פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 203
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"א סיוון התשס"ז, (28 במאי 2007), שעה 12:30
סדר היום: 1. הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007
של חה"כ אלכס מילר, חה"כ גדעון סער, חה"כ מתן וילנאי, חה"כ מרינה סולודקין,
חה"כ אלחנן גלזר, חה"כ משה חכלון חה"כ יואל חסון, חה"כ זבולון אורלב, חה"כ
מיכאל מלכיאור, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ סטס מיסז'ניקוב,
חה"כ יוסף שגל, חה"כ יצחק אהרונוביץ, חה"כ ישראל חסון, חה"כ ליה שמטוב,
חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ רן כהן, חה"כ נסים זאב, חה"כ זאב אלקין, חה"כ גאלב
מג'אדלה, חה"כ נתן שרנסקי, חה"כ אורית נוקד, חה"כ עבאס זכור. (פ/1453)
2. הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ו-2006
של חה"כ סילבן שלום. (פ/1505)
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
זבולון אורלב
דוד אזולאי
זאב ברזניץ
אליהו גבאי
יצחק גלנטי
עבאס זכור
דב חנין
יואל חסון
אמנון כהן
אלכס מילר
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
יוסף שגל
סילבן שלום
רונית תירוש
מוזמנים:
עו"ד יערה בן שחר – לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה
בומה הררי – אגף כלכלי, משרד ראש הממשלה
עו"ד אייל רק – לשכה משפטית, משרד החינוך
עו"ד גלי גלזר – לשכה משפטית, משרד התמ"ת
מיכל צוק – משרד האוצר
מיכל הנר-דויטש – מנהלת מח' חקיקה, משרד האוצר, רשות המיסים
עדנה הראל – משרד המשפטים
בילי שפירא – ראש אגף מנהל תלמידים, האוניברסיטה העברית בירושלים
אילנה אייל – לשכה משפטית, מכון ויצמן למדע
יעל טור-כספא – ממונה על תחום משפטי, המועצה להשכלה גבוהה
אמיר גת – האגף לתקציב, המועצה להשכלה גבוהה
גיא פינקלשטיין – מנכ"ל עמותת לשם
מיכל טבנקין - רכזת חקיקה, עמותת לשם
אסתי בר-חן – דיקן הסטודנטים, המכללה האקדמית יהודה ושומרון
אסף גלעד – סיו"ר אגודת הסטודנטים למשפטים באוניברסיטה העברית
סער צעירי – יועץ אקדמי, לשם
ייעוץ משפטי: מירב ישראלי
מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית: רותי וייס
1. הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007
של חה"כ אלכס מילר, חה"כ גדעון סער, חה"כ מתן וילנאי, חה"כ מרינה סולודקין,
חה"כ אלחנן גלזר, חה"כ משה חכלון חה"כ יואל חסון, חה"כ זבולון אורלב, חה"כ
מיכאל מלכיאור, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ סטס מיסז'ניקוב,
חה"כ יוסף שגל, חה"כ יצחק אהרונוביץ, חה"כ ישראל חסון, חה"כ ליה שמטוב,
חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ רן כהן, חה"כ נסים זאב, חה"כ זאב אלקין, חה"כ גאלב
מג'אדלה, חה"כ נתן שרנסקי, חה"כ אורית נוקד, חה"כ עבאס זכור. (פ/1453)
2. הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ו-2006
של חה"כ סילבן שלום. (פ/1505)
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני פותח את הישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו רוצים לסיים את העבודה של הצעת החוק החשובה של חוק זכויות הסטודנט. עבדנו על זה הרבה אבל יש כמה תיקונים קטנים שהיועצת המשפטית שלנו מבקשת לעשות. אתם יכולים לראות בהבלטה בנוסח שיש בפניכם את השינויים שנעשו, בבקשה.
מירב ישראלי:
אני לא מתייחסת לשינויים שכבר דיברנו עליהם אלא לשינויים החדשים שמעוררים שאלות. אני מזכירה שהוספנו איסור הפליה לא רק למועמדים אלא גם סטודנטים, זה בסעיף 4. מייד אתייחס לעניין של מוגבלות שמעורר שאלה אחרת. עכשיו אני מתייחסת לזה שהרחבנו את זה לנושא של סטודנטים והוספנו את פסקה 4 שזה לא רק ברישום וקבלה וקבלה למסלולי לימוד אלא גם זכויות וחובות סטודנטים בכל הקשור ללימודיהם במוסד, לרבות כללי המשמעת והפעלתם. את המילים "זכויות וחובות לרבות כללי המשמעת והפעלתם" לקחתי מחוק זכויות התלמיד שם יש פיסקה נוספת לגבי זכויות וחובות תלמידים. מכיוון שהחלטת הוועדה בפעם שעברה הייתה שזה אמור להיות בכל הקשור ללימודים, הכנסתי את זה אבל זה מעורר שאלות ואני מציעה שתציגו את זה.
עדנה הראל:
זכויות וחובות סטודנטים בכל הקשור ללימודיהם במוסד לרבות כללי משמעת. קודם כל זכות וחובה זה לא כללי המשמעת. כללי משמעת אולי באים לידי ביטוי בזכויות וחובות - - -
מירב ישראלי:
את זה לקחתי מחוק זכויות התלמיד.
