פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 263
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי י"ג בסיוון התשס"ז (30 במאי 2007), שעה 09:15
סדר היום: הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (מניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון), התשס"ז-2007 של חברי הכנסת גלעד ארדן, דני יתום, יוסי ביילין, יואל חסון, צחי הנגבי, יובל שטייניץ, עמי איילון, ורונית תירוש. (פ/1216)
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – מ"מ היו"ר
דוד טל
מוזמנים:
עו"ד טליה אגמון - משרד הבריאות
עו"ד טלי שטיין - משרד המשפטים
עו"ד ענת אסיף - משרד המשפטים
עו"ד נזי גנודי - רשם העמותות, משרד המשפטים
עו"ד אמון חאלד - רשם העמותות, משרד המשפטים
עו"ד דרורה לסקר - לשכה משפטית, משרד הפנים
פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי
נמרוד הגלילי - איגוד לשכות המסחר
רונן ארדיטי - מנכ"ל איגוד המסעדות
יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
פנינה בן דוד - התאחדות המלונות
שוש גן נוי - חינוך וקידום בריאות, קופת חולים כללית
עו"ד עמוס האוזנר - המועצה הישראלית למניעת עישון
חיים גבע-הספיל - האגודה למלחמה בסרטן
עו"ד אדווה פרי - הסתדרות רפואית
אמיר סימן טוב - לנשום נקי- מטה המאבק בעישון הכפוי
אסף רבן חן - לנשום נקי – מטה המאבק בעישון הכפוי.
אירית שמש - המועצה הישראלית למניעת עישון
עו"ד שאול שרצר - יועץ משפטי, התאחדות ענף הקולנוע
ייעוץ משפטי: ניר ימין
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי
הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (מניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון), התשס"ז-2007.
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה על סדר היום הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (מניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון), התשס"ז-2007.
הצעת החוק עברה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ביום 13 במרץ 2007. המגמה שלי היא לנסות ולסיים את הצעת החוק היום ולהביא אותה להצבעה, לכן אני מבקש מכל הדוברים להשתדל לומר את דבריהם בקצרה באופן תמציתי ואם הטענה שאמרתם כבר נאמרה, אין צורך לחזור עליה. אני מניח שלרוב הנוכחים כאן הנושא חשוב באותה מידה שהוא חשוב לי.
מחר הוא היום הבינלאומי ללא עישון, מתוך כך השאיפה שלנו לבוא עם הישג של מדינת ישראל, אנחנו רואים שרוב המדינות המערביות המתקדמות בעולם, גם כאלו שמתחשבות יותר ממדינת ישראל בזכויות וחירויות הפרט, נמצאות במגמה של אכיפה והקפדה על זכויותיו של הרוב הדומם והלא מעשן, לשמירה על בריאותו ולהגבלת העישון של אלה שכן בחרו להזיק לעצמם במקומות ציבוריים.
אני מדגיש שהצעת החוק שמונחת על השולחן לא משנה במאומה את האיסור שקיים כבר במדינת ישראל לעשן במקומות ציבוריים, ששונה ממספר מקומות בעולם, הוא איסור מקל כיוון שהוא עדיין מאפשר לבעלי העסקים במדינת ישראל, מתוך התחשבות בלקוחותיהם להשקיע קצת משאבים ולעשות הפרדה אמיתית ומוחלטת בין אותם אלה שמעשנים לבין אלה שלא מעשנים. בדומה למה שקיים פה לצערי רק במזנון האורחים והעובדים, ולא קיים במזנון חברי הכנסת.
הצעת החוק הזו הוגשה אך ורק מתוך הבעיה של חוסר האכיפה במדינת ישראל, כל מי שראה את הדוחות שמוגשים למשרד הבריאות על ידי הרשויות המקומיות, חלק מזדעזעים, אני לפחות הזדעזעתי מהזלזול הבוטה של הרשויות המקומיות בבריאות התושבים, ושלא יספרו לי, כפי ששמעתי היום ברדיו את הרשויות המקומיות שזה מחוסר תקציב לפקחים. ניתן היה להטיל קנסות על המעשנים, ניתן היה לגבות אותם, בדומה לדוחות חניה, כנראה שחלק מראשי הערים לא מספיק דואגים לבריאות התושבים בעירם, וצר לי על כך.
הצעת החוק הזו נועדה לשכלל את האכיפה, להשוות אותה למה שקיים בהרבה מקומות בעולם ובעצם להטיל אחריות גם על בעלי העסקים או המחזיקים במקומות ציבוריים שלא אוכפים את החוק בתוך העסק שלהם. זה לא שונה מהאחריות שמוטלת על בעל מסעדה לוודא שהאוכל שהוא מגיש לא מקולקל ולא פג תקפו. אני בכוונה אומר את זה בפתח דברי כדי שלא יפתח מחדש הדיון הזה שכבר התקיים בעבר.
עם זאת, אני מתקומם נגד גישת המדינה, כפי שבאה לידי ביטוי במסמכים שהוגשו אלי גם לדיון הזה על ידי משרד המשפטים, שאומרת, את מערך האכיפה הנוכחי, למרות שכשל באופן טוטאלי על ידי הרשויות המקומיות, אני לא מתכוונת לתגבר ולחייב את הרשויות המקומיות במאומה, לעומת זאת אני מתכוונת להגביר את האחריות של בעלי העסקים ברמה כזו שהם יהיו אלה שאוכפים בשם המדינה כי נחשוף אותם לא רק לקנס אלא גם לתביעות משפטיות עד היקף של 75,000 ש"ח.
לטעמי זו פשוט התעלמות של המדינה מהחובה שלה. אני באופן אישי מתנגד להטלת החובה הזו, אני מתנגד לה בשלב הנוכחי, אם בעתיד אני אראה שאין ברירה ובעלי העסקים מזלזלים בחובה המוטלת עליהם, יכול להיות שאני אתמוך גם באפשרות לתבוע פיצויים כמו שמציע משרד המשפטים, עד לסכום של 75,000 ₪ נגד בעל עסק.
בשלב הנוכחי, אלא אם אשתכנע אחרת במהלך הדיון, זה נראה לי ממש נטישת המדינה את חובותיה כלפי האזרחים והעברת הנטל אך ורק על כתפי האזרחים לבצע את האכיפה מול בעלי העסקים וזה נראה לי לא נכון. אני אקריא סעיף סעיף ואבקש הערות בקצרה.
אמיר סימן טוב:
אם אפשר מילה אחת לפני, אנחנו ארבעה אנשים מטעם מטה המאבק בעישון הכפוי.
היו"ר גלעד ארדן:
אני שמח שבאתם, אבל פה לא כופים רשות דיבור.
אמיר סימן טוב:
אמרו לי לדבר לפני הקראת הסעיפים.
היו"ר גלעד ארדן:
מי אמר לכם?
אמיר סימן טוב:
בחורה בשם חופית.
היו"ר גלעד ארדן:
אז בסוף הדיון תפנה לחופית ותאמר לה שהיא לא עמדה בדבריה. תן לי להתחיל את הדיון ואני אאפשר לך לומר את דבריך. אתם רוצים לדבר וללכת?
אמיר סימן טוב:
תעשה מה שאתה חושב, אתה יושב ראש הוועדה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני שואל האם בכוונתכם לדבר ולעזוב את הדיון?
אמיר סימן טוב:
אתה מקבל רוח גבית ומזלזל בה.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה לך. אני מקריא את סעיף 1.
1. שינוי שם החוק
בחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג–19831 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "הגבלת" יבוא "למניעת" ואחרי "ציבוריים" יבוא "והחשיפה לעישון".
מי בעד סעיף 1?
הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
נמנעים: אין
סעיף 1 אושר.
היו"ר גלעד ארדן:
2. תיקון סעיף 1
בסעיף 1(ב) לחוק העיקרי, במקום "סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים" יבוא "כל מוצר טבק או כלי לעישונו כשהם דלוקים; בחוק זה, "מוצר טבק" – כהגדרתו בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג–19832".
עמוס האוזנר:
לאחרונה מנסים למכור בארץ מוצר עישון שכולל ניקוטין אבל מקורו דווקא לא בטבק, הייתי מציע שההגדרה תהיה ברורה יותר ולכן הייתי מבקש לכתוב "כל מוצר טבק או מוצר עישון אחר".
דוד טל:
יש מוצרי טבק שהם לא מוצרים לעישון.
עמוס האוזנר:
הם לא כלולים.
היו"ר גלעד ארדן:
כתוב כשהם דלוקים.
עמוס האוזנר:
זה לא רלוונטי לחוק הזה. אם זה סם מסוכן כמו הרואין, אז גם עליו נאסור בהזדמנות הזו, לא עשינו רע.
טלי שטיין:
אני רוצה להבין על מה אתה מדבר והאם יש בעיה בשטח המחייבת את התיקון הזה.
עמוס האוזנר:
הולכים למכור עכשיו סגריה שהמקור שלה הוא לא בטבק אלא במשהו אחר אבל הם נותנים את הניקוטין שהוא החומר הממכר, קרוב לוודאי גם את החומרים הרעילים האחרים שהם תוצרי השריפה של הסגריה, חבל שאחר כך נצטרך ללכת ולתקן את החוק על נקודה צדדית.
אירית שמש:
סיגריה אלקטרונית למשל.
דוד טל:
סגריה אלקטרונית כלולה בתוך זה? הוא לא שורף טבק וכתוצאה מכך אין חומרים מסרטנים?
עמוס האוזנר:
הכוונה היא למוצר שכן פולט.
דוד טל:
יש לך דוגמא?
