פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ' בסיוון התשס"ז (6 ביוני 2007), שעה 09:00
ס ד ר ה י ו ם:
ישיבת פתיחה עם שר הרווחה וסקירה על פעילות משרדו
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
דוד אזולאי
נדיה חילו
ואסל טאהא
רן כהן
יורם מרציאנו
מרינה סולודקין
מוזמנים:
השר יצחק הרצוג - שר הרווחה והשרותים החברתיים
נחום איצקוביץ – מנכ"ל משרד הרווחה
מנחם וגשל – מנהל אגף לשרותי תקון ונוער מנותק משרד הרווחה
מוטי וינטר – מנהל אגף שרותים חברתיים ואישיים משרד הרווחה
ד"ר שלמה אלישר – מנהל אגף שיקום, משרד הרווחה
קותי צבע – מנהל אגף מחקר משרד הרווחה
עו"ד בתיה ארטמן – לשכה משפטית, סגן בכיר ליועץ משפטי משרד הרווחה
חנן פריצקי – מנהל אגף תקצוב משרד הרווחה
חיה עמינדב – מנהלת האגף לטיפול באדם המפגר משרד הרווחה
נחום עידו – דובר וממונה פניות הציבור, משרד הרווחה
תמר סלימן – סמנ"כלית בכירה למנהל ומשאבי אנוש משרד הרווחה
אבנר זקן – סגן מנהל האגף לטיפול באדם המפגר, משרד הרווחה
עידו בנימין – משרד הרווחה
עו"ד שי סומך – מח' ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים
עו"ד מוריה בקשי – הלשכה המשפטית משרד המשפטים
יאיר זילברשטיין – רפרנט רווחה משרד האוצר
עו"ס פרחיה בקר – בי"ח ברזילי
דורון יהודה – חבר הנהלה ארגון הגג של ארגוני הנכים
יואל בקר – חבר ארגון הגג של ארגוני הנכים
יעקב כהן – ועד הפעולה של ארגוני הנכים
פרחיה בן זקן – ועד הפעולה של ארגוני הנכים
מרדכי רון – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
נתן לבון – יו"ר כן לזקן
טוביה מנדלסון – אש"ל – מנהל ההוצאה לאור
שלומית אשרי – שתי"ל
רונית הד – שתי"ל
מיכל פרג – איגוד לשכות המסחר
אבישג שחם – איגוד לשכות המסחר
זכריה עודד – עמותת חברות הסיעוד
עו"ד רות דיין מדר – אקי"ם ישראל
יוסי מלכה – מנכ"ל אקי"ם ישראל
רן מלמד – סמנכ"ל עמותת ידיד
טל קרמר-ודעי – מנכ"לית מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית
עו"ד איל דרורי – מנכ"ל משען
איציק כהן – משנה למנכ"ל משען
הילה גולדמן – עמותת חברות הסיעוד בישראל
אבנר עורקבי – דובר עמותת ענב"ל (עמותת נפגעי ביטוח לאומי)
יעקב כהן – עמותת ענב"ל
ברכה ארג'ואני – יו"ר הארגון לזכויות הדיור
רוני שכטר – יו"ר מטה מאבק הנכים
ישראל שיינגרט – מנכ"ל מטה מאבק הנכים
שלום דלוגץ – יו"ר מטה מאבק הנכים
מלי גרינברג – הסתדרות עובדי המדינה
רונן חיה – ארגון נכי פוליו בישראל
נזים ריאן – ארגון מוסאווה
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
רשמה:
מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ
ערכה:
שלי עשהאל – חבר המתרגמים בע"מ
ישיבת פתיחה עם שר הרווחה וסקירה על פעילות משרדו
היו"ר משה שרוני:
בוקר טוב, אדוני שר הרווחה והשירותים החברתיים, חברי כנסת, צופים, אורחים מכובדים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
אני מקבל בברכה את שר הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת יצחק הרצוג. זו ישיבה ראשונה שלך בוועדה ואני רוצה לאחל לך הצלחה במחוייבות שלקחת על עצמך לנהל משרד הנושא בחובו קשיים כה רבים. אני רוצה להודות לך על התייחסותך הרצינית לנושאים שכבר הספקנו להעלות בפניך ואני מקווה שאכן שיתוף הפעלה המסתמן ימשיך לכל אורך הדרך.
נותרו מספר נושאים פתוחים, שאותם אני מבקש להעלות בפניך בפתח הישיבה מתוך כוונה שיכללו בסקירה שלך בפני הוועדה:
1. מדיניותך בעניין הפרטת הפנימיות הממשלתיות לבעלי פיגור שכלי.
2. המחסור החמור בפקידי סעד לסדרי דין ועובדים סוציאליים ומפקחים.
3. חברת המשקם, מה דעתך בנושא זה.
4. היערכות המשרד לשעת חרום – אלו לקחים הופקו במלחמת לבנון השנייה, האם נקבעו נהלים חדשים, איזה מענה נותן המשרד לשדרות בימים טרופים אלה.
5. פורסם בתקשורת כי בכוונתך לדחות יישום הפרוייקט הנסיוני שאושר בחקיקה המאפשר תשלום גמלת סיעוד בכסף ישירות לידי הזכאים.
במהלך יישום התכנית אמור המוסד לביטוח לאומי לערוך מחקר לשם בחינת יעילותה של התכנית הנסיונית והשפעתה על ציבור הזכאים. אני רוצה להזכיר שהתכנית הנסיונית מיועדת רק לזכאים לגמלת סיעוד, אשר יש להם מטפל צמוד ומקבלים שירותי סיעוד ברוב שעות היממה. לפחות שישה ימים בשבוע. לפי מיטב זכרוני התכנית היתה צריכה כבר לצאת לפועל ובעצם באי יישומה יש משום התעלמות מן המצב החוקי הקיים.
בסוף הפתיח שלי, אני מבקש לברך אותך על היוזמה המבורכת שנטלת להקמת ועדה בין משרדית לבחינת סוגיית אחריות המדינה להבטיח קיום אנושי בכבוד לאזרחיה. אשמח אם הממצאים שתגיע אליהם אותה ועדה יוצגו בפנינו.
כבוד השר, הבמה לרשותך.
השר יצחק הרצוג:
בוקר טוב לך אדוני היושב ראש, לחברי הוועדה, לצוות הוועדה, לאורחות ולאורחים הנכבדים שנמצאים כאן היום.
אנחנו נחלק את ההתייחסות שלנו לשניים, לב ההתייחסות תהיה מצגת שיציג מנכ"ל המשרד מר נחום איצקוביץ, שברכותיכם אליי עוברות גם אליו, שכן הוא הצטרף למשרד מעט אחריי, ובנוסף לכך אני אתייחס גם להערות הספציפיות של אדוני היושב ראש ושל חברות וחברי הוועדה.
העלית אדוני היושב ראש מכלול של נושאים, אנחנו גם קיימנו על כך דיונים אתה ואני ביחד.
לגבי שני נושאים שהם בעלי דחיפות מיידית אני אתייחס בפתיח של דבריי. לגבי שדרות, בשדרות המשרד עושה מאמץ ניכר מאוד, ובאופן יחסי אני חייב לומר שיש שביעות רצון רבה מאוד הן מפרנסי העיר והן מהאזרחים, הן בשדרות והן בעוטף עזה.
רק השבוע הותקנו שני חדרי בטחון בלשכת הרווחה, שפועלת עכשיו כמוקד חרום עשרים וארבע שעות ביממה, כך שיש את ההתייחסות לצרכים המיידיים, יש תיגבור של עובדים סוציאליים, יש מענה מיידי בכל ארוע, יש התייחסות מלאה לתשתיות הרווחה ביישובים הללו.
