פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 398
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ד' בסיוון התשס"ז (21 במאי 2007), שעה 11:00
סדר היום: הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב, יורי שטרן (פ/2012)
נכחו:
חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב-היו"ר
חיים אורון
אלי אפללו
שי חרמש
אמנון כהן
ראובן ריבלין
מוזמנים: רענן דינור מנכ"ל משרד ראש הממשלה
ינקי זימרת רע"ן אג"מ ותשתיות, משרד הביטחון
בועז סופר משרד האוצר
עמית לנג משרד האוצר
אבי פלדמן לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
חוה שושן סגנית מנהל מחוז דרום, משרד החינוך
עליזה כלפון מפקחת במחוז דרום, משרד החינוך
שולמית מור מנהלת תחום תיקצוב מוניציפאלי, משרד החינוך
מיכל צדוקי דוברות, משרד החינוך
חיים פיאלקוף סמנכ"ל בכיר לתאום ותכנון, משרד הבינוי והשיכון
ששון דקל ממונה תקציבים ברשויות המקומיות
גל לניאדו כלכלן, משרד הפנים
בסאם סאבק לשכה משפטית, משרד האוצר
יעקב צמח מנהל מינהלת הביוב, משרד התשתיות הלאומיות
משה גרזי מינהל הביוב, משרד התשתיות הלאומיות
יורם אזולאי סגן מנהל מחוז דרום, משרד הרווחה
חני שני אחראית על מורשי צ'קים ללא כיסוי, בנק ישראל
עודדה פרץ הממונה על פניות הציבור, בנק ישראל
שלמה גוטמן בנק לאומי
שמעון קרן צבי גזבר מ.א. שער הנגב
אורי נעמתי ראש מועצה אזורית אשכול
שמעון כהן מועצה אזורית חוף אשקלון
מאיר בר אל סמנכ"ל ומנהל איגוד תעשיות מוצרי וצריכה
אבי ברססט הולנדיה
רואי שדלצקי הולנדיה
אברהם זיו מנכ"ל "מטבחי זיו"
שלומי בראון חב' בייסאון
אריה שוסטר חב' בייסאון
יועצת כלכלית: סמדר אלחנני
יועצת משפטית: שגית אפיק
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי
(הוראת שעה), התשס"ז-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007. לפני שנצביע על החוק אנחנו נשמע סקירה מפי מנכ"ל משרד ראש הממשלה על הפעילות סביב הנושא של שדרות.
רענן דינור:
משנת 2003 הממשלה אישרה תקציבים מיוחדים לעיר שדרות וליישובי עוטף עזה בהיקף של יותר ממיליארד שקלים, כאשר עד 2005 כ-500 מיליון, ויותר מ500 מיליון בשנים 2006 ו2007. התקציב שציינתי, קרי יותר ממיליארד שקלים, איננו כולל את העלויות של הטבות מס ליחידים. הוא איננו כולל את תוכנית הממשלה בכל מה שקשור במיגון בתי תושבים. הוא אף אינו כולל את האומדנים כתוצאה מהחלטת הממשלה אתמול או מהחלטת ראש הממשלה וממלא מקום שר האוצר, לעניין פיצוי מס רכוש בגין נזק עקיף.
התוכנית לחיזוק יישובי שדרות ועוטף עזה משמשת בימים אלה, קרי תוכנית 2007. היא בהיקף של 150 מיליון שקלים. היא מחולקת חצי חצי בין העיר שדרות ל4 המועצות האזוריות עוטף עזה, שאלה אותם ישובים שנמצאים בטווח של 7 קילומטרים. אתמול החליט ראש הממשלה וממלא מקום שר האוצר להביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת הגדרה של יישובי עוטף עזה בטווח 7 קילומטר כיישובים הנהנים מהגדרת קו עימות/ יישובי ספר, מה שיאפשר לממשלה לתת פיצוי עקיף בגין נזק, בין כשמדובר על היעדרויות של עובדים, בין כשמדובר בנזקים עקיפים אחרים, הכל בהתאם לעניין. כל היישובים בסביבה זכאים היום לפיצוי בגין נזק ישיר, אבל הם זכאים לפיצוי על נזק עקיף רק מרגע שהיישובים האלה מקבלים מעמד של יישובי ספר.
שי חרמש:
כולם יישובי ספר, למעט שדרות.
רענן דינור:
זה נכון. זה נמצא בצו הקודם. הצו היום מגדיר את הדברים גם לגבי תושבי שדרות. אנחנו בוחנים אפשרות של החלה גם לגבי אזור התעשייה הדרומי של אשקלון.
ראובן ריבלין:
זה מצב מיוחד?
רענן דינור:
לא. מדובר בהגדרה של יישובי ספר/ קו עימות. לגבי מצב מיוחד בעורף זה לא נותן דבר וחצי דבר בצד הפיננסי, אבל זה מאפשר בצו אלוף להסדיר נושאים שבהעדר מצב מיוחד בעורף איננו יכולים להסדיר אותם. קח למשל שני מפעלים בשדרות שיש להם מכלי אמוניה. אם לא נפעיל את הסמכות בצו אלוף יהיה לנו קושי להרחיק את הנפגע מאזור התעשייה. זה היה השיקול כדי להבטיח את היכולת של המערכת הביטחונית לפעול באזור.
ראובן ריבלין:
האם הצו הזה מחייב את המפעל לעבור, או מחייב את הממשלה להעביר אותו?
רענן דינור:
נכון לרגע זה, אם שאלת לגבי שני המפעלים שיש לכם מכלי אמוניה, בצו אלוף ניתן לדאוג שהמפעלים ירוקנו את האמוניה. אם לא יעשו כן, רשאי האלוף, מכוח סמכותו, לרוקן את המכלים על חשבונם, או כל הסדר שימצא לנכון על פי הכללים הקיימים בנושא הזה.
מתוך התקציב הכולל, שעניינו סיוע מיוחד לתושבי שדרות ועוטף עזה, של יותר ממיליארד שקלים, 370 מיליון הם בתחום של מיגון מוסדות חינוך. אנחנו גומרים עד סוף הקיץ , עם אופציה להשלמות עד סוף חגי תשרי התשס"ח, למגן 176 מוסדות חינוך, כאשר המיגון משתנה בהתאם להגדרות. בנוסף הקציבה הממשלה סכום מיוחד של 210 מיליון שקל כחבילת מיגון ביישובים, בעיקר ביישובים שנמצאים ממש על קו הגבול, בין בתחומי הגדרות ובין בתחומי התאורה ותחזוקת המערכות.