היו"ר גלעד ארדן:
מריחואנה זה נחשב טבק? ראיתי גם אנשים שמעשנים מריחואנה בפומבי אז לכאורה אולי זה בסדר.
דוד טל:
היושב ראש מתכון שאדם מעשן מריחואנה, יבואו אליו שיפסיק והוא יאמר שזה לא טבק זו מריחואנה לכן הוא יכול לעשן.
טלי שטיין:
יכול להיות שעורך דין האוזנר צודק אבל כמשרד המשפטים אנחנו לא מכירים את הדברים האלה לכן אני קצת חוששת להרחיב את החוק בדבר שאין לנו מושג מקצועי לגביו. הייתי נזהרת מהחלה יותר רחבה של החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעדיף להעביר את החוק ולא רוצה להכניס דברים בהתנגדות ממשלה. אם עד תום הדיון תחליטו אחרת תודיעו כי מבחינתי אין התנגדות להכניס פה תוספת להגדרה שאומרת כל מוצר לעישון.
אירית שמש:
אני רוצה להסביר על הסגריה האלקטרונית כששואפים בסגריה הזו נדלק הקצה ומשחרר לאוויר עשן שהוא ניקוטין. הניקוטין הזה מגיע לאנשים מסביב והוא עשן לכל דבר אלא שבהגדרה שלה היא לא מכילה טבק והיא לא רעילה. היא משחררת ניקוטין כעשן. דברנו כבר על הניקוטין שהוא החומר הממכר, ברגע שאדם צורך את הניקוטין הוא יחפש אחר כך דרך אחרת לקבל אותו וזה יכול להיות מסגריה או נרגילה. אני רואה את זה כחלק בלתי נפרד מכל עניין העישון וזה סעיף מאד חשוב.
דוד טל:
אבל משרד המשפטים אומר שהוא לא מכיר את זה.
אירית שמש:
אולי צריך לעשות על זה עבודה אבל זה קיים.
היו"ר גלעד ארדן:
נרחיב את זה בעתיד, אלא אם המשרד ישתכנע קודם.
חיים גבע-הספיל:
יש לי שאלה אחרת, הדגשנו את נושא הסמים, אז היום כשמעשנים במסיבה ומישהו מוציא סיגריות שהם לא טבק אלא סמים לא חוקיים אז לצורך העניין פקח מהעירייה לא יכול לעשות אתו שום דבר כי אמנם הוא מעשן במקום ציבורי אבל לא מוצר טבק, יהיה צורך במשטרה שתבוא ותאכוף את החוק.
אנחנו רוצים למנוע חשיפה של אנשים לעשן גם אם זה טבק או מריחואנה ויש ויכוח על מידות ההתמכרות השונות בין טבק למריחואנה.
ניר ימין:
אתה מדבר פה על משהו שאסור בכלל לעשות בחוק.
חיים גבע:
אז לצורך העניין ניתן סמכות לפקח העירוני לבצע אכיפה של עישון במקום ציבורי.
היו"ר גלעד ארדן:
אין על זה ויכוח, אם תרצו, נעשה על זה בעתיד יוזמות חקיקה נוספות. מי בעד סעיף 2?
הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
נמנעים: אין
סעיף 2 אושר
היו"ר גלעד ארדן:
3. הוספת סעיף 1א ו- 1ב
אחרי סעיף 1 יבוא:
"מטרה
1א.
מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות.
ניר ימין:
כתבה לי עורכת דין אילנה שאמרה שיש פה טעות טכנית, שזה אמור להיות למחלות ולא למחלה.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד סעיף 3 1א'
הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
נמנעים: אין
סעיף 3-1א' אושר
ניר ימין:
נראה לי שעדיף שנעבוד עם הנוסח הכחול, כי במשרד המשפטים יש סעיפים שהם לא התייחסו אליהם בנוסח הכחול, כמו הפיצויים למשל. לכן אני חושב שהוועדה צריכה להקריא את הנוסח שהצביעו עליו בקריאה שנייה ולא את הנוסח שלכם.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אעבוד עם שני הנוסחים. סעיף 3-1ב'
הגדרת מחזיק למעשה
1ב.
בחוק זה, "מחזיק למעשה של מקום ציבורי" –
(1) במקום ציבורי שהוא עסק הטעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968 – בעל העסק;
(2) במקום אחר – אדם המחזיק למעשה במקום הציבורי כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר." [לקוח מתוך הצעת חוק העיריות, התשס"ז – 2007].
ענת אסיף:
ניר העיר לנו לקראת הדיון שהתרופה הראשונה של בעלי העסקים יכול להיות שתעורר קצת בעיות במקרים שיש עסק גדול עם סניפים וזכייניות. אנחנו חושבים שהפסקה השנייה ממילא כוללת גם את העסקים ואפשר להסתפק בה. פשוט למחוק את פסקה אחת.
היו"ר גלעד ארדן:
שזה יהיה "מחזיק למעשה של מקום ציבורי"
ענת אסיף:
זה יהיה " אדם המחזיק למעשה במקום הציבורי כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר".
ניר ימין:
מבחינת הנוסח שיש פה זה לא משנה.
ענת אסיף:
הוועדה תחליט.
עמוס האוזנר:
התיקון הזה באמת פותר את רוב הקושי, הייתי מוסיף עוד דבר אחד, שבמקרה של רשת של בתי עסק אז גם הרשת תהיה אחראית ולא רק הזכיין המקומי.
ניר ימין:
זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע שלא כל בעל עסק יהיה אחראי לכל מחזיק.
עמוס האוזנר:
זה לא בעל העסק, אני לא מדבר על הבעלים, אם יש למשל רשת של בתי קפה שאצלם המדיניות היא להתיר אתה עישון ולצערי קיימים דברים כאלה, אז אני לא רואה שדווקא הזכיין המקומי הוא יהיה אחראי והרשת תצא פטורה.
היו"ר גלעד ארדן:
יש סוגי התקשרויות שונים בין רשת לזכיינים. אני לא יודע לאפיין כרגע את זה בחוק. למה זה לא מספיק כרגע להטיל את האחריות על מי שמחזיק למעשה במקום?
עמוס האוזנר:
למשל אם מלון דן נתן זיכיון למישהו אחר להחזיק את הזיכיון למועדון הריקודים. לפי ההצעה הזו יהיה אחראי בעל הזיכיון ולא בעל המלון, אבל כשאתה בא לאירוע שנערך במלון---
היו"ר גלעד ארדן:
מה הבעיה? מי ששכר את המועדון של מלון דן הוא זה שישלם את הקנסות אם מעשנים שם, איפה הבעיה פה?
עמוס האוזנר:
הייתי מוסיף לסעיף הזה או בעל המקרקעין.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא אוהב את המשפט שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר, אבל כשבאים ברגע האחרון, זה כן עלול להיות האויב. אם אתה רוצה שבסופו של דבר כל מיני סקטורים יפעלו שהחוק לא יעבור, או שיהיה בלגן ויוציאו ויכניסו ובסוף זה בא להצבעה במליאת הכנסת, ואל תניח שכל חברי הכנסת מצויים בחוק ובהשלכותיו כמו אלו שנוכחים כאן.
אני מעדיף שכרגע נאשר את זה בנוסח הזה, אני חושב שיש בזה הישג בלתי מבוטל ולא צריך כרגע להרחיב יותר מידי, נראה איך מתקדמת האכיפה, אמרתי את זה גם לגבי האכיפה האזרחית שנתדיין על העניין הזה עוד מעט, עובר פה מסר ברור כלפי בעלי העסקים במדינת ישראל ולא צריך יתר מידי להטיל עליהם במקום שהמדינה לא מוכנה למלא את חלקה, אני חושב שיש בזה משהו לא כל כך הוגן מצידנו. זה נכון שאני יכול להכניס עכשיו מהגורן ומהיקב.
דוד טל:
אבל אז תדחה את זה ואתה רוצה להגיע למצב שהחוק הזה יאושר, ברגע שהוא יאושר יועבר מסר לכלל האזרחים במדינת ישראל. לאחר מכן אני מניח שחבר הכנסת ארדן יהיה עוד כמה קדנציות נוספות ותוכל לבקש תיקונים ושיפורים. לא צריך לתקוע את זה. כל דיון כזה יפתח דיון נוסף.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה חושב שרק בתי קפה נותנים זיכיונות, יהיו גופים חזקים יותר שיתעוררו בעקבות הדיון כי הם גם נותנים זיכיונות. מדובר במי שבפועל מנהל את המקום ויש לו אפשרות לאסור או לא לאסור בשטח.
דוד טל:
אם יש לך כתובת לפנות אליה מה אכפת לך אם הוא גדול או קטן?
דרורה לסקר:
אני רוצה להוסיף שהעיקרון של בעל עסק ברישוי עסקים לא כל כך מתאים.
דוד טל:
מחקנו את זה כבר.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד הוספת סעיף 3-1ב' בהתאם לנוסח שהציעו משרד המשפטים ומשרד הבריאות ומחיקת סעיף קטן (1) ההגדרה תהיה "אדם המחזיק למעשה במקום הציבורי כבעלים כשוכר או בכל אופן אחר".
ניר ימין:
זה רק התוספת של ההגדרה של "מחזיק למעשה".
