פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 264
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח בסיוון התשס"ז (4 ביוני 2007), שעה 12:30
סדר היום: אישור הוועדה בהתאם להוראות סעיפים 2 ו3(ג) לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 לגבי: 1. החלטת הממשלה בדבר קביעת קטע 18 ככביש אגרה 2. תקופת הזיכיון בקטע 18 3. סכום האגרה המרבי בקטע 18 והדרך לעדכונו
נכחו:
חברי הוועדה: משה כחלון-היו"ר
גלעד ארדן
יצחק וקנין
יצחק זיו
ישראל חסון
אמנון כהן
יעקב כהן
מיכאל נודלמן
רונית תירוש
מוזמנים: ולדימיר סימון מנהל תחום פיקוח כלכלית תאגידים, משרד התחבורה
חוה ראובני,עו"ד יועצת משפטית, משרד התחבורה
קרן טרנר רפרנטית תחבורה, משרד האוצר
אבי דור סגן החשב הכללי, משרד האוצר
אמון חאלד,עו"ד רשם העמותות, משרד המשפטים
נזי גנודי,עו"ד רשם העמותות, משרד המשפטים
יהודה כהן מנכ"ל , חברת כביש חוצה ישראל
שלמה זומר מנכ"ל אגף כלכלה וכספים, חברת כביש חוצה ישראל
טליה ירושלמי,עו"ד יועצת משפטית, חברת כביש חוצה ישראל
אריה שבתאי דובר, חברת כביש חוצה ישראל
שולמית מלכא מזכירת החברה, חברת כביש חוצה ישראל
אהוד סביון מנכ"ל, חברת דרך ארז היוויז
נחמיה רייבי יועץ ראש המועצה האזורית מגידו
מיטל בשרי פניות ציבור, המועצה לצרכנות
יועצת משפטית: אתי בנדלר
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית:יפעת שפרכר
אישור הוועדה בהתאם להוראות סעיפים 2ו-3(ג) לחוק כביש אגרה
(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 לגבי: 1. החלטת הממשלה בדבר קביעת קטע 18
ככביש אגרה 2. תקופת הזיכיון בקטע 18 3. סכום האגרה המרבי
בקטע 18 והדרך לעדכונו
היו"ר משה כחלון:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים היום ב3 נושאים שאמורים לבוא לאישור הוועדה. אישור הוועדה בהתאם להוראות סעיפים 2 ו3(ג) לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 לגבי: 1. החלטת הממשלה בדבר קביעת קטע 18 ככביש אגרה 2. תקופת הזיכיון בקטע 18 3. סכום האגרה המרבי בקטע 18 והדרך לעדכונו. בדיון הקודם הייתה מחלוקת בנושא עודפי גבייה.
אני מיניתי את חבר הכנסת ישראל חסון מטעם ועדת הכלכלה על מנת שיקיים פגישה עם מר יהודה כהן, מנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל, אהוד סביון, מנכ"ל חברת דרך ארץ, עו"ד טלי ירושלמי, היועצת המשפטית של כביש חוצה ישראל ומר דב איצקוביץ, מנהל אגף כלכלה בדרך ארץ. סוכם כדלהלן: 1. יתרות הגבייה בשלב זה יוקפאו עד אשר ידווח לוועדת הכלכלה על הנושאים הבאים: א. בחינה דקדקנית של חישוב עלויות האכיפה על מנת לחשב יתרות. ב. בחינת מכניזם חוקי להפניית יתרות הגבייה למטרות אחרות (על בסיס החלטה של משרד התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה), לא רק למסגרת איזון עלויות אכיפה או הוזלת קנסות ובאופן מקיף עידוד עבריינות.