זה לא מונע באמת מתחושת התסכול והמרירות שקיימת בקרב התושבים בשל הנסיבות עצמן, אני חייב לומר אדוני היושב ראש, ותסכים איתי, שעובדי הרווחה באזור שדרות הם חוד החנית היום של השירותים החברתיים בישראל, הם נמצאים ממש במצב של עמידה, הם הדגל של מדינת ישראל ואנחנו נותנים להם גיבוי מלא לעבודה הפנטסטית שלהם בשעת המצוקה.
לגבי עניין חוק הסיעוד, החוק הזה שהתגלגל הרבה מאוד זמן הועבר באופן יחסית פתאומי, ברגע האחרון ערב כניסתי לתפקיד. אנחנו כמשרד הרווחה והשירותים החברתיים לא היינו מעורבים בהכנת המתווה של הניסוי, ואתה תסכים איתי שאנחנו חייבים להיות אחראים מאוד ורגישים מאוד לטובת הקשיש בניסוי כזה. לכן אחרי דיונים וחוות דעת גם מתוך הגורמים המקצועיים במשרד, ולאחר ששמעתי גם הרבה התייחסויות, לרבות מהעובדים הסוציאליים שהביעו התנגדות וגורמים נוספים ממרכז השלטון המקומי ביקשתי לדחות את הניסוי בשלושה חודשים כדי להפעילו בתחילת ספטמבר.
אני חייב לומר שכאשר אנחנו מסבירים מדוע, כשאין לנו קריטריונים ברורים ואין לנו תשתית מובהקת למצב שבו בסופו של דבר עלולים להינזק אינטרסים של קשישים, אנחנו חושבים שראוי להפעיל את זה אחרי שהעסק מתואם לחלוטין בצורה מלאה עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. אנחנו נגיע לשאר הנושאים בפרוטרוט, אני אבקש מהמנכ"ל להציג, אני אומר רק שתי הערות פתיחה למצגת.
אדוני היושב ראש, יש מצוקה קשה מאוד בכל מה שקשור בסוגיות כוח האדם של השירותים החברתיים, כמות הדרישות והצרכים, בניגוד לצפוי במדינה מודרנית, הכמות עולה. יש דרישות שאני קורא להם מאפיינים של העידן המודרני, זה יכול להיות אלכוהוליזם, סמים, אלימות במשפחה, ויש גם מאפיינים שאולי לא היו מצופים, כמו עלייה באוטיזם ועלייה בנכויות אצל ילדים שיש לכך הסברים מפורטים שלא נלאה כרגע את כל הצופים והמשתתפים.
לכן המערכת צריכה להתאים את עצמה באופן מלא לנסיבות המשתנות. מה שאנחנו מוצאים מנגד הוא שחוקים שעוברים בכנסת ובוועדה הזאת, היות שהם לא לוקחים בחשבון מרכיבי כוח אדם, אנחנו נמצאים היום בהפרות חוקים. אנחנו נמצאים היום במצב שאין פקידי סעד לסדרי דין ופקידי סעד לחוק הנוער, ואין קציני מבחן למבוגרים ואין עובדים סוציאליים בלשכות או במקומות אחרים כנדרש.
למרות שיש מלים עלי ספר שנכתבו בחוקים, אנחנו לא באמת עומדים בכל הוראות החוקים הללו. וזה אחד הדברים שאני מבקש את גיבוי הוועדה בעניין הזה, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאנחנו נוכל לעמוד בהוראות החוקים שנחקקו עד כה ושחוקים עתידיים יקחו את האלמנטים הללו בחשבון, לבל נימצא בסוף מגחכים את עצמנו.
המצב הוא מאוד קשה, שנשיאי בתי משפט מחוזיים בכל רחבי הארץ פונים אלי טלפונית וכותבים: כאשר יש אלפי תסקירי מבחן שבכלל לא מטופלים ומעוכבים חודשים על חודשים הרי אנחנו מבינים שיש פה ליקוי מאוד משמעותי, עד כדי כך שבית המשפט המחוזי בנצרת לאחרונה ביקר אותנו על כך שאנשים אולי נעצרו שלא כדין בגלל שחיכו חודשים לקבלת תסקיר, בכל מה שקשור ליחסים בתוך המשפחה. לכן זה נושא מאוד מהותי שאני מבקש שהוועדה תשים אותו לדיון, תזמן את כל המשתתפים, את כל השחקנים, שנדע לאשורו את המצב.
נושא שני, אנחנו מטפלים במכלול נושאים, מעבר לתשתית הבסיסית. אנחנו מטפלים בסוגיות שנוגעות לקידום דו"ח לרון ושילוב נכים בתעסוקה, בכל נושא האדם עם פיגור שכלי, בכל מה שקשור לניצולי השואה, בכל מה שקשור ברפורמות בשירותי הרווחה ולשכות הרווחה, בכל מה שקשור לסוגיות שנוגעות הייתי אומר לנישות של הציבור העיוור והציבור החרש-אילם והציבור עם לקויות אחרות בכל המכלול הזה, הן בנושאים של שיקום והן בנושאים של טכנולוגיות וסיוע לגופים כמו איל"ן, אקי"ם ועוד כל הגופים המבורכים הללו, שכולם עושים מלאכת קודש.
חלק מהעניין הוא כמובן הגדרת מערכת היחסים בין המדינה כמדינה לגופים של מגזר שלישי, לקרנות ושותפים פיננסיים שותפים שנותנים מרוחב לבם, זה נושא גדול מאוד לעסוק בו, ואני מתכוון להביא אותו לדיון בוועדת השרים לשירותים חברתיים בראשותי שתעסוק בסוגייה הזאת בכל המכלול.
הערה אחרונה, למגזרי המיעוטים בישראל. אנחנו מוצאים מצב שבו עיקר הקושי של תפקוד לשכות הרווחה היום בישראל הן רשויות מקומיות, שהן לא מתפקדות או שהן נמצאות במצב של פשיטת רגל, והדבר משליך בראש ובראשונה על לשכות הרווחה במגזר הערבי. גם לכך אנחנו נבקש להציע מענה בתקופה הקרובה, ואני אשמח להציג את זה בפני הוועדה.
אני מאוד מודה לך על שיתוף הפעולה, יש שורה של חוקים שנמצאים על המדוכה בוועדה הזאת, וללא עבודתך הנמרצת וחברי הוועדה התשתית החברתית בישראל היתה נראית הרבה יותר גרועה. אז תודה רבה לך.
היו"ר משה שרוני:
אני רוצה להגיד כבוד השר שהמשרד שלך היה שותף מלא בנושא הסיעוד. לא רק שותף, כל הדברים שהם ביקשו נלקחו בחשבון.
השר יצחק הרצוג:
אנחנו נציג את זה בדיון כשנביא את הנושא הזה בפני הוועדה, ממילא נביא אותו.
היו"ר משה שרוני:
כבוד השר, בנושא התקנים, שבע מאות חמישים תקנים חסרים בכל הרשויות. לא רק בערים ומועצות מיעוטים. בכל הערים בארץ, שבע מאות חמישים תקנים, אני חושב שזה לב לבו של נושא הרווחה. ואני לא חושב שהממשלה שאתה חבר בה, לא יהיה דיון רציני מאוד בנושא מילוי התקנים. זו לא תוספת תקנים, זה מילוי התקנים. הוועדה הזו תעשה את הכל ותדון בנושא, ותיתן את כל העזרה כדי לקיים גם את החוקים שישנם.
אני חושב שפעם אחת ולתמיד צריכים לדעת שיש חוסר כוח אדם, צריכים למלא אותו ולא צריכים לחכות לנסים ונפלאות. ואני חושב כבוד השר שאתה בממשלה אתה יכול להעביר הרבה דברים ולהשיג הרבה דברים, שהדרישות שלך הן הכי צודקות. אין דבר כזה כשאיש צודק לא יעשה צדק. וכל העזרה הוועדה עומדת לרשותך בכל העזרה בנושא זה. תודה.