אסף רבן חן:
שמי אסף רבן חן סטודנט למשפטים, ציינת אדוני שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר, האם הכוונה של מחוקק בהגדרה של מקום ציבורי בחוק הנוכחי היא לרבות החלקים שאינם מקורים של המקום הציבורי. זה לא מופיע באופן מפורש בהצעת החוק, הרי מרבית בתי הקפה והמסעדות במדינת ישראל, השטח שמוגדר כמקום ציבורי משתרע גם על חלקים באוויר הפתוח. השאלה שלי היא האם כוונת המחוקק היא גם לאותם חלקים ואם לא, מן הראוי שזה יהיה כתוב במפורש בהצעת החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
התשובה ברורה, החוק שמונח כאן אינו משנה במאומה את מה שאסור ומותר היום במדינת ישראל מבחינת עישון במקומות ציבוריים, הוא רק משנה את מנגנון האכיפה. הוספנו קצת דברים כמו האיסור על מאפרות, אבל מבחינת איפה מותר ואיפה אסור וספציפיקציה של ההגדרה, שיהיה ברור שגם בארים נכללים בחוק הזה. לגבי מקומות פתוחים, אם היה מותר עד היום, זה ממשיך להיות מותר.
ניר ימין:
מקום ציבורי בסעיף 1 מדבר על זה שמקום ציבורי הוא מקום המפורט בתוספת. לכן, אם מקום נכנס בגדר תוספת, הוא ייחשב כמקום ציבורי שכלול בחוק.
דוד טל:
אנחנו קצת מגזימים אבל אני מעדיף בקטע הזה ללכת לחומרה. עורכת דין אסיף אמרה שאם מקום לא מקורה ושייך למסעדה אז גם יהיה בכלל הזה. הרעיון הוא שכשמעשנים בשטח סגור בעל כורחנו אנחנו שואפים את העשן הזה אבל במקום פתוח העשן מתפזר לכל עבר והסכנה בו היא הרבה פחות ממקום סגור. לכן אני חושב שמקום ציבורי שאינו מקורה, יכול לא להיכלל תחת ההגדרה הזו.
עמוס האוזנר:
זה סעיף שעבר פה כשאתה היית יושב ראש הוועדה.
ענת אסיף:
ייתכן שהמסעדה תאמר שהשטח שבחוץ הוא השטח שמוקצה לעישון אם הוא עומד בתנאים, מה שנקרא "חדר עישון".
דוד טל:
מקום ציבורי הוא גם שטח החניה של קניון הזהב.
ניר ימין:
המקומות הציבוריים מפורטים בתוספת, ואני חושב שחניה לא מפורטת בחניה כמקום ציבורי. חניה לא מפורטת בתוספת כמקום ציבורי.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד סעיף 3-1ב'
הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
נמנעים: אין
הסעיף אושר
דוד טל:
אני בעד הכול, אלא אם כן אני אומר שאני נגד.
ניר ימין:
4. הוספת סעיפים 2א ו־2ב
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
"חובת המחזיק למעשה של מקום ציבורי
2א.
(א) המחזיק למעשה של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו־(ב) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.
חיים דדון:
סמנכ"ל קניון מלחה, איך אני עושה את זה? מה הסמכות שלי כמנכ"ל הקניון לאכוף את החוק?
עמוס האוזנר:
בהמשך יש סעיף שהוספנו לגבי זה. זה הסעיף שמאפשר לך למנות סדרנים, מה שלא היה קודם, הסעיף הזה מופיע בהמשך.
ניר ימין:
הסמכות שלו מופיעה בסעיף 8. יש שני סוגים של סדרנים מכוח החוק, יש סדרן שכפי שאמר עורך דין האוזנר, לפי הצעת החוק כל המקומות המפורטים בתוספת נסמכים למנות סדרנים, מה שלא היה בחוק הקיים, שם רק מקומות מסוימים מוסמכים למנות סדרנים. הסמכות של אותו סדרן היא לדרוש זיהוי ולעכב עד שעה, עד שמגיע פקח.
חיים דדון:
זה לא נוגע לקניון.
עמוס האוזנר:
עד היום הסמכות הזו הייתה מוגבלת למספר מקומות מסוים. בתיקון הזה התייחסנו להערה הזו והוספנו את הסמכות לכל מקום כולל הקניונים. זה היה בעקבות הערה שציינו מנכ"ל הקניון ומר דדון, לקחנו אותה בחשבון ובאמת הוסף הסעיף הזה בין הקריאה הטרומית לקריאה הנוכחית, וזה הסעיף שנותן סמכויות לבעלי המקום למנות סדרנים ללא הגבלה על זהותו של המקום הציבורי. כלומר, כל בעלים של מקום ציבורי יוכל מעכשיו למנות סדרן שיוכל לעכב אותו עד שעה. אגב, בנוסח המקורי של הממשלה נאמר שלוש שעות אחר כך זה תוקן לשעה אחת.
ניר ימין:
שלוש שעות זה מיוחד לעבירות פליליות.
חיים דדון:
נשאלה שאלה בפגישה הקודמת האם תוך שעה מישהו יכול להיות בטוח שפקח יגיע. יש ששה פקחים בכל ירושלים.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה צודק ונשמח אם כפי שהצעתי בתחילת דברי, ראשי העיריות יתחשבו יותר בבריאות התושבים. הנחת העבודה של האוצר, שאני מקווה שתצדיק את עצמה כפי שנאמר כאן על ידי נציגת משרד האוצר, זה שברגע שהקנס יהיה על בעלי העסקים, אם הם לא עומדים בחובה, העיריות תשתכנענה שיש הצדקה להעסיק פקחים בהיקף גדול יותר.
יותר קל לגבות קנס מבעל עסק שזקוק לרישוי עסקים מאשר מאזרח שביקר בעיר והוא לא בהכרח הוא תושב העיר, אין לך את מספר הרכב שלו כמו בדוח חניה ואתה לא יודע איזה נכסים יש לו בכלל. אנחנו נעקוב אחרי יישום החוק ונראה אם צריך לתקן אותו. המודל העיקרי של החוק היה ששר הבריאות יוכל לחייב כמה פקחים צריכים להיות בכל עיר, לצערי הממשלה מתנערת מהחובה שלה בנושא ומעדיפה שהאזרחים ובעלי העסקים ישאו ברוב הנטל.
פיני קבלו:
אני רוצה להתייחס לנושא הפקחים משני היבטים. יש את הצד שמופיע בתקשורת כאילו העיריות לא אוכפות - - -
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא כאילו, אין על זה מחלוקת, בואו לא נתווכח על זה, יש את הדוחות של הרשויות.
פיני קבלו:
אם בית המחוקקים מחוקק חוקים בלי להגדיר תקציבים מקורות כספיים ותקנים של כוח אדם בעיריות - - -
היו"ר גלעד ארדן:
מי מתקצב את משכורת פקחי החניה?
פיני קבלו:
משרד הפנים הוא שנותן הרשאות על מנת להעסיק עובדים. בשלוש השנים האחרונות, עקב מצב הרשויות המקומיות אנחנו לא מקבלים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
אתה יודע מאיזה שנה החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים? הוא לא מלפני שלוש שנים הוא מינואר 1984.
פיני קבלו:
דבר שני, הפקחים לא יכולים לעצור אדם שלא מוכן להזדהות. אתה יכול לגשת לבן אדם ולבקש פרטים, אין לו שום סמכות של שוטר שיכול לעצור אותו ולכן כל אחד מתחמק מהעניין הזה ואני לא רואה בחוק סמכות לפקח שאדם שבא ומבקש ממנו תעודת זהות על מנת לתת לו דוח הוא יגיד שהוא מצפצף עליו הוא חייב להזמין שוטר על מנת שיעצור אותו ומשטרת ישראל לא תהיה פנויה לתופעות האלה.
לכן אני אומר בשני הדברים, גם לתת סמכויות של עצירת אדם שלא מוכן להזדהות ודבר שני, לפנות למשרד הפנים ולמשרד האוצר, החוק הזה לא יישום על ידי הרשויות המקומיות, כמו יתר החוקים האחרים, אם משרד הפנים לא ייתן תקנים לטובת הנושא הזה. אני רואה גם הרחבה שרוצים מההסתדרות הרפואית שבתוך בתי חולים, אם כל אחד יתחיל לקחת פקחים לעצמו וכל אחד יכול לקחת בכל מסגרת והוא זה שייקח את הכספים, אנחנו ניתקל בתופעה שכל אחד עושה מה שהוא רוצה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם רוצים לאחוז את המקל בשתי קצותיו.
פזית קרומר:
יש הרבה חוקים שדורשים אכיפה, לא רק חוק מניעת העישון, חוק העישון מבורך מאד, אני שונאת את העשן - - -
היו"ר גלעד ארדן:
עמדתך האישית לא רלוונטית.
פזית קרומר:
יש הרבה חוקים שדורשים אכיפה, יש את חוק מניעת זיהום אויר, חוק הניקיון, יש לנו פקחים מצומצמים וזה לא פקח מוקצה לחוק ספציפי, אין תיאום. משרד הפנים מגביל אותנו ואומר שמותר לנו לקחת איקס פקחים לרשות שצריכים לשמש לכל התחומים. אין לנו אפשרות לקחת עוד פקחים גם אם אנחנו רוצים, לא מאפשרים לנו.
היו"ר גלעד ארדן:
עורכת דין לסקר, זה נכון?
דרורה לסקר:
כן. משרד האוצר מגביל את מספר הפקחים שהרשויות יכולות לקחת.
פזית קרומר:
אנחנו דווקא רוצים, זה רווחי.
היו"ר גלעד ארדן:
לכל התחומים? גם אם יעברו פה 900 חוקים שמטילים אחריות על הרשויות לאכוף אותם, עדין מספר הפקחים לא ישונה.