עדנה הראל:
לא ברור לי ההיקף של האמירה ומה מנסים להגיד. הזכויות והחובות בכל הקשור ללימודים זה החובה להתייצב בזמן או חובה להגיע לשיעורים ודברים כאלה. נניח שיש חובה לשיעורי חינוך גופני ויש אפשרות לסטודנטיות לעשות גם איזשהו קורס אחר, האם זה הפליה או לא הפליה, לא ברור לי - - -
מירב ישראלי:
למשל קבלה לקורס שזה לא נכלל ב-1, 2, 3 זה יותר כללי. עלה לי הנושא של קורס שלא נכלל פה. יכול להיות שיש עוד דברים שאני יכולה לחשוב עליהם - - -
עדנה הראל:
אנחנו לא רוצים ליצור מצב שפה כל שני וחמישי לעניין הניהול של הלימודים עצמם מתעוררות שאלות. קבלה ללימודים זה דבר מאוד ברור. יש טפסים, יש הליך קבלה, אנחנו יודעים על מה אנחנו אומרים כשאנחנו אומרים יש איסור הפליה. כשאתה במהלך הלימודים השוטף ויש קורס והייתה בחינה והייתה קבלה לקורס, על מה יבדקו. אין בהכרח טפסים, אין כלום. אני חוששת שאנחנו פותחים פה פתח לאמירה בלתי ברורה כלפי המוסדות שיהיה אולי אפילו במצבים מסוימים ניצול לרעה וזה לא מעוגן בדברים ספציפיים, זאת אמירה מאוד כללית ולא קיימנו על זה דיון מסודר, לא שמענו את המוסדות. זה עלה במהלך הישיבה הקודמת. לא ברור לי ואני חוששת, אנחנו בכל זאת נמצאים לפני קריאה שנייה ושלישית, אני חושבת שזה רחב מדי ועמום מדי.
זבולון אורלב:
מה שצריך זה 2 מילים, זה הענקת זכויות והטלת חובות. חסר לך הפועל: הענקה והטלה.
עדנה הראל:
מה זה הענקת זכות למוסד? זה כל כך רחב ואנחנו נכנסים פה למהלך - - -
זבולון אורלב:
בבואו של מוסד להעניק זכות מסוימת לא יעשה הפליה.
עדנה הראל:
הייתי רוצה להציע אם אפשר, בכל זאת אני ממקומי מייחסת כוח גדול לחוקים.
זבולון אורלב:
ממה את חוששת?
עדנה הראל:
אני חוששת מאנדרלמוסיה במהלך העבודה השוטפת של המוסדות. יצרנו פה במהלך עם דיונים רבים חוק ששקלנו כל מילה. באנו בדיון האחרון לפני קריאה שנייה ושלישית ונפתח פתח חדש לעולם שלם בתוך תחום הלימודים, כבר לא בקבלה. אני חוששת מזה והייתי רוצה אם אפשר לאשר את החוק בלי העולם החדש הזה. יבואו דברים, אפשר יהיה לדון על דוגמאות שבהם יש חשש להגדיר אותם בצורה יותר מסודרת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני באמת חושש שהחשש שלך הוא ללא כל יסוד, מאחר וזה באמת עלה רק לאחרונה אני מוכן ללכת איתך. את חושבת שיבואו לטעון על קבלה או אי קבלה לאיזה קורס בגלל - - -
עדנה הראל:
כן. מישהו לא יתקבל הוא יגיד: תוכיח שלא התקבלתי לקורס הזה בגלל שאני אישה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מציע ברשות המציעים שנוריד את זה.
זבולון אורלב:
אני רוצה לשאול שאלה נוספת, מדוע לא מוסיפים ל-4(א) גם את עניין של גיל. מוסד לא יפלה מועמדים - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
דנו בזה באריכות.
מירב ישראלי:
יהיו הסתייגויות לגבי גיל.
זבולון אורלב:
תוסיפי אותו להסתייגויות של גיל.
מירב ישראלי:
אני חושבת שאפשר להשאיר את מועמדים או סטודנטים כי יכול להיות שקבלה לתחומים ולמסלולים גם יכול להיות רלוונטי לסטודנט? זאת אומרת לא רק לגבי מועמד. כלומר להוריד רק את פסקה 4. אז אני משאירה את המילה סטודנטים אבל מורידה את פסקה 4.
בנושא של מוגבלות גם הוחלט בישיבה הקודמת, הוא מעורר בעיה מכיוון שהנושא של איסור הפליה לאנשים עם מוגבלות מוסדר גם לגבי מוסדות על תיכוניים בחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. לכן כפי שאתם רואים כאן העליתי את כל השאלות ששם יש סייגים ויש הסדרה כוללת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא מכניסים הסתייגויות לפני שזה התקבל. אם זה התקבל זה ייכנס, אם זה לא יתקבל זה לא יכנס. אנחנו נעלה את זה להצבעה.
מירב ישראלי:
יש פה עמדה של מיכל וגיא שהעלו אותה, האם צריך שיהיה פה איזה אזכור שזה לא בא לגרוע מאיסור ההפליה שקיים שם, מה עמדתכם לגבי העניין הזה? כלומר שיהיה פה איזשהו אזכור.
עדנה הראל:
אני הייתי מוותרת על כל האמירה בקשר למוגבלות כי יש את הדין הכללי והוא חל גם על זה, הייתי נמנעת מלהזכיר את זה בכלל, גם ברישא וגם בסיפא.
מירב ישראלי:
אנחנו כנראה נוריד את זה באזכור הסופי כי לא צריך להגיד את זה פה כשזה קיים שם, זה
מעורר שאלה. אבל עכשיו השאלה היא שאלה אחרת. כשאנחנו מתייחסים להפליה במוסדות להשכלה גבוהה כשעצם יש בחוק אחר, איסור הפליה מסך. השאלה אם ליצור הבדלים בין החוקים בעניין הזה.
עדנה הראל:
אם אין בזה כדי לגרוע מהוראות כל דין את יכולה להגיד בסוף בכלל - - -
אלכס מילר:
בחוק שאת מדברת עליו זה יותר מפורט?
