פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 91
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, י"ג בסיון התשס"ז (30 במאי 2007), שעה 09:00
ס ד ר ה י ו ם
ניהול מקרקעין לאורך חופי הכינרת והשימוש בהם
ממצאי מעקב – דוח 57ב' של מבקר המדינה, עמוד 605
נכחו:
חברי הוועדה:
זבולון אורלב – היו"ר
אפי איתם
אבשלום וילן
דב חנין
מוזמנים:
בועז ענר - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה
שמעון עמר - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה
יוסי האוס - סגן מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה
צחי בובליל - מנהל בכיר ראשי, משרד מבקר המדינה
שלי מלכה - יועץ שר הבינוי והשיכון
יעקב אפרתי - מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל
גבי ויסמן - מנהל מחוז הצפון, מינהל מקרקעי ישראל
רן פינצי - מנהל השלטון המקומי, משרד הפנים
אשר גרנר - ממונה על חופי הרחצה, משרד הפנים
עלויות פרוינד - מנהלת החברה הכלכלית, עיריית טבריה
עו"ד שמעון בלסן - היועץ המשפטי, עיריית חיפה
תנ"צ רפי פלד - ראש מינהלת תיאום פעולות אכיפה, המשרד לביטחון פנים
כעבייה כלף - תחנת טבריה, המשרד לביטחון פנים
פנחס גרין - מנהל מינהלת הכנרת
ניר פפאי - מנהל אגף שמירת טבע, החברה להגנת הטבע
אחיקם רמות - מנכ"ל מלון כינר
משה רוטר - מנהל חוף דוגה
ייעוץ משפטי:
תומר רוזנר
מנהלת הוועדה:
חנה פריידין
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
ניהול מקרקעין לאורך חופי הכינרת והשימוש בהם
ממצאי מעקב – דוח 57ב' של מבקר המדינה, עמוד 605
היו"ר זבולון אורלב:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הישיבה מוקדשת לממצאי מעקב בדוח 57ב' של מבקר המדינה בסוגיה של ניהול המקרקעין לאורך חופי הכנרת והשימוש בהם.
כזכור, בדוח מבקר המדינה 55ב' חשף המבקר ליקויים בסוגיית ניהול המקרקעין סביב הכנרת באופן שחופים רבים נסגרים ונחסמים לציבור שלא כחוק ושלא כדין והגיש שורה של המלצות. הדוח האחרון הוא דוח מעקב והממצאים לצערי לא טובים.
שמעון עמר:
דוח 55ב' העלה את הסוגיה הזו לסדר היום הציבורי. בעקבות דוח זה החלה איזושהי פעילות במספר משרדי ממשלה ובגופים אחרים שקשורים לכנרת. אמנם חלו תזוזות אבל הן לא מספיקות ולא פתרו את הבעיה.
בדיקת המעקב משנת 2006 העלתה כי אמנם מסתמנת נקיטת צעדים מוחשיים וראשוניים לתיקון המצב, כמו בעיקר מצד משרד הפנים ומחוז הצפון שלו, כך למשל בתוקף צווים ופסקי-דין של בית המשפט המוסמך שניתנו בהליכים משפטיים. ביוזמת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון וגם ביוזמת יחידות הפיקוח של משרד הפנים, נוסרו גדרות שהיו חלק מהגידור ההיקפי רק של שמונה חופי נופש ורחצה בכנרת כאשר יש בין 100 ל-120 גדרות. שמונה חופים היו מגודרים.
היו"ר זבולון אורלב:
כמה חופים מגודרים יש? אמרת שהוסרו גדרות משמונה חופים שהיו מגודרים. שאלתי מתוך כמה חופים מגודרים היו שמונה אלה.
קריאה:
23.
היו"ר זבולון אורלב:
אם כן, שליש הוסר ושליש עדיין לא הוסר.
שמעון עמר:
מעבר לכך, הוסרו עד 20 גדרות שאמנם לא תוחמים חופים – בין 100 ל-120 גדרות בסך הכול – וזו אמנם פעילות מאוד מבורכת אבל עדיין בהיקף מאוד קטן.
יעקב אפרתי:
זה תלוי בצווים.
שמעון עמר:
בעקבות הביקורת הקודמת החל משרד הפנים להיערך גם להסדרת התנאים ואמות המידה.
היו"ר זבולון אורלב:
לממשלה קשה להסתתר ולומר שאלה צווים כי היא הרי המחוקקת.
יעקב אפרתי:
הכנסת מחוקקת.
היו"ר זבולון אורלב:
הממשלה יכולה ליזום חקיקה. לממשלה יש רוב. היא לא יכולה לומר שזה החוק כי היא יכולה לשנות את החוק. תראו את ההתנתקות, הרי אם היו רוצים ללכת לפי החוק, לא הייתה התנתקות. הממשלה רוצה לבצע מדיניות מסוימת, ולכן היא מחוקקת חוק ומשתמשת ברוב שלה כדי לבצע את המדיניות. אם המדיניות שלה היא כזו, היא צריכה להסדיר את המצב החוקי כדי שבאמצעות החוקים האלה יוכלו לבצע את המדיניות. זו אמירה דמוקרטית לא נכונה לומר שהחוק לא מאפשר.
יעקב אפרתי:
הלוואי שתשנו את החוק. אנחנו כל הזמן מתמודדים בבתי המשפט.
היו"ר זבולון אורלב:
בהמשך אני אכן אשאל את המינהל האם הוא יזם ואמר שזו הצעתו לשנות את החוק כדי שמדיניות הממשלה אמנם תתבצע. התפיסה הדמוקרטית שלי היא שממשלה לא יכולה להסתתר מאחורי חוקים, דבר שיכולה לעשות האופוזיציה.
שמעון עמר:
דבר נוסף שהחל בו משרד הפנים הוא הסדרת התנאים ואמות המידה לפיהם יאפשר גביית תשלומים מן הבאים לחופים, אבל בתנאי שלחלק סביר במקומות הרחצה תאושר כניסה ללא תשלום, לרבות אי תשלום דמי חניה כאשר הכניסה לחוף איננה אפשרית מעשית ללא שימוש במגרש החניה המצוי בתחומו או בקרבתו. גם פעילות זו ממש בתחילתה ואפשר לומר שהיום אין חוף כזה שאתה יכול לגשת אליו או חלק סביר ממנו אתה יכול לגשת לחוף בלי לשלם. כל ההפרדה בין מגרש החניה לבין הגישה לחוף עדיין לא הוסדרה.
היו"ר זבולון אורלב:
ממצאי המעקב נכונים לדצמבר 2006?
שמעון עמר:
כן.
בועז ענר:
זה המקום לציין שלפני שבועיים ניתנה החלטת בג"ץ שמצביעה על התקדמות פורמאלית כזו ואחרת, בעיקר בחופי הים התיכון, אבל עדיין צריכה להיעשות עבודת מטה של מספר חודשים לגבי חופי הכנרת.
שמעון עמר:
הרשויות המקומיות הגובלות בכנרת – בעיקר המועצה האזורית גולן ועמק הירדן - לא ממלאות את חובתן, כפי שציינו בדוח הקודם, להתקשר עם מפעיל החופים במכרז.
גם המינהל עדיין לא פעל מספיק כדי לתקן את הליקויים הנוגעים לפעילותו, בין היתר לאפשר הפעלת חופים ללא חוזי הרשאה תקפים בינו לבין הרשויות המקומיות הנוגעות לעניין, ולא פעל בקצב הראוי לחידוש חוזי ההרשאה שתוקפם פג או אמור לפוג במהלך שנת 2007.
ראוי לציין לטובה את היוזמה שנקט משרד הפנים בעקבות הביקורת הקודמת כאשר הקים פורום בין-משרדי רחב, שנקרא פורום סובב כנרת, לטיפול בבעיות הנוגעות לכנרת ולחופיה, אולם עד כה נתקלה פעילות הפורום בקשיים ולא הניבה תוצאות ממשיות, בין היתר משום שאין לה סמכות חוקית לקבל החלטות מחייבות ופעילותה נשענת על הסכמה הדדית של חבריה. לעניין זה המליץ משרד מבקר המדינה לשקול נקיטת צעדים במגמה להעניק לה סמכויות חוקיות.
עד כאן פחות או יותר בקצרה.
רן פינצי:
מתחילת השנה ועד היום נעשו עוד כמה צעדים ואני אתחיל בנושא האחרון שהוא פורום סובב כנרת. מעבר לפורום סובב כנרת, מינה שר הפנים ועדה בין-משרדית שנקראת ועדת מנכ"לים בה יושבים נציגים בכירים של המשרדים. אני מרכז הוועדה שיושבים בה נציג מינהל מקרקעי ישראל, יחידת אכיפת חוקי מקרקעין במשרד המשפטים, יחידה שאחראית על הגשת כתבי אישום, הפרקליטות, מרכז שלטון מקומי כאשר נציגו הוא ורדי, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, ויושב היועץ המשפטי של מרכז השלטון המקומי, נועה בן-אריה.
היו"ר זבולון אורלב:
נציג המשרד להגנת הסביבה לא יושב?
רן פינצי:
יושב. בנדה. כן יושב אגף התקציבים באוצר.
היו"ר זבולון אורלב:
מינהלת הכנרת?
