פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 29
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"ט בסיוון התשס"ז (5 ביוני 2007), שעה 13:00
סדר היום:
יישום הסדר מכסות לילדים שאינם זכאי חוק מעונות יום שיקומיים
נכחו:
חברי הוועדה:
שלי יחימוביץ – היו"ר
אורי אריאל
מיכאל מלכיאור
מוזמנים:
משה ברסימנטוב – משרד האוצר
ד"ר שלמה אלישר – מנהל אגף שיקום משרד הרווחה
פרופ' אשר אור-נוי – ממונה על תחום התפתחות הילד משרד הבריאות
איריס קרונמן – אלי"ע – פורום מעונות יום שיקומיים
שושנה קמינסקי – מנהלת היחידה לפיתוח וקהילה בית איזי שפירא
עו"ד עידית גודס-גרינבאום – מרכזת פורום הארגונים, בית איזי שפירא
הניה מרמורשטיין – על"ה בני ברק
רונית פילוסוף – עו"ס ברווחה בחולון
דליה ברודשטיין – עו"ס ברווחה בחולון
עו"ד אביבית אהרונוף – המועצה לשלום הילד
מנהלת הוועדה:
רחל סעדה
מזכירת הוועדה:
אריאלה אהרון
רשמה:
מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ
ערכה:
שלי עשהאל – חבר המתרגמים בע"מ
יישום הסדר מכסות לילדים שאינם זכאי חוק מעונות יום שיקומיים
היו"ר שלי יחימוביץ:
שלום לכולם, אני פותחת את הישיבה.
אנחנו עוסקים היום ביישום הסדר המכסות לילדים שהם לא זכאי חוק מעונות יום שיקומיים, והישיבה הזאת היא לבקשתה של עידית גודס. אנחנו כמובן עוסקים בהצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, ואנחנו כל הזמן בתהליכי הידברות מול האוצר בעניין יישום הצעת החוק הזאת. חשבנו שהדברים מתנהלים כהלכה, אבל התברר שצריך בכל זאת זירוז שלנו.
מיכאל מלכיאור:
אני רק רוצה להגיד, שיש כן יישום של הדברים שסיכמנו בגדול, אבל הבנתי שאחד מהדברים שחסרים שהרבה אנשים לא יודעים את זה. אין הסברה טובה, ובעיקר שהעובדים הסוציאליים, שהם אלו שיכולים להפנות אנשים להסדר החדש הם לא יודעים על זה. הדבר לא מתבצע כי הילדים לא יודעים. מתי שיודעים אז באמת עושים לפי הסיכומים שהגענו אליהם. אבל הבעיה שלא מגיעים.
היו"ר שלי יחימוביץ:
כלומר חסר לנו כאן מנגנון של יידוע?
מיכאל מלכיאור:
כן, לכל העובדים הסוציאליים, שיש לך את ההסדר החדש הזה ושאפשר להפנות את הילדים, גם לעובדים הסוציאליים וגם לאוכלוסיה,
היו"ר שלי יחימוביץ:
חסר המידע עצמו או שצריך למסד איזה שהוא מנגנון של העברת אינפורמציה?
מיכאל מלכיאור:
בין כך ובין כך, האינפורמציה לא מגיעה. לא מגיעה לא להורים של הילדים ולא לעובדים הסוציאליים. ולכן, שוב, זה החולשה, שזה לא בחוק. אם זה בחוק אז כולם מקבלים את המידע. זו החולשה. לכן אנחנו רוצים פה להגיע להסדרים כדי שהאינפורמציה תגיע והילדים יוכלו ליהנות מההסדר שקבענו. אני מבין שהממשלה בגדול עומדת בו.
היו"ר שלי יחימוביץ:
עידית, תני לנו תמונת מצב, איפה הדברים עומדים במה הם כן התקדמו ומה צריך דחיפה שלנו?
עידית גודס-גרינבאום:
אני חושבת שהדברים בהחלט התקדמו מאוד, באופן כללי ההסדר שמיושם, הוא הסדר שמשרדי הממשלה נקטו צעדים ליישם אותו ולהתחיל להפעיל אותו. אני רואה את הדיווח כאן על מספרי הילדים, זה מאוד מועיל מבחינתנו. זה הסדר שבאמת בכל מקום שמגיעה הידיעה עליו אז הוא מתקבל בשמחה רבה מאוד מכיוון, ויעידו עובדות סוציאליות מלשכות רווחה שזו אנחת רווחה עצומה להורים שנדחו מהביטוח הלאומי וחשבו שבזה הקיץ הקץ על האפשרות לטפל כמו שצריך בילד שלהם.