מירב ישראלי:
כן, גם יש איסור הפליה - - -
זבולון אורלב:
אז למה לא ליצור את הלינקג'? תראו, יכול להיות שמבחינה משפטית את צודקת אבל חוק צריך גם שהוא ייראה, לא רק שיהיה כתוב. אני חושב שזה גם חלק מהטמעת מסר, גם אם מבחינה משפטית אין את כל ההצדקה המלאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה שאפשר לעשות זה לא פה בסעיף הזה אבל אפשר לכתוב את זה בסוף שזה לא בא לגרוע - - -
זבולון אורלב:
לא שבירת דינים כללית אלא ספציפי לגבי הסוגיה הזאת כי יש עם זה בעיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסדר, אבל נעשה את זה בסוף.
מירב ישראלי:
סעיף 5 זה מה שסוכם בישיבה הקודמת. אנחנו חוזרים לסעיף 3, יש לממשלה הערה.
עדנה הראל:
לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל הזכות לשוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים במוסד לצורך רכישת השכלה גבוהה, בכפוף להוראות חוק זה.
מירב ישראלי:
אני אגיד לך מה הייתה קצת הבעיה פה. שהגדרה של השכלה גבוהה, הורדנו את מוסד להשכלה גבוהה כי יש מוסדות שהם השכלה על תיכונית. השארתי את 2 הדברים.
עדנה הראל:
הבעיה היא שברכישה עצמה לא ברור מה בדיוק הזכויות ואת יוצרת זכות כללית שלא ברורה לנו. את יכולה לצורך רכישות השכלה על תיכונית וגבוהה.
מירב ישראלי:
השכלה גבוהה והשכלה על תיכונית.
זבולון אורלב:
ואת מוסיפה השכלה לצורך רכישת השכלה על תיכונית והשכלה גבוהה.
מירב ישראלי:
הנוסח יהיה כך: לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל הזכות לשוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים במוסד לצורך רכישת השכלה על תיכונית והשכלה גבוהה בכפוף להוראות חוק זה. בסדר?
עדנה הראל:
בסדר גמור.
מירב ישראלי:
בסעיף 9, תנאי הקבלה למוסד יהיו לפי אמות מידה שוויוניות, שיקבע המוסד לתחומי הלימוד ולמסלולי הלימוד השונים; יש כאן הערה של ור"ה. תנאי הקבלה למוסד יהיו לפי אמות מידה שוויוניות שיקבע המוסד, זה לא נכון כי המוסד קובע את תנאי הקבלה, הוא לא קובע את אמות המידה השוויוניות. אז תקריאי את הנוסח השני שהצעתם.
בילי שפירא:
תנאי המוסד למוסד לא יפלו, זה מה שרצינו, לא יפלו בין מועמדים ויהיו בהתאם למה שיקבע המוסד לתחומי הלימוד ולמסלולי הלימוד השונים. זה מבטיח שמועמדים לא יופלו.
עדנה הראל:
תנאי הקבלה למוסד לא יפלו בין מועמדים - - -
בילי שפירא:
ויהיו בהתאם למה שיקבע המוסד, תמצאי שם את המילה הנכונה.
מירב ישראלי:
אולי נעשה: תנאי הקבלה ייקבעו על ידי המוסד, יש פה איזה עניין שהמוסד לא קובע את אמות המידה השוויוניות אלא קובע את תנאי הקבלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מלכתחילה לא מבין את המשפט שלך.
סילבן שלום:
אי אפשר לפתוח הכל מחדש. למה פותחים בכלל את הסעיפים? אני משתגע מזה, לא ראיתי דבר כזה, כל ישיבה פותחים מחדש. אין נוהל כזה בכלל. צריך להביא את זה להצבעה ובזה זה נגמר, זה הכל. אי אפשר כבר. כל שנייה עוד מילה ועוד פתיחה ועוד דבר, לא ראיתי דבר כזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נקציב לזה עוד 10 דקות. אם אלו דברים שיש טיעון, שיש טעות בחקיקה, אז יותר טוב שנשקיע בזה עוד 10 דקות ונגמור עם זה בצורה מתוקנת. אני מבין מאוד את התחושה, אני מוכרח גם להבין, הרי לא כתוב פה שהמוסד קובע את אמות המידה השוויונית, זה לא כתוב.
מירב ישראלי:
כתוב: יהיו לפי אמות מידה שוויוניות שיקבע המוסד. זה פשוט ניסוח לא נכון, אם רוצים לתקן אז נתקן. אם לא אז לא.
יואל חסון:
זה היה צריך להיות הצעה מראש שלך כיועצת משפטית לשנות את הניסוח. אם זה רק עברית אין בזה שינוי מהותי - - -
מירב ישראלי:
אני אומרת שבגלל שכל מילה פה נשקלה אז אני לא רוצה לעשות דברים שאחר כך יגידו שעשיתי את זה על דעת עצמי, זה הכל. אז אני מביאה את זה לוועדה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה אי אפשר לכתוב פשוט, תנאי הקבלה למוסד יהיו לפי אמות מידה שוויוניות, נקודה.
זבולון אורלב:
לא, המוסד קובע לכל תחום תנאי סף.
יצחק גלנטי:
לכל תחום יש תנאי סף שונים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסדר, כמו שהקראת, נכניס את זה כך. נכנס, גמרנו.
מירב ישראלי:
תיקון ב-16 אני מבינה שמקובל. סעיף 15(ב) זה היה הנושא של אותן זכויות במועד ב'. בגלל ששם הייתה שאלה לגבי הנוסח, ניסחתי את זה בצורה כזו: סטודנט לתואר ראשון רשאי להיבחן בכל בחינה, בשני מועדים שקבע המוסד, ללא קשר לרמת הישגיו בבחינות הקודמות באותם תנאים וללא פגיעה בזכויותיו של הסטודנט.
