פרוטוקול ועדה

DOC 16,271 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 207 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט יום רביעי, י"ג בסיון התשס"ז ( 30 במאי 2007), שעה 10:45 סדר היום: צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשס"ז-2006 נכחו: חברי הוועדה: יצחק לוי - מ"מ היו"ר אברהם מיכאלי מוזמנים: עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים עו"ד חאלד אמון, משרד המשפטים, רשם העמותות עו"ד נזי גנודי, משרד המשפטים, רשם העמותות עו"ד מיכל סגן-כהן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשכה משפטית עו"ד אורית מלמד, משרד הפנים עו"ד נסים לוי, עיריית אשדוד, יועמ"ש עו"ד איריס דגן-אגמון, עיריית אשדוד עו"ד ראובן לדיאנסקי, תנו לחיות לחיות, מנכ"ל ויועמ"ש אורי יפה, ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים יועצת משפטית: עו"ד תמי סלע מנהלת הוועדה: דורית ואג קצרנית פרלמנטרית: אסתר מימון צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשס"ז-2006 היו"ר יצחק לוי: רבותי, אנחנו פותחים את הישיבה השנייה היום. אנחנו מדברים על צו העיריות עבירות קנס, התשס"ז-2006. תמי סלע: פה אנחנו מדברים על קביעה של הוראות בחוקי עזר של עיריית אשדוד כעבירות קנס. פה זה כן פלילי, זה לא מינהלי, אבל אפשר לתת הודעת קנס. היו"ר יצחק לוי: אולי זה חופף למינהלי. תמי סלע: יש פה שני נושאים: אחד, הוראה בחוק שימור רחובות, שהיא בכלל לא קשורה לנושא של הכלבים, ורוב העבירות שנתבקשנו לאשר כעבירות קנס הן באמת לפי חוק עזר לאשדוד (פיקוח על כלבים וחתולים), שזה אימוץ של חוק העזר לדוגמה, שבעבר זה היה הדבר שרשויות אימצו. רוב הדברים שיש פה חופפים לנורמות שקיימות היום. תמי סלע: תקנה 2(א) בחוק עזר לאשדוד: " לא יחזיק אדם כלב בתחום רשות מקומית אלא אם כן ניתן לגביו רישיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון, כולל סימונו האלקטרוני של הכלב". פה מציעים 660 שקלים, וכתבנו בהערות שזה חופף את מה שעכשיו אישרנו, ואין סיבה לאשר את זה. נסים לוי: יש לנו בעיה. כרגע, בצו עבירות הקנס, החוק הזה לא מופיע. זאת אומרת, לא ניתן לרשום שום ברירת קנס מתוך חוק העזר. אנחנו לא מבקשים לעדכן או לשדרג את סכום הקנס. תמי סלע: תהיה לכם עבירה מינהלית, שגם עובד של רשות מקומית, אם יקבל הסמכה, יוכל לעשות את זה. היו"ר יצחק לוי: תעדכני אותם על מה שעשינו בשעה וחצי האחרונות. תמי סלע: בשעה וחצי שישבנו פה אישרנו תקנות עבירות מינהליות שמאפשרות להטיל קנסות מינהליים על הוראות שונות של חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, זה יכול להיות גם עובדים של הרשות המקומית. הם