לאחרונה התעוררה בעיה בין המועצות האזוריות בצפון ובדרום אל מול פיקוד העורף בשאלה של תשלום קבוע לתחזוקה. הסוגייה הזאת הגיעה לשולחני בשבוע שעבר. אתמול סיכמתי אותה בדיון משותף עם האוצר, עם פיקוד העורף ועם כל מי שנוגע לעניין. אנחנו נוכל תוך זמן קצר להעביר לרשויות הנוגעות בדבר את התקציבים השנתיים שפיקוד העורף מעביר בנושא של תחזוקת מרכיבי ביטחון.
יש הנחיות נוספות שניתנו על ידי ראש הממשלה. אחת ההנחיות היא להיערך למבצע קייטנות כולל בקיץ, שיאפשר ללא תמורה 4 שבועות לכל ילד בשדרות ועוטף עזה לשהות בקייטנה. הנחייה שנייה זאת סוגיית מתן המענה לאוכלוסייה הבוגרת באמצעות הפגה מחוץ לשטח האיום. הנחייה שלישית זה כל הנושא של רענונים שמתבצע על ידי משרד הביטחון בהיקפים משמעותיים. נכון לרגע זה יצאו משדרות 17 אןטובוסים. הכוונה להמשיך עם נושא הרענון על פי קריטריונים ובתיאום מלא עם מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. המועצות האזוריות התארגנו בכוחות עצמן בנושא הרענון. העובדה שהן התארגנו בכוחות עצמן לא מונע מהממשלה לסייע להן, לכן ההחלטה חלה גם על המועצות האזוריות.
קריאה:
מה לגבי התעשייה?
רענן דינור:
במסגרת ההחלטה על הסיוע המיוחד של 150 מיליון לשנת 2007 לשדרות וליישובי עוטף עזה, יש תקציב של משרד התמ"ת לסיוע מיוחד לתעשייה באזור האמור.
ראובן ריבלין:
זה כולל ביטחון?
רענן דינור:
זה לא כולל מיגון, זה לא כולל מרכיבי ביטחון, אבל בהחלט כולל סיוע מיוחד לחינוך.
ראובן ריבלין:
סיוע כלכלי חברתי.
רענן דינור:
נכון. זה כולל השתתפות הממשלה ב25% ארנונה. ההנחה בארנונה לא משולמת על ידי העיריות, היא משולמת על ידי הממשלה. אני יכול לתת לכם את הפירוט של ההחלטה הזאת.
שלומי בראון:
אני לא שמעתי שום מילה לגבי מיגון המפעלים בשדרות. אנחנו יושבים לא ממוגנים. אנחנו מעסיקים אלפי עובדים באזור התעשייה. כל הנושא הזה שלא קיבל התייחסות מגביר את רמת ההיעדרויות ורמת הפגיעה במפעלים, מגביר את הנזק העקיף.
רענן דינור:
כמה שנים המפעל שלך קיים?
שלומי בראון:
למעלה מ10 שנים.
רענן דינור:
מי שנבנה משנת 1992 הוא בתוך התחום. כל מה ששייך למיגון היה אמור להתבצע על ידי המפעל. המפעל היה צריך להשקיע את הסכומים הנדרשים בגין המיגון. הוא גם יכול היה להביא את זה כחלק מההוצאה המוכרת להשקעות הון במרכז ההשקעות, או במסלולי המס החליפיים. אנחנו באופן טבעי עובדים לפי סדרי עדיפויות. סדר העדיפות הראשון הוא ילדים, עכשיו בתי תושבים. אינני מעריך שנקל על מפעלים שהיו צריכים לבנות את המיגון על פי חוק ועם סיוע ממשלתי. כולם מבינים שלעדיפות הזאת אנחנו צריכים להגיע בשלב הרבה יותר מאוחר, קל וחומר בהתייחס להוראות החוק לעניין בנייה.
זאב אלקין:
אתה הזכרת כאן את החלטת הממשלה האחרונה לסיוע הכלכלי חברתי לשדרות בסכומים אבסולוטיים, אבל לא התייחסת להשוואה בין המרכיבים היום להחלטות הממשלה הקודמות, כמו לדוגמה סעיף הארנונה שלמיטב ידיעתי מדובר בהרעה, לא בהטבה. מדובר על הרעה מול החלטות הממשלה הקודמות. זה לפי עמדת עיריית שדרות שהוצגה בפנינו. השאלה אם אתה יכול להתייחס לטענה הזאת ולסך הכל של הסל האחרון מול הסל הקודם.
שאלה שנייה, שדעתנו חלוקות לגביה מזה שנה, זאת סוגייה של מיגון מוסדות חינוך. הנושא עלה מספר פעמים בוועדה. הוועדה הייתה הגורם שדחף את הממשלה למיגון המרבי של מוסדות חינוך. כאן זה היה לגבי מיגון מלא של כיתות א' עד ג'. היה ויכוח בין הוועדה לממשלה. המיגון החלקי בשיטה של מרחב מוגן לבתי ספר הוא בעייתי ביותר, הוא לא בדיוק מוכיח את עצמו.
שי חרמש:
ההגדרה היא יישובי ספר. במרחב הכפרי נמצאים אזורי תעשייה, כמו אבשלום, כמו אזור ספירים. אלה נופלים בקטגוריה של יישוב. עד היום הם לא בפנים. שימו לב ללקונה הזאת.
נמצאים שני מוסדות חינוך ציבוריים. האחד זה הישיבה בשדרות, השני ספיר, שלא נפלו בקטגוריה של מוסדות חינוך או מוסדות ציבור. צריך לתת מענה לנושא הזה.
מדינת ישראל מחייבת כל גורם תעסוקתי לתת מענה למרכיב ביטחוני. אני ביקשתי לאפשר למפעלים להציג את ההשקעה כהוצאה באותה שנה. דיברתי עם בועז סופר. זאת איזו שהיא הקלה מינימאלית בתזרים.
רענן דינור:
בתנאי שהם נמצאים בתוכנית מאושרת.
שי חרמש:
אני מדבר על להכיר ברכיב הביטחון כהוצאה.
חיים אורון:
השאלה אם יכירו בהם כאילו הם בתוכנית.
