פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך
יום שני, י"א בסיון התשס"ז (28 במאי 2007), שעה 12:00
ס ד ר ה י ו ם
מעקב אחר הוראת העברית לעולים חדשים בחינוך היסודי והעל-יסודי
סיום הדיון
נכחו:
חברי הוועדה:
זאב אלקין – היו"ר
מוזמנים:
עמיהוד בהט - מנהל האגף לקליטת העלייה, משרד החינוך
אירית חן - מדריכה ארצית, אגף קליטת העלייה, משרד החינוך
מאיה שריר - מדריכה ארצית, אגף קליטת העלייה, משרד החינוך
סוניה מיכאלי - המשרד לקליטת העלייה
שמואל לזיקין - ראש המחלקה הפדגוגית, "שובו", רשת חינוך לילדי עולים
ניסן קפלן - מפקח, "שובו", רשת חינוך לילדי עולים
אילנה ליטבק - רכזת קואליציה למען נוער עולה בסיכון, שתי"ל
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
מעקב אחר הוראת העברית לעולים חדשים בחינוך היסודי והעל-יסודי
סיום הדיון
היו"ר זאב אלקין:
צהרים טובים. אנחנו ממשיכים את עבודת ועדת המשנה. זו ישיבתנו השלישית לאחר הפגרה כאשר בשתי הישיבות הקודמות עסקנו בנושא של התאמות בגרויות. לפי הסיכום שהתקבל בישיבה האחרונה, אני מצפה לקבל כמה דברים ממשרד החינוך. בראש וראשונה, מה שהכי מדאיג אותי, הוא מכתב הבהרה שלאה התחייבה להוציא. אני יודע שזה לא תפקידך, אבל כנציג הבכיר של המשרד היום, אני מעביר את הבקשה דרכך ומזכיר למשרד שהבטחתם להעביר אלינו את העתק המכתב עם ההבהרות לאור אי-בהירויות שמצאנו כאן במהלך הדיון.
עמיהוד בהט:
יש כאן מכתב שלאה הוציאה למנהלי בתי הספר.
היו"ר זאב אלקין:
היום אנחנו סוגרים פינות ורצף גדול של ישיבות שקיימנו כאן בעיקר במהלך חודש מרץ ובחודש פברואר שהוקדש לנושא הוראת עברית לילדים עולים ותיקים, כאלה שנמצאים בארץ יותר משנה.
עמיהוד בהט:
גם וגם.
היו"ר זאב אלקין:
כן, וגם לילדי עולים.
לפי מיטב זיכרוני, הנושא העיקרי שנשאר לנו כפינה לא סגורה הוא תוכנית עבודה של משרד החינוך בכל מה שקשור לבית הספר היסודי. כמובן נשמח לשמוע עדכונים על התיכון ועל חטיבת הביניים, אבל אני אזכיר לכולנו איפה הייתה הנקודה הבעייתית. לפי מה שהוצג בפנינו באותן ישיבות ראינו שבחטיבת הביניים יש פחות או יותר תוכנית שנבנתה מראש כדי לענות על כל הצורך, נעשה מבחן מסודר והתלמידים שבעקבות הבחינה הזאת נמצאו זקוקים לעזרה, מקבלים את העזרה בעיקר במסגרת תוכנית שעל. זה המצב בחטיבות הביניים. בבתי הספר התיכוניים, נאמר לנו לאחר כמה דיונים, שישנה החלטה וכוונה לפתח איזשהו מערך עזר לתיכוניים שיופעל החל משנה הבאה. משרד החינוך אפילו נקב בתקציב. יכול להיות שהיום נשמע עדכון על כך שבאמת הדברים עולים על המסלול, באיזה דרך בדיוק זה נעשה ושזה באמת כולל את כל הצרכים. לפחות יצאנו חצי רגועים בנושא הזה שהמשרד נערך לתת מענה לילדי תיכון בדומה למערך שקיים בחטיבת הביניים כאשר עיקר הקושי, כפי שנאמר לנו, בתיכון הוא לא תקציבי אלא היה קושי תקצובי וכל דרך התקצוב של התיכוניים. נאמר לנו שהמשרד מחפש דרך וחושב שימצא דרך להתמודד עם הקושי הלוגיסטי, ואפשר לקרוא לו בירוקרטי.
כאשר הגענו לחינוך היסודי והוצגו לנו תוכניות שפועלות שם, בעיקר משעולים עם כמה תוספות קטנות, התברר שהתוכנית הזו נותנת מענה לאחוז קטן יחסית של תלמידים וגם זאת רק בכיתות ה'-ו'. שאלנו מה התוכניות לעתיד ונאמר לנו שהתוכנית היא להרחיב את זה ב-50 אחוזים כאשר חישוב פשוט הראה שזה אפילו לא ממלא את הצורך לכיתות ה'-ו', שלא לדבר על כל הכיתות, מכיתה א' עד כיתה ד'. לכן סיכמנו עם המשרד שעד לגמר הפגרה, המשרד יבוא אלינו עם תשובות מעבר לתשובה שקיבלנו לגבי העניין של היסודי, כאשר מראש הסיכום היה שברור לנו שייתכן והתקציבים שכרגע עומדים לרשות האגף לא מספיקים לתת מענה מלא. ביקשנו להציג בפנינו חזון, תוכנית עבודה, אולי אפילו דו-שנתית או תלת-שנתית, שמאפשרת להגיע לכל היקף התלמידים שצריכים לקבל את העזרה. נקבנו כאן במספר הערכה גס ואמרנו שזה כ-50 אחוזים מכלל התלמידים במחזור, וזאת על סמך הבדיקות שנעשו בשעל כאשר מבחני שעל הראו ש-50 אחוזים מכלל התלמידים שנבחנו נדרשו לעזרה הזו בהוראת עברית. פלוס-מינוס כנראה קיימים מספרים דומים לגבי תלמידי תיכון ולגבי תלמידי היסודי, כאשר הנחת העבודה הייתה שביסודי הבעיה פחות חמורה מהקיימת בחטיבת הביניים ובתיכון היא יותר חמורה משום שבתיכון צפויים ליותר מ-50 אחוזים וביסודי אולי פחות מ-50 אחוזים. היות שהניסוי היחידי שבינתיים היה הוא רק שעל ורק לגבי חטיבות ביניים, לעשות בדיקה חותכת ולראות איזה מהתלמידים העולים זקוקים לעזרה בהוראת עברית, לקחנו את התוצאה הזאת של 50 אחוזים כפרמטר גם לגבי אוכלוסיות גיל אחרות.
הסיכום היה שהמשרד יציג בפנינו תוכנית חזון כולל הערכות תקציביות ותוספות תקציב שנדרשות לצורך זה כל שנה כדי להגיע ליעד הזה ולהקיף את כל התלמידים הזקוקים לכך, כולל הצבעה על איזה אחוז מתוך התקציב הזה המשרד חושב שיוכל לגייס ממקורותיו הפנימיים, בתקציב האגף או בתוך המשרד מעבר לתקציב האגף, ואיזה חלק אי אפשר לגייס והביצוע יהיה תלוי בתוספות תקציב שיגיעו ממשרד האוצר מעבר לתקציב המשרד. זה ישמש לנו כלי לדו-שיח עם משרד האוצר.
זה למעשה מה שהיה דרוש לנו בבית הספר היסודי ובמידה מסוימת גם בתיכון כי שם קיבלנו הערכה אבל לא קיבלנו תשובה כמה מתוך זה המשרד יוכל לגייס וכמה לא, מה בדיוק הפריסה, ותוך כמה שנים הפער הזה צריך להיסגר לדעתכם.
עוד נושא שעלה היה גם נושא כוח האדם. נציגי האגף טענו שכוח האדם הקיים היום איננו מספיק לביצוע המשימות האלה ודרושה תוספת כוח אדם. שאלנו כמה ומה הדרישה בהתאם לחזון שיוצג בפנינו לתוספת כוח האדם, והאם לפי הערכת המשרד הוא יוכל לפתור את הקושי הזה בעצמו. בדיונים מוקדמים שהיו לנו כאן בנוכחות מנכ"ל המשרד הוא אמר שהוא חושב שכוח האדם קיים והוא יוכל לעמוד בנושא. בהודעה שהייתה כאן התברר לנו שלא כך. שזה נכון לגבי משימות שיש היום אבל זה לא נכון לגבי המשימות שלפחות לדעתנו האגף צריך לעמוד בהן וזה לתת מענה לכל התלמידים הזקוקים להוראת עברית.
לפי מיטב זיכרוני אלה פחות או יותר הסוגיות העיקריות שנשארו פתוחות. היו עוד כל מיני סוגיות בשוליים. למשל, הייתה חסרה לנו הערכה מעודכנת על שעל כי באותם ימים היא עוד לא הסתיימה.
