פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 198
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, י' בסיוון התשס"ז (27 במאי 2007), שעה 10:00
סדר היום:
תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי), התשס"ז-2007.
נכחו:
חברי הוועדה:
היו"ר מנחם בן-ששון
מוזמנים:
אביה גליקסברג – פרקליטות המדינה
עו"ד קרן גלאון-לחנו – הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק יואב תלם – יועץ לענייני חוקה, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ שירה זמיר – קצינת מעבדה במחלקה לזיהוי פלילי, משטרת ישראל
עו"ד נעה ברודסקי-לוי – המועצה לשלום הילד
טל קרמר – מנכ"ל איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
עו"ד רחל הלמן – יועצת משפטית של איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
גלי בן-אור – משרד המשפטים
יועצת משפטית: עו"ד אפרת רוזן
מנהלת הוועדה: דורית ואג
רשמת פרלמנטרית: שלומית כהן
תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
(הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי), התשס"ז-2007
היו"ר מנחם בן-ששון:
אורחים יקרים, ברוכים הבאים, שבוע טוב. אנחנו עוסקים בתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי), התשס"ז-2007. מדובר בהמשך לעבודה שכבר עשינו אותה בעניין עבודה מול מאגרי הנתונים. היום אנחנו עוסקים בטופס. זה צריך להיות טופס שעוסק באדם שאיננו חשוד ואיננו נאשם. המשטרה רשאית להציע, בנסיבות מסוימות הכתובות בחוק. אם היא מציעה, היא צריכה להסביר בצורה מפורשת מה המשמעות של הצעה שכזאת, מה השימוש שיכולים לעשות בחומר כזה. גם אם אדם נותן את ההסכמה שלו, יש רמות שונות של הסכמה. יש הסכמה לסוג אחד של מאגרים לעומת סוג אחר של מאגרים, גם זה צריך להיות בטופס. קראתי טיוטה של נוסח אחד, והבנתי שיש על כך הערות.
גלי בן-אור:
אנחנו קיבלנו את ההערות של מרכזי הסיוע אתמול בשיחה לילית ארוכה והבוקר. מה שחשוב לי לציין, כפי שאמרתי לרחל הלמן, שהטופס לא מיועד אך ורק לקורבנות, להיפך, הוא מיועד גם לקורבנות וגם למגוון רחב של אנשים אחרים שעשויים לתת את ההסכמה שלהם על גבי הטופס הזה. מכיוון שזה טופס אחד המיועד לכל האוכלוסיות האלה – בחלקם מתנדבים, בחלקם אנשים שעשויים להיות בבוא היום חשודים אבל נכון להיום אינם חשודים עדיין – הוא פונה באותה לשון לכולם. כשאתה פונה לאוכלוסייה כל כך רחבה ושונה בטופס אחד, יכול להיות שאתה קצת פחות נחמד לקורבנות מכפי שהיית צריך, אבל זה טופס משטרתי, ומאחוריו יעמוד גם שוטר שיסביר את הדברים ויבהיר אותם. אני מניחה שהוא אמור להיות והוא יהיה הרבה יותר אמפטי ומסביר ומקרב את העניין לקורבן של אונס מאשר לאדם שהוא באיזשהו מעגל רחב של חשודים פוטנציאליים. אבל כיוון שהטופס הוא אחד, אנחנו צריכים לקבוע בו לשון מסוימת.
אני מציעה שנעבור על הטופס. חלק מההערות בוודאי שאפשר לשלב כדי שהטופס בכל זאת יהיה יותר ברור ויותר מובן, ואני חושבת שאין מניעה מבחינתנו. אבל אנחנו לא רוצים להחליף את הטופס שמוצע כאן בפני הוועדה. זה טופס שנעשתה עליו עבודה רבה, ואנחנו חושבים שהוא אמור להתאים לכל הסיטואציות.
עו"ד אפרת רוזן:
אני קוראת את הנוסח:
"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14א ו-15(א) לחוק סדרן הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996 (להלן – החוק), בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הסכמה לחיפוש ולהשוואה – הסכמתו של אדם שאינו חשוד לעריכת חיפוש בגופו לפי סעיף 14 לחוק, וכן הסכמתו לעריכת השוואה של נתוני זיהוי לפי סעיף 14א(א) לחוק, יינתנו על גבי הטופס שבתוספת". התופסת היא למעשה הטופס.
בתקנה אחת יש לנו תיאור היחידה, התאריך ומספר הדגימה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
האם יש הערות עד כאן? אין.
עו"ד אפרת רוזן:
טופס למתן הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד והסכמה להשוואה של נתוני זיהוי, לי סעיפים 14 ו-14א לחוק. פרטי הנדגם – מספר זהות, דרכון או תעודה אחרת, שם פרטי, שם משפחה, שם האב, כתובת, תאריך לידה ומין.
לאחר מכן יש פרטי השוטר הדוגם או בעל המקצוע הרפואי הדוגם. שם יש גם המספר האישי או תעודת זהות, דרגה, שם פרטי, שם משפחה, תפקיד ומקום השירות.
עו"ד רחל הלמן:
כיוון שהשוטר נדרש לחתום שהוא מילא את החובות שלו על-פי החוק, מה מקומו של בעל המקצוע הרפואי כאן, והאם הוא מחליף את השוטר? כי על-פי החוק השוטר הוא זה שצריך להסביר. ואם הוא לא מחליף את השוטר, איך הנפגעת תדע מהם פרטי הזהות של השוטר שהיא פגשה?
