פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 402
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום רביעי, כ"ח אייר, תשס"ז, (16/05/2007) בשעה 09:10
סדר היום: תקציב רדיו רק"ע
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב - היו"ר
אלי אפללו
אלחנן גלזר
יצחק וקנין
שלי יחימוביץ
יעקב ליצמן
סופה לנדבר
ניסן סלומינסקי
אורית נוקד
ראובן ריבלין
ליה שמטוב
מוזמנים:
איווט ליברמן - השר לענייני אסטרטגיה
מוטי שקלאר - מנכ"ל, רשות השידור
מודי בן-צבי - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור
שמואל בן צבי - מנהל רדיו רק"ע, רשות השידור
יוני בן מנחם - מנהל "קול ישראל", רשות השידור
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
יועצת כלכלית:
סמדר אלחנני
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
תקציב רדיו רק"ע
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הנושא הוא: תקציב רדיו רק"ע. אם אתם זוכרים, רדיו רק"ע נולדה ב-1991 בעת מלחמת המפרץ. היה אז גם גל עלייה אדיר, כל יום הגיעו אלפי עולים. ב-1991 הגיעו 200,000 עולים. נוכח המלחמה, הוחלט להקים רדיו בשפה הרוסית שישרת יותר מ-1.2 תושבים. 88% מדוברי הרוסית בארץ שומעים את רדיו רק"ע.
ב-2006 היתה מלחמת לבנון והסתבר שתושבי הצפון היו מנותקים מכל ההוראות של פיקוד העורף כי המשדרים לא היו תקינים ולא עבדו כמו שצריך. פה כבר לא מדובר רק באיכות השידור אלא מדובר בפיקוח נפש. דהיינו, אנשים לא יכלו לשמוע את הוראות המלחמה של פיקוד העורף בשפה הרוסית. אני מניח שנקרא על זה גם בדוח וינוגרד, ואם לא נקרא על זה בדוח, זה יהיה חמור מאוד שאין התייחסות.
יעקב ליצמן:
אם לא בדוח וינוגרד זה יהיה בדוח המבקר.
ניסן סלומינסקי:
מה הרקע של רק"ע? היא ממלכתית, פרטית?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
היא עובדת במסגרת רשות השידור. רדיו רק"ע זה שייך לרשות השידור כחלק משירות לתושב שמשלם אגרה לרשות השידור ולמדינת ישראל. רק"ע – רשת לקליטת עליה. רשת רק"ע עברה משברים בדרך. בשנת 2003 היו דיבורים על כך שאין תקציב ושצריך לסגור את רדיו רק"ע. אני זוכר התגייסות של כל הערים ושל כל הפעילים. אנשים אספו חתימות של אזרחים שלא לסגור את רדיו רק"ע שמשרת 1.2 מיליון תושבים. יש שם שידורים גם באמהרית, בצרפתית ובשפות נוספות. בסך הכל משדרים שם ב-14 שפות . התחנה משרתת גם 250,000 דוברי בוכרית. אמנון כהן לא נמצא פה, אבל התבקשתי על ידו להזכיר גם עולי בוכרה. ישנם שידורים גם בקווקזית ובגרוזינית. רדיו רק"ע משרת אוכלוסיה מאוד רחבה במדינת ישראל, שמשלמת אגרה בעד השירותים האלה.
במסגרת הסכמים תקציבים וקואליציוניים מוסיפה מפלגת ישראל ביתנו, מזה כמה שנים, תקציבים לרדיו רק"ע. התקציב של רדיו רק"ע מתקרב למיליון שקל וזה תקציב לא מספיק. מי שפעם ביקר ברדיו רק"ע ראה את הציוד המיושן שיש שם.
שלי יחימוביץ:
זה כך גם בקול ישראל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הופעתי ברשת ב' בקול ישראל ולא ראיתי כאלה מערכות. זה פשוט ישראל המנדטורית. אין להם טייפ נורמאלי להקליט את השידורים.
אורית נוקד:
סטס, יש איזו בעיה תקציבית?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא, יש בעיה אחרת. הבעיה היא שלמרות כל הכספים שהגיעו מישראל ביתנו, כולל 5 מיליון שקל בשנת 2006 לתחלופה של כל המשדרים שלא עבדו במלחמת לבנון, הסתבר לנו שהמשדרים עדיין לא הוחלפו למרות שחלפה שנה.
שלי יחימוביץ:
סטס, אנחנו ליישם פה את ההסכם הקואליציוני?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא. אני פשוט מזכיר את כל התגלגלות העניינים. אני לא מדבר על הסכם קואליציוני. אני מדבר על כך שכסף של הציבור נכנס לקול ישראל ולרשות השידור לצורך רדיו רק"ע.
שלי יחימוביץ:
זה תוספת לתקציב רשות השידור?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כן. כסף מסומן וצבוע לרדיו רק"ע לצרכים של רדיו רק"ע. למרות זאת, המשדרים לא הוחלפו. 40% מהשעות נוספים קוצצו, יש מחסור בציוד, מבטלים הסעות של האורחים, אתר האינטרנט לא פועל. גם אין שקיפות בתקציב. יש שם 32 עובדים ממורמרים. משהו קורה בתוך רשות השידור בהקשר לרדיו רק"ע. דרושה שקיפות כדי להבין לאן הולך התקציב שמועבר לשם. רשות השידור אמורה לתקצב את רדיו רק"ע בצורה שוטפת.
בשלושת השנים האחרונות הועברו לרדיו רק"ע ככסף מסומן, רק על ידי הסכמים, כ- 8 מיליון שקל. התקציב של רדיו רק"ע זה מיליון שקל. זאת אומרת שהכפלנו וכמעט שילשנו את התקציב. לאן הלך הכסף? נשמע עכשיו.
על זה הדיון. אני רוצה שנגיע להחלטה שאנחנו לא מתייחסים לרק"ע כבן חורג. רדיו רק"ע זה לא בן חורג. רדיו רק"ע משרת אוכלוסיה שוות זכויות שמשלמת אגרה לרשות השידור.
יעקב ליצמן:
שלי שאלה אותך שאלה. לי לא אכפת שתיתן כסף לרק"ע, זה בסדר גמור. אתה רוצה להחליף את כל המשדרים של רק"ע, וזה בסדר. מצד שני, המשדרים של קול ישראל גם לא טובים. זה סביר?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
המשדרים לא משרתים רק את רק"ע.
ניסן סלומינסקי:
הטענה היא, שהם העבירו כסף לרשות השידור לצורך רק"ע וזה לא הגיע.
שלי יחימוביץ:
בקיצור, אנחנו צריכים לעקוב אחרי הסכמים קואליציוניים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא. אנחנו צריכים לעקוב שכסף ציבורי שהועבר לרדיו רק"ע ככסף מסומן הגיע ליעדו, כמו שפתחת ואמרת לגבי אחיות הציבור. אני לא מבקש לעקוב אחר ביצוע הסכמים קואליציוניים של ישראל ביתנו.
ראובן ריבלין:
אנחנו רוצים להבין האם יש הצדקה לרדיו ממלכתי כאשר הוא לא נותן שירותים ממלכתיים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רשות הדיבור למנכ"ל רשות השידור.