עמיהוד בהט:
גם עכשיו היא לא הסתיימה.
היו"ר זאב אלקין:
זה עוד משהו שאנחנו מחכים לו כי אמרנו כאן שהערכות על שעל שעמדו לרשותנו היו דווקא אמביוולנטיות והן לא היו חד משמעיות חיוביות לפי כל מיני נתונים. נאמר לנו שלפי אינדיקציה ראשונית, הערכה חדשה על שעל נותנת תמונה חיובית ושכל הבעיות שהתגלו בהערכה הקודמת – תוקנו. אמרנו שאנחנו מצפים בקוצר רוח להערכה המחודשת הזאת ונשמח לקבל אותה. ברגע שזה יעלה על האתר זה יהיה נגיש לכולם, אבל אם נצליח לקבל את זה ברגע שיסתיים הטיפול, עוד לפני שזה עלה לאתר, מאוד נשמח לכך.
למיטב זיכרוני הייתה תשובה לכל הניסיון של עברית ידידותית ומשעולים. נאמר לנו ששני הדברים האלה הן תוכניות ברמה של פיילוט ושאלנו האם יש מחקר הערכה ובאיזה דרך המשרד מתכוון להסיק מסקנות בעקבות הפיילוט ולהחליט האם זה טוב או האם זה רע. גם כאן הבטיחו לתת לנו תשובה מה בדיוק יהיה מנגנון המעקב אחרי משעולים ואחרי עברית ידידותית, כדי להגיע למסקנה שזה עונה על הצרכים ומשפר.
עד כמה שאני זוכר, זה פחות או יותר ניסיון ליישר את הקו עם הישיבות לפני הפגרה. אני מניח שבאתם לכאן היום כשאתם מוכנים לדיון כי אתם הייתם אלה שביקשתם זמן עד לתום הפגרה. נתנו את הזמן מאחר שנכנס כל הנושא הזה של הבגרויות ואנחנו אפילו מקיימים את הישיבה שבועיים לאחר חזרתנו מהפגרה.
אם יש עדכונים על דברים שהוצגו כאן קודם, נשמח לשמוע עליהם.
עמיהוד בהט:
אני אומר כל מה שאני יודע לומר. לפי דעתי אנחנו משתדלים לבצע את כל התוכניות שדיברנו עליהן כאן במהלך השנה האחרונה ממש ככתבן וכלשונן, כפי שאני מבין אותן.
אתחיל ברמת הלימודים באולפן. התחלנו בזה השנה מאוד מוקדם, בשונה מהשנה שעברה שהייתה שנת השקה של דברים. למעט כל מיני ועדות שרים כאלה ואחרות שמדירות שינה מעינינו, אני עוסק רק בשנה הבאה וכך אני חושב שצריך לעשות. אנחנו מתכוונים כבר עכשיו, מקסימום במחצית יוני, להוציא מכתבים לכל בתי הספר בארץ בצורה מסודרת לגבי הנושא של האולפנים, כולל מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות על מנת שייערכו, כולל שיחות אישיות שלי עם כל מנהלי המחוזות על האפשרות להקים אולפנים יישוביים על כל המגבלות שלמדנו בסיפור הזה. בכל מקרה, ההקצאה של שש שעות תהיה השנה הרבה יותר מוקדמת. גם הבטחת המשרד שמצבת התלמידים שנסגרה בשנה שעברה מאוד מאוחר בגלל המלחמה ועוד כל מיני סיבות, השנה תיסגר – כך אנחנו מקווים, עוד אי אפשר לדעת – באמצע ספטמבר ואז על בסיס זה נוכל להקצות את השעות כבר בהתחלה, וכל ילד שיגיע לארץ החל מה-1 באפריל שנה שעברה – דהיינו השנה – או אפילו מרץ – יקבל את שש השעות האלה. אנחנו בשאיפה להקים אולפנים יישוביים ככל שאפשר ואני מקווה שאפשר יהיה להקים יותר מאשר היו השנה. התוצאות לא מדידות כרגע, אבל האינדיקציות שיש לנו הן מאוד טובות לגבי מערך האולפנים האלה. אנחנו נגביר אותם בשנה הבאה.
היו"ר זאב אלקין:
במקומות שזה פעל, זה יימשך?
עמיהוד בהט:
אני בטוח ואני רוצה עוד להגדיל.
היו"ר זאב אלקין:
מתי תדע מה מיפוי האולפנים?
עמיהוד בהט:
כאשר נדע היכן העולים. אני יודע בעליל, אבל יש לנו שלושה סוגים של עליות. עלייה אחת מאתיופיה, ואנחנו יודעים מתי היא באה. באים תלמידים מחבר העמים ומהרבה מאוד מדינות בעולם והם באים טיפין טיפין כאשר חלקם המשמעותי מגיע בקיץ, אבל אנחנו לא יודעים את זה מראש כי זו לא עלייה קבוצתית מתוכננת. העלייה השלישית היא העלייה מצרפת וארצות-הברית שהיא הרבה יותר מתוכננת מבחינת זה שהיא נושאת אופי קבוצתי ושם יש לנו הרבה יותר אינפורמציה, ולגבי הרשויות אנחנו כמעט יודעים בוודאות – על פי הסוכנות היהודית – לאן יבואו. אני יודע שלמשל בנתניה אמורים להיות למעלה מ-100 תלמידים יוצאי צרפת בחינוך היסודי ויש לי רשימה מעיריית נתניה. אנחנו בקשר עם עיריית נתניה כדי לתת שם מענה אמיתי, מראש, כבר בקיץ ואולי אפילו נצליח לתת להם אולפן בקיץ. זה תלוי באופי העלייה, דהיינו, בהרכב העלייה ובעיתוי שלה.
8 שעות בחטיבות הביניים, כפי שהיה בשנה שעברה, גם זה יהיה בזמן. החידוש הוא כמו שאמרנו שיש גם אישור לנושא של השעות ואלה השעות עליהן דובר. אני מקווה להגיע גם בחטיבות העליונות לשמונה שעות ולא לשש שעות לכל תלמיד שיגיע לארץ בתקופה האחרונה. זה דבר שאנחנו הולכים לבצע אותו. נעשתה כבר איזושהי סימולציה עם אגף הכספים ועם המיכון ואני מאוד מקווה שהדבר הזה ילך. על זה נעשתה הערכה ועל זה ניתן האישור. אני סמוך ובטוח שזה מתבצע.
ברמת האולפן סגרנו מעגל ואנחנו יכולים לומר שכל תלמיד עולה החל מבית הספר היסודי וכלה בחטיבות העליונות יקבל את המנה שלו כדי ללמוד עברית, גם אם הוא נמצא כתלמיד בודד בבית ספר, דבר שקורה במקומותינו.
יש גם כוונה – וגם את זה אמרנו ואני מקווה שזה יתבצע – לעשות אותו דבר גם בגני הילדים לגבי עולים שבאים מארצות הרווחה, דהיינו לא אתיופיה כי שם זה ממילא כבר מתבצע. הכוונה לתת מענה. אני לא יכול לומר שש שעות לילד, גם לא צריך לתת שש שעות לילד בגן הילדים, אבל איזשהו מענה ראוי שייעשה בעצה עם האגף לקדם יסודי. הזמנו עכשיו סימולציות מהמיכון לדעת בכמה גנים מדובר כי כאן מדובר במאות גנים וצריך לראות איך אנחנו פועלים בעניין הזה.
היו"ר זאב אלקין:
לנושא הגיל הרך בכוונה לא התייחסתי כי לפי הפרוטוקול הבטחתם לנו תוכנית פעולה סדירה אותה תניחו על השולחן אחרי תחילת יוני. לכן אני אפילו לא שואל.
עמיהוד בהט:
אבל אני עונה כי זה נותן לי סקירה לגבי האולפנים. עד כאן לגבי נושא האולפן.
לגבי תוכניות לעולים ותיקים. תוכנית משעולים היא תוכנית שתעבוד בשנה הזאת מכיתה ד/ עד ו'. עומד לצאת מסמך לכל בתי הספר היסודיים בארץ ולא בהיקף פיילוט, למרות שהשנה ההיקף לא היה פיילוט, אבל אופי ההתקשרות היה כזה. השנה אנחנו עומדים להוציא מכתבים לכל מנהלי בתי הספר היסודיים להפעיל את תוכנית משעולים על פי טופסי הצטרפות של המנהלים. כל בית ספר שיענה בחיוב, יקבל מבדק מסודר – מבחן ממיין – שייתן את האינדיקציה כמה ילדים נזקקים לשירות הזה של תוכנית משעולים. אנחנו כן מעריכים שמדובר בשליש ולא בחצי כיוון שבחינוך היסודי באמת העניין הוא קצת יותר קל. כמו שהבטחנו אנחנו מעלים את זה בשלב הראשון ל-2,500, בדיוק כמו שאמרנו, שזה 50 אחוזים. אני מאוד מקווה שעם כל שקל שיימצא נוכל להגדיל את התוכנית שהיא מותנית – וזו בעיה שצריך לקחת אותה בחשבון – במצ'ינג של הג'וינט. לנו להיכנס לתהליכים מכרזיים, זה סיפור גדול מאוד. זאת אומרת, המענה ניתן במשותף ולכן אנחנו עונים כאן בצמוד. הסיכום היה וההצעה מוכנה. אני מאוד מקווה שנעבור את ה-3,000. זה לא נותן מענה לכול כי אני מעריך שהצורך הוא לפחות כפול.
