פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 93
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ב בסיון התשס"ז (29 במאי 2007), שעה 09:30
ס ד ר ה י ו ם
ישיבה לציון יום השלטון המקומי בכנסת
מיסוד מעמדן של מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות
קליטת העולים ברשויות המקומיות – שיתוף פעולה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן – היו"ר
יולי אדלשטיין
רוברט אילטוב
זאב אלקין
מרינה סולודקין
יוסף שגל
ליה שמטוב
מוזמנים:
אריה קורת - מנהל אגף הקליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה
אלי יצחקי - מנהל חטיבה לפעילויות הקליטה, הסוכנות היהודית
סמי בהט - מנהל נציגות הצפון, הסוכנות היהודית
עדי אלדר - יו"ר מרכז השלטון המקומי
יפה הראל - מנהלת קליטה, עיריית חולן
אמיר דרור - מנהל רשות הקליטה, עיריית תל-אביב
פיני קלינקביץ - מנהל רשות הקליטה, עיריית באר-שבע
נחמה אפרתי - מנהלת מחלקת הקליטה, עיריית רעננה
עמנואל מצליח - מועצה מקומית, פרדס חנה
סרגיי אוקלנדר - סגן ראש עיריית מגדל העמק
מיכאל גינקר - מנהל קליטה ועלייה, מרכז השלטון המקומי
רעיה נימרי - מנהלת מחלקת קליטה, מרכז השלטון המקומי
מרק בסין - ראש מועצת בני עייש
דימיטרי אפשטיין - סגן ראש עיריית נהריה
מרינה גליזר
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
ישיבה לציון יום השלטון המקומי בכנסת
מיסוד מעמדן של מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות
קליטת העולים ברשויות המקומיות – שיתוף פעולה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הישיבה היא לציון יום השלטון המקומי בכנסת. העלייה לא מתקיימת במשרדים השונים אלא בישובים ובערים ואכן העבודה שמתבצעת היא עבודה קשה. משנת 1993 הייתי חבר מועצה ואני יודע כמה קשה לקלוט אנשים שמגיעים ולא יודעים דבר על המדינה, לא יודעים את השפה, לא יודעים את חוקי המדינה, ומישהו צריך ללוות אותם.
אני רוצה לברך את העוסקים במלאכה, את אנשי השלטון המקומי, את ראשי הערים וסגניהם, ראשי אגפי הקליטה. זו פעם ראשונה שבכנסת אנחנו מציינים את יום השלטון המקומי ובמיוחד השלטון המקומי שקשור לקליטת העולים.
אני מבקש ממרק בסין, ידידי משכבר הימים, יפתח את הישיבה.
מרק בסין:
אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, חברים. גם אני מצטרף לברכות. למרות שבכנסת מציינים את יום השלטון המקומי, הרי שאנחנו מדברים על שבוע השלטון המקומי בישראל.
אנחנו מדברים על נושא של העלייה והקליטה. אני מתאר לעצמי שכולנו מסכימים שאחד הנושאים החשובים למדינת ישראל מכל ההיבטים – היבטים חברתיים, היבטים כלכליים, פיתוח המדינה, המדינה נבנתה ונבנית על עלייה וכולנו תקווה שכך זה יימשך - זאת העלייה. קיים איזשהו פרדוכס בנושא הזה כי נושא הקליטה כמו הרבה נושאים אחרים – ואני אתן גם דוגמאות – מתקיים בפועל בין היתר ברשויות מקומיות. מטבע הדברים אנשים מגיעים לרשות זאת או אחרת ורואים ברשות את הכתובת לכל דבר, וכמובן גם כאשר מדובר בקליטתם.
נושא הקליטה הוא באחריות ממלכתית של משרד הקליטה כמו נושא החינוך לדוגמא וכמו נושא הרווחה לדוגמא שהוא באחריות הממלכתית, אבל להבדיל מהחינוך והרווחה, ברשויות מקומיות נושא הקליטה לא מוסדר ולא מבוסס. אין רשות מקומית במדינת ישראל שאין בה אגף חינוך למרות שזו אחריות ממלכתית אבל היא מבוצעת באמצעות רשות מקומית שנוהגת לפי מדיניות המשרד. אין רשות מקומית שאין בה אגף רווחה, כי הרווחה מבוצעת ברשויות עצמן כזרוע של משרד הרווחה שנושא באחריות ממלכתית. בנושא הקליטה אין חובה ברשויות המקומיות להקים מחלקות קליטה, אין חובה למסד או להסדיר את הרכזים ומנהלי מחלקות הקליטה, וכתוצאה מכך, בעקבות המשברים הכלכליים שהיו ברשויות מקומיות, חלק מהרשויות לצערי – אבל אני יכול להבין אותן – נאלצו לצמצם, לסגור או לבטל את נושא קליטת העלייה.
אנחנו לפעמים שואלים את עצמנו מדוע העלייה יורדת, מדוע ההגירה השלילית גדלה, ואני מאוד מסכים עם דעתו של יושב-ראש הוועדה שקליטה מוצלחת מביאה עוד עלייה. רבותיי, אם לא תהיה קליטה ואם לא נסדיר את הנושא הזה, יש לנו בעיה. אני יודע שהיום אין עלייה, וחלק מהאנשים אולי יאמרו מדוע מדברים על הנושא הזה, אבל אני חושב שתפקידנו כמדינה, תפקידה של הכנסת, למנוע משברים ולא לטפל במשברים. תפקידה להסדיר את הנושא הזה כי הקליטה ממשיכה. אמנם העלייה ירדה, אבל הקליטה ברשויות המקומיות ממשיכה.
אחד הנושאים החברתיים החשובים באותן רשויות בהן יש רכז קליטה או יש מנהל מחלקת קליטה, מה הגדרתו? מה תחום אחריותו? מה הכשרתו? אין מנהל מחלקת חינוך ברשות מקומית שהוא לא הוסמך לטפל בנושא החינוך, אין מנהל מחלקת רווחה ברשות המקומית שהוא לא עובד סוציאלי, אבל מי מוסמך לטפל בקליטה? האם נתנו את הדעת על כך? אני שמח שאנחנו בשיתוף עם משרד הקליטה יוזמים הכשרה לאותם רכזים שעדיין קיימים ברשויות כאשר מדובר בהכשרה מקצועית כדי להפוך את הנושא הזה למקצוע. לדעתנו חשוב שהנושא הזה יוסדר כדי שהקליטה תהיה מסודרת, מקצועית וכך אני מקווה גם תהיה יעילות הטיפול בעולים ברשויות המקומיות והטיפול יהיה מוצלח יותר, דבר שיגרום לעלייה גדולה יותר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בישיבת הוועדה אתמול קיבלנו דיווח משר הקליטה ודיברנו על כל מיני דברים, כולל הפוטנציאל הטמון בקליטה. כולם אמרו שללא קליטה טובה בישראל, אין מה לדבר על עלייה גדולה. לכן אנחנו רוחשים לכם כבוד גדול, יושבים אתכם ושומעים אתכם וזאת במטרה לעזור.