מוטי שקלאר:
רשות השידור, במצבה היום, תיכנס תוך חודשיים שלושה לפשיטת רגל. יש כאלה שאולי ישמחו על כך. אחרי קיצוץ של 40% מהאגרה, ב-3 השנים האחרונות, ההשתנות התקשורתית שמחלקת את עוגת הפרסום, שנוגעת לרשות השידור, בעיקר בכל מה שנוגע לרדיו. האינטרנט והרדיו האזורי גרעו חלק מאוד משמעותי מעוגת הפרסום. מבחינתנו, זאת ירידה של 50% מההכנסות. הגענו למצב שבתקציב הנוכחי ובהכנסות הנוכחיות, שהן 708,000,000 שקל, אי אפשר להרים את כל המטלות שיש לרשות השידור, החל מתזמורת רשות השידור ועבור ל-7 ערוצי רדיו שנמצאים תחתנו: רשת א', מורשת, רק"ע, רדיו בערבית, טלוויזיה. רק כדי לסבר את האוזן, הכנסות ערוץ 2 הם בסביבות 660 מיליון שקל. אנחנו צריכים לפחות להתמודד מבחינת האיכות, ולהשקיע יותר ביצירה הישראלית, קרי בדרמה, בתעודה ובתחקיר.
שלי יחימוביץ:
מה המרכיב של האגרה בהכנסות?
יעקב ליצמן:
תענה גם האם אתם מאוזנים בתקציב?
מוטי שקלאר:
אני נכנסתי לתפקיד הזה לפני 8 חודשים עם גירעון של בסביבות 160,000,000 שקל.
שלי יחימוביץ:
מה החלוקה של ההכנסות?
מוטי שקלאר:
שתי האגרות זה 80% מההכנסות.
שלי יחימוביץ:
עיקר ההכנסות מגיעות מפרסומות ברשת ב'?
מודי בן צבי:
כן.
שלי יחימוביץ:
אם הרדיו היה עצמאי הוא היה מחזיק את עצמו?
מוטי שקלאר:
לא.
שלי יחימוביץ:
ורשת ב'?
מוטי שקלאר:
רשת ב' מאוזנת.
צריך לזכור דבר נוסף. התפיסה השידורית, שהיתה למדינת ישראל, לטוב ולרע, עד עכשיו, היתה שרשות השידור צריכה להפיק מעצמה. כל ההפקות הן פנימה. אנחנו עושים את ההפקות. במהלך השנים הצטבר כוח אדם. כיום, על מנת להחזיק את רשות השידור מספיקים 60% מכוח האדם הקיים.
ראובן ריבלין:
מה התקציב?
ראובן ריבלין:
ב-2003, שאז הייתי השר הממונה, היו הכנסות מעוגת הפרסום כ- 425 מיליון שקלים. ברשת ב' היה 265 מיליון, ומתשדירי שירות - - -
מודי בן צבי:
ממש לא.
ראובן ריבלין:
לפחות כך הציג בפני מנכ"ל רשות השידור. ב-2003 האגרה היתה 625 מיליון.
יוני בן מנחם:
שיא הפרסום ברדיו היה 170 מיליון שקל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה התקציב היום של רשות השידור?
יוסי שקלאר:
כדי לשלם את מה שאנחנו חייבים, דהיינו: 50 מיליון שקל לבזק, 25 מיליון שקל החזר הלוואות, אקו"ם 25 מיליון שקל, עם כוח אדם שזה קרוב ל- 50% מהתקציב, תכניות בסביבות 10 מיליון שקל עם מיקור חוץ, וכל השאר זה בפנים, בסביבות 830-840 מיליון שקל. ההכנסות הן 708 מיליון שקל.
שלי יחימוביץ:
מה עם ה-5 מיליון שקל לרק"ע?
מוטי שקלאר:
כרגע זה צבוע, כפי שאמר יושב ראש הוועדה. אנחנו במשא ומתן מתקדם לקראת הסיום.
יוני בן מנחם:
רכשנו 5 משדרים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה 5, אם הייתם אמורים לקנות 10? אני לא מקבל את התשובה שלך. אנחנו גם קיימנו ישיבה בוועדת העלייה והקליטה ואז דובר על 10 משדרים בסכום של 5 מיליון שקל. מה פתאום עכשיו אתה מדבר על 5 משדרים באותו סכום?
יוני בן מנחם:
אם תיתן לי להשלים אני אוכל להגיש לך גם את המסמך מבזק. אנחנו לא לוקחים את הכסף לכיס. עלות 5 משדרים פלוס האחזקה היא 5 מיליון שקל. אני יכול להראות לך את המסמך. כדי לרכוש 10 משדרים אנחנו צריכים 10 מיליון שקל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עם כל הכבוד, אדוני מנהל הרדיו, מי אמר לך שמפלגות פוליטיות צריכות לממן גם קניית משדרים וגם תחזוקה שלהם?
שלי יחימוביץ:
סטס, הוא לא הכתובת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בוודאי שהוא הכתובת. הכסף סומן לקניית משדרים. רשות השידור השתמשה בכספים מסומנים לרכישת 10 משדרים גם לתחזוקה שוטפת, מה שהיה צריך להיות ממומן על ידי התקציב הרגיל של הרשות.
שלי יחימוביץ:
איזה תקציב? הם בגירעון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז אולי נוסיף עוד כסף כדי לתחזק את המשדרים האחרים.
מוטי שקלאר:
לצערי אני לא זוכר עם מי דיברתי. כשהוצע ההסדר של 5 מיליון שקל, במסגרת ההסכם הקואליציוני, דיברתי עם אחד מכם, אני לא זוכר את שמו, ואמרתי לו שזה יכלול את התחזוקה של המשדרים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא זוכר מי זה איתנו.
מוטי שקלאר:
זה רשום לי במשרד.
כרגע, במצבנו הכלכלי, שליש מהמדינה לא קולט את השידורים, כולל רשת מורשת ורשת א' וגם רשת ג' לא נקלטת. אגב, זה משליך על ההכנסות. אנחנו במשבר חמור ביותר. זה בתחום הרדיו, ואני עדיין לא מדבר על תחום הטלוויזיה שאנחנו לא מתחילים לייצר שום דבר. אתמול הייתי צריך ב-10,000 שקל למצוא סוקר לפריימריס של מפלגת העבודה.
יעקב ליצמן:
אתם בתכנית הבראה?
מוטי שקאלר:
אנחנו כרגע בתכנית הבראה בעבודה מול האוצר. שכרנו חברה רצינית שעוסקת ברפורמה וברה ארגון במהלך יוני אנחנו אמורים לתת את העבודה לאוצר. אני מקווה שהאוצר יתעשת ויבין שיש חשיבות לשידור הציבורי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה העלות של העסקת החברה?
מוטי שקאלר:
1.2 מיליון שקל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם מעסיקים חברה רצינית לרה ארגון של רשת.
מוטי שקלאר:
700,000 שקל זה המחיר ששולם לחברת טסק עבור העבודה שהם יעשו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת אומרת שתחזוקה של משדרים זה על חשבון כסף מסומן של מפלגה פוליטית ורה ארגון של הדברים לחברת טסק, אפשר למצוא מקור תקציבי של 700,000 שקל.
מוטי שקלאר:
זה חלק ממשא ומתן עם האוצר וההסכם עם האוצר, שאנחנו נגיע אם תכנית הבראה, קרי, כמה אנשים צריכים להיות ברשות השידור, נכון להיום, עם ציוד מתקדם, עם אולפנים מתקדמים. אם אני מגיע למצב שמתוך 1,800 עובדים אני צריך רק 780 אני מייתר תקציב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה אומר שמבחינת סדרי העדיפויות, ההתעסקות ברה ארגון של העובדים וכמה צריכים לעבוד ברשות השידור, זה יותר עדיף מאשר לספק לאנשים יכולת לשמוע את הערות פיקוד העורף בזמן המלחמה.
מוטי שקלאר:
אני אומר שאם אני לא אגיע לרה ארגון ואני לא אגיע להסכמה עם האוצר, אז יהיו לך משדרים אבל לא יהיה לך מי שישדר.
