פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 223
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ח בסיון התשס"ז (4 ביוני 2007) שעה 12:30
ס ד ר ה י ו ם
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת שלי יחימוביץ:
הקפאת גירוש של עובדי סיעוד עד להחלת הסדר חדש להעסקתם
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
שלי יחימוביץ
מוזמנים:
עו"ד דוד אלבז - יועץ מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד נטע ברנר נאור - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ד"ר שרה לוי - מחלקה לגריאטריה, משרד הבריאות
פקד שלמה ירון - יועץ משפטי, מינהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים
אמי סער - מוקד סיוע לעובדים זרים
יעל רלוי - מתנדבת, מוקד סיוע לעובדים זרים
עו"ד טל דגן - קו לעובד
עו"ד דניאל סלומון - הייעוץ המשפטי, משרד הפנים
יוסי אדלשטיין - מנהל האגף לזרים, משרד הפנים
ירון בן גרא - עמותת חברות כוח אדם פרטיות
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת שלי יחימוביץ:
הקפאת גירוש של עובדי סיעוד עד להחלת הסדר חדש להעסקתם
היו"ר משה שרוני:
צהרים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הקפאת גירוש של עובדי סיעוד עד להחלת הסדר חדש להעסקתם, הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
שלי יחימוביץ:
תודה אדוני היושב-ראש. ביקשתי לקיים את הדיון הזה אחרי שהובא לידיעתי, באמצעות קו לעובד, העניין הבא. אחרי שנתתי קרדיט לקו לעובד, אזכיר ואומר שבחוק ההסדרים האחרון אישרנו בין היתר נוהל חדש להסדרת עבודתם של עובדי סיעוד זרים בישראל. נכון לרגעים אלה משרד התעשייה מגבש את התקנות של הנוהל שעיקריו נמצאים כאן, אבל אני אציין סעיף אחד שלו. אחד הסעיפים של הנוהל מדבר על כך שעיקר התיווך והטיפול של הלשכות ייעשה לגבי עובדים זרים הנמצאים כבר בישראל ויחולו הגבלות על הבאת עובדים מחוץ לארץ. עובד סיעוד ללא מעסיק יירשם במאגר ממוחשב אשר ינוהל על ידי מת"ש.
כרגע המצב הוא שעובד סיעוד זר שמועסק אצל קשיש סיעודי ומטעמים שונים הפסיק את עבודתו – אם מהטעם שהמעסיק נפטר, אם מהטעם שמתעמרים בו ומתעללים בו והוא נמלט ממנו, מה שקורה לצערי הרבה פעמים, ואם מסיבות אחרות – מוצא את עצמו מיד עובד בלתי חוקי ובעצם מועד לגירוש מהארץ.
הנוהל הזה במידה רבה מסדיר את המצב ומאפשר העברה של העובד הזר ממעסיק אחד למעסיק אחר, בלי הצורך המיותר לייבא עוד עובדים זרים, כאשר בארץ כבר יש עובדי סיעוד זרים, כיוון שהנוהל הזה מעגן ומסדיר את עניין השארתם של עובדים זרים שהפכו בעל כורחם לעובדים לא חוקיים, והוא עומד להיכנס בתוך זמן קצר לתוקף.
היו"ר משה שרוני:
מה זה זמן קצר?
שלי יחימוביץ:
תיכף נשאל את משרד התעשייה. על כל פנים, אנחנו מדברים בתקופה של בין לבין, בין היעדר נוהל לבין כניסת הנוהל לתוקף, אחרי שהסעיף כבר אושר בחוק ההסדרים. כלומר, הדבר הזה קורם עור וגידים והוא יהיה בקרוב ואנחנו רואים שעובדים עליו מאוד רצינות. בינתיים, נכון לעכשיו, יש קבוצה של עובדי סיעוד זרים שמאותן סיבות שמניתי מוצאים את עצמם בעל כורחם כלא חוקיים.