דרורה לסקר:
מסתכלים על המצב הכלכלי של הרשות המקומית, אם הרשות המקומית נמצאת במצב כלכלי קשה ואנחנו אומרים לה לפטר עובדים, זה לא ייתכן שנגיד לה להוסיף עוד עובדים כדי לפקח על העישון.
פזית קרומר:
זה גם לא הגיוני, נראה לי שפקח כזה יביא הכנסה לקופה יותר מאשר הוא עולה.
דרורה לסקר:
כמו שנאמר פה, אין פה ודאות כלכלית לא פשוט לקבל קנס מאדם שפונים אלו כמו כששמים קנס על רכב. במקרה של הרכב האדם צריך לשלם ויש פנייה לבית משפט, ההליך יותר פשוט.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל זה גם על בעלי העסקים.
דרורה לסקר:
זה משהו שלא היה, אתה מדבר על העבר.
היו"ר גלעד ארדן:
אז אם עכשיו יש על בעלי העסקים יש אפשרות כן להגדיל את מספר הפקחים.
דרורה לסקר:
אנחנו אומרים שאנחנו מרגישים שיש התנערות מצד משרד הבריאות בכל ההיבט הזה והטלת כל האחריות על הרשות המקומית. אנחנו רוצים שמשרד הבריאות ייקח איזשהו חלק מהנטל, הוא מצפה שהרשויות המקומיות ידאגו לו,
היו"ר גלעד ארדן:
הוא לא מצפה, החוק קובע את זה.
דרורה לסקר:
אנחנו חושבים שמשרד הבריאות צריך לקחת חלק מהנטל אם הוא רוצה שהרשויות המקומיות ידווחו לו על כל ההליך של הפיקוח הוא צריך לתת לזה תקציב.
היו"ר גלעד ארדן:
אחד החריגים הלא רבים לכך שקנסות הולכות בדרך כלל לקופת המדינה זו ההחלטה של המחוקק שהקנסות מהעישון ילכו לקופת הרשות המקומית. לפיכך ברורה המסקנה שכוונת המחוקק הייתה שמי שמקבל את התקציב מאותם קנסות הוא גם זה יישא בנטל האכיפה. אז אין כל עניין בהטלת האחריות הזו בין משרדי הממשלה. זו הייתה כוונת המחוקק אתם צריכים לעמוד בה ואתם לא עומדים בה. אז זה האזרחים צריכים לדעת ואנחנו נדאג שהם ידעו כמה שיותר, תנהלו מאבקים מול משרד האוצר ומול מי שאתם רוצים, בחקיקה הראשית של המדינה יש לכם אפשרות לקבל את ההכנסות ובכסף הזה לממן פקחים, תסבירו את זה לאוצר ולאזרחים.
פזית קרומר:
שימו בחוק סעיף אחרת זה לא ייאכף.
פיני קבלו:
אחרת לא נוכל ליישם את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא הממשלה, אנחנו רק הכנסת.
פיני קבלו:
אבל אתם זורקים עלינו משהו שלא נוכל לממש אותו.
היו"ר גלעד ארדן:
תעתרו לבג"ץ יחד עם התושבים.
פיני קבלו:
למה שלא תשימו את זה בחקיקה עכשיו?
פזית קרומר:
כולם מסכימים על זה ... חוץ מהאוצר.
ניר ימין:
בנוסח המקורי כן דובר על תוספת פקחים ודיבר גם על זה שזה יהיה עיסוקם העיקרי של הפקחים. הממשלה מאד התנגדה לזה, בעיקר משרד האוצר, לכן המציע הסכים, כדי להעביר את החוק, לרדת מהעניין ולכן להעלות את זה עכשיו זה עניין חדש. היום ניתנים דוחות פשוט שניתנים מעט מידי.
דוד טל:
בנושא הזה אני חושב שיש בעיה שצריכים לפתור אותה ואי אפשר להתעלם ממנה. נשמעה הטענה שהכסף עובר לרשות המקומית ועל כן יש לה אפשרות להחזיק יותר פקחים, אבל משרד הפנים לא מאשר להם להחזיק מצבה יותר גדולה של פקחים. אילו משרד הפנים היה מאשר להם הייתי אומר שיש לכם את הכסף, ולהפך, צריכה להיות להם להיטות יתר לבדוק איפה מעשנים. הם מוגבלים בהעסקת פקחים, לא יצוין שעיריית ראשון לציון יש עשרה פקחים שמתעסקים בכל האכיפות...
היו"ר גלעד ארדן:
אתה צודק ואני בעמדתך לחלוטין. הברירה היא או לוותר על החוק או להניח שבמשרד הפנים ובמשרד האוצר יושבים אנשים אינטליגנטיים שיבינו שברגע שיש אפשרות לגבות קנסות גם מבעלי העסקים שמפרים את החוק פקחים יופעלו וגם יוגדל מספרם ותגבר האכיפה כיוון שהסיכוי לגבות קנסות מבעלי העסקים שמפרים את החוק גבוה יותר. לדעתי גם לא כל אזרחי מדינת ישראל הם עבריינים שמסרבים להזדהות והולכים מכות, אלה החריגים ולא הכלל.
הרשויות עדיין לא הוכיחו שניסו לעשות אפילו קצה קצהו של מאמץ לאכוף את החוק הזה. יש רשות כמו קריית מוצקין, מר חיים צורי שכבר לא ממפלגתי, החליט לקחת את הנושא לידיים בחודשים האחרונים, ואני מציע לך לשאול אותו אם הוא מצליח או לא, לא מבעלי עסקים אלא קנסות רגילים מאזרחים שמעשנים במקומות ציבוריים, זה רק עניין של רצון טוב של הרשות המקומית ולא מעבר לזה.
פיני קבלו:
אין לנו ויכוח על החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל אתם מעדיפים לבוא לכאן ולהתווכח במקום ללחוץ את ראשי הרשויות בעניין.
פיני קבלו:
היום יש חשבים וכל ראש רשות שלוקח תקנים שלא מאושרים על ידי משרד הפנים, ראשי הרשויות מחויבים באופן אישי, יש חוק של חיוב אישי. ראש רשות לא ייקח תקן מבלי משרד הפנים יאשר.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מדבר על כוח האדם הקיים, החוק קיים 24 שנה משנת 1983 לא נעשה ניסיון מעולם לאכוף את החוק הזה. ראש העיר יחליט שחודש אחד, הקנסות של העישון הם מעל פינוי גזם עצים שנפל, וקודם כל ילכו לתת קנסות, תראי שיעבור מסר לתושבים בעיר שעכשיו התחילו לאכוף את זה. רוב העיריות בארץ האזרחים יודעים שמעולם לא נעשתה אכיפה של החוק הזה וגם לא נעשה ניסיון גם. אם היה ניסיון והיו אומרים שיש קשיים ניסינו וזה לא הולך, תראי לי מספרים ומה אחוז תשלום הקנסות על עירייה שניסתה לאכוף את זה. הכול סיפורים בעלמה, לא רוצים להזדהות ויש מכות.
פזית קרומר:
אין לנו כלים לגבות.
היו"ר גלעד ארדן:
אין לכם גם נתונים. חוץ מלהגיד קשה לנו.
עמוס האוזנר:
בהרצליה אוכפים את החוק הזה כבר הרבה זמן.
פנינה בן דוד:
אני רואה כאן שלמעשה כל גורמי הממשלה, גורמי השלטון המקומי כולם מתעלמים או לא יכולים לאכוף או לתת מנגנונים שיאכפו את החוק הזה שאנחנו חושבים שהוא טוב אבל זה יהפוך הכול לפלסתר. נתקשר לפקח ולא יהיה מי שיבוא. ננסה לעכב אנשים ולא יהיה מי שיבוא, אנחנו פועלים 24 שעות ביממה.
היו"ר גלעד ארדן:
את צודקת, אני לא מתכוון לשמוע כל גוף וקשייו, אנחנו לא מפילים עליכם, נתנו לכם מסלול ברור שפותר אתכם מקנס המסלול הזה אומר קודם כל לבקש מהאדם להפסיק לעשן, אנחנו מעריכים שרוב הציבור במדינת ישראל, כאשר בעל המקום מבקש ממנו להפסיק לעשן, הוא לא מרגיש בנוח ומפסיק לעשן, מי שמסרב, אתם תנהלו יומן ותמנו מישהו במלון שיהיה אחראי על אכיפת החוק וינהל תרשומת שהוא טלפן לרשות המקומית והודיע שיש מישהו שמפר את החוק.
במידה והרשויות המקומיות ימשיכו להתעלם מחובתם, אני מניח שיבואו פניות לבתי משפט ובג"ץ, יש מגמה היום בבתי המשפט בנושא הזה, ולצערי הרבה הממשלה שוב תגיע למצב שבג"ץ הוא זה שיאכוף עליה ליישם את זה כמו שבג"ץ החליט לתת "דד ליין" לבניית מקלטים בשדרות, הוא ייתן "דד ליין" לממשלה גם בעניין מספר הפקחים שצריכים להיות, כמו שהוא גם עשה בחוק השילוב שאני עתרתי. ככה הממשלה רוצה להתנהל, ככה היא תתנהל.
צר לי שזה כך, אני לא חושב שזו הממשלה היחידה זה שלטון של פקידים שמכתיבים את העניין הזה, אני מקווה שהשרים יבינו את זה וייתנו את ההחלטות הנכונות בעניין מספר הפקחים. אתם צודקים אבל הברירה שלי היא או לוותר לגמרי על האכיפה ועל בריאות הציבור או לנסות לעלות מדרגה ואנחנו מעדיפים לעלות את המדרגה הזו.