מרינה סולודקין:
כבוד לי להשתתף בישיבת הוועדה היום בראשות מיכאל נודלמן בנושא רשויות וקליטה שאני חושבת שהנושא הוא נושא מרכזי. כבר זמן רב אנחנו עוסקים גם בדרכים פוליטיות כדי ליישם את מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות. אני יכולה לומר לכם שאתמול בנושא אחר עיינתי במסמכים ששלחתי לראש-הממשלה ולשר הפנים ושם פעמיים, בשנת 2006 ובשנת 2007, כתבתי שהבטיחו לייסד מחלקות קליטה, בפגישת ראש-הממשלה עם שר הפנים בספטמבר, אבל אין לזה תוצאות בשטח. אנחנו צריכים ללחוץ על ראש-הממשלה. נכון שהיום אין עלייה, אבל מדענים ישראלים במכון רותם הגיעו למסקנה שקליטה הוא תהליך רב-דורי. אם זה תהליך רב-דורי, זה לא רלוונטי אם יש עכשיו יש עלייה מסיבית או אין עלייה מסיבית משום שצריך לקלוט את כולם כי אפילו הדור השני של אלו שהגיעו בשנות ה-50 וה-60, בגלל הטעויות שנעשו אז, יש להם הרבה בעיות חברתיות. אני לא מדברת על גל העלייה הענק של שנות ה-90 ועל העלייה האתיופית שעד היום אני חושבת שדרכי הקליטה לא מספיקות ואנחנו רואים טעויות, רואים סבל ורואים את הדור השני שנעשו לגביו טעויות אותן אפשר היה למנוע.
אני מאוד ממליצה ומבקשת מיושב-ראש הוועדה שלאחר הישיבה היום, לכתוב בשם הוועדה עוד פעם מכתב לראש-הממשלה ולשר הפנים מאחר שמדובר בהבטחה שניתנה בספטמבר. צריך לחשוב על תקנות במשרד הפנים בנושא מחלקות קליטה סטטוטוריות, דבר אותו כולנו דורשים.
ליה שמטוב:
לרגל שבוע השלטון המקומי, אני רוצה לברך את אנשי השלטון המקומי ולהצטרף לדבריו של מרק בסין. במיוחד בערי פריפריה, שם הכתובת לעולים החדשים הן הרשויות ולא משנה באיזה נושאים. הפניות יכולות להיות בנושא קופת חולים, בנושא ביטוח לאומי, בנושא דיור סוציאלי וכל נושא אחר. העולים יודעים שהכתובת היא העירייה באותו מקום.
לומר היום שהעולים החדשים משנות ה-90 הם כבר לא עולים, זאת פשוט טעות כי עדיין העולים שהגיעו בשנות ה-90 הם לא מסודרים, גם מבחינת העבודה, גם מבחינת ידיעת השפה, גם מבחינת הדיור וכל הנושאים שמסביב.
הטעות של מדינת ישראל, כשהגיעה עלייה כל כך גדולה, במיוחד מברית-המועצות ואתיופיה, הייתה ששלחה אותם לערי פריפריה. אני מעיר פריפריה ואני יודעת את מי קלטנו, ואנחנו קלטנו את כולם. קלטנו נכים, משפחות חד-הוריות, מבוגרים וצעירים. אנחנו לא בחרנו את מי לקלוט, וכנראה כך צריך להיות וכך צריך להיות לא רק בערי פריפריה אלא בכל הארץ. לא יכול להיות שלנתניה מגיעים צרפתים כי הם אוהבים לגור ליד הים ושלירושלים מגיעים עולים מארצות-הברית. היו צריכים לשלב גם במרכז הארץ את האוכלוסייה החלשה.
אי אפשר לצמצם במקומות האלה – בערי הפריפריה - את מחלוקת הקליטה כי מדובר בעבודה במשרה מלאה.
רוברט אילטוב:
אני יצאתי מעיריית נתניה, אותה הזכירו קודם לכן, ואני יודע איך מתנהלת שם מחלקת הקליטה. אני רוצה לומר שזה דבר חמור שרשימה פוליטית צריכה לעמוד על כך שבעיר תהיה מחלקת קליטה, וכך קורה כמעט בכל עיר ועיר. למרות שרוב העולים האלה כבר לא נמצאים בקריטריון של עולים חדשים, הם נלחמים שתהיה בעיר מחלקת קליטה כי כל ראש עיר סוברני להחליט אם תהיה מחלקת קליטה אצלו בעיר או לא תהיה. אני חושב שזה דבר לא נכון וכי חייבת להיות מחלקת קליטה באופן סטטוטורי כי קליטה קיימת כל הזמן במדינת ישראל וצריך לטפל בכל העולם באופן שווה ומסודר, ולא כתוצאה מאילוץ פוליטי זה או אחר.
לכן אני חושב שאנחנו צריכים לבקש בחקיקה את הדבר הזה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש מספר הצעות חוק.
זאב אלקין:
לא ארבה במלים כי אני חושב שבחדר הזה בוודאי שיש תמימות דעים לגבי חשיבות השלטון המקומי בכל הנושא של קליטת עלייה. הייתי מציע לנצל לפחות חלק מהדיון הזה לפן יותר מעשי.
על השולחן יש שלוש הצעות חוק כאשר שתיים דומות, למרות שהן שונות אחת מן השנייה, והשלישית שונה לגמרי. הצעת חוק אחת היא של סטס מיסז'ניקוב ושלי, הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק של דוד רותם וקולט אביטל, והצעת החוק השלישית היא שלי ושל מרינה סולודקין. אני חושב שמאוד חשוב לקבל את האימפקט מהנוכחים בחדר הזה לשלושת הצעות החוק הללו כי אני מניח בקרוב, כאשר תסתיים תקופת ההנחה, יתחיל תהליך החקיקה. ההערות שלכם הן מאוד מאוד חשובות. אמנם גם כאשר הגשנו את הצעות החוק, התייעצנו. אני למשל התייעצתי עם מיכאל נודלמן ובמידה רבה הגשתי את הצעת החוק בעידודו, אבל עדיין נמצאים בחדר אנשים שמבינים בזה טוב מאוד. לכל סעיף ולכל פרט קטן כאן יכולה להיות אחר כך משמעות. כדי שלא נבכה כאשר יושלם תהליך החקיקה, חשוב מאוד לקבל את ההערות שלכם כמה שיותר מוקדם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הוועדה לא יכולה לדון עכשיו בחוקים אבל היא יכולה לתמוך. אתה צודק, כי אם יש הערות מהאנשים בשטח, טוב לשמוע אותן, אבל זאת לא המטרה של הוועדה עכשיו. חוקים כאלה צריכים להידון בוועדת הפנים שדנה בנושאים הקשורים בשלטון המקומי.
