פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 400 מישיבת ועדת הכספים שהתקיימה ביום רביעי, י"ג בסיוון התשס"ז – 30 במאי 2007 – בשעה 09:00 סדר היום: הודעה בדבר אזור שהוא ישוב ספר – "עוטף עזה" נכחו: חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר חיים אורון זאב אלקין אורי אריאל אלחנן גלזר משה גפני מגלי והבה יצחק וקנין שי חרמש אמנון כהן יעקב ליצמן אורית נוקד ניסן סלומינסקי ראובן ריבלין מוזמנים: משרד ראש הממשלה   גבי גולן יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח משרד האוצר   בועז סופר סגן בכיר למנהל אגף המסים   מיכל דויטש מנהלת מח' חקיקה, רשות המסים משרד הביטחון   סמי יחזקאל אמ"ץ, רז"ר עורף משרד החקלאות ופיתוח הכפר   הרצל אבידור עוזר מנכ"ל התאחדות התעשיינים   אבי ברק ר' אגף עבודה ומשאבי אנוש מרכז המועצות האזוריות   יעקב קובוש מזרחי גזבר מועצת חוף אשקלון מועצה אזורית חוף אשקלון   אהוד רייך מנכ"ל החברה הכלכלית יועצת משפטית: מרב תורג'מן יועצת כלכלית: סמדר אלחנני מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמת פרלמנטרית: הדס דויטש הודעה בדבר אזור שהוא ישוב ספר – "עוטף עזה" סטס מיסז'ניקוב: בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הורדתי מסדר היום את רוב הדברים כדי שנדון בצו שהגיע מראש הממשלה שהוא גם שר האוצר להגדיר את שדרות ועוטף עזה כישובי ספר. הייתי בטוח שנאשר את כל המשתמע מהצו הזה אך זה יידחה, רק אבקש מהוועדה לקבוע לוח זמנים, עד למתי זה יידחה, אני מציע שנקבע לא יותר מאשר שבוע מהיום. ראובן ריבלין: אני לא מבין, למה זה נדחה? אנו מצביעים על דבר כדי להרגיע משהו? יש גבול למה שיכולים לומר. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני מסכים. הישיבה הזו היתה צריכה להיות הרבה יותר טעונה אם היינו דנים היום על כל נושא הפיצויים, ולכן אני מציע שהוועדה תקבע לוח זמנים של לא יותר משבוע כדי לדון בהם ולאשרם, האולם הזה היה מלא באנשים, תקשורת, בעלי עסקים. היום זה יותר טכני. זה לא מונע מאתנו לשאול שאלות. לדעתי, זה תעודת כבוד לוועדת הכספים שאנו לפני שבוע ומשהו אישרנו הצעת חוק שחתומים עליה 80 ח"כים – סיוע לשדרות ועוטף עזה. אם בכך שאישרנו את זה לקריאה ראשונה גרמנו לכך שמגיעה פנייה לעשות את שדרות ועוטף עזה לישובי ספר, לקדם את הנושא ותרמנו בכך שאולי בעלי עסקים שהיום מפגינים בשדרות יקבלו את הפיצוי המגיע להם, ואנו לא אלופים או גנרלים, אך יושבים פה אנשים שמבינים בביטחון הכלכלי, לכן אנו פה ואני שמח שהיום אנו מאשרים את הצו. נקבע לוחות זמנים של שבוע לגבי הפיצויים ונדון על זה ביום רביעי. ועדת הכספים זירזה את הנושא לשדרות ולעוטף עזה, לדעתי. ראובן ריבלין: אני גם עודדתי את כל היוזמים המרכזיים, אפילו עם שי, אמרתי לו לקדם את החקיקה. יחד עם זה אני פוחד מאוד, ויש לי חשש לא בגלל מסך עשן שיוצרת הוועדה שלא יהיה מצב שבו אנו מרגיעים אנשים שלא צריכים להיות רגועים. מה שאנו עושים היום, אין לו שום תכלית כל עוד לא בא הדבר העיקרי שקובע איך ומתי יקבלו את הפיצויים. אני פוחד שבשבוע הבא נראה שהממשלה מתעכבת, אתמול שמעתי