רן פינצי:
מינהלת הכנרת לא יושבת. אנחנו רוצים להכניס אותה לתוך הצוות וזה בעקבות הדיונים הראשונים שהיו. אנחנו מקיימים אתה דיונים מחוץ לישיבות הוועדה, אבל נכניס אותה לוועדה באופן פורמאלי, דבר שלשר הפנים יש אפשרות לעשותו. אנחנו רואים במינהלת הכנרת גוף שכבר הפסיק לטפל בכנרת בעניין של ההסדרה, של הרגולציה סביב הכנרת והוא מתעסק יותר בענייני המים. בין המחשבות שיש לנו ואותן אנחנו רוצים לקדם זה להשתמש בכל הידע הצבור שנמצא במינהלת הכנרת, גם ביכולות וגם באפשרות הראייה הרחבה, כולל אגן ההתהוות של הכנרת, המים, איכות המים וכדומה, שאלה הם דברים שרוב המידע בארץ נמצא אצלה.
מעבר לכך נעשו פעולות אכיפה. לפני שבועיים וחצי נהרסו מתקנים בלתי חוקיים וגדרות בחוף כורסי, וזה היה בעקבות פסיקה של בית המשפט. הצלחנו לקבל צו מבית המשפט ונעשתה הריסה.
היו"ר זבולון אורלב:
הוא לא היה בין השמונה?
רן פינצי:
לא. גם חוף כורסי נפתח. באפריל נפתח חוף נוסף, חוף שקמים, שבדוח הוא מוזכר אפילו בשמו. חוף שקמים נמצא דרומית לטבריה. היו בו מבנים בלתי חוקיים, הם נהרסו והאנשים נקנסו.
היו"ר זבולון אורלב:
עכשיו זה חוף פתוח?
שמעון עמר:
בדוח הקודם צוין שהוא חוף פתוח, אבל אחר כך הוא נסגר לציבור.
יעקב אפרתי:
יש לנו מכרז, נבחר זכיין והוא מפעיל אותו.
היו"ר זבולון אורלב:
מפעיל אותו והוא סגור? זאת אומרת, הכניסה בתשלום?
קריאה:
בתשלום.
עלוית פרוינד:
הוא סגור רק לכניסת כלי רכב. הציבור רשאי להיכנס ללא תשלום.
רן פינצי:
מה המרחק שצריך ללכת כדי להגיע אליו?
קריאה:
אתה צריך להגיע לשם ברכבת.
היו"ר זבולון אורלב:
החוף הראשון הדרומי הוא רק מרחצאות?
עלוית פרוינד:
החוף השני.
היו"ר זבולון אורלב:
ממלון גלי כנרת, שנמצא בקצה הדרומי של העיר, לחוף שקמים, מדובר בהליכה של לפחות חצי שעה.
קריאה:
יש טיילת עד המרחצאות.
היו"ר זבולון אורלב:
חצי מהדרך יש טיילת וחצי מהדרך אין.
עלוית פרוינד:
בוא נאמר ש-70 אחוזים מהדרך היא טיילת.
רן פינצי:
כמו שציינו כאן, הייתה פסיקה של בג"ץ לפני 10 ימים. את הבג"ץ הגיש אדם טבע ודין שביקש להורות שחופי הרחצה יהיו נגישים וללא תשלום. בג"ץ, בפסיקה משנית אני נדרשתי להגיש את המסקנות של הוועדה שלי לגבי כניסה חופשית לכנרת עד סוף חודש אוגוסט וועדת המנכ"לים לענייני כנרת תטפל גם בסוגיה הזו.
צריך לזכור שבתמונה הכוללת, המועצות האזוריות סובבות כנרת אינן יכולות לשאת על עצמן מתקציבן את תחזוקת כל החופים באופן שוטף ללא תמורה. נדרשים שם שירותים.
היו"ר זבולון אורלב:
אתה מניח הנחה שמי שצריך להחזיק את החוף זו המועצה האזורית.
רן פינצי:
לא. אם אני לוקח את חופי תל-אביב שרובם המוחלט פתוחים – למעט חוף אחד – לקהל, מי שמחזיק את החופים זו עיריית תל-אביב-יפו, וכך גם בחופי רחצה אחרים.
היו"ר זבולון אורלב:
היא מחויבת על פי חוק?
רן פינצי:
ודאי. אשר גרנר, מנהל אגף חופי רחצה במשרד הפנים, יוכל להתייחס לזה. הרשות המקומית אחראית להפעיל – ברגע שהוכרז חוף – ולתת בו מספר שירותים בסיסיים במימונה שלה. צריך לזכור שחופי תל-אביב משרתים את תושבי גוש דן, אבל בתל-אביב העיר גרים 400 אלף תושבים. במועצה אזורית גולן או במועצה האזורית עמק הירדן גרים כ-15 אלף תושבים אבל הם מארחים כמיליון וחצי תושבי מדינת ישראל. רק כמות האשפה שהם מפנים היא כמעט כמו כמות האשפה בתל-אביב ועם זה יש בעיה. צריך לפתור את הבעיה המימונית לנושא הזה. אנחנו מנסים למצוא איזשהו פתרון ואנחנו יודעים שהפתרון הוא לא בחצר המוסד הזה.
היו"ר זבולון אורלב:
אלא בחצר הממשלה. אתה אומר שהמועצה האזורית של 15 אלף תושבים לא יכולה לממן פינוי אשפה של מיליון וחצי אנשים, וזה דבר הגיוני. לפי החוק החוף צריך להיות פתוח, כך שהמבקרים לא יממנו את זה.
רן פינצי:
אני לא בטוח. הוא צריך להיות פתוח במידה שניתנים בו רק השירותים הבסיסיים. למיטב הבנתי המשפטית המועטה – ומשרד המשפטים יעזור לנו לתרגם את פסיקת בג"ץ- מה שכתוב בפסיקה, ועדיין לא ניתחו אותה לעומק, הוא שאפשר לגבות תשלום בחלק מהחופים אם ניתנים שם שירותים נוספים, שירותי אקסטרה.
היו"ר זבולון אורלב:
אני מבין שהאשפה היא לא תלויה אם ניתנים שירותים בסיסיים או לא ניתנים שירותים בסיסיים.
רן פינצי:
נכון.
היו"ר זבולון אורלב:
אם ניתנים רק השירותים הבסיסיים, אי אפשר לגבות מן האזרחים כי האזרחים לא יממנו את החוף הזה. חוף שנותנים בו רק את השירותים הבסיסיים, אי אפשר לגבות בו תשלום, המועצה האזורית, בפרופורציות שאמרת זה דבר הגיוני, והשאלה מי יכול להיות גורם שלישי חוץ מהממשלה.
הממשלה יכולה לקחת את זה על עצמה ולומר שהיא תמכור זיכיונות, אבל האחריות היא אחריות הממשלה כי היא זו שמופקדת על כך שחוף שניתנים בו רק שירותים בסיסיים, אזרח יוכל להשתמש בו בחינם ותפונה האשפה, יהיה שם ביטחון, יהיה שם ניקיון, יהיה שם מציל וכל השירותים הבסיסיים. יכול להיות שהממשלה תאמר שהיא מצאה פטנט למימון הדבר הזה, אבל האחריות היא אחריות הממשלה.
רן פינצי:
הרשות המקומית אחראית לתת את השירותים האלה.
היו"ר זבולון אורלב:
לפי הדיווח שלך, מתוך 23 חופים שנמצאו מגודרים שלא כדין, 8 סודרו.
רן פינצי:
10. 8 סודרו עד דצמבר ושניים סודרו לאחרונה.
היו"ר זבולון אורלב:
השני היה פתוח בדוח הראשון, כך שהוא לא נספר בין ה-23. בסדר, 10 מתוך 23, כך שעדיין ארוכה הדרך. מה לוח הזמנים?
רן פינצי:
אנחנו לא יודעים. על פי הקיים היום אנחנו תלויים בבתי המשפט. יחידות האכיפה של משרד הפנים עובדות במלוא המרץ בנושא הכנרת שהיום נמצא בפוקוס שלנו.
היו"ר זבולון אורלב:
מה הבעיה בחקיקה שבולמת את היישום המהיר?
רן פינצי:
החוק אומר שאני צריך להגיש תביעה לבית המשפט ולצד השני יש רשות להתגונן. צריך לחכות עד שבית המשפט מוציא צו הריסה.
היו"ר זבולון אורלב:
לגבי כל היתר, כולם נמצאים בהליכים משפטיים? כל אלה שעדיין לא נהרסו, כולם ללא יוצא מן הכלל נמצאים בהליך משפטי?
רן פינצי:
אני לא יודע לתת לך תשובה.
היו"ר זבולון אורלב:
מישהו יכול לברר תוך כדי הישיבה? אשר, אתה תוכל לברר?
אשר גרנר:
כן.
ניר פפאי:
אנחנו מדברים כאן על החופים המוכרזים, אבל צריך להבין שהחופים המוכרזים הם 2.5 אחוזים מחופי הכנרת והם מהווים 1.5 קילומטר מתוך 56 קילומטרים כאשר הדוח התייחס לכל המכלול. אם כן, אנחנו מדברים על חלק אחד מכל הסיפור ואני לא בטוח שהוא החלק המרכזי.
היו"ר זבולון אורלב:
חוף שלא מוכרז, ניתן לסגור אותו?
ניר פפאי:
לא. הדוח שלהם שבמידה רבה התבסס גם על סקר גידור דיבר על 120 גדרות ולכן צריך לראות את המכלול הרחב. הנושא של חופי רחצה הוא חלק אחד, חלק חשוב, אבל אי אפשר להסתכל רק עליו כי מדובר בקילומטר וחצי מתוך 56 קילומטרים של חופי הכנרת.