השר יצחק הרצוג:
תודה לך. לפני שאני מפנה למנכ"ל, אני רוצה לציין שנמצאת פה כל הנהלת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ראשי אגפים, מתוך כבוד שאנחנו רוכשים לוועדה. המנכ"ל, משנה למנכ"ל, ראשי אגפים, ראשי התחומים, כולם עושים עבודה יוצאת מן הכלל בתנאים מאוד קשים, של עומסים ומצוקות כמעט בלתי אפשריות.
הערה לפרוטוקול לעניין חוק הסיעוד, ואני מציע באמת שאנחנו נביא את זה לדיון נפרד, היות שעד הראשון ליוני לא גובשו האזורים לפיילוט, והדבר הובא לידיעתי ממש בסמוך למועד הזה, הוחלט על ידי ועל ידי הגורמים המקצועיים, כולל הביטוח הלאומי, להגיש דחייה ליישום החוק עד שיגובשו האזורים. ההחלטה התקבלה במינהלת הביטוח הלאומי ובוועדת הסיעוד של הביטוח הלאומי, מנכ"ל משרדי נחום איצקוביץ מרכז את העבודה מול מנכ"ל הביטוח הלאומי וועדת הסיעוד כדי לגבש את האיזורים ולהפעיל את הניסוי בתקווה בתוך שלושה חודשים, כך שאני חושב שהכל יוכל לבוא על מקומו בשלום.
היו"ר משה שרוני:
כן, אבל דבר אחד שיהיה ברור, אנחנו לא צריכים לקרוא בעיתונות על התכניות.
השר יצחק הרצוג:
זו היתה הדלפה של גורמים אינטרסנטים, שאף אחד מהם לא ביקש מהם להדליף דברים שלא היו על דעתי.
היו"ר משה שרוני:
עובדיך היו יכולים להודיע גם לנו כוועדה, שאנחנו הוצאנו את ההחלטה שהוצאנו.
השר יצחק הרצוג:
אנחנו לוקחים את ההערה בכבוד.
נחום איצקוביץ:
ברשותך היושב ראש, אני רוצה להשלים את דברי השר בנושא שדרות, מעבר לחדרי הבטחון ולתקציבים האחרים אושרה גם לעיר שדרות שיפוץ והקמה של לשכת קבע בתקציב של שני מיליון שקל, שהמכרז כרגע נמצא בהכנה על ידי עיריית שדרות, זה דבר מאוד חשוב, מתוך כבוד ורצון לעודד את העיר שדרות בהתמודדות שלה.
אנחנו ננסה במצגת להבהיר קצת ליושבים כאן וגם לצופים קצת על המשרד ועל התפקידים ועל מה ובמה אנחנו פועלים, וכפי שנאמר כאן הייעוד של המשרד זה להגן, לסייע, לשקם ולאחרונה הוספנו גם לחזק ולהעצים כל אדם, משפחה וקהילה הנתונים בסיכון או בסכנה, משבר זמני או מתמשך ומתקשים למצות את יכולתם עקב מוגבלות, עוני, סטייה חברתית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה או ניצול. התוספת של לחזק ולהעצים היא מאוד חשובה, במיוחד בתקופות של משבר, ואנחנו הרי מצויים בתקופות משבר נקודתיות או מתמשכות כמעט כל עת וזמן.
אוכלוסיות שבהן אנחנו מטפלים הן מגוונות וההיקף שלהן הוא עצום. אנחנו מטפלים באופן ישיר ובאופן עקיף באמצעות לשכות הרווחה של הרשויות המקומיות וגופים נוספים בארבע מאות חמישים ושישה אלף משפחות וכלמעלה ממיליון מאה שמונים וארבע נפשות. אני לא אחזור כאן על הסוגים השונים של האוכלוסיות או הפילוח השונה של האוכלוסיות, אבל כל מגוון האוכלוסיות הנדרשות לשירותי הרווחה נמצאות אצלנו על האובניים ועל הטיפול.
אלא מה, אנחנו גם יודעים לומר שלא לכל אחת מהאוכלוסיות יש לנו מענה מלא. זה מצויין כאן בטבלה. אנחנו גם יודעים לומר אדוני היושב ראש שבחלק מהטיפול באוכלוסיות השונות יש מענה משלים של משרדי ממשלה נוספים, אם זה בריאות או אם זה חינוך, במיוחד בכל מה שנוגע לילדים וכמובן בנוגע לזקנים, זה גם הביטוח הלאומי, אבל המספרים מדברים כאן בעד עצמם.
היעדים המרכזיים של המשרד, כפי שאנחנו סבורים שהם צריכים להיות ב-2007-2008 זה טיפול בילדים ובנוער בסיכון, דו"ח שמיט, מניעה וטיפול באלימות במשפחה ובחברה, סוגייה מאוד קשה, תיכף נראה גם קצת נתונים. מציאת פתרונות ליחידים ולמשפחות החיים בעוני, זו הסוגייה שהשר פירט לגבי אחריות הממשלה, לבטחון מזון או לאי בטחון מזון כפי שקיים, זו סוגייה שנמצאת כרגע על האובניים, הממשלה תביא את אחריותה או את מעורבותה בעניין הזה בתום עבודת הוועדה.
שיפור יכולת המשילות של הממשלה קשורה לכל מה שפירט כאן השר באשר לנושאים מגוונים שעומדים על סדר יומנו, החל ממשבר שמתרחש בדרום או בצפון, באיזו מידה הממשלה ערוכה לתת מענה מיידי לפני שגורמים פרטיים ואחרים, שלא כאן המקום לציין את שמם, נכנסים למעורבות שמעמידה את יכולת משילות של הממשלה בסימן שאלה, וגמור בכך שכפי שפירט השר יש לנו בעייה מבנית, מהותית, מתמשכת, בפערי כוח אדם ותקציב, ביכולת שלנו לממש את המשילות של ממשלת ישראל והמדינה לקיום החוקים והתקנות, אנחנו נפרט את זה גם יותר מאוחד אם נידרש לכך.
אלה דברים מאוד חשובים שצריך לשים אותם על השולחן. הכרסום הזה ביכולת המשילות של המדינה בתחומים שבתחום האחריות הם נושאים מאוד חמורים מבחינתה של המדינה. אנחנו רוצים לפתח ולהמשיך לפתח שירותים קהילתיים, לכן אמרנו גם שסוגיית ההעצמה של הקהילות היא חשובה ביותר, כל האוכלוסיות חשוב להעצים אותן, על המגוון הרחב של קיומן בחברה הישראלית.
סוגיית המצב הקשה של ניצולי השואה איננה צריכה להיות סוגייה שעולה אך ורק כאשר אנחנו מגיעים לערב יום השואה. זו סוגייה קשה מאוד אדוני היושב ראש, אני מקווה שהוועדה קיבלה את הדוח של המשרד, הדו"ח הבין משרדי בנושא הזה. עבדנו בלחץ גדול מאוד על מנת להמציא דו"ח שייתן מענה כולל ורחב ומכובד.
נכון לרגע זה, הדו"ח עדיין לא אומץ על ידי ממשלת ישראל, ומתנהל דיאלוג, גם עם אגף תקציבים וגם עם משרד ראש הממשלה כיצד לממש אותו, בשלבים, אבל אין כל ספק שהאוכלוסייה הזו, שלצערנו היא אוכלוסייה שהולכת ונעלמת, היא בעייתית מאוד וחייבים לתת לה מענה.
הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים היא רפורמה שגם צריכה לתת מענה, גם פנימה וגם בתוך המשרד עצמו, מבחינת קדימויות. אני רוצה לציין כאן, והשר פירט, יש לנו חמישים רשויות מקומיות שאינן יכולות לספק שירותים. לצערי אנחנו כרגע עושים את הסקר המדוייק, ואל תתפסו אותי במספרים, להערכתנו למעלה משלוש מאות אלף אזרחים במדינת ישראל, במיוחד במגזרים חלשים, ברשויות קטנות, במגזר הערבי, במגזר הבדואי ובחלקו במגזר הדרוזי אינן מקבלות שירותים עקב התמוטטות מוחלטת של המחלקות לשירותים חברתיים.