מקבלים הסמכה כמפקחים לפי חוק העבירות המינהליות, ושם נקבעו עבירות גם לעניין החזקת כלב בלי רישיון, עבירה של 500 שקלים. כל הרעיון של החוק להסדרת הפיקוח על כלבים היה ליצור משהו ארצי ואחיד, גם בנורמות וגם בקנסות, שאחר כך ייקבעו מכוח התקנות והחוק. נסים לוי: המשמעות היא, שעד שהמפקחים לא יקבלו הסמכה, לא ניתן להם לאכוף את חוקי העזר. תמי סלע: תצטרכו לפעול לקבלת הסמכה למפקחים מכוח הרשות המקומית. נסים לוי: לכל הפחות, מה שאישרתם לגבי העבירות המינהליות אפשר לאשר פה. תמי סלע: כל דרך החקיקה הזאת לא נכונה, להמשיך לאפשר את האכיפה מכוח חוקי העזר. כל הרעיון, שהחוק הזה בא כדי ליצור אחידות ולעשות סדר, ולכן אי אפשר להמשיך עם השיטה של חוקי העזר באותם נושאים שכבר נקבעו. היו"ר יצחק לוי: כמה זמן לוקח לקבל הסמכה? נסים לוי: לא יודע. היו"ר יצחק לוי: מי צריך לתת הסמכה? נסים לוי: משרדי הממשלה. תמי סלע: השר הממונה רשאי, על סמך צווים, להסמיך בצו ראש רשות מקומית למנות עובד של אותה רשות- - - דורית ואג: עד שתגיע ההסמכה עצמה לבן אדם ייקחו שנתיים. תמי סלע: גם עד היום לא היו להם עבירות קנס לפי החוק הזה. היו"ר יצחק לוי: עיריית אשדוד, מה עשיתם עד היום? נסים לוי: היה חוק עזר שחוקק בשנת 1999, והווטרינר שלנו ביצע. בשלב מסוים פנו אלינו כדי להקל את הקנסות, עשינו בדיקה מחודשת, מסתבר שכל הטלת הקנס נעשתה ללא הסמכה, כי חוק העזר שלנו לא הופיע בצו. זו הסיבה שהגענו לכאן. הגענו לכאן כדי להסדיר את הנושא. היו"ר יצחק לוי: לפני כמה זמן זה היה? נסים לוי: בערך לפני שנה. היו"ר יצחק לוי: שנה אתם כבר לא מטילים קנסות? נסים לוי: לא. תמי סלע: עורכת-הדין סגן-כהן, איך הכוונה לאכוף את האכיפה המינהלית הזאת? האם הכוונה היא למנות אנשים מהרשויות המקומיות, כי הרי אלה דברים שקורים במתחם המקומי, או למנות אנשים- - - מיכל סגן-כהן: לפי דעתי, לא צריך למנות. החוק להסדרת הפיקוח על כלבים אומר מיהו מפקח, מפקח הוא עובד הרשות המקומית שמינה לעניין חוק זה ראש הרשות המקומית, בהסכמת הרופא הווטרינר העירוני. אנחנו עוברים כאן להטלת קנסות, זה הדיון כאן. תמי סלע: כן, כי לפי חוק העבירות המינהליות, זה מי שיכול להטיל ולפקח. מיכל סגן-כהן: סעיף 19 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים אומר, שקנס שהטיל עובד של רשות מקומית או שהוטל בבית משפט עקב הטלת סמכותו של עובד של רשות מקומית, ישולם מקופת הרשות המקומית. תמי סלע: אלה הקנסות הפליליים. יפעת רווה: גם המינהליים. מפקח לא יכול להטיל קנס שהוא פלילי, זה רק בית משפט יכול. הקנס היחיד שמפקח יכול להטיל זה קנס מינהלי. היו"ר יצחק לוי: את אומרת לנו, שמרגע פרסום התקנות האלה ברשומות יכול ראש עיריית אשדוד