הייתה לי שיחה עם שר התחבורה בעניין. אני חושב שהמדינה חוקקה בזמנו חוק שהוא לא מתאים להיום, יש בו הרבה עיוותים וצריך לתקן אותו. אני ביקשתי משר התחבורה לטפל בנושאים מסוימים. הוא העביר את זה למנכ"ל שלו, גדעון סיטרמן, שאתמול בערב הייתה לי איתו שיחה. הוא הודיע לי שהערב השר מכנס דיון על מנת לטפל ב3 נושאים. הדבר הראשון זה לבדוק אפשרות של השבת הכסף ללקוחות, והדבר השני זה בדיקת המנגנונים. אנחנו יודעים שהתחשבנות של הגבייה נעשית אחת לשנה. חברת הכנסת תירוש הציעה שבמקום שהמנגנונים יהיו כל שנה זה יהיה כל חודש. זה יכול להיות בעייתי כל חודש, אבל לפחות כל רבעון. השאיפה היא כל חודש, אבל כל רבעון זה נותן לנו חודש וחצי לכל כיוון. אולי גם זה יספיק, כדי שלא ייווצר מצב שיצברו עודפים.
קיים בהסכם סעיף שמדבר על כך שמדינת ישראל תוסיף או תשלים את הפער בין ההכנסה החזויה להכנסה בפועל. זה סוג של רשת ביטחון. רציתי לבדוק שכל הפרמטרים בפנים, כולל אגרה, ואין שם איזו חלוקה מלאכותית כך שהמדינה צריכה לשלם כסף. אני לא אומר שזה קיים. נבדוק שהחברה לא מרוויחה פעמים.
יעקב כהן:
מה גובה האגרה? דיברו על זה שיורידו.
היו"ר משה כחלון:
בקטע 18 החליטו להפחית בכ-50%. במקום 6.06 זה יהיה 3.5 שקלים.
אבי דור:
במו"מ הוחלט על 3.52. הנושא של ההתייקרות בקטע המרכזי עלה בישיבה הקודמת. הסברנו שזה בהתאם להסכם המקורי.
גלעד ארדן:
כמה משלם אדם שנוסע בכל הכביש?
טלי ירושלמי:
מי שנוסע בקטע 18 משלם מחיר קבוע.
גלעד ארדן:
כמה עולה כל קטע בכביש של היום?
אהוד סביון:
כ3 שקלים ל9 קילומטר. פה זה 3.5 ל18 קילומטר.
גלעד ארדן:
אפשר להגיד שבמקום 20 הם גובים 3.
היו"ר משה כחלון:
תציגו את החלטת הממשלה בדבר קטע 18 ככביש אגרה.
יהודה כהן:
מדובר בקטע 18. יש בכביש הזה כש2.5 אורך כולל של גשרים. זה הרבה מאוד בשביל 18 קילומטר. יש מנהרה באורך 350 מטר, ועוד 2 מטר מעברי רצף ומעבר חיות של 150 מטר כל אחד. נוסף למנהרה יש עוד שני מעברי רצף שהם כמו מנהרות. הכביש הוא כביש יקר. ההשקעות זה בעצם ביטוי של טיפול נופי על מנת להקטין למינימום את הנזקים, על מנת לאפשר לכביש להשתלב מבחינת בעלי חיים, מבחינת עבודות בנושא שימור צמחים וכו'. היו עבודות מדינה שהופסקו בגלל בעיית הקברים.
אתיבנדלר:
איפה הקברים נמצאו?
יהודה כהן:
ברגבים וביענים נמצאו קברים. על סמך החלטות של השר הנוגע בדבר הופסקו העבודות שם עד למציאת פתרון. יש היום פתרון הנדסי לקברים האלה. התחילו לעשות את הכביש הזה ב99 וב2000 שלא באמצעות תקציב אלא באמצעות זכיין. התחלנו לנהל מו"מ עם "דרך ארץ" על צירוף הקטע הזה לזיכיון. המו"מ לא צלח, הוא נמשך הרבה זמן. קיבלנו הנחייה להתחיל את הכביש תקציבית. מדובר בעבודות שאת חלקן הפסקנו, את חלקן השלמנו. ב2005 השר מאיר שטרית נתן הנחייה לחדש את המו"מ ולחזור חזרה ל"דרך ארץ". זאת הייתה ההחלטה ב2005.
גלעד ארדן:
האם עשיתם את ההתקשרות על החלק הדרומי?
יהודה כהן:
זה בתקציב מדינה נטו.
גלעד ארדן:
מי המבצע?
יהודה כהן:
אנחנו.