יש מחלקות שבהן העובדים הסוציאליים לא קיבלו שכר מזה עשרים חודש, ואי אפשר לבקש מעובד שלא קיבל את שכרו, אי אפשר לבקש מאתנו לדרוש מהם לעשות מעשה של עבודה מול הציבור הזה. הרפורמה היא דבר מתבקש, ופערי כוח האדם, אדוני היושב ראש, כפי שפירטת, הם גם בתוך המשרד, בהוצאות גדולות , וגם בתוך המחלקות של הרשויות המקומיות. אנחנו מנהלים את הדיאלוג עם השלטון המקומי, אבל צריך לקחת בחשבון שהפער הזה שלא נסגר מזה שלושים שנה צריך לתת לו מענה. גם אם בשלבים צריך לתת לו מענה לפי קדימויות.
השר דיבר על שילוב תעסוקה למוגבלים, דו"ח לרון, ואנחנו גם סבורים שהנושא של החקיקה, וגם כאן השר ציין, אני רק רוצה לומר שחקיקה בין אם היא פרטית ובין אם היא ממשלתית, שאין לה כיסוי תקציבי ואין לה כיסוי במערכת ארגונית ואין לה כיסוי בכוח אדם היא חקיקה לטעמי, יסלחו לי האנשים היושבים כאן, היא נכה ביכולתה לתת מענה מלה ושלם למטרות החוק כפי שנחקקו כאן על ידיכם. צריך לתת מענה כולל, אי אפשר רק לחוקק את החוק בלי לתת את הכלים המתאימים ליישומו. אז אלה יעדים מאוד חשובים ביישום שלנו.
קצת לגבי הבעיות שחלקן פורטו כבר בדבריי קודם. הפערים הגדולים בין תקציב המשרד לבין צרכי החברה והקהילה, גם כאן השר פירט את הצרכים בעקבות שינויים והשתנות וגם בעקבות הצורך במיצוי זכויות של קהילות שונות וחברות שונות, דברים שבעבר נשארו בתוככי הקהילות עצמן ולא יצאו מחוץ לקהילה, היום הם מגיעים לפתחנו ואנחנו צריכים לתת להם מענה. אי מתן מענה כמעט אוטומטי לגידול הטבעי באוכלוסיה, בניגוד למשרד החינוך, שיש לו כמעט מענה אוטומטי בסוגייה הזו, השר פירט ואני לא רוצה לחזור על הקשיים בעמידה בהוראות החוק בשל מחסור במענים תקציביים, זו סוגייה מאוד קשה, ולא נעים לקבל נזיפה מבתי המשפט בסוגיות הללו.
המחסור הגדול בכוח האדם דיברנו עליו, המספרים שלנו הם קצת יותר גדולים אדוני היושב ראש ממה שאתה פירטת. המשרד יצר כלים, אבל לא מספיקים, בנושאים של טיפול במצבי חרום ומשבר. מצבי חרום ומשבר זה לא רק קסמים, זה יכול להיות גם פנדמיה ורעידת אדמה ותאונה, שלא תבוא עלינו, רחבת היקף, ופיגוע שלא יבוא עלינו, ועוד כהנה וכהנה מצבים שיכולים להיות מזדמנים ויכולים להיות נקודתיים ויכולים להיות מתמשכים.
אני באתי למשרד, ואדוני היושב ראש, אין בתקציב המשרד אפילו לא עשרה מיליון שקל למצבי חרום ומשבר, שבאופן זמין ומיידי ניתנים להפעיל מענים מיוחדים, עם הצורך שעולה מעכשיו לעכשיו. אנחנו עושים מאמצים פנים משרדיים, אבל צריך לקחת בחשבון שהממשלה צריכה להתארגן, הממשלה זה אנחנו, על מנת לתת מענים מיוחדים וזמינים, ונעשית כאן עבודה פנים משרדית מאוד רצינית, אם יהיה צורך אני אבקש מהמשנה למנכ"ל שעומד בראש הצוות לפרט בהמשך.
הנושא האחרון שהוא קשור למשרד, מהיות השר יושב ראש מועצת הביטוח הלאומי והשר הממונה על הביטוח לאומי, אנחנו רואים תהליכים מתמשכים של שחיקה בעצמאות הביטוח הלאומי, זה בא לידי ביטוי בתקציב המדינה, היום כמעט חמישים אחוז מתקציב הביטוח הלאומי זה בתשלומים בתקציב המדינה. יש בכך פגיעה, למעשה לא ירחק היום שהביטוח לאומי יהיה מחלקה נוספת בשלטון, ואני חושב שצריך לתת על זה את הדעת. נכון שזה לא קשור ישירות אבל זה קשור לאחריות של השר וגם שלי בסוגייה הזו, כמובן עם מועצת הביטוח הלאומי.
לגבי התפלגות התקציב אני לא רוצה להרחיב את הדיבור, זה מופיע אצלכם במצגת, אתם רואים את ההתפלגות, ואני אעבור הלאה. הסביבה הארגונית שבה נמצא המשרד כמובן זה המוסד לביטוח לאומי, שיש כאן קשר חד ערכי, השלטון המקומי, עמותות ומפעילים פרטיים, גם בסוגיית העמותות והמפעילים הפרטיים הממשלה צריכה לתת את דעתה לאופן ההתקשרות וההעסקה, יש כאן סוגיות קשות מאוד בתחומים האלה עם עירוב של מספר עובדים בתוך המערכת שאינם מקלים על המלאכה, אבל אני חושב שהעבודה עם העמותות היא מאוד חיובית.
יש לנו גם שקופיות עם קרנות שונות מופיעות כאן, וכמובן עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, כפי שמצויין פה. לא לחינם שמנו את האוצר ראשון, ההשפעה של האוצר, אגף תקציבים, חשכ"ל וגם נש"ם היא קריטית על יכולת התפקוד של המשרד. ומימוש דברים גם שהם מוסכמים.
לגבי דו"ח ועדת שמיט, אנחנו רק נפרט כאן שאנחנו שמחים לציין ולהביא כאן שהדו"ח עובר לריכוז וניהול על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. עד אתמול, שלשום, ההנהגה או הריכוז של הדו"ח הזה, שעוסק באוכלוסיות בסיכון, ילדים ונוער, היה במשרד רוה"מ. אני שמח שהשר הצליח להעביר את זה לאחריות שלנו, בשיתוף מלא, שותפות מלאה עם משרד הבריאות וכמובן משרד החינוך.
אנחנו מקווים שנביא איזו שהיא בשורה למימוש הדו"ח, אתם רואים כאן את היקפי התופעות הקשות של ילדים ונוער שסובלים מהתעללות, אלימות הורים, תקיפות מיניות וילדים ונוער מנותקים. אלה נושאים מאוד קשים, אם נטפל בהם נכון היום נצליח לחסוך גם משאבים וגם כאבים לחברה הישראלית אחר כך.
הטיפול בילדים ובנוער, רק בראשי פרקים, המענים כפי שאנחנו מפרטים הם החל מהגיל הרך כמובן, מפרוייקט של התחלה טובה, וגמור במרכזים להורים וילדים. המענים הנדרשים כאן הם בהיקפים מאוד גדולים. ודו"ח שמיט נכון לרגע זה מוסכם על תקציב מערכתי לשנתיים, לשלושת המשרדים, כמאתיים מליון שקל בשנה.