ראובן ריבלין:
ב-20 השנה האחרונות היו מספר חברי כנסת ששמרו על ערוצי השידור הממלכתי משום שהם ראו חשיבות רבה גם ברמה הערכית תרבותית וגם ברמה החדשותית לזכות הציבור לדעת ולקבל ידיעות ולא דעות. לתת אפשרות לפתח דיון ציבורי כאשר הרשות שומרת על הממלכתיות המלאה. היו כאן מספר חברים אשר עמדו בפרץ ב-20 השנים האחרונות כדי למנוע את המגמה שהיתה לבטל את אגרת הטלוויזיה. כל אחד, מנקודת מבטו, האשים את רשות השידור בכך שהיא לא ממלאת את יעודה. היתה גם מגמה כלכלית שביקשה להפריט את רשות השידור משום שאין עוד צורך ברשות ממלכתית.
גם במשרד התקשורת, שאחראי רק על התקשורת המסחרית, וגם בתפקידי כשר הממונה על רשות השידור, עשינו כמיטב יכולתנו כדי לשמר את המערכת. פעמים רבות, כתוצאה מתסכול כזה או אחר או כתוצאה מהשקפת עולם ביקשו לבטל את הרשות הציבורית.
מה זה הרשות הציבורית? הרשות הציבורית צריכה לבוא במקום שבו שום רשות אחרת לא מסוגלת לעשות את התפקידים המוטלים עליה, מהטעם הפשוט שהיא צריכה לפרנס את עצמה, אם על ידי רכישת מינויים, אם על ידי מכירת פרסומת. הרשות מממומנת בעיקרה על ידי אגרה, שזה מס שהציבור משלם. הכספים היו מיועדים לשירות שלא יכול להינתן על ידי רשות מסחרית. היו כאלה שלחצו גם לראות את ערוץ 4 האנגלי ללא פרסומות, כדי לתת לאנשים תרבות שאינה מייצרת הכנסה. אם אנשים לא יתחנכו לראות תרבות, בסופו של דבר נראה כל הזמן כוכב נולד כזה או אחר. כוכבים נולדים מרגע לרגע, וכאשר לא יהיה לנו כסף לכוכב נולד, נמצא גביר שיסדר לנו את הכוכבים הנולדים.
רשות השידור היתה אמורה לתת לציבור את הדברים הערכיים ולתת לציבור שירות שלא יכול היה להינתן על ידי רשות אחרת. מי שחשוב כאן אלה הם אותם מיעוטים, אם זה אנשים הדוברים ערבית, דוברי אנגלית, ובעיקר מאז 1990 דוברי הרוסית. רדיו רק"ע הוקם עבורם. בזמנו, כל יום בערב האזרחים הערביים היו יכולים לצפות בטלוויזיה הממלכתית בשידורים המיועדים להם. היתה לזה חשיבות רבה והנה גם היא בוטלה ועברה לערוץ 33. ערוץ 33 הוא ערוץ לווייני שלא כל אחד יכול לראות אותו ולא כל אחד מסוגל לקנות או להתחבר לצלחת או לכבלים. זה דבר שהוא היה היסוד המוסד של הרעיון של התקשורת הממלכתית. זה התחיל עם הערבית ואחר כך זה המשיך עם האנגלית. היום, רק בגלל שוועדת הכספים החליטה שצריך 10 דקות, אז 10 דקות אפשר לראות את החדשות באנגלית ואחר כך מעבירים אותם לערוץ 33. רוב רובם של דוברי האנגלית יכולים להרשות לעצמם לצפות בערוץ 33.
רדיו רק"ע זהו אמצעי התקשורת היחיד של רבים מהאנשים שמאזינים לו. ברובם אלה אנשים קשיי יום. רדיו רק"ע הוא דבר שחובה על הממלכה לתת אותו. אתה מדבר על 425 מיליון שקלים הניתנים מהאגרה. קודם כל צריך לעשות את הדבר הזה. שמעתי שנתנו שידורי ספורט, זה דבר חשוב. היו חברי כנסת שהגישו הצעה לבטל את האגרה כי הרשות מפסיקה לשמש למטרה שלשמה הוקמה. אבל שמענו את התכניות ואותם חברים השהו, לעת עתה, את בקשתם.
בושה לממלכה שצריך שצריך הסכם קואליציוני כדי לקיים את רדיו רק"ע. רדיו רק"ע מיועד למיליון אזרחים המבקשים להיות מעורבים בחוויה הישראלית. בלעדי הרדיו הם לא יוכלו להיות מעורבים. כאשר רשות השידור עושה תכנית לשנה, היא צריכה לומר מהם הדברים שבלעדיהם אין. רדיו רק"ע הוא מיקרוקוסמוס לחובה שלכם. אם אתם לא מסוגלים למלא את החובה הזאת, צריך לעשות הערכה מחודשת על כל נושא הרדיו הציבורי. תודה רבה.
שלי יחימוביץ:
אני לא יודעת ממה להתחיל אנחנו לא מקיימים כרגע דיון על חשיבות השידור הציבורי, זה דיון בפני עצמו. אני אנסה להצטמצם לרדיו רק"ע. כאשר אני באה בטענות לרשות השידור אני מרגישה תחושת אי נוחות כי אני יודעת מול איזה שוקת שבורה הם נמצאים ובאיזה מצב כאוטי הם נמצאים. זאת הישרדות על הטיפות האחרונות. רשות השידור נמצאת באמת בפני קריסה. לבוא אליהם בטענות למה הם נותנים פה ולא נותנים שם, זה פשוט לעג לרש.
כל הדברים שמנית, אדוני היושב ראש, שמתרחשים ברדיו רק"ע, על כך שאין שקיפות, אין הסעות למרואיינים, מכשירי סלילים במקום מכשירי הקלטה, ציוד מיושן ומנדטורי, עובדים ממורמרים, זאת רשות השידור. זה לא רק"ע, כך רשות השידור נראית. הכרתי את רדיו רק"ע מרגע הקמתו כולל כל עובדיו. הם עובדים בדיוק באותם תנאים שבהם עובדים כל עובדי רשות השידור.
זאב אלקין:
גם באותן משכורות?
שלי יחימוביץ:
אתה יודע מה המשכורות היום ברשות השידור לאנשים שנכנסו גם הם בשנת 1991? יש ברשות השידור משכורות גבוהות למדי לאנשים שיש להם ותק של 20 או 30 שנה, והם קומץ של חוזה מנכ"ל, שהן משכורות גבוהות. כל השכר שניתן החלה משנות ה-90 הוא שכר רעב, נקודה. גם הכתבים שמסתובבים פה - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את יכולה להגדיר מה זה שכר רעב?
שלי יחימוביץ:
אלפי שקלים בודדים, משכורת שאי אפשר לפרנס איתה משפחה. מסתובב כאן כתב בכיר, יאיר וינריב, אני חושבת שהוא יתבייש להגיד לך את המשכורת שלו. המשכורות הנמוכות היא רעה חולה והיא לא ייחודית לעובדי רק"ע.
סטס, יש לי תחושת אי נוחות גדולה שעל דבר כל כך חיוני ובסיסי, אנחנו צריכים לדון בסעיף הקואליציוני של ישראל ביתנו שלא מיושם. נקודתית, אני רוצה לומר לך שאם הועברו 5 מיליון שקלים לקניית משדרים, אתה לא יכול להפוך את זה, בדיעבד, למעמסה כספית על רשות השידור. בזה שאתה דורש מהם להוסיף הוצאות תפעול שלא היו להם מלכתחילה אתה מעמיס על התקציב שלהם שהוא ממילא גירעוני. נראה לי הגיוני ונכון שהכסף ילך גם לתקציב התפעול כי אחרת אתה שם להם עז בסלון, אתה לא עושה להם טובה.
