פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 261
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב סיוון התשס"ז, (29 במאי 2007), שעה 11:30
סדר היום: פרויקט פינוי-בינוי בכפר שלם ובשכונת הארגזים שבתל אביב-יפו
נכחו:
חברי הוועדה:
משה כחלון – היו"ר
אלי גבאי
משה גפני
אבשלום וילן
דב חנין
רן כהן
יעקב מרגי
יורם מרציאנו
רונית תירוש
מוזמנים:
שלמה אורן – מנכ"ל התאחדות ארצית של בוני ומפתחי ישראל
חזי ברקוביץ - מהנדס העיר תל אביב יפו
שלמה פלדמן - מנהל אגף תנועה, תל אביב יפו
איתן פדן – מנכ"ל חלמיש, נציג עיריית תל אביב יפו
ארנון גילעד – סגן ראש העיר תל אביב
דוד קשני – יו"ר פורום דיור ציבורי ויו"ר "קול" בשכונות
עו"ד עובדיה גולסטני – "קול בשכונות"
אהרון מדואל – מזכיר ועד כפר שלם
לינה מנוחין – דוברת מש"מ
דודי בלסי – נציג התושבים, רחוב משה דיין
זכריה תורם – יו"ר תושבי כפר שלם
אבשלום בן דוד – תושב, ועד כפר שלם
אביעד עקיבא – תושב כפר שלם
פאני אקסל – תושבת אולסוונגר, ירושלים
יוכי יהל – יו"ר ארגון הגנת הדייר
עדו נהרי – יועץ משפטי, ארגון הגנת הדייר
נורית צפריר – סטודנטית, עמק בורה, ת"א
מיכל כהן חרזי – דיירת
שולמית חרזי – דיירת
רות בלסי – דיירת
אסתר פלום – דיירת
מריה מוסקלייב – תושבת שכונת הארגזים
טוני בלונוגוב – תושב שכונת הארגזים
נינה וינוקור – תושבת שכונת הארגזים
אורנה לוי – תושבת שכונת הארגזים
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: רותי וייס
פרויקט פינוי-בינוי בכפר שלם ובשכונת הארגזים שבתל אביב-יפו
היו”ר משה כחלון:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום פרויקט פינוי בינוי בכפר שלם ובשכונות הארגזים של תל אביב יפו. זה דיון רגיל, נכון חבר הכנסת חנין?
לאה ורון:
זה דיון ביוזמתך אבל גם בבקשתו של חבר הכנסת דב חנין.
היו”ר משה כחלון:
מדובר בדיון רגיל שיעסוק בכל נושא הפינויים, אם יהיו נציגים של אזורים נוספים שרוצים לדבר אאפשר להם. נפגשתי עם מספר נציגי שכונות בתקופה האחרונה והבטחתי להם לקיים פה דיון ולנסות לקבל החלטות שקצת ישמרו על איזון בין הדברים החשובים שזה לפתח ולחדש ולהתקדם קדימה לבין הפגיעה בציבור שלכאורה עומד חלש, חסר אונים מול בעלי ההון, מול סוללות עורי הדין שלהם שאפשר לומר מראש עם אפס סיכוי. אנחנו פה בוועדה נקיים היום את הדיון, נקבל החלטות ונמשיך ללוות את הנושא הזה. אני מבקש מחבר הכנסת דב חנין להציג את הנושא. חוק פינוי בינוי של אזורי שיכון חוקק ב-1965, אני חושב שיש בו הרבה כשלים. החוק צריך להיות מתוקן. מה שהתאים ל-1965 לא מתאים להיום. לכן החוק צריך להיות מתוקן. למרות שהיזמים והמשפטנים עובדים לפי החוק אבל במקרה הזה לא לפי הצדק. נצטרך לתקן את החוק ואני מקווה לשתף אתכם פעולה בעניין הזה, חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת יורם מרציאנו, כדי להביא לשינוי חקיקה כי יש פה קורבנות של החוק הזה. המקום היחידי שיכול לשנות את זה זה הכנסת. לקראת סוף הדיון נשמע את האנשים ונקבל החלטות. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין:
תודה רבה אדוני היושב ראש. בדברי הפתיחה שלך שמת את האצבע על שני הדברים העקרוניים החשובים ביותר. הדבר הראשון הוא שאכן כפי שאמרת אדוני היושב ראש, יש לנו פה בעיה רוחבית. אנחנו היום נעסוק בכמה מהמקרים, בכפר שלם, בשכונת הארגזים, אולי נדבר קצת על יפו, יש מקרים נוספים. אבל בכל מקום שהסוגיה הזו עולה אנחנו נתקלים במקרים דומים ובמצבים דומים. לכן המתכונת הרוחבית היא מאוד חשובה ונכונה. אני גם מסכים איתך שאין לנו מנוס במקרה הזה אלא לשנות את החוק. אני אומר את זה כמי שמלווה כמה מהמאבקים ומכיר את הצד המשפטי של הבעייתיות כאן, ואנחנו עוסקים, אדוני היושב ראש, במצבים שבהם אנשים מגיעים אל הכנסת כאל המושיע האחרון.
בתי המשפט לא יתנו תשובה כי בתי המשפט פועלים במתכונת של החוק הקיים, הלקוי והבעייתי והתוצאה היא תוצאה קשה ביותר שגורמת עוול. אדוני היושב ראש, זה לא יאומן אבל בשנת 2007 אנחנו במדינת ישראל כמו בתקופת העבדות, מוכרים אדמה עם התושבים. לתומי חשבתי שמתקופת העבדות עברו הרבה שנים. אני זוכר שקיבלתי הזמנה לאירוע בין לאומי שנערך במלאת 150 שנה לאיסור העבדות באוקיינוס האטלנטי. אז באוקיינוס האטלנטי עצמו אין עבדות אבל אצלנו עדיין מוכרים אדמה עם התושבים. יש פה כמה מקרים אדוני היושב ראש שאתה וחברי הוועדה ישמעו אותם, אני חושב שפשוט תצילנה אוזנינו שכך מתנהלת הפרקטיקה במדינת ישראל אבל אני רוצה לומר כמה מילים ולתת את המקרה של כפר שלם שאני מלווה אותו, כדוגמא. לא מכיוון שהמקרים האחרים הם לא חמורים, הם חמורים מאוד אבל אני חושב שדרך המקרה של כפר שלם אנחנו יכולים לראות איזה אבסורד שלא יאומן אנחנו מתמודדים איתו. המקרה של כפר שלם מתחיל באדמות נפקדים. בשנת 1948 לקראת סיומה של המלחמה יושבו בכפר שלם תושבים שנשלחו לשם על ידי השלטונות. הם לא באו והחליטו בעצמם להיכן ללכת. כבר פה יש בעיה בסיסית - - -
רן כהן:
צריך להדגיש שכמעט כולם עולים חדשים.
דב חנין:
כמעט כולם עולים חדשים. הם נשלחו לכפר שלם על ידי הרשויות, על ידי השלטונות והאדמה היא אדמה של נכסי נפקדים שמכוח כל מיני חוקים מאוד בעייתיים שחוקקו בישראל ב-1950, 1951, הועברו לידי מנהל מקרקעי ישראל, רשות הפיתוח וכל מיני מנגנונים כאלה. מה שקרה בכפר שלהם זה שחלק מאותם אנשים שהקרקעות היו שייכות להם התייצבו והתחילו הליך לקבלת הזכויות מחדש של אדמותיהם וחלק מהאנשים לא התייצבו. מבחינת הדיריים שגרים בשטח אין הבדל. גם אלה וגם אלה נשלחו על ידי המדינה, גם אלה וגם אלה הגיעו לכפר שלם, גם אלה וגם אלה חיים עשרות שנים בכפר שלם אבל מבחינת התוצאה נוצרה תוצאה שמבחינה בין שני הסוגים למרות שאין לזה שום הצדקה מבחינת הדיירים. אלה שהקרקע הוכרזה כקרקע של רשות הפיתוח, עליהם הוחלו הוראות החוק, עם כל הבעיות והקשיים והחסרונות שקיימים - נוהל איתם משא ומתן והם נכנסו להסדרים כאלה או אחרים. אלא שלגביהם התייצבו הבעלים המקוריים, הם נכנסו לקטגוריה אחרת ולמרות שזה לא קשור אליהם, הם אחראים מי התייצב ומי לא התייצב. מבחינתם הם בדיוק באותו מצב - - -
רונית תירוש:
לא ידעו מי שייך למה כשהם הגיעו.
דב חנין:
בוודאי שהם לא ידעו מי שייך למה, כולם היו באותו מצב ובאותו סטטוס אבל מבחינת התוצאה המעשית היום הם נמצאים בסטטוס אחר ובמצב אחר והיום באים אליהם ואומרים להם: למרות שאתם חיים פה כל כך הרבה שנים, אתם מבחינתנו פולשים. הביטוי הזה פולשים, אדוני היושב ראש, הוא אחד הביטויים המרגיזים והמקוממים. נעשה בו שימוש כל כך אינפלציוני, ואנשים שחיים בבית, אני מכיר ביפו מקרה של מישהו שנולד בבית, אלה דברים שלא יאומנו.
רן כהן:
הוא פולש מבטן אמו.
דב חנין:
אנחנו לוקחים את השפה ומעוותים אותה בצורה כל כך מרחיקת לכת וקיצונית - - -
היו”ר משה כחלון:
זה לצרכים מסוימים, הם לא משבשי לשון, הם יודעים בדיוק מה הם אומרים.