אסף גלעדי:
זה אומר שאם אני סטודנט שהיה במילואים במועד א', אין שום סיבה שיפגעו לי בציון במועד ב' בגלל שלא הייתי במועד א'.
דוברת:
למילואים יש מועד מיוחד.
אסף גלעדי:
לא, כרגע יש לנו 2 מועדים באוניברסיטה העברית, סטודנט שניגש למועד ב' - - -
סילבן שלום:
הסברת את זה בשבוע שעבר, מי שלא היה לא היה, נקודה, מספיק.
יואל חסון:
אדוני היושב ראש, באמת, כל דיון כאן חוזרים על אותם דברים, בואו נתקדם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היא רק רצתה להראות מה היה הסיכום של דיון ארוך. קדימה לסעיף 23.
מירב ישראלי:
זה בקשה של משרדי הממשלה. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שתקנות בעניין מוסדות שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אחראי להם יותקנו בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
סילבן שלום:
מוסכם עלינו, אין שום בעיה. כבר אמרנו בשבוע שעבר שזה מוסכם.
מירב ישראלי:
עלתה אז שאלה לגבי הניסוח.
סילבן שלום:
מוסם, אין שום בעיה.
מירב ישראלי:
אנחנו מוסיפים שמירת דינים לרבות חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. עכשיו העניין התקציבי.
מירב ישראלי:
יש סעיפים שירדו בקריאה ראשונה שיש להם עלות תקציבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אלכס מילר, בבקשה.
אלכס מילר:
אדוני היושב ראש, בדיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק זכויות סטודנט. הלכנו עם ההצעה השנייה של הוועדה של לבוא ולהכניס באיזשהו שלב את הנושא של שכר הלימוד ושאר התקציבים שדיברנו עליהם לפני הקריאה הראשונה לחוק זכויות סטודנט וזה עקב המצב אליו הגיעו הסטודנטים במאבקם מול הממשלה. בסופו של דבר הגענו למצב שהסטודנטים חתמו על הסכם ואנחנו מבינים שכל הנושא של שכר הלימוד והרפורמה בהשכלה גבוהה יבוא בסופו של דבר בהסכמה עם הסטודנטים - - -
מרינה סולודקין:
אבל זה בגללנו.
אלכס מילר:
מה זה בגללנו?
מרינה סולודקין:
כי אתה רצית הצבעה בעניין התקציבי בישיבה הקודמת.
אלכס מילר:
עם כל הכבוד, הצעת חוק שהיא שלי, אני אחליט איך להתקדם עם החוק שלי ואם יש לך הסתייגות על נושא כזה או אחר את מוזמנת להגיש אותה. לקראת הקריאה הראשונה הצעתי יחד עם חבר הכנסת סילבן שלום באחד מהדיונים, דנו על כל הנושא של ההטבות במס לסטודנטים, לבוגרים לתואר ראשון, ואז הייתה לנו בקשה מהאוצר לתמוך בהצעה שלנו להוספה של חצי נקודה נוספת לבוגרי תואר ראשון כי כיום קיימת חצי נקודה. ביקשנו תוספת של חצי נקודה נוספת וזה מעגל אותה לנקודה לבוגרים לתואר ראשון. זה אותו סעיף תקציבי שאני מבקש מהוועדה לאשר. את שאר הסעיפים התקציביים שהוספנו בדיון לקראת ההצבעה לקריאה שנייה ושלישית, יוריד אותם מהחוק כי המטרה שלהם מבחינתי הייתה לזרז את התהליך של ההסכם מול הסטודנטים. אני חושב שאת היעד הזה השגנו. אני לא חושב שהצעת החוק הזאת צריכה ללכת כנגד כי אני נתתי מילה, ברגע שקידמתי את הצעת החוק, שהחוק יבוא בתאום והסכמה ועל זה קיבלתי הסכמה במליאת הכנסת מאחד משרי הממשלה ועל זה אני מתכוון להתעקש ומבקש מהוועדה לתמוך בהצעתי, תודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני גם אוסיף שזה היה התנאי של האוצר כדי לתת את התוספת של חצי הנקודה שזה יהיה התוספת התקציבית היחידה שנאשר. סילבן, בבקשה.
סילבן שלום:
קיימתי שיחות ארוכות גם עם קובי הבר. הם היו מוכנים לגמור את זה עוד לפני הקריאה הראשונה, והנה, הפלא ופלא, אז לא הסכימו ועכשיו פתאום איזה פליק פלק וכן מסכימים. מה אני רוצה לומר?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסוף מבינים שצדקת.