למנות מפקח, ואותו מפקח יכול, באופן מיידי, להטיל קנסות, כלומר, הוא לא צריך הסמכה נוספת? תמי סלע: זה לא נכון, כיוון שלפי חוק העבירות המינהליות זה צריך להיות עובד שקיבל הכשרה למילוי תפקידו לעניין עבירות מינהליות. התנאי לפי חוק העבירות המינהליות זה מפקח לצורך חוק העבירות המינהליות. אני לא בטוחה שזה אותו דבר. יפעת רווה: ראש הרשות יכול להסמיך אותו. היו"ר יצחק לוי: אבל הוא לא צריך את ההסכמה של שר החקלאות ושל שר הפנים. יפעת רווה: הוא לא צריך את משרדי הממשלה. תמי סלע: השר שממונה צריך רק להסמיך את ראש הרשות המקומית לעשות את המינויים האלה, שזה פעם אחת, ואחר כך הוא ממנה, כך זה לפי חוק העבירות המינהליות. מה לעשות, יש פרוצדורה שהיא לא מכוח החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, היא כללית בכל סיטואציה שקובעים משהו כעבירה מינהלית. זאת הסמכה חד פעמית של ראש הרשות המקומית לעשות את זה, ואז ראש הרשות ממנה. אברהם מיכאלי: חברים, אני יכול לתרום מהפרקטיקה שלי בקטע הזה. במקרה הייתי תובע עירוני של אחת הרשויות. הנוהג היה, שיש פקח מטעם הפיקוח העירוני, הוא זה שנותן את הדוח, גם על כלבים וגם על ניקיון. היו"ר יצחק לוי: פקח רב תכליתי. תמי סלע: זה מכוח חוקי העזר. אברהם מיכאלי: ההסמכה שלו היתה מהעירייה, מי שכן עוקב אחרי זה, זו המדינה. היו"ר יצחק לוי: זה ברור. גבירותי היועצות המשפטיות, אנחנו רוצים לדעת, לאחר שישבנו שעה ארוכה קודם לכן והתקנו קנסות מינהליים, מתברר שצריך הסמכה לכל ראש רשות של שר הפנים, בהסכמת שר החקלאות-- יפעת רווה: הפוך. היו"ר יצחק לוי: --למנות פקידים או מפקחים. כמה זמן הפרוצדורה הזאת תיקח, בהנחה שבתוך שבועיים התקנות מפורסמות ברשומות? מיכל סגן-כהן: אני חושבת שצריך נוסח של הסמכה שלא יהיה שמי, אלא לנושאי משרה, ותחול על כלל הרשויות המקומיות. היו"ר יצחק לוי: מה סיכמתם? מיכל סגן-כהן: נצא מכאן וננסה לגבש נוסח הסמכה. היו"ר יצחק לוי: אני יודע שאתן זריזות במלאכתכן, הקיסרים לא זריזים בחתימתם. באה לפה רשות, ואנחנו רוצים לאכוף את החוק, אנחנו רוצים כרגע לא לאשר לרשות את החוק העירוני, מאחר שתיקנו את התקנות המינהליות עם הקנסות המינהליים, ואנחנו לא יכולים לתת לרשות כזאת תשובה שלילית כשהרשות אומרת שאנחנו משאירים אותה חשופים לעניין הזה לתקופה ארוכה. אני רוצה לדעת על לוח-זמנים, שתגידו לי למשל, שהצו יהיה חתום בתוך חודש, ואז זה בסדר. אם בתוך שבועיים זה יהיה מפורסם ברשומות, ייקחו עוד שבועיים לפרסום הצו. הצו יהיה גורף לכל הרשויות או צו לכל רשות, מה שתגידו. מיכל סגן-כהן: אני חוששת שאני לא יכולה להתחייב בשם שר החקלאות. אני יכולה להתחייב להגיש לו את זה מיד, אני לא יכולה להתחייב שהוא