היו"ר זאב אלקין:
אתה מדבר רק על כיתות ה'-ו'?
עמיהוד בהט:
על כיתות ד'-ו'. ההתייחסות תהיה לכיתות ד'-ו'. אני הייתי מאוד שמח אם היו מחילים את זה גם על כיתות ג', אבל זה תלוי תקציב. חד-משמעית זה תלוי תקציב וכל שקל שיהיה, נשמח להוסיף ולהוסיף ככל שנוכל.
גם תוכנית עברית ידידותית תבוא לידי ביטוי בשנה הבאה ונשתדל שזה לא ייפול על אותו ילד ואז נוכל לפרוש את התוכנית על עוד כ-500 תלמידים לעומת 300 שהיו השנה וגם זה צריך לעבור צנרת של אישורים כדי שאפשר יהיה להתחיל בתחילת השנה. הייתי ביום סיכום של עברית ידידותית במיני ישראל והיה שם אירוע מאוד מרגש ומאוד יפה עם הילדים.
גם לגבי משעולים וגם לגבי עברית ידידותית, כפי שסוכם כאן, ביקשנו שתהיה הערכה ונתנו את זה להערכת מט"ח שהיא מאוד מקצועית. קיבלנו עכשיו דוח ביניים ונקבל מהם איזושהי הערכה ולפי זה נדע את הדברים.
באשר לחטיבות הביניים. ב-6 בחודש, בעוד שבוע, יהיה מבחן ממיין לכלל כיתות ח'-ט' כי הרי כיתות ז' לא נמצאות עדיין בחטיבות הביניים אלא הן ביסודי. יהיה מבחן ממיין לכל תלמידי חטיבות הביניים כאשר 10,000 ילדים ייבחנו. המבחנים ייערכו בכל בית ספר בו יש למעלה מ-15 ילדים כי 15 ילדים אומר 50 אחוזים וזה אומר שתהיה קבוצה אחת של שעל. המבחנים ייעשו באמצעות הרמ"ה וחברת טלדור שמבצעת זאת בצורה מאוד מקצועית וגם מודדת את הדברים. לפי זה מנהל בית הספר יקבל רשימה – וזה בשונה מהעבר – של התלמידים הזכאים להשתתף בתוכנית. בתוך הבקרה שהייתה או ההערכה של התוכנית, שעדיין לא גמורה, היו הרבה מאוד ניידויות של ילדים כאשר חלק הצטרף באמצע השנה וחלק לא רצה לבוא. כאן אנחנו ניתן למנהל מעין ואוצ'ר עם רשימת התלמידים שמוינו באמצעות המבחן הממיין הזה והם יהיו התלמידים בשעל. זה עוד שדרוג של העניין.
10,000 תלמידים יהיו בסופו של דבר בקהל היעד הגדול, כלומר, 6,000 ייבחנו עכשיו אבל שליש נוספים הם בכיתות ז' שבתי הספר הונחו שב-1 בספטמבר יעשו מבחן פנימי ועל פי הבדיקה שלהם – לא נעשה עוד מהלך כזה גדול – יצטרפו תלמידי כיתות ז' וזו תהיה הפעולה של שעל בשנה הבאה.
היו"ר זאב אלקין:
ההערכה מדברת על כ-5,000 משתתפים.
עמיהוד בהט:
כמו שאמרנו.
היו"ר זאב אלקין:
זה יותר ממה שהיה השנה.
עמיהוד בהט:
הרבה יותר. השנה היו 3,500. בדיוק כך אמרתי כאן וזו הפעולה שאנחנו עומדים לעשות.
נכון לרגע זה אין לנו אפשרות תקציבית – לא תקצובית אלא תקציבית, וזה אולי חידוש – לבצע תהליך דומה שיהיה שלם בין למידת העברית לבין ההכנה לבחינות הבגרות בחטיבות העליונות. יש לנו מנגנון כי המנגנון שייתן את השעות לאולפנים, פיתחנו אותו עכשיו, בחודשיים האחרונים באגף התקציבים של המשרד והוא לא יהיה יותר כמו שאנחנו נותנים לחטיבות הביניים וליסודי, שם אני נותן ידני, דבר שכרוך בטפסים על גבי טפסים ומספר תעודת זהות כי אחרת אי אפשר לעמוד בזה, אלא זה יהיה באופן אוטומטי על פי מצבת התלמידים של החטיבות העליונות. יהיה סולם והמחשב אוטומטית ייתן.
אגב, אנחנו גם ניתן פתרון דיפרנציאלי – שאני חושב שהוא מאוד מעניין – לתושבים החוזרים בהתאם למספר השנים שהם נעדרו מהארץ. אחד שהיה ארבע שנים בחוץ לארץ – זה חידוש שלנו כי תמיד היה מדובר בשש שנים – לעומת אחד שהיה 10 שנים בחוץ לארץ, יקבל תקצוב מעט שונה כי סוג הצרכים הוא שונה. זה גם לגבי החטיבות העליונות, דבר שלא היה עד עכשיו כאשר תושב חוזר לא קיבל בחטיבות העליונות. מהשנה זה עומד להיות במסגרת אותו שינוי. אירית עובדת קשה על הסימולציה, ליצור איזשהו אשכול שעות לחטיבה עליונה שיש לה בעיה של מסגרת למידה לקראת בגרות, וזה גם חופף לנושא העברית לוותיקים וזו בעצם אותה מסגרת.
זה לא בהכרח יהיה גורף. במקום שיש בו 25 או 30 עולים ויש שם 50 שעות, לא צריכה להיות בעיה אקוטית. לעומת זאת, אם יש קבוצה בבית ספר שיש בו שלושה תלמידים ועוד 10 או 20, בגלל אורך הזכאות עכשיו, הקהל הזה גדל ואין לו מענה בשעות – שם נצטרך לתת מענה, אבל לזה אין תקציב ומדובר פה על כסף רב. אני לא יכול לתת הערכה כספית, ואולי נוכל לתת אותה בעוד שבועיים-שלושה וההערכה תהיה על בסיס השנה, אבל יש פה צורך בתקציב מאוד גדול כי מדובר פה על הרבה מאוד שנים של זכאות אחורה. גדלנו מ-10,000 ל-18 אלף זכאים לבחינות הבגרות בקרב העולים. זה טוב אבל זה אומר שהצרכים קיימים. אני אומר שוב שכאן יש עניין תקצובי שנוכל לומר כמה הוא שווה, אבל זה כסף רב.
היו"ר זאב אלקין:
במכתב שהוצאת אלינו ב-4 במרץ כתבת ש"לצורך הפעלת התוכנית לשיפור עברית לעולים ותיקים בחטיבות העליונות נדרשים כ-1,650 שעות שבועיות".
עמיהוד בהט:
בסדר. עשינו כבר סימולציה אחת. זה מה שעשינו אז.
היו"ר זאב אלקין:
על חוסר בתקציב הזה אנחנו מדברים.
עמיהוד בהט:
על בסיס איזשהו סולם שבנינו. זה כ-7-8 מיליון שקלים. אני לא בטוח שזה על חשבון הרשימה החדשה של הזכאים. נדמה לי שזה על חשבון הזכאות הקודמת.
היו"ר זאב אלקין:
אתה כתבת את זה על בסיס נתוני העולים מ-1995 עד 2005. מה זה אומר?
עמיהוד בהט:
לא זוכר לומר עכשיו. בכל אופן, בוודאי זה לא פחות מזה. זה לא פחות כסף. אם נקבל את ה-7-8 מיליון שקלים אלה, נוכל להתפשר. אני לא יודע אם זה 10 שנים או שש, אבל בכל מקרה זה הרבה כסף.
היו"ר זאב אלקין:
לגבי חטיבות ביניים אני פחות או יותר רגוע, כי אני מבין ששם המערכת מכוסה.
עמיהוד בהט:
נכון.
היו"ר זאב אלקין:
לגבי החטיבות העליונות. הדבר היחידי לגביו כרגע אנחנו יכולים להיות רגועים הוא כל נושא האולפנים.
עמיהוד בהט:
נכון.
היו"ר זאב אלקין:
אולפנים והקצאה של סל מינימאלי.