פנינה בן דוד:
אבל האכיפה צריכה לבוא מכל הכיוונים לאכיפה צריכות להיות שיניים.
היו"ר גלעד ארדן:
אין לי תשובות מעבר לזה, שמעתי אותך, את שמעת אותי ותהיה הצבעה וזה מה שיוחלט.
עמוס האוזנר:
אני רוצה להתייחס למה שנאמר כאן.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה יזמת את החוק ואתה הצעת לי אותו ומגיעות לך הרבה זכויות על כל המאבק רב השנים, אבל אין מצב שכל פעם שמישהו ידבר יש לך את זכות התגובה כי כך לא נסיים את החוק אף פעם.
שאול שרצר:
אפשר לתקן את המילה הראשונה בסעיף 2 רבתי (ב)', סעיף קטן (1) במקום "הורה", "פנה".
ניר ימין:
עוד לא הקראנו את הסעיף.
נמרוד הגלילי:
בסעיף כתוב "חייב לפקח ולעשות ככל הניתן", האם האפשרות העומדת בפני קניון או כל מקום אחר למנות סדרן שיהיה אחראי על תחום אכיפת איסור העישון הוא לא ימנה מישהו אלא יהיו לו מאבטחים שמסתובבים שרק יגידו לו להפסיק, הוא לא ירצה ללכת עם זה רחוק יותר כמו לעכב אותו, כי יש קניונים שרוצים את זה ויש כאלה שלא.
כבר היום יש קניונים שמסתבכים עם בעיות של תגרות ותקיפת מאבטחים. יש אומרים שזה התפקיד של הרשויות, אני אעשה את הכול כמו שאמרת אדוני היושב ראש, להורות למעשן להפסיק לנהל רישום ולהתקשר, אני אעשה הכול אבל אני לא רוצה לעבור שלב אחד יותר מזה כי אני לא רוצה לסכן את העובדים שלי.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מסכים עם הטענה שלך, זה חשוב שזה ייאמר כי אם יבואו עתירות או תלונות שיהיה ברור מה כוונת המחוקק. אין כוונה שבמסגרת הביטוי "כל שניתן" הם חייבים לעשות שימוש בסמכות העיכוב שיכולה להינתן להם, אין כוונה כזו ואני מבהיר את זה לפרוטוקול.
ניר ימין:
לגבי חובת הפיקוח, יש לא מעט חוקים שמדברים על חובת פיקוח בנוסח הזה, שחייבים לפקח ולעשות כל שניתן כשהחזקה החיובית, מי שמילא אותה, רואים אותו כמי שמילא את הוראות החוק, אומרת כמעט בכל החוקים האלה, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. כאן אני חושב שהחזקה החיובית שאנחנו יוצרים בחוק הזה היא חזקה חיובית רחבה יותר. אנחנו לא אומרים שהוא רק צריך לעשות ככל שניתן, אלא יש פעולות ספציפיות שאם הוא ממלא אותן אנחנו רואים אותו כמי שמילא את הוראות החוק. לכן אנחנו מטיבים לעומת חלקים אחרים עם בעלי המקומות הציבוריים שאנחנו מחייבים אותם לפעול לפי הוראות החוק. אני חושב שההוראה הזו מקלה ביחס לחובות פיקוח אחרות שנמצאות בחוקים אחרים.
היו"ר גלעד ארדן:
הכוונה שגם שכתוב פה "כל שניתן" וגם בהמשך כתוב "נקט אמצעים סבירים" וחברי כנסת במליאה לא הבינו את זה, הכוונה לא להחמיר עם המחזיקים אלא להקל, כלומר יש אפשרות על ידי שתי הפעולות שפרטנו לצאת ידי חובה, אבל אם מישהו לא התקשר כי הטלפון לא עבד או לא הספיק, זה לא אומר שאי אפשר לפתור אותו מהקנס אלא אם הוא הוכיח שנקט אמצעים סבירים זה מרחיב את האפשרות שלו לצאת ידי חובתו ולא מחמיר איתו, זו הכוונה.
ניר ימין:
(ב) יראו את המחזיק למעשה של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם יוכיח כי עשה את כל אלה –
אני אקריא את הנוסח הכחול ואחר כך את הנוסח שהציעו משרד המשפטים והבריאות:
(1) הורה למעשן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהעישון או נקט באמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת עבירות, לפי סעיף 1(א) ו-(ב).
בנוסח שהופץ על ידי משרדי הממשלה הם הציעו במקום המילה "למעשן" שייכתב "לאדם המעשן או שמחזיק סגריה, סיגרילה , נרגילה סיגר או מקטרת דלוקים". אני חושב שזה מיותר, הנוסח הזה נלקח מהנוסח שהיה במקור בחוק אבל ביטלנו אותו ודיברנו על "כל מוצר טבק או כלי לעישונו".
הערה שנייה שלנו היא במקום "לחדול מהעישון" "לחדול מהמעשה האסור".
טליה אגמון:
משרד הבריאות, התיקון בעצם נועד להבדיל לא בין מי שמעשן סגריה או סיגרילה וכו' אלא בין מי שמעשן לבין מי שמחזיק סגריה דלוקה במקום ציבורי כי הטיעון שאני לא מעשן רק מחזיק את הסגריה יכול להישמע.
עמוס האוזנר:
החוק המקורי לא אוסר על עישון במקום ציבורי, הוא אוסר על החזקת סגריה כשהיא דלוקה. לכן צריך פה להורות על החזקת סגריה דלוקה, כי לא מעניין אותנו אם האיש מעשן בפועל או סתם מחזיק את הסגריה.
ענת אסיף:
זה עניין של ניסוח. הרעיון הוא להבהיר שמדובר גם על עישון וגם על החזקת הסגריה הדלוקה.
ניר ימין:
(2) התלונן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בפני מפקח כמשמעותו בסעיף 7 על הפרת הוראות סעיף 1(א) ו- (ב) או עשה מאמץ סביר לעשות כן, אם על אף פעולתו כאמור בפסקה (1), נמשכה הפרת ההוראות האמורות.
משרד המשפטים מציע שהסיפא, החל במילים "נמשך העישון" יימחק ובמקומם ייכתב "נמשכה הפרת ההוראות האמורות".
יש את סעיף קטן (ג).
עמוס האוזנר:
יש פסיקה שמחייבת את זה וכדאי שיופיע בחוק.
ניר ימין:
אני חולק עליך, אבל אקריא את הסעיף קודם.
(ג) מי שלא קיים את הוראות סעיף קטן (א) בעסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-31968, רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרישוי שניתן לו לפי החוק כאמור, והוראותיו יחולו עליו.
אני אגיד לך מה מפריע לי בנוסח הזה, הצצתי בחוק רישוי עסקים כדי לראות מה דינו של מי שלא מקיים תנאי מתנאי הרישיון, הדין הוא מאסר 18 חודש, ואם אני לא טועה אין אפשרות לקנס בכלל, למעט רעש מדיסקוטקים. אני חושב שהסנקציה הזו במקרה הזה היא חמורה מידי.
עמוס האוזנר:
רציתי לומר משהו אחר, פספסנו נקודה חשובה שהופיעה כבר בפסק דין מ- 1999 של השופטת פרוקצ'ה ואני חושב שכדאי שזה יהיה בפני הוועדה הזו לגבי אכיפת החוק. השופטת פרוקצ'ה אומרת בפסק דין של דרור אנדר נגד האוניברסיטה העברית בנושא אכיפת איסור העישון באוניברסיטה העברית:
"מלאכת האכיפה של החוק, בהיותו חוק המלווה בסנקציה פלילית הוטלה בראש ובראשונה על המשטרה, לשוטר ניתנה סמכות כניסה לכל מקום ציבורי לבדוק אם מקוימות בו הוראות החוק, סעיף 7 לחוק בידיו סמכויות כלליות שמקורן בחקיקה כללית לפעול לאכיפת החוק. בדרגה אחת מתחת לסמכויות השוטר מצוי המפקח, אותו עובד שהוסמך על ידי הרשות המקומית לפעול לאכיפת החוק".
הייתי מבקש להוסיף בסעיף 2 "התלונן בפני המשטרה או המפקח" לא הייתי רוצה להוציא את חובת האכיפה של המשטרה כאן, אני רוצה שיהיה או המשטרה או המפקח, לתת לבעל העסק להתלונן או בפני זה או בפני זה. המשטרה מצויה בכל המקומות, ואם אין ברשות המקומית מי שיענה אז המשטרה תענה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה בטוח בזה? הנטייה הטבעית שלי היא שאתה עושה נזק גדול לחוק.
קריאה:
כי לכולם יהיה הרבה יותר נוח להתקשר למשטרה ובהרבה פחות מקרים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבטיח לך שאם תוסיף את זה הרשות המקומית לא תשנה באמת שום דבר באכיפה. מה ששמענו זה משהו אחד ומה שיקרה זה משהו אחר, אם תבוא עתירה בפני בית המשפט אז תבוא העירייה ותגיד, סליחה, זה התקציב שיש לי, שיתקשרו למשטרה. מה עוד שאתה מזמין התנגדות של המשרד לביטחון פנים.
לאה ורון:
לא הודענו למשרד לביטחון פנים שיש כוונה לשנות את הסעיף.
עמוס האוזנר:
אבל יש פסק דין של בית המשפט.
לאה ורון:
אבל יש מקום שהנציגים שלהם יהיו ערים לכוונה כזו לשינוי החוק, המשמעות של זה שאי אפשר יהיה לסיים את החוק היום.
ניר ימין:
סעיף 7 מדבר על שוטר או עובד שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין זה – להלן, מפקח, לכן אפשר בפרשנות להגיד שגם העניין לעניין זה הוא מפקח ולכן אפשר לפנות גם אליו.