בכל זאת מה שכן רצינו להצביע עליו זה שני נושאים. נושא אחד, ואולי רק תפרט את זה יותר טוב ממני רונית כאן מלשכת הרווחה בחולון הוא מידת היידוע שיודעים על זה, השגרירים בשטח של משרד הרווחה, וזה העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה שהם הרבה פעמים רואים את המשפחות הרבה לפני שמעון רואה אותם או כל גוף אחר. האם יש יידוע, ומה חסר ביידוע, זה דבר אחד שאני אבקש שהיא תפרט.
דבר נוסף שאנחנו רוצים להסב את תשומת הלב אליו הוא שההסכם מדבר במפורש על כך שהפיילוט הזה נועד להוסיף על הקיים ולא לגרוע, כאשר יכול להיות, אנחנו עדיין לא יודעים כי כרגע מספר הילדים עוד לא עבר את התקרה, אבל יכול להיות שמספר הילדים יעבור את התקרה ואנחנו רוצים שהמכסות הנמוכות שנהגו עד היום ימשיכו להיות מחולקות, ואני פה רואה מכתב מהשנים עשר באפריל, שהוא היה נספח למסמך שיש כאן, שנשלח ישר למרכזי אגף השיקום במחוזות שבו נאמר שיש להפסיק לשבץ פעוטות בתעריף הנמוך מאחר והאגף נמצא בתהליך המרת מאה המכסות הללו לשלוש מאות מכסות לערך, עבור מועדוניות שיקומיות בתחום אחר לגמרי, אז מזה אנחנו מוטרדים?
היו"ר שלי יחימוביץ:
את אומרת, שהולך להיות קיצוץ במכסות?
עידית גודס-גרינבאום:
במקום שמה שחשפנו בפיילוט יבוא בנוסף לקיים, יש המרה ואז למעשה מספר המכסות של ילדים במעונות יום שיקומיים לא יגדל כמעט לגבי מה שהיה לפני. זה מה שעולה מהמכתב הזה. זה נספח למכתב שהועבר בשנים עשר לאפריל.
מיכאל מלכיאור:
אני אזכיר בנושא הזה, ברשותך יושבת הראש, שהסיכום היה שאין גג של מאה מכסות אלא לפי הצורך, זה יהיה לפי הצורך. זה הסיכום שעשינו אז בישיבה.
שלמה אלישר:
בימים אלה יוצא חוזר מנהל כללי שיגיע לכל המאתיים שישים וארבע מחלקות לשירותים חברתיים, כלומר כל עובד סוציאלי שעובד במחלקה לשירותים חברתיים האינפורמציה הזאת תגיע אליו ואנשים ידעו.
מבחינת העברת האינפורמציה, עשינו פריסה מאוד רחבה, לכל מנהלי המעונות, לועדות השמה מחוזיות, למפקחים מחוזיים שלנו. פרופ' נאי העביר את זה לכל המנהלים במכונים להתפתחות הילד וכן הלאה. כלומר נעשתה כאן פריסה מאוד רחבה. אלא מה, שלגבי הנושא של חוזר מנכ"ל זה לא בסמכות שלי, אני הכנתי טיוטה, היא עכשיו מעובדת, וזה ייצא תוך כמה ימים. זה לגבי העניין הזה.
לגבי המכתב שכרגע הקראת הרי אנחנו למעשה בתקנה תקציבית של מועדוניות שיקומיות.
מיכאל מלכיאור:
עבר הרבה זמן. זו הפגיעה, שאנשים לא יודעים.
שלמה אלישר:
עד לרגע זה, בדקנו בעצם כמאה בקשות. כלומר אין מצב כאן כרגע שיש מספר גדול מאוד של פניות. מכל מקום לגבי הנושא של המאה חמישים מכסות אנחנו במשך שנים, עוד לפני קיומו של החוק הזה, לקיומו של ההסכם הזה, אנחנו מימנו מתוך אלף עשרים ושמונה מכסות שיש לנו בתקנה תקציבית, שמיועדת למועדוניות שיקומיות, אין לה ולא כלום עם מעונות יום שיקומיים.