אני מבקשת כאן לשמוע ממשרד הפנים וממשרד התעשייה למה לא לפעול בהגיון המתבקש כלפי כל הצדדים ולטובת כל הצדדים ולעכב את הגירוש של עובדי הסיעוד הזרים שמצאו את עצמם בלי מעסיק, עכשיו, נכון להיום והם מועדים לגירוש, ולחכות עד שהנוהל ייכנס לתוקף ואז להסדיר כאן את עבודתם כחוק. כך לוותר על ההחלפות הנהוגות של גירוש עובדים שכבר איכשהו התבססו בארץ והבאת עובדים חדשים במקומם, שזו תופעה שבעיקר מפרנסת את חברות התיווך ופוגעת גם בעובדים וגם בקשישים.
היו"ר משה שרוני:
מתעללים באנשים שבאים לכאן כדי לתת עזרה בסיעוד כאשר בארץ אנשינו לא כל כך ששים לעבוד במקצוע הזה. מביאים את האנשים האלה לצורך העבודה הזאת, אבל מתעללים בהם.
שלי יחימוביץ:
נכון. הדבר היפה הוא שהדבר הזה הולך להיות מוסדר בחוק. אני אומרת שנחכה עוד קצת עד שהדבר יוסדר בנוהל ואת הקבוצה הקטנה הזאת שנמצאת בין המצרים, בשלב ביניים, נשאיר בארץ, לא נגרש ונייבא במקומם עובדים חדשים.
כיוון שאני בוודאי לא בקיאה בתחום כמו אנשי קו לעובד, אולי נשמע אותם.
טל דגן:
מוקד סיוע לעובדים זרים עוסק יותר בנושא הגירוש והוא ייתן את ההיבט שלו.
אנחנו רואים עובדים שמתקשים למצוא עבודה. הם נמצאים תקופות יחסית קצרות בארץ והם במצוקה מאוד גדולה. גם החשש להיעצר שזה דבר בלתי נסבל, שאדם שבא לעבוד כאן כחוק, מוצא את עצמו במעצר אפילו אם הוא לימים ספורים, וגם החשש הגדול מאוד שאחרי שהם שילמו אלפי דולרים כדי לבוא לכאן, הם ימצאו את עצמם בחוץ לפני שהם בכלל הספיקו להחזיר את ההלוואה שלקחו. מצאנו כמה דוגמאות של עובדים שהגיעו לאחרונה ואפשר לראות שכל אחד מהם נמצא כאן ממש תקופה קצרה והם מאוד רוצים לעבוד בסיעוד ולא מחפשים לעבור לתחום אחר, אלא לעבוד בעבודה לשמה הם באו, והם מתקשים למצוא. המוקד יכול לתת את המידע על אותם אלה שלא רק התקשו למצוא עבודה אלא מה קרה להם בגלגול ולאן הם הגיעו.
אמי סער:
אנחנו מבקרים את העובדים הזרים בכלא. מינואר המוקד טיפל ב-100 עובדים זרים שעובדים בסיעוד ונתקלו בבעיות עם המעסיקים. ה-100 שפנו אלינו הם רק חלק מהאנשים שהגיעו לכלא ונאלצו לפנות לעורך-דין או שהבינו שנגזר עליהם גורלם, או שבחלק מהמקרים גם בית הדין הסכים לשחרר אותם.