גלעד ארדן:
האם זאת הנחיה של ממשלת ישראל שהקטע הדרומי יהיה בתקציב מדינה והקטע הצפוני יהיה במימון הציבור?
יהודה כהן:
כן.
גלעד ארדן:
הדרום בחינם, הצפון משלם.
אבי דור:
צריכה להתקבל ההחלטה לגבי אם הקטע הזה הוא כביש אגרה או לא.
גלעד ארדן:
מי יקבל את האגרה?
קרן טרנר:
אנחנו רוצים רמת שירות גבוהה בקטע הדרומי כמו בקטע הצפוני. לא מגיע פחות לקטע הדרומי.
גלעד ארדן:
אני לא אומר שמגיע פחות. זה עניין של סדרי עדיפויות של המדינה. המדינה יכולה לתת כל שירות שהיא רוצה בכספה, או שהיא יכולה לגבות עליו כסף מהאזרחים. במקרה הספציפי הזה היא החליטה שתושבי הדרום בשלב זה לא יממנו את זה באגרה, אבל תושבי הצפון יממנו את זה באגרה.
אתי בנדלר:
חוק כביש אגרה שהתקבל בשנת 1995 הגדיר בסעיף 2 שלו שכביש ארצי לישראל בקטעים שמפורטים באותו סעיף יהיו כבישי אגרה. אחר כך נאמר שהממשלה , באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית להחליט כי קטעים נוספים של כביש ארצי לישראל יהיו כבישי אגרה. לגבי הקטע הדרומי הממשלה עדיין לא החליטה, לכן הצעת החלטה כזאת לא הובאה לאישור ועדת הכלכלה . מה שמובא היום זה דווקא לגבי קטע 18, הקטע שהממשלה החליטה שיהיה כביש אגרה. ההחלטה הזאת טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
גלעד ארדן:
מדוע הממשלה מחליטה לחוד על הצפון ככביש אגרה ולא מחליטה באותו זמן גם על הדרום? האם מישהו יודע מה השיקול שהנחה את הממשלה בעניין הזה?
קרן טרנר:
אנחנו בחנו לגופו של עניין האם לעשות את הקטע הדרומי והצפוני בשיתוף הסקטור הפרטי או תקציבית. הקטע הדרומי התחיל בעלות מסוימת. העלות גדלה בהרבה. בקטע 18 הוודאות לגבי התקציב גדולה יותר. זה אחד השיקולים. ראינו מודל פיננסי. עשינו עבודת מטה מאוד מסודרת. החלטנו לעשות אותו כפרוייקט בשיתוף הסקטור הפרטי, כולל גביית אגרה.
גלעד ארדן:
השיקולים שלכם נשמעים פיננסים בלבד, הם לא מתחשבים בציבור שגר פה או שם. לא חשבתם לקרב בן פריפריה למרכז כך שאנשים יוכלו לעבוד פה ולנסוע כל יום הביתה? המ.מ.מ הגיש מסמך שאם אתה מחשב את האגרה הנוספת פלוס הקטע המרכזי לאדם שגר בצפון הרחוק זה עניין של 700 שקלים כדי לנסוע בכביש חוצה ישראל. זה פרמטר שלקחתם בחשבון כשהחלטתם צפון כך ודרום אחרת?
אבי דור:
יש את משרד התחבורה בתוך התהליך הזה. זה התפקיד שלו בתוך הפרוייקט.
גלעד ארדן:
יש לו תקציב מוגדר. מה הוא יכול לעשות, הרי ידיו קשורות.
אבי דור:
גם למדינת ישראל יש תקציב מוגדר. על כל פרוייקט כזה מתבצעת בדיקה כלכלית כדאית למשק. משרד התחבורה לוקח בחשבון בתוך הבדיקה הזאת את ההיבטים שאמרת.
גלעד ארדן:
כדאיות זה אם הכביש יכסה את ההוצאות שלו בטווח של עלות סלילה מול הכנסות. האם יש לכם איזה שהם פרמטרים או עשיתם עבודה מחקרית כמה זה יחסוך בעומסי תנועה, כמה זה יחסוך בזיהום אוויר, כמה זה יחסוך בתאונות דרכים? האם הדברים האלה לטווח הארוך נכנסו לחישוב ויצא שבדרום משתלם להשקיע את זה ובצפון לא בהכרח משתלם להשקיע את זה? בצפון יש הרבה יותר תושבים.