אנחנו מימנו מאה חמישים מכסות לאותם פעוטות, מעבר למאה חמישים מכסות האלה לא ישובצו יותר ילדים, כי יש את ההסכם הזה. אני לא מוריד ילדים, לא מפה ולא מפה. אני מודיע, חד משמעית, אני לא מוריד. אני מבקש לא לשבץ פעוטות חדשים מכיוון שיש את ההסדר עם האוצר.
משה ברסימנטוב:
את מי שאפשר לשבץ לפי ההסדר הזה ישובץ לפי ההסדר הזה. הכמות שיש של החצי-מכסות, שרק היא קיימת ולא ניגע בה ולא נמיר אותה בשום דבר אחר.
היו"ר שלי יחימוביץ:
מה זה ההמרה של המאה, ההמרה של המאה בתעריף של עד אלפיים שבע מאות?
שלמה אלישר:
אם ילדים שעומדים בקריטריונים שהופצו בהסכם שהוציא משה ברסימנטוב מצאו את הזכאות שלהם במסגרת המאה שלושים מכסות אין סיבה להמשיך ולהשאיר את המכסות האלה פנויות. אין שום סיבה. אם תהיה דרישה אנחנו נשתמש, אבל אם לא תהיה דרישה אין שום סיבה להשאיר אותה. יש לי שלושת אלפים חמש מאות ילדים שממתינים למועדוניות שיקומיות. אני רוצה להבהיר את המצב שאגף השיקום נמצא.
עידית גודס-גרינבאום:
איך יהיה אפשר, במידה ויהיו יותר ילדים מההסדר החדש, איך יהיה אפשר לתת להם מכסה נמוכה אם המכסה הזו כבר תשמש ילד בן שבע עשרה במועדון שיקומי, אם לא ישמרו עליהן פנויות אז איך יהיה אפשר להשתמש בהן בבוא הצורך.
שלמה אלישר:
אני חוזר ואומר, יש לנו מכסות ייעודיות למועדוניות שיקומיות. אנחנו את הילדים שנמצאים כרגע בתוך המערכת שלנו, וממומנים בתעריף הנמוך מתקנה תקציבית של מועדוניות שיקומיות, דהיינו אלפיים שבע מאות ₪, אנחנו לא ניגע בילדים האלה אבל הילדים האלה בסופו של דבר יגיעו לגיל שלוש או ארבע, ויצאו ממעון יום שיקומי.
היה והמערכת הזאת תאפשר בעצם למצות את הזכאות של כל הילדים שאינם עונים בקריטריונים, הם לא מקבלים גמלת ילד נכה, מסיבה כזאת או אחרת, ולמעשה אנחנו נוכל לטפל באותם ילדים, אני לא רואה שום סיבה מדוע לא להמיר מכסות שהעלות שלהם אלפיים שבע מאות שקל למכסות למועדוניות שיקומיות ששם יש לי שלושת אלפים חמש מאות ילדים שנמצאים ברשימות המתנה.
הניה מרמורשטיין:
אם יבוא עכשיו ילד שהוא יליד ספטמבר, בביטוח לאומי הוא נדחה, הוא הגיע אליכם לוועדה ובוועדה הוא נדחה, ובכל זאת המשפחה רוצה להיות במכסה הנמוכה.
שלמה אלישר:
הגברת מרמורשטיין, אני שוב אומר, אני לא אפגע בילדים שיש להם בעיות רפואיות מורכבות והם עדיין נמצאים בתוך המערכת שלי, במאה חמישים מכסות שאנחנו הקצינו לטובת הילדים. אבל אני אומר שבמידה ואותם ילדים חדשים שייכנסו למערכת, יוכלו לנצל את ההיקף של המאה שלושים מכסות.
אני לא רואה סיבה מדוע בעתיד, אני לא מדבר על היום, ילד למשל פינה מכסה, יצא. אנחנו למעשה מיצינו את כל המאה שלושים מכסות בהסדר הקיים עם האוצר. אני לא רואה סיבה מדוע לא לקחת חלק מהמכסות האלה ולהמיר אותן לטובת מועדוניות שיקומיות. אני חושב שאני מבהיר את עצמי בצורה ברורה.