אני רוצה לתאר מה קורה כאשר בית הדין מוכן לשחרר. כאשר בית הדין מוצא שעובד סיעוד מסכן, לא באשמתו, לא מרצונו, המעסיק שלו נפטר, הוא הלך למשרד הפנים וביקש אשרה, הוא קיבל אשרה לחודש, חיפש מעסיק אבל לא מצא, קיבל אשרה לעוד חודש – זה לפי החוק והרבה פעמים נותנים – אבל עדיין לא מצא עבודה. על העובד הזה נגזר לעזוב את הארץ, בין אם הוא נמצא בארץ תקופה קצרה, בין אם הוא נמצא בארץ תקופה ארוכה, בין אם הוא שילם 10,000 דולר כדי לבוא לכאן, בין אם הוא שילם 5,000 דולר, תלוי מאיזו מדינה בעולם הוא מגיע, כאשר לפעמים שכחו לומר לו שהוא צריך לדעת עברית או רוסית או שפה אחרת. הוא מחפש מעסיק ולא מוצא, כאשר אחת הסיבות היא, כמו שהזכירה חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שמביאים לכאן עוד ועוד עובדים זרים כדי שחברות כוח האדם ירוויחו.
אותו אדם מגיע לכלא ולבית הדין. בית הדין בכלא בוחן אותו ומבקש ממנו שישלם ערבות כדי להשתחרר, שימצא מעסיק חדש, שזו למעשה עדיין הכבילה והרבה פעמים התירוץ של בית הדין הוא שאותו אדם לא מצא עד עכשיו מעסיק, ואם הוא ישוחרר, מי ערב שימצא מעסיק. אותו עובד מסכן, אם הוא לא מוצא, אם אנחנו לא עוזרים לו, או שהוא נאלץ לקחת עורך-דין, הרבה פעמים נאלץ לעזוב את הארץ כי הוא לא מצא מעסיק אחר. בג"ץ הכבילה קבע שכל עניין הכבילה הוא עבדות. 14 חודשים חלפו מאז ואני לא בטוחה שנשמע בשורות טובות. עדיין המצב הוא כזה שאנשים מגורשים על לא עוול בכפם.
שלי יחימוביץ:
הנוהל הזה הוא בעקבות הבג"ץ?
אמי סער:
כן. הנוהל הזה הוא בעקבות הבג"ץ.
היו"ר משה שרוני:
עד כמה שאני מבין, האנשים המסכנים האלה באים באופן עצמאי ולא דרך חברות.
שלי יחימוביץ:
לא, הם מגיעים דרך חברות תיווך. מישהו כבר גזר עליהם קופון.
היו"ר משה שרוני:
מה זה חברות תיווך? זאת לא חברת כוח אדם שמביאה 100 עובדים ודואגת להם לעבודה.
שלי יחימוביץ:
לא. זו חברת תיווך. הוא משלם למתווך 10,000 דולר והמתווך בתמורה עושה לו טובה ומייבא אותו לישראל ומצמיד אותו למעסיק שלו.
טל דגן:
אלה חברות כוח אדם, אלא שלפני הנוהל החדש ובנוהל החדש אמורות להיות מוטלות עליהן הרבה יותר חובות כמו גם לדאוג לעובד ולא רק להביא אותו ולקבל דמי תיווך. בפירוש הם מובאים לכאן על ידי חברות כוח אדם.
וילמה מאור:
יש לכם נתונים לגבי מספר העובדים הזרים במעמד הזה?
טל דגן:
אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה אלא אנחנו יכולים לדבר על תמונת המצב שמגיעה אלינו כאשר מדובר רק בחלק ממספר העובדים. העובדים גם יודעים שאנחנו לא יכולים למצוא להם עבודה. הם בדרך כלל באים מסיבה אחרת כאשר למשל המעסיק לא שילם ואז הם גם מציינים שהם צריכים למצוא עבודה. אני חושבת שחשוב מאוד לקבל את הנתונים ומי שיכול לדעת זה משרד הפנים ומשרד התעשייה שיכולים לומר לנו כמה עובדים נכנסו בעודף על פני מספר ההיתרים, כמה עובדים היום עצורים והם נמצאים כאן תקופות קצרות של פחות מחמש שנים, זאת אומרת שהם לא מיצו את מקסימום האשרה, כמה עובדים גורשו והיו כאן רק כמה חודשים וכולי. כל הנתונים האלה מצויים בידי משרדי הממשלה ומן הראוי היה שהם יציגו אותם.