קרן טרנר:
הדבר הראשון שאנחנו שוקלים זה הכדאיות הכלכלית למשק בהיבט של חיסכון בזמן, חיסכון בעלויות תפעול ותאונות דרכים. בודקים אם הקטע כדאי כלכלית או לא. מאוחר יותר אנחנו מתייחסים לנושא הפיננסי. אנחנו גם מתחשבים בזה שפינוי המקורות יאפשר כבישים נוספים בצפון ובדרום.
גלעד ארדן:
כיוון שהעומסים בצפון הרבה יותר משמעותיים בכבישים מאשר בדרום - אם מישהו חושב אחרת שיגיד את זה עכשיו - הייתי מעוניין לראות את העבודה שעשיתם בנושא הזה.
קרן טרנר:
קטע 19 ו20 לא הובאו עם קטע 18 בגלל פערי הזמן.
גלעד ארדן:
יש לכם עבודות בנושא הזה כדי לראות שנשקלו גם הפרמטרים האלה?
אבי דור:
יש עבודה על כל קטע בנפרד. אני חושב שמי שאחראי מטעם משרד התחבורה יכול להציג את העבודות.
היו"ר משה כחלון:
מה הסיכוי שהחלק הדרומי יהיה בתשלום?
קרן טרנר:
זה דורש אישור.
היו"ר משה כחלון:
יש כוונה למשרד האוצר לתבוע שהחלק הדרומי יהיה בתשלום?
קרן טרנר:
כן.
יהודה כהן:
אמרתי קודם שהיה מו"מ עם "דרך ארץ". ב12.1.2006 נחתמה בין המדינה, באמצעות החשב הכללי ובברכת שר התחבורה דאז מאיר שטרית, ובין בעלי הזיכיון תוספת שניה לחוזה הזיכיון שבה מצרפים את קטע 18 לחוזה. אני מציע שאת כל הרקע החוזי של הדבר הזה תיתן היועצת המשפטית שלנו.
טלי ירושלמי:
בסעיף 2 הממשלה רשאית להחליט שקטעים נוספים של הכביש יהיו כבישי אגרה. זה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. סעיף 3א לחוק מאפשר לשר האוצר ולשר התחבורה להחליט כי קטע נוסף של הכביש, שלגביו הוחלט שהוא יהיה כביש אגרה, ייכלל בחוזה הזיכיון שנחתם עם בעל הזיכיון. זאת הוראה מיוחדת שמאפשרת להרחיב את תחולת הסכם הזיכיון שנחתם עם הזכיין לקטעים נוספים. אחרי מו"מ ארוך נחתמה התוספת.
אתי בנדלר:
הכיצד בינואר 2006 נחתמה בין המדינה ובין הזכיין תוספת להסכם המקורי ללא שזה הובא לאישור ועדת הכלכלה?
טלי ירושלמי:
היא לא התבססה על החלטת הממשלה.
אתי בנדלר:
נחתמה תוספת לגבי קטע 18 ללא אישור חוקי לזה שזה יהיה כביש אגרה?
טלי ירושלמי:
נכון. יש סידרה של תנאים מתלים שאומרים שהתוספת הזאת תיכנס לתוקף רק כשהתנאים המתלים מתמלאים. התנאי הראשון זה החלטת הממשלה. התוספת הזאת עד היום אינה בתוקף. התנאי השני זה אישור ועדת הכלכלה, אישור ועדת הכספים של הכנסת והחלטת שר האוצר ושר התחבורה.
העיקרון המוביל זה שעל בעל הזיכיון מוטלות אותן התחייבויות שמיוחסות לאותן זכויות כמו שהיה בקטע המרכזי. זה הרחבה של הסכם הזיכיון. מלבד שינויים שמתחייבים מאותה הוספה העקרונות הם אותם עקרונות. הפעילות מבוצעת באמצעות חברה בת, שהיא מיוחדת לקטע 18 ולהתקשרויות של קטע 18. ההפעלה צריכה להיות באותה רמה.