היו"ר שלי יחימוביץ:
אבל עובדה, שכולנו מתקשים להבין אותך. הרי ברגע שאתה ממיר את אותן מאה זה בבחינת שטח משוחרר לא יוחזר. המרת מכסות, אתה כבר לא יכול לעשות בהן שימוש. אתה מוותר עליהן. למה?
שלמה אלישר:
אנחנו נעשה את זה באופן מאוד הדרגתי, אנחנו נראה באמת שהמסגרת, ההסדר עם האוצר, היא באמת עונה על הצרכים של הילדים האלה. אם אנחנו נראה שההסדר הזה אינו עונה על כל הצרכים ויש עוד הרבה מאוד ילדים אנחנו לא נעשה שום שינוי. עד לרגע זה לא עשינו כרגע שום שינוי.
היו"ר שלי יחימוביץ:
אבל במכתב הזה בעצם אתה מכריז על יציאתו של השינוי לדרך. אתה אומר להם לא לשבץ, אתה לוקח את התקנים האלה ואתה ממיר אותם.
שלמה אלישר:
לא לשבץ ילדים חדשים, כי יש הסדר.
מיכאל מלכיאור:
ההסדר לא בא לפגוע במכסות שהיו בחוק הקיים. זה היה כל הבסיס. אתה מתרעם על דבר, אם חסר לך מקומות ואם יש תור המתנה של שלושת אלפים חמש מאות ילדים שצריכים להגיע למועדוניות, אני מציע שנעשה על זה דיון נפרד כי זה באמת דבר חמור מאוד.
יכול להיות שאנחנו צריכים גם ליזום עוד חוק ולסדר את זה. כי כנראה זה הדרך לסדר דברים, על אף ההבטחה, אם יש כזה צורך גדול לבי אתך בנושא. אז אני פשוט מציע שאנחנו בעקבות הפנייה הזאת ניזום דיון דחוף בנושא הזה. אבל אל תכרוך את זה בזה. יש פה דבר שלפחות נראה בעינינו שאנחנו לא מבינים את כל עומק השיקולים,
שלמה אלישר:
בנקודת זמן זאת, אנחנו לא עושים שום פעולה.
היו"ר שלי יחימוביץ:
אני מתייחסת ברצינות למכתב בחתימתך. אם במכתב הזה יש בבחינת הנחיה למרכזי אגף השיקום במחוזות ואתה כותב להם: הנכם מתבקשים שלא, (ואתה מדגיש את המילה שלא) לשבץ במעונות יום שיקומיים פעוטות חדשים,
שלמה אלישר:
חדשים.
היו"ר שלי יחימוביץ:
אבל החל מרגע זה, ההנחיה שלך יוצאת לדרך. כלומר אתה לא יכול להגיד שאתה לא עושה שום פעולה. הלוואי והיינו רואים את כל הדברים שמדברים כאן יוצאים לפועל בצורה כל כך נחרצת וחד משמעית בהנחיה שלך למרכזי אגף שיקום.
שלמה אלישר:
טוב, אני אעביר הנחיה שבעצם מבטלת את ההנחיה הזאת.
היו"ר שלי יחימוביץ:
תוכל להעביר לנו העתק?
שלמה אלישר:
כן.
היו"ר שלי יחימוביץ:
תודה רבה.
מיכאל מלכיאור:
אני חושב שהתגלה פה דבר שלא היינו מודעים לזה, ואני חושב שראוי שהוועדה תטפל.
היו"ר שלי יחימוביץ:
בהחלט. אנחנו נקיים דיון נפרד על בעיית המכסות במועדוניות השיקומיות, ואני מודה לך על ההיענות המהירה לבקשה שלנו.
עידית גודס-גרינבאום:
הייתי רוצה רק אולי שעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה יכולה רק לתאר את המצב מנקודת מבטן של לשכות הרווחה והרשויות המקומיות, מבחינת היידוע.
היו"ר שלי יחימוביץ:
אז פתרנו כרגע את הבעייה הזאת, ואנחנו מחכים להעתק חוזר שמבטל את ההנחיה הזאת מד"ר אלישר, כלומר בעניין הזה אנחנו סגרנו, כי אנחנו נעים ונדים בין שתי הסוגיות. מהרגע בעניין הספציפי הזה של הניוד של המאה מכסות האם סיימנו את הדיון או שלמישהו יש עוד משהו להגיד? או.קיי., עכשיו בואו נעבור ליידוע.