נטע ברנר-נאור:
הסמכות של חוק הכניסה לישראל היא לא של משרד התעשייה אלא היא רק של משרד הפנים. כלומר, כל עניין כניסת עובדים זרים ויציאתם לא נמצאת בסמכותנו. לכן אנחנו לא מביעים כאן את עמדתנו.
שלי יחימוביץ:
תוך כמה זמן הנוהל נכנס לתוקף?
נטע ברנר-נאור:
עד ה-1 ביולי הלשכות הפרטיות אמורות להגיש את טופסי הבקשה למתן היתר לתיווך, טיפול והבאת עובדים זרים לפי השיטה החדשה.
שלי יחימוביץ:
כלומר, פחות מחודש.
נטע ברנר-נאור:
כן, אבל ייקח לנו שלושה שבועות לבדוק את הטפסים עם כל הרשויות.
שלי יחימוביץ:
כמה זמן?
נטע ברנר-נאור:
תוך חודשיים ואפילו פחות.
שלי יחימוביץ:
אם כן, אנחנו מדברים על תקופה של חודשיים לנסות לעכב את הגירוש.
דניאל סלומון:
יש קשר בין הדרישה לבין הסיפור הזה של כניסה לתוקף של הנוהל. התחלואים במצב הקיים שעולים מן הנייר הם תחלואים נכונים, אבל השאלה היא מה אנחנו מצפים שהשינוי הזה – בהנחה שהוא יתחיל לפעול ב-1 באוגוסט – יביא.
העובד הזה שנתנו לו - היום נותנים במשרד הפנים שלושה חודשים – למצוא עבודה והוא לא מצא, השאלה היא למה הוא לא מצא. אני צריך להניח, וכך אני אכן מניח, שהוא לא מצא עבודה משום שיש יותר עובדים מהיתרים פנויים בתחום הסיעוד וזה התחום שאנחנו מדברים עליו כרגע.
ההצעה כאן אומרת שבמצב הנוכחי לא עלתה כאן דרישה לבקש משר הפנים לסגור את השמים מפני כניסה של עובדים חדשים. זו לא הייתה הבקשה.
שלי יחימוביץ:
למה לא? אם אתה מנתח את הסיטואציה, אתה אומר שהסיבה שהם לא מוצאים עבודה היא שיש היצף של עובדים ככל הנראה בתחום הזה, אז בוודאי שהמסקנה היא לסגור את השמים. זה לא הגיוני מה שאני אומרת?
דניאל סלומון:
זה הגיוני מאוד. יש לזה משמעויות אחרות. לא על זה אנחנו מדברים כאלה ולכן אני לא מתייחס לזה. זו דרישה אחרת והיא תציב קשיים מסוג אחר.
שלי יחימוביץ:
זה דבר שנובע מתוך דבר.
היו"ר משה שרוני:
זה דבר מינימאלי. כרגע יש עודף כוח אדם בסיעוד, ולכן לא צריך לתת להביא עובדים אחרים.
דניאל סלומון:
אני אתייחס לזה כי זה לא כל כך פשוט.
היו"ר משה שרוני:
למה זה לא פשוט? אצלנו במדינה שום דבר לא פשוט.
דניאל סלומון:
אני מדבר על הבעיה שיש בפני הקשיש הבודד. אותו קשיש שלמשל מקבל היתר בפעם הראשונה או שהעובד עזב אותו וכולי, הוא צריך עובד חדש. היום החיים שלו הם קלים יחסית משום שהוא יכול להיכנס למינהל אוכלוסין ולבקש לייבא עובד חדש מחוץ לארץ, אבל ברגע שאנחנו אומרים לו שהשמים סגורים, הקשיש הבודד נמצא במצוקה גדולה יותר. השיטה החדשה, אנחנו מקווים שבסופו של דבר אחרי שהיא תעבוד כמה חודשים, תביא למצב כזה שיהיה מעין פול אצל כל מתווך כזה. כך אנחנו מקווים, אבל זה לא המצב כרגע. אם אני כרגע סוגר את השמים, אני יוצר בעיה.