שלמה זומר:
הממשלה עוזרת בבניית הכביש והשלמתו בכמה דברים. כל הנושא של הפקעות ופינוי תשתיות נעשה על ידי המדינה. המדינה מסייעת גם בחלק מהקמת הכביש, במחלפים.
יהודה כהן:
זה קרה כאשר המו"מ נכנס להקפאה עמוקה.
היו"ר משה כחלון:
כמה המדינה שילמה השנה?
שלמה זומר:
בחציו הראשון של השנה שולמו כ13 מיליון שקל. הצפי לקטע הקרוב זה עוד כ13 מיליון שקל. סך הכל לשנה 26 מיליון שקל.
יהודה כהן:
הצפי אומר שלא נצטרך לשלם סובסידיה.
היו"ר משה כחלון:
הטם בשנה הבאה אתם חושבים שמגיעים לאיזון?
אהוד סביון:
אני חושב שבסוף השנה נגיע לאיזון כי התנועה בכביש בחודש מאי הייתה 14% יותר מבשנה קודמת. הכביש הוא פשוט מוצלח מבחינת הנסיעה. הנוסעים מאוד מרוצים. אנחנו מקבלים את הנתונים. לפי הנתונים שלנו, בסוף השנה הזאת נגיע לאיזון.
היו"ר משה כחלון:
מה אחוז המנויים שיש לכם?
אהוד סביון:
80% מהנסיעות זה מנויים.
אבי דור:
אנחנו צופים שלא נצטרך לממש בקטע הזה את רשת הביטחון. זה לפי המודל.
אהוד סביון:
המדינה פה ניהלה מו"מ קשה. בכל המו"מ ויתרנו. הרשת, כפי שישנה פה, לא תבוא לידי ביטוי. הפריפריות של הצפון מחכות לכביש. אנחנו רואים את זה בכל הדיווחים של השירות, בכל הבקשות.
יעקב כהן:
הוויכוח הוא על המחיר.
גלעד ארדן:
האם מחכים להוצאות תשלום, או שמחכים לנסוע בכביש?
אהוד סביון:
מחכים לנסוע בכביש. החוכמה היא שנעשה את זה בזמן, שתתנו לנו כמה שיותר מהר להתחיל. על חשבוננו התחלנו עבודות מוקדמות, כדי לקדם את זה ושהכביש הזה ייפתח בזמן יחסית סביר.
גלעד ארדן:
אין לי טענות. האם אופן העלאת התעריפים של קטע 18 זהה לאופן העלאת התעריפים בכביש המרכזי?
יהודה כהן:
לא.
אהוד סביון:
יש הקלה.
היו"ר משה כחלון:
מה יעד הנסיעות שם?
שלמה זומר:
לפי תחזיות המדינה זה מתחיל ב9.6 מיליון נסיעות בקטע הזה בשנת 2010. זה מגיע ל14.5 מיליון בשנת 2029. התחזיות של הזכיין הרבה יותר גבוהות.
יהודה כהן:
התחזיות שלנו יותר זהירות ושמרניות. הסל שלנו הוא הרבה יותר מתון. הם צופים נסיעות הרבה יותר גדולות. יכול להיות.
קריאה:
כמה כסף הזכיין יקבל מהמדינה אם הוא לא יעמוד ביעד?
שלמה זומר:
90% מהחוסר.
היו"ר משה כחלון:
כדאי לו לעבור את זה.
אהוד סביון:
בלהחזיר את ההלוואה למלווים ביעד הפדיון הנמוך אנחנו מגיעים ל1.05, 1.06. זה 5% מעל המצב שאנחנו בdefault. צריך להגיע ל100%. המדינה השיגה פה הישג גדול במו"מ הזה.