כאזרח ישראלי שהכל בסדר, ראש הממשלה אמר לנו שהכל מצוין. אני פוחד שהוועדה שלנו תהיה כסות שיאמרו: הנה, העניינים מתקדמים. יש להבהיר שאנו רואים בזה שלב הכרחי ולא מספיק. אנו לא דוחים דבר שיכול לקדם את הנושא, אך צריך להוציא את זה בהודעת ועדה, הרי האזרחים מטלפנים אלינו הביתה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: זה אכן שלב הכרחי ולא מספיק לכן נקבע לוחות זמנים. אני מציע שיציגו לנו את הצו ואת ההיגיון שלו ואז נדון לעומק בדברים. מרב תורג'מן: חשוב שיבינו שכבר היום מאשרים את הפיצויים כי יש תקנות מכוח החוק, כלומר אתה קובע פיצוי ואחר כך אתה יכול לקבוע רק את אופן קבלת הפיצוי, להקל על הפרוצדורה שקבועה בתקנות. שי חרמש: היא אומרת דבר נכון - מה שרוצים הוא לגרום למסלול שיהיה אפקטיבי ומספק. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני מקווה שנגיע לנוסחה הכי אפקטיבית שאפשר להגיע אליה. רשות הדיבור לבועז סופר. בועז סופר: מונחת לפניכם הכרזה של ראש הממשלה ומ"מ שר האוצר שמכריז שכל הישובים שבגבול עוטף עזה, ואימצנו כלשונה את המפה שבגינה הכריז שר הביטחון ואותה אישרה ועדת חוץ וביטחון כמצב מיוחד בעורף. אנו מבקשים מהוועדה לאשר שכל העוסקים שנמצאים בגדר המפה הזו יוגדרו כמי שמתגורר בישוב ספר. המינוח הטכני הוא שכל אזור עוטף עזה הופך לישוב ספר. מרגע שנקבע שישוב מסוים הוא ישוב ספר, הוא זכאי לקבל פיצויים בגין פעולות טרור או איבה או לוחמה בכפוף לחוק. המשמעות של זה היא שאנו מאפשרים מסלול אדום. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: היום אנו מאשרים את זכאותם לפיצויים בלי מסלולים ונוסחאות. חיים אורון: מה אתם מוכרים פה למישהו? מישהו צריך להגיש טופס ויאשרו אותו? היו"ר סטס מיסז'ניקוב: היום אנו מאשרים את הצו שזה תנאי הכרחי לקבלת פיצויים. על צבע המסלול, שיטות התשלום, איך מגישים תביעות – נדון שבוע מהיום. הם יקבלו רטרואקטיבית. זאב אלקין: הוא אומר: יש מסלול. אם תרצה להוסיף עליו מסלול אחר- - בועז סופר: אנו מגדירים ישוב כישוב ספר – עוסק יכול לגשת מרגע שפורסם צו לרשומות, התחולה היא רטרואקטיבית מ-16 במאי, יכול להגיש בקשה על הנזק, הוא יכול לתבוע כל נזק שהוא רוצה, הוא צריך לגשת למשרדי מס רכוש, יש טופס, יש כללים, זה החוק מ-73'. אנו אומרים: בואו נכריז על עוטף עזה כישוב ספר. אפשר להוסיף לאחר מכן מסלולים שונים. אנו אומרים: אנו מסרבים לאמץ את המסלולים שהיו בצפון כי יש המון לקחים שהפקנו, הצגנו אתמול בפני היו"ר את ההתלבטויות שלנו. אנו לא מעכבים שום דבר. המפעלים שנפגעו יוכלו לגשת היום בצהריים למשרדי מס רכוש ולהגיש תביעה. אין פה שום מניעה. לא צריך לחכות. המשמעות מוחלת מרגע אישור הוועדה. אנו מתחבטים עם היו"ר, עם ההסתדרות ועם המעסיקים, איך אנו יוצרים מצב שהתשלום יהיה בגין הנזק ולא מעבר אליו – עם כל הכבוד לפיצויים בדרום, אנו מדברים על כ-1,800 עוסקים. בצפון דיברנו על 180 אלף תביעות. זה לא אותו דבר. אנו לא רוצים לייסר אך גם לא רוצים לשלם ביתר. בצפון שילמנו ביתר. התשלום ביתר נעשה בעיקר בקרב העוסקים הקטנים. הוועדה ביקשה ובסופו של דבר סיכמנו יחד שהפיצוי