היו"ר משה שרוני:
מה אתה עושה אם אתה נותן אישור לקשיש לייבא עובד זר ואחרי שלושה חודשים הוא אומר לו שהוא לא מתאים לו?
דניאל סלומון:
כרגע, על מנת שהוא לא יישאר ללא עובד, התוצאה היא שנכנסים עוד ועוד עובדים, וזה מה שגורם להיצף.
היו"ר משה שרוני:
קוראים לזה בעברית קלה טמטומציה.
דניאל סלומון:
נכון. לכן יש שיטה חדשה.
שלי יחימוביץ:
במסגרת הנוהל החדש, אחד הדברים המרכזיים והטובים בו, שאותם מתווכים לא יביאו אוטומטית עובד מחוץ לארץ ויגזרו על זה קופון של 10,000 דולר אלא קודם כל יהיו מחויבים למצוא עבודה לעובד הזר שכבר נמצא בארץ. זה הנוהל החדש שאני מדברת עליו והוא פותר את אותה בעיה. כלומר, אם הם מוצאים עבודה לעובד הזר שכבר נמצא בארץ, מן הסתם כבר לא צריך לגרש אותו ומן הסתם כבר לא צריך לייבא עובד אחר. שוב אני חוזר לעניין שבאותו חלון זמן אני מבקשת מכם למנוע את הגירוש, פשוט כדי לאפשר לנוהל הטוב הזה להתקיים.
יוסי אדלשטיין:
צריך להבין שגם בשיטה החדשה, יבואו להירשם גם העובדים וגם המעסיקים בתוך הלשכות האלה. שום לשכה לא תקלוט לתוכה עובדים ללא שיהיה להם מולם מעסיק.
שלי יחימוביץ:
ואם המעסיק נפטר?
יוסי אדלשטיין:
אם המעסיק נפטר, העובד נשאר פנוי בתוך הלשכה. את מדברת על קבוצת עובדים שישנה כרגע, שעליהם אתם מדברים ומבקשים לא להרחיק אותם.
וילמה מאור:
יש לכם נתונים לגביה?
יוסי אדלשטיין:
לא, אין לי נתונים לגביה.
וילמה מאור:
הרי משרד הפנים הוא זה שנותן את האישורים.
היו"ר משה שרוני:
את דורשת יותר מדי ממשרד ממשלתי.
יוסי אדלשטיין:
לכן אני אומר שהקבוצה הזאת שכרגע נמצאת כעודף לכאורה, שלא מוצאת תעסוקה למרות שנתנו לה את האפשרות במשך שלושה חודשים – וזו ההתחייבות שלי לבג"ץ, לתת לכל עובד, גם אם הוא לא בא אל משרד הפנים לקבל את אשרת התייר לכאורה, אני מאפשר לו שלושה חודשים למצות את הזמן ולחפש מעסיק. אדם שלא מצא את המעסיק היום, הוא גם לא ימצא כי הלשכה הזאת תרשום עובד אם יהיה לה למי להציע אותו, אבל היא לא תרשום אותו סתם אצלה במלאי כדי להחזיק אותו אצלה במלאי.
שלי יחימוביץ:
היום הלשכה בכלל לא עוסקת בהשמה של עובדים, כי היא לא מחויבת על פי חוק. אין לה תמריץ לעשות את זה, מה עוד שהיא יכולה לייבא עובדים חדשים ולגזור קופון.
יוסי אדלשטיין:
לא, הם לא יכולים לייבא.
שלי יחימוביץ:
הם כן יכולים. למה הם לא יכולים?
יוסי אדלשטיין:
אי אפשר לייבא באופן חופשי.
ירון בן-גרא:
אם העובד לא עובר בעלות, הם לא יכולים לייבא.
שלי יחימוביץ:
אני רוצה למחות על המשפט עובר בעלות.