היו"ר זבולון אורלב:
נתייחס עכשיו ל-120 גדרות. כלומר, לא חופי רחצה אבל אזורי קמפינג.
רן פינצי:
לא, לא רק. יש חקלאות, יש כנסיות עם שמונה קילומטרים חוף, יש מתקנים לאומיים, יש בתי ספר, יש את המועצה האזורית עמק הירדן שיושבת על החוף, ויש גם חלקות פרטיות שנושקות למים. אחת המטרות של הוועדה שאני מרכז היא גם למפות את כל החופים שמוחזקים שלא כדין. כלומר, יש למשל חלקות חקלאיות כאשר קו החלקה לא מגיע לקו המים אבל החקלאים הורידו גדר עד המים כדי שלא יעברו דרך החוף ויגנבו להם אבוקדו ובננות. אלה למשל גדרות בלתי חוקיות שצריך להוריד אותן. דרך אגב, יש קיבוצים שלא ספרנו אותם, כמו קיבוץ עין גב שיושב על המים. זה ההמשך של אותם 56 קילומטרים. יש עוד שמורת טבע.
ניר פפאי:
מועצה אזורית גולן שיושבת לאורך חוף לא מבוטל, יש חלק קטן והחוף המוכרז הוא 150 מטרים. אלה חופים שאנשים מגיעים אליהם והם מהווים קילומטרים ארוכים. המועצה האזורית גולן, כל מפעילי החופים, הם לאורך מספר קילומטרים כאשר מהם החופים המוכרזים מהווים חלק מאוד מאוד קטן. אותו הדבר לגבי מקומות אחרים. האנשים מגיעים לא בהכרח לחופים מוכרזים.
יעקב אפרתי:
אנחנו התחייבנו שנגמור את כל החוזים במהלך 2007 ואני חושב שתוך חודש וחצי אנחנו מסיימים את ההתחייבות הזו. התקדמנו והוצאנו כבר שלושה חופים נוספים. אני מקווה שעוד חודשיים נסיים את הכול.
היו"ר זבולון אורלב:
אתה יכול לומר לנו לכמה חופים צריכים לעשות חוזים?
יעקב אפרתי:
לכ-20.
היו"ר זבולון אורלב:
עם כמה מתוכם נחתמו חוזים?
יעקב אפרתי:
נכון לרגע זה, בערך לשמונה חופים.
גבי ויסמן:
עם שמונה חופים נחתמו חוזים, עם חמישה נוספים ייחתמו חוזים תוך מספר ימים והשאר בעבודה.
היו"ר זבולון אורלב:
השאר בעבודה עד סוף 2007.
יעקב אפרתי:
לא סוף 2007 אלא במהלך 2007.
היו"ר זבולון אורלב:
עד סוף.
יעקב אפרתי:
במהלך 2007. לזה התחייבנו.
היו"ר זבולון אורלב:
אני מציע שנשמע עכשיו את המועצות האזוריות. נשמע קודם נשמע את נציג עיריית טבריה. מתוך הדוח אני מבין שיש כמה חופים שבאחריותכם, בתחום המוניציפאלי שלכם. מה קורה אתם?
עלוית פרוינד:
מתוך 7.5 קילומטרים החופים שנמצאים בתחום המוניציפאלי של טבריה, יש לנו 3 קילומטרים של חוף שנמצא בזיכיון, זה אותו חוף שקמים שפתוח לקהל הרחב. הוא לא מוסדר לרחצה, אבל הוא מוסדר מול מינהל מקרקעי ישראל. יש לנו שני חופים שהם חופים מוכרזים לרחצה, כאשר החוף האחד הוא החוף העירוני על שטח של כקילומטר והחוף הנוסף הוא החוף הנפרד, חוף דתי, מיוחד לציבור הדתי שמגיע לכנרת ובו יש את כל השירותים הנדרשים. כל יתר החופים הם חופים שפתוחים לקהל הרחב.
היו"ר זבולון אורלב:
יש עדיין חופים שנתפסו בידי בעלי כוח שהשתלטו עליהם ועדיין נמצאים בהליכים נגדם?
עלוית פרוינד:
לא ידוע לנו על מקרים כאלה.
היו"ר זבולון אורלב:
כלומר, מבחינתכם כל החופים של עיריית טבריה מסודרים.
עלוית פרוינד:
מוסדרים ומסודרים. בתהליכים.
ניר פפאי:
המציאות קצת שונה. חוף גיא, חוף מורד.
עלוית פרוינד:
נושא החופים הפרטיים שמוחזקים על ידי בתי המלון בחוזים מול מינהל מקרקעי ישראל הוא בטיפול ישיר של מינהל מקרקעי ישראל. מדובר בחוזים של בעלי מלונות שהם חוזים בני עשרות שנים, נכסים שניתנו בזיכיונות כאלה ואחרים מול המינהל. עיריית טבריה לא שותפה לזיכיונות האלה ולכן ההסדרה של החופים האלה היא מול המינהל ולא מול העירייה.
היו"ר זבולון אורלב:
החופים הפרטיים בטבריה, איך הם הפכו לפרטיים? זה שייך לציבור. למה זה פרטי?
גבי ויסמן:
צריך לעשות הבחנה. יש חופים פרטיים על קרקע פרטית שהיא לא קרקע של המינהל.
היו"ר זבולון אורלב:
אני לא מדבר עליהם.
גבי ויסמן:
יש כאלה בטבריה. ישנם חופי מינהל שהוקצו למלונאות עד הים כולל ייבוש חוקי על פי תב"ע בחוזה וזה מוחזק על ידי אותם יזמים שיש להם חוזים. אנחנו היום נמצאים בשלב של תכנון משותף, יחד עם עיריית טבריה, לעשות טיילת בחזית של אותם חופים.
היו"ר זבולון אורלב:
כמה חופים פרטיים יש שלא נופלים בקטגוריה שלך?
גבי ויסמן:
של בעלות פרטית?
היו"ר זבולון אורלב:
כן.
גבי ויסמן:
אני לא יודע.
ניר פפאי:
אני אתן כמה דוגמאות של טבריה למרות שהעיסוק העיקרי שלנו בחופים הפתוחים. מלונות שהוגדר בתוכנית בצורה מפורשת שיהיה מעבר חופשי לציבור כתנאי לזכויות בנייה, אבל בפועל הם לקחו את הזכויות אבל סגרו את החוף. אני מדבר על מלון חוף רון, על מלון חוף גיא ומלון גלי כנרת.
היו"ר זבולון אורלב:
מבחינת החוק, מי חייב לאכוף את זה, המינהל?
קריאה:
הרשות המקומית.
היו"ר זבולון אורלב:
עלוית, מדוע אינכם אוכפים את הכניסה החופשית לאותם מלונות שלפי דברי החברה להגנת הטבע בחוזה הם חייבים לתת כניסה חופשית?
עלוית פרוינד:
אני יכולה לומר לך שחלק מהחופים האלה של המלונות נמצאים בטיפול וחלקם נמצאים בהסדרה של תב"עות חדשות. אין לי כרגע מידע, אבל אני יכולה להעביר מידע מסודר לאחר הישיבה. אני יודעת שזה נמצא בתהליכים.
דב חנין:
הדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב ואני רוצה בקצרה לנסות להציג את הנושא הזה בהקשר קצת יותר רחב. הכנרת היא באמת פנינה מיוחדת, יקרה ויפהפייה לא רק לכל אוהבי הארץ אלא יש לה גם הרבה מאוד הקשרים נוספים. היא אחד המקומות המשמעותיים גם מבחינה תרבותית, דתית, בוודאי לנו אבל גם לאחרים, והיא מקום מיוחד במינו. המקום הזה נמצא בסכנה אמיתית שהיא רבת משתנים והיא רבת מרכיבים. כאשר אנחנו ניגשים לבעיות של הכנרת, אנחנו צריכים להסתכל עליה במבט רחב כי יש איזונים מאוד מאוד עדינים שצריכים להתקיים במקום הזה כדי שהוא ימשיך להתקיים כמקום כל כך יפה וכל כך נפלא, וגם לספק את כל הציפיות שלנו כציבור מהאגם הזה, גם כמקור של מים, גם כמקור של נופש, גם כאתר טבע וכדומה.
אני אומר את הדברים כיוון שגם את הבעיות וגם את הפתרונות אנחנו צריכים להבין לא רק בהקשר החברתי שלהם אלא גם בהקשר הסביבתי שלהם. אני אומר את הדברים כי חלק מהדברים שיכולים להיתפס כפתרונות מהזווית החברתית לפיה נאפשר גישה חופשית לחופים ונסיר את אחריותה של המדינה ממימון הגישה החופשית הזאת, יכולים לייצר בעיות מהכיוון ההפוך. כדי לממן את הגישה החופשית לחופים, אנחנו יכולים לבנות אתרי פיתוח ומיזמים שבסופו של דבר יצא רע מהתועלת.
לכן אנחנו כאן חייבים להפעיל שיקול סביבתי חברתי בכל אחד ואחד מן המנגנונים שאנחנו רוצים לייצר.
