסאמים אם ידעו שאנחנו מגיעים – כי אני חושב שנציגי הציבור צריכים להיות ברגעים אלה עם התושבים ודווקא בשדרות, וזה הדבר הנכון לעשותו מתוקף היותנו נציגי ציבור. בלי שום קשר, אנחנו באנו לעבוד. ועדת הכספים באה לקיים כאן ישיבת עבודה ובאנו לדון על הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי עוטף עזה כאשר הדיון הזה יתקיים בשעה 12:00 אז תונח בפניכם טיוטת החוק שאני מאוד מקווה שבתמיכה של הממשלה, בתמיכה של הקואליציה – וחתומים עליה 80 חברי כנסת – תעבור עד סוף מושב הקיץ. אני לא רוצה להרבות במלים כי נקיים בנושא דיון מיוחד, אבל אם יש צדק, זה הצדק וזה הצדק שצריך לעשות לא רק עם שדרות ויישובי עוטף עזה אלא זה חוק שמשדר מסר לכל ישוב ולכל אזרח שחייו וביטחונו לא יופקרו לא על ידי ממשלת ישראל ולא על ידי כנסת ישראל. זה מסר מאוד חשוב ועצם העברת החוק הזה תשדר זאת.
אני רוצה לומר לך אדוני ראש העיר שאם היה לי כובע, הייתי מוריד אותו בפניך, קודם כל על הסובלנות שלך במשך שש וחצי שנים. צריך ללמוד ממך איך צריך להתנהג מנהיג.
כפי שאמרת, אין תוכניות לפינוי שדרות, דבר שמהווה מסר עוד יותר חשוב לכל העולם ולממשלת ישראל כאשר משדרים עסקים כרגיל. כדי שעסקים יהיו כרגיל וכדי שאנשים ירגישו שיש להם ביטחון כלכלי - ועדת הכספים וגם ועדת הפנים לא יכולים לפתור את בעיית הקסאמים, אנחנו לא אנשי צבא – אנחנו צריכים לעשות את עבודתנו כחברי כנסת, ולכן אנחנו כאן.
אני מודה לך שמצאת זמן בתוך השיגעון הזה כדי לשבת אתנו ולארח אותנו. אנחנו, כאמור, נעשה את העבודה שלנו.
אופיר פינס-פז:
בהבדל מביקור ועדת הכספים שהיה ביקור מתוכנן על רקע הצעת חוק מאוד חשובה שתמכתי ואני תומך בה, החלטנו להגיע לכאן בעקבות האירועים הקשים של הימים האחרונים. בכל-זאת אנחנו ועדת הפנים של הכנסת ונמצאים כאן שלושה חברי ועדה, ואנחנו בהחלט מרגישים אחריות וצורך לראות על פי תפקידנו כיצד הדברים מתנהלים, לבוא ולחזק את שדרת המנהיגות המקומית בראשותו של ראש העיר אלי מויאל, הסגנים וחברי המועצה. נמצאים כאן גם ראש מועצת חוף אשקלון שמעון כהן וראשי מועצות אזוריות אחרים בעוטף עזה שגם אותם כמובן צריך לחזק, קודם כל כשדרה מנהיגותית שצריכה להוביל את הציבור בתקופה הזאת. כמובן צריך לחזק קודם כל את התושבים עצמם, את תושבי שדרות ואת תושבי עוטף עזה, שעוברים באמת ימים קשים. ההתקפה האחרונה היא באמת התקפה חמורה מאין כמותה.
במקום שאני נמצא בו אני לא רוצה לתת עצות לממשלת ישראל, אבל בוודאי שיש דברים שצריך לעשותם והדבר הזה ברור לחלוטין. ממשלה לא יכולה לא להיות ולא להיראות חסרת אונים לנוכח מציאות כזאת שהיא מציאות בלתי נסבלת שאסור להשלים אתה וצריך להתמודד אתה, וההתמודדות לא פשוטה. אין פתרונות קסם, וזה ברור לכולם. אחרי שאמרנו שאין פתרונות קסם, אי אפשר לומר שאין אפשרות להתמודד התמודדות קשה ואינטנסיבית מול הדברים. כפי שאמר חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, באנו לכאן בעיקר כדי להתמודד עם נושאי העורף, נושא השלטון המקומי והיכולת שלנו לסייע.
ביום שני נייחד בוועדת הפנים את יום העבודה כולו לטיפול בהצעת חוק של חבר הכנסת יעקב כהן שעוסקת בקיצור הליכים דרמטי בכל מה שקשור לתכנון ולבנייה לטובת בניית מיגון אזרחי ברמת הבתים. אנחנו הולכים לקצר באופן דרמטי את לוחות הזמנים ואת הליכי התכנון והבנייה לטובת ממשלה שתרצה לפעול באופן מיידי. ראש-הממשלה היה כאן בחודש ינואר ולמיטב ידיעתי התחייב על מיגון מסיבי. אנחנו נושיט עזרה על ידי שינוי החקיקה לטובת ביצוע ההליך הזה באופן מהיר ומקצועי. כל אחד יתרום את חלקו לטובת העניין.
אני מחזק את אלי מויאל ואת כל תושבי שדרות . אנחנו משוכנעים שיש לכם את תעצומות הנפש והיכולות להתמודד, כל אחד בדרכו, כל אחד על-פי יכולתו, עם המציאות הזו. אני גם מוכרח לומר שבהחלט אני רואה בחיוב את הנכונות או את הרצון שלכם לחזור לשגרה מהר ככל האפשר כי אני חושב שזה דבר נכון אבל כמובן שהדבר הזה צריך להיעשות בהתייעצות ובשיקול דעת כולל. הכיוון הוא נכון ואסור לתת לטרור לשבש את שגרת החיים לא בשדרות ולא בשום מקום אחר במדינה וצריך לעשות זאת כמיטב היכולת. התמודדנו בעבר, אנחנו מתמודדים היום ונתמודד גם בעתיד עם המציאות הזאת.
בזכות הסולידאריות החברתית והערבות ההדדית שיש בין כל תושבי מדינת ישראל, אני משוכנע מעל לכל ספק ששום אירוע טרור ושום פעילות טרור לא תשבור את רוחנו ואת כוח עמידתנו. תמשיכו לעשות את עבודתכם נאמנה ואנחנו לצדכם.
מגלי והבה:
אני רוצה לברך את ראש העיר ואת הנמצאים כאן. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מגיעים לכאן, באים לחזק ויוצאים מחוזקים. אנחנו יודעים באיזו תקופה אתם נמצאים ואני חושב שאתם נושאי הלפיד של כולם שעומדים בקו האש הראשון במשך שנים רבות. יושב כאן מפקדי וחברי איציק מרדכי שיכול להעיד שראינו את זה במקומות אחרים, אבל מי שחי כאן יודע בדיוק באיזה מצב אתם נמצאים.
כחברי ועדת הכספים, כחברי ועדת הפנים וגם ככנסת אנחנו מחויבים לעשות כל מה שביכולתנו, לא רק לבוא ולהציע הצעות חוק או להבטיח דברים – ואני אומר זאת לשני יושבי-ראש הוועדות, גם ועדת הפנים וגם ועדת הכספים – אלא לעשות הכול כדי לחוקק את החקיקה ונוודא את ביצועה כדי שאנשים יקבלו כל מה שמגיע להם.
באנו היום להיות אתכם ולחוש מה שחש כל אזרח ואזרח כאן. עברנו הרבה בחיים אבל התחושה של הילדים תחת האש, אף אחד לא יכול לשנות אותה. כפי שאמרו החברים לא נאמר לא לממשלה ולא לצבא איך להתנהג, אבל אנחנו נדרוש מהם לעשות משהו כי במצב הזה אי-אפשר להמשיך.
אתם גאוותנו.
שמעון כהן:
אני רוצה להמשיך את דברי ידידי אלי מויאל ולקדם בברכה את חברי הכנסת, חברי ועדת הכספים וועדת הפנים.
כל מה שחשוב לנו ברגע זה הוא שההבטחות של ראש-הממשלה יקוימו ובהקדם ואני מתכוון למיגון דירות התושבים וכיתות הספח בבתי הספר. בכל שאר הדברים אני מניח שיהיה דיון. אלה דברים שהובטחו על ידי המנכ"ל. התושבים שואלים אותנו איפה ההבטחות ולמה לא מממשים אותן. אני מנצל את המעמד ומבקש מכל מי שיכול לסייע, להביא אותנו למצב שאכן חדרי הביטחון ימומשו וכיתות הספח ימוגנו.
שמעון פרץ:
אני רוצה להיכנס לנקודה אחת שאולי מקדימה את הדיון. העיר שדרות נערכה מבעוד מועד לשלושה מצבים: מצב של שגרת חירום, מצב של הסלמה שחווינו ביומיים האחרונים, ומצב מלחמתי. העיר הציגה את ההיערכות שלה בפני מנכ"ל משרד ראש-הממשלה ובפני כל הגופים הפעילים בעיר, אבל לצערי לא היינו ערוכים מספיק למצב ההסלמה מכיוון שלא היו המשאבים הדרושים ולא הייתה הזריזות הדרושה על מנת לממש את התוכנית שהוגשה על ידי כל אנשי המקצוע בעיר הזו, וחבל. אלה דברים שאפשר להימנע מהם כי היינו ערוכים מבעוד מועד עם חוברת שהוכנה על ידי מיטב המקצוענים שלנו והוגשה לכל מי שיש לו יד ורגל בעניין.
אני קורא לוועדות הכנסת לקחת את התוכנית הזאת שנוגעת אך ורק למצב חירום ולא נוגעת לשום דבר אחר וליישם אותה הלכה למעשה וזאת על מנת שנהיה ערוכים גם היום וגם לקראת הבאות.
אלי מויאל:
אני לא אוכל להצטרף לסיור שלכם כי אני ממתין לשני שרים שצריכים להגיע.
שמעון פרץ:
אני אלווה אותם.
אלי מויאל:
אני אחכה לכם כאן בשעה 12:00 לישיבת עבודה.
שמעון פרץ:
בהתאם לבקשתכם הזמנו לכאן – והם באו - את נציגי תוכנית ויסקונסין. אני לא צריך להסביר לחברי הוועדות מה משמעות הפעלת תוכנית ויסקונסין בעיר שדרות במציאות הנוכחית. לדעתי יש מקום שהתוכנית הזאת תצא כמה שיותר מהר מהעיר, במיוחד בתקופה קשה זו.
אופיר פינס-פז:
מה זאת אומרת שתצא מהעיר?
שמעון פרץ:
שתופסק. יכול להיות שהתוכנית הזאת מתאימה היום לרעננה, אבל היא לא מתאימה לשדרות במציאות הנוכחית ובעיקר היא לא מתאימה בגלל שאתם מפרסמים או המדינה מפרסמת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהאבטלה בשדרות היא 5.5 אחוזים. אם האבטלה בשדרות היא מתחת לממוצע הארצי, לשם מה צריך תוכנית כזאת?
מיקי מנור:
רציתי להעביר איזושהי מצגת, אבל אני מבין שאין זמן לכך. אני רוצה להתייחס לנושא בכמה מישורים כאשר הנושא הראשון הוא מה שאנחנו עושים כאן ומה הפעילות שלנו כאן עם הצלחות התוכנית. בואו לא נשכח שהקסאמים בשדרות נופלים כבר כשבע שנים והתוכנית הזאת עברה דרך הכנסת והתחילה לפעול רק בשנתיים האחרונות. זאת אומרת, הקסאמים הגיעו לעיר הזאת הרבה לפני התוכנית. ממשלת ישראל וכנסת ישראל החליטו שהתוכנית היא חשובה וחשוב דווקא להתחיל אותה כאן בשדרות ולא ברעננה. אני חושב שלתוכנית הזו יש המון יתרונות. אני חייב לציין שלנו כמפעילים היה הרבה יותר קל להפעיל אותה ברעננה אבל מדינת ישראל היא זו שהחליטה להתחיל אותה בשדרות.