אין כל ספק שאנחנו, אם רוצים לעשות מעשה ארוך טווח, צריך להכניס את זה בבסיס התקציב ולמצוא דרך לפרוש את זה לטווחים ארוכים יותר, כי אם רוצים באמת ובתמים לקבל גם תוצאות, פרוייקט בן שנתיים, יהיה מוקדם מידי לקבוע את הצלחתו. כמובן יש חשיבות מאוד גדולה למהלך הזה. אנחנו גם עוסקים בדו"ח הזה אך ורק בארבעים עד חמישים רשויות מקומיות. כמובן יש למעלה ממאתיים שישים וחמש רשויות והתופעות הללו קיימות בכל הרשויות כולן.
הנושא של האלימות, זו תופעה קשה מאוד, דובר על נושא האלימות רבות, גם כאן וגם במקומות אחרים, על מאה חמישים אלף נשים מוכות, וכל שנה נפתחים כחמשת אלפים תיקי אלימות במשפחה, ויש גם לא מעט זקנים שסובלים מאלימות, ולצערנו גם חלק מהם התעללות בתוך המשפחה וניצול של זקנים על ידי המשפחה עצמה ובני משפחה אלה תופעות קשות שאנחנו צריכים לתת עליהן את הדעת ועושים את המיטב שיש ביכולתנו. כמובן האלימות בקרב בני הנוער היא תופעה קשה, לצערנו האלימות הזאת גובלת לא אחת במקרי רצח, בפאבים, במועדונים, בקניונים, סף שליפת הסכין היא מאוד נמוכה לצערנו ואנחנו חייבים לאתר את זה ולעשות טיפול כוללני בסוגייה הקשה הזו.
המענים לטיפול באלימות הם מענים שצריך לפתח אותם, החל ממרכזים לטיפול באלימות במשפחה, מרכזים לטיפול באלימות בזקנים, מקלטים לנשים מוכות שאינם נמצאים די ואינם נמצאים מספיק ואני רוצה לציין שבמגזר המיעוטים יש בסך הכל היום שני מקלטים, ויש מקלט אחד מעורב, כמובן שצריך לפתח את השירות הזה.
בעבר זה לא היה בנדרש, לא שהתופעה לא היתה קיימת, רק הצורך והיכולת והחשיפה של נשים בסיכון במגזר הערבי הן באות לידי ביטוי היום בצורך שלהן לחפש מקלט, בעבר זה נסגר בבית מה שנקרא. ואין כל ספק שהמספר של ארבעה עשר מקלטים לנשים מוכות הוא אפס קצהו, אני לא אפרט כאן את הדברים שקשורים לקציני מבחן, דברים שקשורים לחסות הנוער, והפערים הקריטיים באכיפה.
אנחנו מדברים על רפורמה ברשויות המקומיות, דיברנו על הצורך, למעשה משנות החמישים עם תחנת ביניים לשנות השמונים כמעט ולא בוצעו רפורמות משמעותיות, ויש צורך לעשות רפורמה גם ברמת התפקוד ברשויות המקומיות וגם ברמה של הקשר בינינו, בין המשרד לבין הממשלה לבין השלטון המקומי. אנחנו מטילים הרבה מטלות על השלטון המקומי ולא תמיד נותנים להם את החכות או לא תמיד נותנים להם את המשאבים הנדרשים.
שוב, הנושא של החקיקה בהעדר מקורות זו בעיה מאוד חשובה שצריך לדון בה. אנחנו יודעים שאין שיוויון גם, מבקר המדינה פירט וציין שאין שיוויון באספקת השירותים והרפורמה חייבת לייצר לא את השיוויון התיאורטי אלא את השיוויון המעשי באספקת השירותים, ולכן יש תהליך של חקיקה בנושא הזה, או הכנת חקיקה במשרד. היועצת המשפטית מרכזת את הנושא הזה. אבל גם הרפורמה הזו היא מתבקשת ואנחנו מקווים ב-2008 לרוץ עם הסוגייה הזאת.
העומס העצום של העובדים והמחסור במשאבים והנושאים האלה פורטו על ידי השר, אני לא אחזור עליהם.
בנושא של יישום דו"ח לרון, תעסוקת מוגבלים ואוכלוסיות חלשות, אני שמח לומר שיש התקדמות מאוד גדולה. בקרוב הנושא הזה יועבר לשולחנכם, ואני מניח ומקווה שעוד במושב הזה לפני הפגרה נצליח לתקן את חוק הביטוח הלאומי באופן כזה שיאפשר לממש וליישם את דו"ח לרון. יש חשיבות ממדרגה ראשונה לשלב מוגבלים ואוכלוסיות חלשות בנושאי התעסוקה. אנחנו עובדים כאן בשיתוף עם התמ"ת, ואנחנו בוודאי נדווח ככל שניתן וככל שנדרש, אני לא אפרט את המענים הנדרשים, הם מופיעים כאן במצגת.
שיפור יכולת המשילות, דיברנו על זה קודם, השיתוף של המגזר השלישי, השיתוף של הקרנות הוא חשוב, אבל אי אפשר להסכים למצב שבו המגזר השלישי והקרנות הם אלה, בהיותן בעלות המאה והזמינות המיידית של המשאבים והתקציבים, יכתיבו את המדיניות החברתית של ממשלת ישראל. אנחנו מקיימים, מפתחים כרגע את השולחנות המשותפים, מתוך תקווה לייצר את השותפות, אבל זה אומר לחזק את יכולת המשילות שלנו ביכולת אספקת השירותים ומתן מענים באופן מיידי, שאם לא כן נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים שמי שקובע את המדיניות בשירותי הרווחה הוא לא הממשלה.
אני לא אכנס כאן לתוספות התקציב, אני לא יכול שלא לציין, אני לא רואה כאן את אגף תקציבים, הם עזבו אותנו, משה ברסימנטוב היה, תנו לי גם לומר כמה מלים טובות, בכל אופן הצלחנו, המשרד הצליח בשנת 2007 לתגבר בתוספות תקציביות כמעט מאתיים מליון שקל, מותר גם להגיד מלה טובה, גם תודה, למרות הוויכוח הקשה עם אגף תקציבים, סך הכל התוספות התקציביות הן מאה תשעים ושמונה וחצי מליון שקל, זה בהחלט משמעותי. זה לפני דו"ח שמיט. אלה הם פני הדברים, אני בזה אסיים, התבקשתי לקצר ואני מקצר.
היו"ר משה שרוני:
תודה רבה לכבוד השר ולמנכ"ל.
השר יצחק הרצוג:
אני רוצה רק בסיכון, לפני שאנחנו נפתח את הדיון לכמה התייחסויות לסוגיות שהועלו על ידי אדוני, קודם כל נושא הקיום האנושי והבסיסי, אני העליתי את סוגיית התזונה, מה שנקרא בטחון תזונתי, כנושא שאני רואה אותו שעולה הרבה מאוד בתודעה ברמת הפעילות עם מאות אלפי בני אדם, נושא הרעב, בתי התמחוי, סלי המזון, המדינה בכלל לא מעורבת בכך.
אני העליתי את זה כסוגייה ערכית מהותית ברמה הפילוסופית המדינתית והחברתית, כיוון שאני רואה את זה כנושא שהוא לא רק סימפטומטי אלא הוא נושא עמוק מאוד. אני מיניתי ועדה בראשותו של המנכ"ל לפתח גם דיאלוג עם המגזר השלישי, עם הציבור, עם אקדמיה, עם האוצר, כדי לאפיין האם ועד כמה מגעת אחריות המדינה בנושא הזה. ובוודאי נשמח להציג את זה בפני הוועדה.
המשקם, חברת המשקם עושה מלאכת קודש, זו חברה מאוד חשובה, מצד שני היו המון בעיות ברמת הפיקוח על החברה, אנחנו ראשית בתהליך, בתאום עם האוצר, בתהליך של משא ומתן עם החברה, בתקווה שהיא תעמוד בהתחייבויות שלה, כולל שקיפות מלאה לפעולתה, ושנית אנחנו גם בונים את המודל להתקשרות תקינה, כפי שיש התקשרות עם הקרן לשיקום נכים, בתאום עם כל הגורמים העוסקים בדבר.