גלי בן-אור:
את ההסבר צריך לתת מי שלוקח את הדגימה. כיוון שיש דגימות שיכול לקחת אותן רק בעל מקצוע רפואי, הוא זה שמסביר. אם זו דגימה שנלקחת באמצעות מטוס, שזה גם שוטר מוסמך לקחת, הוא זה שייתן את ההסבר.
עו"ד רחל הלמן:
אבל רק השוטר חותם.
עו"ד אפרת רוזן:
החתימה היא של הדוגם.
עו"ד רחל הלמן:
בסעיף 14(ב) כתוב: "לא יערוך שוטר חיפוש אלא אם כן הסביר". לא מוטלת כאן חובה על בעל התפקיד הרפואי להסביר משהו, על-פי החוק.
עו"ד אפרת רוזן:
הדוגם יכול להיות גם בעל המקצוע הרפואי או השוטר הדוגם. שניהם נחשבים כדוגמים לפי החוק.
עו"ד רחל הלמן:
למה שבעל המקצוע יחתום על טופס כזה? זה טופס של השוטר, הוא נשלח מהמשטרה. שיתוף הפעולה שזוכים לו מאת הרופאים הוא בעייתי, ובזמן האחרון הם לא תמיד מוכנים לבצע את הבדיקות. זאת אומרת, נראה לי משונה שהחתימה שלו שהוא עשה משהו נוסף מעבר לבדיקה תופיע בטופס, אם אין לו חובה בחוק להסביר.
עו"ד אפרת רוזן:
יכול להיות שצריך לבדוק אם צריך בחוק שהדוגם צריך לתת הסבר מפורט. השאלה היא האם עכשיו, כשיש לנו טופס, את מעדיפה לוותר על זה שהדוגם, שהוא בעל מקצוע רפואי, יעשה את זה. אני מעדיפה לחייב אותו ושיחתום ושיסביר.
עו"ד רחל הלמן:
אבל הוא לא בהכרח יחתום. זה להוציא לאוויר העולם טופס שמולו יש רופאים בבתי-חולים שאין להם שום קשר לעניין הזה. הם לא עושים את זה כחלק מהסמכויות שלהם.
עו"ד אפרת רוזן:
התפקיד של הדוגם הרפואי כן קבוע בחוק.
עו"ד רחל הלמן:
אין לו חובה לעשות את זה.
גלי בן-אור:
לפי סעיף 11ב שוטר יכול להורות על נטילה בידי בעל מקצוע רפואי.
עו"ד רחל הלמן:
בוודאי שלא השוטר לוקח את כל הבדיקות, אבל חובת ההסבר היא על השוטר.
עו"ד אפרת רוזן:
ההסבר לפי החוק לא מוטל על בעל המקצוע, הוא מוטל על השוטר. יכול להיות שזה משהו שצריך לשקול שינוי שלו בחוק. אם אנחנו רוצים שהדוגם שהוא בעל מקצוע רפואי יחתום וכן יעשה את הדברים האלה, ואני חושבת שאפשר לחייב אותו במקרה הזה באמצעות הטופס להסביר, השאלה היא אם את לא מעדיפה את זה.
עו"ד רחל הלמן:
אבל הוא מסביר פה גם עניינים של החקירה. זה לא עניין לרופא לחתום על זה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ההערה היא ברורה. את אומרת שהשוטר הוא היחיד שצריך להסביר, ולכן השוטר צריך לחתום ולא בעל הדגימה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
אין בעיה. למרות שלדעתי זה פחות טוב. אני חושבת שעדיף שההסבר יינתן על-ידי רופא.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אם לא נתתם לו חוק, אתם לא יכולים.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
התיקון המקביל לזה יהיה: "הודעתי לנ"ל כי מבוקש" ולא "אני מבקש".
עו"ד אפרת רוזן:
המשך הטופס: "בתאריך... בשעה... במקום הנטילה... הודעתי לנ"ל כי אני מבקש לערוך בגופו חיפוש בדרך של... (פירוט סוג פעולת החיפוש) במסגרת חקירה בתיק שפרטיו לעיל. הבהרתי לו כי החיפוש הוא (סמן X במשבצת המתאימה): לשם תפיסת ראיה הנדרשת לצורך חקירת העבירה, שיש יסוד סביר להניח שנמצאת בגופו או לשם בדיקת קשר אפשרי שלו לעבירה הנחקרת.
כן הבהרתי לו כי השימוש שייעשה במה שנתפס בחיפוש יהיה לשם הפקת נתוני זיהוי, אשר יושוו לנתוני זיהוי במסגרת חקירת התיק הנ"ל או לנתוני זיהוי בתיקי חקירה משטרתיים אחרים, בהתאם להסכמתו המפורשת".
עו"ד רחל הלמן:
הטופס, כפי שהוא, אכן נראה כטופס שהוכן לחתימת המתנדבים, אותם המתנדבים שדרושים לצורך בדיקות ל-DNA. הוא לא רואה מול עיניו את נפגע העבירה. אבל אני אתרכז בנפגעות תקיפה מינית. הוא בוודאי לא רואה מול עיניו את נפגעת התקיפה המינית. כאשר נפגעת התקיפה המינית מזדמנת לסיטואציה שבה היא רואה את הטופס הזה, היא נמצאת אחרי אונס, היא נמצאת בדרך כלל בבית-חולים. היא במצב קשה מאוד, זה היום הכי קשה בחייה. היא נמצאת כבר אחרי הבדיקה הרפואית, ועכשיו עולה השאלה האם היא רוצה להתלונן במשטרה, האם היא מוכנה לעבור את כל מסכת הייסורים שכרוכה בזה, והאם כבר עכשיו היא רוצה לתת את ההסכמה שלה לעבור את הבדיקה המשפטית. זו אותה בדיקה שהיא לא למטרות הבריאות שלה, אלא למטרות של אכיפת החוק. היא נמצאת ברגע שבו היא צריכה לקבל החלטה קריטית בחיים שלה, והרגע הוא רגע מאוד קשה והוא ממש לא רגע מתאים לשיקול דעת עמוק. זה תיאור תמונה אחת של אותן נפגעות שאנחנו מייצגות אותן.