לעוסקים הקטנים שזה כ-80% יהיה 75% ולא 65%. זה תשלומי יתר. אפשר לומר שזה בסדר גמור, כי יש מחיר ליעילות. יש מחיר ליעילות וייתכן שהצפון לא היה משתקם אלמלא כן. במקרה הזה אנו סבורים שלא צריך להפעיל את התותחים בכבדים. אנו גם לא רוצים מצב שבו אדם בא והתקנות הנוכחיות מבחינתו ריקות מתוכן, בין אם כי כתוב שם: בגין הנחיות כוחות הביטחון, שלמעשה אין שם הנחיות של כוחות הביטחון, ובין אם סיבה אחרת. ננסה למצוא את האיזון, ואחד הדברים שעולה כל הזמן הוא הרצון להימנע מלתת צ'ק פתוח למעבידים ולעובדים וחלילה לא ליצור תמריץ לעובדים לא לבוא לעבודה. אנו מנסים למצוא פתרון, דו שיח. ראובן ריבלין: מחר מצלצל אליי אדם משדרות, כי הם כל הזמן מצלצלים, כי הטלפון שלי בספר הטלפונים. מה אני אומר לו? בועז סופר: מרבית הישובים בעוטף עזה כבר היום מוגדרים ישובי ספר. שדרות וכפר מימון לא ויש עוד כמה ישובים. כשישאלו אותך, תאמר להם: יש קריטריונים קבועים. חיים אורון: כמה קילומטרים זה? בועז סופר: בין 8 ל-9, הוא לא אחיד. האם בהכרח יהיה פיצוי למי שמתקשר אליך איני יודע, יש בחינה פרטנית. ננסה להגיע לסיכום ולהביא את זה בפני הוועדה כדי שהתביעה תתברר כסדרה וגם שלא תהיה בירוקרטיה יתר. ראובן ריבלין: אחד משרי הממשלה אמר להם בביקור שדינם יהיה כדין האנשים בצפון. בועז סופר: מילים לא עולות כסף. ראובן ריבלין: אבל אני לא יכול לומר להם דבר שיתברר בסופו של יום כלא מדויק. אורית נוקד: אני רוצה לברך על ההכרזה. גם אני חושבת שזה שלב הכרחי אך לא מספיק. אני שמחה שנוספו הישובים, כאלה שהיתה התנגדות להכלילם ביתר ההטבות שיכולות להינתן ליתר האזורים. כשאנו מדברים על פיצוי, זה כולל גם בעלי עסקים כמו גני אירועים? בועז סופר: בעלי עסקים. גבי גולן: אני רוצה להדגיש שהוסיפו כמחצית מהאוכלוסייה בעוטף עזה. שי חרמש: ד"ר גולן צודק. כתוצאה מלקונה נוצר מצב ששדרות לא היתה במקום. ההכרזה פה כרגע היא פתיח לנכונות שהובהרה בצורה ברורה לסטס ולי מאנשי רשות המסים שישבו פה אתנו אתמול, אמש. אתם מדברים על פיצויים עקיפים. יש גם דיון במליאה שסטס ואני יזמנו על נושא הפיצויים הכלכליים לשדרות ועוטף עזה. יש שני דברים שיחסלו את שדרות ועוטף עזה – פיצויים שיגרמו לזה שאנשי עסקים לא יפתחו את העסקים כי אפשר לשבת בבית ולקבל כסף וצעד שני שיגרום לזה שעובדים יישבו בבית ויאמרו: אם המדינה משלמת, למה לעבוד? באזור התעשייה בשדרות יש 5,000 מועסקים, כבר כרגע בחלק מהמפעלים בין 20% ל-40% עובדים לא מגיעים למקום העבודה. מה שיחסל את שדרות לא יהיו הקסאמים אלא חנויות המכולת הסגורות והמפעלים המושבתים. בואו לא ניחפז ולכן גם עם בועז סיכמנו אתמול לבוא ביום שני או שלישי לוועדה עם דברים מוגדרים שמצד אחד ייתנו מענה אמיתי לנזק העקיף ומצד שני ימצאו דרך כדי שזה לא ינוצל כדי שלא ייצאו לעבודה. ראובן ריבלין: אין על זה ויכוח. חיים אורון: אני מסכים עם הדברים של שי. הפיצוי עבור נזק עקיף הוא מוצדק, אך היות שזה מנה ראשונה, יש לי שאלה בקשר למפה – מניסיונות במקומות אחרים, כשמוגדרים הישובים, לא תמיד מוגדרים השטחים שלהם. מה קורה עם ישוב כמו גבולות או אורים שאדמותיו בתוך השטח? היו