רענן דינור:
התוכנית בשנים 2003,2004,2005 עמדה על 370 מיליון. התוכנית לשנים 2006,2007 גבוהה ב20% מהתוכנית שאושרה קודם לכן. זה נכון שיש הפחתה בארנונה, אבל ההפחתה בארנונה, קרי מ50% ל25% במימון ממשלתי, לא נלקחה מהיישובים אלא הוחזרה לתוכנית.
ראובן ריבלין:
כמה מתוך 150 מיליון הולך לארנונה?
שי חרמש:
16.8%.
רענן צריך:
אם אתה משווה תוכנית תלת שנתית לתוכנית תלת שנתית, אז 2003,2004,2005 זה 370 מיליון, כש-2006,2007,2008 זה 450 מיליון. מ370 ל450 זה בערך כ-20%. את שינוי המדרג בארנונה לא לקחנו מהתוכנית, השארנו בתוכנית. אתה באמצעות ההפחתה של 25% בהנחה לתושבים משקיע יותר דרך הרשויות. מה ההיגיון הכלכלי של זה? אתה מנתח מה הבעיה והכלי הנכון כדי להתמודד עם הבעיה. הגענו למסקנה שהרבה יותר נכון לתת סיוע ממוקד לרשויות בתחומים השונים, בין אם בחינוך, בין אם בתעשייה, בין אם בתרבות, בין אם בחקלאות. צוין קודם שאתם מכירים היטב את התוכנית. זאת הדרך הנכונה בנושא של הקצאת המשאבים.
זאב אלקין:
האזרח משלם יותר.
רענן דינור:
נכון, אבל כשאנחנו שואלים את השאלה של סדר עדיפות בתוך התוכנית, אז עמדת הדרג המקצועי לאחר שנומקה שזה התקציב הנכון מבחינת ניצולו. בעולם שאין מגבלות תקציב אפשר לנסח מה שרוצים, אבל בעולם של מגבלות תקציב זאת הדרך הנכונה להקצות את המשאבים. כך קבענו.
זאב אלקין:
האם זאת הייתה עמדה מוסכמת עם עיריית שדרות?
רענן דינור:
המועצות האזוריות, כמו גם העיר שדרות, העדיפו לא להיכנס לסוגייה הזאת. זה הוצג בממשלה , נשאלו השאלות. אלו התשובות שניתנו.הממשלה קיבלה החלטה לאשר את התוכנית כפי שהוצגה על ידי הדרג המקצועי.
אשר לסוגייה של מיגון מוסדות חינוך. הסוגייה נמצאת בבג"ץ. אנחנו בנושאים האלה נתבקשנו לתת, לאורך התנהלות הבג"ץ, תשובות כאלו ואחרות. הבג"ץ קיבל את העמדה של תפישת המרחב המוגן. ראש הממשלה ביקש שאת המרחב המוגן לא נחיל על הגיל הרך, לכן שיחררנו את הילדים שהם עד כיתה ג'. כל התפישה של מרחב מוגן יוצאת מתוך ניתוח של פיקוד העורף של ניהול סיכונים, ולכן בנינו את התוכנית כפי שבנינו אותה.
זאב אלקין:
פיקוד העורף יצא כנגד כל רעיון למגן את כיתות א'. אני זוכר את נציגי פיקוד העורף נוקטים בעמדה הזאת.
רענן דינור:
חבר הכנסת אלקין, אני יכול לדווח לך מה קורה אצלי. אני לא מציע לצטט דברים שפיקוד העורף לא אמר. כך או כך אנחנו מקיימים מערך שלם של התדיינויות מול הבג"ץ. הבג"ץ נוטה לקבל את עמדת הדרג המקצועי בממשלה כפי שאושרה.
אנחנו בנושא קו עימות/ יישובי ספר לא הולכים יישובי אלא מרחבי. זה נתן מענה לעניין.
לגבי הסוגייה של הישיבה בשדרות ומכללת ספיר. יש 2 סוגיות ששייכות למכללת ספיר. יש את סוגיית 4 מיליון השקל המפורסמת.
חיים אורון:
עוד לא נגמרה?
רענן דינור:
עוד לא נגמרה.
חיים אורון:
אמרו לי שזה נגמר.
רענן דינור:
מי שדיווח לך שזה נגמר כנראה לא היה מצוי בפרטים. נכון לאתמול זה לא נגמר. מי שרוצה להתמודד עם מכלת ספיר צריך להתמודד עם הבעיה בכללותה, לא עם הצ'ופציק של הבעיה.
לגבי הישיבה בשדרות. זה מחוץ לקריטריונים. מחפשים דרך נאותה להעביר את הכסף. הבעיה היא לא תקציב אלא ההליך הנכון. אנחנו מחפשים את הפתרון לזה. נכון להיום מטפל בזה הממונה על התקציבים, מר הבר. במידה והוא יעלה חרס, שאני לא מעלה על דעתי שזה יקרה, אני אקח את זה לידיי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה להודות למנכ"ל משרד ראש הממשלה. זה לא היה על סדר היום. אנחנו אתמול בלילה ביקשנו ממנו להציג את התוכנית.
חיים אורון:
מה עמדת הממשלה לגבי החוק הזה?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לפני 8 חודשים הגשנו הצעת חוק לסיוע לשדרות ולעוטף עזה. חתומים עליה כ80 חברי כנסת. הנוסח המתוקן הוקרא בעת דיון של ועדת הכספים בעיר שדרות עם כל הנהגת העיר, עם כל הגורמים הכלכליים, עם ראשי מועצות מקומיות. אנחנו מביאים את זה היום להכנה לקריאה ראשונה. אנחנו סיכמנו שנצביע היום על הצעת החוק. ניקח פסק זמן של שבועיים לתאם עמדות, להגיע לסיכומים ולהסכמות לגבי סעיפים בעייתיים. את הנוסח המגובש, בעידוד ובתמיכה של ממשלת ישראל, נגיש לקריאה ראשונה כעבור שבועיים.
אני רוצה להתמקד בכמה סעיפים שהשתנו מאז שהעברנו את הצעת החוק בקריאה טרומית. כל ההצעה הזאת גובשה ברוח החלטותיה של ממשלת ישראל, ברוח הדברים של חברי הכנסת ובתיאום מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים באותם יישובים שלצורך הסיוע להם אנחנו עשינו את הצעת החוק הזאת. אם הצעת החוק הזאת היוותה איזה שהוא זרז להחלטות של הממשלה מאתמול, דיינו.