הנושא של המעונות לאדם המפגר, שהם באחריות המשרד, אני הודעתי שאני מקפיא את התהליך ועושה בחינה מחודשת בדיאלוג מסודר ומוסכם גם עם העובדים, עם ההורים, עם האוצר, עם המנהלים, עם המגזר הציבורי, הפרטי והממלכתי, גם דיברתי על כך בכנס הגדול שהיה השבוע, ואני רוצה בהזדמנות זאת להודות גם לך ירמי נדב וגם לאבנר שהיו שותפים מאוד בארגון הכנס החשוב הזה, שמיקד את כל הצרכים של האדם עם הפיגור השכלי בישראל, וכמובן שאנחנו נדווח לוועדה, כפי שכבר סיכמתי אתך.
דבר אחרון, שהוא ברמת החזון. ברמת החזון יש עבודה, שגם הג'וינט מעורב בה, פרופ' קטן, לגבי איפיון סל שירותים בסיסי. שירותי רווחה בסיסיים. זה נושא שהוא גדול, יש לו גם השלכות תקציביות. אנחנו נעשה עבודת מטה שכבר מתגבשת הרבה זמן ונביא להתייחסות. ותחום שבכלל לא נזכר כאן, היות שהוא כאילו נתפס גם כאן כלא משיק לאחריות המשרד, למרות שהוא באחריות מלאה, והמנכ"ל הזכיר את זה, זה תחום הביטוח הלאומי.
גם כאן אני פועל נמרצות הן לשיפור השרות והתפקוד של המוסד לביטוח לאומי, יש הרבה מאוד תלונות על שרות, אני יושב עליהם מאוד חזק בנושא הזה, על נושא ועדות הערר, היחס לאזרחים, אי אפשר מנגד שלא להתייחס לכך שהמוסד לביטוח לאומי פועל בעומסים גבוהים מאוד, הוא עונה לעשרה מליון פניות בשנה, הוא עוסק במחסור, יש לו מחסור קשה בכוח אדם, יש דמורליזציה בשטח, יש הרבה בעיות ברמת הניהול, וכל אלה ואחרים אני מתכוון להעמיד את המוסד הזה על הרגליים שיחזור לעוצמתו, אני מקווה שהדבר באמת יקבל את גיבוייה המלא של הוועדה. תודה רבה.
דוד אזולאי:
תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה לפתוח בברכה לשר יצחק הרצוג, אני מאחל לו הצלחה, לקחת על עצמך משימה לא קלה, אבל יחד עם זה לקחת לעצמך מנכ"ל שהוא איש שטח, איש עשייה, ואני בטוח שיחד תוכלו להוציא את העגלה הזאת מן הבוץ.
השר יצחק הרצוג:
אני מודה ליורם מרציאנו, שהיה מאוד מעורב בתהליך הזה.
דוד אזולאי:
אדוני היושב ראש, אני שמעתי כאן את הסקירה, אני חייב לציין שאני מתבונן דווקא בעמוד 3, אוכלוסיות הזקוקות לטיפול. אני מגיע למסקנה אחת, בעצם כשני שליש מהאוכלוסיות הזקוקות לטיפול אינן בעצם מטופלות. זאת התוצאה על פי הטבלה שאתם מציגים כאן בפנינו. וזה אומר שאנחנו בבעיה ובמצוקה מאוד קשה.
לא יודע למה בחרת אדוני המנכ"ל לדלג על הדף הזה, כמעט שלא התייחסת אליו, אני מסתכל פה על אוכלוסיות שונות, וישנו סעיף אחד שנקרא עוברי חוק. הייתי מצפה קצת להרחיב את היריעה בקטע הזה של עוברי חוק, למה אדוני מתכוון, מי הם העוברי חוק, כמה המדינה משקיעה בהם, אני מקווה שבהמשך אנחנו נוכל לשמוע בנושא הזה.
הייתי גם רוצה לשמוע מהשר, עברנו טראומה קשה במדינת ישראל לפני שנה במלחמת לבנון השנייה. הצפון סבל קשות, והיום האזור הדרומי, שדרות ועוטף עזה גם כן עוברים טראומה קשה מאוד. הייתי מבקש לשמוע מה בדעת המשרד להתמודד, ישנם היום כבר השלכות חברתיות, נפשיות, על משפחות שלמות.
היו"ר משה שרוני:
חבר הכנסת אזולאי, אני העליתי את הנושא הזה, אתה באת באיחור.
דוד אזולאי:
מתנצל, בכל אופן ברוך שכיוון לדעת גדולים. אני חושב שהנושא הזה חשוב ואסור להוריד את זה מסדר יומנו. אני רוצה גם לפנות לשר ולשאול שאלה, אנחנו מכירים בשנים האחרונות, מאז הממשלה הרעה הקודמת, שנפתחו בתי תמחוי כפטריות לאחר הגשם. האם אדוני השר מתכונן לפעול להפסקת הביזיון הזה?
שמעתי את ההתייחסות אבל אני חושב שהגיע הזמן שהמפעלים הללו, עם כל הכבוד וההערכה, והם עושים עבודת קודש, שלא ישתמע מדבריי שחלילה אני מזלזל בעשייה הברוכה והקדושה, בכל אופן גם מי שלא עושה ודאי יש לו כוונות טובות. לכן אני חושב שהדבר הזה צריך להיפסק. אסור שבמדינת ישראל נמשיך לראות את המחזות הנוראים והקשים הללו של בתי תמחוי לאותן אוכלוסיות חלשות שזקוקות לפרוסת לחם וכדי לקבל את זה הן נאלצות להגיע לאותם בתי תמחוי. צריך להפסיק עם הביזיון הזה. אני חושב שזהו כתם על מדינת ישראל.
הדבר האחרון, ובזה אני מסיים. דיברו כאן על הרשויות המקומיות, שהן הראשונות לעמוד בחזית מול אותו אזרח, הן אם זה אותם נפגעי משפחות, ילדים בסיכון, כל המרעין בישין שאנחנו מכירים, מי שעומד בחזית זה הרשויות המקומיות. אז מצד אחד הן עומדות בחזית, מצד שני אנחנו יודעים על קשיי תקציב שהם נמצאים בהם, ומאידך אנחנו גם רואים עד כמה המצוקה שם גדולה.
האם המשרד מתכונן לתת איזו שהיא עדיפות לאותן רשויות שנמצאות במצוקה, ואני לא מתייחס דווקא לרשויות הערביות, שם באמת המצוקה היא קשה, אבל האמינו לי שישנן רשויות שמתמוטטות כתוצאה מהטיפולים, ובמיוחד בצפון, לאחר המלחמה, ישנן רשויות שכמעט בהרמת ידיים בטיפול באותן רשויות שסבלו מהמלחמה. תודה רבה.
היו"ר משה שרוני:
חבר הכנסת אזולאי, אני מבקש אותך, תגיד לשרים שלך שנמצאים בממשלה לתמוך בשר הרווחה ושרותים חברתיים בכל הדברים שהוא יבקש אותם, ואז אם הם יתמכו בו ואם האחרים אז הוא ישיג את היעדים.
דוד אזולאי:
אני אבקש מהשרים האלה, שגם הם יתמכו בדרישות של השרים שלי וגם בדרישות שלנו. אני מציע לך, אדוני היושב ראש, בוא לא ניכנס לבעיות הממשלתיות, בוא נפתור את הבעיות בדלת אמות שלנו, תאמין לי שהשרים יודעים לעשות את מלאכתם.
היו"ר משה שרוני:
התפקיד שלנו לדאוג לאוכלוסיית מדינת ישראל.