מיכאל גינקר:
אני שמח שיש פה הסכמה רחבה לגבי העניין, אבל חשוב לחדד את הנקודה ולומר שהתהליך התחיל בשנת 2003. הישיבה היום היא לא הישיבה הראשונה בנושא אלא היו כבר ישיבות בוועדת הקליטה של הכנסת בראשותה של קולט אביטל וגם אז הייתה הסכמה רחבה וגם קולט אביטל הכינה את הצעת החוק על סמך עבודת הכנה והצעה לעיגון בחקיקה שאנחנו עשינו במרכז השלטון המקומי, בהסכמת היושב-ראש והיועץ המשפטי. אני לא יודע מה מנע את התקדמות ההצעה הזאת, אבל מאז לא הייתה כל התקדמות. רוח הדברים אז הייתה כפי שהיא היום, מאוד ידידותית ולא הייתה התנגדות מצד משרד הקליטה ולא מצד גורמים אחרים. מאוד הייתי רוצה להתמקד בצעדים מעשיים ולראות איך אפשר לקדם את הצעת החוק כי אנחנו כבר אמרנו את שלנו וחשוב שחברי הכנסת יאמרו את שלהם. כל אחד מהאנשים שנמצאים כאן יכול להסביר בכמה מלים את חשיבות העניין. נמצאים כאן נציגים של רשויות גדולות ונציגים של רשויות קטנות, כמו פרדס חנה, והם יכולים לומר איך אפשר לנהל עבודה מול העולים כשאין רכז קליטה ואין כתובת ברשות המקומית אליה יכולים העולים לפנות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
שוב אני אומר שהחוק לא יכול לעבור דרך הוועדה הזו. לכל ועדת כנסת יש סמכויות, אבל בוועדה הזאת אין סמכויות להצעות חוק הנוגעות לשלטון המקומי.
זאב אלקין:
זה תלוי בהחלטת המליאה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לא. יש תקנון.
קריאה:
זה כבר היה במליאה?
מיכאל גינקר:
לא. חברת הכנסת קולט אביטל חיכתה לעיתוי מתאים להגיש את ההצעה ולאחר שהיא חיכתה וחיכתה, זה ירד מסדר היום.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כל חבר כנסת או כל קבוצה מגישה הצעת חוק למזכירות והמזכירות מעבירה את החוק לקריאה טרומית ואז הכנסת מחליטה לפי תקנון הכנסת לאיזה ועדה להעביר את הצעת החוק. לכל ועדה יש את הנושאים בהם היא דנה ובהם יש לה את הסמכות. אם יעבירו את הצעת החוק אלינו, אני אשמח מאוד ואני מבטיח לדון בה במהירות.
עמנואל מצליח:
אני מכהן כחבר מועצה כבר קדנציה שנייה במועצת פרדס חנה/כרכור ובנוסף לכך אני עובד לפרנסתי. מיכאל ציין איך מתבצעת העבודה בשטח וצריך לדעת איך לספור את האחוזים. בישוב המונה 30 אלף תושבים, כאשר סופרים את אחוזי העולים, יכול להיות ש-20 אחוזים מהווים 6,000 או 5,000 אנשים ובישוב המונה 10,000 אנשים, 30 אחוזים יכולים להוות 3,000 אנשים. זאת אומרת, לישוב בו נמצאים 3,000 עולים מגיע שני עובדי מחלקת קליטה ובישוב שבו נמצאים 6,000 עולים חדשים, לא מגיע עובדי קליטה. יש עשרות ישובים עם אחוז נמוך, כלומר, האחוז הגדול של עולים חדשים לא מטופל.
אתמול עבדתי לפרנסתי, שלשום עסקתי בנושאים ציבוריים, היום אני נמצא כאן ומחר אני בחיפה בנושא של קליטה, כי לי אין נציג. לי אין אף אחד שייסע ויבדוק. אצלנו מי שצריך לבצע את העבודה זה חבר המועצה שעובד בהתנדבות ואכן חברי המועצה לא צריכים לקבל תמורה ואפילו לא החזר נסיעות. העניין הוא שאנחנו לא צריכים להתארגן רק ברגע שיש לנו עלייה. עסקנו בעלייה כמותית, אבל בואו נעסוק בעלייה איכותית. אם לא נעסוק בעלייה איכותית, אין לנו עתיד.
אלי יצחקי:
אני רוצה לברך על הדיון. אני רוצה לתת לכם דקה מניסיוני כממונה על הקליטה בסוכנות היהודית.
מאחר שברשות המקומית אין משרה מלאה ואין כתובת סמכותית, בכל רשות ורשות קולטת עלייה עובדים גופים שונים לא מתואמים כמו תזמורת ללא מנצח. משרד הקליטה עובד, הסוכנות עובדת, הג'וינט עובד, הרשות עובדת, אבל לפעמים הדברים שנעשים נעשים במקביל ובצורה לא מתואמת וגורמת לבזבוז כספים.
בפגישותינו עם השלטון המקומי הסוכנות היהודית מאוד תומכת שתהיה כתובת, שיהיה רכז צוות היגוי לקליטת העלייה ולא נתחרה אחד בשני ולא נעשה דברים כפולים, מה שגורם לדברים אחרים שלא להיעשות. גוף כזה של צוות היגוי קליטת עלייה ברשות המקומית, לפחות הסוכנות היהודית תהיה שותפה אמיתית ומלאה בו, ואני מניח שגם משרד הקליטה והגופים האחרים שפועלים. גוף כזה יארגן ויסדיר את נושא הקליטה. היום אין כתובת או שהכתובת היא מישהו שהוא גם סגן ראש עיר וגם בתפקידים אחרים והוא זה שבעצם עוסק בדברים רבים ולאו דווקא בנושא העיקרי.