ירון בן-גרא:
אם הוא לא עובר למעסיק אחר בצורה חוקית, הוא לא יכול להיכנס למשרד הפנים ולייבא עובד.
יוסי אדלשטיין:
אם ההיתר של המעסיק לא פנוי היום, אי אפשר לייבא עובד אחר. אנחנו הרי לא רוצים להשאיר את הקשיש או את הנסעד לבד, ולמרות שהעובד לכאורה עזב אותו, נטש אותו, התפטר, אנחנו מאפשרים לו בזמן הנתון לקבל עובד מתוך הארץ. רק אם העובד הקודם שלו הסדיר את מעמדו אצל מישהו אחר, אצל מעסיק אחר באופן חוקי, אנחנו מאפשרים לו להביא עובד חדש.
שלי יחימוביץ:
ללשכה אין אינטרס למסמס את ההעסקה מחדש של העובד בארץ כדי לאפשר יבוא?
יוסי אדלשטיין:
לא. אם היא תמסמס, היא פוגעת במעסיק. אם היא תמסמס את ההעסקה החדשה שלו, המעסיק הקודם לא יוכל לרשום עובד חדש.
שלי יחימוביץ:
למה? ברגע שהוא יגרש אותו, הוא יוכל לייבא עובד חדש.
יוסי אדלשטיין:
לא.
שלי יחימוביץ:
ברגע שהוא יגרום לגירוש שלו.
יוסי אדלשטיין:
לא. בהחלטת ממשלה כתוב שעובד שיצא שלא כחוק ממדינת ישראל בצו הרחקה, המעסיק שלו לא מקבל עובד תמורתו מחוץ לארץ.
שלי יחימוביץ:
מה זאת אומרת יצא שלא כחוק? הוא יצא כחוק.
יוסי אדלשטיין:
אחד שאני מרחיק אותו בצו הרחקה, המעסיק לו בכל התחומים לא זכאי לעובד מחוץ לארץ אלא הוא יכול לקבל עובד מהארץ. זה כתוב בהחלטת ממשלה. זאת אומרת, הוויזה שלו מתפנה לעובד בארץ מקומי ולא מחוץ לארץ. לכן אני אומר עוד פעם, הקבוצה הזו שישנה כאן היום, שלהערכתי מחפשת מעסיקים כבר הרבה מעל שלושה חודשים והיא לא מוצאת, לא תיפתר להם הבעיה במטה קסם בשיטה החדשה. מה שאתם אומרים כאן זה כאילו שאתם אומרים שניתן להם עכשיו להישאר פה עוד חודשיים-שלושה ושבינתיים יעבדו בניקיון כי הרי הבן-אדם הזה צריך לחיות ממשהו. אם הוא לא עובד בסיעוד, ממה הוא יחיה? הוא ינקה בתים.
ירון בן-גרא:
אני מעמותת חברות כוח אדם פרטיות.
שלי יחימוביץ:
תיארתי לעצמי, לפי סגנון הדיבור.
ירון בן-גרא:
אני רוצה לומר לך שישיבה שמתכנסת ללא מספרים, אני לא מבין למה עשינו את הדרך.
היו"ר משה שרוני:
לא צריך לשאול אותך אם לכנס ישיבה או לא.
ירון בן-גרא:
קו לעובד יכול לומר לנו כמה אנשים יושבים בכלא היום?
היו"ר משה שרוני:
אל תעני לו. כאן אין שאלות ותשובות. אצלך בחברה תוכל לעשות ישיבה כזו כדי לדון בכל מה שאתם רוצים, אבל לא כאן.
ירון בן-גרא:
סליחה. רק להוסיף למה שנאמר כאן. אי אפשר לשחרר עובדים עכשיו לשלושה חודשים ולקחת אותו לקשיש כי הוא נקשר אליו. אי אפשר שלקשיש היום יהיה עובד אחד ולמחרת יהיה לו עובד אחר.