ממול יש לנו מאמר החוק. עד היום היה לנו סעיף 14, שדיבר בהסכמה שלה לערוך את החיפוש. ההסכמה שלה הזאת היתה יכולה להינתן ולא נדרש טופס. היום התווסף עוד סעיף, שמלבד ההסכמה שלה לערוך את החיפוש היא נותנת גם הסכמה שתוצאות הבדיקה יעברו השוואה של DNA. אלה שתי הסכמות שונות. היום משרד המשפטים, ויפה עשה, צירף את שתי ההסכמות יחד לטופס שיישבו פה בוועדת החוקה וידונו בו. אני חושבת שהתכלית של הטופס הזה היא להבטיח שהנפגעת תהיה בשיקול דעת מלא לגבי ההסכמות שאותן היא נותנת. לצורך זה, על-מנת להשיג את התכלית הזאת, הטופס שהיא חותמת עליו חייב להיות ברור, בהיר ונהיר בעבורה. גם אם הוא ייקח בחשבון את המצב הנפשי המיוחד שבו היא נמצאת, גם אז הוא יקלע למטרה. אבל אפילו אם היא נמצאת במצב יותר טוב, שאני מקווה שהיא תגיע אליו ושהיא תהיה מסוגלת לקרוא מסמך – לדעתי המסמך הזה הוא לא מסמך שמבהיר לה על מה היא מסכימה.
אם להתחיל בצורה של הטופס, בשני החלקים שלו, יש בו שני חלקים שבחלק האחד מי שחותם זה השוטר, ורק בחלק השני היא חותמת. היא אמורה לתת הסכמה אחת ולא לתת הסכמה אחרת. אין לזה ביטוי בטופס. על-פי החוק היא רשאית לתת רק הסכמה לחיפוש ולא לתת הסכמה לבדיקות ה-DNA. אין לזה ביטוי כאן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
והיא רשאית לבטא את ההסכמה לבדיקות ה-DNA. היא יכולה גם להסכים שבפעם הבאה זה יהיה במאגר המשטרתי ויתפסו אותה בתור עבריינית כלשהי.
עו"ד רחל הלמן:
זה נכון, אבל זאת ההסכמה השנייה שהיא נותנת, ואין לה פה שתי הסכמות. היא לא חותמת פעמיים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אבל לאחר מכן זה החלק השני של הטופס. החלק השני של הטופס הוא בדיוק מעגלי החיפוש.
עו"ד רחל הלמן:
נכון, אבל היא חותמת על שני הדברים יחד. היא זכאית לדעת שהיא יכולה לתת חתימה אחת ולא לתת חתימה אחרת. כאן נראה שכאשר היא חותמת, היא חותמת על שתי ההסכמות יחד בחתימה אחת. לכן אני מציעה שהיא תחתום פעמיים, פעם לגבי החיפוש ופעם לגבי סימני הזיהוי למעבדה של ה-DNA.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לפי הבנתי כך זה עשוי כאן. האם יש לך גם בעיה עם סגנון פנייה?
עו"ד אפרת רוזן:
אנחנו כרגע בשלב של החקירה של הדוגם.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לפי הדוגמה שלך, הדוגם אומר שזה לצורך חקירת העבירה או לשם בדיקת קשר אפשרי שלה לעבירה הנחקרת. אז את רוצה להגיד שקשר אפשרי שלה לעבירה הנחקרת לא רלוונטי. אבל זה כן רלוונטי.
עו"ד רחל הלמן:
לא זה מה שאני אומרת.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לגבי השאלה של מעגלי השימוש, זה החלק הבא. בחלק הנוכחי הדוגם אומר: הסברתי את אל"ף ואת בי"ת. את רוצה להגיד שהוא יגיד שהוא גם הסביר את גימ"ל, שהוא הסביר שיש לה שלוש או ארבע אפשרויות.
עו"ד רחל הלמן:
לא. אני רוצה שהוא יסביר את מה שהוא חייב לפי סעיף 14.
עו"ד אפרת רוזן:
מה שרחל רוצה להוסיף הוא עוד רובריקה שאומרת הסכמת הנדגם לעריכת החיפוש, בנפרד מהסכמת הנדגם לעריכת ההשוואה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
העמדה שלנו היא שאין לזה משמעות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אבל לא אכפת לכם אם זה יהיה כתוב כך.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
אבל זה מאוד מטעה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לצורך העניין ניקח את מקרה הנאנסת, משום שזה המקרה שאתם מעוניינים לחדד בו את הבעיה. אם היית רוצה להגיד, שהדוגם אמר לנאנסת: זה לתפיסת ראיה, זה לבדיקת קשר והבהרתי לנדגמת שהיא יכולה להתנות את השימוש בחומר רק בדברים אלה ולא בדברים אלה. זה מה שאת רוצה?