מקרים רבים כאלה בקו העימות בצפון ופעם אמרו: הנקודה היא מגדל המים. מגלי והבה: תלוי גם אם הוא דרוזי, ערבי או יהודי. חיים אורון: הנקודה צריכה הבהרה עכשיו, כלומר אם יש לישוב מסוים, לתל אור או לגבולות או לנתיבות, שנמצאים באזור אך יש עסק של אדם שחי בנתיבות, ונחזור למקרה של גבולות או תל אור, במקרה של גבולות נדמה לי שזה נכון, השטחים שלהם נמצאים בתוך הקו הכתום פה, האם ההגדרה תאמר: במקום שבו נוצר הנזק הוא יפוצה גם אם התושב אינו שם? זה נכון גם לגבי עוסקים חקלאיים שגרים במקומות אחרים או תאגידים. הערה שנייה, אני מבקש בישיבה הבאה לקבל טבלה. הוספנו פה עוד שכבה ואני רוצה לקבל את כל השכבות מהראשונה, כי בתוך הישובים שיש פה זה נושאים שאינם קשורים לפיצוי עקיף, יש הבדלים גדולים. למשל, באזור שאליו פינו מפונים מכרמייה לשיקום של מתפנים אין הלוואת מקום כי הם לא אזור עדיפות לאומית א'. אני יודע את התשובות – זה מענק מיוחד, צריך החלטה מיוחדת, יש לי תיק מכתבים כבר. שייתנו לי תשובה, למה האנשים ששכרו בית בכרמייה ומי שהשכיר להם והניח שהוא עושה תוכנית עסקית שיש לו הלוואת מקום, כמו באור הנר ובכיסופים וכמו בכולם, שם אין, כי הם לא בעדיפות לאומית א'. זה קיים בחינוך ובעוד תחומים. אני מבקש קודם כל שנדע ואז שיסבירו את זה. אני מדבר על הישובים שבתוך הכתום. חברים, היות שהעניין רגיש והעצבים חשופים אצל כולם, הרגישויות האלה – אני חושב שבוועדה, לפני שיתקיים הדיון, צריך לקבל את התמונה הזו. זאב אלקין: השאלה שלי לבועז מגיעה מכיוון התאריך; האם מי ששם פה את התאריך הזה יודע משהו שאנו לא יודעים, שעד 31 באוגוסט יהיו קסאמים בשדרות ומ-1 בספטמבר לא? אם כן, זאת תגלית מרעישה. אם לא, התאריך נראה לי לא הכי מוצלח. אם אנו מגיעים עם הדבר הזה, 1 בספטמבר זה שבת ואז יש כשבוע עד ראש השנה. מהיכרותי עם המערכת, אם חלילה המצב לא ישתפר במידה ניכרת, העסק הזה עם אישור מחודש עלול להיגמר לאחר החגים או לאחר ראש השנה, במקרה הטוב. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: שאלתי את השאלה הזו אתמול בישיבה עם שי ומיכל הציגה לי סעיף בחוק, שאומר שכל הארכה מצריכה כמובן אישור ועדת כספים, אך רטרואקטיבית, כי מי שמוסמך להפעיל אותה זה שר האוצר, לא משנה מי שר האוצר. הוא יפעיל את זה ונאשר את זה אפילו כעבור יומיים. זאב אלקין: זה לא מדויק. נכון שבסופו של דבר לא יהיה ואקום, אך בכל זאת זה נותן פתח ליצירת אי בהירות בקרב התושבים. האם יש מניעה חוקית מראש להחיל את זה עד גמר החגים? היו"ר סטס מיסז'ניקוב: איזה מסר אתה מעביר בכך שאתה מאריך את התקופה? צריך להעביר מפה מסר של רגיעה. זאב אלקין: למה מראש לא ללכת על תקופה סבירה? ראינו את התנהלות הממשלה במקרה הזה כמו גם במקרה של מיגון בתי ספר – היו צריכים להגיע לבג"ץ כדי שבג"ץ יגיד את מה שאמרנו לפני שנה. מי ערב לנו שב-31 באוגוסט הממשלה מייד תרוץ להאריך ואז שוב נצטרך להפעיל לחץ וניכנס לחגים והתושבים יהיו בהפקרות. מדובר פה בנזק. אם לא יהיו קסאמים, לא יהיה על מה להפעיל את זה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אבל צריך הרי למתוח קו איפשהו, והוא ב-31 באוגוסט. זאב