שלי יחימוביץ:
מי מדבר על זה? אף אחד לא העלה את זה.
ירון בן-גרא:
אתם רוצים להוציא עובדים למספר חודשים.
שלי יחימוביץ:
לא. אתה ממש לא מבין על מה הדיון.
היו"ר משה שרוני:
אני מצטער, אתה לא מבין את הנושא.
שלי יחימוביץ:
כנראה לא הקשבת.
היו"ר משה שרוני:
יש לי הצעה. הוועדה תקבל את בקשת קו לעובד עד שמשרד התעשייה יעשה את כל ההסדר החדש.
שלי יחימוביץ:
אנחנו צריכים לפנות למשרד הפנים בעניין הזה.
היו"ר משה שרוני:
אנחנו נפנה למשרד התעשייה ולמשרד הפנים ונבקש לעצור את כל הנושא של הגירוש.
שלי יחימוביץ:
אדוני היושב-ראש, אם אפשר גם לבקש מהם שאנחנו נפעל בדחיפות ונבקש מהם לפעול בדחיפות, כי מונח כאן גורל של אנשים.
היו"ר משה שרוני:
ניסוח המכתב יהיה כפי שאת אומרת, שהמשרדים יפעלו ויפעלו כמה שיותר מהר כדי להסדיר את כל הנושא בצורה הטובה ביותר. אני חושב שצריך לשבת בצורה רצינית ביותר כדי לתת הגנה על כל העובדים הזרים שנמצאים בארץ, כדי שלא יצאו מכאן עם הרגשה שזו מדינה שלא מבינה מה זה מוסר ולא יודעת מה זאת הומאניות. קיבלתי פניות מהמון ארצות מהן מגיעים העובדים ואני חושב שזו תעודת עניות למדינה שזקוקה לעובדים כאלה אבל מתנהגת בצורה כפי שהיא מתנהגת. אנחנו יותר גרועים מההתנהגות אל העבדים שהיו באמריקה ואני אומר לך זאת במלוא הכנות. אני לא מדבר על חברות כוח האדם ועל הקבלנים כאשר הכול הוא מתחת לכל ביקורת. במזרח אירופה למדו מאתנו והם מייבאים עכשיו עובדים מהודו. בולגריה ורומניה מייבאות עבדים מכל הארצות בה בשעה שאזרחי בולגריה ורומניה עובדים אצלנו. כך אנחנו נראים, אבל הם למדו מאתנו ואנחנו נחשבים למדינה נאורה ותרבותית.
שלי יחימוביץ:
יפה דיברת אדוני היושב-ראש.
טל דגן:
אנחנו מברכים כמובן על החלטת הוועדה, אבל אני רוצה להוסיף עוד משהו פרקטי. הנוהל מדבר על הקמת מאגר של משרד התעשייה, בו כל עובד שלא יכול למצוא עבודה יוכל להירשם ואותן לשכות יוכלו לפנות לפני שהן מביאות עובדים אחרים מחוץ לארץ ולמצוא עובד מתוך המאגר. אני חושבת שמכיוון שעומדים להפעיל את הנוהל, היה נכון להקים את המאגר כבר היום. כל עובד שנמצא במעצר או שמגיע אלינו, נוכל להפנות אותו, הוא יירשם והלשכות יפנו לשם.
שרה לוי:
אני רוצה לחזק את ההחלטה מנקודת ראות של האדם הזקן. לוקח זמן לעובדים הזרים שמגיעים לארץ לתקשר בעברית ואלה שכבר נמצאים כאן, הנושא של הקשר הוא מאוד חשוב. מעבר לכל הסוגיות שהועלו כאן, אני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד חשוב כי מי שנמצא בארץ, הוא כבר יודע קצת לתקשר עם האדם הזקן וזה גם היבט שצריך לקחת אותו בחשבון. לכן ההצעה הזאת מבורכת.