לפני שאני אומר כמה מלים על נושא החופים והשימוש בחופים כשימוש לנופש, לתיירות ולפנאי, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר כמה משפטים על מדיניות הפיתוח לאורך חופי הכנרת, כאשר גם מדיניות הפיתוח לאורך חופי הכנרת, היא חלק מהשאלה של ניהול מקרקעין. מדיניות הפיתוח לאורך חופי הכנרת, אני אומר את זה בצורה המתונה ביותר שאני יכול, היא מדיניות בזבזנית וחסרת אחריות. כאשר למשל – וגם מינהל מקרקעי ישראל חלק מזה – רוצים לייבש חלק מרצועת החוף או חלק מרצועת הכנרת קצת צפונית לטבריה כדי להקים שם מיזם תיירותי גדול שבעצם יהפוך את אותו אזור של החוף לאזור שהוא פתוח לאלה שיהיה להם כסף לגור בתוך אותו מיזם תיירותי מפואר וגדול, אנחנו גורמים גם נזק סביבתי לכנרת ולמרחב החופי בה וגם משלמים מחיר חברתי בזה שאנחנו סוגרים רצועת חוף לשימוש לעשירים, בין אם אלה עשירים מגיעים מחוץ לארץ ובין אם אלה עשירים שמגיעים מישראל.
לעניין שימושי הקרקע לאורך חופי הכנרת. אדוני היושב-ראש, אני חושב שזו דוגמה של הפקרות ואני מתקשה להבין איך הטיפול בהפקרות הזו לוקח כל כך הרבה זמן. איך זה יתכן שאנשים לוקחים לעצמם את הזכות להפקיע מרשות הציבור חלקים מרצועת החוף של הכנרת ואנחנו במשך חודשים ושנים מתנהלים בדיונים של בדיקה, חיפושים ואיתור? אני יכול להציע לכל מי שלא מכיר את המצב לבוא אתי, אני מוכן לעשות טיול של יום ארוך, אפשר לעשות אותו בהליכה וקצת באופניים מסביב לכנרת, ותראו ביום אחד את כל הגדרות ואפשר לרשום אותם ברישום מסודר ולשם כך לא צריך ועדות שישבו במשך חודשים, לא צריך יישומים שייקחו שנים ולא צריך דיונים אינטלקטואלים ואקדמיים.
לכן אני חושב שהוועדה הזו צריכה לקבל החלטה ברורה שאנחנו מצפים לראות לוחות זמנים מאוד ברור שיאמר לנו מתי תוסרנה כל הגדרות בלתי חוקיות. אני לא מבין למה עדיין יש קרוב ל-100 גדרות בלתי חוקיות. אני מוכן לשבת אתך גדר גדר אדוני ולהראות לך.
היו"ר זבולון אורלב:
אני לא חושב שהוא חולק עליך.
דב חנין:
צריך להיות לוח זמנים מאוד ברור ומפורש, קבועה מאוד ברורה ועקרונית שאומרת שזכות הציבור להגיע לכנרת ולרחוץ בה היא זכות שכוללת גם את הזכות להגיע לכנרת. אני לא נגד זה שתהיה סביב לכנרת תחבורה ציבורית שכולם יוכלו להגיע לכל החופים, אבל כרגע זה לא קיים. כשזה יהיה קיים, מצדי שמגרשי החניה יעלו בזהב, אבל כרגע אין אפשרות להגיע לחופים ואם גובים מחיר גבוה בעד החניה, זה אומר שגובים מחיר גבוה בעד הכניסה לחוף.
היו"ר זבולון אורלב:
לפני שאנחנו ממשיכים בדיון, אני רוצה לומר כמה מלים.
הסוגיה הזו של הכנרת לא נדונה פעם ראשונה רק בדוח מבקר המדינה 55 ובדוח המעקב 57 אלא היא בעיה שמטרידה והיא על סדר היום הציבורי כבר שנים רבות כאשר מדובר בהשתלטות האלימה והלא חוקית על חופים. כל הדברים האלה הם דברים ידועים. שורש הרע הוא מפני שני דברים:
א. אין בעל בית אחד מסודר, אין מישהו אחד שרואה את עצמו אחראי למכלול השלם שקוראים לו כנרת. לכל אחד יש את הקטע שלו. מספיק שציינת מי החברים בוועדת המנכ"לים כדי להבין את העניין הזה. כל אחד אחראי על משהו אחר, זה אחראי על המים, ההוא אחראי על החוף, ההוא אחראי על מזג האוויר וכולי.
ב. ברור שלא העכבר גונב אלא החור גונב. כל עוד אין הסדר תקציבי לאחזקת החופים, לא תיפתר הבעיה. אי אפשר לעשות יש מאין. אי אפשר לרבע את המעגל ולעגל את הריבוע. זה בלתי אפשרי. המציאות הזאת של הכנרת בה יש גם עירייה כמו טבריה וגם מועצות אזוריות שצריכות לקלוט מיליון וחצי אנשים, היא בלתי אפשרית.
אגב, הכותל המערבי, להבדיל אלף אלפי הבדלות בין הכנרת לכותל המערבי, לא הטילו על עיריית ירושלים להחזיק אותו ומדובר באתר שהוא אתר לאומי אליו באים מיליוני אנשים. דברים שהם לאומיים, נראה כאילו הממשלה – כל הממשלות ולא דווקא ממשלה מסוימת – מתחמקת מאחריות, כאילו עוצמת עיניים ואומרת שאין בעיה, אבל אלה הן שתי הבעיות. צריך לעשות הסדרה חוקית של כל הפרשה הזו שקוראים לה כנרת. אמרתי כמה פעמים שלצערי אין לי כוח ליזום את הדבר הזה, אבל לו הייתה יוזמה חקיקתית ממשלתית שתוקם מנהלת כנרת סטטוטורית בחוק, עם הסמכויות החוקיות שתאגם מכל הגופים השונים, זה היה יכול לפתור את הבעיה במובן מסוים. אגב, אנחנו רואים את הבעיה הזו גם בים המלח, בכל פרשת ההצפה, הבולענים כאשר מדובר באזור שיש בו בעיות רבות וכל אחד שם אחראי על נושא אחר במקום. לכן בונים מלונות בלי שום קשר לכך שים המלח עולה במפלס חצי מטר כל שנה ומאיים להטביע.
לכן אני מצפה גם ממשרד הפנים וגם ממינהל מקרקעי ישראל – שאתם שתי הרשויות הממשלתיות הבולטות והמובילות כאן – ואני לא מסכים לכך שמשרד הפנים זורק את העניין הזה על הרשויות המקומיות כי הוא המחוקק.
רן פינצי:
לא זרקנו. אם זה השתמע מדבריי, אני מתנצל.
היו"ר זבולון אורלב:
כך זה השתמע. בסדר. צריך להבין שהרשויות המקומיות פועלות מכוח חוק שמשרד הפנים בעצם נותן להן את הסמכויות האלה. הסמכויות הן בידי הממשלה ומה שהממשלה רוצה היא מעבירה הלאה ומטילה את זה על הרשות המקומית בכל תחומי החיים.
לכן אני מצפה שמשתתפי הדיון יתייחסו לשתי הנקודות האלה, איגום הסמכויות הסטטוטוריות בידי איזושהי רשות אחת ופתרון לעניין התקציבי. כל עוד הממשלה לא תאמר איך היא רואה את הפתרון בשתי הסוגיות האלה, כל מה שנעשה, נזיז עוד שתי גדרות אבל בעוד שלוש שנים ישים מישהו גדר במקום אחר.
אני מבין שבחול המועד פסח הייתה גם בעיה בכמה חופים שאי אפשר היה להשתמש בהם כי באה המועצה האזורית ואמרה שהמשאבים שלה היא לא מסוגלת לטפל בדברים האלה. בקיצור, אזרחי ישראל לא יכלו ליהנות מאותם חופים בתקופת החופשה.
יעקב אפרתי:
החופים היו פתוחים.
היו"ר זבולון אורלב:
אבל לא ניתנו להם השירותים הבסיסיים. לא היה מציל ולא פינו אשפה.
אני מסכים מאוד עם דבריו של חבר הכנסת דב חנין, שאנחנו מצפים עד סוף הישיבה שתיתנו איזה שהם לוחות זמנים לתיקון הליקויים והבעיות שהועלו בדוח. לוח זמנים אחד שמענו לגבי החוזים, שבמהלך 2007 ייחתמו החוזים שמינהל מקרקעי ישראל צריך לחתום, אבל אנחנו צריכים לקבל לוח זמנים להריסת הגדרות ולוח זמנים להסדרה של הנגישות לחופים, נגישות שעדיין לא הוסדרה.
רן פינצי:
כל המקרים של 120 הגדרות נמצאים בהליכים משפטיים. הוגשו תביעות נגד כל אלה שהקימו גדרות.
אשר גרנר:
מתוך סך כל 120 גדרות, 40 נהרסו.
רן פינצי:
מתוך 120 הגדרות שהוזכרו כאן, כולם בהליכים משפטיים ומתוכם 40 נהרסו ונשארו עוד 80 גדרות.
היו"ר זבולון אורלב:
מה משך הליך משפטי כזה?
אשר גרנר:
מתחיל מיום ונגמר בחמש עד שמונה שנים, ואפילו עשר שנים.
רן פינצי:
יש להם זכות להגיש ערעור.
תומר רוזנר:
מה הצעדים בהם אתם נוקטים לפיקוח ובקרה שבעצם לא יתקינו את הגדרות מחדש? גדרות שמקימים מחדש, לפי החוק אפשר להרוס בתוך 30 ימים ללא הליך משפטי.