יחתום. היו"ר יצחק לוי: מה הבעיה? מיכל סגן-כהן: אני לא אומרת שיש בעיה, אבל אני לא רשאית להתחייב בשמו של שר החקלאות. היו"ר יצחק לוי: מה לגבי שר הפנים? אורית מלמד: נעבוד על זה יחד, וננסה לעשות כמה שיותר מהר. היו"ר יצחק לוי: אני מציע שבעוד שלושה שבועות נוציא מכתב לשר הפנים ושר החקלאות, נבקש מהם להמציא העתק של צו ההסמכה לרשויות המקומיות, ונעקוב אחרי זה. יפעת רווה: נוסח ההסמכה כבר מוכן. מיכל סגן-כהן: נעשה מאמץ שזה יעבור מיד לפרסום. נסים לוי: אני מבין שזה יידחה בעוד שלושה שבועות. תמי סלע: דברים שלא חופפים, עליהם נדבר. היו"ר יצחק לוי: יש דברים שכרגע אנחנו שואפים לפתור ארצית, דרך אותה הסמכה שדיברנו עליה עכשיו, שהוועדה תנסה לזרז את העניין, ויש דברים שאולי כן צריך בהם חקיקה. נראה דבר-דבר. תמי סלע: 2(א), לא צריך, כי יש משהו מקביל וחופף. 5(א) אומר: "בעל כלב יגרום לחיסון הכלב מפני מחלת הכלבת אחת לשנה, החל מגיל שלושה חודשים". גם זה לא צריך, ושמענו שזה תקף לארבע שנים. 6(א) אומר: "בעל כלב ימנע בעד הכלב מלצאת מחוץ לתחום ביתו, אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, הכלב מובל ברצועה שאורכה אינו עולה על 2 מטרים ופיו של הכלב חסום בזמם שאינו מאפשר לכלב לנשוך". גם לזה יש הוראה, והיא גם לא חופפת מבחינת הנורמה, שזה גם בעייתי. היו"ר יצחק לוי: הנורמה פה זה 2 מטר. תמי סלע: בחוק הארצי זה 5 מטר. נסים לוי: גם לנו יש 5 מטר, תלוי באיזה כלב מדובר. תמי סלע: כלב מסוכן זה 2 מטר, גם לפי החוק, וגם על זה יש הוראות שעכשיו אושרו. פה יש הוראה שלא חופפת, בכלל לא קיימת נורמה כזאת בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, לגבי פינוי צואה של הכלב. פה אני לא רואה בעיה לאשר. היו"ר יצחק לוי: זה לא הרבה כסף 430 שקלים, אדוני? נסים לוי: הקנס המקסימלי הוא 660 שקלים, לקחנו דוגמה של קרית-אתא, זה מה שאישרו להם. היו"ר יצחק לוי: באשדוד הציבור אמיד? הוא יכול לשלם 430 שקלים? אין לכם הרבה עולים חדשים? אברהם מיכאלי: אדוני, כל סכום כזה, בסוף מגיע לבית המשפט, כי אנשים לא מוכנים לשלם, ואז השופט אומר להם שאם הם לא ישלמו 430 שקלים, הוא יטיל עליהם פי שניים. בעשרות תיקים שהופעתי בהם, זה מה שהיה. לא חושבים ש-430 שקלים זה סכום שראוי לשלם על דברים כאלה. יש סטנדרט ארצי של סביבות 400 שקלים, אבל 660 שקלים זה המון. תמי סלע: מה הדרגות? יפעת רווה: העליונה היא 660 שקלים, אחר כך 430 שקלים. תמי סלע: מה אחרי זה? אורית מלמד: ג' זה 290. ראובן לדיאנסקי: כל בעלי הכלבים צריכים להקפיד לאסוף את צואת כלביהם, אבל אדם שמחנה את רכבו על מדרכה וחוסם את התנועה להולכי רגל-- יפעת רווה: 500 שקלים. ראובן לדיאנסקי: --אנשים