סילבן שלום:
אני רוצה להגיד לכם שמה שקרה בתקופה האחרונה, בעיקר במשבר עם הסטודנטים אומר לנו שהסכמות הם לא הסכמות. אנחנו רואים שכל פעם מחדש הדברים האלה נפתחים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא בחוק הזה, זה כבר החוק הרביעי היום שאנחנו - - -
סילבן שלום:
לפחות עם הסטודנטים היה מצב של יותר חשיפה למשא ומתן שהתקיים עם הסטודנטים. אין לי ספק שהמשא ומתן הסתיים בגלל שאנחנו קידמנו את החוק הזה. ואני, בישיבה הלא פורמלית שישבנו כאן, אמרתי לך: תביא את זה מחר לדיון, תראה איך גומרים עם הסטודנטים כי משרד האוצר לעולם לא ירצה שנושא שכר הלימוד יהיה בחקיקה. אם יש דבר שיכול לשגע את האוצר זה ששכר לימוד יהיה בחקיקה. מבחינתם כל דבר רק זה לא. אני חושב שהיינו בתקופה מאוד לא פשוטה. אבל לוותר כך על נושא שכר הלימוד בתמורה לחצי נקודת זיכוי רק לתואר ראשון נראה לי היום קצת בעייתי. מה עם תואר שני? לא זכאים? הרי כמה לומדים לתואר שני, 15% מהסטודנטים בלבד ממשיכים לתואר שני, אולי היום כבר יותר, 20%? בכל מקרה, לא נראה לי שזה הרבה ואני לא חושב שההוצאה על העניין הזה היא מאוד גדולה. ברגע שהוא ממשיך לתואר שני הוא בתוך העניין הסטודנטיאלי כבר. פתאום לקטוע ולגדוע לו את זה באבחה אחת- אני חושב שזה לא נכון. דיברתי בחוץ עם יואל חסון יושב ראש הקואליציה, ואמרתי גם לאלכס, אני חושב שאם בעניין הזה נגיע לאיזושהי הסכמה אפשר יהיה בכאב להוריד את הדברים האחרים, אחרת אני עומד על קיום ההצבעה גם בנושא שכר הלימוד וגם בנושא התואר השני.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם תגיע להסכמה.
יואל חסון:
סילבן, אתה זוכר שתואר שני יש להם כיום חצי נקודת זיכוי.
זבולון אורלב:
מה העלות?
סילבן שלום:
העלות של התואר השני היא אולי אם אני מגזים, 10 מיליון שקל.
מיכל צוק:
לפי מה שאמרו לי לפני כמה זמן הערכת עלות של ראשון ושני יחד זה כ-100 מיליון.
סילבן שלום:
אבל כמה זה התואר השני?
מיכל צוק:
50.
סילבן שלום:
איך זה יכול להיות?
יהודית גידלי:
איך יכול להיות? יש הרבה פחות סטודנטים לתואר שני.
מיכל הנר-דויטש:
לפי המידע שקיבלתי שהמכתב שנשלח לידיכם אז עם העלות התקציבית דיבר על משהו בין 70 ל-80 מיליון תואר ראשון בלבד. לאחר מכן נאמר שתואר ראשון ושני ביחד מגיע לכ-100 מיליון.
מיכל צוק:
אני רוצה לתקן כאן, כנראה שמעתי לא נכון והייתה טעות שלי בהערכת העלות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון:
אני חושב שההצעה הזאת שהיא הצעת קואליציה של חצי הנקודה, צריך לזכור שהקואליציה וגם ועדת השרים - - -
סילבן שלום:
אל תיקח עליה בעלות שהיא הצעת קואליציה.
יואל חסון:
אני תומך בהצעת החוק הזאת, הממשלה תמכה מלכתחילה בהצעת החוק המקורית שהוגשה בזמנו לוועדת השרים, הצעתו של חבר הכנסת אלכס מילר ואחר כך שהיא הוצמדה, אנחנו תומכים בהצעת החוק חוץ מהסעיפים התקציביים. אנחנו חושבים שהתוספת הזאת שמדובר עליה עכשיו של חצי נקודה נוספת לתואר ראשון זה הישג חשוב של הצעת החוק הזאת. זה הישג חשוב שהוועדה תעביר את זה היום. בנוסף להסכם שנחתם עם הממשלה לגבי הסטודנטים על התוספת של מיליארד שקל ודברים נוספים, ומעבר לסעיפים הלא תקציביים שהם חשובים. לכן לפיכך אבקש את כל הסעיפים התקציביים מעבר לתוספת של חצי הנקודה לתואר ראשון, שלא נתמוך, נתמוך בחצי נקודה ובשאר סעיפי הצעת החוק שהיא דרמטית וחשובה. צריך לזכור שלתואר השני יש היום חצי נקודה וזה בסדר גמור. תואר שני זה כבר מעמד אחר של תלמיד. בואו נצביע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עמדתך מובנת.
מיכל הנר-דויטש:
הסעיף האחרון בעמוד האחרון, הסעיף הזה כולל גם תיקון לגבי תואר שלישי, אז את כל המחיל תואר שלישי צריך להוריד.
מירב ישראלי:
הניסוח הזה הוא הניסוח הכי רחב. אם תגידו מה אתם רוצים אז ננסח את זה, יש כבר ניסוח מוכן.
מיכל הנר-דויטש:
אם אנחנו מדברים רק על תוספת של חצי נקודה זיכוי בתואר ראשון וצריך לעבור שינוי נוסף, צריכים לקבוע הוראת תחילה בדומה למה שעשינו בתוספת של 40(ג) בתחילה של התוספת לגבי מי שסיים לימודיו בשנת המס 2007. אני מדברת רק על הסעיף המיסוי.
מירב ישראלי:
בסדר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה. סילבן, בבקשה.
סילבן שלום:
האם אני יכול לקבל סוף סוף את הערכת העלות לגבי תואר שני?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יצאו לברר. בואו נתחיל עם ההסתייגויות של חבר הכנסת גבאי שהעלה אותן בישיבה האחרונה. למדתי את הנושא אחרי הישיבה האחרונה, לדעתי יש בהסתייגויות של חבר הכנסת גבאי חוסר שוויוניות מובנית ולכן אם ההסתייגויות הללו יעברו אני אצטרך לבקש ממשרד המשפטים מהיועצים המשפטיים חוות דעת אם זה עומד בהוראות החוק הכללי לגבי איסור הפליה, בבקשה חבר הכנסת גבאי.