עמיהוד בהט:
אגב, כאן עשינו שדרוג קטן אבל משמעותי, שמי שהגיע אחרי ינואר – אולי פברואר – יקבל שנה וחצי. כלומר, זה לא יגמר בספטמבר. מה שאמרת, זה נכון, זו הרמה עליה אנחנו יכולים לדבר.
היו"ר זאב אלקין:
לגבי 8 מיליון השקלים, באיזה רמת דיון זה במשרד?
עמיהוד בהט:
זה לא ברמת דיון.
היו"ר זאב אלקין:
אתם העליתם את הבקשה הזאת להנהלת המשרד?
עמיהוד בהט:
אני חושב שבאיזשהו שלב.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינת הצורך, לדעתכם הצורך קיים.
עמיהוד בהט:
אני חושב שיש צורך במענה על רקע השינוי בפרופורציות שבין הזכאים להיבחן בחינות בגרות לעולים המתוקצבים על ידי המשרד לבין אלה שאינם מתוקצבים.
היו"ר זאב אלקין:
במקרה הזה זה לא משפיע כל כך.
עמיהוד בהט:
אני אומר בדיוק מה שאתה אומר. מכיוון שעכשיו יש הרבה יותר עולים ותיקים במערך הזה, הצורך למענה של הכנה לבגרות ושיפור העברית בהחלט הוא צורך קיים.
היו"ר זאב אלקין:
הבנתי אותך אבל אני חולק עליך בנושא הזה. מי נוסף היום למערכת?
עמיהוד בהט:
עולים ותיקים.
היו"ר זאב אלקין:
שהם יותר ותיקים. היום נוספו תלמידים למערכת כתוצאה מהשינויים. אם קודם היו תלמידים שנמצאים בארץ ארבע שנים וחמש שנים, מקסימום שש שנים, זה היה לפי גיל.
עמיהוד בהט:
צירפנו עוד 40 אחוזים.
היו"ר זאב אלקין:
היום הוספנו תלמידים שנמצאים בארץ בין שבע לעשר שנים בארץ, אבל דווקא אצלם הבעיה של השפה היא פחות אקוטית למרות שהיא קיימת כפי שלמדנו מכל המחקרים.
עמיהוד בהט:
זה רק אומר ש-1,650 זו הערכה נכונה, גם אם היא כללה רק את השש שנים.
היו"ר זאב אלקין:
נכון, אבל אני אומר שהבעיה הייתה קיימת.
עמיהוד בהט:
נכון, היא הייתה קיימת גם קודם. אמרתי שלטעמי היא גם החמירה, כי אם הלכנו לטובת שבע עד עשר שנים, לא הלכנו בכדי. אני חושב שבכל-זאת בין הילדים שנמצאים בארץ שבע עד עשר שנים יש עדיין ילדים שצריכים את העזרה, כי אחרת לא היינו הולכים לקראתם בהארכת הזכאות. נכון שהעיקר הוא לא שם אלא העיקר נמצא בין השלוש לשש שנים.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינת התפיסה שלכם, אם אני מבין אותה נכון - וזה גם עלה בדיונים שהיו על הנושא הזה של החטיבות העליונות, וגם מנהלי בתי הספר התייחסו לכך - יש צורך בכך. אם עלתה פעם השערה שאולי אין צורך בזה כי בגלל עומס הבגרויות, זה לא כך.
עמיהוד בהט:
אני קושר את זה אחד לשני. המקצועות עתירי המלל הם חלק מהעברית.
היו"ר זאב אלקין:
אמרו אלה שנכחו בדיון שיש צורך בזה והם ידעו מה לעשות.
עמיהוד בהט:
עוד לא ראיתי מנהל בית ספר שאמר שאין לו צורך ושהוא לא ידע מה לעשות עם השעות. לא קיים מנהל בית ספר כזה.
היו"ר זאב אלקין:
לכאורה ההיגיון אומר שהתלמידים בתיכון צריכים את זה אפילו יותר מהתלמידים בחטיבת ה ביניים וזאת מכמה סיבות. בדרך כלל כאשר אנחנו מדברים על התלמידים בתיכון, הם כבר נמצאים בשלב הזה של בגרות.
עמיהוד בהט:
אבל יחד עם זאת המענים שיכולים לתת החטיבות העליונות במדינת ישראל – אולי לא בחינוך העצמאי – הם יותר גדולים במשאבים של בתי הספר מאשר בחטיבות הביניים. חטיבות הביניים הן צוואר הבקבוק של המערכת ושם שעות התקן בכלל הן מאוד מצומצמות.
היו"ר זאב אלקין:
אתה צודק. יכולים, אבל הבעיה היא שלרוב לא נותנים.
ניסן קפלן:
בגלל הבגרויות יש פחות שעות עברית.
עמיהוד בהט:
אני מקבל את זה.
ניסן קפלן:
ביסודי יש הרבה יותר שעות עברית.
היו"ר זאב אלקין:
החטיבות העליונות נמצאות פחות במידת הסעד של משרד החינוך ולכן זה נכון שיש להן יותר בנק גדול של שעות לשחק בו ביתר חופש, אבל בדרך כלל הם לא משחקים בשעות האלה, כפי שמוכיח הניסיון, לטובת התלמידים העולים.
עמיהוד בהט:
תלוי מי.
היו"ר זאב אלקין:
כמערכת.
עמיהוד בהט:
יש מקומות שם יש מעט משאבים. בוא נאמר שיש צורך.
היו"ר זאב אלקין:
יש צורך והצורך הוא גדול והוא יותר גדול מהקיים בחטיבות הביניים. בדיונים שהיו כאן תמיד נאמר שזה נכון שיש צורך יותר גדול אבל מה שעוצר את זה, זו הבעיה הבירוקרטית.
עמיהוד בהט:
בין היתר.
היו"ר זאב אלקין:
לפי מה שאתה אומר, הבעיה הבירוקרטית נפתרה.
עמיהוד בהט:
נכון.
היו"ר זאב אלקין:
לכן הדבר היחידי שעוצר את זה כרגע זה התקציב. גם בעיניי הצורך הוא יותר גדול מהקיים ביסודי כי אחר כך כבר אין מה לתקן כי מדובר בתלמידים שאחר כך מתגייסים לצבא, מדובר בתלמידים שעושים בחינות בגרות וקשה מאוד לתקן את זה.
עמיהוד בהט:
יחד עם זאת יש הרבה תוכניות שפועלות בעל-יסודי ושלא פועלות ביסודי.
היו"ר זאב אלקין:
תוכניות של מי?
עמיהוד בהט:
לא של המשרד יסודי אבל גם של המשרד. למשל, תוכנית פלא, למשל תוכנית אופק, למשל תוכניות כאלה שנותנות מענה והן מביאות אתן קבלות משל עצמן על הצלחות מאוד גדולות.
היו"ר זאב אלקין:
זה פועל גם בחטיבות העליונות?
עמיהוד בהט:
בעיקר בחטיבות העליונות. אלה פרויקטים שכוללים אלפי ילדים. פרויקט פלא עובד על 3,0000 ילדים ואני שותף לו. רק היום חתמתי על הוראת תשלום לתוכנית העבודה שלו. זה מכיתה ז' עד י"ב, אבל יש מענה. יש את תוכנית אופק, בה יש עוד כ-2,000 ומשהו תלמידים. יש עוד תוכניות. כלומר, יש תוכניות. אני לא אומר שזה מכסה את כולם.
היו"ר זאב אלקין:
בוודאי לא בנושא הספציפי הזה של הוראת עברית.
עמיהוד בהט:
ביסודי התוכניות ליוצאי ארצות הרווחה הן יחסית מצומצמות, אבל בחטיבות העליונות, בגלל הבגרויות, יש הרבה יותר סוגים של מענים.
היו"ר זאב אלקין:
כמעט שכנעת אותנו בדבר שהיינו משוכנעים בו מלכתחילה, שגם ביסודי זה קיים, אבל אני חוזר לחטיבות העליונות. עד עכשיו בכל הדיונים שהיו לנו תמיד נאמר שהבעיה העיקרית היא לא תקציבית אלא הבעיה העיקרית היא טכנית. ברגע שפתרנו את הבעיה הטכנית למה שלא תעלו בפני הנהלת המשרד את הבקשה והדרישה לתוספת התקציב?
עמיהוד בהט:
נעלה.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו הרי נמצאים בשלב של תכנון תקציב.
עמיהוד בהט:
אנחנו נעלה את זה במשרד.
היו"ר זאב אלקין:
כאשר דיברנו על הנתונים שרצינו לקבל אחרי הפגרה – ועדיין אין לנו, ואנחנו עדיין מצפים להם – התוכנית מאוד ברורה. אם אני לוקח את מה שדיברנו כרגע, את החטיבה העליונה, אתה אומר שכרגע, כדי לתת מענה לכל הילדים שאני רוצה לתת, על סמך הבסיס הזה של שעה וחצי – למרות שבתיכון זה אולי יותר – אם ביסודי לקחנו פחות, הגיוני לקחת בתיכון יותר.