אנו מגדירים בסעיף הראשון את אזור שדרות ויישובי עוטף עזה כאזור קו עימות דרומי. אני שמעתי את המנכ"ל שאמר שזאת גם החלטת הממשלה. אנחנו מבקשים לבטל מס מעסיקים בגובה 4% ממעסיקים של אזור קו עימות. אנחנו מדברים על הפיכת האזור הזה לאזור סחר חופשי. אנחנו מבקשים להשוות את ההטבה במס להטבה של קריית שמונה, כולל תקרה של קריית שמונה. אנחנו מדברים על החזרת פטור של 50% מארנונה, כפי שהיה לפני ינואר 2007. אנחנו מדברים על החזר של הלוואות דיור שיהפכו למענקים כעבור 5 שנים. אנחנו מדברים על יצירת מעטפת שלמה של סיוע לעסקים קטנים ולמפעלים. אנחנו מדברים על יצירת קרן לסיוע למפעלים. לגבי מפעלים 70%, לגבי עסקים קטנים 85%. אנחנו מדברים על תגבור של שיערי עזר לתלמידים שזקוקים לכך במקצועות חשבון, עברית ואנגלית. כמובן שבגוף ההצעה גם מובא רעיון להביא את המורים מבאר שבע ומיישובים סמוכים. אנחנו מדברים על תוכנית לעידוד חינוך טכנולוגי וחונכות חינם לאותם בעלי עסקים. לפעמים החונכות לא פחות חשובה מאשר מימון ביניים או מימון ארוך טווח. כמובן שכל מה שאמור לעיל לא יגרע מאותן הטבות שהיו עד עכשיו לאותו אזור. זה הנוסח של הצעת החוק שאנחנו מביאים להכנה לקריאה ראשונה.
שרון אלון:
מה שקורה היום זה שהמפעלים ריקים מעובדים. אתמול לא הגיעו 30 עובדים לקו ייצור אחד. המפעל משותק. נכון שאומרים שפיקוד העורף ייתן פיצויים, אבל עד שהפיצויים יגיעו מפעלים יקרסו וחברות יקרסו. השאלה אם אפשר להקים קרן שלאחר מכן יקזזו את הפיצויים שיגיעו על מנת שהתעשייה המסכנה הזאת תמשיך לחיות ולספק את מקורות הפרנסה למשפחות גם לאחר המקרה הזה. אם היא תתמוטט לא עשינו בזה שום דבר. עד שהחוק יעבור הכל טוב ויפה, אבל זה לוקח הרבה זמן.
ראובן ריבלין:
המפעלים האלה הם מפעלים לתושבי מרחבים מוגנים?
שרון אלון:
אין מרחבים מוגנים.
חיים אורון:
ההגדרה של קו עימות לא מאפשרת לפצות על היעדרות של עובדים?
שגית אפיק:
זה צריך להיות יישוב ספר. שדרות היא לא יישוב ספר.
חיים אורון:
קריית שמונה היא יישוב ספר?
שגית אפיק:
כן.
שרון אלון:
את הספקים בבנקים לא מעניין שהעובדים לא מגיעים לקו ייצור. הזמנות מתבטלות והבנקים מוציאים את הכספים. הכל צריך להמשיך ולזרום הלאה. את אף אחד לא מעניין שיש מלחמה בשדרות. בהצעת החוק מדובר רק על עסקים קטנים. המפעלים הגדולים מספקים הרבה עבודה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מציינים שם גם מפעלים.
שרון אלון:
עד מחזורים של 30 מיליון. מה קורה למפעל מעל 30 מיליון? לא מגיע לו כיוון שהוא נותן תעסוקה ל150 אנשים או למשפחות? זה חייב לקבל טיפול בהצעת החוק הזאת.
אבי זיו:
השטח המקורה של המפעל שלנו הוא 8500 מטר. זה בוודאות לא יכול להספיק לאותן 15 שניות מרגע יישמע "צבע אדום" ועד הגעה למקלט. יש במפעלים כמה בעיות שיכולות להיפתר בתקציב זעום ובמיידי. מדברים על חיבור המפעלים למערכות כריזה של ה"צבע האדום". אני מבין שאנשים שלא היו בשדרות ושומעים את מה שאני אומר בכלל לא מבינים על מה אני מדבר, אבל את הנושא של ה"צבע האדום" במרבית המפעלים עדיין לא שומעים. אלה דברים אלמנטריים. מדובר על השקעה של כ-10 אלפים עד 20 אלף שקל למפעל. זה לא מסודר עד לרגע זה. ניתן להביא למפעלים מקלטונים שמכילים כל אחד כ12 אנשים.
ראובן ריבלין:
מה אמרו לכם בפיקוד העורף כשביקשתם את הכריזה ?
אבי זיו:
חלק מהמפעלים פתרו את בעיית הכריזה אצלם בתוך המפעל, אבל החיבור בין הכריזה הכללית למקומית עדיין בעייתית. ברוב המפעלים זה עדיין לא עובד.
הנושא הזה של המקלטונים. מדובר בהשקעה מזערית של כ50 אלף שקל למקלט. מדובר בשני מקלטונים לכל מפעל לא מסודר. אנשים שמגיעים לעבודה לא יודעים אם הם יחזרו הביתה.
הנושא השלישי זה מיגון זכוכיות. מדובר בתקציבים זעומים של כ10 אלפים שקל למפעל כדי שהזכוכיות לא תתנפצנה על עובדי המפעלים. זה לא מורכב.
הנושא הרביעי הוא הסעות עובדים. חלק נכבד מהעובדים התפנו עם המשפחות שלהם לבאר שבע או לצפון. בכדי להביא אותם לעבודה אנחנו צריכים לארגן להם הסעות. מדובר בתקציב מזערי. זה גם נושא לא מסודר.
סוף כל סוף האזור הזה הוגדר כפי שהוגדר - אני שמח על כך - אבל המגבלה שלנו היא שכשהעובדים נשארים בבית הם מקבלים את שכרם מהמדינה. אין להם שום מוטיבציה להגיע למקום העבודה. למה להם להתנתק מהאישה ומהילדים ולהגיע לעבודה? מדובר בתקציב זעום. צריך להקצות 1000 שקל לעובד שמגיע למקום עבודתו בתקופה הזאת. צריך לתת בונוס.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את הבעייתיות שאתה מעלה ראינו בשדרות ביום חמישי. במפעל הולנדיה נפל טיל בין יום חמישי לשישי.