שהולכים עם עגלות, מקבל הרבה פעמים 250 שקלים. יפעת רווה: 500 שקלים. ראובן לדיאנסקי: אדם שחונה באדום-לבן למשל, מקבל 150 שקלים קנס. יפעת רווה: 250 שקלים. ראובן לדיאנסקי: אדום-לבן בתל-אביב זה 150 שקלים. היו"ר יצחק לוי: אדוני, תמתין רגע. נגמור את הקריאה כמו שעשינו בפעם הקודמת, ונסתדר עם הסכומים. תקנה 6(ב) אנחנו מאשרים, על הסכום נדבר. תמי סלע: תקנה 7(א): "בעל כלב שסירבו לתת לו רישיון או שהרישיון שניתן לו בוטל, ימסור את הכלב למאורות תוך 4 ימים מיום שקיבל את הודעת הסירוב או הביטול". פה אין הוראה שהיא בדיוק חופפת, אבל בחוק החליטו לא לקבוע נורמה כזאת, החליטו לקבוע חובה לתת רישיון, ומאורות זה שמור למקרים של כלבת ונשיכות. לכן לא חשבתי שנכון לקבוע דבר כזה, להשאיר חובת קנס על זה שמישהו מחזיק כלב בלי רישיון- - - היו"ר יצחק לוי: מה עושים עם כלב בלי רישיון? מיכל סגן-כהן: בעיקרון, לפי החוק, בעליו צריך להביא אותו לעירייה, וייקח את הכלב למאורת הבידוד. היו"ר יצחק לוי: לא מוצדק קנס? אורי יפה: למה לא לתת לו רישיון? היו"ר יצחק לוי: עזוב, אנחנו מדברים על מצב שמסיבה כלשהי אין רישיון. אנחנו מכירים את הכלב הזה, הוא לא כלב שלא ידוע לנו עליו. זה כלב שבעליו פנו וביקשו רישיון או כלב שהיה לו רישיון והרישיון בוטל. אברהם מיכאלי: או שהוא לא פנה. היו"ר יצחק לוי: אם הוא לא פנה, אני לא מכיר את הכלב. כתוב: "בעל כלב שסירבו לתת לו רישיון או שהרישיון שניתן לו בוטל." אלה שני המצבים שמדובר כאן עליהם. הוא פנה, וסירבו לתת לו רישיון. אחריות הרשות לבוא לקחת את הכלב לאן שצריך לקחת. למה הוא צריך למסור אותו? איריס דגן-אגמון: לא תמיד קל לקחת את הכלב. בתחום של כלבים וחתולים לא נרשמות הרבה ברירות קנס, ויש לנו צוות שמטפל בזה באופן רציני. אבל כשהעניין הופך ממש בעייתי ובלתי אפשרי להוציא את הכלב- - - תמי סלע: זה אולי כבר לא מקרה לעבירת קנס, אלא להליך יותר רציני. יש גם עניין שהכנסת ישבה וחוקקה חוק שקובע את הנורמות שהיא מצאה לנכון שהן ראויות בתחום הזה. לעניין צואה, זה בכלל לא דבר שקבעו בחוק הארצי, כי זה יותר עניינים מקומיים. לגבי העניין של כלב בלי רישיון, ומתי מוסרים אותו למאורות, והמגע עם הרשויות בהקשרים האלה, זה כן נקבע בחוק הארצי, לכן מכוחו צריך לקבוע את העבירות המינהליות והקנסות, ולא מכוח עוד כל מיני נורמות שנמצאות במגוון חוקים עירוניים. היו"ר יצחק לוי: יש פה בעיה. הבעיה שאתם פה קובעים ארבעה ימים, רשות אחרת תקבע שבעה ימים, רשות אחרת עשרה ימים, ורשות אחרת בכלל לא תקבע. נסים לוי: זה חוק עזר לדוגמה. תמי סלע: היום כבר לא מאשרים לאמץ אותו, כי יש החוק הארצי. אורית מלמד: חוק העזר בוטל, אי אפשר לאמץ אותו, אבל הביטול לא