פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 216
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"א בסיון התשס"ז (28 במאי 2007), שעה 10:00
סדר היום:
1. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, יורם מרציאנו, רן כהן, מוחמד ברכה, חנא סוויד ודב חנין (פ/1187).
2. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/647).
3. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ (פ/1483).
4. הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון – רישוי קבלני שירותים), התשס"ו-2006, של חברי הכנסת יוסי ביילין, רן כהן, חיים אורון, אבשלום וילן וזהבה גלאון (פ/1251).
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
מרינה סולודקין
ליה שמטוב
דב חנין
רן כהן
שלי יחימוביץ
מוזמנים:
משרד התמ"ת:
אלי פז – סמנכ"ל בכיר
דבורה אליעזר – לשכה משפטית
משרד המשפטים:
דארין יעקוב
שי סומך
לירון אדלר – מתמחה
ההסתדרות הכללית החדשה:
מירי מלכי – לשכה משפטית
אבנר סולטני – מזכיר חטיבת עובדי חברות כ"א
יפעת סולל
חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים
מיכל חילי – לשכה משפטית, התאחדות התעשיינים
דבי גילד-חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל
מרדכי רון – ממונה על קשרי חוץ באגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
איתי סבירסקי – הקליניקה למשפט ורווחה, אונ' תל-אביב
ארגון חברות השמירה:
שלום בר – סמנכ"ל תנאי עבודה, חברת "השמירה"
פנחס שיף – מנכ"ל
יועצת משפטית:
נועה בן-שבת
שמרית גיטלין-שקד
פליק נועם – מתמחה
מנהלת הוועדה: וילמה מאור
קצרנית: חנה כהן
1. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, יורם מרציאנו, רן כהן, מוחמד ברכה, חנא סוויד ודב חנין (פ/1187)
2. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/647)
3. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ (פ/1483)
4. הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון – רישוי קבלני שירותים), התשס"ו-2006, של חברי הכנסת יוסי ביילין, רן כהן, חיים אורון, אבשלום וילן וזהבה גלאון (פ/1251)
היו"ר משה שרוני:
בוקר טוב לכולנו, אני פותח את הישיבה. על סדר היום: 1. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, יורם מרציאנו, רן כהן, מוחמד ברכה, חנא סוויד ודב חנין; 2. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברת הכנסת ליה שמטוב; 3. הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ; 4. הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון – רישוי קבלני שירותים), התשס"ו-2006, של חברי הכנסת יוסי ביילין, רן כהן, חיים אורון, אבשלום וילן וזהבה גלאון.
חברת הכנסת שלי יחימוביץ, את רוצה להתייחס?
שלי יחימוביץ:
לא, אדוני.
היו"ר משה שרוני:
חבר הכנסת דב חנין?
דב חנין:
בישיבה הקודמת קיבלנו החלטה ואני מציע שאנחנו ניישם אותה בישיבה זו.
היו"ר משה שרוני:
חבר הכנסת רן כהן?
רן כהן:
ברשותך, אני רוצה להעיר שתי הערות. עברנו על הנוסח ולעניות דעתי יש שני תיקונים שצריך לעשות: 1. בהגדרת "שירות" חשוב לכתוב שלא מדובר רק בשירות, אלא זו יכולה להיות גם עבודה אחרת. אסור לקבוע מצב שבו מזמין עבודה שאיננה שירות, נניח עבודת בניין, לא ייכלל, כי יגידו שעבודת בניין אינה שירות, אלא עבודה. לדעתי רצוי לכתוב: עבודה או שירות בתחום ניקיון, אבטחה וכו'.
2. התחומים שמנויים בהגדרה – ניקיון, אבטחה, שמירה, הסעדה או סיעוד – מצמצמים מאוד. השאלה היא אם לא כדאי לפרט תחומים נוספים, כמו חינוך.
נועה בן-שבת:
יש תחומים שיש בהם בעיה - שהבעיה ידועה, לפחות מדברים עליה, רואים אותה בפסיקה – בעיקר התחומים של ניקיון ואבטחה. בתחומים האלה אופייני שהעובדים מוצבים אצל המזמין ובעצם יש פה הסוואה של יחסי עובד ומעביד.
רן כהן:
אכפת לך אם יהיה כתוב "עבודה או שירות"?
נועה בן-שבת:
זה אפשרי.
מרינה סולודקין:
זה הכרחי. גילינו שבתחום החינוך יש הרבה עבודות קבלן. לפיכך אני חושבת שמאוד חיוני להכניס גם את התחום הזה.
רן כהן:
לא צריכה להיות בעיה, הרי בסך הכל זו אותה מהות.
שלי יחימוביץ:
גם אחיות בריאות הציבור מועסקות באמצעות קבלן.
דב חנין:
זה נפוץ גם בחינוך וגם ברפואה.
נועה בן-שבת:
ייתכן שאין תחום שבו זה לא קיים ולכן יש שני גורמים שיכולים לאזן את זה: יש אפשרות של השר לקבוע בתקנות תחומים נוספים.
דב חנין:
התחלנו לפתח קצת אי-אמון ביכולת של הממשלה להתקין דברים בתחום הזה.
נועה בן-שבת:
סעיף (ב) הוא בעצם הגדרה פתוחה - היא מביאה את המהות של הדברים – שאומרת שאנחנו מדברים על שירות או עבודה אחרים, אבל ביצועם כרוך בהצבת כוח אדם בחצרים של המזמין. בעצם פה יש ביטוי למהות של הבעיה, בעצם כוח האדם נמצא, מבצע את העבודה בפועל בחצרים של המזמין וזה מאפשר לו להיות תחת פיקוחו ושליטתו של המזמין, כמו העובד שלו או מועסק על-ידו.
שי סומך:
בדרך כלל אמורה להיות הבחנה בין אספקה של עובד ואספקה של שירות. האספקה של עובד היא במסגרת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם. אני לא יודע אם יש לי התנגדות להוסיף "עבודה", אבל ההבחנה כבר קיימת היום, כי האספקה של העובד אמורה להיות במסגרת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם. אולי יש מישהו שרוצה להתחמק מהחוק ורוצה לספק עובד שלא באמצעות החוק. אין לי התנגדות, אבל יש עם זה בעייתיות כי זה אמור להיות מוסדר בסעיף 13ב לחוק. אני לא יודע אם זה כל כך יזיק ולכן אין לי התנגדות.