עמיהוד בהט:
אני לא חושב ששני-שליש מהתלמידים צריכים. אם תיכנס לכיתה שיש בה ילדים מחבר העמים ותשאל אותם מי חושב שהוא צריך עזרה בעברית, תוכל לראות.
היו"ר זאב אלקין:
סביב השולחן הזה הנושא הזה נדון פעמים רבות. אם אתה בא לתלמיד ושואל אותו אם הוא צריך, הרבה פעמים הוא אומר לך לא. כשאתה מדבר אתו, העברית המדוברת שלו היא בסדר גמור, אבל כשהוא נבחן, מתברר שזה לא כך.
עמיהוד בהט:
זה לא הקריטריון שלנו. שני-שליש נראה לי לא ריאלי.
היו"ר זאב אלקין:
מה שכרגע חוצה בין החצי הזה לבין המענה הזה הם 8 מיליון שקלים. הייתי מבין אם המשרד היה מפרט בפנינו תוכנית ואומר שמבחינה לוגיסטית אין לו דרך כבר משנת הלימודים הקרובה להשתלט על כל העסק הזה והוא רוצה תוך שנתיים-שלוש לסגור את הפער ולכן בשנת הלימודים הבאה הוא רוצה להפעיל כך וכך כפיילוט בכך וכך בתי ספר.
עמיהוד בהט:
אין בעיה. במהלך חודש יוני נכין תוכנית כזאת. אם בשנת 2008 תהיה אפשרות לעשות זאת בתקציב, יהיה מצוין.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו ביקשנו לקבל תוכנית כזאת שתראה על סגירת הפער תוך שנתיים-שלוש. ביקשנו לדעת כמה עולה כל שנה כתוספת תקציב ובאיזה חלק מזה המשרד יכול לשאת בעצמו ולגייס בעצמו ממקורותיו.
עמיהוד בהט:
בינתיים המשרד גייס ממקורותיו 13,5 מיליון שקלים לטובת קליטת העלייה אחרי הקיצוצים שנעשו בשנה שעברה.
היו"ר זאב אלקין:
מה שאתה אומר זה כן ולא, כי כאשר המשרד קיצץ, מלכתחילה הוא התחייב.
עמיהוד בהט:
לא, הקיצוץ לא היה של המשרד אלא של האוצר. קיצוץ של 11.5 אחוזים בגין המלחמה היה של האוצר.
היו"ר זאב אלקין:
הקיצוץ של האוצר לא נגע להחלטה הפנימית של המשרד. האוצר בא למשרד החינוך ואמר לו שהוא חייב לקצץ סכום מסוים מתקציבו. באה שרת החינוך והציגה דרך מסוימת של קיצוץ כאשר לפי החלטתה ולפי החלטת הנהלת המשרד הקיצוץ הזה היה צריך לחול גם על תקציב האגף לקליטת עלייה ולהוריד את תקציבו לתקציב פחות ממה שהיה לו בשנה שעברה. באו חברי הכנסת לשרה ואמרו לה שיש עם זה בעיה, כי ממש לא הגיוני להעביר לשם את הקיצוץ כאשר לפי ההיגיון צריך להוסיף תקציב. אמרה השרה שחברי הכנסת צודקים, שזה נעשה רק בגלל שעשו זאת אוטומט על כל התקציבים החופשיים, אבל היא התחייבה שבפועל לא יהיה קיצוץ בתקציב הזה. היא אמרה שהיא לא יודעת אם היא תצליח להגדיל אותו במהלך 2007 אבל היא התחייבה שהתקציב לא יהיה פחות מהתקציב של 2006. היא אמרה שזה רק כאילו נראה קיצוץ והכסף יוחזר מיידית ברגע שהתקציב יאושר. לכן מבחינה זאת כאשר אנחנו הצבענו כאן על תקציב המדינה, הצבענו לאחר דברי השרה. כאן אמר את הדברים מנכ"ל המשרד אבל את הדברים האלה אמרה השרה בוועדת החינוך ובוועדת הכספים. נאמר לפרוטוקול - ואני דאגתי לשאול את השרה את השאלה הזאת עת היא הציגה את תקציב המשרד - שאין קיצוץ, שזה רק כאילו והמשרד מתחייב מראש להחזיר את הכסף.
אגב, אני לא בטוח שזה הועבר תקציבית. אני לא זוכר שהייתה פנייה תקציבית לוועדת הכספים להעביר את זה, אבל כל עוד אתה עובד במסגרת תקציבית כפי שהייתה בשנה שעברה, אני רגוע. כל עוד אתה נותן שירותים כפי שהיו, וזה מאפשר לך אפילו לשפר דברים, מבחינתי לא משנה איך המשרד פותר את הבעיה. אני לא זוכר שהמשרד עשה העברה תקציבית.
עמיהוד בהט:
זה עכשיו בצנרת. כבר יצאה פנייה.
היו"ר זאב אלקין:
הודעתי בוועדת הכספים, וקיבלתי את תמיכת חבריי, שלא נאשר אף בקשה תקציבית של משרד החינוך עד שלא תבוא אלינו ההעברה הזאת. לכן כנראה המשרד נערך ומזרים את התקציב.
עמיהוד בהט:
המשרד עשה את זה גם ביוזמתו.
אנחנו נכין תוכנית ונראה מה אפשר לעשות במשרד.
היו"ר זאב אלקין:
זה די דחוף. העבודה על הכנת התקציב כבר החלה ואם אנחנו רוצים לבוא בדברים מול משרד האוצר, אנחנו צריכים לכך זמן.
כשאתה אומר יוני, למה אתה מתכוון?
עמיהוד בהט:
אנחנו בתקופה לחוצה. אנחנו נעשה את זה ביוני.
היו"ר זאב אלקין:
בוא נחליט בנושא הזה של החטיבה העליונה. היות וממילא יש לנו עניין שנדחה לתחילת יולי והוא נושא הגיל הרך ואני התכוונתי לקיים כאן ישיבה כי היה סיכום שנקבל בתחילת יוני תוכנית לגבי הגיל הרך.
עמיהוד בהט:
תחילת יוני זה בעוד יומיים.
היו"ר זאב אלקין:
נניח עוד שבועיים מהיום נרצה לקבל מכם איזשהו נתון. הערכה ראשונית כבר יש לך ושמת אותה בפנינו. כל מה שאתה צריך זה לבוא להנהלת המשרד, לבקש 8 מיליון שקלים ולשמוע מה היא אומרת לך. אחרי שהיא תעיף אותך מכל המדרגות, תוכל לבוא אלינו ולומר האם זה אפס או בכל זאת ניתן לקבל משהו מהמשרד. אחר כך גם אנחנו נתגייס לנושא.
עמיהוד בהט:
בסדר.
היו"ר זאב אלקין:
אותה שאלה לגבי היסודי. ביקשנו אותו דבר. הבנו שממקורותיו הכספיים המשרד מתכנן הרחבה של לפחות 50 אחוזים ואולי אף יותר, זה תלוי במשא ומתן של המצ'ינג, אבל ביקשנו תוכנית עבודה מסודרת דו-שנתית או תלת-שנתית שכתוצאה ממנה בעוד שנתיים-שלוש נגיע למצב הקיים בחטיבת הביניים כאשר נסגור את כל החורים.
עמיהוד בהט:
זאת תוכנית לא מתוקצבת.
היו"ר זאב אלקין:
גם כאשר כתבת לנו על התיכון זה לא היה מתוקצב, אבל כשאתה פורס את זה בפנינו ואומר שלוגיסטית אתה יכול להרים את זה אבל זה יעלה לך כל שנה בתוספת תקציב מסוימת. אתה יכול לומר שהשנה אתה רוצה 2 מיליון ובשנה הבאה עוד 2 מיליון. אנחנו מבקשים לקבל תשובה האומרת איזה חלק מהסכום הזה יוכל לגייס המשרד מהמשאבים שלו ועם הדבר הזה נלך למשרד האוצר. הסכומים הם לא קטנים אבל הם גם לא בשמים, גם בהיקפים של תקציב משרד החינוך ובוודאי בהיקפים שאגף התקציבים משחק בהם. יהיה דו-שיח ומספיק חברי כנסת יתגייסו למטרה הזאת. ברגע שיש מסמך כזה, אני יכול לקחת את המסמך, לעבור לחדר השכן וליזום דיון בוועדת הכספים, לשם יבואו נציגי אגף התקציבים ויתנהל משא ומתן כמו שהוא מתנהל על תקציב תנועות נוער וכמו שהוא מתנהל לגבי אחיות בבתי הספר וכולי.