אבי ברססט:
בעקבות הביקור שלכם הגיעו מכוחות הביטחון כדי לבדוק את הכשירות. רצו לדעת איפה יש מקלט. אנחנו השקענו ויש לנו מקלט מסודר, אבל כשרציתי לערוך את הישיבה איתכם במרחק של 150 מטר מהמקלט אמרו לי שאין 10 שניות לרוץ למקלט וחייבים להעביר את הישיבה למקום אחר. אצלנו במפעל מדובר על למעלה מ12 אלף מטר מרובע. אין שום דרך להגיע למפעל הזה. בודדים הם אלה שיכולים להגיע בזמן קריאה.
חיים אורון:
כמה עובדים יש לכם?
אבי ברססט:
80 עובדים. העניין של המקלטונים זה דבר שיכול להיפתר מחר בבוקר. יש לנו תוכנית מיגון מסודרת. עם 4 מקלטונים במפעל כמו שלי אנחנו מסודרים. זה על מנת לתת לנו שקט נפשי.
אורי נעמתי:
אני מברך על החוק. בחוק הזה יש כמה מרכיבים שהם מאוד חשובים גם בראייה העתידית. אנחנו עכשיו מדברים בשיא עונת הקאסמים. כאחד שמנהל את המועצה כבר 5 שנים תמיד יש שיא, אחרי זה יש שקט ואחרי זה עוד פעם שיא. המטרה שלנו היא לא רק לשרוד אלא לגדול. הנושא של משכנתאות ועדיפות לאנשים שבאים למועצות ולעיר מאוד חשוב. זה קיים בחוק.
החוק הזה מטפל בכל הנושא הציבורי . אין פה כסף למועצות. אנחנו לא הסכמנו ונלחמנו קשות נגד הפחתת הארנונה. למפעלים ששורדים במציאות הקשה הזאת מגיעה הנחה בארנונה. אנחנו מקווים שבמשא ומתן מול כל הגורמים לא ייקחו מפה את המרכיבים החשובים.
ראובן ריבלין:
ההצעה שמונחת בפנינו היא הצעה מאוד מבטיחה. היא כוללת מרכיבים שהם חיוניים לקיום של האזור. יש אי ודאות. אנחנו לא עושים חצי עבודה אלא הצהרת כוונות. זאת לא הצעת חוק, זאת הצהרת חוק, כי מה שיבוא לפנינו בקריאה ראשונה זה מה שהממשלה תסכים. את מה שהממשלה מסכימה אנחנו יודעים גם היום. אני לא מבין איך לא מחברים כל מקום שיש בו סכנה, בין בעבודה, בין באזור התעשייה, בין בקיבוץ, בין בעיר או במושב, למערכת הכריזה. זאת החובה הראשונה של מפקדת העורף. אלה הם דברים שלא מתקבלים על הדעת. הצעת החוק של חבר הכנסת שי חרמש מצוינת, אבל היא תובא לקריאה ראשונה רק לאחר שיסוכם בין הממשלה לבין הוועדה מה הם המרכיבים שהם מסכימים ומה הם המרכיבים שהם לא מסכימים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה מדבר על הצעת חוק מיגון?
ראובן ריבלין:
על כל המרכיבים שנמצאים פה ושבסופו של דבר הממשלה תבוא ותאמר שהיא לא יכולה מבחינה תקציבית. אני מציע שנודיע לממשלה ש80 חברי הכנסת שחתמו מביאים את הצעת החוק כפי שהיא, אלא אם כן הממשלה תביע את עמדתה. אם היא תביע את עמדתה לגבי עניינים ששי לא מוכן להסכים להם, אנחנו נקדם את הצעת החוק שלנו עם למעלה מ50 חברי כנסת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בדיון הראשון שנערך בבוקר חבר הכנסת ליצמן שאל את אנשי מכון הגנזים אם היה דרוש "דיון מהיר" על מנת שהם ישלמו משכורת לעובדים. התשובה הייתה ברורה. אם הצעת החוק שלנו הייתה דרושה על מנת לעודד את הממשלה לעשות את הצעדים לכיוון הנכון, דיינו. אם הממשלה תכניס בתקנות שינוי בארנונה ודברים אחרים, אז אני וחבר הכנסת שי חרמש נוותר על הקרדיט.
ראובן ריבלין:
תודיע לממשלה שאם תוך שבועיים היא לא מביאה הצעה ברורה שתתקבל על דעת הוועדה אנחנו נעביר את הצעת החוק הזאת.
חיים אורון:
אני לא אוהב לחתום על חוקים שהמפתח הוא בידי חברי הקואליציה. אני בחרתי להיות באופוזיציה מבחירה חופשית. על החוק הזה חתמתי כי אמרתי סובב עזה, שדרות. אני אפילו לא מבקש שום טובת הנאה או הגנות על זה. אתם רוצים אותנו בשביל להגיע לפשרה עם הממשלה שלכם, כשרק מה שיוסכם עם הממשלה שלכם יבוא לכנסת. אני אפילו לא אוכל לבוא ולהגיד שאני מביא למליאה את החוק המקורי, כי אתה מחזיק אותו אצלך. אני לא במשחק הזה. אני לא עובד אצלכם. אם לא תישארו עם החוק שאני חתמתי עליו, אני אעלה את החוק שלי. אני רוצה לראות מה תעשו עם החוק שלכם, שאני חתמתי עליו, כשהוא מגיע למעלה. אני לא רוצה להיות כלי שלכם כי אתם לא מצליחים לדבר עם ראש הממשלה. בשביל זה אין לי וולבו, בשביל זה אני נשאר במיעוט. מה הבעיה הכי גדולה? שיושבים מסביב אנשים שבטוחים שמה שכתוב פה יש. אני רוצה לדווח לכם שאין. באחוזים מאוד גדולים אין. נער הייתי וגם זקנתי. ישבתי פה בהרבה מאוד דיונים ובימים לא פשוטים.
אני לא מצליח להבין למה אי אפשר להביא 4 מקלטונים למפעל . אני אפילו אגיד לך איפה הם זרוקים. קחו מנוף ושימו אותם שם. חברים, יש לנו תפקידים. אם אתם רוצים אותי שותף לקרן לעסקים קטנים, לקרן לעסקים בינוניים, אני שותף איתכם. זה חוק שממשלה מגישה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה היא לא הגישה?