אליהו גבאי:
התיקון בהצעת החוק בשכר לימוד בסיוע כלכלי, הכנסתי: כמו כן יש לתת העדפה או נקודת זיכוי לסטודנטים אשר שירתו שירות צבאי או שרות לאומי במלגות ובמענקים. האוניברסיטאות נותנות לאוכלוסיות מסוימות העדפות, אם הם גרים במרחק ממרכז הארץ, אם הם גרים בפריפריה, יש להם משפחות ברוכות ילדים, תנאים סוציאליים. אני אומר להוסיף גם את הנקודה הזאת שאדם מילא את חובתו הצבאית הלאומית ועשה שירות למען עם ישראל. יש לזה אמירה של כנסת ישראל שמביעה את הערכתה לשירות הצבאי שאדם סיכן את חייו והיה 3 שנים בשירות לאומי ויקבל את הנקודה הזאת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הדברים ברורים, מי בעד הצעת התיקון של חבר הכנסת גבאי?
יואל חסון:
זה חופש הצבעה מבחינת הקואליציה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נאמר פה בצורה ברורה על ידי היועצת המשפטית שלהערכתה זה מנוגד לחוק. אני מוכן לעשות פה הצבעה, אני רק אומר שאם הדבר הזה עובר נפסיק את כל התהליך.
יואל חסון:
לקואליציה אין עמדה, כל אחד יכול להצביע על פי דעתו בעניין, זה הכל. זה עניין מצפוני.
עדנה הראל:
יש פה עוד עניין, מהבחינה המשפטית אבל גם הערכית שעליה מדבר חבר הכנסת המציע. חוק חיילים משוחררים הוא אמירה של כנסת ישראל עם עלות מאוד רחבה שבדיוק מתייחסת לאוכלוסיה הזאת של יוצאי צבא שמבקשים ללמוד לימודים אקדמיים, שמבקשים לפתוח עסקים, שמבקשים להתקבל למכינות האקדמיות, ומגדיר את ההטבה שבאופן פוזיטיבי ניתנת לחיילים משוחררים בגין אותה הערכה שאתה מדבר עליה.
אליהו גבאי:
אז מה מפריע שזה יהיה גם רשום פה? שמענו את זה פעם שעברה, תני לנו להצביע.
זבולון אורלב:
את לא צודקת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מי בעד ההצעה של חבר הכנסת גבאי מי נגד מי נמנע? 9 בעד, 2 נגד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מבקש שנקבל חוות דעת אם הדבר הזה חוקי מה שעשינו פה.
אליהו גבאי:
שמדינת ישראל תגיד שזה לא חוקי שחיילי צה"ל שמסכנים את חייהם מקבלים הטבה? באמת.
יואל חסון:
ההסתייגות הבאה.
אליהו גבאי:
ההסתייגות הבאה, סעיף 10(ג). על המוסד להכיר בשירות הצבאי או הלאומי ולתת העדפה בתנאי קבלה למוסד.
מירב ישראלי:
זה בכלל לא מה שדובר. מה שדובר בפעם הקודמת זה שני עניינים. שלא ייקחו את זה כאפליה, לא שהמוסד יתן העדפה, לא מכריחים את המוסד לתת העדפה. הרי מוסד יש לו חופש אקדמי לקבל את מי שהוא רוצה. בעיקרון ההצעה שכך אני הבנתי בפעם הקודמת זה לא להכריח את המוסדות לתת העדפה. אז על מה הוצבע קודם?
אליהו גבאי:
מילגות, מענקים.
מירב ישראלי:
אז לא מה שהבנתי.
עדנה הראל:
הוצבע על סעיף מלגות ומענקים.
מירב ישראלי:
אני רוצה להבין ותגיד לי אם שינית מהישיבה הקודמת - - -
אליהו גבאי:
לא שיניתי כלום, זה שתי ההסתייגויות, תקראי אותן.
מירב ישראלי:
שתי הסיבות בעניין של יוצאי צבא, היו כדלקמן: אחד זה שבנושא של תנאי קבלה לא יראו אפליה אם המוסד נותן העדפה ליוצאי צבא, לא שהמוסד חייב לתת העדפה ליוצאי צבא, כך אני הבנתי את ההסתייגות. הדבר השני בסעיף של המלגות - --
היו"ר מיכאל מלכיאור:
פרופ ברזניץ, איך אתה יכול לתמוך בזה? אני מסיר את כל תמיכתי במה שהקואליציה פה אמרת אחרי ההצבעה הזאת.
יואל חסון:
אפשר לתת חופש הצבעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה נגד כל הסיכומים שהיו פה. אתה יואל חסון נכנס פה בסוף כל החוק הזה וכנגד כל הסיכומים אתה פועל.
יואל חסון:
סליחה, זה לא סוכם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז גם אני לא חייב. אני סיכמתי את זה עם המציע, בסדר? וכך היה הסיכום לגבי הכל ואתה לא יכול לעשות חופש הצבעה, אם כך זה משחרר אותי מכל הקבילות פה. בבקשה.
מירב ישראלי:
אני לא הבנתי על מה הצבענו קודם. הכוונה הייתה בסעיף המלגות, סעיף 14. מה בדיוק התיקון אתה מציע? הסעיף עכשיו אומר שמלגות שמוענקות על ידי מוסד יחולקו לפי אמות מידה שיובאו לידיעת כלל הסטודנטים במוסד, ואז בהענקת מלגות תינתן עדיפות למלגות סיוע על בסיס חברתי כלכלי והישגים אקדמים ולחלוקת מלגות הצטיינות ואין בהוראת סעיף זה כדי למנוע חלוקת מלגות לפי אמות מידה.