בעיניי הנושא הזה בוער לא פחות מנושאים אחרים שקיימים במדינה. יש לא מעט שותפים להשקפה הזאת בוועדת הכספים שישמחו לתמוך גם בדיון וגם בדרישה מול משרד האוצר וכאשר ועדת הכספים מתאחדת סביב איזושהי מטרה בעלויות מסדר גודל כזה – ואנחנו מדברים על 5-10 מיליון, ואולי יותר – הרבה פעמים היא יכולה לפעול מול משרד האוצר, אבל אני לא יכול לעשות זאת כל עוד אין לי תוכנית מסודרת שכוללת איזשהו צעד, כי משרד האוצר יכול לומר שאם זה כל כך אקוטי, משרד החינוך יכול לעשות ארגון של משאביו הדלים ולכן הוא לא יוסיף כסף. זאת הדינאמיקה הרגילה עם האוצר.
סוניה מיכאלי:
אני יודעת שהאגף הזה עובד מאוד קשה עם מצבת כוח אדם מאוד קטנה. שעות וכסף שהמשרד צריך לתת לעולים חדשים, אפשר לתרגם לכסף שניתן לתנועות הנוער כי אחר כך צריך להשקיע בנוער בסיכון. צריך לבקש מאגף המחקר הערכה וזאת כדי לשכנע את האוצר להעביר את המשאבים. צריך לציין את מספר התלמידים העולים שמטופלים בחברת נוער.
היו"ר זאב אלקין:
כאן משרד האוצר אפילו לא יתווכח אתך היות שהתקציבים שאת מדברת עליהם מגיעים ממשרד החינוך. הוא יאמר שזה מאוד מקובל עליו ולכן הוא מאד ישמח אם משרד החינוך ייקח כסף משורת התקציב שעוסקת בנוער בסיכון ויעביר אותו לטיפול בילדים עולים ואת היתרה, בגלל שזה יותר זול, יחזיר למשרד האוצר.
עמיהוד בהט:
נראה לי שהדבר הזה לא יתבצע.
סוניה מיכאלי:
יכול להיות שלא הבהרתי את עצמי. גם נוער בסיכון בוכה על כך שאין כסף כי הצרכים בשטח הם הרבה יותר גדולים מהמצב התקציבי במשרד החינוך. אני יכולה לתת דוגמה משנת 1992-1993, אז ישבתי בוועדה למאבק בנגע הסמים ואמרתי שכל מה שלא נשקיע בלימודים ובחינוך, נשקיע בבניית בתי סוהר. אז לא ידעתי עד כמה צדקתי. לפני שנה בדקתי וראיתי ש-100 שקלים לתלמיד במשרד החינוך, אחר כך עולה פי ארבע לטפל באותו ילד שנמצא בבית סוהר.
היו"ר זאב אלקין:
את מציעה לקחת את התקציב מהמשרד לביטחון פנים.
סוניה מיכאלי:
העיקר שישקיעו בלימודים ובתלמידים. אתה מסתכל על זה כחבר בוועדת הכספים, אבל אני מנסה למצוא את הדרך כדי שיהיה ברור וחד-משמעי שכל מה שלא משקיעים עכשיו, משקיעים פי ארבע בהמשך.
היו"ר זאב אלקין:
אין ספק. לצערי הטיעון הזה אף פעם לא עבד על פקידי משרד האוצר. יש דברים שעובדים על פקידי משרד האוצר ואלה בדרך כלל טיעונים בסגנון אחר. מדובר בדו-שיח שאי אפשר עדיין להיכנס אליו כל עוד אין דברים מאוד ברורים. אני מבקש שבעוד שבועיים נקיים דיון בנושא. עד שאתה מניח את זה כאן, עד שדנים בזה, עד שמעבירים את זה לשם, עד שדנים בזה שם, עד שדנים עם משרד האוצר, כל זה לוקח זמן. אם אתה רוצה להשיג משהו לשנת הלימודים הקרובה ושעוד תספיק להיערך להפעיל את המשהו הזה, אין לנו הרבה זמן.
ניסן קפלן:
האם החינוך המוכר הלא רשמי, גם לו יש את אותן שעות, את השש והשמונה שעות?
עמיהוד בהט:
בשנת הלימודים תשס"ח?
ניסן קפלן:
מה היה בשנת הלימודים תשס"ז?
עמיהוד בהט:
זה היה תחילת תהליך. לגבי התיכוניים, אין בכלל שאלה.
ניסן קפלן:
גם חטיבות ביניים?
עמיהוד בהט:
המחשב לא עושה חיתוך בדברים האלה. בחינוך העצמאי אין חטיבות ביניים. כוונתי כן לתת ביסודי את השש שעות.
ניסן קפלן:
נכנסתי כמפקח ארצי ומצאתי הרבה דברים בהם צריך ליישר את הקו עם הכול, בעיקר עם משרד החינוך. לדוגמה, השנה לא אישרו לי יותר משעתיים לילד עולה חדש שנמצא שנה בארץ.
עמיהוד בהט:
כך זה עובד. אפילו פחות.
ניסן קפלן:
מה אלה שש השעות עליהן אתה מדבר?
עמיהוד בהט:
זה משהו אחר. את זה התחלנו במהלך השנה הזאת, באמצע השנה, וזה לתיכוניים. זה משהו חדש.
אילנה ליטבק:
אם מדברים בבניית תוכנית, דבר שהוא מבורך, אני אקח עוד צעד. לגבי יסודי, מה לגבי הכיתות הנמוכות יותר? ומה לגבי בני עולים? תוכנית שעל, משעולים, לפי הבנתי נותנת מענה לתלמידים שנמצאים חמש-שש שנים בארץ.
עמיהוד בהט:
10 שנים.
אילנה ליטבק:
ביסודי היום יש בעיה של בני עולים.
היו"ר זאב אלקין:
גם זה נדון כאן.
עמיהוד בהט:
אנחנו מחפשים עכשיו פתרונות תקציביים לעולים. במשעולים נתנו אפילו למי שהגיע בגיל שנה.
סוניה מיכאלי:
אני חושבת שהיה חוזר מנכ"ל בנושא הזה.
אילנה ליטבק:
חבר הכנסת אלקין דיבר על פתרון לפיו אם תהיה תוכנית, הוא יגיש אותה לוועדת הכספים, אבל דיברנו על תכנון ארוך טווח. אם עכשיו היה לכם את כל הכסף שבעולם, האם יש תוכנית שמדברת על טיפול בבני עולים?
עמיהוד בהט:
לא. אם היה תקציב, הייתה אפשרות לבחון להעביר לבני עולים ששפת האם בבית היא לא עברית, אבל כרגע זה לא בצנרת.
היו"ר זאב אלקין:
אני אשאל את השאלה בדרך אחרת. כשאנחנו מגיעים לכיתות הנמוכות, כיתות א'-ב' במיוחד, ואפילו במיוחד כיתה א', הועלתה כאן בעיה שהיא נכונה. במערכת החינוך הקיימת היום, בחינוך הטרום-יסודי, ילד יכול לעבור כמעט את כולה בלי להיחשף לשפה העברית. יש היום לא מעט גנים שההוראה שם מתבצעת ברוסית, במיוחד בריכוזים גדולים של אוכלוסיית עולים מברית-המועצות. לכן הרבה פעמים יש מצב שמגיעים לכיתה א' שני ילדים כאשר אחד עלה ארצה בגיל 3 והוא מדבר עברית מצוינת, בוודאי הוא לא קורא ולא כותב כי גם אחר לא קורא ולא כותב, ומגיע לשם ילד שנולד בארץ להורים שעלו ארצה בשנת 1990 או בשנת 1989 אבל הילד הזה כמעט ולא שמע מילה עברית לפני שהוא הגיע לכיתה א'. זה קיים. יש כמה רובעים באשדוד ואפשר לראות שם שזה המצב. אם אתה פותח פתח לתוכניות לא על פי ההגדרה של מתי הילד עלה אלא על פי רמת הידע – אתה עושה מבחן ידע – יכול להיות שעם אותו תקציב אתה מסתדר כי ילדים עולים, חלקם, יתכן שהם ללא בעיה.
עמיהוד בהט:
אבל אני חושש שרמת הידע בכל-זאת תוביל למצב שלא נוכל להשתלט אפילו על אלה שהם עצמם עולים.
היו"ר זאב אלקין:
אם אתה עומד בפני בחירה, אם אתה מטפל רק בילדים עולים – ואני לוקח סולם ידע מ-1 עד 10 - אתה יכול לתת מענה לכל הילדים שנמצאים בסולם עד 6 כאשר מסולם 7 והלאה הם כבר מסתדרים לבד.
עמיהוד בהט:
השאלה שאתה מעלה היא האם ללכת על פלח שבין 20 ל-40 על כולם או ללכת על 20 עד 80 רק לעולים.