שלמה זומר:
יש מענק התאמה של 10 מיליון דולר. כאשר המדינה חתמה על מסמכים פיננסיים בחודש פברואר היא התחייבה להגן על עלייה בשיעור הריבית ממועד החתימה ועד מועד הסגירה הפיננסית. העלות של 0.1% בריבית היא 6.3 מיליון שקל. במידה והריבית יורדת הסכום מקוזז ממענק ההקמה. היום אנחנו יודעים שהריבית ירדה. אנחנו מדברים על כ- 20 מיליון שקלים שההגנה על הריבית באה לטובת המדינה. המדינה הסכימה שיהיה חוב נוסף שייכנס לפניה, כדי לסייע בהקמת קטע 18.
גלעד ארדן:
גם בקטע הצפוני יש מסלול של העלאת תעריפים.
שלמה זומר:
לאחר הסגירה הפיננסית ההצמדה היא לסל של מטבעות שמורכב משקל ודולר. הסל הזה נוכה פעם אחת בסגירה הפיננסית, פעם אחת במועד התוקף, ופעם אחת 15 שנה לאחר קבלת תעודת הגמר של הכביש. פעם בחצי שנה מעדכנים לפי אותו סל מטבעות שנקבע. בנוסף לזה יש תוספת הצמדה של אחוז וחצי ב1 באפריל כל שנה.
היו"ר משה כחלון:
מה זאת התוספת הזאת? למה אחוז וחצי?
טלי ירושלמי:
כך גם בקטע המרכזי. אנחנו צמודים לעקרונות בזיכיון בקטע המרכזי.
אתי בנדלר:
מדוע מבטיחים עלייה ריאלית של האגרה מידי שנה?
קריאה:
הרעיון הוא עלייה ברמת החיים שאמורה להיות 2,3 אחוז.
גלעד ארדן:
בואו נכניס סעיף בחוק שזה כפוף לעלייה ברמת החיים. אנחנו נחזור לפה כל שנה כדי לראות אם עלתה רמת החיים.
אתי בנדלר:
למה עלייה ברמת החיים באה לידי ביטוי במדד יוקר המחיה?
גלעד ארדן:
עלייה ברמת החיים תבוא לידי ביטוי בזה שיהיה שימוש מוגבר בכביש והזכיין ירוויח הרבה יותר.
אהוד סביון:
היה פה עדכון תלת שנתי של האגרה. בנושא הזה העדכון בוטל והאגרה לא תרד ולא תעלה מידי 3 שנים.
לגבי הנושא של האחוז וחצי. צריך להבין שזה כל המודל של הb.o.t. . השקענו כמיליארד 300 מיליון דולר. החישובים שנעשים באחוז וחצי קשורים לכל הנושא של ההשקעה הגדולה שנעשתה, בהחזר ההלוואה למלווים.
היו"ר משה כחלון:
למה זה צריך לבוא ככה? אתה לא יכול להסביר ציבורית מדוע באה כנסת ישראל וממשלת ישראל ונותנת כל שנה אחוז וחצי.
אהוד סביון:
האחוז וחצי קשור לכל המודל הפיננסי . אין פה עניין של רווח.
גלעד ארדן:
זאת הטעייה. למה שלא תהיה שקיפות כך שהציבור ידע כמה זה עולה? ראינו בדיון הקודם שהמחירים שלכם עלו. זה לא מופנה כלפיך, כי אתה רק חתמת על החוזה. זאת זכותכם לממש אותו. זה שחברי כנסת אישרו הסכם ואמרו שהדור הבא יממן את הדור הנוכחי זאת הטעייה. ב-5 שנים המחיר שלכם התייקר ב100%. אישרו בהתחלה 5.28, היום זה עשר ומשהו. נוסיף את אותה טעות גם על קטע 18? שתהיה שקיפות מהרגע הראשון.
אהוד סביון:
זה מה שאיפשר את המודל הזה. השקיע פה גורם פרטי כמעט 6 מיליארד שקל. המשק הרוויח מכל הסיפור הזה. כל הכסף הזה הוא לא רווח של יזמים פרטיים. הם לקחו סיכון ענק. זה על מנת להחזיר את ההלוואה. כשהגיעו חברי ועדת הכלכלה הצגנו בפניהם את כל המודל הזה מהתחלה.
גלעד ארדן:
קראתי את כל הניירות, את כל ההסכמים, את כל הפרוטוקולים. יש מסמך של מרכז המחקר של הכנסת שאומר שהמחיר בישראל של כביש אגרה הוא 550% יותר יקר מכבישי אגרה בארצות הברית. האם זה נראה לכם מוצדק?