גבי ויסמן:
90 יום. זה חוק של מינהל מקרקעי ישראל לסילוק פולשים. הריסת גדר הוא במסגרת חוק התכנון והבנייה של משרד הפנים.
יעקב אפרתי:
מי שפולש, פולש, אבל מי שלא פולש, יש לך בעיה. אם הוא אוחז בשטח כדין, יש לך בעיה.
תומר רוזנר:
איך אתם מבטיחים שלא יוקמו מחדש הגדרות ותצטרכו שוב ללכת להליך משפטי?
יעקב אפרתי:
בחוף יש פיקוח שוטף.
רן פינצי:
באשר ללוחות הזמנים האחרים. אמרתי בהתחלה שאנחנו נדרשים עד סוף אוגוסט, לפי הפסיקה שניתנה לאדם טבע ודין, לומר לפחות כיצד אנחנו מבטיחים את הגישה לחופי הרחצה בכנרת.
ציינת את הניהול המרכזי של הכנרת. אמנם הצוות כמכלול עוד לא הגיש את המלצותיו ועוד לא החליט על כך, אבל לפחות עמדת משרד הפנים, כפי שהיא מובאת לצוות הזה, היא שצריך להקים גוף אחד שיטפל בכל הכנרת ואנחנו ממליצים על מנהלת הכנרת. זה דורש עוד הסכמה של השרים.
היו"ר זבולון אורלב:
סטטוטורית?
רן פינצי:
כן. בסוף זה יהיה סטטוטורי. פעם מינהלת הכנרת טיפלה בכל הדברים האלה אבל עכשיו היא מטפלת רק במים ולא במכלול של חופי הרחצה. תפיסת העולם שלנו ושל אגף התקציבים כרגע בדיון היא כן לרכז את זה בידי גוף אחד ואנחנו אפילו ממליצים לעניין הזה על מינהלת הכנרת. שוב, זה עדיין לא בגדר החלטה של הוועדה וצריך להגיע להמלצת השרים.
ניר פפאי:
אני כמובן מברך על הדוח הקודם ובוודאי על המעקב. אין ספק שרשות היא דבר נכון, ואגב, בזמנו הייתה הצעת החלטת ממשלה, בשנות ה-60, אבל היא לא קודמה, להקים רשות כנרת.
היו"ר זבולון אורלב:
יש לך את ההצעה הזאת?
ניר פפאי:
אני אעביר אליך. אני מלווה את הים התיכון שני רבות ובים התיכון אין פחות גופים מאשר בכנרת אבל בסך הכול התמונה, אחרי שהמדינה לקחה אחריות בשנים האחרונות, השתנתה מאוד לטובה. לכן לא צריך לחכות אלא אפשר במקביל ללכת למהלך סטטוטורי, חקיקתי כזה, אבל לא לחכות כי אפשר לפעול גם במערכת הקיימת.
מבחינת החופים המוכרזים. נתתי את הנתונים אבל נקודה שעלתה כאן, ואני רוצה לחזק אותה דווקא מהצד שלנו. אם תרצו, יש כשל שוק במועצות האזוריות ואני אדגים את זה בחצי משפט על הים התיכון. כל החופים העירוניים, או 95 אחוזים מהחופים העירוניים, הם חופים פתוחים. הבעיה היא במועצות האזוריות כי המועצות האזוריות לא נהנות, אין להן הנאה כלכלית ישירה או עקיפה מהחופים, יש להן אורכי חוף גדולים והן לא מסוגלות להחזיק את החופים לבדן. בוודאי נכונים הדברים בכנרת שהרוב, למעט טבריה, אלה מועצות אזוריות.
עד לפני כעשור המדינה תמכה ברשויות, תמכה וסייעה בידן להחזיק את החופים, ואני חושב שהממשלה לא פחות ענייה היום מאשר הייתה לפני עשור ונכון שהיא תתערב ותתמוך.
היו"ר זבולון אורלב:
יש לך טעות. בראשית הקמת המדינה, המדינה הייתה מאוד ענייה אבל היה תקציב כמעט לכל דבר. עכשיו זה הפוך. המדינה מאוד עשירה אבל אין תקציב כמעט לאף דבר. זו המדיניות.
ניר פפאי:
זה חלק ממדיניות, חלק מהפרטה, אבל לא אכנס לזה. במקרה הזה אי אפשר לגלגל את כל האחריות לרשות ואני חושב שהממלכה צריכה לקחת אחריות.
לגבי החופים הפתוחים, עלתה כאן השאלה איך נבטיח שהם לא ייסגרו. אכן אנחנו עדים לסגירת גדרות, אבל כדי להבטיח שהכנרת באמת תהיה ציבורית ובאמת תהיה פתוחה, זה לא רק המדד של החופים והרחצה. במשפט הראשון של עיקרי הביקורת כתוב שהכנרת היא נכס טבעי ייחודי. כנרת היא אגם המים הייחודי הטבעי, אבל היא לא רק משמשת לנופש לאנשים שבאים בקיץ אלא היא אתר הטבע, מקור המים, אגם המים הטבעי היחידי שיש לנו והוא גם אמור לשמש לטיולים ולנופש מהסוג הזה. החברה להגנת הטבע, לאור העובדה שסגירת החופים קידמה את המהלך של שביל סובב כנרת – אגב, לאחרונה הוא קיבל הכרה על ידי ממשלת ישראל והרעיון הזה אומץ – חשוב ללכת כאן מדרגה הלאה וליישם אותו כדי שהנגישות תהיה אמיתית ולא רק הסוגיה אם בתשלום או לא בתשלום באותם 2.5 אחוזים של חופים. המדינה צריכה לקחת אחריות ולקדם את הרעיון הזה שיבטיח זאת.
ברשותך, ברגעים ספורים אני רוצה לשאול שאלות או להציע הצעות. בנושא הפיקוח על הבנייה לאורך חופי הכנרת על ידי המחוז. עשו דברים אבל עדיין יש עוד הרבה לפנינו וזה עולה מדוח הביקורת. צריך להזכיר שבזמנו היה סיכום בין המינהל לבין משרד הפנים על כך שיגדילו את היקף המשרה של הפקח שאחראי על הכנרת, אבל בפועל הדבר הזה לא נעשה.
היו"ר זבולון אורלב:
יש רק פקח אחד?
ניר פפאי:
חמישית משרה. יום בשבוע יש לו לטפל בחופי הכנרת. בזמנו היה סיכום ואני אשמח לדעת מה קרה.
היו"ר זבולון אורלב:
הוא עובד משרד הפנים?
ניר פפאי:
הוא עובד משרד הפנים, גם למינהל יש פונקציה אבל דובר על איחוד. בזמנו היה סיכום בין המינהל לבין משרד הפנים, אבל למיטב ידיעתנו הדבר הזה לא קודם.
אני חושב שהנושא הזה של דיווח צריך להיכנס לנוהל. דיווח חצי שנתי לוועדה של הרשויות – משרד הפנים, המינהל, השחקנים המרכזיים – כדי לראות את ההתקדמות.
הוזכרו כאן שתי ועדות – פורום כנרת ופורום המנכ"לים – ששתיהן מבורכות, אבל אני צריך להעיר ולומר שבשתי הוועדות האלו אין נציגות ציבור/נציגות סביבתית. מחוקק כן קבע שבוועדות תכנון יש ייצוג סביבתי ולכן אני אאלץ לעזוב את הישיבה הזאת כדי ללכת לאחת הישיבות שם אני חייב למלא את מקומי, בוועדה לשמירת הסביבה החופית. אני חושב שבוועדות האלו ראוי שתהיה גם נציגות סביבתית.
הנושא של סובב כנרת, מעבר להחלטה הרשמית אני חושב שהמקום הוא לקרוא למשרדי הממשלה לנקוט פעולה אמיתית ופוזיטיבית לטובת קידום הרעיון הזה שהוא יבטיח את הגישה החופשית.
אפי איתם:
נולדתי על חוף הכנרת וגדלתי לידה. אני רוצה לומר שיש לי גישה קצת שונה לגבי העניין. הניסיון הלא רב שיש לי – כיהנתי פעמיים שר בממשלות ישראל וכמי שמכיר את עמנו – אומר שאנחנו נדבר כאן על הקמת פורומים וגופים, אבל יעברו שנים עד שיהיה להם מעמד סטטוטורי ואחרי כן הם יאבקו עם רשויות שיש להן מעמד סטטוטורי אחר. הפלונטר הזה רק יוסיף בלגן על בלגן.
אני חושב שמה שצריך במידה רבה מאוד הוא למפות את האחריות והבעלויות ולתבוע מהם על פי החוק והנוהל הקיים את מימוש האחריות. להמציא עכשיו גוף חדש שיאגם, ימנכ"ל וימלצר, לא יצא מזה כלום. אנחנו מכירים את המדינה הזאת שהיא מומחית בפירוק אבל דורות לא יוכלו להרכיב ולסדר את העניין.
קחו פסיפס של הבעלויות. אין דין חוף קיבוצי כמו חוף אחר, כי החוף הזה לא יהיה פתוח לציבור ולא יסתובבו אנשים בין בתי הקיבוץ. כאן מדובר לדוגמה על עין גב, מעגן, גינוסר. אין דין חופי הכנסייה שיש לה מעמד אחר לגמרי, וכמו שאתם יודעים יש כמעט שבעה קילומטרים חוף של הכנסייה הנוצרית ואלה החופים הכי יפים בכנרת שהם בכלל לא בריבונות ישראלית על-פי ההגדרה אלא הכנסייה היא ריבון על האדמות האלה ואלה אדמות פרטיות.