היו"ר זאב אלקין:
נכון, ואני חושב שהנכון הוא ללכת על כולם במקרה הזה. בחטיבת ביניים הקושי הזה לא קיים, אבל כאשר אנחנו מדברים על המעבר לכיתה א', הקושי הזה הוא מאוד מהותי ולכן הרבה יותר ללכת שם על פי ידע, בהתאם לתקציב שיהיה לך כי אלה ילדים ואלה ילדים ומבחינה זו אין שום סיבה להעדיף את הילד הזה על הילד הזה.
סוניה מיכאלי:
זה נכון ובכל-זאת אני חושבת שיש מקום גם להסתכל בראייה הוליסטית. אפשר לדרוש ממנהלי גני הילדים שבגן יהיה לפחות דובר אחד את השפה העברית. אני חושבת שזה הזמן, להתחיל עכשיו.
היו"ר זאב אלקין:
הוא לא יכול לדרוש את זה רק בגני חובה.
סוניה מיכאלי:
אני לא יודעת אם זה הוא, כי מי שמפקח על גני הילדים זה משרד הרווחה.
היו"ר זאב אלקין:
הסיכום עם משרד החינוך היה שבתחילת יוני אתם מביאים לנו תוכנית מסודרת אחרי כל הבדיקות האלה כי השאלות כבר נשאלו. אני מוכן לעשות אתך עסקה, דווקא לאור הדיון שהיה כאן, שאנחנו בעוד שבועיים נקיים את הדיון שנראה לי הרבה יותר בהול על החזון התקציבי לגבי התיכון ועל היסודי, ואת כל הנושא הזה של טרום יסודי, כל הנושא הזה של הגיל הרך, מצידי אפשר לדחות עד סוף יולי.
עמיהוד בהט:
זה מאוד נכון. יש עכשיו גם חילופים באגף וקצת קשה לנו כי מנהלת האגף פרשה.
היו"ר זאב אלקין:
אני מוכן לתת לכם אורכה אפילו עד כמעט סוף המושב בנושא הזה של הגיל הרך.
עמיהוד בהט:
ברור. אם זו עסקה, ברור שיש לזה מחיר.
היו"ר זאב אלקין:
זה יפנה לכם זמן. אני חושב שההיבט של החזון התקציבי, אם אנחנו רוצים שיהיה לנו סיכוי להשיג משהו ממשרד האוצר עוד במושב הזה של הכנסת, הוא חשוב.
אם כן, אנחנו מסכמים שבעוד שבועיים נקיים דיון ולדיון הזה משרד החינוך יבוא עם שני חזונות: חזון בנושא התיכוניים והחזון הזה יכלול תסריט איך תוך שנתיים-שלוש אנחנו מגיעים בחינוך התיכוני לאותו מצב כפי שקיים בשעל, כאשר כל התלמידים העולים הוותיקים שצריכים את העזרה בעברית, מקבלים אותה. אני לא דורש מהם לעבור את זה תוך שנת לימודים אחת, אבל מדובר בחזון שפרוס על שנתיים-שלוש. מה התוספות התקציביות שזה דורש כל שנה, ואיזה חלק בתוספות האלה כל שנה המשרד מוכן לתת. עם החומר הזה נבוא למשרד האוצר וננהל מולו את המשא ומתן.
אותו הדבר, באותם פרמטרים, חזון לגבי החינוך היסודי. אחר כך במשא ומתן עם משרד האוצר, נראה איפה אנחנו נמצאים, אם אנחנו מרכזים את כל המאמצים בשלב ראשון בתיכוניים או שמתקדמים במקביל וכולי. אני מאוד רציני לגבי השתתפות המשרד, כי הסיכוי שלי להשיג את הכסף ממשרד האוצר עם השתתפות אפס של משרד החינוך הוא הרבה יותר נמוך. יתכן שהמשרד יאמר לך לא, כבר בשלב הראשוני עוד לפני הדיון בעוד שבועיים, ואז תעדכן אותי בשיחה טלפונית ואני אחפש את הדרכים משלי לדו-שיח עם הנהלת המשרד כדי לנסות להשיג את ההשתתפות הזאת.
סוניה מיכאלי:
ניצול הלימודים בקיץ לאותם עולים, גם הוא חלק מהעזרה.
היו"ר זאב אלקין:
את מדברת על תוכניות הקיץ, על קייטנות.
סוניה מיכאלי:
אני לא קוראת לזה קייטנות.
היו"ר זאב אלקין:
תוכניות הקיץ מהסוג שהפעילו כמו קיץ של עברית. כאן הכתובת היא יותר משרד הקליטה.
סוניה מיכאלי:
לא. לנו אין אנשי מקצוע.
היו"ר זאב אלקין:
בדיונים שהיו כאן משרד הקליטה, כאשר הציג את התוכניות שלו, בין השאר הוא הציג את הנושאים האלה.
סוניה מיכאלי:
אותה תוכנית הוצגה על ידי שני המשרדים.
היו"ר זאב אלקין:
כאשר התקצוב שלה בא ממשרד הקליטה.
סוניה מיכאלי:
יש תוכניות? יש כוונה?
עמיהוד בהט:
לאגף של סוניה אין תקציב ומי שיש לו תקציב, לא נמצא כאן.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינתנו סוניה מייצגת את המשרד והיא אומרת שאין בעיית תקציב.
עמיהוד בהט:
יש פה שתי אופציות. יש את תוכנית פלא שמאגדת בתוכה את הפיילוט של אורית. לא הלכנו על שני מכרזים, וזה היה טיפשי. אני יודע שאין תקציב בקיץ, אבל אם יש תקציב בקיץ, אין סיבה שזה לא יהיה.
היו"ר זאב אלקין:
איפה זה תקוע?
עמיהוד בהט:
בכסף. אני צריך לבדוק את זה.
היו"ר זאב אלקין:
תוכל לתת לי תשובה מהר, תוך יום-יומיים?
עמיהוד בהט:
כן.
היו"ר זאב אלקין:
סוניה, תאמרי למנכ"ל שזה מאוד הפתיע אותנו, אחרי הפרזנטציה שעשו כאן מנכ"ל משרד הקליטה יחד עם מנכ"ל משרד החינוך על הנושא הזה של ילדים עולים.
סוניה מיכאלי:
שאודי אומר שאין כסף.
עמיהוד בהט:
אודי לא אמר כלום. אמרתי שאני צריך לבדוק עם אריה איפה אנחנו עומדים.
היו"ר זאב אלקין:
אמרת שאין כסף.
עמיהוד בהט:
אמרתי שמכיוון שמדובר על החטיבות העליונות והחטיבות העליונות הן בתקצוב משרד הקליטה בתוכנית הזאת, אני צריך לבדוק את זה עם אריה.
היו"ר זאב אלקין:
גם בנושא הזה תן לנו תשובה בעוד שבועיים ותאמר לנו מה קורה עם תוכניות הקיץ. במקביל סוניה תבדוק במשרד.
סוניה מיכאלי:
נושא הגיל הרך והמעבר מגן טרום חובה וחובה לבית הספר, את הנושא הזה העליתי לפני כמה שנים במשרד הקליטה ויש נכונות.
עמיהוד בהט:
אמרתי מבחינת השנה. אני לא יודע מתי דיברנו על זה, אבל נזכרתי וזה גם עוד דבר שייושם עכשיו. היה מכרז שהוא ממש נסגר אחרי שהיה משא ומתן על הכסף. לקראת שנת הלימודים אנחנו מתחילים בפעולה לגני הילדים של מה שהיה פלא, אבל זה לא פלא כי זו לא החברה למתנ"סים אלא זה גוף אחר. זה דווקא מכוון לארצות רווחה. זה משהו מאוד יפה שילווה במחשבים ובכל מיני פעולות לילדי הגנים.
סוניה מיכאלי:
גם עברית?
עמיהוד בהט:
זה מתבסס על עברית. זה מכרז שעכשיו ממש נגמר.
היו"ר זאב אלקין:
אני לא רוצה לעשות את זה בשיעורי עברית. הנושא הזה של הגיל הרך הוא מספיק חשוב כדי לקיים עליו דיון בנפרד. קיימנו את הדיון הזה באופן חלקי וחיכינו שהמשרד כאן יציג את החזון שלו. אני חושב שזה יהיה נכון במסגרת של הדיל הזה לאפשר למשרד להיערך לדברים שצריכים לפעול מהר ולהשיג תוצאות מעשיות בשטח ולדחות את הדיון העקרוני הזה לסוף המושב.
סוניה מיכאלי:
הרעיון שלי היה לנצל את השבועיים של הקיץ ללימוד עברית ואני מדברת על הילדים בגני הילדים כי הם נופלים בין הכיסאות כי הם כבר לא בגן אבל הם עדיין לא בבית הספר.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו נשמח לשמוע עדכון על כל הדברים האלה באותה ישיבה בעוד שבועיים.