פגע בחוקים. היו"ר יצחק לוי: נראה שזה לא כל כך התחום המינהלי, זה כבר מעבר. הוא פנה וביקש רישיון, הוא לא קיבל, צריך להגיד לו שהוא יביא את הכלב בעוד יומיים, הוא לא הביא, זה לא עניין מינהלי. מיכל סגן-כהן: לפי החוק העיקרי, החוק להסדרת הפיקוח, יש אופציה לאדם כזה למסור את הכלב או למאורת הרשות או למתקן מוגן, וכאן זה לא חופף, וזה בעייתי. תמי סלע: יש להם סייג בעניין הזה. 9(א) אומר: " נשך כלב או חתול אדם, ינקוט בעלו, תוך 24 שעות מעת היוודע לו הדבר, אמצעים אלה: )1( יודיע על כך למנהל; )2( יביא את הכלב או החתול לבידוד במאורות למשך 10 ימים". זה חופף מה שאישרנו לגבי הצו של נשיכה. נסים לוי: אין עבירת קנס. תמי סלע: עכשיו תהיה על הנשיכה והחובה למסור. כמובן, אישרנו קנס הרבה יותר גבוה, כי פה, בעבירות, קנס 660 שקלים זה המקסימום, ושם אישרנו 2,000. אורי יפה: לגבי אשדוד קיימת השאלה שנשאלה קודם, האם יש שטחים לשחרור כלבים, ואיפה מאורת הרשות, איפה ההסגר? היו"ר יצחק לוי: אני מבקש לא לענות על זה עכשיו, תענו לו בהפסקה, כי הזמן קצר, ואנחנו בעצמנו עבריינים, כי יש כבר מליאה למעלה, ואסור לנו לקיים דיון ועדה בזמן מליאה. תמי סלע: יש עוד הוראה אחת בחוק שימור רחובות, וההוראה אומרת: " לא יציב אדם ולא יעמיד ברחוב, ללא היתר או שלא לפי תנאי ההיתר, מיתקן, חפץ, מכשיר או מכונה כלהלן: כסאות, שולחנות או פרגודים, לצורכי מסעדה או בית קפה, שמשיות, מאזניים אוטומטיים, מצלמה אוטומטית, מכונה לייצור או למכירת גלידה או מיצים, מכונה או מיתקן או מכשיר מסוג כלשהו, וכן מיתקן להעמדת סחורה או להצגתה בחזית חנות או להעמדת עציצים, אדניות או פרחים ברחוב או בחזית חנות פרחים. "רחוב" -דרך, נתיב להולכי רגל, מדרכה, גשר, רחבה או גינה שיש לציבור זכות מעבר בהם, בין שהם מפולשים ובין שאינם מפולשים, וכן כל מעבר המשמש או המכוון לשמש אמצעי גישה למספר בתים, לרבות סימני דרך, תעלות, ביבים וחפירות שברחוב או בצדי הרחוב." ההערה היחידה, שהגדרת רחוב מאוד-מאוד רחבה, היא כוללת גם רחבה או גינה שיש לציבור זכות מעבר בה. אני מסתכלת על פירוט הדברים שאסור להעמיד, שזה כולל גם שמשייה ומכונה ומתקן מסוג כלשהו. היו"ר יצחק לוי: צריך לקבל אישור. תמי סלע: כל פעם שאתה הולך לגינה ואתה רוצה שם שמשייה? יפעת רווה: כתוב "לצורכי מסעדה או בית קפה". תמי סלע: זה מדובר על כסאות ושולחנות. כל השאר זה סתם כך שמשייה, מצלמה אוטומטית. דורית ואג: זו תקנת גזלנים ובתי קפה. היו"ר יצחק לוי: לדעתי, זה בסדר גמור. אנשים לא יכולים להציב מה שהם רוצים ברשות הרבים ללא היתר. אם בפארק יש היתר לשים שמשיות – ישימו. נניח שיש פארק שבו אנשים רוצים להציב מנגלים, והעירייה תחליט שבקטע הזה לא