וילמה מאור:
משרד התעשייה יכול להתייחס לעניין אפשרות הקמת המאגר לאלתר?
נטע ברנר-נאור:
כן. אנחנו מדברים על השיטה החדשה.
וילמה מאור:
השיטה החדשה אומרת שיוקם מאגר במשרדים, אבל השאלה אם משרד הפנים יכול כבר עכשיו להקים את המאגר.
יוסי אדלשטיין:
משרד הפנים לא מקים מאגר אלא הוא מוקם במשרד התעשייה.
נטע ברנר-נאור:
המאגר הוא של משרד התעשייה, אבל הוא יהיה בד בבד עם הפעלת השיטה החדשה.
היו"ר משה שרוני:
למשרד הפנים יש תפקיד אחד והוא הוצאת העובדים מהארץ.
נטע ברנר-נאור:
הלשכות הפרטיות אמורות למצוא את העובדים מהמאגר. כיום, מאחר שאין חובה על הלשכות הפרטיות, לא הפעלנו את השיטה. המאגר יוקם אם השיטה תשונה.
יוסי אדלשטיין:
אם העובד יהיה רשום במאגר, איפה הוא יירשם?
קריאה:
באותו מקום שהוא יירשם אחרי שהשיטה תפעל.
נטע ברנר-נאור:
זה קצת מסובך.
שלי יחימוביץ:
זה כל כך פשוט.
נטע ברנר-נאור:
זה לא כל כך פשוט משום שזה צריך להיות עם הפעלת השיטה. מה שקורה היום זאת לא תקופת ביניים. בתקופת ביניים לצורך אי הגירוש, אני מסכימה אתכם אבל זאת לא תקופת ביניים והיום הם עדיין מחפשים בעצמם או באמצעות לשכות פרטיות שעושה זאת בהתנדבות, כי ללשכה הפרטית אין חובה למצוא להם מקום עבודה. היום עדיין העובדים הזרים אמורים למצוא לעצמם מעסיק ואם יוקם היום המאגר, איזו חובה תהיה ללשכה פרטית? הרי כל הרעיון של המאגר הוא שתוטל חובה על הלשכה הפרטית ואם היא תרצה להביא מחוץ לארץ, יאמרו לה שיש במאגר כך וכך עובדים ושהיא צריכה להשתמש במאגר הזה.
היו"ר משה שרוני:
אני לא מבין דבר אחד. למה אני צריך לתת לחברת כוח אדם או למתווך את האפשרות להביא לכאן עובדים חדשים כאשר יש כאן עובדים והם לא עובדים? נקודה. זה הדבר הפשוט ביותר אבל כנראה שכאן יש כל מיני דברים שאנחנו לא יודעים עליהם.
נטע ברנר-נאור:
כיום אנחנו לא נוכל לחייב את הלשכה אלא רק בעוד חודשיים נוכל לחייב אותה.
טל דגן:
אפשר לתת פרסום בתקשורת על כך שיוקם מאגר ומעסיקים שיהיה להם חשוב לפעול באופן מוסרי יוכלו לחפש קודם עובדי סיעוד מתוך המאגר. מדי פעם גם אנחנו מקבלים פניות. אנחנו הרי לא יודעים מי כל העובדים שמחפשים עבודה. אפשר גם שעובד סוציאלי ייפגש עם אותם עובדים ויעמוד על כישוריהם, איזה שפות הם דוברים וכולי. זה לא צריך להיות מסובך. המשרדים הם אלה שיש להם את הידע, את המידע ואת היכולת להקים מאגר כזה.
נטע ברנר-נאור:
אני מסכימה אתך. יהיה מאגר, אבל זה לא יהיה מאגר בו אפשר יהיה להשתמש.
שלי יחימוביץ:
תוכלו לשקול את ההצעה הזאת?
נטע ברנר-נאור:
כן.
היו"ר משה שרוני:
תודה רבה.
שלי יחימוביץ:
תודה רבה אדוני היושב-ראש.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00