היו"ר משה שרוני:
זה לא יזיק.
נועה בן-שבת:
אם נוסיף את זה עכשיו, אפשר יהיה לדון בזה אחרי הקריאה הראשונה.
משה שרוני:
נדון בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
מרדכי רון:
בנושא חינוך – אני רוצה להזכיר שיש מאות עובדים, אם לא יותר, בחינוך המשלים שעובדים במתן שירותי חינוך, מוסיקה וכו' וכל שנה-שנתיים מתחלף להם המעסיק. הם עובדים בעיריות, ברשויות וכל מיני מתנ"סים והם אף פעם לא יודעים מי המעסיק שלהם וכמובן שהם לא מקבלים את הזכויות שלהם. הנושא הזה נפוץ מאוד דווקא בתחום החינוך.
רן כהן:
ולכן צריך להוסיף את זה.
מרדכי רון:
אני מציע לכתוב: "שירות לרבות בתחומי..." וכו'. כך השירות הוא כללי ומפרטים באופן ספציפי מספר תחומים.
נועה בן-שבת:
זו בעצם המשמעות. כשאנחנו אומרים "אחד מאלה", זה יכול להיות אחד מהתחומים של ניקיון, שמירה ואבטחה.
מרדכי רון:
אם זה "שירות בתחומי", זה רק באותם תחומים, אבל "לרבות" מרחיב את היריעה.
נועה בן-שבת:
סעיף (ב) מאפשר לך את ההרחבה. לפי הכתוב בסעיף כל שירות אחר שעונה על התנאים האלה, הוא גם מרובה בתוך אותה הגדרה.
דארין יעקוב:
סעיף (ב) מרחיב. סעיף (א) נועד לתת מענה לאותם תחומים שאנחנו יודעים שבהם יש בעיה וסעיף (ב) הוא כללי – מכניס את כל אותם תחומים שלא נכנסו ל-(א).
חזקיה ישראל:
עדיין לא הצלחנו להגיע להסכמה - - -
היו"ר משה שרוני:
אני יודע שלא הגעתם להסכמה, אבל קבעתי תאריך וזהו.
חזקיה ישראל:
מצאתי לנכון לומר את זה. אנחנו ממשיכים לקיים את הרב-שיח ומקווים שנצליח להגיע להסכמות.
רן כהן:
אני מקווה מאוד שהחוק יעזור לכם להגיע להסכמות.
שלי יחימוביץ:
המחלוקת היא עם האוצר?
חזקיה ישראל:
בעיקר עם ההסתדרות.
באשר להגדרת "שירות" - המושג הזה רחב מאוד. אני גורס שצריך למקד את זה ולא להפוך את זה למשהו כללי. אם אני מזמין הביתה אדם שילמד את בני פסנתר או כינור, זה שירות. אני חושש שזה יהפוך לדבר שלא ניתן יהיה לאוכפו. לדעתי לא לזה התכוונו.
רן כהן:
אם אתה מזמין את המורה מחברה קבלנית, מה הבעיה?
משה שרוני:
יש הבדל בין זה שאתה מזמין אדם כדי שילמד את הבן שלך לבין זה שאתה מזמין באמצעות קבלן.
חזקיה ישראל:
אני חושב שצריך גם להבחין בין מצב שאני מזמין אדם אחד לבין מצב שאני מזמין חמישה או עשרה או עשרים אנשים. צריך גם לעשות הבחנה לאיזה משך זמן אני מזמין את האדם, אם אני מזמין חד-פעמי או לתקופה – חודשיים, תשעה חודשים או כל תקופה אחרת. אי אפשר להשאיר את זה פתוח.
היו"ר משה שרוני:
אני מאשים את כל חברי הכנסת מכנסות קודמות שנתנו יד לעבודה קבלנית.
רן כהן:
אני תמיד התנגדתי לזה.
היו"ר משה שרוני:
הרסתם את הכל. הייתי מחוקק חוק לפרק את כל החברות הקבלניות. אם משרד ממשלתי צריך כוח אדם, שיהיה תקן ואז יהיה כוח אדם. כך גם בעיריות וכל המקומות האחרים. צריך שהחברות האלה ייעלמו ושלא נבזבז זמן על כל הדברים האלה.
נועה בן-שבת:
כל הדברים שצוינו עד עתה נמצאים בהצעת החוק. ההגדרות משרתות את הצמצום, כדי לא לפגוע בשירותים במשק או בשירותים אחרים שניתנים. "מזמין" הוא מי שמקבל בחצרים שבאחזקתו. יש שאלה אם להוסיף שזה לפי הזמנתו. בהגדרה הזאת של "מזמין", כשאנחנו קובעים שזה למעט יחיד המקבל את השירות שלא בקשר עם עסק או משלח יד, אנחנו לא כוללים את אותו אחד שמזמין שיעורי פסנתר או סיעוד בביתו או כל דבר אחר שהוא לא לצורך עסק או משלח יד.
היו"ר משה שרוני:
או אדם שמזמין פיצה באמצעות שליח.
נועה בן-שבת:
בהגדרה של "שירות" אנחנו מדברים על שירות שאינו חד-פעמי במהותו. אם אנחנו מדברים על צביעה של העסק שהוא אירוע חד-פעמי, בעצם לא צביעה של אולם אירועים שכל פעם צריך לצבוע אותו בצבעי הגוף שעושה את האירוע, אנחנו מדברים על שירות שניתן באופן חד-פעמי.
חזקיה ישראל:
לפי השקפתי זה מושג עמום מדיי.
היו"ר משה שרוני:
אתה מבקש להרחיב אותו?
חזקיה ישראל:
צריך לקבוע תקופות ולא להשאיר דברים עמומים, כי אם רוצים גם אכיפה הדברים צריכים להיות ברורים. אם אני צריך עובד לחודשיים, החוק הזה חל עליו? אם הזמנתי שני אנשים או שלושה אנשים, זה משנה? ניקיון – זה נקבע לפי מטר? כל הדברים האלה צריכים להיות ברורים.