עו"ד רחל הלמן:
לא. כמו שהחלק הראשון נראה, הוא בא למלא את החובה שכתובה בסעיף 14(ב). כך אני קוראת את החתימה של השוטר על החלק הראשון. 14(ב) לא מדבר בכלל על DNA, הוא מדבר על הנושא של החיפוש. בסעיף 14(ב) נאמר: "לא יערוך שוטר חיפוש לפי הוראות פרק זה אלא לאחר שהסביר לאדם, בלשון המובנת לו, את מטרת החיפוש ואת השימוש שניתן לעשות במה שייתפס בחיפוש, וכן הסביר לו את זכותו שלא להסכים לחיפוש". אני קוראת פה שלושה עניינים שהוא צריך לתת לגביהם הסבר, כשההסבר ניתן בלשון המובנת לאותו אדם. השלושה הם: מטרת החיפוש, השימוש והזכות שלו שלא לתת את ההסכמה.
אם בכלל יש פה פרק בתוך הטופס, בין אם קוראים לזה הצהרת השוטר ובין אם אין כותרת – הבנתי שיש התנגדות לזה שתופיע כותרת "הצהרת השוטר", אבל זה התוכן שלו, גם אם אין כותרת – אם השוטר אומר בטופס שהוא מילא את הוראות החוק, הייתי מצפה שיהיה פה כל אותן חובות שהוא אמר שהוא מילא אותן. גם החובות שלו וגם הנפגעת תדע מה חובותיו כלפיה.
עו"ד אפרת רוזן:
נעבור על גבי הטופס שהממשלה הגישה ונראה מה חסר.
בעניין תאריך ושעה ומקום נטילה אני מניחה שאין לכם בעיה.
עו"ד רחל הלמן:
נכון.
עו"ד אפרת רוזן:
אם אני מבינה נכון, את רוצה לשנות את "הבהרתי" ל"הסברתי בלשון המובנת לו".
היו"ר מנחם בן-ששון:
אין בעיה.
עו"ד אפרת רוזן:
יש לנו פה שתי העילות של החיפוש, שהן העילות שקבועות בחוק. אני לא חושבת שצריך לשנות ל"מטרת". זה קשור גם לנסחית התקנות במשרד המשפטים. אני חושבת שהמילה "לשם" מספיקה, אבל אם תוכלו לבדוק את זה מול הנסחית נראה אם אפשר להוסיף את זה.
לאחר מכן כתוב "וכן הבהרתי לו כי השימוש שייעשה". אני מניחה שתרצו במקום "הבהרתי לו" לכתוב "הסברתי לו בלשון המובנת לו".
עו"ד רחל הלמן:
אבל שזה יופיע בסעיף יותר ברור מאשר פה בסיום של הדברים. כפי שקודם זה קיבל את המקום שזה קיבל, גם פה יהיה. ושלא לדבר על זה שכתוב בחוק שהם צריכים להסביר לו את השימוש שניתן לעשות במה שייתפס בחיפוש. השימוש הזה יכול להיות כל מיני בדיקות, כפי שאני מציעה בטופס להשאיר את זה פתוח, והוא יכול להיות גם עריכת השוואה בין נתוני הזיהוי, לתת לו את המידע הזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני רואה דווקא יתרון במה שכתוב היום בנוסח. כתוב שזאת רשימה סגורה, שמה שאפשר לעשות בו שימוש הם דברים מסוימים ותו לא.
עו"ד רחל הלמן:
צריך לשאול את אנשי המשטרה אם זה השימוש היחיד שבאמת מתכוונים לעשות. זה לא רק לצורך ה-DNA.
סנ"צ שירה זמיר:
הדגימות האלה הן לצורך ה-DNA.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
נטילה של ה-DNA זה לצורך בדיקת ה-DNA.
עו"ד רחל הלמן:
פה מקור הטעות שלכם.
עו"ד אפרת רוזן:
הטופס הוא לפי פרק ו' לחוק, ופרק ו' לחוק הוא מוגבל לנטילת אמצעי זיהוי.
עו"ד רחל הלמן:
למה? הוא חיפוש בהסכמה בגוף אדם שאינו חשוד.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
לפי פרק ו' לחוק הזה.
עו"ד רחל הלמן:
פרק ו' לא מדבר רק על ה-DNA. סעיף 14(א) הוא DNA.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
לאיזו עוד מטרה ניטל ממנה את ה-DNA?
עו"ד רחל הלמן:
יש פה אנשי מז"פ, שיגידו.
סנ"צ שירה זמיר:
זאת המטרה היחידה שאפשר לעשות שימוש בחומר הזה. חומר ביולוגי הוא לצורך בדיקה אם יש תאי זרע בבדיקה, ואחר כך לעשות השוואה. מה זה עוזר לי שיש תאי זרע אם אני לא יכולה להפיק מזה פרופיל של החשוד?
עו"ד רחל הלמן:
במעבדה הביולוגית לא עושים בדיקות חוץ מבדיקת ה-DNA?
סנ"צ שירה זמיר:
אלה הבדיקות היחידות שיש. לא עושים סוגי דם, לא עושים דבר. מחפשים אם יש תאי זרע בדגימה, ואם יש הולכים ל-DNA.
עו"ד רחל הלמן:
אז מה עושים במעבדה הביולוגית?
סנ"צ שירה זמיר:
זה מה שעושים במעבדה הביולוגית. את זה לא עושים אצלי במאגר. אני מקבלת בסופו של דבר את פרופיל ה-DNA של החשוד שהופק מהדגימה של המתלוננת, כוללת אותו במאגר ועושה השוואה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
התשובה של המשטרה לשאלה שלך, עו"ד הלמן, היא שזאת הרשימה ותו לא.
סנ"צ שירה זמיר:
היום אנחנו עושים רק DNA והערכה הזאת פותחה בצורה כזאת כדי לנצל את העובדה שכאשר המתלוננת ניגשת לבית-חולים לבדיקה רפואית, תוך כדי הבדיקה הרפואית שנעשית לטובתה כבר ממלאים את הפרטים שנדרשים לצורך בדיקת התיק.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ואם היא הסכימה.