דב חנין:
הם משבשי לשון כדי לשבש את התוצאות. הבעיה שעומדת כרגע על סדר יומנו, ושוב, אני נותן את כפר שלם כדוגמא. כמה עשרות משפחות שמתגוררות בבתים שלהן עשרות שנים, אגב בחלק מהמקרים אנשים שיפצו את הבתים, טיפחו אותם. זו שכונה ענייה, זה לא אנשים שיש להם הרבה משאבים אבל הם עשו כמיטב יכולתם בחום רב ובאהבה טיפחו את הבתים שלהם ואת הדירות הצנועות שלהם כמידת יכולתם וחיו שם את חייהם כשפתאום באים אליהם עכשיו ואומרים להם: מי אתם בכלל. מסתבר שמאחורי הקלעים נוהלה עסקה שכל הקרקע הזאת נמכרה לגברת שרוצה להשקיע כספים ולעשות רווחים קלים. מבחינתה היא לא מכירה את התושבים האלה, אני אגב לא בטוח בכלל שהיא ראתה אותם אי פעם מימיה וביקרה אותם והם מעניינים אותה בכלל. מבחינתה הם מטרד. אני אומר את זה בצער אבל אלו הדברים. אנשים שמפריעים לה בתוכניות האיזון שלה והתוצאה המעשית הלא מתקבלת על הדעת, הלא אפשרית, הלא הגיונית, הלא צודקת היא שבאים לאנשים שנולדו בבתים האלה ואומרים להם פתאום: עכשיו תלכו.
רונית תירוש:
ולא סתם, בערב חג הפסח.
דב חנין:
בהתחלה בערב חג הפסח ואחר כך ערב יום העצמאות. כל פעם חג אחר בוחרים אותו. בינתיים אנחנו מצליחים לדחות את זה אבל אדוני היושב ראש, כשאנחנו מתייחסים לצד הזה ברמה הפורמלית, הכל נעשה עם הניירות המתאימים. אני בעצמי משפטן ואני יכול להגיד לך, יש ניירות לכל דבר. מאחורי כל טענה עומדים הניירות. את הניירות כולם רואים. מה שמצער וקשה זה שלא רואים את בני האדם. לכן יש לנו פה מקרה שמחייב, אני לא מגזים בביטוי הזה, הגשת עזרה ראשונה חיונית מטעם הוועדה הזאת. לפי דעתי אנחנו חייבים לעשות שני דברים. הדבר הראשון באופן דחוף ומיידי, אני חושב שכל חברי הוועדה ואלה שאינם חברי הוועדה שמשתתפים בדיון צריכים ליזום הצעת חוק לתיקון החוק כי אין שום סיבה שדיירים בשיכון הציבורי לסוגיהם השונים, וזה ממש לא מעניין לצורך העניין מה ההבדלים הפורמליסטיים בין כולם, כאשר רוצים לפנות אותם וכאשר יש הצדקה לפנות אותם, ולא תמיד יש הצדקה, אבל נניח שיש הצדקה ומוכיחים את ההצדקה הזו, חייבים לספק להם פיתרון של דיור חילופי הוגן, נכון ומתאים, בתהליך של דיאלוג, בתהליך של הבנה, בתהליך של הסכמה. תיקון כזה הוא חיוני.
במקביל לזה אנחנו חייבים לפנות לכל הרשויות הרלוונטיות ולבקש עצירה של כל ההליכים. הרי לא תהיה שום לא תהיה שום תועלת אם נחוקק את החוק היפה ביותר ובינתיים נבוא ונבשר לאנשים האלה שהנה חוקקנו את החוק והם יהיו בין הריסות הבתים שלהם. זאת תהיה תוצאה עגומה מאוד וכולנו נרגיש רע מאוד כשליחי ציבור וכמחוקקים. נמצאים פה אנשים מכמה מהשכונות המעורבות.
אבשלום וילן:
תסביר לי בבקשה, מה זה חלק התייצבו וחלק לא התייצבו?
דב חנין:
חלק מהבעלים המקוריים, הרי הקרקע היא קרקע של ערבים פלסטינים שהוכרזו מכוח החוקים המוזרים של הכנסת, חוק נפקדים – 1949. חלק מהם לא יכלו להתייצב ולהגיד: זו קרקע שלנו ולכן הקרקע עברה לרשות הפיתוח או למנהל מקרקעי ישראל.
אבשלום וילן:
חלק מהתושבים התייצבו ורשמו את הדירות על שמם?
דב חנין:
התושבים בכל מקרה, אני מתנצל, אל תיפגעו, התושבים מבחינה משפטית הם כמו אריסים. הם ממש אנשים חסרי זכויות בקרקע הזאת, זה דבר שלא יאומן.
יורם מרציאנו:
אתה מדבר על דיירים שנמצאים שם במשך 59 שנה ובאים אליהם בוקר אחד ואומרים להם: אדוני אתה מפנה את הבית.
דב חנין:
בדיוק, אומרים להם: מי אתה אדוני הפולש.
יורם מרציאנו:
ובעצם כל הנושא הוא חקיקתי. אין ספק שצריך להתחיל לעבוד על תיקון החוק, זה מה שצריך לעשות משום שאותם מסכנים ימצאו את עצמם שוב באותה בעיה בעוד חצי שנה במקום אחר. לכן, כל מה שצריך לעשות זה פחות לדבר, להתחיל בתהליכי חקיקה. אתה יודע את זה מצוין, אבו יודע את זה מצוין, רן יודע את זה מצוין. צריך להתחיל, אני חושב שוועדת הכלכלה בראשותו של כחלון צריכה להוביל את זה.
דוד משני:
אבל קודם לעצור את הפינויים.
היו”ר משה כחלון:
חבר הכנסת חנין אמר שבגלל שתהליכי החקיקה לוקחים זמן רב צריך לעשות צעד ביניים כדי לעצור את הפינויים. תודה רבה חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה.
רן כהן:
מאחר ואני מעורב שנים רבות בסוגיה הזאת. יש פה דבר בלתי נסבל מבחינת ההתנהלות של החיים היום יומיים. לא אאריך מכיוון שחבר הכנסת חנין אמר את כל הדברים החשובים. הדיירים האלה מבחינתם נכנסו לשכונה כאילו זאת שכונה שמדינת ישראל נתנה להם. הם נכנסו לשם בדיוק כמו שההורים שלי שמו אותם במעברה בעכו ואחרי זה בשיכון 3 בעכו וזו הייתה מבחינתם דירה של המדינה. גם מבחינת הדיירים הם נכנסו לדירה שניתנה להם על ידי המדינה. המדינה לא יכולה לעניות דעתי היום לזרוק אותם משם באיזה הינף גרזן. זה ממש גרזן, אין לזה מילה אחרת. אנחנו צריכים לקרוא לכאן לשר הבינוי והשיכון ולומר לו, אתה צריך להוציא את הצו, את ההחלטה שאומרת שאף אחד לא מזיז את הדירים האלה מבתיהם עד שלא ימצא פיתרון מלא לרצונם של הדיירים. כל ההיגיון של חוק הדיור הציבורי מה הוא היה? אנשים שגרים עשרות שנים בדירה יש להם חזקה לפחות חלקית, שלא לומר על רוב הזכויות בדירה. אנשים שחיים 50 שנה, 59 שנה להגיד עליהם: לא זכאים לכלום רק משום שבאיזשהו נייר רשום משהו, זו הפקרות, אין לזה מילה אחרת. לכן נדמה לי צריך להוציא משר הבינוי והשיכון הודעה חד משמעית: אף דייר לא יפונה עד שלא ימצא פיתרון קולקטיבי ופרטי. כלומר גם כל השכונה צריכה לקבל פיתרון שכונתי וגם כל משפחה צריכה להסכים לפיתרון שיינתן לה, אחרת זה לא ראוי.
היו”ר משה כחלון:
אנחנו צריכים לעבוד בשני מסלולים. פעם אחת לפנות לרשויות המקומיות ופעם למשרד השיכון.
רן כהן:
בוודאי.
היו”ר משה כחלון:
יש פה נציג אוצר?
לאה ורון:
בינתיים לא הגיעו, מה עם הנציגים של משרד הבינוי והשיכון?
היו”ר משה כחלון:
אני רואה שאין. בקיצור, נציגי הממשלה עסוקים.
לאה ורון:
דיברתי עם נציגי האוצר באופן אישי והבהרתי להם שהם חייבים להיות בדיון.
היו”ר משה כחלון:
אני רוצה למחות על כך שהממשלה בנבצרות. בהמשך אבקש מנציג חלמיש לומר את דברו. חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה.
יורם מרציאנו:
צלצל אלי מר קשני שעושה עבודה יוצאת מהכלל בכנסת בנושאים החברתיים ואמר לי שיש דיון בנושא פינוי בינוי שכונת הארגזים ושכונות נוספות. ואני, אחרי לילה ללא שינה אמרתי שאת הדיון הזה אני לא מפסיד ואני מגיע לכאן משום שהנושא קרוב לליבי. מה שקורה פה, ואמרתי את זה בהערת הביניים שלי זו אטימות לב. אין מילה אחרת. אתה בא לאדם שחי בבית שלו 59 שנה. חלקם זה חלקים שאנחנו רואים אותם פה בוועדת הכלכלה בנושאים אחרים, בהפרטות השונות, במכירות השונות. זה היום לצערי הרב הטרנד החדש במדינת ישראל - לתת למשפחות העשירות להמשיך להתעשר ובוא נהרוג את החלשים, מה זה משנה? הרי אנחנו חיים במדינה כזאת שיש בה כמה משפחות ששולטות בכל, וגם פה בעניין הזה מה אנחנו רואים בסופו של דבר? מה זה משנה מי גר בבית וכמה שנים גרו בבית ומה יש מסביב וכמה ילדים? זה בכלל לא מעניין. הלכו וחתמו במסגרת פינוי בינוי על פינוי של משפחות שחיות 59 שנה. היעלה על הדעת מצב של אטימות לב של ממשלה או של עירייה או של חברה ממשלתית שקשורה לעירייה ולממשלה שיכולה להתנהג ברמה כזאת? או של עמידר או של מישהו מהם?
לכן אני אומר, אני לא בממשלה, אני אומנם בקואליציה אבל אני פה יחד אתכם, חבר כנסת צעיר שחושב שצריך להתחיל לתקן דברים. את זה אפשר לעשות רק במסגרת חקיקתית. אתם יכולים לדבר ימים ושבועות. אם לא נשנה את החוק בעוד חודש יעשו את זה בלוד במקום אחר ובעוד חודשיים יעשו את זה בחיפה במקום אחר ואנחנו נמצא את עצמנו באים לדיונים כאלה כל פעם שזה יקרה. דב חנין עם הרבה מאוד רצון טוב ורן, ואבו, וכחלון וכולנו. לכן, את כל הגזל הנוראי של הממשלה ולגבות את המשפחות העשירות ולגזול את ביתם של האנשים – אנחנו צריכים להפסיק. אני מציע לחברי כחלון בוא תוביל אתה כי לא צריך את הכבוד של מי מוביל ואת היוקרה של מה מוביל, כולנו ביחד מכל סיעות הבית, אני כבר שם את החתימה שלי לתהליך חקיקתי כזה שישנה את החוק במדינת ישראל, שיגן על האנשים האלה והם לא יצטרכו לכתת רגליים בכל מיני משרדי ממשלה. זאת הצעתי, תצרף אותי, אני מראש מתנצל אני חייב להיות בכמה מקומות היום.