היו"ר משה שרוני:
חשבת למה אנחנו נזקקים לחוק הזה? זה כדי לשמור על הזכויות שהקבלנים וכל נותני השירות לא שומרים עליהן. הקבלנים שולחים אנשים לעבוד ולא משלמים להם ולכן צריך חוק.
חזקיה ישראל:
אבל אתם מטילים את האחריות על המזמין.
רן כהן:
נכון.
היו"ר משה שרוני:
אנחנו צריכים להגן עליהם או לא?
חזקיה ישראל:
בוודאי שצריך להגן עליהם, אבל תתקפו את הקבלן ולא את המזמין.
רן כהן:
אנחנו רוצים שתהיה אחריות מזמין. זו כל מהות החוק.
היו"ר משה שרוני:
אם המזמין יידע שזה באחריותו, אולי הוא יזמין עובדים באמצעות שירות התעסוקה ולא באמצעות קבלן.
נועה בן-שבת:
אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבסעיף (ב) מדובר על שירות שלא נועד לביצוע משימה חולפת. כלומר, לא אם המשימה חולפת מטבעה, כמו ספירת מלאי. כמו כן, אם הצבת כוח האדם טפלה למטרת השירות. היינו, אם למשל השירות כולל צי של מכונות צילום ועובד מסוים שרק מתחזק אותם, כך שהצבתו טפלה למטרת השירות. אלה מבחנים שהפסיקה תפעיל לגבי כל מקרה. אם נקבע מספר ימים נוכל גם לחטוא למטרת החוק, ליצור כל מיני דלתות מסתובבות או מנגנונים שיעקפו. לעומת זאת, אם אנחנו קובעים את המהויות, הפסיקה תדע להתמודד והעובדים יוכלו לקבל את הזכויות שלהם.
באשר למנגנון – אני רוצה להזכיר שאנחנו מדברים על מצב שבו המזמין אינו זהה לקבלן כוח אדם. ראשית, האחריות של המזמין צומחת רק אחרי מתן הודעה ואחרי חלוף 21 ימים. דבר אחר, החובה של המזמין קצת יותר מצומצמת. כרגע מדברים על חובה על-פי חוק או הסכם קיבוצי או חובה שהוסכמה בין המזמין לבין הקבלן בהסכם למתן אותו שירות. אנחנו רוצים להציע שחבות וחוזה אישי לא ייכנסו לכאן וכך יש ביטוי לכך שהמזמין אינו המעביד מלכתחילה, אלא רק נושא באחריות כי הוא קיבל את השירות בחצרים שלו והוא לא יכול להתעלם מהפרת הזכויות של העובד.
חזקיה ישראל:
איך אני אדע? אם אני המזמין והוגשה תלונה לקבלן והוא תיקן את הטעות, איך אני אדע? לפי הנוסח המוצע שולחים הודעה שיש בעיה, אבל אם כעבור שבועיים נפתרה הבעיה, אני לא יכול לדעת. צריך ליצור מנגנון שבו המעסיק בפועל בונה פידה יידע שהבעיה נפתרה.
נועה בן-שבת:
המנגנון הזה קיים בחוק שכר מינימום. ייתכן שהארגונים יכולים לתת לנו פידבק באשר להפעלה של זה בחוק שכר מינימום.
איתי סבירסקי:
זה לא מיושם בבתי דין לעבודה.
נועה בן-שבת:
אתם יודעים אם עובדים שולחים הודעות כאלה ואם זה עוזר להם?
איתי סבירסקי:
זו דוגמה לסעיף חוק שבקושי יושם.
חזקיה ישראל:
נניח שאני מזמין והגיעה אל הקבלן תלונה מוצדקת והוא מסרב לתקן. לי ברור שהוא מסרב, אבל אני חתום אתו על חוזה. מה אני עושה במקרה כזה?
דבי גילד-חיו:
אתה צריך שיהיה לך בחוזה המקורי סעיף שאומר שזו הפרה יסודית של החוזה.
היו"ר משה שרוני:
אני בטוח שכשאתה עושה חוזה אתה מספיק בקיא לשים כמה סעיפים כדי לכבול את הקבלן מכל הכיוונים.
שלי יחימוביץ:
אתה יכול לחלט לו ערבויות.
חזקיה ישראל:
אני מבין את כל מה שאתם אומרים, אבל זה לא כתוב בהצעה.
שלום בר:
אני רוצה לציין שהמזמין יודע כבר ביום שהוא חותם על החוזה אם הסכום שהוא משלם לאותו קבלן שירותים מספיק כדי לשלם את השכר והתנאים הסוציאליים. שלא יגלגלו עיניים. אסור להסכים לניסיון כאן להטיל באמצעות ערבויות וכל מיני סעיפים בתוך ההתקשרות עם קבלן השירותים את האחריות. החוק הזה צריך להיות חוק קוגנטי שאסור להתנות עליו בהסכמים. אם מדובר בחוזה הפסד, אם מדובר בחוזה שמראש המזמין יודע שאם הוא משלם מחיר שלא מאפשר תשלום של שכר מינימום ותנאים סוציאליים, כל התניה שתהיה בהסכם בין המזמין ובין הקבלן צריכה להיות בטלה ומבוטלת.
המשמעות של כל הסעיפים האלה היא שמצד אחד יהיה חוק, אבל מצד אחר, באותם הסכמי התקשרות יהיה סעיף שאומר שבסופו של דבר הקבלן אחראי או שהוא ייתן שיפוי או פיצוי. צריך לוודא שאם מדובר בחוזה הפסד בלבד – אני מדבר על חוזה שברור על פניו שהוא לא מאפשר תנאים סוציאליים – לסעיפים הללו לא יהיה שום תוקף. צריך שהחוק יהיה קוגנטי בקטע הזה.
דבורה אליעזר:
נכון שמחוקקים עתה חוק שמטרתו להטיל אחריות על מזמיני שירותים, אבל יחד עם זאת לא פוטרים את הקבלנים מהאחריות המוטלת עליהם. פה לא מטפלים ביחסים שבין הקבלן לבין המזמין ולכן לא צריך להיכנס לזה. בהצעה זו אנחנו מתייחסים רק לנושא של זכויות עובדים וקיום מינימלי של זכויות עובדים.