רונית פילוסוף:
מה שבאמת קורה בשטח, שהנוהל עדיין לא הגיע ללשכות לשירותים חברתיים. בחולון אנחנו יודעים על זה, ואני רוצה להגיד דרך אגב שכשהעברנו פניות הטיפול היה מאוד מהיר, ממש תוך כמה ימים כבר היתה לנו תשובה, וזה חייב להיאמר. אבל האינפורמציה בעצם הגיעה לעובדים הסוציאליים בחולון דרכי, כי אני חברה בפורום ואני פשוט מיודעת ומקושרת דרך המייל.
היו"ר שלי יחימוביץ:
האם התשובה כאן של חוזר מנכ"ל שהולך לצאת בימים הקרובים לא מספקת אותך?
רונית פילוסוף:
היא מספקת אבל יש משהו אחד, במכתב שיצא בשתים עשרה באפריל חסר סעיף אחד שמופיע בנוהל, שזה סעיף מאוד חשוב, וזה סעיף 3.4 שהוא לא מופיע פה, כי לגבי הקריטריונים מופיעים כאן ארבעה קריטריונים אבל חסר את הקריטריון החמישי של פעוטות עם מוגבלות משמעותית שמשפחותיהם אינן יכולות לשאת בנטל,
שלמה אלישר:
הוא מופיע בחוזר מנכ"ל.
רונית פילוסוף:
כי זה לא מופיע פה וזה דבר שמאוד מאוד חשוב שיופיע.
היו"ר שלי יחימוביץ:
מתי אתה מתכוון, ד"ר אלישר, להוציא את חוזר המנכ"ל?
שלמה אלישר:
הוא ייצא תוך ימים ספורים.
פרו’פ אשר אור-נוי:
תראו, אני חושב, ואני אומר את מה שאני חושב, שהישיבה הזאת מיותרת. ואני אסביר את עצמי. אני נעזר לא פעם בחברי כנסת בקידום ענייני ילדים. אני חושב שלפני שמקיימים ישיבה צריכים לקבל את המציאות בשטח. במציאות בשטח אני בשתי דקות אבהיר, המציאות בשטח שהסיכום יצא בסוף ינואר, בפברואר ומרץ אנחנו הוצאנו מכתבים, אני הוצאתי למערך ההתפתחותי, שהוא מפנה את הילדים, שיהיה ברור מי מפנה ראשון את הילדים, המערך ההתפתחותי, ולכל מנהלי המכונים נכתב, והתחילו הפניות של ילדים.
זה לוקח זמן, ואני לא מדבר על ילדים שנמצאים כבר במערכת, שזה חלק מהילדים. זה לוקח זמן עד שנותנים תור לאבחון לילד, זה לוקח זמן עד שהחומר עובר. מעבר לזה הסתבר שיש הרבה מאוד תיקים שהגיעו לידיעתנו, להחלטה, שבהם חסר חומר, כי הדרישות של המסמך הזה מוסיפות דרישות מעבר למה שהיה צורך כאשר הילד מקבל גמלת ילד נכה מהביטוח הלאומי. למשל אבחון פסיכולוגי, שמופיע כאן ולא הופיע שם.
היום אישרנו כשישים ילדים. את קיבלת רשימה אחת, יש רשימה נוספת של עשרים ושניים ילדים. יש עוד עשרים וכמה ילדים שצריך להשלים חומר, שאנחנו לא יודעים, ויש כעשרים ילדים שלא אישרנו. המכסה כולה היא מאה עשרים ילדים, בסך הכל. אנחנו לא רוצים למלא, ואני אומר את עמדתי, ואני עומד מאחורי זה, אני לא מוכן למלא את כל מאה עשרים המכסות בחודש חודשיים הקרובים, כי אם יבוא ילד קשה בעוד חודשיים או שלושה חודשים ולא יהיה לי אפשרות לאשר אותו אני לא יודע לאן הוא מגיע.
מיכאל מלכיאור:
בגלל זה יש לך את ההסדר, שתוכל לתת לילד הנוסף - - -,
פרו’פ אשר אור-נוי:
לא, אני מדבר על אותם מאה עשרים ילדים נוספים.