חיים אורון:
אתה צריך להסביר לו למה הממשלה לא הגישה. הכל התערבב פה. שום שר לא אחראי, שום חבר כנסת לא אחראי על המפלגה שלו. אנחנו משחקים משחקים. אני רוצה את המשחק הזה להפסיק, כדי שהציבור ידע מי דיבר ולא קיים, מי הבטיח וינסה לקיים עם כוחות דלים, ומי מורח סיפורים. אני לא מורח סיפורים. כשהייתי נגד כמה הצעות שהממשלה הציעה אורי כעס עלי, אלון כעס עלי, אפילו ראש העיר שדרות כעס עלי. יש פה המון דברים טובים. אני מצפה בכיליון עיניים לשמוע את נציגי הממשלה, לראות איך הם סוגרים את הפער. מה שפה זה לא 370 מיליון שקלים.
עליזה כלפון:
אנחנו בשם מחוז דרום מברכים על היוזמה של הצעת החוק. היינו רוצים להציע שינוי בשני סעיפים. הסעיף הראשון בקשר לשעות התגבור. מתוך הניסיון שלנו היינו ממליצים ששעות התגבור יהיו במהלך יום הלימודים, כי בסוף יום הלימודים כשמסיימים יש קושי לתת שעות תגבור. את זה אנחנו אומרים מתוך ניסיון שהשנה אנחנו מפעילים תקציב של כמעט 3 מיליון שקל של שעות תגבור בשדרות. אנחנו רואים שזה מתבצע במהלך יום הלימודים בצורה אפקטיבית.
הדבר השני שאנחנו ממליצים זה לא להגדיל את המקצועות. אנחנו בעד זה שצריך לקדם את מקצועות היסוד, אבל לתת אפשרות של גמישות. הכי חשוב להיענות לצרכים של כל בית ספר ובית ספר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כתוב בהצעת החוק שזה יקבע על ידי משרד החינוך.
בועז סופר:
בחלק מהמקרים יש לנו בעיות שהן בעיות רוחביות. אתם מכירים את הטיעונים שלנו על הנושא של הקריטריונים. לתת הטבת מס מוגדלת לשדרות מאוד יכול להיות בעייתי, מאוד יכול להיות שלא. זה מהפאן המשפטי. מהפאן הכלכלי אנחנו מתנגדים להטבות מס ביישובים. זה לא כי אנחנו רעי לב, אלא כי אנחנו חושבים שהאפקטיביות של זה נמוכה. אני לא חושב שבמקרה של שדרות התוצאה תהיה שונה.
מונחת לפתחה של הממשלה הצעת חוק שעושה סדר בנושא של הקריטריונים להטבות מס ביישובים. אני סבור שזה יכול להיות מעט בעייתי. זה לא שיש יישוב חדש שמוסיפים, אלא פשוט משנים את התוואי.
לעניין הטבות במס מעסיקים. ממשלת ישראל החליטה לבטל את מס מעסיקים בירושלים. אנחנו סבורים שנכון וראוי לפעול לביטול מס מעסיקים באופן ליניארי בכל הארץ, לא בהכרח לפי אזור גיאוגרפי. אני מודה שאני מתקשה למצוא טיעונים מאוד חכמים כשמישהו בא ואומר שהממשלה החליטה לבטל לפי אזור גיאוגרפי, כשעכשיו אתה צריך להתנגד למה לתת לפי אזור גיאוגרפי. הממשלה החליטה לפי ירושלים. אנחנו סבורים שהמשך ביטול מס מעסיקים צריך להיעשות בצורה הדרגתית על פני כל הארץ. לא בטוח שנדע לבוא ולומר למה שדרות היא לפני ענף אחר. זה לא חייב לפי אזור גיאוגרפי, זה יכול להיות בתי חולים. אנחנו צריכים לדרג ולהסביר למה.
לעניין של אזור סחר חופשי. מדובר בהקלה או בסבסוד עלות מעסיקים. היום באזור סחר חופשי אילת יש הטבה במס למעסיקים. אותה לא ביקשנו לבטל. ההטבה הזאת ניתנת בצורה של 20% משכר העובדים, אך לא יותר מסך המס ששולם בפועל. הבעיה היא דואלית. כ80% בעיר שדרות לא משלמים מס כי הם לא מגיעים לסף המס בגלל הזיכוי שיש במס הכנסה. בגין אותם 80% למעסיק יהיה 0. זה אומר שזה עולה מעט אבל האפקטיביות מצומצמת. נכון שזה יכול לעזור לחלק מהמפעלים שמשתכרים שכר שהוא יותר 8000 ו9000 שקלים.
שי חרמש:
אותם אתה רוצה לעודד.
בועז סופר:
העלות של מס מעסיקים היא כ7 מיליוני שקלים. העלות של ההטבה במס הכנסה היא כ35 מיליון. העלות של הסעיף השלישי, שזה הטבות מס למעסיקים, היא כ15 מיליון שקלים. סך כל העלויות זה 57 מיליון שקל. אנחנו סבורים שיש פה השלכות רוחב מסוימות. חלק דרמטיות, חלק לא דרמטיות. אני חושב שמוסכם שנמצא זמן לראות איך אפשר לחיות עם הדברים.
עמית לנג:
מקומם של דברים כמו ארנונה, הקרן לעסקים קטנים, נושאים של הלוואות ודיור צריך להיות במסגרת של החלטות ממשלה, לא בחקיקה פרטנית. עניין הארנונה זה בין 16 ל20. קשה לנו לאמוד את הנושאים של שיקום, אבל אני יכול לומר שמהניסיון שלנו מרב ההטבות יתגלגלו לקבלנים, לא בהכרח לתושבים. זה בגלל אופי הענף. הדבר מתגלגל מיד לעלייה במחיר. לדעתנו חבל להשתמש בכלי הזה באופן הזה.
חיים אורון:
אני ראיתי שבירוחם מכרו מיד את המגרשים.
עמית לנג:
אני דיברתי על המחיר. גם בעניין סיוע לעסקים קטנים יש הגדלה של הערבות בהתאם לגודל המפעל. אנחנו מתנגדים לזה. יש לזה השלכות בכיוונים אחרים. הנושאים של חינוך ותגבור הם עניין של מקור תקציבי. זה יבוא מהצפון.
חיים אורון:
כל התוספות פה ירדו ממקומות אחרים. אני אוסיף סעיף שאומר שכל התוספות פה מגדילות את גג תקציב המדינה. אנחנו נראה שכל החברים יצביעו על זה פה. זה הדבר היחידי שחשוב.
דלית זמיר:
העמדה של הממשלה וועדת השרים הייתה להתנגד להצעת החוק. יש כמה דברים שהם לאו דווקא כלכליים. יש כמה בעיות משפטיות בחוק, כמו למשל הגדרה של אזור. יש פה הגדרה של 7 קילומטר. כתוב שבסמכות שר האוצר לקבוע ללא כל קריטריון.