היו”ר משה כחלון:
חבר הכנסת מרציאנו, תודה רבה על הדברים ועל שיתוף הפעולה כי אתה מאוד חשוב לנו כיושב ראש סיעה גדולה. אולי אם אקבל גם חתימה מיושב ראש סיעת ש"ס ואז נוכל אפילו לקבל פטור מחובת הנחה.
משה גפני:
אדוני היושב ראש, לחתום על זה לא מספיק, צריך גם להצביע עבורם במליאה.
היו”ר משה כחלון:
נכון, אני מסכים איתך. חברת הכנסת רונית תירוש.
רונית תירוש:
דב הסביר את המצב לאשורו וסקר את התהליכים ההיסטוריים. אני רק רוצה לומר מה חוויתי בערב פסח והרגשתי חוסר אונים משווע משום שכל מי שפניתי וניסיתי לעזור, ואגב המשטרה הייתה הכי בסדר, הם אמרו: לא מעניין אותנו צו פינוי, אנחנו בערב חג לא מפנים אנשים. אבל מעבר לזה כל מי שפניתי ולא אזכיר שמות - - -
רן כהן:
זה היה המזל שלנו, העמדה של המשטרה. כי אם הם לא היו מסרבים לפנות זה היה יכול להיגמר באסון.
רונית תירוש:
על פי הניירות הם באמת לא צריכים לשבת שם, מה לעשות? יש בית משפט שקבע ואין כבר מה לעשות. אז מה? זורקים אנשים לרחוב? עד עכשיו אני לא מצליחה להבין מה המדינה חושבת לעצמה. בד בבד עם המדינה גם לא ראיתי את העירייה שם. יש שירותי רווחה, זה תושבים שלכם, אנשים ששילמו לכם ארנונה. אף פעם בארנונה לא היה כתוב לך שאתה תושב סוג ב', שאתה משלם ארנונה על תנאי, שהארנונה הזאת היא על קרן הצבי כי זה לא הנכס שלך. אף אחד אפילו לא טרח להגיד להם מה המעמד שלהם ולא נתן להם שהות לעשות את מה שנדרש. אצטרף לכל רעיון, לכל דבר שינתן כדי לעצור תהליך. בית המשפט מבחינתו סגר את העניין. כל מי שפניתי אמר לי, כולל שר השיכון אני חייבת לומר לצערי הרב, זה בית משפט, אחרי בית משפט אני לא מתערב. זה חוסר האונים שחשתי אז וכל רעיון יצירתי שיעלה בידינו - - -
היו”ר משה כחלון:
אני חושב שנצטרך לעבוד פה כפי שאמרתי בשני מישורים: להחתים את חברי הכנסת על מכתב לראשי הרשויות שקודם כל יעצרו את כל התהליך - - -
רונית תירוש
ראש רשות אחת, זה תל אביב.
היו”ר משה כחלון:
זה קיים במקומות נוספים, הם לא פה אבל יש בהוד השרון ובחדרה ובחולון ובנתניה וברשויות נוספות.
דב חנין:
אבל את צודקת שבתל אביב משום מה מתחיל איזה גל בכל הכיוונים.
היו”ר משה כחלון:
תודה חברת הכנסת תירוש, חבר הכנסת מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי:
תודה אדוני היושב ראש, לא אכביר במילים על חשיבות הנושא, על הקשר הרגשי של האנשים לבתים, בוודאי דיברו על זה, ידעו את זה שנים, זה מחדל של המדינה, 59 שנים. היו דברים איומים בשכונת הארגזים, היה שם אסון אבל ההתנהלות לבוא בצו פינוי אגרסיבי הוא השיא. לפני שאגיע לטיעון המהותי, רונית תירוש התפלאה, תושב משלם ארנונה לקופת העירייה, הקבלן משלם, אני לא רוצה להגיד לך למי. לכן מכאן נובעת התמיהה. לכן אני אומר: צריך לעצור את התהליך ולבדוק מה קורה.
היו”ר משה כחלון:
גם אני לומד, לא ידעתי שיש 2 קופות.
יעקב מרגי:
מה לעשות שכנראה יש לי ראייה יותר ממך, חושים חדים יותר. באתי מהמסדרונות האלה.
דב חנין:
אנחנו טובים בתחום השאלות, חבר הכנסת מרגי הוא איש של תשובות.
יעקב מרגי:
יש פה טענות קשות על ההתנהלות, על הייעוץ המשפטי מול חברת חלמיש, תושבי השכונה היו אצלי. אני אומר לך אדוני היושב ראש, עשית את הדבר הנכון ביותר כי אין מסגרת. מה שאמרה חברת הכנסת תירוש חוסר אונים, זה הכל חוסר אונים. אתה רואה שמצד אחד חנקו אותם. זה לא תושבים שנתקעו במרכז הכביש כדי לקבל פיצוי מוגדל ולסחוט מישהו. ריבונו של עולם, יש פה מצוקה אמיתית, שיפתרו אותה. אנחנו מדינה, אנחנו לא עסק כלכלי. אנחנו בדרך כלל כמחוקקים לא אגרסיביים אבל בקטע של תל אביב לאחרונה בכל הגזרות, לא ידוע מה קורה שם. בכל התחומים, השתוללות מוחלטת. צריך לעצור את זה, צריך להסביר להם.
היו”ר משה כחלון:
סגן ראש עיריית תל אביב פה, אולי הוא יגיד לנו מה קרה שם.
דובר:
יש למרגי חברי סיעה בתל אביב, הם יכולים לדבר.
יעקב מרגי:
הם דיווחו לי, לכן אני מדבר.
היו”ר משה כחלון:
תודה, חבר הכנסת אלי גבאי, בבקשה.
אליהו גבאי:
ביקרתי בשכונה, ביקרתי בבתים של החברי כאן, היינו לפני מספר שבועות. סיפרו לי על סבלם וכמה זמן הם יושבים על הקרקע ועל הסבל שעברו מול הערבים שהיו תוקפים אותם. כלומר לא שנה ולא שנתיים וההתייחסות שלהם, עיריית תל אביב לא די שלא נתנה להם מבני ציבור כמו שצריך, אפשרות גישה, הם עברו תקופות חורף קשות, התנכלויות, גידלו בקושי את ילדיהם. כעת, במקום שהעירייה תדע להתייחס אליהם כמו שצריך ותיתן להם את מה שמגיע להם לאחר שהם נמצאים שם שנים רבות. אני רואה שיש פה איפה ואיפה כאשר אני מסתכל, מדינת ישראל לא תעיז לפנות את הבדואים עד שלא יקבלו את כל המגיע להם, קרקעות וזכויות ותקציבים, למרות שהבדואים האלה השתלטו על הקרקעות רק לפני 10 או 15 שנה בנגב ומשתלטים על הרים ועל גבעות ועל וואדיות, ואיש לא מעיז לגעת בהם וצווי מניעה ובג"צים. כאן עירייה מסוגלת לחתום חוזים עם קבלנים ולא להתייחס לראות מה הצרכים שלהם ומה מגיע להם. כאן גם איבדו את האמון במנכ"ל החברה. כדי להחזיר את האמון ייקח לו זמן והוא יצטרך להוכיח את עצמו אחרת מנכ"ל חברה של פינוי בינוי שזו חברה ציבורית הוא יצטרך לעבוד רק עם אנשים שיש להם אמון בו, הוא לא יכול לעבוד עם אנשים שאין להם בו אמון. לכן אני מסכים לדעתו של היושב ראש שאנחנו צריכים לפעול בשני כיוונים. אם זה בדרך של חקיקה, כי אם פוגעים בהם היום מחר יפגעו בעוד אנשים בלוד וביישובים אחרים. צריך לפעול גם בדרך של שתדלנות כדי לתת להם גיבוי מפני רמיסה של אנשים שבאים לגזול להם את הזכויות הבסיסיות והמינימליות שיש להם.
היו”ר משה כחלון:
תודה רבה חבר הכנסת גבאי, חבר הכנסת גפני, בבקשה.
משה גפני:
אני לא רוצה לחזור על מה שחברי אמרו, אני מכיר את הנושא היטב, עמדנו שם על הארגזים, הייתי יושב ראש ועדת הפנים והיה שם סיפור נורא ואיום אבל מאז לא קרה כלום. ראשית אני רוצה לומר שמה שעושה עיריית תל אביב, חלמיש, הקבלנים, משרד השיכון, הם מסתכלים לראות איזה יושב ראש ועדת כלכלה יש לכנסת. אני אומר את זה ברצינות. היות וועדת כלכלה היא המפקחת על משרד השיכון מבחינה פרלמנטרית, אם הם רואים שיש יושב ראש ועדה חזק הם נסוגים בהם. אני אומר לך את זה מניסיון של 7 שנים. מהמגעים איתם אני אומר את זה בוודאות.
דב חנין:
אדוני היושב ראש, קבל את זה כהערה אופטימית ראשונה מאז תחילת הדיון.
משה גפני:
דבר שני, עצם העובדה שראש עיריית תל אביב לא טורח להגיע בכלל לכנסת בנושא שהוא קריטי. היום גם יום השלטון המקומי בכנסת. ביוזמתנו, הכנסת באה לקראת השלטון המקומי ועושה את כל הדברים האלה. היה מן הראוי שראש עירייה כאשר מתקיים דיון מהסוג הזה יהיה פה. אבל מה לעשות שהוא בחו"ל.
היו”ר משה כחלון:
מה פתאום? הוא ראש המטה של עמי איילון.
רונית תירוש
הוא חזר אתמול.