עד היום, אחרי כמעט שנתיים שאנחנו עובדים, יש לנו 2,917 לקוחות שהבוקר הלכו לעבוד ואלה אנשים שלא עבדו ערב התוכנית. אלה אנשים שלא עבדו 10, 15 ו-20 שנים. אם אנחנו מתייחסים רק לאוכלוסיית שדרות, יש לנו עוד 497 לקוחות כאלה.
קריאה:
ספר להם שאתם מתעללים באנשים האלה.
אלי מויאל:
סליחה, לא בכל מקום מותר לדבר. זו ועדת כספים ולא ישיבת עירייה.
מיקי מנור:
אומרים שאנחנו מתעללים באנשים, אבל לא רואים את הצד השני של המטבע. יש לנו 88 עובדים, מתוכם 10 אנשים שהיו משתתפים בתוכנית שקלטנו אותם אצלנו בעבודה, זאת אומרת שאלה הם האנשים שמכירים את הרגישות של הלקוחות שלנו. קלטנו 19 אימהות חד-הוריות, קלטנו 33 יוצאי חבר העמים, קלטנו 5 אתיופים. אמרנו שאם אנחנו רוצים להוציא את האנשים לשוק, אנחנו צריכים לשמש דוגמה ולכן קלטנו אנשים לתוכנית שלנו. מי יותר טוב מאנשים שהיו מקבלים הבטחת הכנסה שמכירים את רגישות לקוחות התוכנית הזאת? מי יותר טוב מאם חד-הורית או מי יותר טוב מיוצא חבר העמים שיכול לדעת ולהכיר את האנשים האלה?
אופיר פינס-פז:
למה יש כל כך הרבה תרעומת?
מיקי מנור:
כי זה תהליך מאוד לא קל. לא נותנים לנו אפילו להציג את התוכנית, את הפן החיובי שלה ואת ההצלחות של התוכנית.
אופיר פינס-פז:
תסביר למה זה כל כך קשה.
מיקי מנור:
יש פה קשיים. אנשים לא עבדו 10 ו-20 שנים. כאשר אנחנו יצאנו לדרך, ניסינו ליצור קשר עם מעסיקים בשוק אבל אף אחד לא רצה לשמוע אותנו. אני יכול לומר לך היום בגאווה שקורים לא מעט מקרים שמעסיקים מתקשרים אלינו כדי ליצור את הקשר. העוגה של המקצועות שאנשים הולכים ועובדים בהם הולכת ומתרחבת כי אנחנו מלווים את הלקוחות אל המעסיק, אנחנו תומכים בהם, אנחנו מורידים מהם את כל החסמים שיש להם בדרך ליציאה לעבודה, אם זה בנסיעות, אם זה בטיפול בילדים, אם זה בבונוס לאימהות חד-הוריות של עד 7,000 שקלים כי אנחנו יודעים שהם מפסידים הרבה דברים בזה שהם יוצאים לעבודה. אם חד-הורית שגרה בשדרות מקבלת הטבות ותנאים שלא מקבלת אם חד-הורית בקריית גת או בקריית מלאכי. יש להם את הזכות להיות בתוכנית כי הם מקבלים כלים שמישהו אחר שלא נמצא כאן לא מקבל כאן. זה לא תהליך קל, זה לא תהליך של הוקוס-פוקוס. התוכנית הזו החלה כי יש פה בעיית אמת. זה תהליך ארוך טווח, זו ריצת מרתון ארוכה ומייגעת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בעוד שבועיים נקיים בוועדת הכספים דיון על תוכנית ויסקונסין, נזמין גם אותך ושם תוכל להציג את המצגת שלך.
מיקי מנור:
אני אשמח.
הערה אחת לגבי מה קורה בתקופה הזאת. ביקשתי אתמול ב-7:00 בבוקר מהשר – היות וכבוד ראש העיר ביקש לסגור את גני הילדים ובתי הספר בעיר – לסגור את המרכז ל-48 השעות הקרובות, זאת אומרת, היום ואתמול. המרכז אכן סגור. לקחנו היום את כל המשתתפים שרצו לפעילויות באשקלון בבריכת שחייה. אנחנו כן מנסים למצוא פתרונות לאנשים האלה בעת המצוקה הזאת. אנחנו רגישים לבעיות שלהם ואנחנו נמשיך כך ככל שנצטרך.
חברי הוועדות יוצאים לסיור בשדרות
הסיור הסתיים בשעה 12:00
ישיבת ועדת הכספים
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
סיור חברי ועדת הכספים וחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה הסתיים ואנחנו מקיימים עכשיו את ישיבת ועדת הכספים.
שמעון פרץ:
יש מספר נושאים שאנחנו רוצים להציג בפני הוועדה הם אלה:
1. סקירה לגבי החלטות ממשלה קודמות.
2. היערכות העיר להתמודדות במצב חירום, איך אנחנו ערוכים במצב הנוכחי.
3. מצב החוסן הכלכלי והחברתי בעיר.
4. הצעה לפתרון. הצעת החלטה שלנו שגיבשנו כאשר אני מניח שגם למועצה האזורית סובב עזה יש הצעות והיא תעלה אותן בהמשך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מבקש ממך להשאיר לנו גם זמן לקיים דיון על הצעת חוק אתה הגענו לכאן כי ביום שני אנחנו מסיימים את הדיון ומצביעים עליה.
שמעון פרץ:
הסקירה שלי לא תהיה ארוכה ותאפשר לכם זמן רב להתלבט.
לגבי הסקירה הכללית שלי בכל האמור להחלטות ממשלה במהלך השנים האחרונות מזה שש שנים. רוב החלטות הממשלה בעצם נתנו פתרון של כיבוי שריפה, מענה נקודתי, ואף החלטה לא הסתכלה ונתנה פתרון ארוך טווח, וחבל. בכל החלטת ממשלה שהנושא הזה של שדרות ועוטף עזה, כולם קיוו ורצו להאמין שהמצב הוא בר פתרון והוא יסתיים במהירות, אבל אני לא מאמין שהיה מישהו שחשב שהמצב הזה יימשך שש או שבע שנים כשלא רואים את האור בקצה המנהרה.
ההחלטות שניתנו בצורת שלוש החלטות ממשלה שבחלקן היו טובות אבל בחלקן לא נתנו מענה אמיתי לחיזוק האזור הזה ואני מבקש לגעת בכמה נקודות שמבחינתנו הן נקודות קריטיות.
1. חיזוק המסחר והתעשייה. ראינו גם בסיור שערכנו היום את כל מה שקשור לשיפוי בגין אובדן הכנסה. הסעיף הזה, הייתה התעקשות לא להכניס אותו ואני לא מבין למה. יש עסקים רבים קטנים, בעיקר בתחום המסחר, שחלקם נסגרו, חלקם פשטו את הרגל, חלקם עברו למקומות אחרים וחלקם פעילים עם פדיון של 100 או 50 שקלים ביום. את הדבר הזה אני מבקש להכניס במסגרת החלטת הממשלה לגבי קו עימות וליצוק את התוכן הזה במסגרת חוק.
2. נושא של ארנונה. הארנונה בשנים 2005-2006 הייתה בגובה של 50 אחוזים בשדרות ועוטף עזה. בשנת 2007 הקטינו אותה ל-25 אחוזים. מי שנפגע מההחלטה הזאת הם גם התעשיינים, גם התושבים וגם המסחר, ובעיקר הרשויות המקומיות מכיוון שקשה מאוד היום, במצב הנוכחי, לגבות את הארנונה מהתושבים, מהמסחר ומהתעשייה. הכסף הזה חסר במערכת התקציבית המוניציפאלית וזה בא על חשבון רכיבים ביטחוניים. אין לנו יכולת לתת את כל המענים שאנחנו רוצים לתת וזאת בגלל שיש לנו חוסר במשאבים.
3. נושא תשתיות שיש לחזק אותן ויש לפתח אותן כמו מכון טיהור שפכים, כמו פיתוח קרקעות ושיווקם וחיזוק האוכלוסייה החזקה, ובניית תוכנית רעיונית שיווקית למשיכת אוכלוסייה חזקה לשדרות ולאזור עוטף עזה.
מה שקורה היום – ואני מתלבט אם לומר את זה מכיוון שאני מבין שהתקשורת נמצאת כאן – הוא שאנחנו נתקלים בתופעת עזיבת אוכלוסייה חזקה. אני לא רוצה להיכנס למספרים או לאחוזים, אבל העזיבה היא גדולה. מי שעוזב זו האוכלוסייה החזקה וזה כואב וזה קשה. בזמנו הצענו למשרד ראש-הממשלה לגבש איזושהי תוכנית על מנת להשאיר את האוכלוסייה החזקה כאן ולמשוך אוכלוסייה חזקה נוספת על ידי מתן הטבות, הן באמצעות שיווק הקרקעות והן באמצעות הגדלת התקרה למס. דיברנו על הגדלה מ-13 אחוזים ל-25 אחוזים ללא תקרה. לא יכול להיות ששדרות והמועצות האזוריות בעוטף יהיו זכאים לגובה של 13 אחוזים ומסביבנו זה יהיה 25 אחוזים. זה פשוט לא הגיוני.
קריאה:
זה רק לישוב אחד.
שמעון פרץ:
לא רק לישוב אחד. יש גם את אופקים. דרך אגב, גם ב-13 אחוזים יש הפרדה. יש 13 אחוזים תקרה ו-13 אחוזים בלי תקרה. הבעיה היא התקרה כי לגבינו 13 אחוזים עם תקרה זה 1,470 שקלים לחודש ועם זה אי אפשר למשוך אנשים כאשר באזור יש מקורות תעסוקה. היום יש מפעלים שמשוועים לכוח אדם ואפשר למשוך אותם לכאן עם סיוע כספי נוסף. זה שיקול שבדרך כלל עושה זוג צעיר. ביקשנו בזמנו להוביל תוכנית כזאת, אבל לא ניתנה לנו האפשרות להוביל אותה. החלטת הממשלה האחרונה הייתה הגרועה ביותר בהתייחס להחלטות הקודמות. החלטת הסיוע של ממשלת ישראל זו החלטה שהתעלמה לגמרי מהבקשות והדרישות שלנו. אנחנו הבנו שהם הולכים לכיוון אחר ולכן אמרנו שאנחנו לא שותפים להחלטה, שאם הם רוצים להוביל החלטה, שיובילו אותה, אבל היא לא על דעתנו. אכן הובילו החלטה שלא על דעתה של עיריית שדרות וההחלטה הזו חוזרת אלינו כמו בומרנג וזה התבטא לפני יומיים במטח הקסאמים שלא היינו ערוכים מבחינת מרכז חוסן, לא היינו ערוכים מבחינת אבחון אוכלוסייה שנפגעה הן פיזית והן נפשית, ואלה דברים שהייתה לנו דברים מבעוד מועד על מנת להיערך אליהם ולתת את הפתרונות. אם ממשלת ישראל הייתה מאמצת בהחלטה החדשה את הפתרונות שהצענו, אני בטוח שהיינו ערוכים יותר טוב והיינו קצת מקלים על סבל האוכלוסייה בשדרות.
הכנו חוברת שממצב את היערכות העיר במצב חירום. החוברת הזו מתעדכנת בשלושה מצבים עיקריים:
1. מצב של שגרת חירום.
2. מצב של הסלמה שחווינו ביומיים האחרונים.
3. מצב מלחמתי.