בינתיים – וזה חשוב – אנחנו נעסוק בישיבה בשבוע הבא וגם לאחר מכן בחוק זכויות הילד העולה או התלמיד העולה. במושב הזה אנחנו רוצים לטפל בנושא הזה שהבטחנו לטפל בו אבל לא התקדמנו אליו הרבה כי עסקנו בשוטף. בינתיים כמה גופים ציבוריים גיבשו טיוטות ראשוניות לנוסח הצעת החוק ואנחנו נניח את זה על השולחן לדיון ראשוני בשבוע הבא. כמובן שאשמח אם המשרד ישלח נציגות. יותר מה שחשוב כאן אולי זו נציגות הלשכה המשפטית של המשרד כי היא בדרך כלל זו שמטפלת בפן הזה, אבל יכול להיות שחשוב שיהיה כאן נציג האגף כדי שיוכל לעדכן אתכם. בוודאי מדובר בשלב ראשוני ולכן מבחינה זו אתם לא מחמיצים את הרכבת. זה תהליך שייקח זמן. סטטוטורית כוועדת משנה אנחנו לא יכולים להניח הצעת חוק וגם ועדת העלייה והקליטה לא יכולה לעשות זאת, אלא יש רק מספר מצומצם של ועדות בכנסת שיכולות להציע הצעת חוק של ועדה, אבל אנחנו ננסה לגבש הצעת חוק שתהיה מקובלת על כל חברי ועדת המשנה, נחתים אותם כיוזמים ונגיש אותה בצורה כזאת. ננסה במושב הבא לקדם אותה בתהליך החקיקה. לכן עיקר הזמן במושב הזה – מעבר לטיפול בשוטף ובמקרים הדחופים – נייחד לנושא הזה.
יש לנו עוד חוב שלא סגרנו והוא כל הנושא של המגזר השלישי. קיימנו דיון ואנחנו חייבים לקיים עוד דיון עדכון כדי לראות מה התקדם מאז. כל העמותות מהסוג של מופת וכן הלאה, קיימנו אתן דיון והבטחנו להן שאולי אפילו נשלב סיור בדיון המשך.
סוניה מיכאלי:
יש להם תוכניות טובות, אבל גם הם צריכים כסף והם מצפים לכסף ממשרד החינוך.
היו"ר זאב אלקין:
ודאי. היה כאן דיון והם העלו כאן את הקשיים בפניהם הם ניצבים. בחלק מהקשיים, המשרד לקח על עצמו לבדוק איך להתמודד עם זה. יכול להיות שבמהלך המושב הזה אני ארצה לחזור גם לנושא הזה, אבל עיקר הדיונים במהלך המושב, מעבר לסגירת החובות האלה ועדכונים מכם יותר קרוב לסוף המושב לגבי היערכות לקראת 1 בספטמבר, נרצה להקדיש לדיון בטיוטות הצעות החוק ולנסות לגבש משהו משותף.
תחליטו אצלכם באגף מי ירצה או מי יכול ללוות את הנושא כאן. אני מציע מראש שמהתחלה המשרד ישלח נציג של הלשכה המשפטית וזאת כדי לחסוך לעצמו אחר כך משא ומתן כי יהיה הרבה יותר קל להשפיע עכשיו מאשר ברגע שזה יגובש כהצעת חוק ויונח על השולחן.
במושב הזה המטרה שאני שם בפני עצמנו היא להניח את הצעת החוק על השולחן כדי שתתחיל ספירה של 45 ימים. אני לא חושב שנביא את זה לקריאה טרומית במושב הזה אבל אני כן רוצה לסיים את המושב עם נוסח כתוב של הצעת חוק, נחתים עליה כמה שיותר חברי כנסת ונניח אותה על השולחן כדי שתתחיל הספירה של 45 ימים. בעיניי זו אחת המטרות העיקריות של ועדת המשנה במושב הזה.
ניסן קפלן:
בעקבות הדיונים בהם לא נכחתי והדיון היום, בגרויות בעברית הן ברמה נמוכה? מי שמקבל תעודת בגרות נבחן ב-3-4 יחידות בלשון, בספרות, בחיבור, והשאלה היא האם הבחינות הן ברמה מאוד נמוכה. אני עשיתי בדיקה אצלנו ב"שובו" ויש לנו ארבעה בתי ספר לבגרות מלאה והממוצע של בחינות הבגרות הוא 70-80, כבר לאחר קבלת הזכאות. אני לא רוצה שירד מהתקציב של "שובו", כי יש לנו שעות עברית – ביסודי יותר ובתיכון פחות כי בגלל הבגרויות אין לילדים מספיק זמן – אבל ראיתי שיתכן מאוד שכאשר אנחנו לומדים גם הרבה מסורת, יהדות ועברית מקראית מכיתה א', יכול להיות שגם זה עוזר לעברית של הילד. דרך אגב, התלמידים מדברים בבית רוסית ולא מדברים עברית, אבל בבית הספר הם לא מוכנים לשמוע הרצאה ברוסית. כאשר מביאים מרצה שדובר רוסית, הם אומרים רק עברית.
היו"ר זאב אלקין:
לגבי כל הנושא הזה של הבגרויות, זה עלה כאן בדיון ובוודאי עלה בדיון שהתקיים על התאמות לבגרויות. ברגע שיהיו נתונים – ואני לא יודע אם זה מגיע אליכם לפני שזה מתפרסם רשמית – של פילוח תוצאות בגרויות עולים, ברגע שהם יתפרסמו, נקיים על זה כאן דיון ונשווה מול השנים הקודמות. בתקופה הקרובה יתפרסם סיכום התוצאות של שנה שעברה, של הקיץ הקודם.
לקחנו מחקר שעשה משרד החינוך ובאנו אליו ואמרנו שבעקבות המחקר שהוא עשה צריך לעשות שינויים כאלה וכאלה, והמשרד הלך לקראתנו למשל בחלק מהדברים במסגרת הדו-שיח שהתקיים כאן. עכשיו נראה, החל מהקיץ הזה, את ההתאמות האלה למרות שבקיץ הזה נראה אותן רק חלקית בגלל לוח הזמנים הקצר כי אחד המרכיבים שקיווינו שיעבוד, לא עבד, וגם לגבי מרכיבים אחרים היה אי-סדר ארגוני בפריסה המהירה. כשיעברו מבחני הבגרויות במשך שנה, שנתיים ושלוש, אפשר יהיה לראות אם זה שיפר את התוצאות או לא.
לגבי דברים אחרים – וזה קשור כבר לשיטת הוראת עברית וכולי – חזון למועד. אני חולם להגיע לדיון בסוגיה של מי מלמד, אבל כאשר יהיו לנו את תוצאות המבחנים, נוכל לקיים את הדיון הזה. כל עוד יש לנו מעט מאוד אולפנים, הדיון הזה הוא לא רלוונטי כרגע. ברגע שהמגמה שאודי מנסה להוביל - של כיתות מרוכזות בשנה הראשונה , אולפנים או חצי אולפנים – תצבור תאוצה ואז יותר ויותר מקומות יעברו לזה, אז תישאל השאלה מי הכוחות המקצועיים. כל זמן שמדובר בתוספת שעות תוך כדי תנועה בבית הספר, ברור שזה לא מקצועי.
סוניה מיכאלי:
הרבה פעמים נפגשנו ודיברנו עם אודי. אודי נותן את השעות אבל השאלה איך מנצלים אותן בשטח. עובדה כאשר לומדים שש ושמונה שעות, זה מביא לתוצאות. אני יודעת שמה שאודי עושה זאת גישה נקודתית כאשר נותנים ומקבלים תוצאות. כאשר אנחנו מדברים על שעות, ואני יודעת שאודי צריך להתמודד עם דרישות מנהלי בתי הספר, בסופו של דבר, אם זה לא פרויקט עליו הוא מדבר, אני חושבת שזה נותן את השעות באופן גורף ואנחנו יכולים לדמיין לאן הולכות השעות האלה.
היו"ר זאב אלקין:
את מעלה כאן נושא שכבר עלה כאן, נושא דיווח. במהלך השנה האחרונה לפחות אודי עדכן אותנו שכל הנושא של פיקוח ודיווח עבר שינויים בנושא הזה של שעות עולים, המספר שבית הספר מקבל, אבל תוכניות ספציפיות מלוות במחקר. דיברנו כאן על שעל למשל, ואנחנו מחכים לתוצאות ההערכה.
סוניה מיכאלי:
זה מלווה במחקר?
היו"ר זאב אלקין:
בוודאי. זה גם מתפרסם באתר משרד החינוך. אנחנו מחכים לתוצאות של שעל לגבי שנת תשס"ז.
תודה רבה לכולם. ניפגש כאן בשבוע הבא.
הישיבה ננעלה בשעה 13:25