מרק בסין:
אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת אלקין. כמו שאמר היושב-ראש, כנראה לא כאן המקום להיכנס לניתוח הצעות החוק הקיימות, אבל בכל-זאת אני רוצה להתייחס ולומר מה לדעתנו בשלטון המקומי המרכיבים שחייבים להיות בתוך הצעות החוק ואלה שלושה מרכיבים שבצורה זו או אחרת לדעתנו הם חייבים להופיע.
רשות אחת לא דומה לרשות שנייה מבחינת גודלה ומספר העולים. לדוגמה, המועצה המקומית בני עייש עם 60 אחוזי עולים אבל מדובר בסך הכול ב-4,000 תושבים עולים. לעומת זאת אשדוד, שם 75 אחוזים אלף עולים, אבל באחוזים הם מהווים 30 אחוזים. ברור שכאשר מדברים על יחידת קליטה ברשות מקומית, גודלה ומספר האנשים שצריכים לטפל בעולים, היא שונה מרשות לרשות ולכן חייב להיות בהצעת החוק איזשהו מפתח מבחינת מספר העובדים ביחידת העובדים שמטפלים בעולים.
זאב אלקין:
אתה חושב שצריך לקבוע את זה בהצעת החוק?
מרק בסין:
אני לא יודע. אפשר להשאיר את זה לשיקול השר. אני לא מכיר את נהלי הכנסת ואיך זה נעשה, אבל קיים הבדל בין הרשויות השונות.
לגבי מי ראוי מבחינת ההכשרה שלו, מי האנשים האלה שיכולים לטפל בנושא הקליטה ברשויות המקומיות. אני לא יודע אם המקום להגדיר זאת זה בהצעת החוק, אבל בוודאי שאי אפשר להשאיר את זה פתוח לגמרי. אני חושב שחקיקה בנושא של מנהל מחלקת רווחה או מנהל מחלקת חינוך בחוק חינוך חובה, יש הגדרה מי יכול לטפל בנושא הזה.
זאב אלקין:
שם יש הגדרה מקצועית.
מרק בסין:
הנקודה השלישית שהיא החשובה ביותר היא המימון של נושאי המשרה ביחידות הקליטה, מימון שחייב להיות ממלכתי. אני מבקש לשים דגש על זה ולהיזהר מלחוקק חוק שיטיל את האחריות על הרשויות המקומיות בלי לתת להן סמכות. היו ניסיונות כאלה והם קיימים בחלק מהחוקים, כאשר מטילים אחריות לביצוע על הרשויות ועושים זאת בלי מימון ממלכתי, במיוחד כאשר מדובר באחריות ממלכתית. זו נקודה מאוד חשובה ואני מבקש לקחת אותה לתשומת לב.
מיכאל גינקר:
בשתי הצעות יש גישה שונה כאשר אחת אומרת שצריך לחלק את זה 50-50 בין משרד הפנים למשרד הקליטה, ובהצעה השנייה כתוב ש-75 אחוזים על הממשלה ו-25 אחוזים יהיה מצ'ינג של העירייה.
זאב אלקין:
זה תקצוב היחידה.
מיכאל גינקר:
כן, תקצוב היחידה. את זה צריך לחדד.
מרק בסין:
זה ברור. אם תקרא בתוספת, התוספת מגדירה מה מכסה המימון ושם מופיע גם שכר עובדים.
זאב אלקין:
השאלה אם זה מתייחס גם למנהל היחידה.
מרק בסין:
תשלום שכר לעובדים במתן שירותי קליטה לתושבי הרשות המקומית. אני מתאר לעצמי שכן.
קריאה:
האם לפי ההצעה ישנם ישובים שיכולים להישאר ללא יחידת קליטה?
זאב אלקין:
יש פה שלוש הצעות. לפי ההצעה של דוד רותם וקולט אביטל, אם אני מבין אותה נכון, הם בכלל לא מפרידים ובכל ישוב צריך להיות רכז עלייה. בהצעה של סטס מיסז'ניקוב וגם שלי ושל מרינה מדובר על שני סוגי רשויות, או רשות עם יותר מ-10,000 אנשים או רשות עם יותר מ-10 אחוזים. במקרה הזה למשל פרדס חנה תיכנס דרך 10 אחוזים ולא דרך 10,000 תושבים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כאשר ההצעות יעברו בקריאה טרומית, יתקיים דיון בשלושת ההצעות.
נחמה אפרתי:
אצלנו ברעננה העלייה דווקא בסימן עלייה וכל הזמן ממשיכים להגיע עולים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש הרבה עולים ברעננה?
נחמה אפרתי:
כן, מגיעים מצרפת, מארצות-הברית, מבריטניה.
קריאה:
יש מאתיופיה?
נחמה אפרתי:
דוגמית.
אדוני היושב-ראש הזכיר בתחילת הדברים שהרשות המקומית מרבה לעסוק בקליטה. אנחנו היום נדרשים לעסוק גם בעלייה. בעידן האינטרנטי יוצרים אתנו קשר באמצעות האינטרנט ובודקים אפשרויות לעלות ולא פעם מטשטש הגבול האם אני יותר מנהלת יחידת קליטה או שליחה של הסוכנות, האם אני צריכה לעסוק בעידוד עלייה ולתת מענה על דברים עוד טרום העלייה. אני חושבת שזו מגמה לפחות לגבי מדינות אירופה וצפון אמריקה, מגמה שתמשיך, וצריך להוסיף את זה כחלק מהתפקידים שלנו, גם אם זה לא תפקיד רשמי. העולה הפוטנציאלי שבוחר לעלות, שעושה עלייה מתוך בחירה, רוצה מידע מקומי, עדכני, לוקאלי ולא תמיד השליח ידע לומר בדיוק איזה בית ספר מתאים לפרופיל זה או אחר של העולים. זו עוד פונקציה שמתווספת לאותה מחלקת קליטה.
נקודה נוספת שאני חושבת שמופיעה במרומז בהצעת החוק. חשוב שלאותה יחידה תהיה איזושהי אוטונומיה. אני לא חושבת שזה נכון שהיא תהיה מסונפת למחלקת חינוך או רווחה. יש לזה יתרון גדול כאשר היחידה היא יחידה אוטונומית. העולים הם לא רווחה אלא הם קבוצה של תושבים בעלי צרכים מיוחדים אבל לא בקונוטציה של רווחה. זה מאפשר גם איזשהו תהליך של קבלת החלטות מבחינת סדרי עדיפויות של המשאבים ובכלל בתהליך העבודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
רעננה היא עיר יפה וטוב שיש עולים שיכולים להתקשר אליכם ולבחור את בית הספר ואת הדירה. אכן, יש גם עולים כאלה אבל לא מרוסיה.