החוברת הזאת נדונה גם עם גופים חיצוניים כמו הסוכנות היהודית, הג'וינט ועוד גופים אחרים, אבל היא בעיקר מונחת לפתחה של ממשלת ישראל. החוברת הזאת הוצגה למנכ"ל משרד ראש-הממשלה עת היה כאן בביקור המנכ"לים וביקשנו שתהיה התייחסות, ולו מענה חלקי, למכלול הבקשות, אבל כמובן עד כה לא זכינו להתייחסות. אני מקווה שבשלב מסוים אכן יתייחסו וייתנו מענה.
אני חושב שאם נתייחס לחוברת הזאת ונוביל את הדברים שכתובים בה על ידי אנשי המקצוע בעיר, נהיה ערוכים הרבה יותר טוב למצב של הסלמה ולמצב של חירום.
בעניין של החוסן הכלכלי-החברתי בעיר שדרות, אני לא צריך לספר לכם אחרי שערכתם את הסיור והתרשמתם. לצד התעשייה שיש לנו שהיא תעשייה מאוד חזקה ותעשייה מאוד ציונית שנחושה להיאחז פה ולהמשיך ולתת את השירות – ושמעתם מה נאמר ב"הולנדיה" על ידי הבעלים – ישנם גם תעשיינים אחרים שאם המצב הזה יימשך ולא יהיה סיוע לאותם תעשיינים שמאבדים הכנסה ומשלמים כסף מיותר בגין עובדים שהם מעסיקים עם תפוקה נמוכה יותר, סביר להניח שלאורך זמן הם לא יישארו כאן.
צריך לחזק את האוכלוסייה וצריך לעשות זאת במספר היבטים, גם בהיבט החברתי, גם בהיבט החינוכי, גם בהיבט של הרווחה בישוב, צריך לחזק את אוכלוסיית העולים, צריך לחזק את השירותים כאן ולתת לציבור להבין שלמרות המצב הביטחוני אפשר לקיים כאן שגרת חיים ושיהיה נעים וכייף לחיות כאן.
הצגנו לוועדה מבעוד מועד את בקשות העיר ואני מבקש לעבור על הסעיפים בהם מבקשת ועדת הכספים לקיים דיון.
הנושא הראשון הוא החלטות ממשלה קודמות לעומת סיוע הנדרש במסגרת החלטה חדשה. הנחות בארנונה, אנחנו מבקשים שזה יישאר בגובה 50 אחוזים ולא כפי שקיים היום, 25 אחוזים, עם הבטחה של המנכ"ל שבשנה הבאה זה יהיה אפס.
לגבי פטור ממס הכנסה, אנחנו מבקשים להגדיל ל-25 אחוזים ללא תקרה ולא להשאיר את זה עם 13 אחוזים עם תקרה כפי שקיים היום באזור.
שיפוי בגין אובדן הכנסה לא קיים וחובה להכניס את הסעיף הזה ולצקת תוכן.
הגדלת שטח שיפוט תעשייתי. זה קצת מצחיק לומר היום שטח שיפוט מוניציפאלי. באזור התעשייה אנחנו נמצאים בניצול של מאה אחוזים מהקרקעות ואנחנו מבקשים להרחיב את שטח השיפוט ומבקשים את עזרתכם בכך על מנת שנוכל לקלוט תעשייה חדשה שלא ניתן לקלוט אותה בפארקים אחרים, בפארק תעשייה משותף, מכיוון שהתקנון שם לקליטת תעשייה הוא שונה מהתקנון אצלנו.
קריאה:
הוא לא שונה אלא הוא ברמה אחרת.
שמעון פרץ:
הוא לא כולל את כל התעשייה.
תוכנית לקליטת אוכלוסייה חזקה. אנחנו מבקשים בשלב ראשון שיאושר תקציב לבדיקת ייתכנות על מנת להכין תוכנית שתאמר איך אנחנו מביאים לכאן אוכלוסייה חזקה ואיך אנחנו מחזקים באמצעותה את היישוב. זה נושא שעלה בישיבות קודמות אבל לא קיבל מענה.
אורית נוקד:
יש לכם הערכה לגבי עלות תקציב כזה?
שמעון פרץ:
מדובר בכחצי מיליון שקלים למסגרת הראשונית ורק למסגרת הראשונית.
תקציב פנים לפיתוח. צריך להבין שהתשתיות בשדרות נהרסות, גם הכבישים בעקבות הקסאמים ובעקבות התנועה המרובה.
תשתיות ושיקום תשתיות. מס רכוש לא נכנס אלא זה מוניציפאלי, לכאורה זה ממשלתי והם לא מטפלים. מס רכוש מטפל בבתים ובעסקים לגבי נזק ישיר. לנו יש נזק אדיר הן בכבישים ובתשתיות ואנחנו מבקשים תקציב חד פעמי על מנת לשפר את התשתיות האלה שנהרסו במהלך התקופה הזאת.
שיפוי בגין תוכנית ההבאה, וכאן אני חייב לשים דגש. העירייה היא הגוף המניע של כל מה שקורה בעיר הזאת וגם מה שלא קורה בה. בזמנו, בהחלטה של אריק שרון, היינו אמורים להיכנס לתוכנית הבראה, אבל בא ראש-הממשלה דאז אריק שרון, דפק על השולחן ואמר ששדרות לא תהיה בתוכנית הבראה, ואז שיפה אותנו ב-10 מיליון שקלים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה היה אברהם פורז.
שמעון פרץ:
שיפו אותנו אז בסכום של 10 מיליון שקלים שזה הסכום שחסר לשנה בגין תוכנית ההבראה. בהחלטת הממשלה החדשה הקטינו את הסכום הזה לך-9 מיליון שקלים ואת ה-9 מיליון שקלים שנתנו לא נתנו לשיפוי בגין פיטוריי עובדים אלא למרכיבי חירום כאשר בהחלטות הקודמות היה גם רכיב של מרכיב חירום. כלומר, עשו כאן תרגיל פיננסי כאשר החוסר הכספי שלו הוא 12 מיליון שקלים לעיר שדרות.
אלי מויאל:
הנחת העבודה של ממשלת ישראל שהמצב פה הולך וקל. אני יודע את זה ממקורות הכי מוסמכים שלא התביישו לומר זאת ליד השולחן הזה ואמרו שהמצב הוא בסדר, אין הרבה קסאמים ולכן אפשר להוריד את הכול. אני אומר לכם שזה מה שעמד ביסוד ההחלטה הזאת כי אחרת אי אפשר להסביר מדוע המדינה נותנת שנתיים-שלוש מסוימות סכום מסוים ואחר כך היא מחליטה לקצץ קיצוץ דרסטי כאשר המצב לא השתנה. באו הימים האחרונים והסבירו שהמציאות כאן משתנה מהר מאוד.
שמעון פרץ:
מענק האיזון. בעיר שדרות השנה הוקטן מענק האיזון. במקום שמענק האיזון לפחות ישמור על המסגרת או שיעלה בהתאם לנוסחה, הוא קטן בלמעלה ממיליון וחצי שקלים.
אלי מויאל:
זה חלק מהטעויות. הקטינו לכולם, ולכן הקטינו גם לשדרות. הם מסתכלים על שדרות כעל עיר רגילה. הואיל ומשרד הפנים החליט לקצץ במענקי האיזון לכולם, הוא אמר שגם שדרות בפנים ולא מחריגים אותה כי מבחינתם שדרות היא באותו מצב. זאת הגישה שעמדה ביסוד כל ההחלטות האלה.
שמעון פרץ:
כיסוי גירעון תקציבי פיתוח. הכוונה כאן בעיקר לתשתיות שהעיריות עשתה מתקציבה או שהיא חרגה מתקציבה, על מנת להשלים חוסרים שהמדינה לא יכלה להשלים בעקבות החלטות שאין לה יכולת להיכנס ולשקם תשתיות. אנחנו מבקשים כיסוי חד פעמי של הגירעון הזה שנוצר בעקבות המצב הביטחוני.
השלמת מכון טיהור סניטארי. בזמנו אושר הקמת מכון טיהור סניטארי בעלות של 30 מיליון שקלים כאשר המדינה העמידה לצורך העניין 15 מיליון שקלים ובהלוואות אמורים להשלים את השאר. במצב הנוכחי של היום, של האוכלוסייה, המשמעות של זה היא הטלת אגרה של למעלה מ-2.5 שקלים לקוב נוסף על האוכלוסייה הקיימת לכל קוב מים לצריכה. אם נגדיל את מרכיב המענק, יקטן מרכיב החזר ההון ולכן האגרה תפחת. אנחנו מבקשים להגדיל את מרכיב המענק ב-7.5 מיליון שקלים נוספים, כך שההלוואה תעמוד בסך הכול על 3.5 מיליון שקלים ואז האגרה שתוטל על התושבים תהיה נמוכה יותר.
כיסוי גירעון בהחלטות ממשלה קודמות. אנחנו לא מבקשים. אנחנו מספיק הוגנים כדי לומר שאין לנו צורך בכיסוי גירעונות בתקציב הרגיל ואנחנו לא מבקשים אותו, אבל אם המצב יימשך כפי שזה נראה היום, כנראה נבקש הרבה מאוד. כיסוי הגירעון היה בעבר, בהחלטות ממשלה קודמות, אבל בהחלטה הנוכחית אין כיסוי גירעון. בעבר נתנו 20 מיליון שקלים לתקציב הרגיל, אנחנו לא דורשים את זה, אבל בהתנהגות העכשווית סביר להניח שבסוף השנה הזאת נדרוש אפילו יותר, אם הממשלה לא תפעל מהר על מנת לתקצב את מה שחסר כאן.
סיוע משרד הפנים והאוצר. בהחלטות ממשלה קודמות היה סכום של 53 מיליון. אנחנו מבקשים כאן 50 מיליון.
אברהם מיכאלי:
כמה אושר על ידי החלטת הממשלה? איפה הפער?
שמעון פרץ:
יש פער של למעלה מ-20 מיליון שקלים.
אלי מויאל:
אני מתנצל. השרים מבקרים בשדרות ואני חייב לעזוב את הישיבה כדי לפגוש אותם.
שמעון פרץ:
סיוע דרך משרד השיכון. העיר שדרות יצאה לפני למעלה מ-10 שנים משיקום שכונות פיזי. אז הייתה החלטה של ראש העיר הקודם יחד עם שר השיכון הקודם שהעיר תקבל מענק חד-פעמי ותצא מהשיכון, כך שהעיר לא נמצאת במסגרת שיקום השכונות. אם היא הייתה נמצאת, לא היינו מעלים את הבקשה, כי מי שנמצא במסגרת הזאת מקבל סיוע מוגדל. אנחנו מבקשים בשיקום שכונות פיזי 5 מיליון שקלים, ואפשר לעשות את זה בפריסה של שנתיים, וזאת כדי לשקם תשתיות הרוסות וכולי. אני לא אעבור כאן על כל הסעיפים מכיוון שהכול כתוב. בסך הכול אנחנו מבקשים 13 מיליון שקלים לעומת 5 מיליון שקלים שאושרו בפועל.
אברהם מיכאלי:
חבל שלא ציינתם כאן את הפער, כדי שנוכל לעשות הערכה.
שמעון פרץ:
אני אעביר לכם את הנתון לגבי הפער.
פיתוח אזורי תעשייה. אנחנו מבקשים עוד תוספת חד-פעמית של 7.5 מיליון שקלים על מנת להשלים את פיתוח התשתיות באזור התעשייה. חולק לכם דף נוסף להצעה הזאת שמדבר על הצרכים שיש להשלים באזור התעשייה.
מרכזים מסחריים. אושרו 3 מיליון שקלים למרכזים המסחריים ואנחנו מבקשים עוד 3 מיליון שקלים כי מדובר בשני מרכזים מסחריים, וזאת על מנת להשלים את העבודות שם.