יורם מרציאנו:
אדוני יושב ראש הוועדה, מכובדנו שר הרווחה, אדוני המנכ"ל, צוות המשרד הבכיר, חבריי חברי הכנסת, אורחות ואורחים יקרים. אני כמעט רוצה לברך היום שהחיינו, אני חושב שאחרי הרבה מאוד שנים אנחנו רואים בוועדת העבודה והרווחה שר רווחה במשרה מלאה במדינת ישראל, ולאורך הנתונים הקשים באומץ לב שאתם מציגים אותם באופן ברור, בלי לטאטא את זה מתחת לשטיח. אני רוצה לומר לך כאזרח במדינת ישראל אדוני השר, זה בהחלט מדיר שינה מעיניי ומעיני עשרות אלפי אזרחים במדינת ישראל, משום שהנתונים האלה הם בהחלט פצצה חברתית מתקתקת.
אני חושב שזה כמעט כמו חולה סופני שברגע האחרון הצלחנו להביא איזה שהוא פרופסור שיצליח לטפל בזה, ואני בהחלט מודה לקדוש ברוך הוא שנתן לי את התבונה ואת הכוח, יחד עם העשייה שלי, לבקש ממך אדוני לקחת את תיק הרווחה, כי אני משוכנע שאתה תהיה שר רווחה טוב במדינת ישראל. אני מכיר את הרגישות החברתית שלך, אני עובד אתך הרבה מאוד שנים.
אני גם רוצה לומר, ציין חברי דוד אזולאי, וגם אני בא מהרשויות המקומיות, אני גם בא מלוד. יש פה איזו אנומליה מוחלטת. מי שעומד בחזית מול האזרח אלה הרשויות המקומיות. אבל לצערי הרב בכל הרשויות המקומיות כמעט, וראיתי את זה ברשות המקומית שאיתה אני עבדתי, זה לא עסק פופולרי. לא מעמידים את זה, כמו שקוראים לזה החבר'ה, בפרונט כי זה לא משהו שצריך להתייחס אליו, למרות שהם אלה שעוסקים כמעט בחיי היום יום של האזרח, מהמעון ועד המעון לקשיש, מאז שהתינוק נולד ועד לכתו של הקשיש לעולם האמת.
לכן אני בא ואומר, רבותיי, כשאמרתי פצצה חברתית מתקתקת אמרתי אני ראיתי את זה בעיר שלי, אני רואה את זה בערים הערביות שאני מטייל שם ומבקר שם ורואה את המצוקה הזאת מקרוב. לצערי הרב גם משרד הרווחה וגם משרד ראש הממשלה וגם משרד הפנים לא שמים דגש ולא נותנים מספיק לרשויות המקומיות את הכלים כדי להתמודד ביומיום עם הבעיות של האזרח הקטן, שכמו שאמר דוד אזולאי המקום הראשון שמגיעים אליו זה המקום של הרשות המקומית.
אני עבדתי בעירייה ששם שירותי הרווחה קרסו, לא נשארו שירותי רווחה אדוני השר. לצערי הרב נוצר שם מצב שעובדי רווחה ברחו. אני ראיתי בזמן השביתות של הרשויות המקומיות, והובלתי יחד עם עובדים סוציאליים מאבק, עד פנייה לבג"צ, בעניין שכרם של העובדים הסוציאליים. אני ראיתי עובדים סוציאליים שפנו אליי ואמרו אנחנו עצמנו הפכנו להיות נזקקים, איך נוכל לטפל באותו נזקק. ולכן אני חושב אדוני שתיתן דגש על כל הנושא של שירותי הרווחה ברשויות המקומיות כדי לחזק אותם, כדי שיוכלו לתת פתרונות לתושבים ביישובים.
אני רוצה להתפלל אדוני השר שהמראות שראינו במערכת הבחירות האחרונה של כל המפלגות, כולל של המפלגה שלי, בהם שידורי התעמולה והצילומים שלנו לא יהיו בבתי התמחוי. נכון שהם עושים עבודת קודש, אבל מי שצריך לטפל בעניי ישראל זה ממשלת ישראל וכנסת ישראל, עם כל הכבוד לכל הגופים וכל העמותות שעושות עבודת קודש, מי שצריך לטפל זה אנחנו. ארקדי גיידמק עושה עבודת קודש, האנשים האלה עושים עבודה נפלאה. אבל לא יכול להיות שהם יהפכו להיות הפטרונים שמחליפים את העבודה שצריכה לעשות ממשלת ישראל.
פה צריכה לקום תכנית מקיפה למצבים שאנחנו רואים היום בשדרות, שראינו בזמן מלחמת לבנון השנייה, ואני שמח על כך אדוני היושב ראש שאתה בעצם העלית את הסוגייה הזאת, כי אני שומע הבוקר קולות של מלחמה, אני כל הבוקר פותח את הרדיו ונבהל, ואני לא יודע מה הולך לקרות במדינת ישראל. לכן אנחנו צריכים להיות מוכנים גם למצב הזה, וזה מוטל עליהם.
אני שמח אדוני על ההחלטה שלך, הנבונה והאמיצה, להקפיא את כל נושא ההפרטה של מעונות המפגרים. אני חושב, אנחנו גם קיימנו על כך דיון בסיעת העבודה יחד עם ההורים, אנחנו מכירים את העניין מקרוב, ואני יכול רק לברך אותך אדוני על ההחלטה שלך בעניין הזה.
אני מודה לך אדוני היושב ראש, ואני סמוך ובטוח שתמצא שר שתוכל לעבוד איתו, כי השר יצחק הרצוג הוא שר שמבין עניין.
נדיה חילו:
תודה רבה. אדוני היושב ראש, אדוני השר, אדוני המנכ"ל, עובדי המשרד, חברי יורם לא השאיר קומפלימנטים אבל אני בכל זאת רואה חשיבות מאוד גדולה למשרד הזה, שבעצם לפני הגיעי לכנסת, אני רק שנה, ביליתי שלושים שנה בתחומים השונים שבעצם מיינתם אותם פה בצורה מאוד מקצועית ומאוד ככה מסודרת. עכשיו אני רוצה להצביע על כמה דברים.
יש את הנושא של העובדים הסוציאליים עצמם, ושעובדים במערכות שכבר הופרטו, ובתנאים מאוד קשים. ב-12.6 מתקיים כנס מאוד גדול בעניין הזה בדרום, שאני מוזמנת ואני לא אשתתף, בגלל הנושא של הבחירות, אבל אני נפגשתי עם הרבה מאוד עובדים סוציאליים, וגם באיגוד, מדאיגה אותי התופעה הזאת, אדוני השר, שעובדים סוציאליים היום מועסקים בתנאים מאוד קשים, דרך העמותות.
הם לא מוגנים, אין להם את המטרייה של האיגוד, והתופעה הזאת אני לא רואה שהיא תיבלם, אלא זו תופעה, אם היא לא תתרחב לפחות בתקופה הקצרה היא תהיה תופעה סטטית, שצריך גם לתת את הדעת עליה. אני בעניין הזה באמת שמה דגש חזק, ויש לי הרבה פניות אפילו אישיות של עובדים סוציאליים בעניין הזה, וחשוב מאוד שלא תהיה פגיעה בתנאים, גם אם הם עובדים בעמותות ובשירותים. זה נושא אחד.
הנושא השני לדעתי, זה נושא ההפרטה. התופעה הזאת של ההפרטה, אדוני השר, יוצרת שני דברים. אחד, היא חייבת ליצור איזה מנגנון של בקרה ושל פיקוח ושל אכיפה, שלדעתי המנגנון הזה, בצד פיתוח התופעה והתפתחותה, לא התפתח במקביל איזה מנגנון פרללי שבעצם ייתן את המענה ויפקח על המוסדות המופרטים, ולא תמיד, מה לעשות, אנשים שמנהלים את העמותות הם אנשים לדעתי יש להם את כל התכונות, גם המקצועיות וגם עומד לנגד עיניהם מבחינת סדר עדיפות אינטרס בעל חשיבות ראשון של טובת הקליינטים או טובת האוכלוסיות.