ראובן ריבלין:
גם בצפון זה כך. יש הגדרה של מרחק ומפה.
דלית זמיר:
אנחנו סבורים שבחקיקה ראשית צריך קריטריונים. הדבר הכי חשוב זה עניין של חוק שיקים ללא כיסוי. לא מדובר בהטבה שניתנת על ידי המדינה, אלא על פגיעה באנשים שמקבלים את השיקים. אין פה הטבה. צריך להבהיר את זה. אנחנו סבורים שזאת טעות.
אבי פלדמן:
צריך להבין שהנושא של עסקים קטנים מוסדר על ידי המערכת הבנקאית באמצעות מכרז שהמדינה יצאה אליו. אי אפשר לכפות על הבנק את התנאים שהמדינה רוצה שניתן לעסקים הקטנים. אם רוצים צריך להקים קרן שמתוקצבת על ידי המדינה. זה לא יכול להיות במסגרת של הקרן הנוכחית שמופעלת בדרך של מכרז. צריך להסדיר את הנושא של עסקים קטנים. יפה אם יעשו את זה בחקיקה. יש מהלכים בתוך המדינה ובהצעות פרטיות. זה צריך לקבל הסדר בלי שום קשר לטיפול הנקודתי. הטיפול הנקודתי כמו שהוא קיים היום צריך להיעשות בהחלטת ממשלה נוספת שתגדיר את התנאים שהממשלה מעמידה. זה לא יכול להיעשות בחקיקה. אי אפשר בחקיקה לכפות על הבנק לתת תנאים מסוימים.
ראובן ריבלין:
אתה אומר שצריך חקיקה נפרדת.
אבי פלדמן:
לנושא העסקים הקטנים בכלל.
ראובן ריבלין::
תביא לנו הצעת חוק.
אבי פלדמן:
בסוף תקופת המלחמה הועמדה קרן לטובת עסקים קטנים. היא עבדה דרך החלטת ממשלה. היא עבדה באופן תקציבי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
היא הייתה מאוד לא יעילה.
אבי פלדמן:
היא העמידה כ1500 הלוואות בסך כולל של 64 מיליון שקלים.
חיים אורון:
אני מבקש להוסיף להצעת החוק לקריאה ראשונה את המשפט הבא: "הוצאות שנגזרות מחוק זה יגדילו את התקציב בהתאמה". אני מבקש שיוזם החוק יהיה חבר הכנסת סלומינסקי, כדי שאני אדע שאני לא כלי בידכם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מבין שאתה רוצה לקבור את החוק.
ראובן ריבלין:
אני מסכים לריישה של דבריו של חיים אורון. לא שחבר הכנסת סלומינסקי לא מצוין, אבל אני חושב שאתם יכולים לעמוד מאחורי החוק. שמענו את כל נציגי הממשלה כאן. ממה ששמעתי מנציגי הממשלה אין דבר אחד שנמצא בחוק שהם מסכימים לו. אנחנו, 80 חברי הכנסת שחתמנו, צריכים להבין שלא נוכל לקדם את החוק ואנחנו קוברים אותו אם אנחנו באים ואומרים שממשלת ישראל צריכה להסכים לכל דבר. אם אתה אומר שבועיים, אני לא רואה מדוע כתנאי לשבועיים שאנחנו נותנים לא תהיה כריזה בכל מקום. אלה דברים שהדעת לא סובלת שהם לא קיימים היום.
עברתי הפגזות במלחמת השחרור. במלחמת השחרור ידענו שנצליח, ידענו איפה להתחבא, איפה להסתתר, איך לחיות. החיים שם הם בלתי נסבלים. אני מציע שהממשלה תעשה את כל אותם דברים שלא צריך בשבילם תקציב. אנחנו נודיע לממשלה בעוד שבועיים שאנחנו מעלים את זה לקריאה ראשונה. אם הם לא מביאים לנו דבר שאנחנו מסכימים עליו, הנוסח של החוק הזה עולה לקריאה ראשונה. כך הממשלה תבין שאנחנו לא משחקים ולא מצהירים הצהרות, אלא מתכוונים ברצינות. אנחנו רוצים את החוק. אנחנו מבינים שהממשלה מסכימה לרובו, למרות שהיא אומרת שהיא לא, ולכן אנחנו מודיעים שבעוד שבועיים אם הממשלה לא מביאה נוסח אנחנו מעבירים את החוק הזה ומעלים אותו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.
אלי אפללו:
מה שאמרת הוא בחלקו נכון. הממשלה צריכה לעשות מה שהיא צריכה לעשות. אנחנו נקבע זמן קצר. אני חושב שיותר טוב שנבוא יחד עם כל המשרדים שהיום אומרים לא. אני חושב שעדיף שתהיה הסכמה, שעדיף שיהיה קונסנזוס מוחלט. בסופו של דבר מביאים את זה להצבעה למעלה. אני מציע לחכות שבוע, שבועיים, כאשר אם לא תהיה הסכמה יהיה לנו את החוק .
שי חרמש:
הזמן קריטי. כל רגע נסגרות חנויות בשדרות. זאת תמונה נוראית. המצב שסוחרים בשדרות אומרים שהמוצרים אצלם על המדף והשיקים בבנק הוא מצב שאי אפשר להמשיך אותו.
שיקולי עלות תועלת. אף אחד לא יבוא היום לשדרות אם תיתן 40% פטור ממס הכנסה. תחת פצצות אף אחד לא בא. המקסימום שישנו זה שמשם לא ילכו. אין בכלל מרכיב של הגדלת תעסוקה. במקום משיכת חבל יהיה את הקטע של עוגן. עוגן מחזיק את מה שנמצא כדי שלא יברח.
אני מסכים להידברות, כי בלי הידברות לא נשיג שום דבר. בעימות פרונטאלי עם כל החבורה פה לא נשיג כלום. בועז, קצרו טווחים. תעשו מאמץ לבוא בשבוע הבא. אל תמשכו זמן, כי כל דקה שהציפיות לא מתממשות האנשים חוזרים הביתה ואומרים שהם מקבלים קדחת. עוד תריס יורד, עוד סורג יורד, עוד דלת ננעלת, עוד עסק נסגר. הזמן הוא קריטי. עוברים לילות שאי אפשר לישון.