מיכאל מלכיאור:
המאה עשרים של ההסכם החדש אין לו גג.
פרו’פ אשר אור-נוי:
יש לו.
מיכאל מלכיאור:
אין לו גג.
פרו’פ אשר אור-נוי:
לשנה הראשונה, הלוואי והזה יהיה נכון.
מיכאל מלכיאור:
אגב אני רוצה להגיד שהוצג בשמך, כי לא השתתפת באותה ישיבה, שודאי וודאי לא יהיה צורך כל כך.
היו"ר שלי יחימוביץ:
נכון, זה נאמר מפורשות, שלא יהיה מה לעשות עם כל המאה עשרים האלה.
פרו’פ אשר אור-נוי:
אני חושב, ויש עוד ילדים, שבדרך, שזה ייקח עוד חודש, חודשיים, כשאנחנו מקבלים את החומר, אני חושב שכבר שמענו את זה, ברגע שהחומר מגיע אלינו הוא עובר הלאה, אלא אם כן יש צורך בהשלמות.
אני לא בטוח, ותאמינו לי שאני מכיר את המערך הממשלתי ויש הרבה סיבות לעשות "נו-נו-נו", אבל לא בטוח שדווקא בנושא הזה יש סיבה כלשהי לבוא ולהגיד לשני המשרדים הללו נו-נו-נו, ואני חייב להגיד את זה, כי זאת ההרגשה שלי. זה הכל.
היו"ר שלי יחימוביץ:
עוד לא סיכמנו את הישיבה.
מיכאל מלכיאור:
רק על הנקודה הזאת, פרופ' אור-נוי, אני ממש מתפלא עליך. קודם כל בצדק אתה מפעיל חברי כנסת, והרבה פעמים אני יכול להעיד על דברים נכונים וחשובים. לא כל פגישה זה נו-נו-נו. זו פגישת מעקב, ככה זה הוגדר, ואני חושב שטוב שעשינו, אני למדתי הרבה רק בחצי שעה שישבנו פה, וזו כל המטרה.
פרו’פ אשר אור-נוי:
לי יש זכות להגיד את מה שאני מרגיש. אני מקבל את התיקון שלך.
שלמה אלישר:
זה דבר שחייבים לומר אותו, בדרך כלל מנהלים של מעונות יום שיקומיים, כשהם רואים ילד שנמצא שם במכסה של אלפיים שבע מאות שקל וילד שנמצא במכסה שהעלות שלה זה ששת אלפים חמש מאות שקל אז הם כמובן מתרעמים על זה. ואני שומע לא פעם ולא פעמיים התייחסות לנקודה הזאת. כלומר יש כאן בעצם איזה שהוא מצב, אנחנו מכריחים אותם, אנחנו גם מבהירים להם שזה לא פררוגטיבה שלהם להחליט.
אנחנו עומדים די עיקשים על העניין הזה, לא להחליט מה לעשות עם הילדים האלה. אבל אני אומר, כשיש כאן בסך הכל מנהלי המעונות רואים ילד שיש לו עלות נמוכה יותר, אז הם כמובן משיקולים גם כלכליים, אני לא אומר שכל השיקולים הם כלכליים, הם די מציגים כאן איזו שהיא בעייתיות.
עכשיו היה לפני חודש וחצי חודשיים דיון אצל היועצת המשפטית של המשרד, ולטענתה, ההסדר החדש בעצם משנה את המצב אבל לטענתה רק ילד שהוא זכאי למעון יום שיקומי על פי חוק יכול להיכנס, והיא אז בזמנו דרשה בעצם להפסיק עם ההסדר הישן. אני רוצה פשוט כאן לומר לכל חברי הוועדה שלמעשה זו היתה יוזמה של אגף השיקום.
אנחנו ראינו ילדים שיש להם נכויות חמורות, שאינם זכאים לגמלת ילד נכה, ואנחנו מיוזמתנו, זו היתה יוזמה של אגף השיקום, אמרנו בואו ניתן לילדים האלה תעריף גבוה, הלכנו לוועדת תעריפים, קיבלנו בשיתוף ובהסכמה של האוצר תעריף מיוחד למעונות יום שיקומיים לילדים שאינם זכאי חוק, בגובה של אלפיים שבע מאות שקל, שזה מתוך תקנה תקציבית שלא היתה מיועדת בכלל לנושא. אז אני פשוט רוצה להבהיר את הדברים כאן.