טלי ירושלמי:
זה לא נכון. המחקר הזה לא מבוסס על שום דבר.
גלעד ארדן:
אני נהגתי מניו-יורק עד לצפון קרולינה. אני יודע כמה שילמתי. זה הרבה יותר זול מאשר פה.
יהודה כהן:
מדובר בכבישים שנסללו על ידי המדינה והטילו אגרה נמוכה. המדינה תקצבה אותם שם.
גלעד ארדן:
אני לא בא בטענות אליכם, אני רק מבקש שהם יתקצבו. מה איכפת לי איך הם יעשו את זה.
קרן טרנר:
יש מדינות שבוחרות לסלול כבישים רק באמצעות מה שיש להן, ויש מדינות שבוחרות להשקיע בפיתוח שלהן, להשקיע בתשתיות ולהיעזר בסקטור הפרטי. יש משק בית שקונה מה שהוא יכול, ויש משק בית שלוקח הלוואות, לוקח משכנתא ומתפתח. אנחנו, כמו מדינות אחרות בעולם, בחרנו לעשות פרוייקטים בשיתוף הסקטור הפרטי.
גלעד ארדן:
זה רק במקרה הזה.
ישראל חסון:
המדינה התחייבה שקטע 18 יהיה כביש ללא אגרה. אמר פה מופז שבגלל שהם נתקלו בקושי הם החליטו להפנות את זה למימון של יזם פרטי. שאלתי אותו על הניצול התקציבי של משרד התחבורה בשנת 2006, לאן הלכו העודפים. הקטע הזה היה ממומן.
יהודה כהן:
עד שהתקבלה החלטה לעצור את זה.
ישראל חסון:
התקבלה החלטה ש49% המדינה, כשאת השאר האזרח ימשיך לשלם.
קרן טרנר:
הניצול התקציבי של משרד התחבורה הוא גבוה מאוד.
ישראל חסון:
רק השאלה לאיזה פרוייקטים ולאן.
קרן טרנר:
הפרוייקטים שקופים.
ישראל חסון:
יש 4 פרוייקטים תחבורתיים בצפון. כביש 90, כביש 18 ושתי מסילות רכבת. מה מהם מתבצעים במימון משרד התחבורה?
קרן טרנר:
כביש 90 בביצוע. יש שם איזו שהיא חריגה. אנחנו עובדים על מקורות תקציביים.
ישראל חסון:
רק עוקף תל- חצור בוצע.
קרן טרנר:
בעין אווזים התגלתה בעיה בקרקע בנוגע לתוספת עלות של 300 מיליון שקל. גם בזה דנים. בחרנו ללכת לפרוייקטים בשיתוף הסקטור הפרטי. השקענו כסף תקציבי. רק בקטע 18 אומדן עלות המדינה הוא כחצי מיליארד שקל. אנחנו רוצים למשוך סקטור פרטי לבוא ולעבוד עם הממשלה כדי להשקיע יותר בתשתיות.
הפסקה
הישיבה התחדשה בשעה 14:00
היו"ר משה כחלון:
אני מחדש את הישיבה . אני מבקש לקיים את ההצבעות בחלקים. אני מבקש לאשר את החלטת הממשלה מס' 839 מיום 10.12.2006, בה נקבע כי קטע 18 יהיה כביש אגרה.
חוה ראובני:
אנחנו מתנגדים לפיצול.
היו"ר משה כחלון:
מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 2
אושר
אישור תקופת הזיכיון, בהתייחס לקטע 18 -כיתרת תקופת הזיכיון על פי חוזה הזיכיון. מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 1
נמנע – 1
אושר
את סכום האגרה המרבי בגין נסיעה בקטע 18 ואת אופן עדכונו, כמפורט להלן מס' 18(3) לתוספת. ההצבעה הזאת היא על האחוז וחצי. מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד –5
נגד – 2
נמנע-1
אושר הנוסח שהביאה הממשלה
תודה רבה, הישיבה ננעלה בשעה 14:10