משה גפני:
סליחה, אני לא מכיר את לוח הזמנים שלו באופן מדויק.
יעקב מרגי:
כשהוא בחו"ל אין נזקים.
היו”ר משה כחלון:
שוחחתי פעם עם ראש עיריית תל אביב, נפגשנו במקרה בלשכת ראש עיריית חיפה, אדישות לא מעוררת כבוד.
משה גפני:
אנחנו אז ב-2002, ואני לא רוצה להעביר עליו ביקורת כזו או אחרת. אני מדבר לגופו של העניין הזה. אני לא מדבר על מסביב, יש לי הרבה מה לומר על ההתנהלות שלו, זה לא רלוונטי לנושא הדיון הזה שהוא חשוב וקריטי כשלעצמו. בנושא הזה עיריית תל אביב מגלה אדישות נוראה כמו שברבים מהמקרים גם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
אני רוצה להגיד לכם שעל פי ההלכה היהודית אין מציאות כזאת שמותר לקחת אדם שגר במבנה עם משפחתו וילדיו במשך כל כך הרבה שנים ואפשר עכשיו בגלל ניירות לזרוק אותו לרחוב, אין דבר כזה בהלכה היהודית. יש חזקת הבתים, יש מסכת שלמה, מסכת בבא בתרא פרק שלישי, דיון שלם על העניין הזה, הפעולה שנעשית כאן נעשית לא על פי ההלכה.
רונית תירוש:
גפני, הנציגים שלך במועצת העיר תל אביב יודעים את זה?
משה גפני:
מה עם הנציגים שלך, מרגי?
יעקב מרגי:
הם בדרך החוצה מהקואליציה, הנה הצהרה בוועדת הכלכלה.
היו”ר משה כחלון:
חבר הכנסת גפני, אתה חייב להבין שהוא תמיד נותן אתגרים לאחרים, לא לעצמו. אתם צריכים להיות ככה, ש"ס צריכים להיות ככה. אגודת ישראל אין לה שום מעמד בכנסת הזאת, היא רק תחליט אם תהיה ממשלה או לא, דבר קטן.
יעקב מרגי:
זו הסיעה היחידה שהיא 5 סיעות.
משה גפני:
חברת הכנסת רונית תירוש, יש נציג אחד של יהדות התורה בעיריית תל אביב, אני הולך להתקשר אליו ולומר לו שעל פי ההלכה היהודית שהוא אדם שומר תורה ומצוות, אומנם הוא נמנה על אגודת ישראל ולא על דגל התורה אבל אנחנו חברים טובים, אני הולך לומר לו שעל פי ההלכה צו הפינוי הוא אסור. אני מאוד מקווה שחברי, חבר הכנסת מרגי יושב ראש סיעת ש"ס יעשה גם הוא את זה בתום הישיבה כאן ויתקשר לנציגים של ש"ס בעיריית תל אביב.
דב חנין:
זה חשוב מאוד.
משה גפני:
אני מבקש לסכם בעניין הזה ולומר, גם עיריית תל אביב, גם משרדי הממשלה, אני מכיר את הטענות, רוצים לשנות את החזות, זה לטובת התושבים. כל הטיעונים המוכרים שלא נחזור עליהם. לימדו אותנו שמה שעושים לטובת מישהו צריך לעשות את זה יחד איתו. שהוא יגיד אם זה טובתו או לא טובתו ולא הפטרונים שנמצאים במשרדי הממשלה ובעיריית תל אביב. כל הכבוד, רוצים לשנות את החזות והנה שכונת כפיר וכל הטיעונים שאינם רלוונטיים לענייננו.
אדוני היושב ראש, אם אכן אתה לוקח על עצמך את העניין הזה, גם של המכתבים שייצאו גם מטעם הוועדה וגם חקיקת החוק, מיותר לומר שאני אחתום. זה לא רלוונטי אם אני אחתום או לא.
היו”ר משה כחלון:
חשוב לי נציג מכל סיעה.
משה גפני:
אני אומר דבר אחד שגם אם אני באופוזיציה וגם אם אני בקואליציה אני מצביע בעד החוק הזה. אני מבקש את ההצהרה הזאת מכל החברים בוועדה. כל אלה שמצהירים שהם יחתמו על החוק, אני מבקש שהם יצהירו. גם אם הם בקואליציה או באופוזיציה שיצביעו בעד החוק על כל קריאותיו. מכיוון שאת המכבשים שמתנהלים כאן ובסופו של דבר יסתדרו, אם יהיו הסכמים קואליציוניים שלא כתוצאה מזה שוב יסבלו תושבי שכונת הארגזים ושכונות דרום תל אביב. אם כולם יצהירו את ההצהרה הזאת, תאמין לי, עיריית תל אביב וחלמיש וכל אלה יתחילו לרדת מהעניין כמו שירדו בעבר ולא יתנו למאורע המביש הזה להתרחש.
היו”ר משה כחלון:
תודה רבה, אבו וילן, בבקשה.
אבשלום וילן:
אני מציע שני דברים. צריך להבין, ברגע שאתה בר רשות, שנים החקלאים טענו את זה, אין שום בעיה לבר רשות להגיד: עכשיו תלך. כשניהלנו את כל המאבק המשפטי על עיגון זכויות בקרקע, הקשת המזרחית תפסה עלינו טרמפ. אמרתי לעורך הדין שלהם אביגדור פלדמן, אתה לא מבין בכלל מה אתה עושה. הוא אמר לי: אתה צודק. הנה לכם ההוכחה. זה הניצול הציני ביותר שיכול להיות.
אליהו גבאי:
מה אתה משווה, קרקעות של קיבוצים שחלקם זכו במאות מיליונים לאנשים שצריכים פיסת קרקע לגור בה. לך תראה מה קורה ברמת רחל, איך אתה יכול להשוות.
אבשלום וילן:
אתה לא יודע על מה אתה מדבר. הדוגמא שלך בכלל לא רלוונטית.
אליהו גבאי:
זה לא דוגמא, מנצלים את טוב ליבם, אל תשווה דוגמאות, זה לא דוגמא.
אבשלום וילן:
אינך מבין מה אתה מדבר. אתה שטוף מהבוקר באיזה אנטי לכל מה שמריח מחשבה פשוטה. אבל מה לעשות? זכותך. כאן זו בדיוק אותה בעיה. ברגע שלא מסדירים את הנושא הזה, אנשים יושבים 59 שנה על הקרקע ובא מישהו יום אחד ואומר: קום לך. זאת הבעיה העקרונית. היא זהה בדיוק לכל מי שנמצא במעמד של בר רשות בארץ. לפיכך אני מציע 2 דברים. אחד לקדם את החוק כמו שהיושב ראש הציע. דבר שני כן לדבר עם משרד השיכון לפני זה משום שאני מניח ששר השיכון, במידה והוא ייתן גיבוי לעירייה הוא ינסה להוביל מהלך נגדי.
היו”ר משה כחלון:
מה זאת אומרת מהלך נגדי?
רונית תירוש
נגדי לנו.
אבשלום וילן:
אמרתי שצריך ראשית להגיש חוק ודבר שני לבוא בדברים מטעם הוועדה עם משרד השיכון, להסביר לו את הנקודה פה כדי לחסום מהלך נגדי באיבו כמה שניתן.
היו”ר משה כחלון:
תודה רבה, סגן ראש עיריית תל אביב, בבקשה.
ארנון גלעדי:
הנושא הזה הוא נושא של המערכת הציבורית והתשובות ניתנו בידי המערכת המשפטית. המערכת המשפטית קבעה את עמדתה ומעבר לזה אסור לנו להתערב, זו גם הייתה דעתם של היועצים המשפטיים, גם בעיריית תל אביב וגם יועצים משפטיים אחרים שטיפלנו בהם. להערכתי המערכת המשפטית לא מבדילה בין מחזיק ובר רשות שנמצא שם משנת 49 לבין מי שנמצא במהלך של חצי שנה או שנה האחרונה. למערכת זה לא משנה, זה פולש וזה פולש והם לא עושים את האבחנה מי הוא הפולש שיש לו זכויות על הקרקע לבין מי שבא ונכנס בשלב של קבלת דמי פינוי. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים היות והתופעה של פלישה לקרקעות מדינה על גורמים כאלו ואחרים מתרחבת על ידי כל מיני מגזרים. אם זה על ידי המגזר הבדואי ואם מגזרים אחרים שפולשים לקרקעות.
אם אני עושה הפרדה לגבי רחוב משה דיין 29 - ההליך נמצא על השולחן שלכם ולא בשום שולחן אחר ולכן אני שמח שיושב ראש הוועדה, בהמשך לשיחות שניהלנו, שלקחת את הנושא - - -
היו”ר משה כחלון:
על איזה שולחן אתה מתכוון?
ארנון גלעדי:
בדיון הזה בוועדת הכלכלה. משה כחלון התחיל לגלגל את הנושא ויזם את הדיון היות ורק אתם הריבון היחיד שיכול לבוא ולהגיד לבית המשפט: יש החלטה אבל יחד עם זה אנחנו רוצים לעשות רביזיה, אני לא יודע מה הדרך שאפשר לעשות את זה, אתם המחוקקים, אתם יודעים. אבל אם אני מסתכל ברמה אחרת, בתל אביב יש הרבה פרויקטים של פינוי בינוי. פרויקט של פינוי בינוי חייב להיות, ואני אומר את זה כאחד שהיה בחלמיש 6 שנים וטיפלתי בפינוי, חייב להיות בשיתוף עם התושבים ובהבנות עם התושבים, אחרת שום דבר לא יצא מזה
היו”ר משה כחלון:
זאת העמדה של העירייה?
ארנון גלעדי:
זאת העמדה שלי ואני אומר לך שהייתי מנכ"ל חלמיש וטיפלתי בפינויים וישבתי עם אנשים ופיניתי קרוב ל-300 משפחות ללא שום בעיה.
היו”ר משה כחלון:
זאת אומרת שזה ניתן.