הניה מרמורשטיין:
אני רוצה להוסיף משהו, לפרופ' אור-נוי. הרבה ילדים שעברו את ה-DQ הגיעו למסקנה שיש שם איזה שהוא פיגור. היה צריך איזו שהיא הנחיה, אפילו גם למעונות, שאם רואים פה איזה שהוא מצב שאפשר לעשות ועדת אבחון ברווחה שיעשו את ועדת אבחון ואז הילד עם פיגור מפנה מקום לעוד ילדים במאה עשרים ובמאה שלושים. ואנחנו רואים את זה, רק הם מפסיקים את התהליך כי הם אומרים או.קיי., הילד הזה מסודר, כבר לא מעניין אותי הלאה.
פרו’פ אשר אור-נוי:
מה שאת אומרת, אני יודע שמפנים לוועדת האבחון של משרד הרווחה ילדים שיש להם חשד לפיגור, אני אבדוק את זה,
הניה מרמורשטיין:
אני רואה במעונות שלנו שיש ילדים שאפשר לאבחן כבר פעוטון.
עידית גודס-גרינבאום:
אני רוצה קצת לקבל הבהרה לדבריו של פרופ' אור-נוי כי מה שאמר קצת מטריד אותי. מדבריו עולה שבעצם הוא רואה את המאה שלושים מכסות האלה כמשהו שצריך להתכוונן לעמוד במסגרתו גם על ידי כך שהיום יידחו ילדים כדי לשמור מקומות לילדים אחרים, כך הדברים הובנו על ידי, אז אולי תתקן אותי. בעיניי, אנחנו כאן עושים פיילוט של למידה.
אם אנחנו נעשה כל מאמץ כדי לעמוד ביעד הזה של המאה שלושים במחיר של לא להכניס ילדים רק כי יש חשש שבתום התקופה נחרוג פוטנציאלית מן המכסות האלה אז לא נעשה שום למידה. בעצם נסיים את השנה בלמידה שהיו לנו מאה שלושים, מילאנו מאה שלושים, וזה מה שלמדנו מהתהליך.
היו"ר שלי יחימוביץ:
ברור. אני רוצה גם לחזור ולהדגיש מה נאמר חזור ואמור בישיבה שעשינו, בישיבת התאום, שלא היתה ישיבה של הוועדה הזאת. בסיכום נציג האוצר הביע חשש שיהיה ניצול לחינם של אותם מאה שלושים מכסות, ואנחנו וכל מי שנכח בפגישה, ואנשי המקצוע שנכחו באותה ישיבה הרגיעו את משה בר סימן-טוב שבלתי סביר בעליל שהורים שיש להם ילד נורמטיבי לחלוטין בכוח ירצו לדחוף אותו לחינוך המיוחד.
אנחנו הרגענו את משה ברסימנטוב שזה לא יקרה, ושאם אכן הורים יביאו את ילדיהם לאבחון ואכן הם יידרשו למסגרת הזאת זה כיוון שהילדים האלה זקוקים למסגרת הזאת. ואותו סיכום הוגדר מלכתחילה כפיילוט. כפיילוט שיכול להיות שבאמת לא יהיה צורך באותם מאה שלושים, ואז נשמח כולנו.
מאידך יכול להיות גם שיהיה צורך ביותר ממאה שלושים. זאת ההגדרה של הפיילוט, מעצם טיבו כפיילוט. לכן באמת להתכוונן על מאה שלושים זה גם ייתן לנו בסופו של יום תמונת מציאות לא נכונה, שלפיה לא נוכל להמשיך ולבצע את הניסו הזה, שאחר כך יתקבע. אני אשמח לשמוע תשובה שלכם, מי מכם שרוצה להשיב.
שלמה אלישר:
אני רוצה להתייחס, את מדברת על ילדים שהם מוגדרים כילדים מעוכבי התפתחות, אם זה המכון להתפתחות הילד, והם אינם משובצים במעונות יום שיקומיים. אלא בדרך כלל ילדים עם נכויות קלות, ההורים בשום פנים ואופן אינם מעוניינים ולא רוצים להכניס אותם למעונות יום שיקומיים בגלל הסטיגמה, בגלל שמדובר בעצם באוכלוסיית ילדים מאוד קשה, שהם לא מעוניינים שהילדים יגדלו שם, ואז אנחנו מכניסים אותם מה שנקרא למעונות יום רגילים.