מעבר לזה, אני רוצה להדגיש שרדיו רק"ע הוא חשוב מאין כמותו ומדובר בצורך חיוני במדינת ישראל. מדובר באוכלוסיה ענקית שזקוקה לפילטר התרבותי הזה, והיא משתמשת בו בצורה מאוד אינטנסיבית. מדובר ברדיו טוב שעושה עבודה מקצועית עם אנשים טובים שמקבלים משכורות מאוד נמוכות ועושים עבודה מקצועית. לחלק מהם יש ניסיון עשיר עוד מהארצות מהן הם באו. באמת מדובר בעבודה מצוינת. אכן זה עונה על צורך חיוני ואנחנו כבר מזמן עזבנו את הגישה שכולם צריכים להיצרב לכור ההיתוך הישראלי. מגיע להם לצרוך תרבות וחדשות ברוסית והרדיו הזה חייב להתקיים בסמכות וברשות ובמימון המדינה, ולא בהסכם קואליציוני כזה או אחר. אני בעד זה שהשגתם את ה-5 מיליון האלה ואני, כמובן, רוצה שזה ייושם לאלתר ושהרדיו הזה יוכל לשדר. כמובן, בהסתייגות שהם לא יכולים לשאת בהוצאות התפעול.
לכן הישיבה הזאת טובה ונכונה וצריך לבדוק מה קרה לאותם 5 מיליון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בעצם זה 8 מיליון, 2 מיליון פלוס 5 מיליון פלוס 1 מיליון.
שלי יחימוביץ:
אתה זה שבקיא בפרטים. אנחנו יכולים לדבר כאן שעות, אולם השאלה היא שאלה עקרונית: האם מדינת ישראל רוצה וצריכה שידור ציבורי, במיוחד נוכח המגמות בתקשורת שבהן בעלי הון מכתיבים לא רק פרסומות אלא גם תוכן שיווקי, שזאת המילה המכובסת לפרסומות סמויות, וגם כבר קובעים מי יהיה המנכ"ל. הם ממנים אותו ישירות, כדי שהוא יהיה קרוב אליהם. הסיטואציה היום היא בלתי נסבלת. לבעלי ההון יש שליטה מוחלטת על המידע שהציבור צורך. לכן רשות השידור היא צורך חיוני לדמוקרטיה. האם מדינת ישראל רוצה שידור ציבורי? אני חושבת שלא. אני חושבת שמקבלי ההחלטות לא רוצים שידור ציבורי עצמאי וחזק באמת. אבל זאת באמת סוגיה אחרת לגמרי ואנחנו חייבים לקיים עליה דיון יותר מעמיק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שוב, אנחנו לא דנים בהסכם קואליציוני בין ישראל ביתנו לרק"ע. חובתנו כחברי כנסת לוודא שהכסף הציבורי מגיע ליעדו ולא מתפזר באמצע. מדובר ב-8 מיליון שקל, שזה פי 8 מתקציב שנתי של רדיו רק"ע. מדובר בסכום לא מבוטל. 5 מיליון שקל למשדרים לא נולדו בגלל שחשבתי שכל משדר עולה 500,000 שקל. זה היה נתון שהובא לידיעתנו גם על ידי גורמים מקצועיים ברדיו. לא דובר שם על תחזוקה. בהסכם הקואליציוני כתוב במפורש קניית משדרים ולא תחזוקה. אני לא חושב שצריך לפטור את רשות השידור מהחובה לתחזק משדר שנקנה לצרכי ציבור כדי לשפר את איכות הקליטה בצפון הארץ. רשות השידור מתוקצבת על ידי תשלומים של הציבור לאגרת רשות השידור.
ישנם 3 מיליון שקל נוספים שנועדו לציוד נוסף, לשכר עבור שעות נוספות לרדיו רק"ע. דרך אגב, גם גופים אחרים מקבלים תוספת תקציב מגופים שנים, לפעילות שוטפת ולא כשוחד. למשל, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול מקבלת תוספת ומפעילה תכניות נהדרות בלי להתבייש, מגופים אחרים כמו מפלגת ישראל ביתנו ומפלגת ש"ס.
ראובן ריבלין:
אם מפלגות יתנו לרדיו שמשדר ידיעות, בהכרח הן ידרשו ממנו גם דעות והם יהפכו את הרדיו להיות רדיו מטעמם, כי הוא יאמר, בעל המאה הוא בעל הדעה. כשהגענו לשלטון אחרי 30 שנה, עמדנו בפני אותן בעיות שאנחנו נלחמנו נגדם במשך 30 שנה.
שלי יחימוביץ:
זאת הערה חשובה ביותר כי עכשיו שדרי רדיו רק"ע יודעים שהם צריכים להיות אסירי תודה לאיווט ליברמן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מזמין אתכם לבדוק ב-3 השנים האחרונות, כיצד עלה רייטינג של הופעות של חברי כנסת מישראל ביתנו ולראות שהוא לא עלה.
ראובן ריבלין:
בשביל זה קיבלתם 12 מנדטים. אם היו נותנים לכם יותר, הייתם מקבלים הרבה פחות. אנחנו דיברנו הרבה ותראה לאן הגענו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מוכן להתחייב בשם המפלגה שלי לא להעביר אפילו גרוש אחד אם אתם תעזרו לי לקבל החלטה נכונה. רדיו רק"ע זה חלק חשוב ואינטגראלי מהמרקם של עם ישראל והוא צריך להיות ממומן בהתאם לצרכים של האוכלוסייה. אסור לתת לפגוע ברדיו רק"ע. זאת ההחלטה, שכל עוד אני יושב ראש, אני אבקש שאתם תהיו איתי.
זאב אלקין:
אני רוצה לשתף אתכם בכמה ציטוטים. לא הייתי פותח בזה אילולא הדיון שהיה פה לפני כמה דקות. הציטוטים הם מפרוטוקול ועדת הקליטה מ-31.10.2006. אני אתייחס רק לבעיית המשדרים. לאחר שסטס שאל: "יש איזשהו פירוט מה נעשה עם ה-5 מיליון שקל שהעברנו לרדיו רק"ע? האם כל ה-5 מיליון נכנסו לרדיו רק"ע?" התשובה של מר יוני בן מנחם: "כל 5 מיליון השקלים שהעברתם לאחרונה לרדיו רק"ע, הגיעו לקופת רשות השידור והם בתהליך של ביצוע של רכישת המשדרים. הכסף הזה היה צבוע רק למשדרים בגלל בעיות בקליטה של רדיו רק"ע, שבא לידי ביטוי במלחמה". סטס ממשיך לשאול: "5 מיליון למשדרים?" יוני: "כן. אני רוצה לסבר את אוזניכם שמשדר זה בערך חצי מיליון שקל. אנחנו הולכים לקנות 10 משדרים שיותקנו בכל רחבי הארץ. אנחנו מקווים שזה יהיה בתוך חצי שנה ואז רשת רק"ע תיקלט בצורה טובה ומצוינת בכל רחבי מדינת ישראל". אני עוד מעט אמשיך לצטט.
יוני בן מנחם:
הציטוט הוא 100% מדויק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז מה שפתאום 5 ולא 10?
יוני בן מנחם:
תשאל את המנכ"ל.