ארנון גלעדי:
זה ניתן רק על ידי הבנות, הסכמות ושיחות. וזה עוד שיחה ועוד שיחה ועוד שיחה עד שבסופו של דבר מגיעים למצב שאתה מצליח לפנות, ולא קל לפנות משפחות כאשר הן נמצאות משנת 49 על הקרקע. זה לא אנשים שבאו זה מכבר. זה אנשים שנמצאים שם הרבה מאוד שנים וצריכים לתת להם את כל הכבוד ואת כל האפשרויות כדי לצאת לדרך חדשה. אי אפשר לבוא במחי יד ולהגיד להם: עכשיו אתם הולכים החוצה. לכן אנחנו חושבים שהנושא של פינוי בינוי הוא נושא משמעותי. לא יכול להיות שמינהל מקרקעי ישראל באמצעות חברות כאלה או אחרות, עמידר, חלמיש או כל דבר אחר, מאפשרים להם פינוי בינוי ללא זה שהם קונים את הקרקע. מה עמידר שונה מאפריקה ישראל? בפינוי בינוי עמידר עובדת כחברת נדל"ן. למה היא מקבלת פטור ממכרז ומקבלת קרקעות או חלמיש או עמיגור. היום לקבל פטור ממנהל מקרקעי ישראל זה לעבור ויה דלרוזה. עמידר, חלמיש, עמיגור, פרזות מקבלים את הקרקעות בלי לקנות אותם, בלי להתייחס לדיירים שנמצאים שם. אני חושב שזה לא יכול להיות. המנהל חייב להפסיק את סבסוד הקרקעות. לכן אני חושב שהוועדה הזאת, משה כחלון ביחד אתך, חייבת להוביל את הנושא של פינוי בינוי בהבנה, בהסכמה תוך כדי זה שכל חברה ציבורית שלוקחת את הקרקע תשלם עליה. היא תשלם גם לקופת המדינה וגם לטובת התושבים.
דב חנין:
אדוני סגן ראש העיר, הדברים שאמרת הם דברים מאוד חשובים על הצורך להגיע תמיד להסכמות ולהבנות עם התושבים. הדברים נמצאים גם על שולחננו ואנחנו ערים לאחריותנו אבל הדברים נמצאים גם על שולחנכם, עיריית תל אביב. אני שואל אותך האם יש סיכוי שהקביעה הברורה הזאת תהיה קביעה של מדיניות גם של עיריית תל אביב, כולל של החברות העירוניות. כי בעיריית תל אביב כמו שאמרו פה לפני, הולכים ומצטברים בכל מיני שכונות ובכל מיני אזורים מצבים של קבוצות גדולות של אוכלוסייה נתקלות בבעיה הזאת שהולכים לפנות אותם בלי הליכי הסכמות, בלי הליכי הבנות, יש פה בעיה.
ארנון גלעדי:
אני מסכים איתך שיש בעיה אבל עיריית תל אביב היא לא הכתובת. מי שנתן את הקרקע זה המנהל.
היו”ר משה כחלון:
אבל לעירייה יש גם סנקציות מול היזמים.
ארנון גלעדי:
עיריית תל אביב היא לא זאת שלמעשה מפעילה את עמידר או את חלמיש. חלמיש היא חברה סוציאלית אבל מנגד היא חברה שחייבת להתנהל על פי שיקולים כלכליים שרשות החברות מכתיבה לה. רשות החברות מכתיבה לה, היועץ המשפטי לממשלה אומר לה: את חברה כלכלית מצד אחד, ומצד שני היא חברה סוציאלית. עיריית תל אביב לא יכולה להתערב לה, ברגע שהיא תתערב יגידו לה: את לא יכולה להתערב. רשות החברות מנחה אותה, היא יושבת בדירקטוריון. לכן אני חושב שזה חייב לבוא מפה, מהכנסת. אל תנסו לזרוק את זה לעיריית תל אביב. עיריית תל אביב לא יכולה להתנער מזה. היא גוף ציבורי שחייבת לקחת חלק בתוך המהלכים האלה והנושא של פינוי בינוי עלה בהרבה מאוד פורומים שאני יושב, בוועדת בניינים כדי לראות איך אנחנו משתפים במקסימום את התושבים בנושא של פינוי ובינוי. אני יוזם את זה ואני עושה את זה במסגרת ועדת בניין עיר. יחד עם זה אתם פה בוועדת הכלכלה יכולים לשנות את תמונת המצב באופן מיידי, תודה.
דב חנין:
אדוני היושב ראש, אני חייב לצאת לנהל את דיוני ועדת הפנים בנושא חוק אוויר נקי אבל אני בטוח, אדוני היושב ראש, שאתה תדע בתקיפות ובנמרצות לקדם את הנושא.
היו”ר משה כחלון:
תודה רבה. מנכ"ל חלמיש בבקשה.
איתן פדן:
תודה רבה על ההזמנה. אני רוצה לתת סקירה קצרה, לגבי המתחם הספציפי בו מדובר היום, אומנם הוא לא בתחום טיפול חלמיש וגם לא שכונת הארגזים אבל למעשה, מי שאפשר את ההחלטה הזאת היו הממשלה והכנסת. כל הגופים שאתם מדברים עליהם, עמידר, חלמיש וכו'. כולם פועלים על פי חוקים שהבית הזה חוקק. ברגע שאתם סגרתם לנו את המסגרת החוקית ואת המסגרת התקציבית, וגם על זה אתם אחראים, אז אל תבקשו מאיתנו לחרוג מהכללים שאתם קבעתם. פה אני רוצה קצת לתת מספרים. כיום יש 25,000 תושבים בכפר שלם רבתי.
היו”ר משה כחלון:
מר פדן, בוועדה הזאת כשאומרים משהו צריך להראות מראה מקום. כשאתה אומר, אתם מבקשים מאיתנו לחרוג, תגיד לנו איפה ביקשנו ממך לחרוג. הרי מדברים פה על פנייה לעירייה ומדברים פה על שינוי חקיקה, מי ביקש ממך לחרוג?
איתן פדן:
כל הנושא של פינויים רק בהסכמה, מבחינתו, יש החלטות מאוד ברורה.
ארנון גלעדי:
איתן, תרשה לי רק לתקן אותך, התושבים נמצאים משנת 49, חלמיש הוקמה בשנת 61. כלומר הם נמצאים לפני חלמיש, יש להם זכויות על הקרקע לפני חלמיש. לכן אני רוצה שההידברות תהיה איתם כי הם נמצאים שם לפני חלמיש.
איתן פדן:
מבחינתנו כל הנושא של פינויים נעשה על פי קריטריונים שנקבעו הן בהחלטות מועצת מנהל והן בחקיקה. כפר שלם הוא גם אחד מ-3 האזורים היחידים בארץ שחל עליו חוק פינוי בינוי שחוקק בשנת 95.
לאה ורון:
סליחה, מאז 65, האם נעשתה בכנסת איזושהי חקיקה או חקיקת משנה שנוגעת לפינוי בינוי?
איתן פדן:
נעשה כמה תיקונים בנושא של פלישות לקרקעות מדינה בשנת 84. זה נעשה בוועדת חוקה, חוק ומשפט. שם דווקא החמירו עם הנושא של פולשים לאדמות מדינה. בנושא הספציפי של פינוי בינוי נעשו כמה הקלות לצורכי מס לאורך השנים, אם זה תיקון 50 בחוק המקרקעין וסעיפים אחרים. היה הנושא של פינוי דייר סורר לפני כשנה. היה חוק נוסף שחוקק לגבי פינוי בעניינים מוסדרים יותר שמאפשר לפנות דייר גם בניגוד לרצונו אם 80% מהבעלים מסכימים על הפינוי והוא מטעמים לא סבירים מתנגד.
אהרון מדואל:
יש פה מסמכים שהוא מנשל משפחות מ-49, אסור להאמין לאף מילה של מנכ"ל חלמיש.
היו”ר משה כחלון:
אני מבקש לשמור פה על תרבות ולכבד אחד את השני. תרשמו את הנקודות שאתם רוצים להעלות, אני אאפשר לנציג מטעמכם לדבר מאוחר יותר.
איתן פדן:
דיברנו על נושא המסגרת החוקית, נכון להיום היא מאוד ברורה, אם תשנו אותה אנחנו כמובן נשמח ללוות על פי השינויים שייקבעו. נושא נוסף, ברגע שמחליטים על חוק כמו שאתם בוודאי יודעים צריך לתקצב אותו. נכון להיום פרויקט של פינוי בינוי בכפר שלם נמצא בגירעון תקציבי אדיר. הסיבה היא מאוד פשוטה. כשהתחיל את הפרויקט היו אמורות להתפנות 1400 משפחות. משנת 62 עד היום פונו מעל 2500 משפחות. כלומר סדר גודל של 1100 משפחות יותר ממה שהיו אמורות להתפנות.
היו”ר משה כחלון:
עודף מוטיבציה.
איתן פדן:
כשיש שאלה מאיפה הגיעו כולם. נכון להיום, סדר גודל של 500 משפחות עדיין נותרו לפינוי. מתוכן 400 זכאיות על פי הקריטריונים ו-100 מוגדרות כפולשים. רק כדי לסבר את האוזן, פלישה מבחינתנו זה מי שהגיע אחרי שנת 86 לכפר או לחליפין יש לו דירה.
אהרון מדואל:
סליחה, הנתונים לא נכונים.
היו”ר משה כחלון:
הוא רק נותן נתונים, הוא יכול לשנות קריטריונים?
אהרון מדואל:
כן, יש לי מסמכים שהוא בוועדה פנימית שינה קריטריונים, הוא ונציג המנהל במחוז עשו ועדה פנימית, סימונה ממשרד השיכון התנגדה אחרי שהיינו אצל השר הרצוג, חזרה בה מכל ההחלטות שהם קיבלו בוועדה קודם והחבר'ה ברוב קולות שינו את החלטת המנהל. אתה לא יודע בכלל מה הולך בחלמיש.
יעקב מרגי:
אם אני אזרח הגון במדינה ועבדתי קשה, איתרע מזלי ואני תושב שכונת הארגזים לפני שנת 80, חסכתי קצת כסף, קניתי דירה בשכונה אחרת, אני יוצא אני מאבד זכויות על זה שאני אזרח הגון וחסכתי קצת. זה מה שמשתמע מהדברים שלו.
היו”ר משה כחלון:
מי מחליט על זה?