מפעל עוגן. בהחלטת ממשלה קודמת היה סעיף של התחייבות להביא לכאן את מפעל עוגן, אבל ההחלטה הזאת לא מומשה. כאשר אנחנו מדברים על מפעל עוגן, המדינה יחד עם מועצה אזורית שער הנגב ועיריית שדרות הקימו פארק תעשייה לתפארת, פארק ספירים – אמדוקס נמצא שם ונמצאים שם עוד שני מפעלים – ואנחנו מבקשים שייעשה מאמץ לפחות להשוות את התנאים ושייעשה מאמץ ממשלתי להביא לשם עוד מפעל משמעותי כאשר מפעל עוגן הוא מפעל משמעותי.
קרן סיוע לעסקים קטנים. הסכום שמוקצב היום לסיוע לעסקים קטנים הוא קטן ומזערי והוא לא נותן מענה אפילו ברמה של ההון החוזר. כפי שאמרנו, יש קשיים לעסקים הקטנים לנהל את חיי היום יום שלהם בגלל אובדן הכנסה ובגלל הוצאות מיותרות. נדרש פה להעמיד הלוואות או מענקים גדולים יותר על מנת שעסקים כאלה יוכלו להתגלגל ולהחיות אותם.
סבסוד מעונות יום. נדרש, כפי שהיה בהחלטת ממשלה קודמת, להמשיך ולתת את אותה מסגרת. כאן הפער הוא כ-3.5 מיליון שקלים. לגבי משרד החינוך הפער בהחלטת הממשלה, כפי שאנחנו רואים, הוא כ-10 מיליון שקלים.
בכל מה שקשור במשרד התחבורה, פרויקטים תחברותיים וכולי, הפער כאן הוא לא גדול. המסמך הזה נכתב לפני ביקורו של שר התחבורה בעיר שדרות. אני מקווה שהפער הזה שהוצג כאן יושלם על ידי שר התחבורה.
אורית נוקד:
הוא היה כאן היום?
שמעון פרץ:
לא, הוא היה בשבוע שעבר. אם הפער יושלם, נצמצם את הבקשה שלנו.
קריאה:
אני מקווה שהפער יצטמצם היום, אחרי ביקור שר התעשייה והמסחר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני יודע שזה לא הביקור הראשון של שר התעשייה והמסחר.
שמעון פרץ:
משרד התרבות, המדע והספורט. בכל החלטות הממשלה הקודמות לא הייתה התייחסות בסעיף הזה לשדרות ולעוטף עזה. כאן יש בקשה ספציפית לתקציב של כארבעה ומשהו מיליוני שקלים. אנחנו מבקשים שהמשרד ייכנס על מנת לקדם את הפרויקטים שמצוינים כאן.
כנ"ל לגבי משרד התיירות. בהחלטות ממשלה קודמות לא העלינו דרישות ובקשות בכל מה שקשור למשרד התיירות, אבל כאן אנחנו מעלים בקשות בסדר גודל של 4 מיליון שקלים ואנחנו מבקשים שהמשרד יתייחס אליהן.
קריאה:
אנחנו משווקים כאן תיירות. באים לכאן הרבה תיירים, הרבה שגרירים ואנשים נוספים, אנחנו מסתובבים אתם והם רואים מה שנעשה.
שמעון פרץ:
משרד הבריאות. משרד הבריאות בזמנו פעל כאן באמצעות מצ'ינג, אבל אנחנו טענו שמכיוון שהשירות ניתן לא רק לשדרות אלא לעוטף עזה, למה שהתושבים של שדרות יממנו אותו. בהחלטה הקודמת הדבר הזה תוקן ועכשיו הטיפול ממומן ישירות דרך משרד הבריאות, וכך אנחנו מבקשים שזה יהיה. שזה לא יעבור דרכנו מכיוון שזה צורך של כל האזור ולא רק של שדרות. כנ"ל לגבי מימון רופא תורן, סיוע בהפעלת מרכז חוסן כאשר אני מדבר על מיליון שקלים נוספים מעבר למה שניתן. אושרו 2,7 מיליון שקלים ואנחנו מדברים על מיליון שקלים נוספים. סך הכול הסכום המהווה תוספת של משרד הבריאות הוא 1,8 מיליון שקלים.
אגף הרווחה. אני שמח לבשר לוועדה שהמבנה לאגף אושר בהחלטת הממשלה, 2 מיליון שקלים. כאשר כתבתי את החומר הזה, זה היה לפני האישור, כך שהבקשה ל-1.5 מיליון שקלים יורדת מכיוון שהיא אושרה.
תקציב לצרכים מיוחדים, זה תקציב שבעצם בא לסייע לאוכלוסייה חזקה, לאוכלוסייה שנפגעת טרור ובסעיף הזה סך כל התקציב שעומד לרווחה הוא 70 אלף שקלים, סכום שלא מספיק לכלום. אתמול הצלחנו לגייס 100 אלף שקלים נוספים מהסוכנות היהודית, וכאן המקום באמת לומר לה תודה.
שי חרמש:
זה כולל את כוח האדם המתוגבר שמגיע אליכם?
שמעון פרץ:
צרכים מיוחדים הוא סעיף שאין בו כוח אדם אלא הוא סיוע ישיר לתושבים הנפגעים. אנחנו מדברים על הקטנת מצ'ינג. זה דבר שנעשה בזמנו כאשר זבולון אורלב היה שר הרווחה. הייתה החלטה כזו והמצ'ינג הוקטן, אבל העלו אותו ל-25 אחוזים. הפער כאן הוא 2,2 מיליון שקלים ואנחנו מבקשים להקטין אותו ל-10 אחוזים לפחות בתקופה הנוכחית.
סך כל הסיוע הנדרש הנוסף הוא 4,2 מיליון, כי אני מוריד את מבנה הרווחה.
שי חרמש:
4,2 מיליון שקלים הם עדיין הפער מאז החלטת הממשלה החדשה?
שמעון פרץ:
כן.
רכיבי ביטחון. לשדרות אושר על ידי פיקוד העורף או צה"ל או משרד הביטחון – אני לא יודע מי בדיוק אישר זאת – תקן לרבש"ץ, דבר שלא מקובל בעיריות. תקן אחד לא מספיק. במצב הביטחוני הקיים, תקן אחד לא מספיק. אנחנו מבקשים את הסיוע שלכם בתקן נוסף בעלות של 150 אלף שקלים לשנה.
השלמת מיגון מוסדות חינוך. כל הנתונים נמצאים במשרד הביטחון ואני מקווה שמשרד הביטחון ייתן מענה למכלול המיגון בעיר שדרות.
המקלטים הציבוריים בעיר. גם כאן אני שמח לבשר – ובטח זה יצא לתקשורת – שקרן ידידות נענתה לבקשתה של עיריית שדרות ואכן היא תיכנס לשימוש והצטיידות של המקלטים הציבוריים בעיר. פנייה כזו נעשתה בזמנו גם לצבא וגם לממשלה ולא נענתה. במטח האחרון תושבים רצו לרדת למקלטים אבל במקלטים לא היו תשתיות מחוברות ולא ציוד נדרש על מנת לשבת בהם.
יתר הסעיפים מפורטים במסמך אחד לאחד ואין טעם שאני אעבור עליהם. אני מבקש שלצורך העניין יוקם צוות של הוועדה יחד עם העירייה. אנחנו מבקשים מהוועדה שתעצור את כל האישורים לאוצר ולכל גוף אחר עד שידונו ברצינות עם שדרות ועוטף עזה.
אני מבקש מאיציק מרדכי שיוסיף כמה מלים. איציק מלווה אותנו כבר הרבה שנים.
יצחק מרדכי:
ברשותכם, שני משפטים ואת מה שאני אומר כאן יודעים גם קברניטי המדינה.
המרחק מרצועת עזה לשדרות ולעוטף עזה יישאר ויש להניח שמעטפת האיומים בגדול תישאר אותה מעטפת איומים וייתכן שאפילו תגדל ותתוגבר. זה לא דבר חדש אלא אני אומר אותו כבר הרבה זמן.
כל השקעה מסודרת ומתוכננת כשהיא לטווח ארוך, בסופו של דבר תהיה יותר זולה מאשר לעשות דברים חלקיים, לא מסודרים, לא מתוכננים וראה לצורך כך את נושא המקלטים, מקלוט בתי הספר וגני הילדים וכולי. לכן צריך לחשוב לטווח ארוך, לתכנן תוכניות ארוכות טווח ולהשקיע משאבים מתאימים. זה יכול לתת מענה לטווח ארוך וכושר עמידה. כל דבר אחר ותיקוני שבר אחר כך, הוא עולה באופן טבעי הרבה מאוד כסף והתוצאות הן חלקיות והמשמעויות האזרחיות הן כמובן הרבה יותר חמורות, דבר שרואים גם במקומות אחרים.
לכן זה הקו המרכזי שצריך להנחות את ועדת הכספים בהתמודדות מול מצב מיוחד ששורר בשדרות ובעוטף עזה.
הרצל שאבי:
בשדרות פועלות שתי ישיבות, ישיבת עזר וישיבת הנגב. זו דוגמה יפה שמראה אי-עזיבה של שדרות. בסך הכול אנחנו רואים כאן תחושה של עזיבה כאשר אנשים רוצים לעזוב, אבל מנגד יש כאן ישיבות שמביאות בחורים צעירים וטובים מכל הארץ ויש עניין לעזור ולחזק אותם באמצעות תמיכה בישיבה ובבחורים הצעירים הללו שאחר כך גם נישאים וממשיכים לגור בישוב, דבר שמחזק את האוכלוסייה. יש לתת את הדעת לתמוך נקודתית בשתי הישיבות האלה.
קריאה:
יש לך חייל נאמן שעושה את זה יפה מאוד והוא חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.
הרצל שאבי:
אני מעלה את הנושא כי כאשר מתחיל דיון על הישיבות, הוא נזרק לוועדת תמיכות.
שי חרמש:
אם זה היה צריך לעבור דרך העירייה, זה היה עובר ישירות מבלי להוריד שום דבר?
שמעון פרץ:
העירייה לא מורידה. העירייה לא יכולה להעביר שלא דרך ועדת תמיכות.
הרצל שאבי:
אנחנו מעדיפים שזה יעבור ישירות בהחלטה של הוועדה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש חייל נוסף, חבר הכנסת דוד רותם, שדיבר אתי בנושא. גם את הנושא הזה ניקח לתשומת ליבנו.
יהודה שגב:
הסתובבתם בין המפעלים באופן מדגמי וראיתם שלי תעסוקה אין קהילה, ובלי תעשייה אין תעסוקה. מונחות לפניכם שלוש הצעות חוק כאשר אחת מדברת על סיוע כולל שחתומים עליה 78 חברי כנסת, הצעה אחת שחתומים עליה 68 חברי כנסת ומדברת בסוגיית המיגון, ועוד הצעת חוק שעוסקת בנושא הכרה בשדרות ועוטף עזה כיישוב ספר.
קריאה:
בשדרות. עוטף עזה כבר מוכרת.
יהודה שגב:
אם שלושת הצעות החוק האלה לא יאושרו על ידי הוועדה הנכבדה הזאת, תפנו לוינוגרד שבהמשך לחקירתו את מלחמת לבנון, שיחקור גם את מלחמת שבע השנים של שדרות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מניח שגם חברי הכנסת וגם אחרים ירצו להתבטא. אני רוצה לומר למה בכלל התכנסנו כאן ומה הסיבה להימצאותנו כאן.
אני משמש כיושב-ראש ועדה רק שלושה חודשים. אני זוכר שביום הראשון דיברתי את מנהל הוועדה טמיר כהן ואמרתי לו שאני רוצה כל שבועיים לצאת לשטח. דברים שרואים מהשטח, לא רואים מחדר הוועדה. היום אנחנו מבקרים בשדרות ומה שראינו היום, לדעתי טוב יותר מכל הישיבות שאנחנו עושים בחדר ועדת הכספים בכנסת. מספיק לראות את התמונות שהביא הבוקר שי חרמש מבית הספר, מספיק לראות את הבית והמקלחת ההרוסה לשם נכנס הטיל ומספיק לראות גנים, בתי ספר, מתנ"ס ומפעלים לא ממוגנים כדי לדעת שאנחנו כאן בבעיה. לכן אנחנו כאן.