סנ"צ שירה זמיר:
ואם היא הסכימה.
עו"ד נעה ברודסקי-לוי:
לפעמים מתגלה בתוך הבדיקה הגניקולוגית איזוהי צלקת שיש לנאנסת וכדומה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
רציתי לאבחן בין הבדיקה הגניקולוגית כדי לבדוק אם היא פצועה וכיו"ב לבין המטרה של ה-DNA. מה שנכלל בטופס הזה הוא רק הנטילה.
עו"ד נעה ברודסקי-לוי:
אבל זו ראיה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
הטופס הזה לא חל על הבדיקה הכללית, הוא חל על הנטילה הספציפית.
עו"ד רחל הלמן:
למה? אתם כתבתם לפי סעיף 14. סעיף 14 מדבר על כל חיפוש פנימי.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
לפי הוראות החוק הזה, שהוא חוק ה-DNA.
עו"ד רחל הלמן:
סעיף 14 לא מדבר על DNA, רק 14א.
היו"ר מנחם בן-ששון:
התשובה שאנחנו מקבלים היא תשובת השטח, שלא בודקים אלא דבר אחד. השאלה של עו"ד ברודסקי היא שאלה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
חיפוש לפי החוק הזה הוא חיפוש של DNA, הוא לא החבלות, הוא לא הדברים שהם בבדיקה הגניקולוגית בכללותה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתם יודעים את זה. כתוצאה מזה אסור לכם להשתמש בחומר כזה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
להיפך, אנחנו אומרים שהטופס הזה לא חל על הדברים האחרים.
אנחנו באמת התלבטנו. החוק הזה מחייב אותנו לקבוע טופס באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה רק לגבי 14א, שזה רק לגבי השימוש אחר כך. אנחנו חשבנו שלא הגיוני מבחינת המתלוננת וחשודים פוטנציאליים לעשות הפרדה בין הסכמה לחיפוש להסכמה לתוצאות, כי מבחינתנו החיפוש הוא לשם השגת ההשוואה, אין הפרדה, ולכן איחדנו בטופס. אם יש פה גורם שחושב שזה מיותר, אנחנו גם מוכנים להפריד ולחזור רק להסכמות. מבחינתנו הלכנו פה צעד אחד לשקיפות יותר רחבה ולכך שזה יהיה יותר נוח.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מנסים לעזור לך ולומר שאם תצטרכו משהו אחר אולי אתם רוצים גם לבקש בעבורו, והתשובה שלכם היא שלא, וזאת תשובה.
עו"ד רחל הלמן:
החובה לתת הסכמה בכתב מופיעה גם בסעיף 14. היא לא נולדה בסעיף 14א. מה שמצוין ב-14א, שהטופס הזה יהיה בתקנון. אבל שוטר ממילא צריך שיהיה לו טופס.
היו"ר מנחם בן-ששון:
עד עכשיו זה היה רק הקדמות, שתכליתן היתה לתת לנו תשתיות לאחר מכן. עכשיו אנחנו מגיעים אל לב הטופס.
עו"ד רחל הלמן:
לדוגם יש חובה נוספת, שכתובה בחוק, והיא להסביר לאדם שהנו חשוד את זכותו שלא להסכים לחיפוש. יש לו חובה כזאת בסעיף 14, וזה לא מופיע. אם הוא מצהיר שהוא מילא את הוראות החוק, אם יש פה רשימה, היא צריכה להיות מלאה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני חושב שאת צודקת. "הסברתי לו בלשון שמובנת לו כי זכותו שלא להסכים לחיפוש".
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
זה מופיע בפסקה שלאחר מכן. הבעיה היא שלא מסתכלים על הטופס בכללותו, וזה גם מופיע "בהתאם להסכמתו המפורשת" וגם "בלשון המובנת לו".
עו"ד אפרת רוזן:
הנטייה החקיקתית, כשאנחנו מגיעים לרזולוציה של טופס או תקנות, זה לא לחזור מילה במילה על מה שנמצא בחוק. אבל אני חושבת שאם זה לא בעייתי מבחינתכם, ובכל זאת פירטנו הכול, אז לפני חתימת הדוגם נוסיף בסיפא, אחרי "בהתאמה להסכמתו המפורשת ולאחר שהבהרתי לו כי אינו חייב להסכים".
היו"ר מנחם בן-ששון:
למה לא במשפט הראשון?
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
המשפט הראשון בפסקה הבאה מתחיל כך שהוא צריך להתחיל או לא להסכים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
קחי את הקטע הזה ושימי אותו למעלה.
גלי בן-אור:
הבעיה מבחינתנו היא, שאנחנו פה גם על מתנדבים, שלקיחת ההסכמה מהם היא עניין מאוד רגיש. ככל שבטופס יהיה כתוב שזכותם לסרב, בסוף הם יסרבו, וזה לא לגמרי משרת את מטרת העניין.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ה- Consent של האדם בכל דבר שנעשה בו, הוא אל"ף-בי"ת בסוגיה הזאת שעלולה להפליל אותו מקל-וחומר. אגב, את הקטע הזה לא הוא כותב, את הקטע הזה השוטר כותב, אז השוטר בוודאי לא צריך לדאוג.
עו"ד רחל הלמן:
והשוטר הוא גם לא מומחה לחובות שלו כלפי הנפגעת.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני אומר שכן הסברתי בלשון הברורה לו כי זכותו שלא להסכים.