זבולון אורלב:
מה שהוסיף פה זה מתן העדפה לאנשים ששרתו בצבא או בשירות לאומי. תינתן עדיפות לחלוקת מלגות סיוע וסיוע על בסיס חברתי כלכלי והישגים אקדמים ולחלוקת מלגות הצטיינות - - -
זבולון אורלב:
עכשיו מוסיפים עוד סוג העדפה במלגות. אמרת על בסיס חברתי, אמרת על בסיס אקדמי, ועכשיו אומרים על בסיס נוסף, שירות בצה"ל ושירות לאומי.
יואל חסון:
שעל זה הצבענו בעד, אבל תנאי קבלה אנחנו נגד.
אליהו גבאי:
אני אסביר את עמדתי. האוניברסיטאות כשרואות אנשים מהפריפריה, מקו העימות, מעיירות פיתוח, נותנים להם נקודת העדפה לאפשר להם להתקבל למחלקות מסוימות שיש מספר נקודות בפסיכומטרי. מרגע שאדם היה 3 שנים בשירות צבאי אתה נותן לו נקודת העדפה. יש ביקוש גדול לרפואה או הנדסה, כמו שמוסיפים למי שבא מקו עימות או ממשפחות ברוכות, אתה נותן גם את זה.
אלכס מילר:
לא נוגעים בתנאי קבלה.
אליהו גבאי:
אדם שישב בבית 3 שנים ולא שירת בצבא וזה שהיה בשירות, זה שלא היה שיפר את העמדות שלו.
אלכס מילר:
לא נכנסים לחופש אקדמי לפי החוק.
אליהו גבאי:
אם מישהו שירת 3 שנים במקום לטחון את החומר לא מגיע לו העדפה.
אלכס מילר:
אני מעלה את הנושא הזה להצבעה, מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? תודה רבה, ההסתייגות לא נתקבלה.
זבולון אורלב:
תוסיפי שההסתייגות גם על שמי.
מירב ישראלי:
אז זו ההסתייגות שלא יראו איסור אפליה.
זבולון אורלב:
נעשה את ההסתייגות בלשון שלא יראו אפליה אם אוניברסיטה רוצה לתת העדפה לבוגרי צה"ל לקבלה. יש 2 אפשרויות. אפשרות אחת שההסתייגות היא הנחיה למוסד לתת העדפה. אפשרות שנייה היא להגיד למוסד לא יראו בזה אפליה כלומר מותר - - -
אליהו גבאי:
מצוין, תיקון.
אלכס מילר:
אנחנו כבר הצבענו.
זבולון אורלב:
צרפת אותי?
מירב ישראלי:
צרפתי אותך ואת גלנטי להסתייגות.
זבולון אורלב:
בסעיף 14, המלגות, זה כולל מגורים?
מירב ישראלי:
לא, זה רק מלגות, אין פה התייחסות למגורים.
יואל חסון:
אפשר בבקשה משיקולי לוח זמנים להצביע קודם כל על הסעיפים התקציביים? לקבל עליהם החלטה כי יש לנו סדר יום וצריכים החלטה בעניין הזה וזה סלע המחלוקת.
זבולון אורלב:
אני מבין אותך אבל בוא נשמור על הסדר. אני לסעיף 14 רוצה להוסיף גם את העניין של מגורים. באוניברסיטאות אחד מהכלים הגדולים שלהם לתת העדפה זה גם בנושא המגורים במעונות. אני חושב שצריך להוסיף גם את המעונות לסוגיית המלגות. מלגות ומעונות המוענקות על ידי מוסד - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בוא לא נפתח עכשיו.
עדנה הראל:
זה לא מתקבל על הדעת, סביבה חברתית - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זכותו להציע. מי בעד מה שזבולון אומר? מי נגד? תודה, לא עובר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מי בעד להכניס את הגיל פה? מי נגד? מי נמנע? 2 בעד, כל השאר נגד, ההסתייגות נפלה אפשר להעביר.
יצחק גלנטי:
אני מבקש להעביר את ההסתייגות בשמי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עכשיו הסעיפים התקציביים.
מיכל הנר-דויטש:
קיבלתי תשובות לגבי השאלות שנשאלו קודם על ידי סילבן שלום. 50 תואר ראשון ותואר שני בין 25% ל-30% מהתואר הראשון שזה בין 12 וחצי ל-15 מיליון תואר שני.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם אני בעד. קודם הנושא של נקודת הזכות פה לתואר ראשון. מי בעד תוספת החצי נקודה לתואר ראשון? מי נגד? מי נמנע? אושר בעד פה אחד.
מי בעד התוספת לתואר שני? 6 בעד. מי נגד? 6. זה נפל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין להם מזל.
זבולון אורלב:
גם אני מבקש להצטרף להסתייגות הזאת.
מרינה סולודקין:
גם אני.
מירב ישראלי:
חצי נקודת זיכוי לתואר ראשון נכנס. חצי נקודת זיכוי לתואר שני, מי רוצה להסתייג לזה?
סילבן שלום:
זבולון, מרינה ואנוכי.
מיכל צוק:
אני רק רוצה להגיד שיהיה ברור שיש לזה עלות תקציבית.
מירב ישראלי:
מה זאת אומרת?
מיכל צוק:
ההסתייגות הזאת.
מירב ישראלי:
בוודאי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסדר, אבל זה לא הופך את החוק לתקציבי.
מיכל צוק:
ההסתייגות תקציבית.
יואל חסון:
יש לי הערה לגבי חצי נקודה של תואר ראשון, אני מציע שהתחולה תהיה החל מ-2007.
מירב ישראלי:
תיכף נדבר על זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לקבוע את שכר הלימוד לפי וינוגרד, נכון?
סילבן שלום:
אפשר על העניין של חצי נקודה תואר שני לבקש רביזיה?