תכננו את ישיבת הוועדה הזאת לא בגלל שהתחילו ליפול קסאמים ביומיים האחרונים אלא זה היה בלוח הזמנים של הוועדה. ידידי טל נחשונוב, סגן ראש העיר, עמד על כך שנקיים את הישיבה בשדרות וכך גם ראש העיר, ולכן ועדת הכספים נמצאת כאן.
מונחת בפניכם הצעת חוק סיוע לשדרות שאני חושב שכולנו חתומים עליה. חתומים עליה 80 חברי כנסת. אני רוצה לומר לך שהצעת חוק אחת של חברי כנסת לא יכולה לכלול את כל הדברים שאתה מבקש. אני בטוח, וכולנו בטוחים, שמה שאתה מבקש הוא צורך לקיומה של שדרות או כמו שאמר האלוף ושר הביטחון לשעבר איציק מרדכי, זו השקעה לטווח ארוך.
אי אפשר להכניס להצעת חוק פרטית של חברי הכנסת את כל הדברים הדרושים היום לשדרות. אנחנו כוועדת הכספים של הכנסת יכולים להעמיד בפני הממשלה את הדרישות ואת הצרכים, אנחנו יכולים לפרוט את זה למשרדים השונים, להפעיל לחץ אבל בלי איומים ובלי הכרזות מיותרות קודם למעשים. אנחנו חיים במדינה אחת ושדרות ברוך השם היא לא איזושהי עיר במחלוקת, האם היא מחוץ למדינת ישראל או בתוכה. כולם מסכימים ששדרות היא חלק ממדינת ישראל ואנחנו צריכים לטפל בה.
לנו יש הצעה אופרטיבית האומרת איך לטפל בנושא בצורה הכי יעילה ואני חושב שאם כולנו נעבוד נכון, אפשר בסוף מושב הקיץ להגיע להצעת חוק גמורה. כמובן שזה לא פוסל את מה שאתה סימנת ואת מה שראש העיר סימן, דברים נוספים ואחרים. כמו שאמר חבר הכנסת מגלי והבה, אנחנו לא נחליף את הממשלה אלא אנחנו נעזור לה.
הצעת החוק בנוסחה עוד יעבור שינויים אחרי שנדון בה ביום שני. אי אפשר להצביע על החוק מחוץ לכנסת. ביום שני ההצעה תונח על סדר יומה של הוועדה ואנחנו נזמן את משרדי הממשלה כאשר יחד אתם נעשה את העובדה וביום שני אנחנו נצביע על הכנת החוק הזה לקריאה ראשונה.
מגלי והבה:
אני לא רוצה להיכנס להצעת החוק אלא להתייחס לנייר שהוגש לנו כאן. כפי שאמרתי ליושב-ראש אנחנו לא יכולים להחליף את הממשלה, אבל אנחנו כן יכולים לעשות את מה שנדרש מאתנו מול הממשלה. לכן בכל הדרישות שנוגעות למשרדי הממשלה השונים – ויש כאן נושאים שקשורים למשל למשרד הפנים – ועדת הפנים יכולה להביא את המנכ"ל, להביא את כל מי שנוגע בדבר, עלות את הסוגיות ולקבל עליהן תשובות במקום ובדרך כלל זו שגרת העבודה שלנו.
שמעון פרץ:
אנחנו מנסים להגיע לפגישה עם שר הפנים, אבל הוא לא מוכן לקבל אותנו.
מגלי והבה:
אני מתכוון ליזום דיון דחוף בוועדת הפנים לגבי משרד הפנים והמשרדים הקשורים למשרד הפנים. יושב-ראש ועדת הכספים יזמן את משרדי הממשלה הנוגעים לאוצר ונעלה את הנושאים. אז נקבל תשובות ולא תצטרכו לחכות לא שנתיים ולא חודשיים לתשובות שמחייבות את הדרישות.
אין ספק שבהצעת החוק יש מענה גדול לרוב הבעיות, אבל עד סוף הקיץ יש לנו עוד זמן רב. מבחינתי אני לוקח על עצמי את הנושא של דיון בוועדת הפנים ונגיש הצעה לסדר. אני מניח שיושב-ראש ועדת הכספים, בה אני חבר, ידאג לקיים דיון כזה מול המשרדים שהעליתם, ואני מקווה שבעקבות הישיבות הללו יהיו לנו תשובות מעשיות לכל הדרישות שלכם.
אורית נוקד:
זה עצוב שנפגשים באווירה כזאת של נפילת קסאמים. אני מלווה ומסייעת לשדרות וגם ליישובי עוטף עזה. אני מבינה שהדיון היום הוא לגבי שדרות, אבל אני חייבת ולא יכולה שלא להתייחס גם לעוטף עזה. יש לנו שותפות גורל ואנחנו צריכים לשלב ידיים. אני חושבת שהערתך היא מאוד נכונה ואנחנו אכן נקדם ביחד את הצעת החוק ונקיים טיפול פרטני, אם צריך, בוועדות. בעיניי ועדת הכספים היא הוועדה המשמעותית ואת זה אנחנו חייבים לעשות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אחרי שנתעמק בסעיפים, אני אתן את רשות הדיבור למנכ"ל מכללת ספיר שנכנס ובהמשך נדון על הצעת החוק של שי חרמש עליה חתומים 63 חברי כנסת והיא נוגעת למיגון.
הצעת החוק שאני עומד להקריא את סעיפיה עברה קריאה טרומית בעידוד הממשלה. ההצעה הזאת כבר שונתה ונוסחו פה סעיפים נוספים לפי הצורך שהתעורר בשטח, כולל אותם סעיפים עליהם דיבר עכשיו שמעון פרץ וכתב בנייר שלו. קיבלתי חוות דעת משפטית מהיועצת המשפטית שלנו שאפשר להוסיף בין קריאה טרומית לקריאה ראשונה וזה לא ייחשב נושא חדש. לדעתי אם אנחנו נמצא לנכון להכניס או סעיף אחד או שניים, כדי שבסופו של דבר זה יעבור ולא ייפול בגלל ריבוי הדברים, אנחנו נכניס.
זאב אלקין:
נכון לעכשיו האוצר תומך?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא הזמנו לכאן את נציג האוצר, כך שאין לנו את חוות דעתו. שי חרמש ואני מנהלים אתו משא ומתן קשה והשאיפה היא שביום שני רוב הדברים ייסגרו.
אורית נוקד:
מה עלות הצעת החוק?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מעריך ב-400 מיליון שקלים.
1. הגדרות.
אזור קו העימות דרומי: העיר שדרות, ישובים במועצות אזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, הישובים אשר בתיהם שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, וכן ישובים נוספים שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים.
2. פטור ממס מעסיקים.
מעסיק תושב אזור קו עימות דרומי יהיה פטור ממס מעסיקים המוטל על פי חוק מעסיקים בשל הכנסת עבודה שהוא משלם בעד עבודה המתבצעת באזור קו עימות דרומי.
דהיינו, אנחנו מבטלים 4 אחוזים מס מעסיקים.
זאב אלקין:
לצורך העניין, רשות מקומית גם היא מעסיק?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כן.
זאב אלקין:
גם מלכ"רים?
קריאה:
בעיקר מלכ"רים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מלכ"רים, מוסדות חינוך, מוסדות בריאות ורשות מקומית.
3. הטבה למעסיק להפחתת עלויות.
מעסיק תושב אזור קו עימות דרומי משלם הכנסת עבודה לעובדי בעד עבודה המתבצעת בתחום אזור קו עימות דרומי זכאי להטבה לשם הקטנת עלויות שכר בשיעור 20 אחוזים מהכנסת העבודה האמורה, אך לא יותר מסכום המס שעליו לנכות מהכנסת עבודה של אותו עובד.
דהיינו, אנחנו מכריזים על שדרות רבתי ואזור עוטף עזה כאזור סחר חופשי.
4. תיקון פקודת מס הכנסה.
בפקודת מס הכנסה, במקום 13 אחוזים, לתת לאזור קו עימות דרומי, 25 אחוזים.
שגית אפיק:
במקום 13 אחוזים, 25 אחוזים והתקרה נשארת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו נבדוק לגבי העלויות האם יותר טוב 25 אחוזים עם תקרה או 13 אחוזים או יותר בלי תקרה.
יצחק מרדכי:
הממשלה נכנסת עכשיו עם תוכנית לגבי מס הכנסה ארצי כולל קו העימות.
קריאה:
לא ניתן לה.
שי חרמש:
מה ששמעון אמר, ובעניין זה אני מזדהה אתו, שאם אתה מוריד תקרה, אתה מושך אוכלוסיות חזקות. אם אתה משאיר תקרה, אתה נותן מענק קיום לכל מי שחי תחת אש. בעד 1,244 שקלים שמקבלים לחודש מי שנמצא בתקרה למעלה, אף אחד לא זז מדרום לגדרה כדי להגיע לכאן.
מה שאני מציע, האוצר לא יקבל.
שמעון פרץ:
תשאירו 13 אחוזים אבל תבטלו את התקרה.
שאלת הבהרה. לגבי מעסיק, אני מבקש שזה ייבדק כי אני חושש מאוד שלצורך העניין רשות מקומית ומתנ"ס לא מוגדרים כמעסיק.
שי חרמש:
עבדנו אתמול עד 9:00 בלילה כדי לכסות את כל הדברים. אתה יכול להיות רגוע בקטע הזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
5. פטור מארנונה.
חוזר ל-50 אחוזים כפי שהיה לפני ה-1 בינואר 2007. אנחנו מדברים על שנתיים, מ-2007-2008, רטרואקטיבית.
6. תיקון חוק הלוואות לדיור.
לא אקרא את כל הסעיף שהוא מסובך משפטית, אבל אומר שאנחנו מבקשים באזור שדרות רבתי ואזור עוטף עזה להחזיר את הלוואות המקום שיהפכו אחרי 5 שנים למענקים, וזה יהיה 20 אחוזים מסך המשכנתא שנלקחת. זה נועד למשוך לכאן אנשים או שלפחות הזוגות הצעירים, אלה שרוצים לבנות כאן את ביתם, לא יעזרו את האזור הזה.
7. הקמת קרן לסיוע לעסקים קטנים
אנחנו מדברים גם על קרן של מיקרו הלוואות, כאשר יש אדם שרוצה לקחת הלוואה עד 50 אלף שקלים בערבות מדינה של 85 אחוזים וזאת באופן מיידי ולטווח של שלוש שנים בשנה ראשונה גרייס על הכול. המסלול השני הוא למפעלים שמחזור פעילותם מ-2 מיליון שקלים עד 30 מיליון שקלים, שזה בערבות מדינה בגובה של 70 אחוזים וגם בריבית טובה ותנאים טובים. לדעתי גם כאן בשנה הראשונה יש גרייס.
8. תיקון חוק שיקים ללא כיסוי.
האזור הזה לא יהיה ככל האזורים, שם 10 שיקים חוזרים מגבילים מיד את בעל החשבון.
9. חינוך חינם במעונות יום.
תושב אזור קו העימות דרומי יהיה זכאי לחינוך חינם לילדיו השוהים במעון יום באזור קו עימות דרומי. לעניין זה מעון יום – מעון יום שמשרד הרווחה הכיר בו כמעון יום. המדינה תשפה מוסד המנהל מעון יום באזור קו עימות דרומי בעד חינוך הניתן כאמור בסעיף קטן (א).
קריאה:
זה צריך להיות משרד התעשייה ולא משרד הרווחה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
10. שיעורי תגבור.