מציבים, אז לא מציבים. תמי סלע: לא צריך להכריז על אזור מסוים, זה חל על הכול. היו"ר יצחק לוי: כתוב "ללא היתר". היו יכולים להתיר מראש. אנחנו מאשרים את זה. עכשיו נבדוק את סכום הקנסות. תמי סלע: הקנס הוא 660 שקלים. אברהם מיכאלי: זה מקסימום, צריך לעשות משהו באמצע. דורית ואג: זה בעיקר בעלי עסקים. אברהם מיכאלי: גם בהם צריך להתחשב, לא כולם מיליונרים. דורית ואג: זו תקנת גזלנים, קיוסקים ובתי קפה. יפעת רווה: בעלי העסקים צוחקים על זה. נסים לוי: לא אחת אנחנו פוגשים מקרים שאנשים מוציאים סטנדים עם בגדים וחוסמים את כל המדרכה. היו"ר יצחק לוי: זה בסדר. תמי סלע: האיסור רק לצורכי עסקים? איריס דגן-אגמון: כן, בתי קפה או חנויות. דורית ואג: השאלה, אם גזלן, למשל, נחשב בעל עסק. היו"ר יצחק לוי: אני לא מבין. אדם יעשה סוכה באמצע המדרכה בסוכות, אסור לו. תמי סלע: כל דבר שאתה מביא איתך, אתה צריך היתר בשבילו? היו"ר יצחק לוי: העירייה תנהג בהיגיון, הם לא רוצים לריב עם התושבים. יפעת רווה: הכוונה רק לבתי קפה וחנויות. נסים לוי: זו הכותרת של סעיף 3(א), כך הוא נאכף. היו"ר יצחק לוי: אני מסכים ל-660 שקלים. אברהם מיכאלי: אחד כזה, יש לו עוד קנסות אחרים. היו"ר יצחק לוי: שישמור על החוק. אחד כזה שהפדיון היומי שלו זה 10,000 שקלים ליום, אומר: מה אכפת לי, אני אשלם 660 שקלים. יפעת רווה: משתלם לו לשים דוכן בחוץ. אברהם מיכאלי: יש לו היום קנס אחר בלי קשר לזה. יש לרשות היום סמכות לקנוס אותו על כך שהוא שם דברים על המדרכה, בלי קשר לחוק העזר הזה. נסים לוי: זה חוק העזר. אברהם מיכאלי: יש חוקי עזר אחרים. היו"ר יצחק לוי: הוא מדבר איתך על אשדוד, זה רק לאשדוד. אברהם מיכאלי: לאשדוד, במשך 50 שנה, לא היו חוקי עזר בעניין? נסים לוי: זה חוק העזר. אברהם מיכאלי: מה היה הקנס עד עכשיו? נסים לוי: לא היה. אברהם מיכאלי: זה לא הגיוני. חייב להיות חוק עזר. האם היתה פרצה עד עכשיו? נסים לוי: נכון. היו"ר יצחק לוי: רבותי, אישרנו. תקנה 3(א) אושרה עם קנס 660 שקלים, תקנות 2(א) ו-5(א) לא אושרו, תקנה 6(א) לא אושרה, תקנה 6(ב) אושרה, ולגבי הסכום, חשבתי, דרגה אחת פחותה מ-430 שקלים. אברהם מיכאלי: ברוב הרשויות זה מקובל, אני במקרה מכיר את זה, אפילו בכפר יונה, שלא עשירים שם בכלל. נסים לוי: זה הסכום שנקבע, לא ביקשנו להחמיר יותר. היו"ר יצחק לוי: אישרנו 430. לגבי סעיף 7(א) אני מציע לא לכלול את זה, וסעיף 9(א) לא צריך. אנחנו מצביעים. הצבעה אושרו פה אחד תקנות 3(א) לחוק שימור רחובות, התשל"ו-1975, ותקנה 6(ב) לפי חוק פיקוח על כלבים וחתולים, התשנ"ט-1999. היו"ר יצחק לוי: הצבענו – הצווים אושרו. הישיבה נעולה. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 11:20