עמוס האוזנר:
אולי לא נתווכח עם השופטת פרוקצ'ה שכתבה את מה שכתבה, היא ידעה את מה שכתבה.
לאה ורון:
אולי תיתן לו לדבר, עורך דין האוזנר.
עמוס האוזנר:
גברת ורון, מה שאת עושה עכשיו, את מזלזלת ביושב ראש הוועדה.
לאה ורון:
אני לא מזלזלת ביושב ראש הוועדה.
היו"ר גלעד ארדן:
אל תדאג לי, תשאיר לי את זה.
לאה ורון:
את היחסים ביני ליושבי ראש הוועדה תשאיר ...
עמוס האוזנר:
את לא צריכה לנזוף בי, הוא מנהל את הישיבה והוא מנהל אותה יפה מאד.
היו"ר גלעד ארדן:
עורך דין האוזנר, זה לא לעניין מה שאתה עושה, אתה תופס פה יותר מידי בעלות. תרשה לי להעיר לך גם, אם אתה בא עם הערות כל כך מהותיות ברגע האחרון, תעשה חושבים עם עצמך ואם השופטת פרוקצ'ה כתבה את זה ב- 99 ולקח לך שמונה שנים לספר לנו על זה, כנראה שגם לנו יש מה להגיד בעניין ואולי גם לנו מותר להסיג הסגות. בכל הכבוד הראוי זה לא מכובד ולא לעניין מה שאתה עושה, בטח לא ההתערבות שלך ביחסים ביני לבין מנהלת האגודה.
חיים גבע-הספיל:
שתי הערות לנושא הזה, הראשונה, המשטרה, כמו שהקריא היועץ המשפטי, נמצאת בחוק המקורי כגוף שאמור לעשות אכיפה יש לה את הסמכות והיא מצוינת כמי שאמור לבוא.
דוד טל:
אז למה צריך לציין את המפקח?
חיים גבע-הספיל:
מה שאומרים כאן, אומרים לבעל העסק שהוא יכול לפנות רק למפקח ואתה מסיר לגמרי את האחריות מהמשטרה שמוגדרת בחוק כמי שאמורה לעשות פיקוח. אם אנחנו מתכוונים להיאבק לא רק מול הרשות המקומית אלא גם מול המשטרה למה היא לא עושה את הפיקוח הזה אנחנו לא רוצים לתת לה את האפשרות להגיד שבחוק החדש הם בכלל לא בעסק, רק השלטון המקומי. אנחנו בעצם ננציח את המצב היום שהמשטרה מתעלמת מהחובה היום ולדעתי זה יהיה לא נכון. אני אומר להשאיר את המצב כמו שהיום, המשטרה כמו שהיא מצוינת בחוק יש לה חובה לעשות פיקוח זה שהיא לא עושה זה משהו אחר אבל אם אנחנו מטילים כאן אחריות על בעל העסק לפנות רק לפיקוח ולא למשטרה נחנו מסירים אחריות מהמשטרה.
דוד טל:
גם אם נניח שהאחריות היא להתלונן רק בפני המפקח, אנחנו לא משנים את הסעיף העיקרי סעיף 7 שאומר עדין שגם לשוטר יש סמכות לפקח ולכן המשטרה עין אחראית לפקח על הוראות החוק, אנחנו לא פותרים אותה מהאחריות בזה שאנחנו אומרים שהוא יכול להתלונן רק בפני המפקח, אין פה פטור מהאחריות.
חיים גבע-הספיל:
נכון להיום, בשעות פעילות העסקים לא יהיה להם למי להתלונן ואף אחד לא ירים את הטלפון. אני חושב שצריך לתת להם את האופציה של המשטרה שאם הם לא משיגים את הפיקוח שידברו עם המשטרה, או עם אחד מהם.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה בעד להוסיף את זה?
חיים גבע-הספיל:
אני חושב שאנחנו צריכים את זה כי אנחנו לא צריכים להסיר אחריות מהמשטרה כגורם מפקח לנושא הזה.
דוד טל:
אז זה אומר שאתה מסיר את האחריות מהעיריות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני חושב שאתם לא מבינים מה אתם עושים. כפי שאמר עורך דין האוזנר, אם בית משפט העליון מכיר בכך שלמשטרה יש אחריות אז האחריות לא מוסרת על ידי זה שאנחנו פותרים את בעל העסק מחובה או מקנס על ידי זה שהוא מתקשר לרשות המקומית. אנחנו ממקדים את האחריות העיקרית לאכיפה, מהמשטרה זה לא מוריד.
מה שיקרה אם נכניס את המשטרה, דבר ראשון המשרד לביטחון פנים יבקש דיון מחודש בוועדת שרים לחקיקה. דבר שני, הרשויות יוכלו עוד יותר להתנער מהחובה שלהם ולומר כפי שהם אומרים כאן ובצדק, אין להם אישור להוסיף פקחים שיתקשרו למשטרת ישראל.
פזית קרומר:
גם כך הם יגידו את זה, ראש עיר לא משלם מכיסו משכורת של פקח כי יש לו אחריות אישית.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל הוא יפעיל את הפקחים הקיימים בסדר עדיפויות שונה.
פזית קרומר:
הוא לא יכול.
היו"ר גלעד ארדן:
את לא מתווכחת אתי שעל פי החוק הוא חייב היום לאכוף את איסור העישון במקום ציבורי.
פזית קרומר:
הוא חייב לאכוף עוד חוקים, יקומו הירוקים ויגידו לו למה הוא לא אוכף את החוק הזה והזה?
היו"ר גלעד ארדן:
הירוקים טובים יותר מאתנו? את קובעת פה את סדרי העדיפויות? הירוקים אגב גם בעד החוק הזה. זה לא נתון לויכוח. לא נצביע היום אנחנו דוחים את העניין, תפנו בדברים עם המשרד לביטחון פנים ומשרדי הממשלה תודיעו לי בישיבה הבאה.
רונן ארדיטי:
לגבי הנושא של המפקח, בסופו של דבר במבחן המעשה יעמוד בעל העסק ויתבע מול הרשות אבל בעיקר אנחנו מצפים שהתביעות יגיעו מפעילים נגד העישון. בכלל, איגוד המסעדות הוא בעד החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים אבל בסופו של התהליך הוא לא השומר ובטח לא רוצים למצב שהוא ישמש ה-ש.ג של המדינה בחוק הזה. לכן צריך להיות פה ברור מי הגוף שאליו אנחנו אמורים להתקשר וגם שיהיה תיעוד לגבי ביצוע שיחת הטלפון, כי בסוף זה יעמוד על אם ביצענו את השיחה או לא לאותה רשות שאני מבין שעוד לא הוחלט לגמרי מי היא תהיה.
דבר שני, לגבי הנושא של הוספה של הפרה של חוק רישוי עסקים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
זה ירד אין צורך להתייחס לזה. אני רוצה לענות לך בקצרה ולהפנות שאלה ליועץ המשפטי. אני מבקש מכל בעלי העסקים לא לחזור ולדבר על העניין. אמרתי שהחובה שלכם תתמצה בניהול יומן וכך תצאו מידי חובתכם. אני מסכים שאולי צריך להכניס בחוק חובה על הרשות המקומית לפרסם מספר טלפון שאליו האזרחים יוכלו להתקשר ושבו יש או מענה או אפשרות להשאיר הודעה 24 שעות ביממה. תתקצבו אותם לקנות מזכירה אלקטרונית.
דרורה לסקר:
חשוב שהוא יהיה מאויש.
היו"ר גלעד ארדן:
לכל עירייה יש מוקד עירוני, עונים בו 24 שעות.
דרורה לסקר:
צריך להוסיף כוח אדם
היו"ר גלעד ארדן:
איזה כוח אדם צריך להוסיף? מספיק עם הקטנוניות הזו, יש מישהו שעונה בעירייה 24 שעות? אם נופל קסאם היום באשקלון יש לי למי להתקשר?
דרורה לסקר:
אני לא יודעת אם ב"בואנו ג'ודידאת" יש מישהו שעונה לטלפון.
היו"ר גלעד ארדן:
אז ב"בואנו ג'ודידאת" יפנו לרוני בר און והוא יקנה להם מזכירה אלקטרונית או יחבר אותם לבזק למענה הקולי. ההתייחסות שלכם לעניין מזעזעת.
פזית קרומר:
הבעיה שאתם לא רוצים להתמודד עם האוצר ומפילים עלינו את האחריות.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא התפקיד שלנו להתמודד עם האוצר, החובה היא שלכם לשרת את האזרחים. משרד הפנים, היא הרשות המבצעת ואתם לא מתמודדים עם משרד האוצר, את מתבלבלת. מחובתנו לקבוע סדרי עדיפויות בחקיקה ואתם תתמודדו בתוך הרשות המבצעת איך מיישמים את מה שהכנסת מחוקקת, יש לכם תפיסה קצת מוזרה לגבי הדמוקרטיה וזו הבעיה של הממשלה, והפקידים בה בעיקר.
שאול שרצר:
אני חוזר על ההערה שלי, אם אפשר לשנות את המילה "הורה" ל"פנה". לבעל עסק אין סמכות לתת הוראה למישהו. אם הסדרן יורה לאותו מעשן בנוסח של "תפסיק לעשן" זה מזמין תגובה מסוג הבקשה. אם זו תהיה בקשה או פניה , הגזמתי עם "בקשה" כי בקשה זה בשווייץ, פניה זה במזרח התיכון.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אין לכם התנגדות אין לי בעיה. אנחנו מקבלים את ההערה. היועץ המשפטי יבדוק את העברית.