יואל חסון:
די סילבן, יש חיים אחרי החוק הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה באמת מבקש רביזיה? אנחנו פשוט רוצים להעביר את החוק.
סילבן שלום:
בסדר, ירדתי מזה, תעביר את החוק.
יואל חסון:
אם אתה אדוני היושב ראש עושה רביזיה על החוק של גבאי אנחנו עוד פעם מצביעים בעד כי אתה הצבעת בעד התואר השני, כמו שדיברנו בחוץ, אז שתדע את זה, הוא ייפול עוד פעם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא מבין את החשבון אבל אין לי בעיה.
מירב ישראלי:
שכר לימוד והנחות לגבי תחבורה ציבורית.
סילבן שלום:
מי בעד ששכר לימוד ייקבע בחקיקה?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 4 בעד, 8 נגד.
אסף גלעדי:
אפשר לדעת למה הקואליציה נגד?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כשתהיה ח"כ בפועל ותהיה ראש קואליציה, לא נאפשר לך - - -
יואל חסון:
תגיד תודה לאלכס מילר.
מירב ישראלי:
מי רוצה להסתייג על שכר לימוד?
יהודית גידלי:
זכור, אורלב, גבאי, מרינה, 4 חברי כנסת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עכשיו תחבורה. מי בעד ההסתייגות לגבי תחבורה?
סילבן שלום:
הנחות בתחבורה ציבורית לסטודנטים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 4 בעד, נגד 8.
מירב ישראלי:
אותם 4 חברי כנסת מגישים הסתייגות, תודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הגענו לתחולה.
מיכל הנר-דויטש:
לגבי התיקון של סעיף 40(ג) רבא לפקודת מס הכנסה, אנחנו מבקשים שתחילתו של סעיף זה לגבי יחיד שסיים לימודיו לתואר אקדמי ראשון או לתואר אקדמי שלישי במסלול לימודים ישיר לתואר שלישי, שאלו שתי האוכלוסיות שהתיקון הזה רלוונטי להן, בשנת המס 2007 ואילך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מתי יחול לשיטתכם?
מיכל הנר-דויטש:
לגבי יחיד שסיים לימודיו בשנת המס 2007 ואילך.
מירב ישראלי:
התחילה הכללית של החוק, לא דיברנו על זה, אנחנו משאירים את זה לסוף. יש פה עניינים כמו פרסום ועוד כמה דברים שיכולים לקחת קצת יותר זמן. השאלה אם לתת עוד זמן קצר עד לכניסת החוק לתוקף?
זבולון אורלב:
לקראת השנה האקדמית הבאה.
עדנה הראל:
הליכי רישום לקראת שנת הלימודים הבאה כבר הסתיימו.
סילבן שלום:
תחולה מיידית. אם מישהו לאחר הפרסום ברשומות יחשוב שנגרם לו עוול - - -
בילי שפירא:
מבחינת לוח הזמנים אנחנו פחות או יותר גמרנו לקבל את כל התלמידים - - -
סילבן שלום:
החוק הוא לא רטרו אקטיבי אף פעם, זה מן המפורסמות. לכן מעתה ואילך, כל אחד שעדיין בהליכים - - -
עדנה הראל:
אבל יש פה הוראות אופרטיביות למשל לגבי טפסים. איך להגיש את הטפסים? אלה שמגישים למשל ברישום מאוחר.
סילבן שלום:
כמה כאלה יש? זה לא עניין של משרד המשפטים, זה עניין של האוניברסיטאות, זה לא עניין שלכם.
עדנה הראל:
זה עניין של תחולה נכונה של החוק.
מירב ישראלי:
מה שנאמר פה על ידי נציגת רשות המיסים מקובל.
עדנה הראל:
יש פה מספר הוראות שאם הן נכנסות לתוקף מיידי, אם הם נכנסים לגבי שנת לימודים כמו למשל הליכי משמעת, אני לא יודעת אם אפשר באופן מיידי להיערך לזה בתוך שנת הלימודים הנוכחית לגבי שנת הלימודים הנוכחית. יש עניין של טפסי קבלה ברישום מאוחר לשנת הלימודים הקרובה, מקום שהליכי רישום מאוחרים עדיין מתקיימים. יש פה חלק מההוראות שהן הוראת של תחולה מיידית על הליכים תלויים ועומדים - - -
מירב ישראלי:
יש כמה עניינים שאי אפשר שיכנסו לחוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה אתם מציעים?
עדנה הראל:
אני אומרת שהסדר הטוב היה שזה יהיה לשנת הלימודים הבאה ואז יש זמן הערכות.
סילבן שלום:
שנת הלימודים נפתחת בסוף אוקטובר 2007, תשס"ח. מה זה אומר בפועל?
עדנה הראל:
זה אומר שכללי התנהגות ומשמעת למשל יצטרכו להיות לפי זה. לגבי התלמידים שמתחילים ללמוד הם יצטרכו לראות על לוח המוסד מה שאמרנו - - -
סילבן שלום:
למה אנשים יהיה להם הליכי משמעת - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה יחול מתחילת שנת הלימודים תשס"ט.
מירב ישראלי:
1 בספטמבר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חייבים לכתוב מדויק.
מירב ישראלי:
אפשר לכתוב: במקרה הספציפי הזה לפי, צריך לכתוב תאריך ספציפי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אי אפשר לכתוב 1 באוקטובר כשמכללות ההוראה מתחילות ב-1 בספטמבר. מוסכם, רושמים 1 בספטמבר. עכשיו הצבעה על חוק זכויות הסטודנט. מי מצביע בעד? מי נגד? מי נמנע?
אושר פה אחד, תודה רבה, מזל טוב לסטודנטים ולמציעים.
הישיבה ננעלה בשעה 13:40 .