זה שילוב, יש לנו בעצם שתי תכניות, תכנית אחת שנקראת מסיכון לסיכוי, זה ילדים ברמת סיכון גבוהה שאנחנו פיתחנו ביחד עם אשלים, עם הג'וינט, והתכנית הגדולה יותר זה הנושא של שילוב, שאנחנו נותנים בעצם סייעת, שלמעשה את ההדרכה ואת ההשתלבויות ואת התעודה של הסייעות ההתפתחותיות ניתנות על ידי פרופ' אור-נוי, ואנחנו עושים את זה דרך מעונות יום רגילים.
זה בעצם שילוב פעוטות במעונות יום רגילים והכנסת סייעות שמקבלות גם הדרכה בתחומים פרה-רפואיים. זאת אומרת דווקא מצד ההורים לפעוטות בעלי נוחות קלה יחסית, דווקא שם תמצאי התנגדות לשלב אותם במעון יום שיקומי.
פרו’פ אשר אור-נוי:
שתי נקודות. אחת, במסגרת הילדים המאושרים אישרנו נדמה לי ארבעה או חמישה ילדים בסעיף שההורים אינם יכולים לטפל בהם, למרות שמכל הקריטריונים האחרים הם לא עמדו בהם. כך שגם הנושא של משפחה שהסתבר, לפחות לפי חוות הדעת הכתובות שיש לה קושי לטפל בילדים, הם נכנסו למעון יום שיקומי.
לגבי החשש שמה אנחנו נדחה ילדים אני רוצה לומר בדיוק את ההיפך. הרי זה ברור שילד שיש לו מבחן ביילי בציון מתחת לחמישים ושש ייכנס אוטומטית. אבל ישנם ילדים שהם עניין של שיקול דעת. ושיקול הדעת הזה, אני אתן לכם דוגמא, כתוב במקום ה-DQ, כתוב איחור התפתחותי של איקס חודשים. איקס החודשים הללו, כמובן תלוי מה גיל הילד.
ילד בן שלוש שמאחר חמישה חודשים זו פגיעה קלה מאוד. ילד בן שנה שמאחר חמישה חודשים זו פגיעה שבעצם אפשר לתרגם אותה ל-DQ של בין חמישים לשישים, אני לא יכול להגדיל את זה. זה המקום של שיקול הדעת ועד היום, ואני מקווה שהיום קיבלתי תשובה יוצאת מן הכלל שאפשר גם להגדיל את המכסות, עד היום אנחנו, לפחות כשזה עבר אצלי, ואנחנו הולכים לסירוגין, בכל מקרה זה לא יקרה, אין לכם מה לדאוג. אנחנו בדרך כלל, עד היום, בית הלל ולא בית שמאי.
היו"ר שלי יחימוביץ:
אנחנו נוציא הודעת סיכום: הוועדה משבחת את משרד הרווחה על היישום המהיר, (וזה לא בגלל ההערה שלך, תכננתי את זה קודם,) משבחת את משרד הרווחה על היישום המהיר והמקצועי של שיבוץ פעוטות שאינם זכאי חוק מעונות יום שיקומיים.
הובע חשש מאי יידוע מספיק של השטח, על כך ניתנה תשובה מספקת שבתוך יומיים שלושה יצא חוזר מנכ"ל. כמו כן הובע חשש מהנחיית הדוקטור אלישר שלא לשבץ במעונות יום שיקומיים פעוטות חדשים בתעריף נמוך בגלל ניוד של מאה מכסות, וגם על כך ניתנה תשובה מספקת שתישלח הנחיה המבטלת את ההנחיה הזאת, והעתק ממנה יישלח לוועדה.
פרו’פ אשר אור-נוי:
יש לי בקשה להוסיף את משרד הבריאות,
היו"ר שלי יחימוביץ:
הוועדה משבחת את משרד הרווחה ואת משרד הבריאות, ושימו לב – ואת משרד האוצר. שזה כבר באמת יוצא דופן. זה תקדים היסטורי.
אנחנו סיימנו את הישיבה, תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00