עמוס האוזנר:
"פנה" זה מספיק. עם כל הכבוד לבעלי המסעדות, כאשר בן אדם מתפרע במקום ציבור הוא לא יבקש ממנו להפסיק - - -
היו"ר גלעד ארדן:
עם כל הכבוד לך עורך דין האוזנר ולכל מה שאתה עושה אתה לא תתפרץ פה ותיקח בכל פעם שבא לך את רשות הדיבור, עם כל הכבוד.
עמוס האוזנר:
אני מצטער.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. זה לא לכבודך ולא לכבודה של הוועדה.
חיים גבע-הספיל:
הערה שנייה שביקשתי להעיר לגבי רישוי העסקים, בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק מי שמוכר מוצרי טבק לקטינים עובר על רישוי העסקים שלו, שם זה מודגש. מכירת סגריה בשקל לצעיר זה עובר על חוק רישוי עסקים ושם זה מודגש בסנקציה. חבל שבזה לא מדגישים את זה גם.
היו"ר גלעד ארדן:
מכירה היא חלק ממהות העסק לכן יש טעם בעניין כמו מכירת אלכוהול. פה, כשבן אדם מעשן בעסק שלך, עם כל הכבוד זה משהו שהוא לא בדיוק העיקר, אתה לא גובה כסף מאנשים כדי שיוכלו להיכנס ולעשן אצלך ואתה בודק מי יכול ומי לא יכול אני חושב שזו מהות קצת שונה.
עמוס האוזנר:
הסעיף הזה מיישם פסק דין של כבוד השופט שמגר שהיה נשיא בית המשפט העליון ובדיון בפניו בעתירה של האגודה לבריאות הציבור כנגד עיריית תל-אביב, עיריית תל אביב התחייבה שם לקבוע את הוראות החוק הזה כתנאי ברישיונות העסק, זה לא דבר מופרך. זו התחייבות שניתנה לבית המשפט העליון בשעתו ועל בסיס זה בית המשפט נתן שם את פסק דינו. זה כן מתאים למטריה הזו וזה ניתן לביצוע.
היו"ר גלעד ארדן:
עמדתי היא שאני לא מעוניין שישללו את רישיון העסק אני חושב ש- 5000 ₪ זה מספיק מרתיע.
חיים גבע-הספיל:
בחוק מודגש שיש הרבה שלבים עד שמגיעים לשלילת הרישיון.
היו"ר גלעד ארדן:
זו עמדתי וגם עמדת משרד המשפטים שהסכימו להוריד את זה, אם תרצו אפשר למצוא חברי כנסת אחרים שיגישו את זה.
דוד טל:
חשבתי שיש לכם עניין לקדם את החוק וכרגע מי שעוצר את החוק זה רק אתם. אני נמצא מהצד שלכם לא מהיום ואתם גורמים לי לחשוב שאין לכם עניין. אתם מבקשים שהחוק יהיה סופר דופר וכבר נאמר כאן, אפשר היה לסיים היום את החוק, והיושב ראש רצה בזה, ואמרתי לכם כבר שחבר הכנסת ארדן יהיה עוד כמה קדנציות ותוכלו לעשות תיקונים.
היו"ר גלעד ארדן:
אל תתחייב, מתחיל לעבור לי החשק...
דוד טל:
אתה יודע כמה תיקונים יש בחוק ביטוח לאומי, אני חושב שהגיעו ל- 308 תיקונים.
חיים גבע-הספיל:
אבל החוק הזה הוא מ- 83 והיום זו הפעם הראשונה.
דוד טל:
אז בפעם אחת אתה רוצה לבנות את רומא? אפשר שזה ייכנס לתוקף ולאחר מכן לבחור סעיף, אחרי שנראה איך הוא מיושם בשטח. הרי יהיו בעיות עם הרשויות ועם משרד הפנים המסעדות והמלונות, ואני צופה בעיות, אני לא שולל את הטענות של המלונות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבטיח לך חבר הכנסת טל שלא יהיו שום בעיות, כמו במטוסים, תוך חצי שנה עד שנה הנורמה תשתנה
דוד טל:
אם הנורמה תשנה בוודאי שזה טוב אבל אם לא יהיו טענות ואפשר יהיה לתקן את זה תוך כדי תנועה.
אמיר סימן טוב:
אמיר סימן טוב ממטה המאבק בעישון הכפוי.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה רואה,עכשיו טוב יותר שתדבר, חיכיתי שיהיו מצלמות.
דוד טל:
עכשיו אני לא מרגיש את הרוח הגבית...
אמיר סימן טוב:
11,000 אנשים חתמו על העצומה שלנו שקוראת לכם לרשויות וכמובן לממשלה לאכוף את החוק ולעשות אותו יותר רציני. אני מתנגד לדקדוק של פרט זה או אחר אני מאד תומך בגישה שלך שאומרת שברגע שנצא לציבור ונגיד שיש חוק הרבה יותר רציני וחזק, אנשים יבינו, הנורמה הקלוקלת הזו תשתנה ואפשר יהיה להמשיך הלאה. אם יהיה צריך בעתיד תיקונים לחוק יעשו את זה כמו שעשו בעבר.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה.
ניר ימין:
האם אתה רוצה להכניס בסעיף את חובת פרסום מספר טלפון באתר האינטרנט של הרשות המקומית או משהו בדומה לזה, שאליו יוכלו להתלונן המחזיקים של מקומות ציבוריים.
היו"ר גלעד ארדן:
מה דעתך חבר הכנסת טל? האם משרד הפנים יבזה עצמו עד כדי כך שבשל כך שנכניס חובה על הרשויות לפרסם מספר טלפון הם יבקשו דיון מחודש בוועדת שרים לחקיקה.
דוד טל:
אני חושב שאפשר להימנע מזה, לא צריך להכניס מספר טלפון משום שהיום אני מניח שרוב ציבור התושבים בכל עיר יודע לאן לפנות כשיש לו בעיה. בכל עירייה יש מוקד 106 שם הכול מוקלט והכול מתועד.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אעלה את זה כרגע כהסתייגות, אתה תפיל לי את ההסתייגות ואני אעלה את זה למליאה כהסתייגות שלי ועד אז אני אחליט אם אני מעלה את זה להצבעה או לא. אני רוצה להעלות להצבעה את הסתייגותי.
לאה ורון:
אתה קודם מציע את הצעתך וחבר הכנסת טל מתנגד לה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מציע שהרשויות יחויבו לפרסם מספר טלפון שבו יהיה מענה 24 שעות ביממה ויפורסם לציבור למי יהיה ניתן להתקשר ברשות המקומית כדי להתלונן על מעשן שמסרב להפסיק לעשן. מי בעד הצעתי?
הצבעה
בעד: 1
נגד: 1
נמנעים: אין
ההצעה לא נתקבלה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבקש לרשום את זה כהסתייגות למליאה. אתה תעזור לי להעביר את זה כהסתייגות במליאה שהמשרד לא יוכל לבקש למשוך את החוק.
ניר ימין:
אתה רוצה להצביע על סעיף 2א לרבות השינויים שהקראתי שהוצעו על ידי משרדי הממשלה כולל העניין "פנה" במקום "הורה".
דוד טל:
מישהו יכול להסביר לי מה זה סיגרילה?
היו"ר גלעד ארדן:
סגריה קטנה, אלגנטית, שלא יצלמו אותך כנהנתן מידי. זה נראה כמו סגריה רק כהה יותר.
דוד טל:
אולי שהאגודה תביא דוגמאות.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד הנוסח שהקריא היועץ המשפטי של הוועדה של סעיף 2א?
הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
נמנעים: אין
נוסח הסעיף אושר
ניר ימין:
2ב. איסור הצבת מאפרה במקום ציבורי
המחזיק למעשה של מקום ציבורי, לא יציב מאפרה במקום ציבורי שבהחזקתו למעט בחדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון, בהתאם למפורט בתוספת, בסעיף זה, "מאפרה" – כלי המשמש להשלכת אפר ושיירי מוצרי טבק לתוכו."
דוד טל:
זאת אומרת שעציץ לא יהיה כלי להשלכת אפר.
היו"ר גלעד ארדן:
למה אתם מבקשים להוריד את המילים " למעט בחדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון, בהתאם למפורט בתוספת"?
טליה אגמון:
חדר נפרד לא נחשב כמקום ציבורי בתוספת ממילא. ההגדרה היא שהוא חדר הנפרד לעישון מתוך המקומות שאסור לעשן בהם לכן אין צורך לומר את זה.
ענת אסיף:
אם למישהו יש ספק אני לא אתנגד שזה ירד. אנחנו לא מתנגדים לזה כי מקום ציבורי להבנתנו לא כולל בכלל את החדרים הנפרדים, אבל אם יש חשש שתהיה פרשנות אחרת לעניין הזה, אין לנו התנגדות שזה ייכתב.
לאה ורון:
אז ייווצר מצב שבחדר שמותר לעשן לא יוצבו מאפרות.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא לא נחשב כמקום ציבורי לכן האיסור לא קיים בו.
לאה ורון:
היא אומרת שהיא מוכנה בכל זאת להבהיר את זה.
עמוס האוזנר:
כל הנושא של אזורי עישון קיים רק בתוספת, זו הפעם הראשונה שמכניסים את הנושא הזה של אזורי העישון לתוך החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
עורכת דין שטיין את עוזבת אותנו? אם תוכלי להישאר עוד מספר דקות...תודה.