איתי סבירסקי:
אם לאחר שהעובדים התלוננו והקבלן ביצע, אפשר לוודא מול הקבלן שהוא ביצע את זה. זה לא אומר שהמזמין הוא המעסיק, כי הוא פועל מול הקבלן ולא מול העובד.
מיכל חילי:
אתה שם אותו בתור שופט בנושא שגם כך הוא מאוד סבוך.
איתי סבירסקי:
השופט הוא בתי הדין לעבודה. המזמין מוודא אם הקבלן שילם או לא.
באשר לתחומי השירות עליהם תחול הצעת החוק – אנחנו חושבים שצריך להוסיף מספר תחומים. לא הספקנו לחשוב, כי זה נוסח חדש, אבל בוודאי תחומים של קלדנות והוראה צריכים להיות מפורטים בהצעת החוק.
היו"ר משה שרוני:
יהיה לך מספיק זמן לחשוב בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית.
איתי סבירסקי:
באשר להגדרה של "שירות שאינו חד-פעמי" – אנחנו לא בהכרח מתנגדים לתחימה של מספר ימים. מספר הימים הנכון מבחינתנו הוא 20 יום.
אני רוצה להזכיר את העיקרון הכללי – הצעה זו באה לתת זכות לעובד לתבוע ולהטיל אחריות על מזמין השירות. כל נוסח אחר שלא נותן את הכלי הזה לעובד לתבוע את המזמין ולא רק למדינה לאכוף את הדבר הזה, הוא לא מה שהתכוונו אליו. זה יכול להיות חוק ראוי, יכולות להיות בו הוראות מאוד מאוד חשובות שאולי גם נתמוך בהן, אבל הוא לא מחליף את ההצעה הזאת.
אלי פז:
ועדת ההיגוי התכנסה לפי לוח זמנים שנקבע. היינו אמורים להגיע להסכמות. עשינו כברת דרך – אולי גם בגלל הלחץ שלכם – מאוד משמעותית. יש הסכמה כללית של כל הגופים החברים בוועדה ל-98% מהנייר. 2% החסרים הם אותם הדברים שההסתדרות מבקשת עוד ללבן. אני לא בטוח שהנקודות האלה מאוד מהותיות בהיבט של הוועדה הזאת, אלא הם מייצגים אינטרס מסוים של ההסתדרות שהיא מבקשת ללבן מול לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
אני מעריך שהנייר שעבדנו עליו רציני, הוא מייצר מהפכה שלמה בשוק העבודה, בתפיסה כוללת.
אני רוצה להעיר לנוסח שמונח לפניכם. אדם צריך לדעת מה גודל הקיבה שלו, כמה סטייקים הוא יכול לאכול. גם בנייר שלנו אנחנו עוסקים בנושאים שהם לב לבה של התרעלה בשוק העבודה, היינו תחום השמירה, הניקיון וחלק מתחומי ההסעדה. בנייר שלנו אנחנו מנסים להתמודד עם שלושת התחומים הללו. נדמה לי שאם לא נדע את גודל הקיבה שלנו ונרוץ על הכל, כמו שעכשיו התחיל להתפתח, בסופו של דבר נרוויח אפס מעשה. יש אפשרות להרחיב את הצעת החוק, אבל צריך לדעת את גודל הקיבה, על מנת לדעת איך מתקדמים. שלושת הענפים הקשים ביותר, שזו התרעלה בשוק העבודה – שמירה, ניקיון וחלק מתחום ההסעדה - מחייבים תיקון מיידי. חבל על כל שנייה מיותרת. כדי להתמודד אפילו רק עם שלושת הענפים האלה, שמייצגים יותר מ-100,000 עובדים, יארך זמן. תוסיפו על זה עוד תוספות – כמו בדברים אחרים, כל הבניין יתמוטט. לכן אני סבור שאנחנו צריכים להיזהר בפתיחה. אני לא אומר שבעוד שנה לא יהיה מקום להרחיב.
דבר אחר, חייבים להגדיר – כפי שאמר חזקיה ישראל – את משך הזמן של אותה משימה שמדובר בה. לא דין שירות שמקבלים יום אחד - כי חד-פעמי לא מייצג זמנים – כדין שירות שמקבלים במשך תשעה חודשים. זה חד-פעמי וזה חד-פעמי. כדי לנטרל את כל הדברים שלא נכנסים למערכת, כדאי בהחלט להיכנס לעניין לוח זמנים. זה יבטא את הרצינות ויאפשר את אותה מעורבות של מזמין השירות, ההיכרות של העובדים מטעם הקבלן שעובדים בחצרים שלו. כל הדברים הללו מחויבים, אחרת ניצור דבר שהמערכת לא תוכל לעמוד בו.
היו"ר משה שרוני:
אתה יודע מה טוב בדמוקרטיה? שיש קריאה ראשונה ויש קריאה שנייה ושלישית. לקראת הקריאה השנייה והשלישית תזדרזו ותגיעו להסכמה על כל הנושאים האלה.
נועה בן-שבת:
כלומר, אנחנו נשארים עם התחומים שצוינו בהצעת החוק שאנו דנים בה?
היו"ר משה שרוני:
כן.
רן כהן:
כל תחום שיושאר פרוץ, בעתיד יהיה התחום העיקרי. לכן כמה שהחוק יסגור יותר תחומים מלכתחילה, הוא ימנע את ההתפרצות שלהם במקומות אחרים. אני מסכים ששלושת התחומים העיקריים הם כפי שציין אלי פז, אבל אם נשאיר תחומים פרוצים, חברות כוח האדם ייכנסו לשם בכל הכוח, כי הן רוצות להרוויח וזכויות העובדים לא מעניינות אותן.
מירי מלכי:
ההסתדרות מבקשת להגיע למסמך מוסכם מול כל הגורמים ולא רק מול לשכת התיאום, כדי למכסם את זכויות העובדים. התהליך הזה טרם מוצה. עברנו כברת דרך ארוכה, אבל יש מספר נושאים שנותרו פתוחים, כמו תעריף סף. אלה נושאים שבסופו של דבר אכן יבטיחו למכסם את זכויות העובדים.