לגבי החופים של המלונות. חוף גיא או החוף של מסעדת פגודה, אלה חופים פרטיים לכל דבר. אני לא רואה היום מישהו שמשכנע את בעלי החופים האלה לפתוח אותם לציבור. הם השביחו אותם, הם השקיעו בהם, הם גובים כסף וזה חלק מהקומפלקס המלונאי. מחר בבוקר יפתחו אותם לציבור? אלה דיבורים.
יש חופים שהם חופים פתוחים והם חופי בר מופקרים בגלל שאף אחד לא מממן את האחזקה שלהם כי גם אף אחד לא מרוויח מזה. אפשר לדבר על הציבור, אבל הציבור הוא אנונימי. החופים המזרחיים שמופקרים לגמרי, כל עוד לא יהיה יזם שירוויח מזה, הם לא יטופלו.
לכן אני אומר שצריך לעשות קטלוג של הבעלויות. היכן שהבעלות זו בעלות של מועצה או בעלות פרטית או בעלות כנסייתית או בעלות קיבוצית, צריך לממש את האחריות הנגזרת מן הבעלות הזאת. אם למשל יש סעיף שאומר שהמלונאים התחייבו בתב"ע להשאיר את החוף פתוח לציבור, עיריית טבריה צריכה לאכוף את זה. למה לשם כך צריך להקים ועדת מנכ"לים? עד שהיא תבין במה מדובר, עד שיהיו לה שיניים, בסוף תאמר העירייה שזו אחריותה שלה.
לכן אני דווקא הייתי מציע שמשרד הפנים ימפה את הבעלויות ויממש את האחריות. להרוס גדרות לא חוקיות, לשם כך צריך ועדת מנכ"לים? זאת חולשה כללית שנוהגת לגבי הבנייה הבלתי חוקית במדינה כאשר יש 60 אלף מבנים בלתי חוקיים במגזרים שונים במדינה ולא אוכפים. לשם כך צריך להקים את מנהלת הבדואים, את מנהלת הדרוזים ואת מנהלת הגדרות הבלתי חוקיות?
אם אנחנו רוצים באופן פרקטי לנהל את העניינים, כך צריך להיות.
לגבי חופי הרחצה, אני חושב שלא צריך לעקוף את המועצות. המועצות יקבלו מימון, סבסוד, מה שמשרד הפנים יודע לתת ובמצבים שיש דפורמציה בין גודל המשתמשים למשאבי האחראי, אבל לא צריך להמציא אחראי חדש כי אחרת גם הוא יסתבך עם הסיפור הזה. בסוף הכסף צריך לזרום ממשרד הפנים, למועצה, למימוש אחריות על החוף, לאכיפה משטרתית או מוניציפאלית כנדרש. אמרו לנו שלפני 60 שנים הייתה החלטה כזאת אבל היא לא מומשה.
המים הם משאב לאומי ולשם כך החילו עליהם אחריות אחת והמים הם לא של אף אחד. שאיבת מים או טיפול במים של הכנרת מוגדר כנושא פלילי ומנהלת הכנרת באמת אחראית על הדבר הזה, אבל המים הם בבעלות אחת. החופים הם אחרים וניסיון לגזור מזה גזרה שווה, לדעתי יסבך אותנו בבירוקרטיה. אם אני מתנבא כנבואת שוטים, בעוד עשר שנים נשב כאן ונאמר אותו הדבר. צריך לחזק את הסידורים הקיימים ולא להמציא עכשיו מערכות חדשות שעד שבכלל הן ייכונו, אם בכלל, יעברו שנים רבות.
היו"ר זבולון אורלב:
אני מסכים שלטווח הקצר של שנה-שנתיים-שלוש צריך ללכת לפתרונות ברוח הדברים שלך, כי גם אם ירצו ללכת לאיזה שהם הסדרים, ההסדרים האלה לוקחים הרבה מאוד זמן. הניסיון במדינת ישראל מלמד שיש אתרים שרשות מקומית לא מרגישה אחריות כלפיהם מפני שרוב המבקרים שם הם לא עושים שירות לרשות המקומית. קח את כל האתרים של רשות הגנים הלאומיים, קח את האתרים של רשות שמורות הטבע, קח את האתרים של הרשות למקומות קדושים.
קריאה:
שם גובים כסף.
אפי איתם:
הכנרת הוא מקום שאנשים חיים לאורכו שנים רבות.
היו"ר זבולון אורלב:
אותן נקודות, המחוקק כן ידע להבין שיש פה איזושהי בעיה שאם יסמכו על הרשות המקומית שהיא תיקח על עצמה לטפל באיזשהו יעד לאומי, זה כשל מובנה מלכתחילה. אני מסכים שזה לא חל על השטחים של הכנסייה וזה לא חל אולי על שטחי קיבוץ וכדומה, אבל חופי הכנרת מהווים 56 קילומטרים, כאשר מתוך המספר הזה לכנסייה יש 8 קילומטרים, לעיריית טבריה יש 8 קילומטרים, לקיבוצים יכולים להיות עוד קילומטר או שניים לקיבוץ, כך שעדיין יותר ממחצית חופי הכנרת הם חופים מופקרים, שאין מישהו שלוקח על עצמו לטפל בהם ובהם יש את כל ההשתלטויות והגדרות. כל הגדרות עליהם מדברים נמצאות בדיוק באותם שטחים.
אפי איתם:
אם יקומו רשות, יהיה לה תקציב ישירות ממשרד הפנים, והיא תתעסק בשירותים ובפינוי אשפה מאותו חוף? היא תיקח קבלן משנה וקבלן המשנה הזה בדרך כלל יהיה העירייה כי היא זו שממילא נותנת את השירותים בחוף השכן. בסוף אתה עושה עוד גיבנת של בירוקרטיה במקום לומר לעירייה שהיא תקבל סבסוד ותקציב תומך לאחזקת החופים ושהיא תפנה את האשפה גם בחוף שקמים וגם בחוף גיא, כי היא ממילא עושה זאת. בסוף תקום רשות, יהיה לה מנכ"ל, יהיו לה עובדים, היא תיקח קבלני משנה על חוף הכנרת שיעשו את הפעילות שבעצם צריכה לעשות רשות מקומית. לה ערכתי זה מה שיקרה.
היו"ר זבולון אורלב:
יכול להיות. אינני יודע. אגב, לא מדובר רק בחופי הכנרת אלא גם בחופי הים התיכון, בגזרה של המועצות האזוריות ולא רק בגזרה של מועצות אזוריות כי אני למשל יודע שיש את אותה בעיה גם עם חוף הים של עיריית טירת הכרמל שנדרשת להשקיע שם כל מיני השקעות לא עבור התושבים שלה והיא אומרת שאין לה עניין להשקיע את כל ההשקעות האלה ומבקשת לא להטיל עליה כל מיני חובות. באחת ההזדמנויות דיבר אתי ראש העיר והפנה את תשומת לבי שיש לקונה בהסדרים לאחזקת חופים.
אני אומר שהדינאמיקה שמטילים על מועצה או על עירייה להרים נושא שהוא לא באחריות העירייה, בלי תקצוב, וגם אם יהיה תקצוב, הוא יישחק, זה לא ילך.
יעקב אפרתי:
היה תקצוב.
היו"ר זבולון אורלב:
בקיצוץ הבא שיהיה, המועצה תקצץ את השירותים הישירים לתושבים? לא.
יעקב אפרתי:
היה תקציב ייעודי לאחזקת חופים באופן כללי. לגבי הכנרת אני לא יודע. לפחות בתקופתי אנחנו הקצינו תקציב מיוחד לניקיון הכנרת, סכום של 2 מיליון שקלים נתנו לוולבלה והוא לקח אחריות על הניקיון. כשאתה נותן תקציב ייעודי, הוא לא יכול לקצץ אותו אלא להיפך, הוא צריך לדווח על ביצוע ויש לך בקרה עליו.
היו"ר זבולון אורלב:
הוא לא יקוצץ שם אלא הוא יקוצץ אצלך.
יעקב אפרתי:
זה מה שקרה. כאשר זה קוצץ בממשלה, זה יצר את האנרכיה. אתה מאפיין נכון את הנושא כי הבעיה היא בעיה תקציבית בלבד. הבעיה התקציבית הזו יכולה להיפתר בשני דרכים, או בתקצוב או בסמכויות גבייה. לכל האתרים של רשות הגנים הלאומיים נכנסים בתשלום. אם החלטתם שלא ישלמו כסף, צריך לתת תקצוב.
היו"ר זבולון אורלב:
בשמורות טבע מסוימות לא צריך לשלם, במקומות הקדושים לא צריך לשלם. לא בכל אתר לאומי צריך לשלם ועדיין עם כל התשלומים יש סבסוד גדול. מעבר לגבייה, יש סבסוד גדול מאוד של הממשלה.
יעקב אפרתי:
כאשר גובים 20 שקלים עבור חניה, זה לא מממן את העלויות. הסבסוד גלום בזה שאתה נותן לו קרקע לחניה כמעט ללא תמורה ואתה נותן לו קרקע לעשות עוד איזשהו עסק כלכלי שגם ממנו הוא מייצר רווח.
אשר גרנר:
עלות אחזקת חוף היא בסביבות 600 אלף שקלים. הקמה עולה בסביבות מיליון וחצי. יש רשויות שצריכות לשלם עבור אחזקת חוף למעלה ממיליון שקלים.