אלקין: אני מציע לך קו של 5 באוקטובר – זה מייד בגמר החגים. בועז סופר: אפשר גם לקצר. אורית נוקד: יש טעם בדברים של זאב. גם הכנסת בפגרה במועדים האלה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: את השאלה הזו העלינו אתמול, אנו מדברים פה גם מבחינת העברת מסרים ברורים וככל שאנו עכשיו נאריך את התקופה הזו, נעביר מסר שאנו פוחדים שהתקופה הזאת תימשך, אנו מעבירים מסר של מתיחות. זאב אלקין: אנו מכירים את המציאות ויודעים כמה זמן הדברים האלה לוקחים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני מקבל את מה שאתה אומר, יירשם בפרוטוקול ובצמוד לאישור הצו, שבכל מקרה לא יישאר מצב של אי בהירות, במידת הצורך. צריך למתוח קו. יצחק וקנין: אני לא רוצה לחזור על דברים שכבר נאמרו פה, אך המצב של שדרות ועוטף עזה מתמשך למעלה משבע שנים, ויש נזקים כלכליים כבדים מאוד למערכות התעשייה, לעוסקים הפרטיים, אין בזה ספק, ואני שומע פה שהולכים לדבר על מסלול כזה או אחר. כמי שמכיר את זה מקרוב, המסלול האדום הוא מאוד מפתה, אך לצערנו, כולם נופלים בפח עם המסלול הזה. אמרתי את זה במלחמה האחרונה: מי שילך במסלול הזה יקבל את הכסף עוד שלוש שנים, ברוב המקרים. אם אנו באים לשקול את המצב, יש לקחת את זה בחשבון וההחלטה שלנו צריכה להיות מאוזנת בדבר הזה. יש דברים שצריך לפתור אותם מיידית, כי אין חמצן לאותם גורמים שנמצאים למטה, והתשובה שצריכה להינתן מיידית, ולא לעוד שנה ויותר מזה, כי אנו סוחבים גיבנת של כמה שנים והחלטת הממשלה באה במאוחר, לכן צריך לקבוע גם מסלול שנותן פיצוי מיידי. יעקב ליצמן: יש לי שאלה לסדר; האם מישהו מבחינה משפטית יכול לומר באילו דברים אסור לנו להתערב ולהחליט? מרב תורג'מן: לך יש סמכות לאשר או לא לאשר, או להציע. יעקב ליצמן: אני יודע את זה, אך שאלתי משהו אחר; אני יודע שאנו לא יכולים לשנות צו. אם אני רוצה לארגן רוב בוועדה, שהוועדה תפנה לממשלה, ותאמר: רוצים שנתיים. האם זה מותר? האם זה לא התערבות? אני לא סתם שואל. אם הוועדה רוצה עד 2090, השר יכול להאריך את זה אוטומטית, אם הוא רוצה. מגלי והבה: אין ספק שהצו והבאתו זה הישג חשוב לאוכלוסייה שאנו יודעים את מצבה, והיינו שם יותר מפעם אחת, אך מטריד אותי נושא האיפה ואיפה אצל פקידות האוצר ומשרד ראש הממשלה - מבדילים לפעמים בין דם לדם, בין אוכלוסייה ואוכלוסייה, אנו רואים כמה הדרום סובלים. עד שיורים קסאם, ואז מחליטים לעשות מעשה. שמענו גם על יישום ההחלטות – הכל לוקח זמן ובינתיים האוכלוסייה סובלת. אם לא יהיה טיפול מהיר ושוויון – אני אומר את זה לאוצר ולמשרד ראש הממשלה – יש ישובים שלא מכניסים אותם, ואז הולכים לבג"ץ ומנסים לעזור להם בכל מיני דרכים והכל הבטחות על הנייר. אני רואה את הגדרת הצו והמלחמה שלנו, אך בהרבה דברים אנו רואים שעובדים ביודעין על התושבים שממשיכים לסבול. צריך לטפל בזה, שמה שמבטיחים יקיימו. אמנון כהן: אני מברך על הצו, אך אני חושב שכמדינה איננו פועלים נכון, אבל אם כבר הגענו לזה, ואנו המדינה היחידה בעולם שלא יכולה לתת מיגון לתושביה. לא יכולתי לבוא עם ועדת כספים, לכן ביום ראשון סיירתי במקום, כל מה שכאן מקבלים החלטה – זה מאוחר מדי, אך חייבים לקבל החלטה. אני שמח שביום שלישי ניכנס לתכנים ולפרטים של הפיצויים. אני מברך גם את ח"כ שי חרמש על העבודה המכינה שעשיתם. נהיה כולנו עם יד על הדופק לפחות לתת פיצוי לאזרחים שסובלים. אם אין לאזרחים ביטחון, לפחות ניתן להם פיצוי. צריך לאשר את זה מהר ככל האפשר. יעקב ליצמן: אני לא מסתפק בתאריך של 31 באוגוסט. אף אחד מהממשלה לא חושב שעד אז הקסאמים יפסיקו. אני מתפלל כל יום שזה יהיה, אך אני לא חושב שהם חושבים כך. מישהו שאל אותי אתמול, שהוא חרד מאוד מהכותרת של "ידיעות אחרונות" שכתוב שאולמרט אומר שהוא יפתח במו"מ עם סוריה. אמרתי שאם זה יהיה מו"מ כמו עם "אגודה", זה ייקח 100 שנה. אחד משניים - או נעשה דבר ונגיד: עד שהממשלה תביא דבר אחר – זה המצב הקיים, או אומרים שלא עושים. אם הממשלה הולכת לשנות דברים, הולכת לעשות סדר, אני תומך, אבל כרגע צריך ספר, יש מלחמה, יש בעיה, יש נפגעים, יש בריחה, נטישה, גאידמק, בואו נעשה סדר. למה לעשות את זה עד תאריך מסוים? זה מפריע לי מאוד. אם חייבים למלא תאריך, בואו נאריך. אורית נוקד: תחילת המושב זה הגיוני. יעקב ליצמן: אתמוך גם בדבר כזה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אתמול שאלנו את השאלה הזאת של למה עד 31 באוגוסט? אגב, היום שומעים שיש רגיעה, וכולנו תקווה שזה יימשך. כיוון שזה נמשך כבר 6.5 שנים ויש הסלמות בדרך, ראינו בסעיף בחוק ששר האוצר מוסמך מייד להמשיך את הצו הזה כך שלא ייווצר שום ואקום. זאב אלקין: הוא לא יעשה את זה. למה הוא לא עשה את זה בקיץ הקודם? יעקב ליצמן: אם המצב שלשום היה כמו המצב של היום, לא היו מביאים את זה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אתה בטוח לא רוצה לתת פרס לטרור, ונעשה זאת בזה שאנו זורעים מסר של אי ודאות במקום מסר של רגיעה. אורית נוקד: להחלטה שלנו אין משמעות ביטחונית, וצריך להרגיע את התושבים. שי חרמש: אתמול התברר שמערכת צבע אדום לא עבדה באזור, לכן לא היו קסאמים... סמדר אלחנני: האם אפשר לקבוע צו רק עם תאריך תחילה בלי תאריך סיום? מרב תורג'מן: כן. בועז סופר: בצפון הקביעה שאותו אזור שבו ניתנו הפיצויים – הקביעה נעשתה רטרואקטיבית בתום יולי וב-9 בספטמבר הוגשו התקנות בגין הנזק שנגרם בין 1 באוגוסט ל-14 באוגוסט. אנו רוצים לפצות רק בגין נזק ממשי. ראש הממשלה החליט ש-31 באוגוסט הוא תאריך מאוזן דיו בין הרצון שלנו לא לייצר הבטחות שווא וגם לא הצהרה שכל נזק שייגרם בחודשים הקרובים מייד יכוסה אוטומטית, מצד שני גם לא ליצור מצב שאנו רצים מדי יום ומחדשים את ההכרזה. לדעתנו, זה תאריך ראוי. חבר הכנסת אלקין, הטענה שלך היתה טכנית. אני ציני מעט, ואמרתי שאם זה טכני, אפשר לבקש גם חודש לפני. זאב אלקין: תנסה. בועז סופר: יש צו, ויש לי אישור מראש הממשלה לאוגוסט. אין לי סמכות לסטות ולא נאריך. זאב אלקין: סמכותנו היא לא לאשר את הצו, להתאחד כוועדה לבקשה לראש הממשלה וממלא מקום שר האוצר להאריך את זה לתחילת המושב ויש לי הנחת עבודה שהוא ייענה לבקשתנו. החלטה אלטרנטיבית אומרת שכשאנו מגיעים ל-1 בספטמבר והמצב ישתנה חלקית, אנו תלויים בחסדי שר האוצר, אם הוא מחליט להאריך את זה