אלי פז:
מדובר במרכיב אחד בתעריף סף.
מירי מלכי:
הוא אשר אמרתי. עברנו כברת דרך ארוכה, אבל יש דברים שצריך לסיימם. לא מדובר בדברים שעשויים לארוך תקופה ארוכה, אלא נוכל לסיים במהרה.
היו"ר משה שרוני:
להסתדרות לא לוקח הרבה זמן לעשות הסכמים קיבוציים. בואו נהיה מציאותיים, אנחנו חיים במדינת ישראל ומכירים כבר את הדברים.
מירי מלכי:
אנחנו מדברים פה על מהלך מורכב שמעורבים בו גם משרדי ממשלה וארגונים ולכן זה לוקח זמן.
דב חנין:
אחד היתרונות שלי בחדר הזה שבמקצועי הקודם, לפני שנעשיתי חבר כנסת, הייתי עורך דין. יש לי ניסיון רב בעשיית חוזים ואני יודע ש-98% מהנושאים תמיד פתורים ומקדישים 99% מהזמן ל-2% האחרונים. לכן כשאומרים לי שנשארו 2%, אני נעשה מאוד מודאג. אם נמתין לתהליך ההסכמות והעבודה שהממשלה עושה יחד עם המעסיקים וההסתדרות, נצטרך להוריש את הפתרון של הבעיה לנכדינו או לנינינו. לכן, אדוני היושב-ראש, הדרך היחידה שפתוחה בפנינו כדי לעודד גם אותם להתקדם בתהליך, היא לסיים היום את הכנת החוק לקריאה ראשונה. ישנן מספר סוגיות שעוד נצטרך להמשיך לברר בהמשך הדרך לקראת קריאה שנייה ושלישית. מבחינתי הן יכולות להיות בדברי ההסבר, כדי שיהיה ברור שהן נמצאות על שולחננו.
אני רוצה להתייחס לדבריו של מר פז – אני מבין חלק מההתלבטות שיש במשרד התמ"ת. הם לא מצליחים לאכוף היום את דיני העבודה והם לא רוצים משהו שיטיל עליהם עוד חובה נוספת שהם לא יוכלו לעמוד בה.
היו"ר משה שרוני:
זה משום שאין להם תקנים וכוח אדם. אולי הם יכולים לפנות לקבלנים ולקבל מהם כוח אדם.
אלי פז:
בעזרתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ קיבלנו תגבורת שנקבל אותה עד סוף השנה. לא נזדקק בעניין הזה לקבלנים.
דב חנין:
אנחנו שמחים לשמוע, ותודה לחברת הכנסת יחימוביץ שמנעה מתחום הקבלנות להתפשט גם לשם. דווקא מבחינה זו החוק הזה נותן פתרון, כי החוק הזה יוצר מנגנון אלטרנטיבי לאכיפה בידי המדינה באמצעות הזכות של העובד לעמוד על זכויותיו. לכן החוק הזה הוא לא הבעיה, הוא הפתרון לבעיה.
מרדכי רון:
מדובר בעובדים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה. הם לא מתלוננים. במהלך התעסוקה הם לא מתלוננים. כמעט 100% התלונות מצד העובדים מגיעות לאחר סיום העסקתם. במהלך ההעסקה הם לא מתלוננים.
היו"ר משה שרוני:
אם הם יתלוננו, יפטרו אותם.
מרדכי רון:
אני חושב שהחוק הזה מאוד חשוב בהיבט של הטלת האחריות על המזמין, משום שהוא מסמן את סוף עידן ההיתממות. למזמיני עובדי קבלן היה מאוד נוח להיתמם – לא ידעתי, זו לא בעיה שלי – אבל ברגע שהחוק הזה יטיל את האחריות על המזמין, זה ייאלץ את המעסיקים לנהוג כפי שצריך. אני רוצה לציין לדוגמה את בנק לאומי. לאור פסיקה שהיתה נגד בנק הפועלים, בנק לאומי לקח קבלן ניקיון גדול שלא משתתף במכרז של בנק לאומי לעניין ניקיון, וביקש ממנו לעבור בין כל הסניפים, לעשות הערכת מחיר שכוללת גם עלויות, שכר וכו', והציב את זה כתנאי סף לאלה שכן ניגשו למכרז. כלומר, המזמין, כשהוא רוצה הוא ידע טוב מאוד להכין ולהתכונן לכך שלא יהיו עוולות כלפי העובדים.
מיכל חילי:
אני רוצה לומר מספר דברים גם על החוק עצמו וגם על החוק שאנחנו עמלים עליו. אין חולק שהאחריות הראשונית היא על קבלן כוח האדם ולא על המזמין. מה שיוצא מהחוק הזה הוא שכמעט משווים את הקבלן למזמין השירותים ושמים אותם באותו מקום בדיוק. מעבר לזה שזה מעודד השתמטות, יוצא שהמזמין נושא בכפל תשלום – פעם אחת הוא כבר שילם, ועכשיו הוא נושא בפעם השנייה משום שהקבלן לא שילם לעובד. לדעתי הרציונל הזה לא נכון.
רן כהן:
עם כל הכבוד, זה לא מה שזה עושה. החוק בעצם דואג לכך שאם הקבלן שקיבל את התשלום מהמזמין לא שילם, המזמין ידאג שהקבלן ישלם.
איתי סבירסקי:
עוד לא נולד הפראייר שישלם פעמיים.
מיכל חילי:
נראה לי שלפי החוק הזה מעמידים את המזמין בתור שופט.
היו"ר משה שרוני:
זה מה שאנחנו רוצים.
מיכל חילי:
מדובר בנושא מאוד מורכב ורווי חקיקה.
היו"ר משה שרוני:
שהמזמין ידע שכשהוא עושה חוזה עם הקבלן, שישים כמה סעיפים בנושא וייקח מהקבלן צ'ק בנקאי שהוא יוכל לפדות אם הקבלן לא ממלא את הסעיפים האלה.
מיכל חילי:
לעניין החוק שאנחנו עובדים עליו עכשיו - אתם יודעים שיש גם סנקציה פלילית ואנחנו מאמינים שאם זה בא ממקום של הסכמה – גם של העובדים, גם של המעבידים וגם של הממשלה – יש לזה סיכוי טוב יותר בנושא האכיפה.