זאב אלקין:
אנחנו נשאל אותו אבל אתם רואים מה קורה פה. כבר לפני חצי שנה, בעיית התחזוקה היתה קיימת והיא לא התעוררה בחצי שנה האחרונה. הסכום היה ידוע מזמן, עוד לפני שבכלל ישראל ביתנו התבקשו במשא ומתן קואליציוני לדאוג להעברה הזאת. הסכום היה ידוע והעלויות היו ידועות. עד לפני חצי שנה רשות השידור דיברה על 10 משדרים בסכום הזה ובכלל לא העלתה את בעיית התחזוקה. בימים האלה היינו אמורים להיות לאחר רכישת כל 10 המשדרים והכנסתם לפעילות.
אני אחסוך מכם את הקריאה אבל בהמשך הדיון שאל סטס, לאור הסוגיה של פיטורים, אם אולי אפשר לוותר על משדר אחד ובכסף שייחסך לחסוך בפיטורים. אז אומר מר יוני בן מנחם: "לא, בשום פנים ואופן. אנחנו צריכים 10 לא 9. הסכום שייחסך בפיטורים של עובד ברדיו רק"ע, הוא בטל בשישים לעומת מקומות אחרים שאפשר לחסוך ב רשות השידור".
יוני בן מנחם:
אגב, מר יוני בן מנחם אומר עכשיו את אותם דברים.
זאב אלקין:
האמירות הן מאוד ברורות, שצריכים 10 משדרים ולא 9, ובוודאי ובוודאי שלא 5. שהסכום של 5 מיליון שקלים מספיק והמשדרים כבר היו צריכים לעבוד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני אבקש לתת את רשות הדיבור לשר ואז נמשיך.
איווט ליברמן:
אני מצטער שאני מתפרץ כדי לומר מספר מילים ואחר כך לעזוב. אולי יותר מכולם אני מלווה את הנושא של רדיו רק"ע כמה שנים. זאת פעם שלישית שמעבירים כסף בהסכמים קואליציוניים לרדיו רק"ע ואף פעם הכסף לא הגיעו ליעדו. איפה שהוא הוא בורח או נבלע. יש שם חור שחור שלא ברור מה נעשה איתו. אני זוכר את הויכוח שהיה לי פה בוועדה עם ג'ו בראל, בזמנו, ועכשיו אנחנו מגיעים לאותו מקום.
אני רוצה להגיד לכם שמצד אחד זה אולי הכלי הכי אפקטיבי שיש לרשות השידור. היום בבוקר ביקשתי להוציא מה אחוזי ההקשבה לרדיו רק"ע. 69% מציבור העולים מקשיב לרדיו רק"ע. אין לזה תקדים במדינת ישראל.
דבר שני, לרוב האנשים שם אין אלטרנטיבה. מדובר במקומות הכי פרובלמאטיים בצפון, בדרום, הם לא מקבלים שום אינפורמציה משום מקור אחר. לשם זה לא מגיע שנים על גבי שנים. אם נחשוב על כל הכספים שהעברנו לרשות השידור במשך כל השנים, היה אפשר לשדר גם לקרמלין וכל מוסקבה היתה אמורה לקלוט שידורים של רדיו רק"ע ולא רק מעלה אדומים ולא רק שדרות ולא רק מצפה רמון.
סטס אני מבקש שתעצור את כל ההעברות לרשות השידור. כל עוד לא נדע עד הגרוש האחרון לאן הלך הכסף, פשוט שלא יהיו שום העברות. תקפיא את כל ההעברות לרשות השידור.
עכשיו אני מסתכל על כל מה שהיה עם הקיצוצים למיניהם. העיתונאים היחידים שקיצצו להם שעות נוספות זה היה ברדיו רק"ע. לא ברשת ב', לא ברשת ג', לא ברשת ד'. היחידים שקיצצו להם שעות נוספות זה היה ברדיו רק"ע ואני מדבר על החודשים האחרונים.
שמואל בן צבי:
רק חודש אחד וזאת היה טעות.
השר לענייני אסטרטגיה איווט ליברמן:
טוב, לפחות בנושא אחד כבר הסכמנו. הגענו למצב שעיתונאים שם אומרים שאין להם תקציב לעיתונים כדי לעשות סקירה עיתונאית.
שלי חימוביץ:
גם ב"הכל דיבורים" אין תקציב לעיתונים.
השר לענייני אסטרטגיה איווט ליברמן:
אלה פשוט דברים אבסורדיים. אף אחד לא יכול לתרץ שאין כסף לרדיו רק"ע. בכמות הכסף שהועברה היה תקציב גם לעיתון פראבדה וגם למשדרים שיגיעו עד מוסקבה.
סטס, אני מבקש שתעצור כל העברה אפשרית לרשות השידור עד שלא נדע, עד הגרוש האחרון, לאן זה הלך ולמה זה לא הגיע ליעדו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מקווה שנפתור את הבעיה בלי שנזדקק לזה.
שמואל בן צבי:
כולנו מברכים ומודים על זה שאחרי הרבה שנים אנחנו מרגישים את עצמנו כמו משפחה בתוך רשות השידור הודות לתמיכה שיש לנו. וזה ב-3 שנים האחרונות שמנהל הרדיו הזה נכנס לתפקיד.
אני רוצה לומר דבר נוסף. כדי להחזיק את האנשים לפי חוזים מעל שיא שכר כוח אדם, אנחנו צריכים כ- 600 אלף שקל כל שנה פלוס עוד תוספת של 48%-50%. זה לא שכל רק"ע עולה 1 מיליון שקל. זה כל אלה שהודות להקצבה הזאת המיוחדת אנחנו יכולנו לקבל אנשים.
זאב אלקין:
הסכום הוכפל מאז הישיבה האחרונה באוקטובר.
שמואל בן צבי:
הודות לזה שהעברתם אלינו כספים יכולנו לקבל אנשים.
איווט ליברמן:
מר בן צבי, סליחה שאני מפסיק אותך, לא הבנתי שום דבר ממה שאמרת. אני יכול רק לומר לך שהכסף שהועבר בשנים האחרונות, חצי ממנו לא הגיע ליעדו. אם כל הכסף היה מגיע, לא היו צריכים לראות שם שום בעיות תקציב ושום קיצוצים. אנחנו מבקשים לראות מסמך מסודר איך הכסף נוצל ולאן הוא הלך.
זאב אלקין:
אני מבין מה שמר בן צבי אמר, רק שאני חולק על הסכומים.
ידידי, חברי ועדת הכספים. כדי לחסוך בזמן אני רוצה לשתף אתכם בתחקיר שכבר פעם אחת נעשה בוועדה אחרת. ישנה סוגיית המשדרים, התוודענו אליה והבנו מה קרה. בזמנו הועבר סכום של 5 מיליון שקל. היה סיכום חד משמעי שהוא מספיק לרכישת 10 משדרים. עד לפני חצי שנה הרשות טענה שהסכום מספיק לה וטכנית היא רוכשת אותו רק כרגע. פתאום עכשיו מתחילים לדבר על 5 משדרים, כאשר עד לא מזמן הרשות טענה ש-5 משדרים זה לא מספיק והם לא יפתרו את הבעיה.
סוגיה שניה קשורה לעובדים. ב-2004 נחתם הסכם קואליציוני עם ישראל ביתנו שבמסגרתו היה צריך להעביר 2 מיליון שקלים לרדיו רק"ע לתוספות של מספר מסוים של עובדים, 3 במשרה מלאה והשאר במשרות חלקיות כאלו או אחרות. הסכום הזה לא עבר ב-2004 בגלל עיכובים כאלה ואחרים אלא ב-2005. לפי התחשיב שנעשה, הסכם הזה היה צריך להספיק ל-4 שנים של תפעול. היות ולא מדובר על גוף ממשלתי רגיל, דובר אז על העברה חד פעמית שהיתה צריכה להתפרס על כמה שנים.