היו"ר זבולון אורלב:
אני לא יודע כמה חופים מוכרזים יש במועצות האזוריות, אבל לפי דעתי אתה מדבר כאן על כמה עשרות מיליוני שקלים לסבסוד.
רן פינצי:
נכון. או לסבסד או לתת להם זכויות ליישם הכנסות תמורת שירותים.
היו"ר זבולון אורלב:
אני לוקח את החוק עם השירותים הבסיסיים של המוני אנשים שלא רוצים לשלם. ניקח אותם כמודל. אתה תצטרך לעשות לפחות 50 אחוזים מהחופים חופים כאלה.
יעקב אפרתי:
החוק אומר שני-שליש. מועצת מקרקעי ישראל הגדירה ששליש יהיה פתוח לציבור ללא תשלום ובשני-שליש יגבו איזשהו תשלום. אפשר לסבסד סבסוד צולב מהסוג הזה ולהרים את זה, אבל צריך לתת אישור גבייה. אסור לגלגל עיניים ולשאול מה פתאום גובים עבור חניה כי גובים כדי לקיים שירות.
משה רוטר:
אני מגיע מהכנרת. אני יושב-ראש עמותה של יזמים ומפעילים בצפון-מזרח הכנרת, תחום שיפוט מועצה אזורית גולן. במתכוון לא הזכרתי קודם את המועצה האזורית גולן כי האמנתי שיהיה כאן נציג המועצה. אני לא מייצג את המועצה האזורית גולן אלא את המפעילים. כאמור, אני משמש כיושב-ראש עמותה שרשומה אצל רשם העמותות. המפעילים קיימים בשטח מזה עשרות שנים.
אני לא מצליח להתחרות בניר פפאי, למרות שהוא ערך כנס ושם הוא שמע את הדברים. מה שקרה בשנתיים האחרונות מאז דוח מבקר המדינה, ונכחתי בישיבה שניהל אותה יורי שטרן זיכרונו לברכה, ומבקר המדינה היה השופט גולדברג, וחשבתי שיהיה לנו טוב יותר, אבל אני אומר לך שנעשה לנו עוול גדול מאוד.
הציבור מתלהם, הציבור קיבל מסר של כנרת משוחררת עם כותרת שנרשמה הודעתו של שר הפנים בר-און. אני אומר לאדוני כאן, ואני מאוד מקווה שזה יגיע גם לאוזניו של שר הפנים בר-און, שהכנרת מופקרת, ואני אסביר. היא מופקרת. בפסח האחרון, כאשר המועצה האזורית גולן לא חתמה חוזים עם המפעילים, עם ישראל כן הגיע, ישב בזבל וחגג על העניין הזה שלא שילם כסף. אחרי שעם ישראל עזב את המקום, נשארו שם הררי אשפה. עד היום יש תחלואה שמקורה בזבובים שלא ניתן לטפל בהם באמצעות מדביר.
הכנרת מחולקת לשניים, ים וחניונים. מאז 1967, מלחמת ששת הימים, כאשר הקיבוצים, ממעגן ועד עין גב, היו מקומות להקמת אוהלים, כל המקומות האלה הפכו להיות בתי מלון והכול נדד צפונה, לכיוון צפון-מזרח הכנרת לשם בחודשי הקיץ מגיע עם ישראל עם האוהלים שלו ומתיישב כהתנחלות אמיתית. לעתים אני מרגיש את עצמי ראש עיר כי זו עיר בפני עצמה. אני מדבר על כל הצפון הזה שכולל את דוגית, דוגה, וכמובן על כינר עם הנושא הזה של משפחות שמחפשות חוף נפרד.
אני שמח מאוד שהוקמה ועדה, ופניתי לרן פינצי מיד כאשר נודע לי על כך, וזה נודע לי דווקא מעיתון מקומי שכתב: "משרד הפנים: הקמנו ועדה שתפתח את הכנרת לציבור". הציבור מגיע היום לשער ולא רוצה לשלם, ומצד שני יש ציבור אחר שרוצה לשלם ולשלם יותר, כי הוא רוצה לקבל יותר. הוא רוצה מים חמים במקלחת, הוא רוצה מדשאה, הוא רוצה יותר אבטחה.
יש מקום להבדיל בין חוק חופי רחצה 1964 שנותן לציבור כניסה ללא תשלום, כאשר המדינה אמורה לספק דרך הרשות המקומית את המים לשטיפה מהים התיכון כי האיש יוצא עם מלח או מנקה את רגליו מהזפת, את השירותים ואת סילוק האשפה. בכנרת אנחנו נותנים דברים אחרים לקייטן, לנופש, לטייל והדברים האלה אמורים להיות ניתנים בתמורה.
הזדמן לי לשבת בישיבות האלה בשנתיים האחרונות, בין היתר אצל השר מג'אדלה עת כיהן כיושב-ראש ועדת הפנים ואצל יושב-ראש הוועדה היום חבר הכנסת פינס. מאחר שהזדמן לי לשבת גם בוועדה נכבדה זו וגם בוועדת הפנים, אני מאמין שמהמקום הזה אתם צריכים לחלץ אותנו כי בסיכומו של דבר יש פה את טובת הציבור, הנאת הציבור, ויש מי שנותן את השירות הזה ובינתיים נותני השירות הזה אלה אנחנו, המפעילים. היום אנחנו מותקפים ומוקצים מחמת מיאוס בעניין ואיש לא יוצא עם שום הסבר. הרשות הרי לא תעשה זאת בכוחות עצמה, ראש המועצה לא יאסוף שקיות ניילון עם זבל אלא הוא מטיל את זה על מישהו אחר, כפי שאמר כאן חבר הכנסת אפי איתם. את זה צריך לזכור.
מילה בנושא הגידור שהפך להיות למוטו וכותרת. הגידור הוא דרישה בסיסית של הנפקת רישיון העסק והוא מופיע בפריט של משטרת ישראל. ללא גידור ותיחום של החניון, אנחנו לא מקבלים רישיון להפעיל אותו. אני מוכן להציג מסמכים על כך. תודה לאדוני ולציבור ששמע אותי.
אחיקם רמות:
אני מנכ"ל מלון כינר שבגבו נמצא חוף כינר, החוף הנפרד היחידי לציבור הדתי והחרדי שהשנה נסגר בהוראת משרד הפנים. זו הסיבה שנזעקתי לכאן.
רן פינצי:
כל החופים בכנרת נסגרו בגלל זיהום.
אחיקם רמות:
החוף היחידי שיש בו שלט של המועצה האזורית גולן שהוא סגור, הוא חוף כינר. הוא החוף היחידי. שאר החופים נפתחו על ידי הרשאה מסודרת, כולל חוף דוגה שהוא שכן שלי ואנחנו חברים מאוד טובים. יכול להיות שאני אצטרך להיעזר בו השנה מכיוון שלא נותנים לציבור החרדי להגיע לחוף כינר השנה. אנחנו בעד חוף פתוח, כמו שהיה כל השנים, אבל השנה אני צופה – סליחה על הביטוי העדין שאני אומר אותו בלשון המעטה - קטסטרופה. לרשות אין כסף והיא לא יכולה לממן את החוף ולכן סגרו אותו.
היו"ר זבולון אורלב:
מי החזיק את החוף עד היום?
אחיקם רמות:
המועצה האזורית גולן על-ידי זכיין משנה. המועצה לא יכלה לשאת בעול הפיתוח, אם בטיחותי ואם אחר.
היו"ר זבולון אורלב:
אני יודע שהחוף היה פתוח.
אחיקם רמות:
החוף היה פתוח בשנה שעברה.
היו"ר זבולון אורלב:
הוא היה פתוח כמה שנים.
אחיקם רמות:
נכון. השנה החליטו לשפץ ולארגן את החוף ולהשקיע בו באמצע העונה, למרות שעדיין לא התחילו בעבודות.
היו"ר זבולון אורלב:
מי משקיע? המועצה האזורית?
אחיקם רמות:
קיבלנו הוראה מדוד נחום, מחוז צפון, משרד הפנים. קיבלנו העתק המכתב ששלחו למועצה. המועצה נתנה הוראה שהחוף סגור ושמה שלטים.
מה שבעצם לי מפריע בכל הסיפור הזה שבגלל בעיה תקציבית החוף הגיע למצב שצריך לסגור אותו מכל מיני סיבות שאולי אשר יאמר אותן יותר מדויק ממני, אבל אני צופה בעיה אמיתית. בעוד שבוע מתחילות קייטנות נשים, מאות אלפי חרדים, שאם לא יהיה להם את הפתרון הזה, הם יטפסו על הגדרות ויגיעו לכל מקום ואני לא רוצה להיות אחראי לאסון שיקרה. הם ילכו צפונה, יחפשו חוף, יכולים להגיע לביצות ואני לא רוצה לחשוב על האסונות שיכולים לקרות בעניין הזה.
מעבר לחוף הזה אין היום פתרון. יש חוף קטן בטבריה אבל הוא לא מספיק למספר האנשים המבקרים. ניסינו לעשות איזשהו מהלך עם חוף דוגה שממש צמוד לנו בדרום. אם החליטו לא לפתוח את החוף שלנו, שייתנו לנו פתרון אחר אבל הבעיה מתחילה ונגמרת בתקציב שהוא לא לשנים הבאות אלא לשנה זאת.