סרגיי אוקלנדר:
אולי אני לא דוגמה, אבל מאז הפכתי להיות סגן ראש העיר מגדל העמק – בקדנציה הראשונה הייתי רק חבר מועצת העיר – הפכתי את מחלקת הקליטה שלנו לאגף הקליטה ואני ממונה על תיק הקליטה שהוא אחד מהתיקים שלי.
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה, וייאמר לזכותו שהוא תומך ועוזר. לאחרונה יצאתי מטעם הסוכנות לסוכנות ונפגשתי עם עולים פוטנציאליים שאמורים לעלות לארץ והם די מעודכנים. אנחנו יכולים לשים דגש רק על דברים ספציפיים שקיימים באותה רשות אותה אנחנו מייצגים. השליחים שלנו מטעם הסוכנות עובדים בשיתוף פעולה מלא עם העולים ואין להם שום בעיה לקבל מידע על רשות זו או אחרת. אנחנו צריכים לשים דגש לא רק על המשרות בהן אנחנו דנים כאן אלא גם לעבוד מול ראשי הרשויות בזכותם יש את האפשרות לתמוך ולעזור. ראש העיר שלנו עוזר ותומך. זכותה של הכנסת לקדם את החוק במקביל ולעשות זאת מול ראשי הערים.
אנחנו חייבים גם לדון ולחשוב איך להביא את העולים הפוטנציאליים כיוון שהמודעות בחוץ לארץ ירדה כמעט לאפס.
אמיר דרור:
אני מנהל את רשות הקליטה של תל-אביב-יפו. בסופו של דבר, מי שקולט את העולים זו הרשות המקומית. כמו שנאמר כאן, אנחנו נמצאים בתהליך של צמצום רשויות קליטה וסגירתן, והתהליך ילך ויחמיר. עוד כמה שנים, אם לא יהיה מיסוד של כל הנושא הזה, בסופו של דבר לא יהיו מחלקות קליטה ברשויות המקומיות.
לי יש תחושה נוראה של חוסר אונים כי אנחנו כבר משנת 2003 מנסים לקדם את כל התהליך הזה וכל פעם מתחלף יושב-ראש ועדה והנושא זז הצידה ולא מתקדם. אני לא יודע אם הצעת החוק עלתה לקריאה טרומית או ראשונה, ואני לא יודע מה קורה אתה. בסופו של דבר אנחנו בפני שוקת שבורה כי לא תהיה הצעת חוק, לא יהיה מימון ממלכתי ולא יהיו רשויות קליטה ואז כל תהליך הקליטה ייתקל בקשיים וזה כמובן גם ישליך על העלייה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתמול התקיים כאן דיון ארוך עם שר הקליטה על גורל העלייה והקליטה בישראל. הגענו להסכמה שהשר יקיים דיון בוועדת השרים לעלייה וקליטה, כי אנחנו מבינים שחל איזשהו שינוי במדיניות העלייה והקליטה כאשר התקציבים יורדים. מה שאמרת, אכן זה קורה ברוב העיריות. גם במשרד הקליטה יש שינויים גדולים בתקציבים. יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה הבין-משרדית הוא ראש-הממשלה ואכן יתקיים דיון בנושא. אנחנו נעשה הכול כדי לשנות את מה שקרה בשנים האחרונות עם העלייה והקליטה במדינה. כמו שאמרתי, יתקיים דיון מיוחד לגבי תקציבי הקליטה והעלייה, ואולי לאחר הדיון הזה בשנת 2008 יהיו שינויים ויוגדלו התקציבים לנושא. אנחנו עדיין צריכים לקיים דיון עם הסוכנות בכל הקשור לעלייה כי הסוכנות שינתה את המדיניות ללא סיבה וקיצצה בשליחים שהיו צריכים לפעול בברית-המועצות. שר הקליטה אמר שיש 400 אלף יהודים לפי ההלכה ו-300 אלף אנשים שמשתייכים למשפחות יהודים וזה פוטנציאל גדול לעלייה, אבל לפי המדיניות הנוהגת היום, זה בעיה.
עכשיו אנחנו מדברים על עלייה עשירה, על עולים שיכולים להתקשר ממדינה אחרת ולבחור בית ספר לילדיהם. אני יכול לומר שכאשר מגיעים עם כסף, יכולים לקנות דירה ברעננה. אני לא אומר את הדברים כביקורת על רעננה שהיא עיר נפלאה והלוואי כל הערים היו כמוה, אבל דירה שם עולה כסף רב וגם לחיות בה עולה כסף רב ולא כל עולה חדש יכול להתגורר בה.
ראיתי את מצב רוחו של השר ואנחנו לא יכולים לחכות ולסבול מהקיצוצים ומשינוי המדיניות. הסוכנות פתאום החליטה שהיא עוסקת רק בעליית צעירים, וזו מדיניות לא נכונה. המדינה צריכה עולים ולא רק צעירים. כל מי שרוצה לחיות בישראל, צריך לעלות לכאן. אני יודע שבסוכנות נעשים קיצוצים וזה לא תלוי רק בכם, אבל אנחנו מודאגים משינוי המדיניות.
אלי יצחקי:
אני לא אכנס לנושא התקציבי. בסוכנות קורה מה שקורה בכל המדינה. אני אחרי 18 שנות עבודה בשטח, גם בעלייה וגם בקליטה.
יש שתי בעיות מרכזיות. אתה טוען שהסוכנות עוסקת בצעירים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתמול שמעתי את זה.
אלי יצחקי:
אתה צודק, ועדיין יש לנו ירידה של 40 אחוזים בעליית צעירים כיוון שהצעיר בברית-המועצות היום שמסיים תיכון בגיל 16 וחצי או 17, הוא יכול באירופה או בברית-המועצות להיות מהנדס בגיל 21. אם אנחנו מעלים אותו לארץ בגיל 17 וחצי-18, והוא לומד שנה של מכינה, שנה של לימוד עברית, שלוש שנים בצבא, פתאום הוא בן 22-23 ואין לו עדיין שום דבר ביד. הצעירים תפסו את התנאים האלה ואז יש תגלית וכל מיני תוכניות נהדרות אבל האימא היהודייה שרוצה לראות את הבן שלה מהנדס בגיל 22-23, זה לא בישראל. זאת סיבה אחת. אני אומר לכם שתוכנית סלע שהייתה תוכנית הדגל שלנו, של עליית כ-600 צעירים בשנה מברית-המועצות, השנה קלטנו בקושי 300 וזאת ירידה דרסטית. האשמנו את המלחמה והאשמנו כל מיני דברים, אבל המספר של השנה עכשיו, בקיץ זה, דומה מאוד לשנה שעברה.