יוני בן מנחם:
על פי התחשיב של מי?
זאב אלקין:
מלכתחילה, כשנעשה הסיכום הזה, זאת היתה האמירה של רשות השידור לישראל ביתנו ולכן הם גם ביקשו את הסכום. בדיון ב-31 באוקטובר, שגם אתה נכחת בו, נאמר שכל התוספות ביחד, בעלות שנתית, נעים בין 500,000 שקל עד 600,000 שקל. אלה הסכומים שעלו שם בדיון. חישוב פשוט מראה ש-2 מיליון שהועברו ב-2005, גם אם זה 600,000 הסכומים עוד לא הסתיימו ב-2007 והיו צריכים להישאר ל-2008. באותו דיון נאמר חד משמעית על ידי נציגי רשות השידור, ואני שמעתי זאת גם מהמנכ"ל, שאם וכאשר תעלה בעיית הפיטורים, היא בכלל לא נובעת מבעיה תקציבית, כי כולם מודים בזה שהתקציב עוד קיים והועבר והכל בסדר. בעיית הפיטורים נובעת מבעיה אחרת של דרכי העסקה, אנשים עובדים מספר שנים שמחייב לתת קביעות ולא רוצים לתת קביעות.
ראובן ריבלין:
כל 3 שנים מתחלף הצוות?
זאב אלקין:
הוא בטח יתייחס לזה בהמשך. המנכ"ל הבטיח לי אז שהוא יחפש פתרונות יצירתיים בלי להיפרד מהאנשים בגלל בעיות טכניות, כאשר התקציב קיים. אני לא יודע אם הוצע פיתרון או לא, אבל בינתיים האנשים עוד שם וזאת תודות למנכ"ל.
לא עלתה שם בעיה תקציבית ונאמר מפורשות בפרוטוקול, על ידי רשות השידור, שהבעיה היא לא תקציבית והכסף מההסכם הקודם קיים. כשהתקיימו דיונים על אישור תקציב 2007 בסוף 2006, הייתי שותף למגעים עם רשות השידור. וידאנו איתם שאכן הכסף שהועבר עוד מספיק כדי להחזיק את מה שקיים ושהתוספת התקציבית אמורה להיות לתוספות לרדיו רק"ע שנמצא במצב מאוד בעייתי. לאור זאת עלתה הבקשה של ה-1 מיליון שקל ולכן אושרה ההעברה של עוד 1 מיליון שקל לתוספות. 2 מיליון שהיו צריכים להספיק בתפעול שלהם עד לחלק של 2008 ועוד 1 מיליון שתוכנן על בסיס 500,000 אלף בשנה. זאת אומרת שב-2007 וב-2008 לעוד תוספות שהיו נחוצות.
על כן אני, כמו חברי יושב ראש הוועדה, מאוד הופתעתי כששמעתי על האפשרות של פיטורים ברדיו רק"ע ועל הקיצוצים כאשר למיטב הבנתי היה צריך להיות בדיוק תהליך הפוך.
יוני בן מנחם:
אין פיטורים ואין קיצוצים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
קיצוץ בשעות נוספות.
יוני בן מנחם:
זאת היתה טעות של מנהל.
זאב אלקין:
אם הטעות תוקנה, אז מצוין. על פי התקציב הזה, שלכאורה כבר משנת 2007, בסדר גודל של 500,000 לשנה, היו צריך ללכת לתוספות של כוח אדם. למה ביקשו את המיליון הזה? כי הסבירו לנו שהוא הכרחי, שהוא נחוץ ושהוא ישחרר את השידור. היתה גם הבנה חד משמעית עם המנכ"ל שזה לא הולך לבור.
ראובן ריבלין:
כמה שעות משדר רדיו רק"ע ברוסית?
מודי בן צבי:
12 שעות ביום בשידור חי ו-3 שעות מוקלטות.
זאב אלקין:
הצרכים האלה, שדובר עליהם, בעיניי נחוצים מאוד. כאן אני חוזר לדברי חבר הכנסת ריבלין, שהוא צודק לחלוטין. מדובר כאן, לעיתים קרובות, על דרך יחידה של ציבור גדול מאוד להתחבר למציאות הישראלית. אני מסכים איתך, שלי, שכל רשות השידור בבעיה וכדאי לקיים כאן את הדיון, בעיקר על הפן התקציבי שלו. אבל כאן אנחנו מדברים על משהו שאין לו תחליף כי אין כמעט אפשרויות אחרות. יש רק עוד תחנת רדיו אחת פרטית שמשדרת ברוסית, של בן בסט, והיא נמצאת בראשון לציון. אבל מדובר כאן בציבור גדול מאוד שזה החיבור היחיד שלו לחברה הישראלית. לדוגמה, זה רדיו שיש לו הרבה מאזינים אבל אין לו כתב פרלמנטארי. זאת אומרת שהציבור הזה כמעט ולא יודע ממה שמתרחש כאן. יש אמנם עדכונים במסגרת החדשות אבל אין כתב פרלמנטארי. רדיו "כל חי" מחזיק גם כתב פרלמנטארי.
אורית נוקד:
כולנו בוועדה נסכים על חשיבות השידור הציבורי. אני חושבת שצריך לקיים על זה דיון. אני באה ממקום שהסכמים צריך לכבד. יחד עם זאת, שמעתי שיכול להיות שעוד חודשיים רשות השידור תגיע למצב של פשיטת רגל. בתוך כל זה אני מכירה בצורך החיוני, במיוחד לציבור העולים הרוסי, ש-70% מהם מאזינים לרדיו ואין להם אלטרנטיבה. מדובר פה גם באנשים מבוגרים שלא יודעים עברית. אני חושבת שחייבים למצוא את הדרך. לרבע את המעגל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אורית, אנחנו מצאנו את הדרך והוספנו לרשות השידור את התקציב. עכשיו אנחנו רוצים להבין לאן הלך הכסף.
אורית נוקד:
גם אני רוצה להבין לאן הלך הכסף אבל אני גם מבינה שהם עומדים בפני קשיים. אם אנחנו יכולים להוסיף עוד סכום, זה דיון אחר.
יעקב ליצמן:
אדוני היושב ראש, חבל שהשר איווט ליברמן עזב. כשר, אני מצפה ממנו שיבין על מה הוא מדבר. הוא ביקש ממך שתעכב העברות תקציביות לרשות השידור. פשוט תגיד לו שאין דבר כזה. הוא מאיים על העיתונות, הוא אפילו לא יודע על מה הוא מדבר. אין העברות תקציביות לרשות השידור. שר מצביע מלחמה? כך הוא נראה כי כך הוא מצביע מלחמה.
אלי אפללו:
ליצמן, אתה לימדת אותנו את זה, אני למדתי את זה ממך.
יעקב ליצמן:
דבר שני, רק"ע חשוב לי מאוד. אני חושב שהאוכלוסייה חשובה ויש אנשים שתלויים בזה והכל נכון וצודק. אבל אני לא חושב שצריך לנהל דיון על 5 מיליון שקל. אני אומר לך שבחדר אתה סוגר את זה בשתי דקות, וחבל מאוד שבשעה וחצי אתה משגע אותנו בנושא הזה. אם לא יודע איך לעשות את זה, תכניס אותי לחדר שלך, זה אפילו לא צריך את זה, בשתי דקות אתה מסדר את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא מקבל את ההערה הזאת. מי שחושב שאני משגע אותו, חופשי גם לא להשתתף בדיון. אני חושב שהדיון על הכסף הציבורי מספיק חשוב. 5 מיליון שקל זה לא גרוש אחד. 5 מיליון שקל דורש 50 חתימות במליאת הכנסת על מנת להעביר חוק. אני חושב שהדיון מספיק חשוב. אני לא רוצה לסגור את זה בחדרים. חוץ מזה, מדובר ב-8 מיליון שקל.