או לא, ויש לנו ניסיון מהעבר. חיים אורון: אני עושה מה שהקואליציה רוצה. גבי גולן: הוועדה יכולה לאשר או לא. כל בקשה שהוועדה תבקש לגבי תאריכים אחרים תצטרך להיבחן. גם התאריך שכתוב היום בצו זה תאריך שעבר אצל היועמ"ש לממשלה. זה לא שליפה מהמותן. אין בעיה להאריך רטרואקטיבית, אין שום בעיה להגיע לפני 31 באוגוסט, אם נוצר מצב. למעשה, לפי תפיסתנו, יש מלחמת התשה נגד ישובי שדרות ועוטף עזה. מלחמת התשה מטבעה, לא יודעים היכן היא מתחילה והיכן היא מסתיימת. לכן אני מבקש מהוועדה לתת לממשלה לעבוד. אנו בממשלה במקביל עובדים קשה כדי להגיע להסכמים עם הגופים הכלכליים באזור ונעשה מאמץ גדול לבוא לפה עוד שבוע ולהציג לכם את הדברים. בועז סופר: אני חושב שהנקודה הובהרה, אענה על הדברים האחרים; חבר הכנסת אורון שאל לגבי המפה - נכין את זה. לעניין הנזק, המפה היא מקום יצירת הנזק. לגבי המסלול האדום, חבר הכנסת וקנין, הוגש בג"ץ, למה המדינה לא מאשרת לכולם מסלול אדום. לא רק שהוגש בג"ץ, ועדת הכספים בחוות הדעת המשפטית אף תמכה בזה. לא ברור לי פתאום איך הפך המסלול האדום למוקצה מחמת מיאוס. יצחק וקנין: אמרתי את זה בכל הישיבות, כמי שמכיר את הנושא הזה מקרוב, אני בין אלה שמקבלים את הפיצויים, יש כאלה ששבע שנים לא קיבלו את הפיצויים. המסלול האדום נותן אפשרות לתבוע תביעה הרבה יותר גדולה מהירוק. בועז סופר: עבדכם הנאמן חתום על תצהיר מול בג"ץ שאמר שמרבית העוסקים, גם כשהיתה להם הזדמנות בחרו את המסלול הירוק. במקרה של הצפון הבחירה במסלול הירוק היתה כורח המציאות. אין שום סיכוי שרשות המסים היתה יודעת לטפל ב-180 אלף תביעות. לא היתה לנו שום בררה. המסלול האדום נועד לבדוק את הנזק לגופו של עניין. אנו מסוכמים ומתואמים שאנו רוצים גם פה- - יצחק וקנין: אני לא פעם ראשונה מקבל פיצוי, גם במלחמות קודמות. לאורך כל הדרך אנשים שהלכו במסלול האדום התמוטטו. בועז סופר: אם המסלול האדום היה כל כך מושלם, וכולם היו יכולים להגיש פיצויים בגינו, לא היינו צריכים לחזור הנה עוד שבוע. הולכים לעשות תיקונים – אגב, אני מכריז, לא יהיה מסלול ירוק כמו בצפון, והסברתי למה. אנו לא רוצים להציג מצג שווא, ולא אומר פה שעצם העובדה שוועדת הכספים, בהנחה שתאשר את הצו, מייד כולם יוכלו לקבל פיצויים – זה לא יקרה. יש תנאים ברורים, ועדיין אדם יכול להוכיח נזק – זה משמעות המסלול האדום, הגמישות היא מרבית. לגבי אפליה, ח"כ והבה, אני לא מצליח להבין את הקשר לצפון ומה הקשר בין הצפון לבירוקרטיה. מגלי והבה: הישוב בית ג'אן וקיס רסמייה מבחינת קו עימות – לא הכנסתם אותם. בשדרות אתה מאשר אחרי שהקזנו דם של התושבים, וחצי שדרות ריקה, אתם אומרים: עכשיו בואו נאשר להם אחרי שעברו מה שעברו ומגבילים את תאריך הצו, מראש אתם בהסכם עם אש"ף וחמאס. בועז סופר: יש לי הסכם אתם? מגלי והבה: אתה מיתמם, שאלת אותי מה האפליה – אני לא רואה הבדל בין הדם שלי לדם של תושב שדרות. הבטחות לא מקיימים, ולזה התכוונתי, אתם מדברים ולא עושים, ואתם מפלים בין אזרחים, ואפילו הגענו לבג"ץ ואתם צריכים לתת תשובה לבג"ץ. בועז סופר: כדי לא ליצור מצג שווא לא על ידינו ולא על ידי חברי הוועדה, אין פה צ'קים