עו"ד אפרת רוזן:
מה שעכשיו מפורט פה זה הסכמה לעריכת ההשוואה. רחל מבקשת שתוסף פה רובריקה שאומרת הסכמה לעריכת החיפוש, בנפרד מההסכמה לעריכת ההשוואה. נשמע את העמדה של המשרד לביטחון פנים.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
אנחנו חושבים שזה מיותר, כי הפסקה הזאת מנוסחת כך: "הובהר לו שזכותו להסכים או לא להסכים, הוא מביע הסכמתו כי ייערך החיפוש וכן שתיערך השוואה". השוואה היא משהו אינהרנטי לחיפוש, זאת אומרת ההסכמה שלו היא גם לחיפוש וגם להשוואה. להחתים אותו פעמיים – לנו זה נראה מיותר. כתוב במפורש שההסכמה היא לחיפוש וההסכמה היא להשוואה, כשכבר מסומן איקס במשבצת הראשונה כי אין בלעדיו, האיקס מסומן אינהרנטי, כי אין אפשרות בלי האיקס הזה.
עו"ד אפרת רוזן:
רחל, לגבי אילו מקרים חשבת שאפשר להסכים בחיפוש שזה לא ישמש אחר כך לצורך של השוואה?
עו"ד רחל הלמן:
כעורכת-דין הרבה פעמים אני מתייחסת למצבים שאני לא יודעת איך הם מתקיימים בפועל, אלא אם כן הם מחויבים אם מבחינתה של טובתו של מישהו או אם זה כתוב כך בחוק. החוק הזה מדבר במפורש על שתי הסכמות, על הסכמה בסעיף 14, שהיא הסכמה לחיפוש, ועל הסכמה בסעיף 14א. שמעתי מה שנאמר פה, שכאילו היום אין בדיקות נוספות. אבל עדיין הייתי שמחה לשמוע את זה יותר, לשאול שאלות, לחזור על השאלה של נעה, מה לגבי הבדיקות של הרופא המשפטי שעושה בדיקות אחרות. לא כולם עם הבדיקות של הנוזלים שבגוף, יש עוד בדיקות. העובדה שמשרד לביטחון פנים נוטים לראות את זה כאילו 14 ו-14א חוברו יחדיו והם מדברים רק על ה-DNA, אני לא מקבלת את זה. סעיף 14 במפורש מדבר על חיפוש פנימי בגוף אדם שאינו חשוד, והחיפוש הפנימי הוא הרבה מאוד בדיקות נוספות. ה-DNA היא אחת מהבדיקות האלה. הנפגעת יכולה לתת אולי הסכמה לחיפוש, היא רוצה ללכת הביתה ולחשוב אם היא מוכנה לתת הסכמה נוספת לבדיקות ה-DNA. זו זכותה על-פי החוק, החוק נתן לה את הזכות הזאת. היא לא רוצה עכשיו לחתום על שני הדברים יחד, היא רוצה להתייעץ עם עורך-דין, היא רוצה לבדוק מה הן הבדיקות האלה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
עורך הדין יגבה על שני טפסים, טופס א' וטופס ב'.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
זה מה שלא ברור לי, כי אנחנו לא מדברים על מקרה באספמיא, אנחנו מדברים על טופס שהשוטרים יפעלו באמצעותו בשטח. האם יש אפשרות בפועל, שמישהו יכול לדמיין, שהיא אומרת: אני מסכימה לחיפוש, אבל אל תבדקו בתיק הזה אם זה האנס שאנס אותי? אנחנו מנסים לפשט את העניינים, לעשות טופס שיהיה ברור לכולם. ההסכמה פה בתוכן היא גם לחיפוש וגם להשוואה, ההסכמה היא לשני הדברים, החתימה היא אחת. אין צורך לכתוב פעמיים: זכותך להסכים או לא להסכים לחיפוש, וזה יחול רק על דבר מסוים, והדברים האחרים יחולו על חשודים. ניסינו לעשות טופס כמה שיותר פשוט וישים.
עו"ד רחל הלמן:
הוא צריך להיות פשוט לנפגעת. הוא צריך לשמור על הזכויות שלה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
אני לא מבינה את ההערות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
איזו זכות תיפגע?
רפ"ק יואב תלם:
בדיונים הפנימיים היינו בדיוק בנושא הזה, כי הדבר המתבקש הוא כשאתה עורך טופס הוא לציין בדיוק את הדברים. ראינו שדווקא במקרה הזה איחוד של ההסכמות, להבדיל מפיצול, בא לטובתו של קורבן העבירה, כי החשש הוא שאתה מחתים אותו על הסכמת עריכת חיפוש בלי שהוא יידע מראש מה הפוטנציאל, מה השימוש שאתה יכול לעשות עם התוצרים האלה. אולי זה דווקא יכול לגרום לו איזשהו עינוי דין. הכוונה היא להציג לו את כל התמונה המלאה: דע לך, אתה לא רק מסכים לחיפוש, זאת המשמעות. תוכל להסכים להשוואה, לתיק מסוים, למאגר של תיקים, לבדיקת קשר אפשרי לעבירה הנחקרת, תחליט אתה. החשש שמצביעה עליו עו"ד הלמן הוא חשש נכון, אבל הפתרון שלו הוא לאו דווקא בטופס. הטופס נועד להבטיח באמת שאתה מקיים את הוראות החוק ומבהיר לו את כל התמונה המלאה. אבל אנחנו מטפלים בזה בתפיסת עולם שלמה של עבודה מול קורבנות עבירה מינית. יש לנו מערך אלימות במשפחה ונפגעי עבירה מינית. חוקרים יודעים שיש לכך משמעות, יש ערכות שפותחו, יש נהלים פנימיים שאנחנו פועלים מתוכם. הטופס רק נועד להבטיח שמיידעים את האדם על כל זכויותיו. עו"ד הלמן לימדה אותי לכתוב טפסים בתפקידה הקודם, אז אני מרשה לעצמי לומר את הדברים. אבל אני חושב שהאינטרס שלך צריך להיות שיציגו לו את כל התמונה המלאה, שיידע.