היו"ר משה שרוני:
הוועדה הזאת צריכה לקבוע את הרף. אנחנו המחוקקים קובעים לממשלה ולא הממשלה קובעת לנו.
פנחס שיף:
אמנם אנחנו לא בוועדת החינוך, אבל הצעת החוק הזאת תהיה הצעת חוק מחנכת למזמינים, או במילים אחרות ללקוחות. עד היום למזמין אין שום זיקה, או לפחות חי בידיעה, בתחושה, שאין לו שום זיקה לעובדים שעושים איזשהו תפקיד בחצרו. בעצם יש קבלן, הכל חל על הקבלן ולמזמין אין זיקה. הוא משוכנע שאין לו יחסי עובד-מעביד. אני רוצה לנתץ אחת ולתמיד את התזה הזאת שאומרת שאין למזמין יחסי עובד-מעביד עם העובד. זה לא נכון. למזמין יש יחסי עובד-מעביד, אולי לא בלשון החוק אבל בהחלט מעצם העובדה שהוא קבע את תנאי המכרז, והוא זכה במכרז שהוא מכרז הפסד, והוא התייחס לעובדי הקבלן כמו לחומר גלם – בדיוק כמו שהוא קונה מלט, ברזל וציוד אחר.
שלי יחימוביץ:
איך אתם התייחסתם אל העובדים האלה? יש גבול.
פנחס שיף:
עצם העובדה שהמזמין התייחס לעובדים כמו לחומרי גלם וציוד משרדי וביקש לזכות בהצעה הזולה ביותר, כך הוא יצר דה פקטו יחסי עובד-מעביד בינו לבין עובדי הקבלן.
לכן לדעתי הצעת החוק היא הצעת חוק מצוינת. דרך אגב, היא יכולה לחסוך הרבה מאוד כוח אדם במנגנון האכיפה של משרד המסחר והתעשייה. בעצם כל עובד יהיה איש המנגנון הזה. עצם העובדה שהוא יוכל לתבוע את המזמין באותן נקודות השקה שקשורות לתנאי העסקתו, הוא יהיה מנגנון אכיפה יוצא מהכלל. אנחנו נחסוך הרבה כסף למשרד התעשייה והמסחר.
שלי יחימוביץ:
אני חושבת שהארגונים החברתיים סיימו את תפקידם עלי אדמות, כי חברות השמירה דואגות לזכויות העובדים. יש גבול לשימוש בשפה הזאת בידי מי שהיו המכשיר האכזרי והקונסיסטנטי ביותר לניצול עובדים. לבוא פתאום מכיוון של זכויות עובדים, יש בזה יותר מטעם לפגם. אני אומרת את זה מצד השפה, למרות שכאן יש באמת שילוב של אינטרסים באופן יוצא דופן.
בניגוד לזלזול שיש פה בקרב משתתפים מסוימים להסכמות שהושגו בין ההסתדרות והמעסיקים והתמ"ת ומשרד המשפטים, לי יש המון הערכה להסכמות האלה שהושגו. אני חושבת שנעשתה כברת דרך ממש היסטורית בהסכמות. הם הרי הגיעו לשדה בור, חרשו בו והגיעו להסכמות מרחיקות לכת. יש לי חלק גדול בעניין זה, במידה מסוימת כשותפה, כיוון שאני באתי עם הרעיון לשרגא ברוש ועופר עיני לחוקק את ההסכמות האלה ולכפות אותן במידה מסוימת על האוצר, כי הרי ההתלבטויות המשמעותיות ביותר באות מהאוצר.
יחד עם זה, אני באמת חושבת שאין סתירה בין המסלול של החקיקה בהסכמה לבין המסלול של הצעת החוק הזאת, שיש לה את הייחוד שלה. הצעת החוק הזאת מדברת באופן קונקרטי ביותר על נקודה שיש בה חסר בהסכמות. יש פתרון מסוים בהסכמות, אבל יש שם חסר בולט שהצעת החוק הזאת באה לכפר עליו. לפיכך אני מציעה באופן פרקטי להתקדם בשני המסלולים. אני חושבת שזה יהיה מאוד אפקטיבי, גם כלפי האוצר, לדעת שיש עוד הצעת חוק שנושפת בעורפם, והיא גם תזרז את ההסכמות. יהיה לזה גם אפקט פרגמטי ולא רק אפקט הצהרתי ואידיאולוגי. אני מציעה להמשיך בשני המסלולים ומכסימום לאחד בסוף את שתי ההצעות או לחילופין להתקדם בשני מסלולים נפרדים.
לגופם של דברים שנאמרו כאן על-ידי עו"ד חילי – הסיטואציה שבה עובדים נצלנים יקבלו פיצויים גם מהקבלנים וגם מהמזמינים היא סיטואציה כל כך אוטופית באזור שבו אנחנו מתנהלים עכשיו, שזה באמת להגחיך את הדברים ולהביא אותם לידי אבסורד, הרי הדבר הזה לא יקרה.
הצעת החוק הזאת לא הופכת את המזמין לשופט - שופטים זה בתי הדין לעבודה - אבל היא תמריץ את המזמין ליצור כלים – שקיימים, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש – כדי לפקח על הקבלן שימלא את תנאי העבודה של העובדים שמועסקים על ידו. בשבוע שעבר הייתי ב"כרמל אולפינים" שלשמחתי עובדים שם מעט קבלנים. להם יש סעיף בחוזה ההתקשרות עם הקבלן שאומר שהם יכולים מידי חודש בחודשו לנכות מהתשלומים שהם מעבירים לקבלן, אם נודע להם בבדיקות השיטתיות שהם עושים שהוא לא מקיים את חוקי העבודה. הנה כלי מאוד פשוט.
כלי אחר הוא חילוט ערבויות. אני בעד חילוט ערבויות, אבל לא חילוט ערבויות סתם, אלא חילוט ערבויות כשברור שהערבויות מחולטות לטובת העובדים. אני יכולה לתת לך עוד הרבה מכשירים, אבל אני בטוחה שאתם טובים בזה לפחות כמוני. אני חושבת שהצעת החוק הזאת תעודד פיתוח המכשירים האלה.