הבעיה השנייה היא הקליטה הישירה הקהילתית. משרד הקליטה הלך צעד ענק קדימה בקליטה קהילתית, אבל גם כאן מדובר באלף מנות, ומה זה אלף מנות? זה 4,000 אנשים. הכוונה שאלף משפחות תקבלנה תמיכה בה בשעה ש-10,000 מנות צריכות לקבל ולא אלף. זה נותן 10,000 שקלים הטבה מעבר לסל הקליטה ובאמת משרד הקליטה עשה דבר נהדר יחד עם הסוכנות, אבל הממדים הם קטנים. היום מדרום אמריקה, מצפון אמריקה, מברית-המועצות, כולם רוצים קליטה קהילתית כיוון שאז הרשות מעורבת, הרשות מקבלת את התקציבים, אבל אנחנו זה לעג לרש כי אלף מנות זה כלום. היינו צריכים לקחת את זה כפרויקט לאומי. אני כבר לא רוצה לומר לכם שהעולים לא מצליחים להגיע לדירות ואתם יודעים זאת טוב ממני כי המענקים נעלמו וההנחות במשכנתאות נעלמו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לכן אני חושב שעד סוף השנה יתקיימו דיונים בממשלה ובמשרדים השונים כי אנחנו צריכים לתקן את המצב.
אלי יצחקי:
אתה יודע מה קרה בדיון שהתקיים אצל ראש-הממשלה בנושא קליטת עולי אתיופיה. זה אמנם לא אותו הנושא, אבל גם שם אמרו שתוך חודש תהיה תוכנית, אבל החודש הזה עבר. זה לא נושא הדיון היום, אבל החלטות צריכות להתבצע
הסוכנות היהודית מעודדת להעלות את כולם. נכון שהמיקוד שלנו הם הצעירים ובצדק, כיוון שהצעיר מגיע והוא יביא אתו את משפחתו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יחסית לפוטנציאל שקיים בחוץ, משהו לא בסדר במדיניות העלייה ובמדיניות הקליטה. אתה לא אשם.
אריה קורת:
ביום השלטון המקומי חשוב גם לציין את ההישגים ואני חושב שבאפיק של עבודה משותפת בין השלטון המקומי לבין משרד הקליטה בתחום של הפעילויות החברתיות הקהילתיות, בהחלט יש על מה להתגאות כי הגענו לתהליך עבודה מסודר מאוד והמשרד רואה את הרשות ואת השלטון המקומי כמסגרת שאחראית על תחום קליטת העלייה.
למרות הקיצוצים שהיו השנה בתקציבי האגף בעבודה עם השלטון המקומי, הצלחנו בכל-זאת להכפיל את הסכום והגענו לתקציב של למעלה מ-15 מיליון שקלים כסיוע ישיר לרשויות המקומיות פלוס תוספת של עוד כ-5 מיליון שקלים שהעברנו לרשויות בסוף דצמבר. אם כן, בשנת2007 – למרות כל הקיצוצים – העברנו תקציב של כ-20 מיליון שקלים. זאת בנוסף לתקציבים הנוספים העקיפים שאנחנו מעבירים לשלטון המקומי לפעילויות עם עולים.
אני מציע לקיים פעם דיון כי בעצם אני לא זוכר שהיה דיון על שיתוף הפעולה, על פרויקטים, על הסיוע ועל מה שנעשה היום בשלטון המקומי עם העולים. צריך לחשוב על איזשהו דיון משותף בו יהיו יותר נציגים מהשלטון המקומי, אפילו אולי יום עיון משותף, שלנו, של השלטון המקומי יחד עם ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, וזאת במטרה לבחון את העשייה וגם לחשוב לאן פנינו מועדות. אנחנו מוצאים את עצמנו עם אותם פרויקטים ועם אותן תוכניות שנה אחרי שנה ואני חושב שצריך אחת ולתמיד לשים על השולחן המשותף שלנו מה הציפיות שלנו ולאן אנחנו בעצם רוצים להגיע, גם לאור הנתון של מספר העלייה הנמוך.
אני מצטער שבחוברת היפה הזאת אין שום אזכור לנושא של קליטת העלייה בשלטון המקומי.
קריאה:
צוין שיתקיים דיון.
אריה קורת:
ואכן הדיון מתקיים, אבל אני מצפה שבחוברת כל כך חשובה וחגיגית יינתן ביטוי גם לפעילות שלכם - ולא שלנו – בתחום קליטת העלייה, אבל אין פה שום אזכור בנושא הזה. אני מציע שבחוברת הבאה לפחות תיקחו את זה בחשבון.
דימיטרי אפשטיין:
את הדברים שאמר עכשיו אריה קורת, אנחנו בשטח מרגישים. חוסר תקצוב וחוסר הגדרה. ישוב כמו נהריה שעבר מלחמה קשה, שלפי הגדרת המשרד לקליטת העלייה נמצאים בו קרוב ל-11 אלף עולים, שמהווים קרוב ל-17 אחוזים באוכלוסייה, נשארנו עם מחלקת קליטה ובה מנהל וסגנית, כאשר בדרך כלל המנהל הוא איש פוליטי והעובדת שהיא עובדת מסורה וטובה אבל לא יכולה לצערי לתת מענה לכל אותם עולים. אריה קורת בדבריו הזכיר תקציבים, ואכן זה נשמע יפה, סכום של 20 מיליון שקלים, אבל ישוב כמו נהריה לא קיבל ולו אגורה אחת ממשרד הקליטה בשנת 2007 עבור התוכניות.
קריאה:
קיבלת מקדמה.
אריה קורת:
אני מציע שלא נקיים כאן דיון על כל ישוב וישוב כי אין לי כאן את המסמכים. יש לנו מחר פגישה ואני מקווה שתגיע אליה.
דימיטרי אפשטיין:
רוב העוסקים בקליטה לא הגיעו לישיבת הוועדה. תבינו, אנחנו קולטים עלייה. כולנו יודעים שבסך הכול מדינת ישראל נכשלה בקליטת העלייה. מדינת ישראל נכשלה בקליטת העלייה. לפי פרסום שהיה לפני כמה חודשים בכל כלי התקשורת היום יש הגירה שלילית. דיברתי עם שגריר בילרוס ולדבריו העולים שעזבו את בילרוס מ-2003 עד 2006 חזרו לשם.