אהרון מדואל:
אם השקעת בבורסה או קנית חנות – אתה לא מאבד זכות. אם יש לך דירה בחוץ – איבדת זכויות. זה שקר וכזב. מה שמנכ"ל חלמיש אומר זה לא נכון, יש פיתרון לבעלי דיור, הוא שינה על דעת עצמו - - -
דודו בלסי:
אני שואל שאלה, אם אדם פלש, חלמיש או הרשויות לא יכולים לעצור אותו בצו מנהלי על המקום? למה לא טיפלתם בהם? למה לא ניגשתם אליהם? 30 שנה נתתם לאנשים לגור שם, עיניתם להם את הנשמה.
איתן פדן:
דבר ראשון לעניין פינוי פלישות. כן, נכון, אנחנו מפנים פלישות וחלק מהאנשים שיושבים פה גם לא כל כך תמיד שמחים לזה.
היו”ר משה כחלון:
גם אתה אם היו מפנים אותך לא היית שמח.
איתן פדן:
אני לעומת זאת לא פלשתי.
היו”ר משה כחלון:
יש לנו קודם כל ויכוח מה זה פלישה.
דוד קשני:
פולש זה אדם שאין לו חוזה, זה הגדרה של פולש.
היו”ר משה כחלון:
זה לא נכון.
אליהו גבאי:
כמה אנשים פינית בעבודה שלך?
איתן פדן:
לעניין הפרויקט אני רוצה לציין שהחל משנת 98 עד 2004 הפרויקט הוקפא על ידי מנהל מקרקעי ישראל עקב בעיות בפינויים שהיו בשנות ה-90. היו הרבה מאוד טענות על פינויים כפולים וזכויות שעשו שם והרבה דברים אחרים ובעקבות זה הפרויקט הוקפא. הוא חודש ב-2004 בעקבות החלטה 995 למועצת העירייה ועל פי המסגרת שהותוותה שם אנחנו עובדים נכון להיום במסגרת של משק סגור. חוץ מההלוואות שקיבלנו לחידוש הפרויקט ומימון ביניים, הפרויקט לא קיבל תקציבים. מחר תבוא הכנסת או יבואו משרדי הממשלה הרלוונטיים ויגידו שהם רוצים לשנות את הקריטריונים והם מתקצבים את זה ותחליט שמחר כל דייר בכפר שלם צריך לקבל מיליון דולר, נשמח לתת לו מיליון דולר - - -
אהרון מדואל:
הוא משקר - - -
אליהו גבאי:
זה ציניות. על מה הוא מדבר? מיליון דולר?
היו”ר משה כחלון:
הוא נתן דוגמא.
איתן פדן:
אני רוצה לתת דוגמאות, דבר ראשון מה אומרים הקריטריונים היום ומה הדרישות שאנחנו עומדים בפניהם. דבר ראשון אתחיל מדרישה פרוזאית. יושבים פה כמה שומרי מצוות, יש יש לנו דרישה מעמותה שמחזיקה בבית כנסת שיושב בציר מרכזי ציר מחל. כל בקשתו הייתה, דרך אגב, אין לנו פה רווח בכלל אלא להיפך, הפסדים כבדים בנושא הזה. בקשתנו הייתה להזיז את בית הכנסת 100 מטר למגרש שהוקצה על ידי עיריית תל אביב ואנחנו נבנה בית כנסת חדש, מודרני, יותר גדול בהיקפים משמעותיים לעומת הקיים, כדי לאפשר זרימה מסודרת של התנועה בציר. הדרישה של אותה עמותה הייתה לפיצוי מעבר לבית כנסת חדש וכו' שזה מובן מאליו, גם ל1.2 מיליון דולר פיצוי לחברי העמותה. על סמך מה? אני לא יודע, מה גם שחלק מהכתובות של אותם חברי העמותה הם כתובות מחוץ לתחומי כפר שלם מה שמעלה אצלי תהיות איך מגיעים ביום כיפור או בשבת לתפילות בבית הכנסת בו הם אמורים להתפלל.
דודו בלסי:
יש להם משפחות שם.
אליהו גבאי:
אתה מציג אותם כשחקנים. מה זה?
היו”ר משה כחלון:
אבא שלי בונה בית כנסת בגבעת אולגה. הכתובת שלי בחיפה ואני רשום שם כאחד המחזיקים של בית הכנסת. אני בא ביום שישי, הולך לבית הכנסת וחוזר.
איתן פדן:
דרך אגב, אני חבר בעמותה בבית כנסת אור החיים פה בעיר העתיקה בירושלים. מאז שאני זוכר אני זוכר רק את צד ההוצאות בזה של להכניס ספר תורה חדש ולשפץ את בית הכנסת כשיש נזילות. אני לא זוכר שהעמותה קיבלה פעם כסף.
היו”ר משה כחלון:
אני מציעה לא להטיל ספקות ולא לחשוד באף אחד. מה שאני מבקש ממך, קריטריונים ומה הולך להיות מחר בבוקר.
איתן פדן:
נכון להיום הקריטריונים לפינוי מתחילים ב-127 אלף דולר לבוגר עד גיל 27. יש שני מסלולים, אחד זה שוק חופשי שבו האדם מקבל כסף לדירה חליפית מחוץ לכפר שלם או בכל מקום אחר שבו הוא יבחר. מסלול שני של פינוים זה מסלול בנה ביתך שבו חלמיש מקצה קרקע, משהו כמו 250, 300 מטר וכסף לבניית צמוד קרקע בקרבת מקום של הפינוי. כלומר לא לוקחים מישהו מכפר שלם וזורקים אותו לבאר שבע אלא מקצים לו מגרש לא רחוק מהיכן שהוא גר היום לבניית בית חדש. כל פינוי מגיע לוועדת פינויים ששותפים בה מנהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון וחלמיש, מקבלים את האישור של הפינוי ואף אחד לא הולך ולא מנסה חס וחלילה לזרוק אנשים באמצע הלילה ערב חג. מה שכן יש וצר לי שדווקא ועד כפר שלם בחר את העמדה שהוא בחר. יש מצב שבו משפחות ניהלו לאורך שנים, 20 שנה, משאים ומתנים לפינויים שלא הסתיימו בגלל ציפייה של שינוי לטובה. סך הכל בוצעו פינויים לאורך השנים והיום נשארנו עם גרעין אחרון של פינויים בכפר אבל הציפייה תמיד הייתה לעוד. לצערי הרב, אם היו מתקצבים את הנושא הזה בצורה מסודרת, היינו שמחים לעבוד על פי תקציב שהיו מקצים לנו. כל עוד הנושא הזה לא מחוקק ולא מתוקצב - - -
היו”ר משה כחלון:
איך היית מציע לשנות את החוק? תן הצעה איך אתה רואה את הדברים.
איתן פדן:
אם זאת בקשת הוועדה אני מוכן להגיש מסמך מסודר על שינוי חקיקה אפשרי ומה המשמעות התקציבית שלה, אם תבחרו ללכת על זה אני אשמח ואם יש שאלות אשמח לענות לכל שאלה.
היו”ר משה כחלון:
מאוד נשמח לקבל את זה ממך, בכל זאת אתה אוטוריטה במקצוע. תודה למנכ"ל חלמיש שבניגוד למשרדים ממשלתיים אחרים שבחרו לא להגיע. לפחות באת ונתת תשובות בניגוד למשרד הבינוי והשיכון והאוצר שמתחמקים ולא רוצים להשיב, זה סוג של עמדה הם פשוט לא רוצים להתמודד עם הנושא הזה. בבקשה נציג כפר שלם.
זכריה תורם:
אני שמח שאתה מקיים את הדיון הזה ואתה שומע איך הם לא מדייקים בעובדו. אני שמעתי מפי סגן ראש העיר תל אביב דברים שאישרו לי את העובדות. הוא אמר דברים שנעשו בימיו ולא בשמים היא. בזמנו של ארנון גלעד התפנו 350 משפחות לפי הקריטריונים שהיו בידינו ובידיהם. התושב היה מגיע לחלמיש ומקבל בדיוק מה שמגיע לו. אני רוצה להגיד שפה עושים לנו עוול. אנחנו אשמים ששלחו אותנו לגור שם בכפר שלם? ומנהיגנו הגדול בזמנו בן גוריון, אמר: תפריחו את השממה, תהפכו את המקום למשהו. עשינו את כל העבודה, ולא חיכינו למר פדן שישבח אותנו.
אליהו גבאי:
עד שבאו סוחרי נדל"ן
זכריה תורם:
היינו כאן בישיבה בוועדת ביקורת המדינה, הגעתי הביתה, מר פדן שלח לי 20 תיקים לבתי המשפט ואמרו: בעוד 7 ימים תביא את המפתחות. זה דבר למנכ"ל שהוא חברתי, ממשלתי, עירוני הוא יעשה מה שהוא רוצה? מר פדן מנכ"ל חלמיש מתעלל באנשים. ב-4 השנים שהוא מנכ"ל התפנו 5 משפחות בלבד. מה עשית? אתה מדבר על בתי כנסת, אני יו"ר ועדת בתי כנסת. למה לא אמרת לי את הדבר הזה, למה לא קראת לי? רצית לעשות הכל כאילו אתה מסוגל הכל. אדוני, יש לנו ניירות, יש לנו קריטריונים, יש לנו עד אופי כמו סגן ראש עיריית תל אביב שהוא היה גם כן מנכ"ל חלמיש והוא עשה עבודה רבה עם התושבים.
היו”ר משה כחלון:
עם אותו חוק.
זכריה תורם:
ישב עם התושבים ימים ולילות וכך יצאנו לדרך. אנחנו לא רוצים שיתעלל בנו היהודי הזה. קראתי את הדברים שאתה כותב לתושבים כאילו שאתה מזמין אותם לפינוי ואנחנו מקלקלים. זו לא אמת. אנחנו שלחנו את האנשים כדי להסדיר את עניין הפינוי שלהם ומר פדן כותב רק את שם המשפחה ושולח אותו לבית משפט. אלה הדברים האמיתיים. אני מלווה 7 מנכ"לים אם לא יותר של חלמיש, יעיד סגן ראש העיר, הוא היה מנכ"ל, אבל אני יודע ש-7 מנכ"לים היינו איתם עשר.