כאמור, אני מציעה להתקדם בשני המסלולים במקביל.
שי סומך:
אני מבקש להתייחס לסעיף 2 בהצעת החוק - באשר למקרים בהם חלה האחריות של המזמין. לדעתי המוקד של הבעיה הוא שכר ותנאים סוציאליים. זה לא משנה אם זה מכוח הסכם קיבוצי או חוזה אישי, לדעתי החוק צריך להתייחס קודם כל לשכר ותנאים סוציאליים. לשאלה אם הוא צריך לחול על דברים נוספים, אני מציע להסמיך את היועצת המשפטית לבדוק את החקיקה ולבדוק אם יש הצדקה.
היו"ר משה שרוני:
לקראת הקריאה השנייה והשלישית יהיה לה זמן לזה.
שי סומך:
אבל כבר בנוסח הזה כדאי שידברו על שכר ותנאים סוציאליים.
נועה בן-שבת:
סעיף 2 מדבר על חובה באופן רחב. הכוונה לא לחובה כמו אי-פיטורים, שההחלה של זה היא יותר כללית, אלא בשלב זה אנחנו מדברים על חובה לתשלום שחב בה המעביד. כך אנחנו מצטמצמים לנושאי השכר.
רן כהן:
למה צריך להצטמצם לתנאי שכר, הרי אנחנו מדברים גם על תנאי עבודה, כמו למשל ימי חופשה.
נועה בן-שבת:
ימי חופשה מתבטאים כשכר עבודה. אם נדבר על שכר עבודה במובן הרחב, במובנו בחוק הגנת השכר, אנחנו כוללים הרבה דברים, כולל החזר הוצאות.
שלי יחימוביץ:
מה עם ימי מחלה?
נועה בן-שבת:
זה גם חלק מהתשלומים שמשולמים במסגרת השכר. דמי הבראה הם גם סוג של תשלום במובן הרחב של שכר עבודה.
איתי סבירסקי:
מה הבעיה לפרט חוקים? אסור לכתוב רק שכר ותנאים סוציאליים, כי זה עשוי להיות לא ברור ולהשאיר דברים בחוץ דברים שצריכים להיות בפנים.
יפעת סולל:
בחמש השנים האחרונות ייצגתי יותר מ-600 עובדי קבלן. היה פה דיון מעמיק, אבל אני רוצה להתייחס לעוד נקודה שלא עלתה כאן, שגם מתייחסת להצעת החוק הנוספת שמונחת על שולחן הוועדה. צריך לקחת בחשבון שקיימים הרבה מאוד מקרים שבהם עובד קבלן נשאר בלי יכולת לתבוע אף אחד, משום שקבלן השירותים פשוט מתאדה. מדובר בקבלנים שיודעים מראש, ולא שיום אחד פושטים רגל ונעלמים. המזמינים יודעים מראש שמדובר באנשים שקמו יום אחד ושהם ייעלמו מחרתיים, והם לוקחים את זה בחשבון. חשוב לי להדגיש גם בסיטואציה הזאת שלפעמים מדובר במקרים שאין אלטרנטיבה אחרת. אנשים נשארים בלי שום דבר כי אין להם את מי לתבוע או שיש להם את מי לתבוע, אבל הוא פשט את הרגל, אבל הם ממשיכים לעבוד אתו, למרות שברור שבסופו של דבר העובדים לא יראו מזה שקל.
היו"ר משה שרוני:
הקבלן לא פשט את הרגל, העובדים פשטו את הרגל. הוא לקח את הכסף.
שלי יחימוביץ:
והרבה מקרים הוא קם כחברה אחרת, בשם אחר.
חזקיה ישראל:
יש דברים שהם נגזרת מתקופת העבודה, אם זה חופשה שנתית, ימי מחלה וחוקים סוציאליים כאלה ואחרים. אם העובד עובד אצלנו רק פרק זמן קצר או קצוב, איך אני אמור לדעת אם הקבלן משלם לו? לכן אני חושב שההרחבה תפגע במטרת החוק.
היו"ר משה שרוני:
מיצינו את הדיון בכל הנושאים ולכן נעבור להקראת הצעת החוק לפני אישורה לקריאה ראשונה.
נועה בן-שבת:
אני רוצה להעיר שהצעה נוספת שאמורה היתה להידון היום היא הצעת החוק של חבר הכנסת ביילין. מלכתחילה המטרה של איחודה עם ההצעות שדנו בהן היום היתה בגלל הסעיפים של תיקון עקיף לחוק קבלני כוח אדם. מכיוון שהסעיפים בהצעה אינם בשלים, צריך לדון בה בנפרד.
היו"ר משה שרוני:
אנחנו נדון בהצעה זו בנפרד.
נועה בן-שבת:
הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006:
הגדרות
1. בחוק זה –
"הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לרבות צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור והסדר קיבוצי בכתב;
"קבלן שירותים" – מי שמספק שירות למזמין שלא כעובדו.
"מזמין" – מי שמקבל בחצרים שבהחזקתו שירות מקבלן שירותים, למעט יחיד המקבל את השירות שלא בקשר עם עסק או משלח יד.
בהקשר זה יש הערה ואני לא יודעת אם הוועדה רוצה לדון בה עכשיו.
היו"ר משה שרוני:
נדון בזה בדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
איתי סבירסקי:
זה צריך להיות שירות או עבודה.
נועה בן-שבת:
אנחנו מגדירים "שירות".
"שירות" – שירות שאינו חד-פעמי במהותו, והוא אחד מאלה:
(א) שירות בתחומי ניקיון, אבטחה, שמירה, הסעדה או סיעוד, או תחום אחר שקבע השר בתקנות; אני מבינה שבשלב זה הרשימה נשארת כפי שהיא.
היו"ר משה שרוני:
כן.
נועה בן-שבת:
(ב) שירות או עבודה אחרים שביצועם כרוך בהצבת כוח אדם בחצרים שהמזמין מחזיק בהם, למעט שירות או עבודה שנועדו לביצוע משימה חולפת מטבעה, או שירות או עבודה שהצבת כוח האדם טפלה למטרתם העיקרית.