יעקב ליצמן:
אני אגיד לך למה התכוונתי. 5 מיליון שקל, גם אתה לא חולק שאף אחד לא לקח את זה לכיס. כל הויכוח הוא האם ה-5 מיליון שקל כוללים את התפעול או לא.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה לא הויכוח.
יעקב ליצמן:
אני שמעתי את זה כאן, זה מה שנאמר בפרוטוקול.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז אתה לא שמעת את חבר הכנסת אלקין שפירט עכשיו בפרוטרוט לגבי 3 מיליון שקל שהיו צריכים להספיק ל-4 שנים ופתאום התגלה שלא הספיקו לחודש אחד.
יעקב ליצמן:
בבוקר אמרת ש-5 מיליון שקל ל-10 משדרים. יוני אישר שזה 500,000 שקל למשדר. אז מוטי אמר שאמנם 5 מיליון עברו לרק"ע וזה שימש ל-5 משדרים וגם לתפעול. כך אני הבנתי.
הערה אחרונה היא לגבי משהו מאוד חמור. מה שמתברר בדון היום שישראל ביתנו ניהלה משא ומתן קואליציוני עם רשות השידור. שמעתי שישבו איתכם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה לא שמעת טוב.
יעקב ליצמן:
אם זה לא נכון, אני חוזר בי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יעקב, הרי מי כמוך יודע שאי אפשר לנהל משא ומתן עם כל רשות השידור.
ראובן ריבלין:
לגבי הדברים של ליצמן אני רוצה להבהיר שנדמה לי שבפרקטיקה ליצמן צודק בקשר להעברות. אבל בהחלט יכול להיות מצב שבו הממשלה תחליט, באמצע השנה, לקחת מהרזרבה ולהקציב לרשות השידור.
יעקב ליצמן:
אני צריך להדריך אותו איך עושים את זה?
ראובן ריבלין:
אם הם מעבירים מהרזרבה לרשות השידור - - -
יעקב ליצמן:
רובי, ב-5 דקות.
אלי אפללו:
אני מברך על הדיון שהוא דיון חשוב מאוד. כהערת ביניים, כבוד הרב, אתה לימדת אותי להקפיא העברות אם יש בעיות.
נכון שהרב ליצמן אומר שאפשר לסגור את זה אבל לפעמים עדיף לעשות את זה בצורה פומבית. אתה צודק שאפשר לסגור את זה ב-5 דקות, אבל אני חושב שהשיטה החדשה, לעשות את זה באופן פומבי וגלוי זה מבורך.
יעקב ליצמן:
איווט אמר להקפיא את הכסף.
אלי אפללו:
צר לי שדווקא בהסכמים קואליציוניים מעבירים תקציבים לרדיו רק"ע. הכספים מגיעים להם גם ללא הסכמים קואליציוניים. רדיו רק"ע חשוב לציבור כל כך גדול. ציבור שעוד לא מדבר את השפה, ואני רואה את זה בפריפריות. האנשים המבוגרים שרוצים לקבל את החדשות – גם במלחמה הם שמעו רק רדיו רק"ע ומשם הם קיבלו את כל האינפורמציה. הם צריכים לקבל את זה בזכות ולא בחסד.
אני לא רוצה להיכנס לדוח מבקר המדינה בקשר לרשות השידור ואני חושב שזאת שערורייה כשלעצמה. כל העניין של ממי גובים. מתברר שיש אוכלוסיות שלא גובים מהן בכלל. זה נושא אחר.
אני מברך אותך על הדיון פה בוועדה ולא בחדרי חדרים. יש לי הערכה לחבר הכנסת ליצמן אבל ממנו למדתי שיש בעיות. אנחנו קובעים פה תקציב ואחר כך לא מיישמים שקבענו. אני חושב שהשר צודק ואם לא מיישמים את ההחלטות, לא צריך לעשות העברות תקציביות עד שיתקנו ושיעבירו את זה. יש מקרים נוספים, שאנחנו צריכים להעלות, שהעברנו תקציבים וזה נתקע. אני חושב שחשוב לדון בכך. הייתי רוצה לראות את הדוח שלהם בהעברה התקציבית הראשונה שלהם בפעם הבאה או אפילו לפני כן, כדי שיוכיחו לנו שזה עבר. אדוני היושב ראש, הייתי מבקש לקבל את הדוח הזה.
שלי יחימוביץ:
אני רוצה להעביר לכם ולפרוטוקול תחושת אי נוחות שיש לי מהדיון הזה. אדוני היושב ראש, אני לחלוטין איתך בעניין הזה, גם בחשיבות של רדיו רק"ע וגם בחשיבות בקיום הסכמים קואליציוניים וגם בלגיטימציה של מפלגה פוליטית לדאוג לציבור שהוא ציבור מצביעים שלה, גם אם זה סקטוריאלי. הכל לגיטימי, אבל הדיון הזה מאוד בעייתי.
רובי כבר נגע בזה, וצריך שזה ייאמר כי אין לי שום ספק שעכשיו אנשי רדיו רק"ע אסירי תודה לישראל ביתנו. זה יוצר זיקה פוליטית מאוד קשה ומאוד בעייתית. אני לא טוענת שאין זיקות כאלה במקומות אחרים אבל כאן זה היה מאוד מובהק. גם ההגעה של השר איווט לברמן, כולל הדפיקה על השולחן וההנחיה שלא להעביר כספים לרשות השידור, עד שהעניין הזה ייפתר, גם היא היתה הברגה אחת יותר מידי של הבורג הזה. אני רוצה להביע הסתייגות מהאופן שבו הדברים נעשו.
אלי אפללו:
אני חושב שמה שעשה השר היה נכון, בניגוד לדעת חברתי. אני חושב שבלעדי התקציב הזה הם לא היו יכולים לפעול. בלעדי המאבק שלהם לא היו מקבלים את התקציב הזה. השר אמר את דבריו וזה לגיטימי וזה בסדר גמור. אני מברך על המאבק שלכם לגבי התקצוב של ה-5 מיליון שקל.
מוטי שקאלר:
אנחנו נעביר לכם דוח על כל שקל שקיבלנו ותבדקו אם אכן יישמנו. ממה שאני יודע, ונעשה בדיקה נוספת, נעשה שימוש בכסף שהועבר לנו. אני אבדוק שוב ואתן דוח מפורט.
לגבי נחיצות השידור הציבורי. היום השידור הציבורי גם ברדיו וגם בטלוויזיה, כל שקל שאין לו עניין בשידור ציבורי מנוכה לחלוטין מהתקציב שלי. לא בכדי, הדברים הראשונים שנוכו אלה תכנית בידור שבעיניי היו רלוונטיים לערוץ 2 ולערוץ 10 ולא לערוץ 1, כמו מכבי תל-אביב, הפועל ירושלים וכל מה שקשור בספורט, למעט נבחרות.
ראובן ריבלין:
נבחרות זאת חובת הממלכה לתת לציבור.
מוטי שקלאר:
רובי, לולא השידור הציבורי לא היה לך את השבוע הייחודי שנקרא "זיכרון סרוג" – שבוע שלם הוקדש לתרבות הישראלית בין יום השואה ליום הזיכרון. לא היה לך שבוע שמוקדש כולו לאירועים בירושלים ולתכנים שנוגעים לירושלים בשבוע ירושלים. לולא השידור הציבור לא היתה לך תכנית תרבות בפריים טיים ב-20:00.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו נקיים דיון על השידור הציבורי, אבל לא עכשיו.