מגלי והבה:
אני נוטה להסכים עם דעתו של ג'ומס. מה הערובה שהחוק הזה יבוא בעוד שבועיים לדיון ולהצבעה? אני לא יודע. למה שלא נשים עכשיו את התנאי לממשלה ולכולם? היינו בשדרות, הצגנו את זה לראש העיר ולכל האנשים ששמעו אותנו. עכשיו אנחנו אומרים שהממשלה תחליט. בזה אנחנו נותנים חבל ארוך. היו הנחות מס לצפון שנכנסו במסגרת תיקוני חוק שהממשלה התחייבה. אמרו שלא יעבור תקציב עד שיכניסו את שני היישובים או את 4 היישובים. אנחנו חייבים להעמיד את הממשלה במבחן. צריכה להתקבל החלטה שהחוק הזה יעלה בעוד שבועיים, בעוד שלושה עם העלות התקציבית שתהיה. שלא יספרו לאנשים שאין עודף תקציבי. יש כאלה שמסתכלים בעיני התושבים של שדרות, אבל אנחנו לא מצליחים להסתכל בעיני התושבים. אנחנו לא נוכל להביא היום לאכזבה נוספת לאותם תושבים.
זאב אלקין:
אני בדעה כמו חבר כנסת מגלי, שחובתנו כוועדה להצביע על זה היום. כך אמרנו בביקור. אם הממשלה והקואליציה רוצים לפתור את הבעיה בעצמם, שיגישו רוויזיה, אבל הועדה היום חייבת לאשר את החוק .
חיים פיאלקוב:
בסעיף 6(ד) אתם דורשים מגורים במקום. כל תוכניות הסיוע מתנים את הסיוע לא במגורים אלא בבעלות. אני מציע שנישאר צמודים לזה. מכיוון שאין כאן סכומים מאוד קשה להעריך את משמעויות ההטבה. אנחנו סבורים שרצוי במקום לתת מענק לתת השתתפות בהחזרים, מכיוון שזה כלי שהוא יעיל יותר וייתן מענה לבעיה של עלייה במחירים.
שלמה גוטמן:
סעיף 8 מדבר על שיקים ללא כיסוי. מי שמבצע את זה בפועל זה הבנקים המסחריים בישראל. סעיף 8 קושר לסעיף 14. הצורה שהבנקים המסחריים עובדים עם בנק ישראל בנושא של חוק שיקים ללא כיסוי הוא הגבלה לפי מספר חשבון. להגבלה לפי מספר סניף יצטרכו היערכות. החוק מאוד קשה ליישום, בעיקר עם האמירה בסעיף 14 שזה מיידי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני בטוח שהדבר הזה הוא החלק הכי פשוט. לא תהיה התעקשות דווקא על הסעיף הזה.
גל לניאדו:
אני מציע שבסעיף 5 יהיה מנוסח שההנחה תהיה הגבוהה שביניהן, לא בנוסף.
אריה פח:
אם יתקבל הסעיף של שיקים ללא סיכוי תהיה פגיעה מאוד קשה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו נדון לעומק כאשר נדון עם המשרדים לקראת קידום ההצעה הזאת לקריאה שנייה ושלישית. כשיזמנו את הצעת החוק הייתי באופוזיציה. אני מציין את העובדה הזאת כי אני לא שינתי את עורי מאז שהצטרפתי לקואליציה ומאז שהפכתי להיות יושב-ראש ועדת הכספים. אני עדיין חושב שהצעת החוק הזאת מאד צודקת, הכרחית ובדיוק עכשיו צריכה להתקבל. אם תבדקו את הנוסח המקורי של הצעת החוק עם הנוסח הזה אתם תראו שהנוסח הזה יותר מחמיר מבחינת הממשלה. להאשים אותי שאני לא רוצה לקדם את ההצעה הזאת או שאני רוצה להעביר את זה לחבר הכנסת סלומינסקי, שהוא ראוי מאוד, זה פשוט לא נכון. אני מבקש ממך, חבר הכנסת אורון, שתוריד את ההצעה הזאת.
אנחנו היום בוועדת הכספים נאשר את הנוסח הזה כמו שהוא לקריאה ראשונה. הממשלה מתנגדת לנוסח הזה. סיכמנו איתה שאנחנו מעבירים היום בקריאה ראשונה בכל מקרה. זה מה שהיועצת המשפטית ניסתה להסביר. מה שיעלה לקריאה ראשונה במליאה זה הנוסח הזה שאנחנו מצביעים עליו היום. בפרק זמן של שבועיים נבוא להידברות עם כל משרדי הממשלה, נגיע לדבר המוסכם ביותר והראוי ביותר. אם תוך כדי כך הממשלה תגיע לאיזה שהם פתרונות, כמו שהיא הגיעה אתמול לגבי קו עימות, אז נוותר. אנחנו לא מתיימרים לקחת קרדיט לעצמנו, אנחנו רוצים לעזור לאזור. אנחנו בתוך שלושה שבועות נגיע לסיכומים עם משרדי הממשלה. כיוון שהנוסח הוא זה שנצביע עליו היום בוועדה, אני כיושב-ראש הוועדה מפקיד מכתב התחייבות שהנוסח שנקדם לקריאה שנייה ושלישית יהיה נוסח מתואם עם משרדי הממשלה. זה ראוי.
ראובן ריבלין:
ההצבעה שלנו היא ההצבעה הקובעת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ההצבעה היום היא על הנוסח שיובא למליאה.
זאב אלקין:
כמו שאתה לוקח על עצמך לתאם עם משרדי הממשלה, כך חשוב שהממשלה תודיע בקריאה ראשונה שהיא לא מתנגדת לחוק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מציע שלפני שנעלה את זה למליאה נגיע להסדר עם הממשלה. אני לא יכול לכופף להם ידיים מבלי לשמוע את דעתם על ההצעה שלך.
חיים אורון:
כשהצעתי את סלומינסקי זה לא היה מתוך אי אמון בך, אלא מתוך האבחנה שקיימת בין תפקידך כיושב ראש הוועדה ונציג הקואליציה ובין תפקידי כאיש האופוזיציה.
אני מבקש להצביע על התוספת שאומרת שעלויות חוק זה יהיו מעבר לתקרת ההוצאה.
ראובן ריבלין:
אני מבקש שאת ההצעה הזאת נעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
חיים אורון:
אוקיי, אני מוותר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מעלה להצבעה את הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007 (פ/2012), של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שי חרמש, יורי שטרן ואחרים, עם השינוי שבמקום מצפה רמון יבוא קריית שמונה. מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה
הישיבה ננעלה בשעה 12:30