אריה קורת:
אני מתפלא שכך מתבטא סגן ראש עיר.
דימיטרי אפשטיין:
אתה לא צריך להתפלא. לנו יש רק שני עובדים שעוסקים בקליטה.
אריה קורת:
בין זה לבין כשלון הקליטה? אתה אומר שלא קיבלת שקל אחד ואני שואל אותך אם הגשת דוח ביצוע.
דימיטרי אפשטיין:
הכול הוגש.
אריה קורת:
אני אבדוק ואני אתן תשובה. לא זה המקום להעלות את זה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מציע שתיפגשו מחר ותסגרו את הנושא. אני לא מקבל את זה שהעולים עוזבים. אני מקריית שמונה ואני יודע שמשם, גם לאחר המלחמה, אף אחד לא חזר לברית-המועצות. היה לי שכן שגר בקומה שלישית, נפלה עליו קטיושה ולאחר המלחמה בגלל הבירוקרטיה הוא לא קיבל כסף לשיפוץ הדירה. הוא התקשר אלי ושאל אותי איך הוא יכול לעזוב את המדינה. אמרתי לו שעם השאלה הזאת הוא צריך לפנות אל מישהו אחר. אחרי חודש באתי ואני מוכרח לומר שלא ראיתי דירות יפות כאלה. שאלתי אותו אם הוא עדיין רוצה לשאול אותי איך לעזוב את המדינה, אבל לא, הוא כבר לא רצה. אולי אנשים עוזבים למרכז, למקומות אחרים, אבל לא שמעתי שחוזרים לבילרוס.
זאב אלקין:
7 אחוזים מאלה שעלו משנת 1990 ועד היום עזבו את המדינה.
אלי יצחקי:
בסקר שערכנו ראינו שיש תופעה ונטייה לרדת מהארץ.
אריה קורת:
נכון, אבל לא לבילרוס.
אלי יצחקי:
לצערנו הרב, גם לשם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש משפחות שחוזרות למען הילדים. במוסקבה יש 50 אלף ישראלים ויש שם מועדון יוקרתי, לשם אפשר להיכנס רק עם דרכון ישראלי.
קריאה:
הם תושבי מדינת ישראל שעברו לשם כדי לעשות עסקים.
אלי יצחקי:
שיעשו כאן עסקים.
מרק בסין:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לציון ההישגים שצוינו כאן בנושא של הקליטה ושיתוף הפעולה בין הרשויות למשרד הקליטה. אכן זה לקח זמן והוקמו ועדות, אבל הגענו לשלב כזה שיש לנו נוהל מוסכם בין משרד הקליטה לבין הרשויות המקומיות, תוך הכרת משרד הקליטה שהקליטה מתבצעת בתוך הרשויות המקומיות. יש לנו נוהל קליטת עולה החל מהרגע שהוא נוחת במדינת ישראל, בשדה התעופה, מי קולט אותו, מי אחראי, איזה אינפורמציה מועברת לרשות, מי בתוך הרשות אחראי על איזה נושאים וכולי. כלומר, זה אכן הישג. לצערי אם הנושא לשמו אנחנו נמצאים כאן היום, נושא של מיסוד מעמד מחלקות הקליטה ומנהלי מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות, לא יוסדר – הנוהל הזה יהיה ריק מתוכן כי לא יהיה ברשויות המקומיות מי שיעשה את העבודה הזאת.
הבקשה שלי וההמלצה לוועדה בראשותך, בהתאם לנוהלי הכנסת, שאני לא מכיר אותם, לזרז את החקיקה.
עמנואל מצליח:
יש לי בקשה. הוועדה הזו כן יכולה להוציא משפט אמת. בואו לא נדון בישיבות רבות אלא כמו שהייתה מלחמה בצפון או בדרום, נאמר שאנחנו נעשה כי זו מלחמה. הקליטה, אם היא קליטה טובה, זו מלחמה. נצא מכאן באיזושהי הכרזה. נחליט לא לדון אלא להחליט החלטות. תודה לאל יש לנו חברי כנסת שתומכים בנושא.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חברי הכנסת תמיד תומכים בנושאים הקשורים בקליטה.
1. הוועדה רואה חשיבות גדולה בהקמת מחלקות עלייה וקליטה ברשויות המקומיות.
2. הוועדה תומכת בחוקים שעוסקים בהקמת המחלקות הללו ודורשת מיושבת-ראש הכנסת להעביר את הצעות החוק לקריאה טרומית.
3. הוועדה מבקשת מהמליאה להעביר את הצעות החוק לדיון אליה.
4. הוועדה מבקשת תיאום מלא בין הסוכנות, השלטון המקומי והמשרד לקליטת העלייה בכל הנושאים שקשורים לנושא הקליטה ברשויות המקומיות.
מרק בסין:
ההחלטה שציינת בעקבות דבריו של אלי יצחקי, תיאום בין הסוכנות היהודית, רשויות מקומיות והמשרד לקליטת העלייה, הוא אכן נושא חשוב.
מיכאל גינקר:
צריך להעלות חוסר תיאום ברמה יישובית בין הגופים שזה כבר נושא אחר. מה שאמר אלי יצחקי הוא נכון כי פועלים גופים רבים שלפעמים הם מתואמים ולפעמים לא. ההצעה של אלי בשיחה הלא פורמאלית בינינו הייתה לגבי צוותי עבודה – צוות היגוי כבר קיים לנושא הקליטה – יישובי קבוע שיהיו חברים בו גם נציגי רשויות מקומיות, גם נציגי משרד הקליטה וגם נציגי הסוכנות היהודית. אנחנו יודעים שהסוכנות נכנסת היום לפעול ברשויות מקומיות בכל מיני פרויקטים שקשורים גם לקליטת העלייה ומבצעת תוכניות כמו בבית וביחד. אמנם אנחנו כאילו שותפים, אבל בפועל זה לא כך וזו עבודה שהסוכנות בעצם מובילה לבד.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לכן אנחנו מבקשים מהסוכנות ומכל הגופים. אנחנו לא יכולים להיכנס לפרטים קטנים מה עוד שאפילו אנחנו לא יודעים עליהם. אני חושב שזה מספיק אם אני אומר שהוועדה דורשת מהסוכנות, מהשלטון המקומי ומהמשרד לקליטת העלייה תיאום בכל הנושאים הקשורים לנושא.
אלי יצחקי:
הקמת צוותי היגוי קבועים ברשויות מקומיות בהם גם הסוכנות עוסקת בקליטה.