עו"ד רחל הלמן:
להציג לו כן, אבל לא לדרוש ממנו לחתום.
בחיפוש יש דחיפות, אי-אפשר לדחות אותו זמן רב. אותו חיפוש שעושים בנפגעת עבירה מינית ובנפגעת אונס, צריך לעשות אותו עכשיו. אבל היא יכולה לרצות לעכב את התשובה שלה, אם היא רוצה בכלל שייעשו פעולות חקירה נוספות בעניין הזה. כפי שלמדתי משירה, מאפשרים לה במשך שלושה חודשים לא להגיש תלונה במשטרה. שומרים את הערכה כדי שהיא תחליט אם היא רוצה לפתוח בהליך המסובך הזה. מיעוט קטן מהנפגעות מגישות תלונה במשטרה, אבל למערכת אכיפת החוק – וגם אנחנו מנויים בזה – יש עניין לעשות את הבדיקה מייד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
השאלה שלי היא האם אפשר, בלי לפתוח עוד סעיף ולחתום שתי חתימות, בחתימה אחת להגיד שאדם מוכן. אתם אומרים שהרובריקה לצורך חקירה בתיק שפרטיו לעיל זה דבר שהוא מובן מאליו, ואני מציע לציין כאן "הנני מסכים לחיפוש לצורך חקירה בתיק שפרטיו לעיל" ואז הוא ימלא את האיקס, וזה לא יהיה מלא מראש. בכך יהיה רשום שיש אמירה מפורשת שלו שהוא מסכים לחיפוש. הרובריקה הבאה אומרת: אלה שלבי ההשוואה, ויהיה פירוט לאיזה צורך. היתרון הוא שאת לא פותחת שתי חתימות, אלא הכול תחת חתימה אחת. היא רצתה רק חיפוש ולא מוכנה להשוואה, זה בסדר, אבל שיהיה ברור שמה שהיא הסכימה לו זה חיפוש, וזה הדבר שרצית.
עו"ד אפרת רוזן:
אני מבינה את הטיעון של המשטרה בעניין. אני חושבת שאפשר לעשות את זה בצורה שלא יותר מדי תסבך את הטופס אם נשאיר את הכותרת "הסכמת הנדגם לעריכת החיפוש ולהשוואת נתוני זיהוי" ולפני הפסקה הראשונה נוסיף את התנאים של סעיף 14: "הסכמתי לחיפוש כאמור", חתימה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
למה צריך שתי חתימות?
עו"ד אפרת רוזן:
אני מבינה מה שהמשטרה אומרת. קשה לי מאוד לדמיין מצב שיסכימו רק לחיפוש ולא יעשו עם זה שום דבר אחר כך, אפילו לא השוואה לתיק החקירה. אני לא רואה שיהיה קיים כזה מצב.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני רואה. היא אומרת שהיא עוד לא יודעת עכשיו, היא מוכנה כי זה עניין של הזמן גרמא, ולאחר מכן זה יישב במאגר הנתונים. לכן אני לא רוצה שתי חתימות.
עו"ד אפרת רוזן:
אם ללכת בצורה פורמליסטית משפטית לחלוטין, יש סעיף 14 שכתובה בו הסכמה בכתב, יש סעיף 14א שגם שם כתובה הסכמה, ואני חושבת שלפי זה אפשר לחלק. אני לא בטוחה שזה מקל על הנפגעת, זה יכול לסבך את העניין. אבל אני לא רואה מניעה מהחוק לעשות את שתי ההסכמות האלה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
את רוצה שתי חתימות כי יש לך שני סעיפים, ואני לא רוצה שתי חתימות כי אני לא רוצה לסבך את המערכת. אני מציע שיהיה המכתב שניסחת, בלי חתימה, ואז היא תחתום למטה רק על העליון או על ארבעה סעיפים.
עו"ד אפרת רוזן:
זאת אומרת שהיא תמיד תסכים לעריכת חיפוש ולהשוואה לתיק חקירה ספציפי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא, היא יכולה לכתוב שהיא מסכימה לאל"ף והיא לא מסכימה לכל האחרים.
עו"ד אפרת רוזן:
זה לא מה שרחל התכוונה אליו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מוסיף משהו אחר. אני אומר שאל"ף יהיה הסכמה לחיפוש.
עו"ד אפרת רוזן:
המשמעות של חקירה בתיק שפרטיו לעיל היא השוואה פלוס חיפוש.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני אומר הסכמה לחיפוש, נקודה.
עו"ד אפרת רוזן:
אז למה לא להוסיף שתי חתימות? החתימה שלך בסוף תהיה או לחיפוש או להשוואה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
אין לנו התנגדות לשתי חתימות, למרות שזה נראה לנו מסרבל.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני עדיין מעדיף את ההצעה שלי. הם יקבלו את הדין, כי חברי הכנסת מצביעים והם יצביעו בעד הצעה אחת.
עו"ד אפרת רוזן:
כדאי לעשות שתי חתימות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לשם כך את היועצת המשפטית של הוועדה. שיהיו שתי חתימות.
עו"ד אפרת רוזן:
אם כך, הכול יהיה תחת הסכמת הנדגם לעריכת החיפוש ולהשוואה.
עו"ד רחל הלמן:
אני מציעה לא לקרוא לו "נדגם" אלא "עד שהוא לא חשוד". הנפגעת שלנו נמצאת תחת שלוש הגדרות שמתחלפות כאן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
איך זה נקרא בחוק?