"מפקח עבודה" – מפקח שמינה השר לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה;
אני רוצה להעיר שלמעשה להצעת החוק הזאת, למרות שמדובר פה על מפקח עבודה, אין עלויות משמעותיות, כי היא תלויה בתביעה שיוזם העובד ואינה תלויה בקיומו של מנגנון.
"השר" – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
"חבות המזמין" - 2. (א) מזמין יהיה חייב בהתקיים אחד מאלה, בחובה שחב קבלן השירותים כלפי עובדו, בעד פרק הזמן שבו הוצב העובד בחצרים שבהחזקת המזמין במסגרת שירות שנתן קבלן השירותים למזמין; לעניין סעיף זה – "חובה" – אני מציעה לכתוב: חובה לתשלום שכר עבודה כהגדרתו בחוק הגנת השכר.
דב חנין:
אני מציע להשאיר את הנוסח המקורי.
רן כהן:
מה שאת מציעה מצמצם.
דבי גילד-חיו:
אנחנו גם יודעים שעוקפים. ברגע שכתוב "שכר עבודה", מתחילים לשלם כל מיני רכיבים של השכר בכל מיני שמות אחרים. זה יפגע בכל הזכויות ולא רק כאן.
שי סומך:
העניין הוא שאנחנו רוצים שזה יהיה גם לפי חוזה ולא רק לפי חוק או הסכם. אנחנו רוצים שהחובה תחול גם כשיש חוזה אישי, בלי שום קשר לחוק ספציפי.
דב חנין:
אפשר לבנות עוד חלופה: או חובה לתשלום שכר לפי חוזה אישי.
נועה בן-שבת:
החשש הוא שאנחנו מכניסים חובה לפי חיקוק.
שי סומך:
לקראת הקריאה השנייה והשלישית נדבר על החוקים ביחד עם כל הגורמים.
נועה בן-שבת:
אם כך בשלב זה הנוסח יהיה: "חובה" – חובה לפי חיקוק שהשר ממונה על ביצועו לפי הסכם קיבוצי, או חובה שהוסכמה בהסכם לביצוע השירות שבין המזמין לקבלן השירותים.
דב חנין:
את השאלה הזאת תכניסי בדברי ההסבר.
נועה בן-שבת:
עכשיו אנחנו מדברים על מקרים שבהתקיימם תחול האחריות:
(1) העובד דרש מקבלן השירותים, בכתב, למלא את החובה ומסר למזמין הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי קבלן השירותים עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון עובדים שהעובד חבר בו, או, אם העובד הסכים לכך, על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים;
(2) מפקח עבודה מסר למזמין הודעה בכתב כי בידיו מידע ולפיו קבלן השירות לא מילא את החובה כלפי העובד והחובה לא מולאה בידי קבלן השירותים עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הגיש תובענה בשל אי מילוי החובה נגד קבלן השירותים ונגד המזמין, גם אם לא נמסרו קודם לכן הודעה או דרישה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2) לפי העניין, והחובה לא מולאה בידי קבלן השירותים עד תום 21 ימים ממועד מסירת התובענה למזמין.
חזקיה ישראל:
אפשר גם אם לא נמסרה הודעה.
נועה בן-שבת:
התביעה עצמה מהווה הודעה, אבל האחריות של המזמין בשלה רק כעבור 21 ימים ממועד מסירת ההודעה.
חזקיה ישראל:
כלומר, אני כמזמין עבודה, בפעם הראשונה שאני נתקל שיש בעיה – ואולי הייתי יכול לפתור אותה - זה כשמוגשת נגדי תביעה. זה נראה לי לא סביר.
רן כהן:
הפעם הראשונה היא כשאתה חותם על החוזה כשאתה מזמין את העבודה. אתה צריך לדעת שיש חוק כזה ולהבטיח את זה כשאתה מזמין עבודה.
נועה בן-שבת:
(ב) כל הגנה כדין העומדת לקבלן שירותים כלפי עובדו, תעמוד גם למזמין כלפי העובד.
"המדינה כמזמין"
3. דין המדינה כמזמין כדין כל מזמין אחר.
"איסור התניה"
4. הוראה בחוזה שלפיה עובד של קבלן שירותים מוותר מראש על זכותו כלפי מזמין לפי חוק זה, או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין לפי חוק זה, אין לה תוקף, ואחת היא מי הצדדים לחוזה, ואם הוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין מסוים או בלתי מסוים, ואם הם מפורשים או לא.
"סמכות למתן פטור"
5. השר רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפטור מזמין או סוגי מזמינים מתחולת הוראות סעיף 2 לחוק זה, לפרק זמן שייקבע ובהתאם לסוג העבודה שמבוצעת עבור המזמין או השירותים שניתנים לו.
כאן אולי צריך לחשוב אם באמת הפטור ראוי.
דבי גילד-חיו:
למה צריך את הפטור?
חזקיה ישראל:
כי אם אפשר יהיה לשכנע בנסיבות העניין שיש בעיה.
דבי גילד-חיו:
אני רוצה להזכיר ש-50% מעובדי הקבלן במדינת ישראל מועסקים על-ידי המדינה ואם לא על-ידי המדינה אז השאר מועסקים על-ידי מעסיקים עצומים וגדולים. זה לא מעסיקים קטנים שמעסיקים עובדי קבלן.
נועה בן-שבת:
השאלה היא אם יש מקום לסעיף הפטור.
איתי סבירסקי:
האם אפשר להוריד את הסעיף הזה?
היו"ר משה שרוני:
לא בשלב זה.
נועה בן-שבת:
"סמכות בית הדין לעבודה"
6. לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי הוראות חוק זה.
"תיקון חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם"
7. בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, אחרי סעיף 13א יבוא:
"אחריות מעסיק בפועל לזכויות עובד של קבלן כוח אדם"
13ב. מבלי לגרוע מהוראת סעיף 13 ומהוראות סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, יחולו על מעסיק בפועל הוראות חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ז-2007, כאילו היה הוא מזמין לפי החוק האמור, וכאילו עובדו של קבלן כוח האדם הוא עובדו של קבלן שירותים.
היו"ר משה שרוני:
מי בעד ההצעה להניח את הצעת החוק לקריאה ראשונה?
הצבעה
בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה אושרה.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00