הכוונה כאן לשלושת המקצועות אנגלית, מתמטיקה ועברית שיינתנו חינם לתלמידי שדרות רבתי ויישובי עוטף עזה, כאשר המורים יוסעו מאזורי באר-שבע ואחרים חינם, כי לא בטוח שכאן באזור נמצאים כל המורים שהתלמידים יזדקקו להם.
11. הכשרה מקצועית.
משרד העבודה והרווחה יקצה קורסים להכשרה מקצועית ללא תשלום לתושבים ולעסקים שנמצאים באזור קו העימות דרומי.
אנחנו מדברים על הכשרה מקצועית וגם על החינוך הטכנולוגי. אני מקווה שבסעיף הזה נמצא גם סעיף החונכות שהוא כלי מאוד חשוב לליווי עסקים קטנים ובינוניים שלפעמים זקוקים יותר לליווי עסקי מאשר אפילו למימון.
כל היתר הוא התפלפלות משפטית כאשר מדובר על שמירת דינים, ביצוע תקנות וכך הלאה. כל הנאמר בהצעת החוק הזאת לא גורעת מכל מה שהיה קיים עד עכשיו. זה בא להוסיף ולא לגרוע.
אני כבר מרגיש כאן אנחנו ננהל קרב מאוד קשה מול הממשלה, גם בקטע של מיסוי, גם בקטע של משכנתאות. חברי הכנסת, כולנו, צריכים להתגייס ולסייע, אם אנחנו מאמינים בזה. ככל שנוסיף יותר, כך נפחית את הסיכויים שמשהו יעבור.
שמעון פרץ:
סעיף אחד שנדון ונדוש כל השנים ומבחינתנו הוא אבן נגף, זה נושא שיפוי בגין אובדן הכנסה. אי אפשר שלא להתייחס לאובדן הכנסה, דבר שאנחנו נתקלים בו יום יום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה מדבר על מפעלים.
שמעון פרץ:
גם מסחר ולא רק מפעלים, גם תעשייה וגם מסחר. הבעיה היא אקוטית בעיקר במסחר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה מה שנקרא נזק עקיף.
שמעון פרץ:
כן, אני קורא לזה שיפוי בגין אובדן הכנסה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו כותבים את זה ונבדוק.
שי חרמש:
צריך למצוא את הציטוט הנכון אותו אישרנו לגבי מלחמת לבנון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יכול להיות שנעשה את זה בצורה נפרדת כי זה יכול לפוצץ את החוק.
שמעון פרץ:
יש דבר נוסף שאין לו השלכה כספית ולכן בוודאי האוצר ייענה לכך והוא אישור חוזים אישיים שמקנים תמריצים גם בחינוך וגם בשירות הפסיכולוגי ואחרים. משרד החינוך מוכן לאשר תמריצים מאחר שהם בוטלו. בעבר אישרו תמריצים דרך משרד החינוך אבל היום אי אפשר להשיג חוזה אישי עם תמריץ. אי אפשר להביא לכאן פסיכולוגים, פסיכיאטרים או מורים טובים בלי חוזים אישיים עם תמריצים. למשרדים הייעודיים יש את הכסף לכך אבל צריך להעביר את זה באישור.
אלון שוסטר:
עצם הירידה היא משמעותית ביותר. בניגוד למה ששמעתי הבוקר לא קבעתם פגישה היום או אתמול ונסחפתם בזרם אלא קבעתם את מועד הישיבה כאן כבר לפני חודש ימים. זה חשוב מאוד וגם הפעילות שלכם – לפחות של החברים שאני מכיר בוועדה – לא מתחילה היום.
בדבריך אמרת לעשות את המקסימום האפשרי במסגרת היכולות. אפשר אולי להוסיף סעיף כזה וסעיף אחר, אבל אני מציע לא להיות עם עיניים גדולות מדיי כי בסוף לא יקרה כלום. גם כך ברור לנו שהסיפור הזה לא פשוט. כל מה שכתוב כאן הוא נכון, ההגדרות או התוספות שקשורות בעוטף עזה הן נכונות, אבל אני רוצה לומר שאין שום ספק – ואני אומר את זה כשכן שחלק מהישובים שלו קרובים מאוד לשדרות וחלק פחות – ששדרות נמצאת במוקד. הם החליטו להתלבש על שדרות ומכים בה ללא רחמים. כשכן אני רוצה להצדיע לתושבי שדרות, לאלו שנמצאים, לאלו שבהפוגה, לאלו שקשה להם ולאלו שקל להם. אני אומר לכולנו שלעולם לא נדון את האנשים שעומדים בקו החזית הזה לחומרה, לא על התבטאויות ולא על מעשים משום שזאת פשוט מציאות בלתי נתפסת.
היום ביקרנו אחרי נפילת הקסאם בתוך בית הספר בשער הנגב, ליד מכללת ספיר, ואני רוצה לומר לכם שהפסיכולוגי שהסתובבו וניסו לתת מזור לילדים ולמבוגרים שהגיבו – חלקם קשה מאוד – על ההתרחשויות, אמרו בצורה מאוד פשוטה שאנשים מגיבים באופן נורמאלי על מציאות לא נורמאלית. מי שחי כאן יודע שאנחנו במשך כמה שנים ניסינו להגיב בכל אמצעים כמו הדחקה והתעלמות, אבל היום אנחנו מבינים שאנחנו במציאות אחרת.
דבר אחד שאתם יכולים לעשות זה לעזור למי שלא יורד לכאן כמוכם לטעום משהו מהטעמים שיש כאן. אני לא אכנס לפירוט אבל אני אומר לכם שלא הכול כסף. אתם עוסקים בוועדת הכספים, אבל לפעמים כאשר מדינה נדרשת לוותר על הכנסות שלא הגיעו לה – כמו למשל החלת אותו חוק שקיים עבור שדרות גם על היישובים הכפריים של תשלום אפס עבור הקרקע במינהל – הלא אף אחד לא הגיע ועוד לא מילאו את עוז שלום על הגבול, היכן שמתחוללת מלחמה, אבל ממשיכים להתווכח ולומר שלא יוותרו.
אני מציע שכהוראת שעה, עד שיהיה טוב, כל מיני ויתורי הכנסות שלא מגיעות ביישובים ובהרחבות קהילתיות, לתת את האופציות לאנשים לבוא ולגור כאן, לבוא ולהתפרנס כאן כאשר הדברים שנאמרו לגבי הפרנסה הם קריטיים, וללמוד כאן. המכללה מהווה עוגן אחד ויחיד.
אני מברך אתכם על הסיוע שלכם. שי חרמש ייגע בנושא מיגון הדירות ואני רוצה לחדד שני נושאים חמורים שלא נפתרו ואחד מהם הוא מיגון בתי הספר. אני רוצה שתדעו שהקסאם הרס היום כיתה שלא למדו בה משום שהחלטנו שהיום לא לומדים. זאת כיתת אם שקיבלה מענה מיגון בצורת מרחבים ממוגנים, שלא היה שום סיכוי על פי חוות הדעת של מומחי המיגון של פיקוד העורף, שיצאו ממנה התלמידים בזמן. זה נכון שהיא נמצאת כרגע בתהליך השלמה באותם 135 מיליון שקלים חדשים, אבל לידה, במרחק של 6 מטרים, יש שני חדרים כאשר בכל אחד מהם יש 100 תלמידים והם לא ממוגנים לחלוטין. לזה אנחנו לא נסכים. צריך עוד כסף לכל החדרים בהם לומדים תלמידים בשדרות ובעוטף עזה. לא יכול להיות שתלמידים ייפגעו פעמיים, פעם אחת בגלל המתח הביטחוני והנזק המתמשך הפסיכולוגי, ופעם אחת הם לא יוכלו לעשות את הבגרות שלהם ולקיים את הלימודים השוטפים שלהם.
הדבר השני שהוא לא מטופל וקשור לכספים הוא נושא מרכיבי ביטחון, אחזקת מרכיבי ביטחון. החזיקו אותנו קצר, אם נתבטא בנימוס, גם בשנה הקודמת ואיכשהו נמצא הכסף בין האוצר לבין משרד הביטחון לבין פיקוד העורף. היום אנחנו במאי ואין תשלום של אחזקת מרכיבי ביטחון לא בצפון ולא אצלנו. מרכיבי ביטחון זה אומר שאם יש גדרות, אם יש רכב ביטחון, אם יש תאורה, זה עולה כסף והתשלומים השוטפים האלה – חלקם, לא כולם – המדינה משתתפת בהם מקדמת דנא, אבל דווקא היום היישובים הללו לא מצליחים לשלם עבור הדברים האלה. הרכבים ייעצרו, הנורות יישרפו ולא יוחלפו, והדבר הזה היא שערורייה שצריך להפסיק אותה.
זאב אלקין:
זאת תוספת או שזה בשוטף?
אלון שוסטר:
בשוטף.
זאב אלקין:
אלה לא אותם 50 מיליון שקלים עליהם היה לנו ויכוח בשנה שעברה שהם היו כספים נוספים.
קריאה:
לא, זה בבסיס התקציב.
אלון שוסטר:
גם בשנה שעברה היה ויכוח שהסתיים במרץ. כאשר המדינה מקימה גדר ותאורה, אחריותה לתחזק את הגדר ואת התאורה ולא התושבים, אבל היום המצב הוא שהתושבים מחזיקים את זה.
נחום פז:
גם אני מצטרף לברכות לוועדה על קיום הישיבה כאן. אנחנו כבר שנים רבות במצב כמעט נסבל, אבל בתקופה האחרונה – לא צריך לספר לכם כי אתם רואים – אנחנו נמצאים במצב שהוא ממש בלתי נסבל והולך ומחריף. לפי כל ההערכות שאני שומע, ואני מניח שהן מגיעות ממקומות מוסמכים, המצב ילך ויחמיר.
אני רוצה להתייחס ספציפית למצוקה הבלתי נסבלת בה נמצאת המכללה על 7,000 התלמידים שבה. המכללה היא המכללה הציבורית הגדולה בישראל, לומדים בה 7,000 תלמידים בכל רמות הלימוד, ממכינות קדם-אקדמיות לבית ספר להנדסאים, לקראת תואר ב.א. ובשנה הבאה גם לקראת תואר מ.א., ויש בה כ-8,000 עובדים מתוכם כ-700 מורים. לכל הדעות זה המרכז הכי גדול בנגב המערבי ובנגב הצפוני, מרכז שמהווה המעסיק הגדול ביותר באזור.
המצוקה של המכללה מתבטאת קודם כל בעובדה שהיא נופלת בין הכיסאות לעניין המיגון. אם מוסדות חינוך ותרבות אחרים לפחות נמצאים בתוכניות מיגון, גם אם אינם מקבלים ישירות מיגון, המכללה לא רק שאיננה נמצאת אלא גם נדחקה מכל וכל בכל ניסיון שלנו להעביר את המסר ולהיכלל באחת מתוכניות המיגון. במפורש נאמר לנו שלא מדברים על המכללה, שאין שום תוכניות, וזה נאמר על ידי גורמים רשמיים או לפחות על ידי פקידים גבוהים מאוד במשרד הביטחון ועל ידי קצינים מוסמכים בפיקוד העורף.
המחזה שראינו היום, זו הפעם הרביעית שיש נפילת קסאם ישירות על גג וחדירה אל תוך כיתה, כאשר ארבע פעמים זה הסתיים פחות או יותר טוב. אגב, היום היו שלוש פצועות קל מבית מורות בית הספר.
הפנייה שלנו אל הוועדה היא לכלול בתוכנית שהיא מתכוונת להגיש גם את המכללה כי בסך הכול אנחנו נמצאים באותה קמפוס, אנחנו נמצאים באותה צרה, אנחנו נמצאים תחת אותו איום ואין שום סיבה שהמכללה תופלה לרעה.