מוטי שקלאר:
על מנת שתבינו את הדברים, לקט מהשבוע האחרון: אתמול ישב איתו נחצ'ה הימן על מנת להציג את המוסיקה הישראלית ואת ההיסטוריה של המוסיקה הישראלית מהארכיון של רשות השידור, של 70 שנות שידור. מחלפי ודרך וייספיש וכל הדברים האחרים, עלות של מיליוני שקלים שאתה אומר לעצמך איך השידור הציבור לא מציל את הזמר העברי, שזה ההיסטוריה שלנו? אני לא יכול לעשות שום דבר כרגע בגלל בעיה תקציבית.
אתמול ישבו איתי איגודי היוצרים שדורשים לממש את החוק ש-50% מההפקות צריכות לצאת החוצה. אני לא יכול לעזור להם בנושא הזה. בשבוע שעבר ישב איתי ציבור שרוצה רשת מורשת ואני לא יכול לעזור להם בנושא הזה. לפני שבועיים ישבו אנשים שקשורים למגזר הערבי, כולל חברי כנסת, שחושבים שיש אינטרס עליון למדינת ישראל שיהיה רדיו בשפה הערבית. אנחנו לא יכולים לעזור להם בנושא המשדרים כי בקושי קולטים את זה. לפני שבועיים נדרשתי לפני שבועיים, בוועדת ביקורת, מדוע אני לא משלם 11 מיליון שקל עבור התזמורת הסימפונית של רשות השידור. וכן הלאה וכן הלאה. במצב הנוכחי אני לא יכול לעזור. אנחנו בבור הקיים. אני לא יודע מה יותר חשוב ממה. אין לי ספק שרק"ע הוא חלק מהעניין ואם ניתן תקציב צריך למצות את התקציב לטובת רדיו רק"ע.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת שורת המחץ.
מוטי שקלאר:
ועדת הביקורת לא הסכימה איתי.
ראובן ריבלין:
תזמורת אפשר לשמוע גם במקומות אחרים, אבל את רדיו רק"ע אי אפשר לשמוע במקום אחר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
המנכ"ל אמר משהו יותר חשוב, דהיינו, במיוחד כשניתן תקציב צבוע לצרכי רק"ע.
יוני בן מנחם:
אנחנו מברכים על שהזמנתם אותנו. תמיד נשמח בצורה הכי שקופה להציג לכם את כל מה שנעשה. הדבר הכי פשוט שאפשר היה לעשות זה לבקש מאיתנו לקראת הדיון להכין דוח, אני בטוח שהיית מוותר על הדיון. אנחנו, תאמין לי, לא לקחנו אגורה אחת מהכסף הצבוע וכולו הלך לרק"ע. יושב פה סמנכ"ל הכספים והוא יגיש לכם דוח מפורט.
יעידו אנשי רק"ע, ויש לכם קשר הדוק איתם, הם זוכים ליחס הכי טוב שהם זכו לו אי פעם, גם מהמנכ"ל הנוכחי וגם ממנהל הרדיו. הם משתתפים אצלנו בכל הדיונים ואין הבדל בינם לבין השדרים האחרים, כולם סמוכים על שולחננו וכולם מקבלים את היחס הכי טוב. הבעיות שמהם הם סובלים הם בעיות של כל רשות השידור ושכל כל העיתונאים. אנחנו לא מפלים אותם בגלל הם אנשי רק"ע.
לגבי מה שאמר חבר הכנסת אלקין לגבי החישובים. אני לא יודע מי נתן לו את החישובים. עובדה שבקטע של החישובים הוא לא ציטט מתוך הפרוטוקול. מי שעושה אצלנו את התחשיבים הוא סמנכ"ל הכספים, וזה מה שקובע ברשות השידור. לכן, תבדקו ותראו שהכסף לא הלך לשום מקום אלא לרק"ע.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מסכם בקצרה את הדיון. אני חושב שהדיון הזה היה מאוד נחוץ. כמובן שאפשר לסגור דברים בחדרי חדרים, אבל זה לא המקרה כי מדובר ב-8 מיליון שקל של כסף ציבורי ואנחנו כחברי כסף ונציגי ציבור צריכים לדעת לאן זרם הכסף. זה שאנחנו מנדבר עם המנכ"ל ועם מנהל הרדיו וננסה לפתור עניין נקודתי, זה סיפור אחר. זאת עבודה פרטנית ושוטפת של חבר הכנסת, אבל פה היינו צריכים לקיים את הדיון הזה.
לגבי ההערה של יוני שאם היינו אומרים לכם להכין את הדוח אז הייתם מכינים. אני חושב שברגע שזה הופיע בסדר היום יכולתם לעשות את זה לבד. אתם מספיק נבונים ומספיק אינטליגנטים שאנחנו נדון בדיוק בנושא של הדוח הכספי.
אני מקריא 3 דברים אותם אנחנו מבקשים מכם לעשות. לפני כן אני רוצה לומר שחבל מאוד שלא נמצאים פה אנשים מרק"ע, חוץ ממר בן צבי. אני יודע שאתה מעטפת כוללת לכן אתה נמצא פה. מוטי, זה לא נכון שאנשים יחששו להגיע לועדת הכספים. אף אחד לא איים עליהם ואף אחד לא רוצה ברעתם, אבל זה שאנשים לא רוצים להגיע לוועדת הכספים מחשש שאולי עצם הנוכחות שלהם תתפרש לא נכון, זה נוהג קלוקל. זה לא לגנותכם, כי אני חוזר ואומר שאף אחד לא איים עליהם אבל חבל שזאת האווירה שנוצרה.
מוטי שקלאר:
אני אפילו לא יודע מי הוזמן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני חושב שזאת בושה וחרפה במדינת ישראל שמפלגה פוליטית צריכה לעזור.
ראובן ריבלין:
צ'יץ למד את זה ועד היום כל המערכת המוניציפאלית הרוסה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבל זה מה שיש. אני נותן דוגמא של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, כי זה לא מגזרי, וגם להם מפלגת ישראל ביתנו תורמת. בזכות זה יש שם תכניות חדשות וניידות חדשות. זה נוהג קלוקל אבל זה מה שיש.
מוטי שקאלר:
בעוד אנחנו מדברים על ה-5 מיליון שקלים, החוק הנוכחי מחייב לקצץ מהאגרה 5% מידי שנה. מה יישאר בסוף?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
1. ועדת הכספים דורשת מרשות השידור להמציא תוך שבוע דוח כספי לגבי 8 מיליון שקל שהוזרמו לרשות השידור מתוקף הסכמים תקציביים עם מפלגת ישראל ביתנו.
2. ועדת הכספים דורשת וממליצה בחום לסיים תוך חודש את כל הנושא של רכישת משדרים, דבר הנמשך כבר שנה, ולמצוא מקורות לתחזוקתם ברשות השידור ולהתחיל את העבודה על הביצוע.
3. ועדת הכספים ממליצה בחום להפסיק לאלתר גזרות על העובדים כפי שצוינו פה חלקם, כולל קיצוץ של שעות נוספות, שאתם טוענים שזאת היתה טעות, ודברים אחרים. אני אישית אגיש למנכ"ל רשות השידור את אותן גזרות שאנחנו מבקשים לבטל, ואנחנו מבקשים ליישם את זה.
חוץ מזה אשמח להיפגש עם כל אחד ולדון באופן פרטני בכל הנושאים. תודה שבאתם, הישיבה נעולה
הישיבה ננעלה בשעה 10:35