פתוחים, ואם המסר יהיה בתום הדיון שכל העוסקים בשדרות יכולים להירגע כי יש להם עכשיו פיצוי – זאת אמירה שאין לה על מה לסמוך. זה לא אוטומטי. אף אחד מאתנו לא רוצה ליצור מצב שאדם מקבל פיצוי לאור העובדה שאין לו נזק. מגלי והבה: היית שם? סיירת במפעלים? אנחנו ראינו את המפעלים, שמענו את המצוקות, כבר יש נזק והם מתווכחים על בירוקרטיה. יעקב ליצמן: אפשר לדחות את ההצבעה? היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אנו חייבים היום לאשר את הצו כי זה תנאי הכרחי. אני יודע מה יקרה ביום רביעי או שלישי הבא – יהיו פה ויכוחים נוקבים, אנחנו נדרוש פיצוי של 100%, האוצר יגיד מה המקדם, מה שיקרה הוא שיגידו לנו שבזה שאנו לא מאשרים את זה אנו "דופקים" את העסקים הקטנים. כיו"ר ועדה אני קורא לכם היום לאשר את התנאי המקדים, ההכרחי כדי אחר כך לדון ולהתווכח עם האוצר על גובה הפיצויים, שלא ישתמע מזה שאנו בעצמנו מטרפדים את כל הסיוע שאנו יכולים לתת לעסקים קטנים ובינוניים בגלל ויכוח על תאריכים, שזה בחוק. הרי יש הסעיף שאומר שזה יוארך אוטומטית אם המצב לא ישתפר. חבל בגין הדבר הזה לדחות היום את ההצבעה. את כל האנרגיות שלנו אנו צריכים לייעד ליום רביעי, בוויכוח על גובה הפיצויים ועל הנוסחאות. זאב אלקין: אם תשאל בעלי עסקים, האם בגלל המתנה של יומיים של משהו שהוא במילא רטרואקטיבי הם יקבלו רגיעה עד 7 באוקטובר- - היו"ר סטס מיסז'ניקוב: לא אשאל את השאלה הזאת, אך אני אעמוד פה על המשמר יחד אתכם ביום רביעי הבא כדי שגובה הפיצויים יהיו מקסימליים. אם לא נאשר את זה יגידו לנו בצדק שאנו אלה שמטרפדים את העסק. אורית נוקד: בימים כתיקונם אפשר להרים טלפון לשר האוצר ולומר לו שעמדת מרבית חברי ועדת הכספים היא לפחות לדחות את זה עד תחילת המושב הבא. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הנציגים של ראש הממשלה ושל משרד האוצר פה אומרים שהם לא מסכימים לזה. חיים אורון: נעשה הפסקה בישיבה, תעשו סדר בקואליציה, תגידו מה אתם רוצים, זה מה שאני מציע. שי חרמש: אני מציע לאשר את זה כרגע. בואו לא נשחק. חיים פה מרגע לרגע. יציאה היום מפה כשבשדרות ועוטף עזה ועדת הכספים עיכבה את העניין בתירוץ מוצדק ככל שיהיה - זה דבר מיותר. קבל לרשותך את בקשתנו לדבר עם שר האוצר המכהן לקראת יום רביעי הבא לבדוק נכונות להזיז את התאריך. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אנחנו נעשה מלחמת עולם באוגוסט אם המצב לא ישתפר. אתם מכירים אותי. מרב תורג'מן: עשויה להיות פה הטעיה כי כבר עכשיו מאשרים את נוסחת הפיצוי. יש נוסחה של הפיצוי שהיא קבועה בתקנות. כל הסדר שייקבע אחר כך שיגרע מהנוסחה הזו של ה-100% - עשויה להיות בעיה להגן על זה. שי חרמש: לא ניתן שזה יקרה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: ברור שבישיבה של יום רביעי אפשר רק להוסיף ולא לגרוע. מרב תורג'מן: הוסיפו להודעה את המילה "כתום" אחרי המילים "האזור המסומן". קוראת את ההודעה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: מי בעד אישור הצו? מי נגד? מי נמנע? אושר ברוב קולות. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 10:30.