אריה קורת:
צריך לזמן לאותה ועדת היגוי גם את נציג הסוכנות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו לא יכולים לומר איזה ועדה תהיה ואיזה קשר יהיה. אנחנו דורשים שיהיה תיאום יותר הדוק ואתם תעבדו ביחד.
מרק בסין:
צריך שיהיה צוות שוטף שעובד ולא צוות שנפגש פעם בשנה לאכול בורקס. זה צריך להיעשות יחד עם השלטון המקומי, עם משרד הקליטה, עם הסוכנות ועם הג'וינט, עם כל מי שפועל בקליטה.
מיכאל גינקר:
הג'וינט נכנס לפרויקטים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הם יקבלו את הפרוטוקול.
מר עדי אלדר, שלום. כמעטי סיימנו את הישיבה אבל קיבלנו החלטות. מרק בסין, יושב-ראש ועדת הקליטה במרכז השלטון המקומי, יעדכן אותך.
מרק בסין:
התקיים כאן דיון מאוד ענייני ומאוד פורה בנושא של מיסוד מעמדן של מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות ושל העובדים – מנהלי מחלקות הקליטה, רכזי מחלקות הקליטה – ברשויות מקומיות. אני לא אפרט את כל הדיון, אבל הייתה תמימות דעים בין חברי הכנסת לבין הנוכחים שקליטה מתבצעת בתוך הרשויות וכי אנחנו מעין זרוע של משרד הקליטה כאשר אחריות ממלכתית על הקליטה היא בעצם של המשרד והעבודה מבוצעת בפועל באמצעות הרשויות המקומיות. הובעה כאן תמיהה על כך שהנושא הזה לא ממוסד עדיין בניגוד לנושא של החינוך והרווחה.
בעקבות המשברים שהיו בשלטון המקומי, לצערי חלק מהרשויות צמצמו את הנושא הזה, הורידו אותו, דבר שאפשר להבין אותו אבל המגמה הזאת מתרחשת. הנושא של קליטת עלייה, מסכימים כאן כולם שהוא נושא מאוד חשוב ולכן הוועדה בסיכום שלה ממליצה להעלות לקריאה טרומית שלוש הצעות חוק בנושא הזה – כאשר בצורה זו אחרת מדברות על אותו הדבר - כאשר שלושה מרכיבים בתוך הצעות החוק חייבים להיות וזה נושא של מימון ממלכתי לאותן יחידות הקליטה, שלא ייווצר מצב שתהיה החלטה שרשויות מקומיות מחויבות ללא מתן מימון להפעלת הנושא הזה.
עדי אלדר:
לפי המפתח המקובל.
מרק בסין:
לא דובר על המפתח, אבל ברור שלא יכולים להטיל אחריות ללא מתן סמכות לרשויות מקומיות.
המרכיב השני הוא להגדיר מי אלה האנשים, מבחינת הכשרתם, שאמורים לטפל בנושא הקליטה ברשויות, והמרכיב השלישי הוא ציון גודל היחידות בתוך הרשות כי רשות אחת לא דומה לשנייה, כי יש הבדל בין 4,000 עולים לעומת אשדוד עם 75 אחוזי עולים, כך שכמובן גודל היחידה אמור להיות שונה.
נושא שני שדובר עליו היה זה שיש גופים שעוסקים בנושא הקליטה ולא תמיד הם מתואמים, כמו הסוכנות היהודית, כמו משרד הקליטה, כמו הג'וינט והרשויות המקומיות. לפעמים הסוכנות מטפלת ומריצה פרויקטים מסוימים בתוך הרשויות ועושה זאת בלי תיאום עם השלטון המקומי ובלי תיאום עם משרד הקליטה. לכן ההמלצה של הוועדה שבכל הנושאים שקשורים לקליטת עולים ברשויות מקומיות, חייב להיות צוות קבוע של נציגים מאותם גופים שעוסקים בנושא הקליטה.
עדי אלדר:
אני מברך אם יהיה חוק כזה שיחייב את המדינה ביצירת אגף, מינהל - לא משנה איך נקרא לזה – קליטה ברשויות המקומיות. החוק צריך לומר באיזה ערים מקימים אגפי קליטה כי הרי לא כולם קולטי עלייה. יש לנו לא מעט רשויות ערביות ודרוזיות, בהן אין קליטת עלייה ואתה לא תחייב אותם להקים אגף קליטה לפי חוק.
זאב אלקין:
יש התייחסות לכך בהצעות החוק.
עדי אלדר:
אני מציע דבר שלישי לסיכום. יש לנו כיום חוק של ועדת נוער, חוק מועצת נוער לפיו כל הגורמים שמטפלים בילדים ונוער ברשות, יושבים סביב שולחן אחד. אני מציע שהחוק גם ידבר על הקמת מועצת קליטה שמחייבת את כל הגורמים הפעילים באותה עיר לשבת במועצה הזאת. לא יהיה עניין שמישהו עושה לך טובה שהוא בא. לפי חוק צריכה להיות מועצת קליטה עירונית שבראשה יכול לעמוד – כדי לתת לזה תוקף – ראש העיר או ממלא מקומו ולחייב את כל הארגוני שפעילים בקליטה בעיר – כמו הסוכנות היהודית, משרד הקליטה – לשבת בתוך המועצה הזאת. כן צריך לקבוע לה כללים. יש לזה דוגמאות של מועצות אחרות שאנחנו מחויבים בחוק להקים אותן בערים שלנו.
זאב אלקין:
איך אתה יכול לחייב ארגון כזה? זה הרי ארגון וולנטארי.
עדי אלדר:
אתה יכול. החוק חל על כל אזרחי המדינה. אם זה חוק, אתה מצלם מצב ורואה מי כל הגופים הפעילים בקליטה בעיר שלך. מה שחשוב זה להביא את כולם לשולחן אחד כדי שיהיה שיתוף פעולה.
מרק בסין:
הבנתי את הרעיון והוא מאוד חשוב, אבל אני חושב ששני דברים הם נפרדים. יש כאן נושא של מיסוד מעמדן של היחידות, ואגב, קיים כבר חוק שמחייב רשויות מקומיות בהן יש יותר מ-10 אחוזים עולים, שיהיו בהן ועדות קליטה. בהרכב הוועדה לדעתי ניתן להתייחס למה שאמרת. אולי צריך לתקן את החוק הקיים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חברים, אנחנו סיימנו את ישיבת הוועדה. שוב אני מברך את עובדי הרשויות המקומיות ואת עובדי השלטון המקומי. אני מאחל לכם עבודה טובה. אנחנו נעזור לכם ככל שנוכל. תודה רבה וכל טוב.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40