דוד טל:
כולם מתחלפים רק אתה נשאר.
זכריה תורם:
נכון. אמרתי לתושבים, לפני שאתם תצאו לפינוי, אל תפחדו, אני אחרון שיצא. הכרזתי את ההכרזה הזאת ויצאו לדרך בלי שום בעיות.
היו”ר משה כחלון:
מה צריך לעשות?
זכריה תורם:
יש קריטריונים. ילך לפי הקריטריון, לא רוצים אגורה אחת יותר. אף תושב לא יבקש אגורה מיותרת, אנחנו גם לא ניתן לו. רק לפי מה שהיה. יובל פרנקל היה פראייר? שרלטן? ארנון גלעדי פראייר? שרלטן? לא מבין מה קורה? רק אתה יצאת שאתה יודע הכל מר פדן, עד כדי כך שאתה שולח אליי הביתה 20 תיקים לי ולבני? אדוני, כאן בניתי את ביתי, כאן ילדתי את ילדי, כאן גידלתי אותם לטוב ואני עושה את זה הלאה - - -
היו”ר משה כחלון:
ותמשיך לגדל גם את הנכדים לטוב.
זכריה תורם:
וגם נינים.
היו”ר משה כחלון:
אמן. עורך דין עובדיה גולסטני, בבקשה.
עובדיה גולסטני:
בשנת 94 פורסם מכרז לפינוי בינוי בשכונת הארגזים, זה סמוך לכפר שלם, בתעודות זהות של התושבים גם בארגזים כתוב כפר שלם אבל מנהלתית הפרידו ביניהם. המכרז מסיבות רבות לא יצא לפועל. במכרז הזה נאמר שהקבלן שיזכה במכרז צריך לפנות בתמורה לבניינים, לערך 500 הדירות שיבנה שם את התושבים כולל את הדיירים האלה שנמצאים פה. בשנת 99 פורסם מכרז נוסף, הפעם על מנת לבוא לקראת היזם שיזכה במכרז הוציאו את התושבים האלה, מייד נגיד מה הם. זאת אומרת, כל הגישה של הרשויות, כולל עיריית תל אביב, ואני יכול להגיד גם כולל חלמיש כי יש קשר עקיף איתם, זו גישה שרואה לעיני רוחה את האינטרס של היזמים, את האינטרסים העסקיים, לא את האינטרסים של התושבים, לא את המצוקות שלהם, חד משמעית, זו הגישה שלהם.
איתן פדן:
אני רק מעיר שחלמיש לא קשורה בכלל לנושא שכונת הארגזים.
עובדיה גולסטני:
אבל עיריית תל אביב מאוד קשורה לעניין. בדיון שהיה פה לפני 5 שנים אמר קודמך, סגן ראש עיריית תל אביב, מיכאל רועה, המגמה שלנו היא לייבש את השכונה הזאת. הוא אמר את זה בפרוטוקול של הכנסת. הדברים כתובים, יש פה מגמה מאוד מפורשת. אחרי שהוציאו אותם, בשנת 91, הייתה עלייה מרוסיה, באה מדינה ואמרה: יש המון אנשים זכאים שאין להם דירות. יש את העולים החדשים. אמרו: בואו נבנה ליד שכונת הארגזים שכונה זמנית של קרוונים ל-5 שנים. פנו אל העולים החדשים שלא ידעו עברית, ביררו את אותם האנשים היותר חזקים, האקדמאים, האנשים היותר חזקים, עשו להם פגישה בכל תל אביב, הראו להם את העיר, פגישה מאוד יפה ונרגשת. הביאו אותם לשכונת הארגזים. נציגים מוסמכים של הממשלה, יש את השמות שלהם, הבטיחו להם, כדאי לכם, תגורו פה על פי חוזה, תקבלו קודם מגורונים עם חוזה. בעוד 5 שנים יהיה פינוי – אתם תהיו חלק מהפינוי. אלו דברים שהובטחו.
ארנון גלעדי:
הובטח להם שהם יגורו שם ותוך כדי זה הממשלה תמצא להם פתרונות במסגרת הדיור של משרד השיכון, לא פינוי.
עובדיה גולסטני:
גם זה וגם זה.
דוברת:
הובטח גם סידור במסגרת פינוי, אנחנו היינו שם.
היו”ר משה כחלון:
הוועדה משוכנעת שצריך לסייע. תן לנו הצעה איך אנחנו מסייעים להם.
עובדיה גולסטני:
מה שקרה בשכונת הארגזים זכה היזם חקשורי במכרז. אין כרגע עזיבה של הפרויקט. הם למעשה העבירו את השכונה עם התושבים לקבלן תשובה.
היו”ר משה כחלון:
מה אנחנו עושים?
עובדיה גולסטני:
מה שקורה, הם לא מסתפקים באחוזי הבנייה שיש להם. הם רוצים להגדיל את אחוזי הבנייה ובמקום 1200, 1500, הם רוצים 3000 יחידות דיור. עיריית תל אביב מסכימה להגדיל את אחוזי הבנייה, אין היטלי השבחה אין כלום. אני אומר שלפחות שבתמורה יתנו לאותם 20 30 מגורונים האלה שנמצאים על השטח כבר 15 שנה עם הבטחות, שלפחות יתנו להם. אפשר למצוא פתרונות אם רוצים. הבעיה שעיריית תל אביב אומרת, אני לא רוצה אתכם. לא רוצה לדבר איתכם, לא רוצה להתעסק איתכם, ראש העיר לא מוכן להיפגש עם התושבים.
דוד קשני:
ואז יבוא הקבלן תשובה ויגיד: אתם לא ברי רשות, זה מה שיהיה.
עובדיה גולסטני:
בתי המשפט מתחננים: תמצאו פיתרון חקיקתי. השופטים אומרים לי, למה אתם מביאים את התיקים האלה לבית משפט, זה לא תיקים לבית משפט. זה בעניין של מר פדן. בית המשפט זה לא המקום לטפל בבעיות האלה.
היו”ר משה כחלון:
כלומר פיתרון ברוח הוועדה – חקיקה. פנייה פלוס חקיקה.
עובדיה גולסטני:
אין ברירה אחרת.
דודו בלסי:
רק אתמול שילמתי עמידר. כשהייתי אצל מנהל עמידר הוא אומר לי: אתם לא שייכים אלינו. הוצאתי לו מהכיס דבר כזה מ-2007, הוא הסתכל עלי, היה המום. אמר לי: יש טעות במחשב. הוא קיבל חום. אני אומר לך שיש פה שערורייה.
היו”ר משה כחלון:
יכול להיות שעמידר רק מתחזקת?
דודו בלסי:
זה לא משנה. יש לי חוזה עם עמידר, אתה רואה חוזה שכירות, שלחנו לך, וגם לסוכנות היהודית שהביאו את העולים, שלא יגיעו שהאבא פלש. הוא הגיע משדה התעופה ב-49, לקח מונית ורץ לכפר שלם, בום התיישב. ערב פסח רצו לחסל אותנו. היו הרבה אנשים טובים ובהם חברת הכנסת רונית תירוש שעזרה לנו. אבל אני אומר לך דבר אחד, גם הפרצלציה החדשה שעשו בשטח אני טוען עדיין שהשטח הזה לא שייך לאנשים הפרטיים האלה שרכשו את זה. ב-2002 היא קנתה עוד חלקים מהשטח שבשטח המסומן מספר 4 יושב בית ערבי.
היו”ר משה כחלון:
השלמה של רכישות.
דודו בלסי:
טוב שהם לא רכשו גם את בית הכנסת. אסיים את דברי אבל באתי גם כדי להגיד כמה זה כואב שבערב פסח, בלי שום התראה מוקדמת, במקרה הייתי אז מה היה קורה? הילדים היו עפים מהבית. מה אנחנו חיות? אתה יודע שעד היום אנחנו חיים על בורות ספיגה?
היו”ר משה כחלון:
לגבי התזמון של הפינוי, מותר להגיד טמטום?
דוד טל:
אטימות.
רונית תירוש:
אפשר להחליף את זה לרשעות.
אהרון מדואל:
אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיושב כאן סגן ראש העיר מר אהרון גלעדי והוא בשנים שעברו ביחד עם יובל פרנקל ויוסי שפרלינג פינו 350 משפחות על פי הקריטריונים שנסגרו ב-96. מר פדן טוען שהוא מפנה לפי אותם קריטריונים, זה שקר וכזב.
איתן פדן:
זה לא מה שאמרתי.
אהרון מדואל:
סליחה, אתה קיבלת החלטת מנהל לפנות על פי הקריטריונים של 96. אם אתה אומר שאתה לא מפנה על פי הקריטריונים של 96, מי הסמיך אותך לפנות על פי קריטריונים אחרים? יש פה החלטת מנהל שאומרת 96. אני אגיד לך מה קורה מר פדן, אתה לא איש עבודה, סלח לי שאני אומר לך. אמרת שפינית 5 משפחות? 3 פינויים מתוך ה-5 שפינית היו כבר סגורים עם ארנון. אתה פינית סך הכל 2, אחד לפי בקשה ישירה של פטרונך חולדאי. אני אגיד לך מה קורה לכפר שלם, פתחת במשא גזל ונישול כי יו"ר דירקטוריון חלמיש הקודם אבי הדר הפך להיות יועצה המשפטי של חלמיש. הבחור הזה מפציץ אותנו בתביעות ומתפרנס על גבינו בבתי משפט. תסביר לי איך יו"ר דירקטוריון של חברה הופך להיות יועצה המשפטי יום אחרי כן. הוא היה המנכ"ל, הוא עשה לו את המינוי הזה בו בזמן שהוא מכהן כיו"ר עזרה וביצרון במקביל. הוא היועץ המשפטי של חלמיש חברה עירונית, יו"ר עזרה וביצרון, היה יו"ר הדירקטוריון של חלמיש, למה הוא לא הגיש תביעות כשהוא היה יו"ר הדירקטוריון? כי המשרד שלו מתפרנס מהסיפור זה והסיפור הזה יצא ויצוץ.
היו”ר משה כחלון:
אתם עובדים בפינויים עם עורך דין הדר?