אנחנו נמצאים במצוקה מאוד קשה של הרשמה לקראת שנת הלימודים הבאה, וזו תוצאת מתקפת הקסאם האחרונות. מה שקורה הוא שלא רק שיש ירידה ברישום אלא יש נטישה של תלמידים את המכללה. אנחנו פונים אל יושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה לכלול את מכללת ספיר כמוסד להשכלה גבוהה במסגרת שכר לימוד מופחת או להבטיח אוטומטית לפחות – כל עוד נמשך המצב הקיים – 4,000 שקלים מלגה, וזה לא מספר תלוש מהמציאות אלא זה מספר שמבטא מלגה לסטודנטים שעושים פר"ח. אצלנו יש כאלף כאלה, אבל הם ניזונים מתקציבי פר"ח.
אורית נוקד:
מה גובה שכר הלימוד היום?
נחום פז:
8.250 שקלים, וזה אחרי ה-26 אחוזים. זה אולי אחד המכשירים לעודד סטודנטים להגיע למכללה ולא לחשוש. המכללה גם נחשבת כמוסד לימודים טוב ויש לה מספר מחלקות שאין במקומות אחרים כמו תקשורת, תקשורת המונים או קולנוע. המכללה מקיימת הרבה מאוד פעילויות קהילתיות ולדעתי היא ראויה להכרה הזאת.
כ-60 אחוז מהתלמידים במכללה הם תושבי האזור הזה ועוד כ-40 אחוזים מגיעים מצפון לאשדוד ועד תל-חי.
קריאה:
עשיתם פעם בדיקה אם הלימודים כאן בסופו של דבר מביאים את התלמידים גם לגור באזור?
נחום פז:
אנחנו לא עשינו מעולם בדיקה כזאת. אני חושש שאם נעשה בדיקה כזאת, לא נצא טוב ממנה.
זאב אלקין:
אני רוצה לבקש שאנחנו נתעדכן מה מצב המיגון. תהיה טעות לרכז את המאמץ מול האוצר כאן וכאשר נגיע למיגון יאמרו לנו שכל הכסף נגמר כי הלכו לקראתנו בחוק הזה. בסופו של דבר בעיניי המשא ומתן צריך להיות כולל.
סוגיית המיגון מתפצלת לשניים. יש את הצעת החוק של שי חרמש ואת מחויבות הממשלה למיגון הפרטי ויש את הסוגיה שמלווה את הוועדה מרגע הקמתה של הכנסת הזאת וזה מיגון מוסדות החינוך, וכאן אני מזכיר לך שסוגיית מיגון מוסדות החינוך עלתה הרבה פעמים בוועדה והגלגול האחרון שאני זוכר הסתיים בזה שביקשנו מהממשלה להעביר לנו נתונים מדויקים, כמה יעלה מיגון מלא של בתי הספר, והסוגיה שהועלתה כאן עלתה אצלנו כמה פעמים.
קריאה:
זה עוד לא הסתיים ועדיין אין פסק-דין.
זאב אלקין:
אני יודע. בדיון שהתקיים בוועדת הכספים שמענו מפיקוד העורף וממשרד הביטחון כמה פעמים מספרים שונים והם לא הצליחו להגיע להסכמות.
ניסן סלומינסקי:
אני יכול לתת לך את המספרים כפי שנמסרים על ידי פיקוד העורף.
זאב אלקין:
אתה יכול לתת את המספרים, אבל ברגע שהם יבואו לוועדה, הם ייתנו מספרים אחרים. אני מזכיר לכולנו שמה שאמרנו באותו דיון, הקצינו לממשלה פרק זמן קצר יחסית לבוא אלינו עם תשובות, וחד משמעית הבטחנו לממשלה שבמידה שהיא לא תמצא דרך להיענות לנו, ננקוט בצעד החריג ביותר והוא העברות תקציביות. בנושא הזה הממשלה נבהלה ואני קיבלתי טלפון מרענן די-נור שניסה לשכנע אותי איך בדיוק בית ספר כזה צריך לעבוד עם מיגון חלקי, אבל הוא לא הצליח. אני חושב שבשלושת הנושאים שמניתי – החוק הזה, החוק של שי חרמש ומוסדות החינוך – בנושא מיגון מוסדות חינוך, במידה רבה הכשל הוא שלנו. זאת הייתה בדיוק ההתדיינות בין הוועדה לממשלה והממשלה הלכה בדרכה כפי שהיא רואה אותה נכונה. אני חושב שזה זמנה של הוועדה להתעורר וכי זה תהליך הרבה יותר מהיר מתהליך החקיקה ולהפעיל לחץ על הממשלה, דבר שבימים אלה זה הזמן הנכון לעשות זאת.
לגבי מיגון הפרטי, כאן שי חרמש צריך לעדכן אותנו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ברגע שאנחנו כורכים ביחד יותר מדיי דברים שכל אחד מהם חשוב בפני עצמו, לא נשיג כלום. אם נפרוט את זה בסופו של דבר לגורמים, אבל נתייחס לזה בחשיבות עליונה, אל כל אחד מהם, בכל זאת אנחנו יכולים להתקדם בכמה ערוצים.
זאב אלקין:
אתה צריך להחליט במה אתה מתחיל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו היינו היום במפעל ושמענו. שאלתי שם מה הצרכים ונאמר לי שהצרכים הם גם במיגון אבל גם בעידוד תעסוקה וגם בתמריצים כלכליים. לכן אני לא חושב שיש פה איזה שהם סדרי עדיפויות.
שי חרמש:
אני קודם כל רוצה להודות על ההגעה לכאן ועל הטיפול היסודי. אני רוצה לומר ליושב-ראש שאי אפשר להאשים אותו שהוא חוזר הלילה לישון בשדרות, אבל הוא ביחד עם מי שראוי לזיכרון טוב מאתנו, יורי שטרן זיכרונו לברכה, פעלו יחד – בדחיפה עצומה של סטס ויורי – לחוק הרחב הזה שהוא חוק מאוד מאוד כבד ויכול לעשות שינוי משמעותי.
יש חוקים רבים בהם שינויים טכניים ואנחנו רואים בכנסת מאות הצעות חוק שמתחילות מסיכה לחבר הכנסת ועד מספור רמזורים בערים אבל החוק הזה הוא חוק שמהווה שינוי משמעותי. האוצר יודע והממשלה יודעת זאת, ולכן אנחנו רואים שבמחנה השני אין שמחה רבה. לגבי ועדת הכספים, זה מבחנה של ועדת הכספים.
הניסיון שצברתי הוא מערב ההצבעה על התקציב כאשר התנהל קרב לגבי 300 מיליון שקלים לחדרי הביטחון.
משרד ראש-הממשלה יירט את החוק בוועדת שרים לחקיקה ואני מדבר על חוק חדרי הביטחון, חוק שחתומים עליו 63 חברי כנסת ולמיטב זיכרוני חתומים עליו כל אלה שיושבים כאן. החוק הזה יורט בוועדת שרים בהוראת משרד ראש-הממשלה. נקראתי לשם והסביר לי מי שהסביר לי שראש-הממשלה מאוד נעלב מהחוק, כאילו אני לא מאמין לו כי הוא הרי אמר שיעשה והנה אני מציע הצעת חוק. אני מאוד מאמין לראש-הממשלה הזה, ואני לא חושב שיש לו תחליף.
אני חושב שחשתם מה שקורה כאן. אי אפשר לעמוד מול מצבים כאלה כאשר ביתו של האדם חרב ולנו אין מענה. בשלהי ינואר הייתה התחייבות ברורה של ראש-הממשלה אבל יש שמתוך משרדו לא עושה למימושה. הייתה הפסקת אש במשך חצי שנה – להוציא קסאם אחד או שניים ביום – ובפרק הזמן הזה היה צריך למגן את האנשים, אבל פרק הזמן הזה בוזבז והיום אנחנו במדרגה אחרת לגמרי. מדברים על כניסה לעזה, על הפצצה בעזה, והתעמתתי כרגע עם המועמד שלך לראשות הממשלה שנתן פתרונות נהדרים, מר בנימין נתניהו, ואמרתי לו שזה מוזר מאוד שהוא מציע הצעות בעוד שהמתקפה הזו נמשכת כבר שבע שנים כאשר עד לא מזמן גם הוא היה שר בממשלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה להזכיר שהוא הצביע בממשלה בעד נסיגה מגוש קטיף.
שי חרמש:
אני שמח שהוא עשה כמה דברים טובים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מתפלא עליך שאתה אומר את זה. אנחנו הרי יושבים עכשיו תחת מתקפת קסאמים.
שי חרמש:
עמדתי מאחורי היציאה ואני עומד מאחורי היציאה. הנוכחות של 7,000 יהודים טובים ככל שיהיו ו-15 אלף ילדים שלנו ששומרים עליהם לא הגנה מפני נפילת הקסאמים. הקסאם הראשון ירד ב-4 באפריל 2001, כאשר איש עוד לא חלם על יציאה מעזה. היציאה מעזה לא גרמה לזה, הישיבה בעזה לא מנעה את זה, והכניסה יום יום לציר נצרים לא סייע לנו בדבר. אני מציע לא להתגעגע לימים האלה.
ניסן סלומינסקי:
אם עשו את זה כדי להשאיר את המצב כפי שהוא, אז למה עשו? אמרו שיהיה שלום. דרך אגב, כל התקציבים לא הגיעו כי אמרו שיהיה שלום ועדיין הם חושבים שיהיה שלום.
שי חרמש:
אני רוצה לעבור לנושא חדרי הביטחון. לחברי הכנסת יש איזשהו אגו של הצעות חוק ואם רוצים לגעת בהצעת חוק אותה מגיש חבר הכנסת זה כאילו פגעת באשתו או באחותו. אין לי בעיה עם החוק הזה, וגם אמרתי את זה למשרד ראש-הממשלה כי אותי לא מעניין החוק אלא המיגון.
קריאה:
מה עלות החוק?
שי חרמש:
יש לי בעיה בתוך שדרות כי הבוקר קיבלתי אינפורמציה מאוד בעייתית לגבי שדרות ואני מאוד מודאג ממנה. החוק הזה נועד לטפל במי שבנה בית עד שנת 1992. מי שבנה בית אחרי שנת 1992 עקף את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ובנה בית בלי חדר ביטחון, זו בעיה שלו והמדינה לא תיתן אגורה.
יש גם הגינות שלטונית. כשאני באתי והצעתי את החוק הזה שעולה כל כך הרבה כסף, אמרתי דבר פשוט. אמרתי שאני בביתי בניתי מקלט ושילמתי עבור המקלט הזה. באה מדינת ישראל בשנת 1992 ואמרה לי שהשתנו כללי המשחק במזרח התיכון ואין מקלטים. אמרתי שאני לא משלם פעמיים. זה היה רציונאל החוק, שלא משלמים פעמיים. אם מישהו ישב כאן כאשר כבר לא היה חוק המקלטים ובנה בית בלי חדר ביטחון, זאת לא בעיה של סטס ושלי, שיפתור את הבעיה וישלם.
קריאה:
יש בעיה גדולה בקיבוצים.
שי חרמש:
אני יודע.
שמעון פרץ:
אתה הולך גם נגד הקיבוצים?
שי חרמש:
כן, למרבית הפלא, גם נגד קיבוצים אני הולך. יש הגינות שלטונית לאנשים שיושבים כאן. אי אפשר להפר חוק במשך 15 שנים.
קריאה:
לא הפרנו אלא קיבלנו אישור.
שי חרמש:
אי אפשר לא לבצע חוק במשך 15 שנים בהקלות שקיבלנו ולבוא היום למדינה ולומר לה לשלם.
שמעון פרץ:
אם יש מישהו שאין לו את היכולת הכלכלית?