אשר גרנר:
בעיקרון מדיניות משרד הפנים היא שאנחנו נגד סגירת חופים שקיימים היום כחופים מוכרזים. חוף כינר הוא חוף מוכרז ובאופן עקרוני הוא אמור להיפתח. הוא נסגר לתקופה.
היו"ר זבולון אורלב:
גם קודם הוא היה חוף פתוח.
אשר גרנר:
הוא חוף פתוח. הוא נסגר ממספר סיבות כאשר הבעיה הראשונה היא ההיבט הבטיחותי כי בחלק מהחוף יש בעיה מבחינה בטיחותית. בכל מקרה, הרשות המקומית מחויבת לפתוח את החוף וזו גם הנחיית משרד הפנים לראש הרשות. החוף ייפתח. משרד הפנים גם העביר להם תקציב מיוחד לסיוע.
היו"ר זבולון אורלב:
באיזה סדר גודל התקציב?
רן פינצי:
מיליון וחצי שקלום.
היו"ר זבולון אורלב:
הגיע סכום של מיליון וחצי שקלים ייעודי לצורך פתיחת החוף הזה?
אשר גרנר:
לא לחוף הזה בלבד אלא בסך הכול.
רן פינצי:
לחמישה חופים של מועצה אזורית גולן.
אשר גרנר:
הם רוצים לסגור עכשיו את חוף כורסי בגלל ההריסה של המבנים. במשרד הפנים המדיניות היא לא לסגור חופים כי אנחנו רוצים שלציבור הרחב יהיו חופים מוכרזים בהם יוכלו לרחוץ בבטחה.
היו"ר זבולון אורלב:
מה אני צריך לעשות - כמייצג ציבור שרובו מעדיף לרחוץ בכנרת בחוף נפרד - כדי להבטיח שהחוף הזה ייפתח בהקדם האפשרי? איזה עצה יש לך לתת לי?
אשר גרנר:
אנחנו עובדים על זה.
היו"ר זבולון אורלב:
החוף ייפתח או לא ייפתח?
אשר גרנר:
הוא ייפתח.
היו"ר זבולון אורלב:
מתי?
אשר גרנר:
כרגע אני לא יכול לומר לך מתי. אנחנו אמרנו לרשות המקומית.
אחיקם רמות:
לפי האינדיקציות שבידי, הוא לא ייפתח השנה. למועצה אין את היכולת כי כדי להפעיל חוף מוכרז עם מציל היא צריכה תקציב. המועצה אמרה שהיא אמורה לקבל איזשהו תקציב, אבל היא לא התחילה בביצוע והביצוע ייקח כמה חודשים וזאת כאשר העונה התחילה אתמול.
היו"ר זבולון אורלב:
למה סגרתם את החוף הזה?
אשר גרנר:
בהיבט הבטיחותי. הנושא הזה של מתקני חוף שצריכים להיות ויש ארבעה סוגים של מתקנים שצריכים להיות: מצילים וכמובן כל נושא ההצלה מבחינת אמצעי הבטיחות, מים זורמים, ממטרות וכולי. כל מה שנדרש מבחינה חוקית להפעיל חוף מוסדר, הרשות המקומית מחויבת לפתור כי אחרת אנחנו לא מאשרים לה. עכשיו הם מוציאים מכרז מפעילים להפעלת החוף.
היו"ר זבולון אורלב:
אני רוצה לחדד את הדברים של מר רמות ולומר לכם שאם החוף לא ייפתח בהקדם האפשרי, אתם מזמינים אסון. אתם מזמינים אסון. הציבור הזה בגלל שאין חוף מסודר נפרד, לא ילך לחוף מעורב והוא לא יוכל להיות מים ולא להיכנס לתוכם. אתם מזמינים אסון ואני אומר לכם את זה בגלוי. מי שלא פותח את החוף הזה, לוקח על עצמו אחריות כבדה מאוד.
רן, אני אשמח מאוד אם תוכל להתערב במועצה האזורית ולהודיע לי תוך ימים מה הצפי לפתיחת החוף וזאת בגלל שיש כאן סכנת נפשות. לציבור שרוצה דווקא חוף נפרד, אם חוף כורסי סגור, הוא ילך לחוף דוגה.
רן פינצי:
המועצה רצתה לסגור את חוף כורסי אבל היא קיבלה ממני מכתב שאני מחייב אותה להשאיר את החוף פתוח. המועצה טענה שבגלל הריסת המבנים הבלתי חוקיים, היא לא יכולה להשאיר את החוף פתוח.
היו"ר זבולון אורלב:
תן להם הוראה לפתוח גם את החוף בכינר. לאורך צפון הכנרת, דרום הכנרת, מזרח הכנרת, אין אלטרנטיבה. אגב, אני מסכים מאוד שגם במערב החוף הנפרד הוא לא חוף שיכול לכל המוני המטיילים וגם לא לתושבי רמת הגולן. צריך לזכור שברמת הגולן לפי דעתי 40 אחוזים מהאוכלוסייה שנמצאת שם היא אוכלוסייה שרוחצת בנפרד ולא במעורב וגם להם, והם מהווים כמה אלפי תושבים, זה דבר בסיסי.
אחיקם רמות:
המתארחים בתקופה הזו הם אנשים דתיים שמקפידים על רחצה נפרדת. הם באים לצימרים ברמות ולחד-נס, ולא רק לישובים הדתיים.
היו"ר זבולון אורלב:
אני אומר לכם מניסיון שגם ציבור דתי שלוקח צימרים או בתי מלון במערב הכנרת, לרחיצה הוא היה נוסע לחוף כינר.
אחיקם רמות:
מגיעים גם מצפת לחוף כינר. מכל מקום מגיעים.
אשר גרנר:
אני הייתי שמח לחוף טבריה כי הוא חוף מצוין.
היו"ר זבולון אורלב:
הוא חוף טוב, אני מסכים.
אשר גרנר:
הם הקימו של מערכת בלתי רגילה.
היו"ר זבולון אורלב:
אני מסכים אבל הוא תמיד מלא והציבור אוהב ללכת לחוף כינר, ואני אומר לך את זה מניסיון, גם אישי, כי זה כבר משתלב בטיול בנחלים השונים.
אני רוצה לסכם את הישיבה.
אנחנו שוב חוזרים ומאמצים גם את דוח המעקב של המבקר מספר 57ב בסוגיית ניהול המקרקעין.
תמונת המצב היא שיש תחילת פעולות, יש פעילות כדי לתקן את הליקויים אבל עדיין יש ליקויים שנחשפו בדוח ועדיין צריך לתקן אותם. רשמנו לפנינו את לוחות הזמנים שנמסרו כאן.
אנחנו נקיים ישיבת מעקב נוספת. מה התאריך הטוב לקיים ישיבת מעקב נוספת של הוועדה?
רן פינצי:
יש לנו בג"ץ עד אוגוסט.
היו"ר זבולון אורלב:
בראשית מושב החורף נקיים ישיבת מעקב נוספת.
אני אומר גם למשרד הפנים וגם למינהל מקרקעי ישראל שלפי דעתנו לטווח הקצר צריך לתקן את הליקויים שבסופו של דבר נוגעים גם באכיפת החוק וגם בסוגיית התקצוב. לעניות דעתי הפתרון המושלם צריך לבוא על ידי הסדרה סטטוטורית. אני אבחן יחד עם עוד חברי כנסת את האפשרות ליזום הצעת חוק פרטית בסוגיה הזאת בהסתמך על אותה הצעה ממשלתית ישנה, כמובן בהידברות עם הממשלה, כדי לנסות לפתור את הבעיה הזאת. מהניסיון הציבורי שלי אני יודע שאם היו מטילים את "יד ושם" על עיריית ירושלים, זה לא היה מסתדר כי העירייה לא יכולה לקחת את כל המטלה על עצמה.
קריאה:
גם את תשתית הכבישים, אף אחד לא מעלה על דעתו להטיל זאת על העירייה.
היו"ר זבולון אורלב:
נכון.
פיקוח. מה עושים עם הפיקוח שהוא חמישית משרה?
יעקב אפרתי:
זה לא חמישית. אנחנו מייעדים במינהל חצי משרה של מפקח. למעשה חצי מזמנו הוא מסתובב סביב הכנרת יחד עם איש משרד הפנים.
היו"ר זבולון אורלב:
איש משרד הפנים הוא בחמישית משרה. רק יום בשבוע.
יעקב אפרתי:
לא, הסיכום היה שאנחנו מעמידים חצי מזמנו של מפקח שלנו ומשרד הפנים מעמיד לפחות חצי משרת מפקח.
רן פינצי:
המפקח שלנו מסתובב עם המפקח של מינהל מקרקעי ישראל ולא משנה מה היקף המשרה שלו.
היו"ר זבולון אורלב:
כן משנה.
רן פינצי:
אני לא מהווה מגבלה.
היו"ר זבולון אורלב:
אתה כן מהווה מגבלה. אם אדם שלך מוגדר כחמישית משרה לפיקוח?
רן פינצי:
כל זמן שהמפקח של המינהל מסתובב, מסתובב אתו איש שלנו.
היו"ר זבולון אורלב:
אם אומר אפרתי שהוא מעמיד אדם בחצי משרה לצורך הפיקוח על ניהול המקרקעין, צריך לעמוד מולו אדם בחצי משרה ממשרד הפנים.
רן פינצי:
יעמוד מולו.
משה רוטר:
כיוון שהפקח מפקח באמצעות מטוס, כנראה שמספיקות לו מעט שעות.
היו"ר זבולון אורלב:
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30