איתן פדן:
אני מציע שאני אעביר את הפרוטוקול לעו"ד אבי הדר שישקול מה הוא חושב לעשות עם הדברים שנאמרו.
היו”ר משה כחלון:
אני שואל אם אתם עובדים עם אבי הדר?
איתן פדן:
עורך דין אבי הדר היה תקופה מסוימת יושב ראש ישיבות הדירקטוריון של חלמיש. עזב את החברה, מונה כיועצה המשפטי לפני כ-4 שנים על פי כל הכללים.
דוד טל:
זה נראה לך בסדר? אין ניגוד אינטרסים שהיום ישבת עם כובע כזה ולמחרת אתה עובר - - -
איתן פדן:
מה שאתם עושים פה הוא פשוט לא הוגן. אתם משמיצים אדם שלא נמצא פה כדי להגן על הכבוד שלו מבחינה מקצועית.
אהרון מדואל:
סליחה, אלו עובדות.
היו”ר משה כחלון:
עורך דין הדר שלכם - - -
איתן פדן:
הוא היועץ המשפטי של החברה, כן.
היו”ר משה כחלון:
והוא כיהן קודם כיו"ר הדירקטוריון.
איתן פדן:
הוא כיהן כיו"ר ישיבות הדירקטוריון.
היו”ר משה כחלון:
שאלה הבאה, זה איזשהו תהליך מכרזי או שאתה החלטת לקבל אותו?
איתן פדן:
זה לא תהליך שאני החלטתי. הייתה ועדת איתור של הדירקטוריון והדירקטוריון החליט על זה באישור על פי כללי רשות החברות הממשלתיות.
מריה מוסקיוב:
כולנו קיבלנו הפנייה ממשרד הקליטה עם הבטחות שלא נהיה זרוקים בחוץ, שנה נגור בקרוונים ואחר כך נוכל לקנות דירות מסובסדות מהקבלן. במשרד הקליטה אמרו שהממשלה יודעת עלינו והקבלן וכו'. בקיצור, כל השנים רצנו לעמידר ושאלנו, מי אנחנו, לאן אנחנו שייכים. שום דבר לא קיבלנו תשובה. עמידר שלח לעירייה, עירייה שלחה למשרד השיכון וכך זה התגלגל. אחרי 16 שנה, לא אחרי שנה, בא הקבלן ואמר לנו, יהיה פה מדבר, יחד אתכם. אותי זה לא מעניין, מי שהבטיח לכם תפנו אליו. לאחר כמה זמן קיבלנו מעמידר צו פינוי למשפט ללא רשות להתבונן. בעיריית תל אביב אמרו לנו: תגידו תודה רבה שגרתם במקום שנה 11 שנה, שום דבר לא מגיע לכם. הייתי צריכה להיות אקדמאית ולא פחות משני ילדים. אדם לא אקדמאי לא יכול היה להיכנס כי אמרו שאחר כך יזרקו אותו. גרנו בשכונה הזאת, ישר ממוסקבה לשכונת הארגזים עם נרקומנים, עם נחשים עד היום, בלי כלום. אני לא מצטערת על זה כי זה היה בחירה שלי לבוא אבל לפחות מה שהבטיחו שיקיימו. תתייחסו למצב שלנו כי הוא הכי גרוע. האנשים מכפר שלם אומרים שהם פולשים והם נאבקים על קריטריונים. אנחנו אפילו לא יודעי על מה לעשות את המלחמה. עמידר אומר אתם פולשים כי החוזה שלכם נגמר אחרי שנה.
עובדיה גולסטני:
הם אפילו לא דיירים מוגנים, דיור מוגן אפילו לא הכניסו אותם.
מריה מוסקיוב:
הקבלן כדי להיות במכרז, לפי הקריטריונים הוא היה צריך לספק לכל תושב שכונה דירה ו-50,000 דולר פיצויים למי שנכנס לשכונה ב-1994. אנחנו נכנסנו ב-1992 ואנחנו לא נחשבים כמו תושבי השכונה.
עובדיה גולסטני:
אם היו פולשים הם היו מקבלים פיתרון.
מריה מוסקיוב:
השאלה שלי היא למה אנחנו לא נחשבים כתושבי השכונה ואיך אפשר שנוכל להוכיח שאנחנו תושבי השכונה? אנחנו רוצים שזה יהיה כתוב בפרוטוקול ונקבל תשובה ונקבל עזרה. אני מודה מאוד שמר קשני ועובדיה ורן כהן וחבר הכנסת גפני מנסים הרבה לעזור לנו אבל המצב יותר גרוע. הקרוונים האלה כבר עמידר בלי להודיע לנו מכרה לקבלן אחר. לא אומרים לנו בכלל, אנחנו לא קיימים.
דודו בלסי:
אני מבקש מהוועדה פשוט להקפיא את התהליכים שלנו במחל משה דיין על מנת שלא ייווצר מצב שאנחנו נמצא את עצמנו בחוץ עד לסיכום הוועדה.
היו”ר משה כחלון:
אין לנו סמכות להקפיא אבל נפעל במסגרת הסמכויות שלנו.
אהרון מדואל:
לגבי החוק, חבר הכנסת כחלון, איך אפשר לקדם את התהליך? מה אנחנו יכולים לתרום
לטובת העניין?
היו”ר משה כחלון:
אני רוצה לסכם את הדיון ולומר מה המסקנות ומה הפעולות שאנחנו נבצע. אני חייב להביע תמיהה על הפערים בניהול בין הניהול, לפחות לדברי החברים פה, בין תקופתו של ארנון גלעדי לתקופתך מר פדן. איך יכול להיות, אותה מדינה, אותה חברה, אותם אנשים, אותם בתים, אותן קרקעות, פה גומרים את ההלל, אומרים שעשו פינויים בסיטונאות וכולם באו על סיפוקם ואצלכם זה לא הולך. אני לא מפקח עליך באופן ישיר, אפרופו נפנה לשר על מנת שהוא יבדוק את הדברים האלה כי אנחנו עובדים מול משרד השיכון שהוא ממונה עליך. זו התמיהה ונראה לי קצת מוזר.
הייתי מבקש ממך, בקשה שלי אישית, לא להסתכל על אנשים בגדר חשודים, בוא נחשוב שכולנו בסדר, אלא אם הוכח אחרת. לא להגיד הוא גר פה, הכתובת שלו שם, בית כנסת וכו'. אני מציע לך כי לי יש רגישות לדברים האלה. לא יכול להיות שאתה תתייג אנשים ושהם יהיו חשודים בעיניך. זו עצה, אתה לא חייב לקבל, זו דרך חיים, תפיסת עולם וכל אחד והדרך שלו.
לגבי הפעולות של הוועדה. חבר הכנסת טל, לפני שהיית פה סיכמנו שנפעל בשני מישורים. המישור הראשון זה מכתב לרשויות המקומיות על מנת שיתערבו כי יש להם דיבור בעניין, יש גם הליכי תכנון ויש שיתופי פעולה עם היזמים ויש להם אחריות על התושבים שלהם. נפנה אליהם בבקשה להתערב ולעצור את כל מה שהם יכולים בתחום הזה. המכתב השני למשרד השיכון שגם יקפיא תהליכים, סוף סוף יש לו בכל זאת מעמד מול היזמים, מול החותמים וגם נבקש ממשרד השיכון שיעזור לנו ויצטרף אלינו להצעת החוק. אלו המכתבים המיידים. במקביל קיבלנו החלטה לתיקון החוק. החוק הזה הוא חוק שחוקק ב-1965 שהוא לא מתאים להיום כנראה. כמו כל דבר בחיים צריך לעשות התאמות. יכול מאוד להיות שבשנת 1965 הוא היה טוב, היום אנחנו ב-2007 ואמר פה קודם מנכ"ל חלמיש: תשנו את החוק, נעבוד לפי החוק. אז בחלק הזה אנחנו צריכים כן לסייע ולהריץ חקיקה ואני מבקש ממך להצטרף גם כן, כי יורם מרציאנו ורונית תירוש ורן כהן הודיע שהם יטלו חלק בחקיקה הזאת. אלה הדברים, זאת הצעת הוועדה.
ארנון גלעדי:
אני רוצה להוסיף משפט אחד. איתן פדן נכנס לחלמיש לאחר 6 שנים של הקפאת בינוי. הקרקע כבר הייתה בשלה מבחינת הנושא של תסכול ולאחר מכן לקח עוד 4 שנים עד שהתחיל הפינוי. יש לו שיטת ניהול מסוימת, טובה או לא, זאת שיטת ניהול שלו.
איתן פדן:
אענה לך בקצרה מאוד, נכון להיום, כל התיקים שבדקנו עד היום, לא היה תיק אחד שחלמיש לא פנתה אליו לפחות פעם אחת בעבר וביקשה פינוי. יושבים פה גם חלק מהאנשים שבפעם הראשונה שראיתי תכתובות על בקשות לפינוי עוד בשנות ה-70 וה-80 וה-90 שהיו פניות לפינוי ופעם אחר פעם, המשפחות, תהליך של 20 ו-30 שנה, דחו את הפינוי מתוך הצהרה ברורה של המשפחות להיטיב עימן כדי לחכות שהאדם יתחתן - - -
רונית תירוש:
מה שסיכמת זה ברמה העקרונית על כל היישובים בארץ על הבעיות הדומות. יש פה בעיה ספציפית של כפר שלם, יש צו בית משפט. מהטעם הזה כל משרד שפנינו, בעיקר משרד השיכון, אמר: אני לא יכול להתערב, יש על זה כבר בית משפט. לעניין הזה חייבים בדברי הסיכום לחשוב ספציפית על המקרה הזה מה עושים ומייד. אולי פניה למשרד השיכון שבאין פיתרון כי הקרקע על פי כל דין לא שלהם, ולא משנה מה ההשתלשלות, שנקרא למשרד השיכון, בתיאום עם עירית תל אביב ומשרד המשפטים וכל הארגונים של חלמיש, עמיגור ומה שהעירייה תמצא לנכון, ינסו למצוא פיתרון לתושבים שלא יזרקו לרחוב כי אין להם שום פיתרון.
היו”ר משה כחלון:
נוסיף את זה לסיכום, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:30.