אלון שוסטר:
הסתייגות אחת. מי שקיבל פטור כדין, חייב לקבל את זה.
שי חרמש:
אני הלכתי על 4,400 יחידות דיור שזה היה האומדן השני מאינדיקציה נכונה. עלות של דבר כזה היא 300 מיליון שקלים ואחרי המספר הזה אני עומד, אחרי המספר הזה עמדתי עם ראש-הממשלה, אחרי המספר הזה עומד ראש-הממשלה, אבל לא עומדים מאחורי פקידיו. הבעיה היא עם הפקידים ואני אומר את זה לפרוטוקול. באותו רגע שנלבין את כל מה שלא נעשה, החוק קופץ ל-956 מיליון שקלים. אלה הנתונים שיש לי והם נכונים כאשר מדובר על 8,000 יחידות דיור. כאשר מדובר ב-956 מיליון שקלים, לאף אחד לא יהיה. לכן היזהרו קברניטי האזור כיוון שגרירה שלנו למיליארד שקלים תגרום למצב שלא יושיע את כולנו ונישאר בלי כלום.
קריאה:
אפשר להופך את זה להשתתפות דיירים?
שי חרמש:
לא.
קריאה:
למה אומר את זה מנכ"ל משרד ראש-הממשלה?
שי חרמש:
הוא יכול לומר מה שהוא רוצה. הוא פקיד, ואם הוא ככה יתנהג, נדאג שיום אחד הוא לא יהיה פקיד. לכן כרגע יש הוראה של ראש-הממשלה שמופרת באופן עקבי. כרגע הועברו 5 מיליון שקלים למנכ"ל משרד השיכון אריה בר שמתחיל לתכנן. בחרת עמיגור אמורה לטפל בשדרות, חברת עמיגור על חשבונה – וצריך לציין זאת לזכותה – מקיימת כאן ברגע זה סקר כאשר עוד לא שילמו לה עבורו. כרגע אין שום מהלך ביצועי שיכול לומר לתושבי האזור שבעוד 90 יום, 180 יום, 2,000 ימים יקרה כאן הדבר. אם לא יהיה לחץ, גם בוועדה, ויקראו למשרד ראש-הממשלה ולשאול אותה הכסף עליו הודיע ראש-הממשלה בשלהי ינואר, אני אומר לכם שכל המאמצים – עם חוק ובלי חוק – לא יעלו. כמו שאמרתי, אני לא מאוהב בחוק ואמרתי לראש-הממשלה שאם הוא ייתן את החדרים בלי חוק, אני אוריד את החוק, אבל כרגע גם אין חוק וגם אין 300 מיליון שקלים.
קריאה:
שמעתי ברדיו שהיום מתקיימת כאן ישיבת ועדת הכספים של הכנסת והחלטתי להיכנס. אני תושב שדרות במשך 50 שנים ויש לי כאן עסק. אני גר בבית שערכו היום בבנק למשכנתאות מחושב כאילו אני גר בסביון. לקחתי משכנתא לפני כמה שנים, אז הבית היה מוערך ב-300 אלף דולר, אבל אם אני אמכור אותו היום ב-100 אלף שקלים, אני אומר תודה רבה. אם אני פונה לבנק לבוא לקראתנו, אנשים שלקחו משכנתאות שגרים כאן ולא יוצאים מכאן, אין על מה לדבר. איחרת בתשלום, תקבל גזר דין כמו שמקבל כל אחד אחר שמתגורר במקום אחר בארץ. בנושא הזה ביקשתי כבר כמה פעמים התערבות אצל הבנקים. מי שלקח בשדרות משכנתא, היום הבית שלו לא שווה אבל הוא צריך לשלם 3,000 שקלים בחודש.
אני למשל חייב כסף למע"מ וזה קורה כי יש לנו בעיות ואין לנו תעסוקה. אני בא לפרוס את חובי במע"מ, אבל שם אומרים לי שלא יפרסו לי את חובי אלא אשלם אותו כמו שמשלם כל אזרח במדינה שמתגורר במקום אחר. אחרי דין ודברים אתם, נאמר לי שם שהם ייפנו לאוצר כדי לקבל אישור לגבי הפריסה. לאחר מכן הודיעו לי שאכן יבואו לקראתי ויאפשרו לי תשלום של עוד שני תשלומים. מה שקורה הוא שאני לא יכול להציג את עצמי כתושב שדרות. אני יושב כאן, אשתי יושבת בבית נפגעת הלם לאחר שהייתה בבית-החולים. אני לא רוצה תמיכה של כל תושבי הארץ, אבל כשאני ניגש לשלטונות ואומר שאני משדרות, זה לא משנה להם.
אורית נוקד:
אני מבינה שביום שני נצביע על הצעת החוק הזאת ונכין אותה לקריאה ראשונה. אני חושבת שלאור מה שנאמר כאן עכשיו בנושא המיגון, ועדת הכספים צריכה לצאת בקריאה לממשלה – ולא רק לראש-הממשלה – שתקבל את ההחלטה הנכונה בנושא כי אין החלטה של הממשלה, עד כמה שהבנתי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני בעד.
אורית נוקד:
החלטה של ראש-ממשלה היא לא החלטת ממשלה.
קריאה:
היא צודקת. אין החלטת ממשלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם אתם רוצים, נעשה זאת מכאן, ואם אתם רוצים, נעשה זאת ביום שני מהכנסת. שי, תנסח לנו קריאה לממשלה. אנחנו לא יכולים להצביע כאן אבל אנחנו כמובן נתמוך בקריאה. היועצת המשפטית אומרת שזה מותר.
זאב אלקין:
כולל מוסדות חינוך.
טל נחשונוב:
תודה רבה לכם שבאתם לשדרות ולא פחדתם מהקסאמים. מדברים על פינוי שדרות, ואני חושב שאם בשדרות לא יישארו אנשים, זה סוף הציונות וסוף מדינת ישראל. תחשבו על זה טוב ותנו תמיכה לעיר שדרות.
אברהם מיכאלי:
התלבטנו אתמול אם להגיע או לא והשיקול היה לא להכביד על העיר. יישר כוח לאדוני היושב-ראש על שהתעקשת שהישיבה הזאת תתקיים כאן כי אין טוב מראה עיניים. אני כן חש פה היום בדבר הזה של הפחד של שחיקת התושבים כי מצד אחד במלים אפשר לומר לכולם שלא יעזבו את שדרות ולא לנטוש את שדרות כי זה באמת דבר טראגי שעיר כמו שדרות תתפנה מתושביה, אבל יחד עם זאת, אם אנחנו רואים כאן את הבעיות שיש לתושבים והמראות שראינו היום, הן בצד העסקי והן בצד הטראגי האישי של אותו תושב אצלו ביקרנו בבית, השחיקה הזאת תקרה. אני לא יודע גם כמה הטבות נוכל לאשר לשדרות ועלולה להיות כאן בעיה עם השחיקה. לכן צריך לחשוב כאן, מעבר לתמריצים, אנחנו צריכים לחשוב כאנשי ציבור בהרבה מאוד מובנים איך להפוך לפחות לתקופה זמנית את תושבי שדרות לגוף מועדף.
קריאה:
זה אמור גם לגבי סובב עזה.
אברהם מיכאלי:
נכון. יש לנו הגדרה שהיא שדרות וסביבותיה. לא צריך לבוא ולמתוח כביכול ביקורת על אותו ילד שאמר למאבטח לפני יומיים שיגור כאן יומיים ואחר כך יחליט מי יעלה לאוטובוס ומי לא, אבל אני חושב שקברניטי הציבור צריכים לחשוב אולי אפילו על תקנון מיוחדות – כפי שעשינו בזמנו במלחמת לבנון השנייה – להפוך את שדרות וסביבותיה למשך תקופה מסוימת לעדיפה על פני ישובים אחרים. לפני שנכנסתי לישיבת הוועדה הסתובבתי בין החנויות והעסקים ואני רואה שהחנויות שוממות ואף אחד לא נכנס אליהן. מסכנים אותם בעלי חנויות שיושבים כאן וחוששים גם מקסאמים וגם אף אחד לא נכנס לקנות. צריך לחשוב בגדול איך נוכל לטפח את האזור הזה באופן מיוחד לתקופה מוגדרת ובכך אולי לחזק אותם ממשית.
יואב לפידות:
לגבי מספרי יחידות הדיור שם צריך להקים חדרי ביטחון. נכון, 1,400 הוא מספר יחידות הדיור שזקוקות לחדרי ביטחון, אבל מדובר בבתי קרקע. הדירות בבניינים רבי קומות, אם מוסיפים אותן, מגיעים למספרים שדיבר עליהם שי חרמש אבל גם הם צריכים חדרי ביטחון. מאז 1992 אי אפשר לבנות בלי ממ"ד. גם את הבלוקים חייבים למגן.
שי חרמש:
5,500 יחידות דיור כאן בלי מיגון?
יואב לפידות:
יכול להיות.
התייחסות קצרה בהיבט היותר פשוט שלו הוא הבטיחות. לא מיגון ממש. אתם נמצאים כאן למשל במבנה העירייה שמכיל שלוש קומות. קשיש או נכה לא יכול להגיע לקומה השלישית. אין כאן אפשרות למעלית. אין לנו גם יציאות חירום או מדרגות ואין מישהו שאנחנו יכולים לפנות אליו בנושא הזה.
במיגון הממשלה נתנה מנדט למגן רק את מוסדות החינוך, אבל מה עם מוסדות החינוך הלא פורמאלי כמו מתנ"ס, כמו משרדים, כמו מבני ציבור במובן הרחב יותר? גם לזה אין תשובה. אני במשרד אגף הנדסה ואצלנו המצב הוא קטסטרופאלי. אני שומע צבע אדום, את הצעקה של אילנה ואחר כך את הנפילה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מחכים לשי חרמש עם הצעת נוסח הקריאה שלנו כדי שנצביע ולאחר מכן נשחרר את אנשי שדרות – שנחמדים אלינו – מנוכחותנו.
שי חרמש:
1. ועדת הכספים קוראת לממשלה לאמץ את החלטתו של ראש-הממשלה להשלים את פערי המיגון בבתי התושבים בשדרות ועוטף עזה.
2. הוועדה קוראת להשלמה מיידית של מלוא המיגון לכל מוסדות החינוך.
3. יש למצוא לאלתר הסדר להכללת מכללת ספיר בתוכניות המיגון הממשלתיות, בהיותה מכללה ציבורית.
קריאה:
לכל הכיתות בבתי הספר.
שי חרמש:
אמרתי, מלוא המיגון.
ניסן סלומינסקי:
לא רק מכללת ספיר אלא המוסדות העל-תיכוניים כאן.
שי חרמש:
אם מחר תהיה מלחמה וחודשיים לא יהיה מתנ"ס, זה איום ונורא אבל אפשר להסתדר. בית ספר צריך לפעול, מכללה צריכה להמשיך את הלימודים וישיבה צריכה לפעול.
יש למצוא הסדר להכללת מכללת ספיר וישיבת ההסדר בתוכנית המיגון הממשלתית.
קריאה:
זאת לא רק ישיבת הסדר אלא יש שם עוד ישיבה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לצורך הפרוטוקול. מי בעד הקריאה של ועדת הכספים לממשלת ישראל ולראש-הממשלה?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אנחנו כאן כי אנחנו מכירים בכורח המציאות ובכך שהממשלה צריכה לקחת אחריות על שדרות רבתי ויישובי עוטף עזה. אנחנו אתכם. ועדת הכספים על כל נציגיה אתכם, תעזור ונעשה כל שביכולתנו כדי לפתור את רוב הבעיות שהועלו כאן.
בשם כל חברי ועדת הכספים אני מאחל לכם רק שלום, רק שקט, בריאות ושניפגש רק בשמחות.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:30