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
"אדם שאינו חשוד".
היו"ר מנחם בן-ששון:
אם כך, צריך לכתוב "אדם שאינו חשוד".
עו"ד אפרת רוזן:
בראשית הטופס זה יהיה עריכת הסכמה לחיפוש: "לאחר שהובהרה לי מטרת החיפוש והבהרה לי זכותי שלא להסכים לעריכתו, אני מביעה בזאת הסכמתי כי ייערך חיפוש בגופי לצורך חקירה בתיק שפרטיו לעיל", ואז תהיה חתימה של אדם שאינו חשוד.
בחלק השני: "כמו כן מסכים אני שתיערך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מהחיפוש שנעשה בגופי לבין נתוני הזיהוי המצויים במאגר נתוני הזיהוי המנוהל במשטרה כמפורט להלן" – אז יש לנו המדרג של ההסכמות, או לצורך חקירת עבירה בתיקים משטרתיים המפורטים להלן או לצורך חקירת סוגי העבירות המפורטות להלן או לצורך חקירת כלל תיקי החקירה המשטרתיים, בהתאם לשיקול דעתה של המשטרה. האדם יכול להסכים לכל סוג של השוואה שהוא מעוניין בה.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
בכוכבית למטה כתוב "כאמור בסעיף 14(ב) " וזה צריך להיות "כאמור בסעיף 14(ג)".
עו"ד אפרת רוזן:
"הובהר לי כי בהשוואה זו עשויה להימצא התאמה בין נתוני הזיהוי של תחום החיפוש שנעשה בגופי לבין נתוני הזיהוי המצויים במאגר נתוני הזיהוי המועבר על-ידי המשטרה". תהיה פה חתימת האדם שאינו חשוד ותאריך.
הסכמת אדם אחר לעריכת החיפוש ולהשוואה של נתוני הזיהוי לנדגם או אדם עם מוגבלות שכלית. אני החתום מטה, אפוטרופסו של הנדגם או הממונה על החקירה בתיק זה, עם מספר תעודת זהות, נותן את הסכמתי/אישורי לעריכת החיפוש ולהשוואה לנתוני הזיהוי כפי שפורט לעיל לגבי הנדגם הנ"ל שהוא קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, זאת בהתאם לסעיף 14ג לחוק סדר הדין הפלילי.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
אני לא בטוחה שבכל פעם צריך לשנות את המילה "הנדגם" ל"אדם שאינו חשוד". זה מסבך אותנו.
עו"ד נעה ברודסקי-לוי:
אני חושבת שגם פה צריך להפריד את העניין של ההסכמה לחיפוש וההסכמה לזיהוי של הנתונים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
גם את זה את רוצה לחלק לשניים?
עו"ד נעה ברודסקי-לוי:
אין ברירה. אני חושבת שזה היה נכון לתקן את זה גם קודם, וגם עכשיו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
למרות שאני אצביע נגדי, אני חושב שזה מיותר לחלק את זה לשניים אבל אני מקבל את הדין.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
אני חושבת שההסכמה של האפוטרופוס יכולה להיות אחת ולא צריך לחלק לשניים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אם את עושה שניים, את עושה שניים.
גלי בן-אור:
היינו במקום הזה כבר ולכן איחדנו את הדברים.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
במקום שתי חתימות, שזה מסרבל את כל ההמשך, אני מציעה לעשות שני ריבועים שבתוכם יהיה צורך לסמן איקס, ואז לא צריך שתי חתימות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני השתכנעתי, אבל אני מבין שהארגונים לא רוצים.
עו"ד אפרת רוזן:
כל עוד יש לנו חתימה שיכולה להתייחס ספציפית רק לעריכת החיפוש, אפילו אם זו חתימה אחת, אני חושבת שזה כן עונה על הדרישות.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
אפשר לסמן איקס רק בעריכת החיפוש ולחתום למטה, ואז ההסכמה היא רק לעריכת החיפוש.
עו"ד אפרת רוזן:
כל עוד יש לי אפשרות לחתום רק על הסכמה, זה בסדר.
גלי בן-אור:
אני מציעה שפעם הראשונה שנכתוב "אדם שאינו חשוד" נכתוב "להלן הנדגם". מדובר בטופס ועדיף לא לחזור על אותו דבר כל כך הרבה פעמים.
עו"ד קרן גלאון-לחנו:
בפסקה האחרונה הסרבול בא לידי ביטוי בכותרת: "הסכמת אדם אחר לעריכת החיפוש ולהשוואה של נתוני הזיהוי באדם שאינו חשוד ושהוא קטין", ואחר כך בתוכן שוב ושוב. זה נראה מסובך.
עו"ד נעה ברודסקי-לוי:
אולי אפשר לכתוב "נבדק" במקום "נדגם".
עו"ד רחל הלמן:
כאילו אין קשר בין מה שקודם דיברנו עליו לבין הסעיף הזה, כי כאן האפוטרופוס מוסיף את חתימתו למה שמופיע למעלה, אז אם יש חתימה אחת, חתימתו מתייחסת לחתימה אחת. אם יש שתי חתימות, חתימתו מתייחסת לשתי חתימות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
סיכמנו את הדברים. האיש ייקרא בשם שהחוק מכנה אותו "אדם שאינו חשוד" והטופס יצריך רק חתימה אחת, או של האפוטרופוס או של האדם שאינו חשוד, ותהיינה משבצות שתתייחסנה במפורש לאפשרות שהוא מוכן רק לחיפוש ולא להשוואה. אני בעד, אין מתנגדים.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:05