עמוס האוזנר:
זו פעם ראשונה שמכניסים את אזורי העישון והאי עישון לתוך החוק והיום לא מופיע בגוף החוק רק בתוספת ופה אנחנו מעלים את הנושא הזה של אזורי העישון לתוך גוף החוק, הייתי מאד מציע שהוועדה לא תעשה תרגיל כזה. לעומת זה, כתוב שם מלכתחילה כל אזור העישון אינו נחשב למקום ציבורי.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת שאתה בעד התיקון?
עמוס האוזנר:
כן.
יהודה כהן:
יש לי בעיה, אם אין מאפרה, הצלחת הופכת למאפרה, מה אני עושה, האם אני עבריין?
היו"ר גלעד ארדן:
השימוש העיקרי של צלחת הוא - - -
דוד טל:
אם זו צלחת קטנה בהחלט היא נראית כמו מאפרה. אז אתה בסדר, זו לא מאפרה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם תגיע לבית משפט תראה להם בפרוטוקול מה התכוון המחוקק.
דוד טל:
אם נגדיר שצלחת היא לא מאפרה תרצה שנגדיר גם את הסיר במטבח.
יהודה כהן:
זה מקום לסחיטת כספים מבעלי עסקים, גם המאפרה תיכלל בסחיטת הכספים כי אנחנו כבר רואים את הבחורים האלו נמצאים במקומות כדי לאסוף כספים, זה תהליך של סחיטה. אנשים מחכים לחוק הזה כדי לעשות כסף. אני לא חושב שיש מקום לדבר הזה.
אסף רבן חן:
בהתייחס לזה, חדר נפרד לחלוטין כוונתי לחדר נפרד, זה לא אומר אזור עישון שבו המסעדה או בית הקפה ממשיך לתפקד. העניין פשוט, במדינת קליפורניה, וזה מופיע במחקר שהכנסת עשתה נקבע מפורשות במסגרת חוקי העובדים, עוגן מפורשות איסור העישון בכל מקומות העבודה זולת האזורים המיועדים לכך אזורים מובהרים היטב ואינם מחייבים שהות של עובדים לצורך עבודה. המשמעות היא שמה שבעלי המסעדות בתי הקפה והבארים וכו' מבצעים הוא כפייה בפועל על העובדים במדינת ישראל לעבוד תחת תנאי עישון כפוי.
סעיף 15 לחוק, שהוועדה לא נכנסת אליו, אכן עוסק בזכויותיו של העובד בישראל, מן הראוי יהיה לבחון תיקון של סעיף 15 בעתיד כיוון שאדוני רוצה לקדם את הצעת החוק. אשר על כן, לעניין של המאפרות אדגיש לאדוני שאין כל רלוונטיות לעניין של צלחות מכיוון שממילא כל העניין של הפרדה מרוקן את תכליל החוק.
יהודה כהן:
לא באולם אירועים.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם מוזמנים לצאת החוצה ולהתווכח עד שיימאס לכם, ממילא אנחנו לא מכניסים את ההערה. אנחנו מקבלים את הערת משרד המשפטים וייכתב:
"המחזיק למעשה של מקום ציבורי, לא יציב מאפרה במקום ציבורי שבהחזקתו; בסעיף זה, "מאפרה" – כלי המשמש להשלכת אפר ושיירי מוצרי טבק לתוכו."
ניר ימין:
עורכת דין אסיף, את חושבת שכדאי לכתוב בסיפא ש"חדר נפרד לחלוטין לא ייחשב כמקום ציבורי לעניין סעיף זה" או משהו בדומה לזה?
ענת אסיף:
לעניין סעיף זה אני לא רוצה כי אני חושבת שבכלל הוא לא ייחשב.
היו"ר גלעד ארדן:
מה שנחשב היום על פי החוק כמקום ציבורי בו יהיה אסור לשים מאפרה, מה שלא לא. נקודה. מי בעד סעיף
הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
נמנעים: אין
הסעיף אושר
ניר ימין:
5. סעיף 3 לחוק העיקרי – בטל.
סעיף 3 לחוק העיקרי מדבר על היתק עישון בבתי קולנוע.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד סעיף 5
הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
נמנעים: אין
הסעיף אושר
ניר ימין:
6. תיקון סעיף 4
בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילה "קנס" יבוא "קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19773 (בחוק זה – חוק העונשין);
(2) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "סעיף 2" יבוא "סעיפים 2, 2א ו- 2ב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) [או (3)?] לחוק העונשין.".
משרדי הממשלה הציעו להכניס גם את סעיף 2ב' שעניינו איסור הצבת מאפרה ושמו בסימן שאלה האם לקבוע שהקנס המוגדל יהיה לפי סעיף 61(א)(3) או (2).
לאה ורון:
אולי תזכיר לוועדה את הסכום שמדובר בו.
ניר ימין:
סעיף 61(א) לחוק העונשין קובע בפסקה 12,900 ₪ , פסקה (2) מדברת על 26,100.
עמוס האוזנר:
סעיף אחר מגביל את זה לעשירית, נבהלו לשמוע את הסכומים האלה.
ניר ימין:
פסקה (3) מדברת על 67,300, כפי שציין עורך דין האוזנר אפשרנו לשר המשפטים לקבוע את הקנס, עד עשירית מחוק העונשין.
היו"ר גלעד ארדן:
האם תקרת הקנס על הצבעת מאפשרות נמוכה יותר מהפרת העישון או שאותו דבר?
ניר ימין:
היא תהיה גבוהה יותר.
ענת אסיף:
על המעשן.
היו"ר גלעד ארדן:
על המעשן ברור אני מדבר על הקנס לבעל העסק על הפרת החוק.
ניר ימין:
זה יהיה אותו דבר.
ענת אסיף:
כרגע שניהם ביחד פה, סעיף 2א ו-2ב מקבלים את אותו קנס, אני באופן אישי בהחלט בעד מדרג ואני חושבת שבעניין המאפרות צריך להיות פחות.
עמוס האוזנר:
אני בעד.
ענת אסיף:
אבל אני יודעת איזה מדרג את רוצה, אני רוצה 1 ו- 2 ואתה רוצה 2 ו-3.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו מדברים על עד 5,000 על בעל העסק על הפרת החוק ועד עשירית - - -
ענת אסיף:
אם אתם רוצים להפריד בין שניהם - - -
היו"ר גלעד ארדן:
כן, אני רוצה שהקנס על הצבת מאפרות יהיה נמוך יותר .
ענת אסיף:
אני חושבת שהצבת מאפרות צריך להיות הכי נמוך.
היו"ר גלעד ארדן:
זה משהו מודע שבעל עסק הולך ושם מאפרות ומזמין אנשים לעשן זה לא דבר של מה בכך, לפעמים יש פה יותר מאשר מישהו שלא שם לב שהוא מעשן בשטח שאסור.
חיים גבע-הספיל:
עישון ומאפרה צריכים להיות ביחד וקנס לבעל העסק צריך להיות בנפרד במדרג גבוה יותר.
ניר ימין:
פסקה (1) תיוותר כפי שהיא ובפסקה (2) נשאיר את הנוסח הכחול ונוסיף פסקה (3) שבה נייחד קנס מיוחד לעבירה של מאפשרות של עבירה לפי סעיף 2ב, שיש 61 (א)(2).
היו"ר גלעד ארדן:
מה התקרה של (2)?
ניר ימין:
1290.
היו"ר גלעד ארדן:
אז אני רוצה (1).
ענת אסיף:
אם הוא מציב עשר מאפשרות תיאורטית אפשר לתת לו עשרה קנסות.
ניר ימין:
לגבי האיסור שמופיע בפסקה (2) אתה מעוניין להשאיר את 61(א)(3) או להפוך את זה ל-61(א)(2)?
היו"ר גלעד ארדן:
דבר בסכומים.
ניר ימין:
61(א)(2) זה 2600.
היו"ר גלעד ארדן:
על איזו עבירה?
ענת אסיף:
על זה שהוא לא אומר לו להפסיק לעשן ולא מתקשר להתלונן.
היו"ר גלעד ארדן:
בזה שרצינו שהתקרה תהיה 5,000, צריך להיות (3). שר המשפטים יקבע אבל התקרה שהוא יכול לקבוע היא 6,700 השאלה אם משרד המשפטים ימליץ לשר שזה יהיה 5,000 כפי שאנחנו מבקשים.
ענת אסיף:
אם זה מה שאתם מבקשים...
היו"ר גלעד ארדן:
עם מאפרה תהיה תקרה של 1200.
עמוס האוזנר:
זה כפוף לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
לאה ורון:
איפה כתוב שזה עשירית מהסכום?
ניר ימין:
סעיף 5א רבא. לא יעלה על 10% מסכום הקנס המרבי. אני רק רוצה להבהיר, בסעיף 6 פסקה (1) מאושרת כמו שהיא בכחול, פסקה (2) מאושרת כמו שהיא בכחול ואנחנו מוסיפים פסקה (3) שמתייחסת לסעיף 2ב רבא, איסור הצבת מאפרה שדין הקנס יהיה 61 (א)(2) לחוק העונשין.
עמוס האוזנר:
אדוני אמר שזה יותר מאשר המעשן כי זה מעשה רצוני של בעל המקום.
היו"ר גלעד ארדן:
למעשן זה 1000 ₪, לבעל העסק 1290 ₪ תקרה למאפרה, ו- 6700 תקרה לבעל העסק שהכוונה יקבע 5,000. אם זה לא יספיק נגדיל את זה ל- 200,000 אבל בינתיים - - -
עמוס האוזנר:
הכוונה היא שלא יעשנו ולא יגבו קנסות.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00