הרבה פעמים האינטרס הזה מיטשטש מול אינטרס כספי כלכלי שהוא לגיטימי, כלומר הוא לא אינטרס פסול, אבל לדעתי הוא לא אמור להיות האינטרס היחיד. ואדוני יושב ראש הוועדה יודע, בשנה האחרונה, כמה דנו במקרים בוועדה עצמה של מעונות כאלה ואחרים של תנאים מאוד קשים, שהופרטו ובעיקר באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, שהן האוכלוסיות הכי חלשות מהבחינה הזאת.
טוב יהיה, אם המערכת הזאת באמת תיתן את הדעת על הנושא הזה ותרחיב את המנגנון של האכיפה, כי זה לא יכול להיות שמתפתח מצד שני שרותים שונים שמופרטים, ובצד זה אין מערכת נוספת, ארגונית, שמתפתחת או תגבור של פיקוח ובקרה מאוד צמודה. אני יודעת כמה יש, נגיד אם אני לוקחת דוגמא אפילו של המעונות וההוסטלים למיניהם שהם מעל חמש מאות, בצד מערך פיקוח של עשרים או עשרים ושלושה אם אני לא טועה, וזה לא יכול לתת את המענה.
אני שאלתי גם מפקחת בעניין הזה, אמרתי לה במקרה הכי טוב, כמה פעמים במהלך השנה האחרונה את יכולה להגיע לפקח על מסגרות כאלה. במקרה הכי טוב זה פעם בשלושה ארבעה חודשים. אני חושבת שזה פשוט בלתי אפשרי לעשות את הנושא הזה.
והנקודה האחרונה שאני רוצה לדבר עליה, שהיא לב העבודה הסוציאלית. זה נכון שיש לנו מערכות של חקיקה ועוברי חוק ומוגבלים והכל טוב ויפה. אבל לב העבודה הסוציאלית זה השירותים החברתיים אדוני היושב ראש, והשירותים החברתיים נתונים ומופעלים ומושפעים גם מהתנהלותה ומצבה הכספי של הרשות המקומית.
אני לא רוצה פה לחזור ולהגיד מה שגם חברי יורם מרציאנו אמר שלא לכל הרשויות, ואין אחידות בעניין הזה, יש את האפשרות ואת הכלים ואת התקציבים ולא כל הרשויות עומד בסדר מעיינן, מבחינת עדיפות, הנושא של מתן שירותים. ואנחנו רואים, ובמיוחד רשויות הרבה יותר חלשות, יש להן דווקא שם את האוכלוסיות הכי נזקקות, ואני רוצה לציין את המגזר הערבי שבעניין הזה באמת מעל ומעבר לא מצליח לתת את השירותים המינימלים.
אני לא רוצה לדבר על פרוייקטים. אני חסידת הפרוייקטים אבל אני חושבת שאנחנו נמצאים היום בחתך זמן שאנחנו לא יכולים אפילו להרשות לעצמנו לדבר על לוקסוס של קצפת ברווחה ועל פרוייקטים יפיפיים שקיימים, כשאנחנו לא יכולים לתת עדיין במקומות מסויימים את הלחם.
היו"ר משה שרוני:
השר דיבר על זה, את באת באיחור קצת, השר התייחס.
נדיה חילו:
אני בטוחה שהשר רגיש. אני גם יודעת שהשר הרבה נמצא בשדה, אני יודעת שהשר הרבה מאוד מבקר, ואני חושבת שאין תחליף לנושא הזה של לראות ולצפות ולחוש מקרוב את הנושא הזה. לכן אני מברכת אותך כבוד השר ואני יודעת שגם בתוך הדפים האלה תהיה עשייה מאוד רחבה, ויהיה שיפור מאוד קרוב בנושאים האלה.
ואסל טאהא:
אדוני היושב ראש, אדוני השר, אני מברך אותך לרגל כניסתך לתפקיד ואני מאחל לך הצלחה במשימה הקשה שעומדת בפניך. רציתי להדגיש אלמנט אחד, שדיברו עליו, בעניין הסקטור הערבי, שאשמח לשמוע מכבוד השר פתרונות, לא שמעתי פתרונות, שמעתי על הבעיה. אנחנו יודעים שיש בעיה בשירותים החברתיים בסקטור הערבי. הלשכות עומדות בפני התמוטטות, כמעט כולן קרסו, הרשויות במצב קשה, ואני שמעתי על איתור הבעיה.
שמעתי מכבוד השר שיש מחסור בכוח אדם, ואני רוצה להעיר את תשומת לבו של השר שהבעיה היא כפולה בסקטור הערבי בעניין כוח אדם, מפני שהמחסור היה שנים על גבי שנים, זה מובנה, זו בעיה בפני עצמה, שמחייבת טיפול רציני מאוד, אם אנחנו רוצים באמת לקדם את השירותים החברתיים והחברה גם בסקטור הערבי. אני יודע שהמצב קשה במדינה, אבל תאר לעצמך אדוני השר שהמחסור הזה זה שנים על גבי שנים, מובנה, והבעיה עומדת ללא פתרון. נשמח לשמוע פתרונות.
היו"ר משה שרוני:
תודה רבה.
מרינה סולודקין:
אני רוצה לברך את השר, המנכ"ל ובכירים של המשרד שאני מכירה אישית בגלל שלמשרד הקליטה ולמשרד הרווחה יש מזנון משותף.
השר יצחק הרצוג:
קיבלת את התשובות למכתבים שכתבת?
מרינה סולודקין:
כן. אני רוצה לומר אדוני השר, יש תקופות בחיים של מדינת ישראל, כמו מלחמת לבנון השנייה, שאנחנו מאוד הרגשנו שאין שר במשרד הרווחה, בגלל שלא פיקוד העורף, לא משרד הבטחון, לא יכלו לחשוב שצריכים לעשות פינוי לנכים ולקשישים,
השר יצחק הרצוג:
דווקא תדעי לך שבאופן יחסי המשרד קיבל תשבחות, למרות העדר השר היה תפקוד ומאמץ אדיר לכל נושא פינוי אנשים עם נכויות, לקויות ופיגור.
מרינה סולודקין:
תראה, אנחנו בצורה אישית חברי כנסת היינו צריכים בהרבה מקרים לפנות לרשויות מקומיות, וגם אני פניתי אישית ללשכת ראש הממשלה. היו לי נכים שאני הייתי צריכה לעשות פינוי ממקלטים, שהיה מאוד קשה להם. אז מה שאני מציעה, בגלל שפיקוד העורף לא מרגיש את הצרה של נכים וקשישים בזמן המלחמה, לחשוב ולהתכונן, חס וחלילה יהיה משהו בעתיד.
דבר שני, אני תמיד מקבלת תלונות מאוכלוסיות החלשות ואוכלוסיות העולים, וגם פניתי לאדוני השר, שיש יחס לא טוב לנכים שעובדים במפעלים בעיר ערד. יש לי תלונות חוזרות.
השר יצחק הרצוג:
גברתי, ד"ר אלישר יעמוד לשרותך בנושא הזה, תדברו אחרי הישיבה. זה בתחום אחריותו.
מרינה סולודקין:
מצויין. הוצאת ילדים מהבית, ממשפחות עולים. יש תקופות, אני לא יודעת למה, שיש גל של הוצאה מהבית בשגגה. מה שאני ממליצה לכם להיות זהירים. זה ילדים.
דבר אחרון, בעניין ניצולי שואה. אדוני השר, אנחנו שמענו בכנסת על יוזמות של השר, על מלגות לניצולי שואה נזקקים, אני מאוד מברכת וצריכים לבצע את זה. תודה.
יוסי מלכה:
יוסי מלכה מנכ"ל אקי"ם. קודם כל אדוני השר אני מבקש לברך אותך, אנחנו לפחות בשם העמותות במגזר השלישי בודאי שמחים על הכניסה שלך למשרד ורואים בזה תקווה גדולה להתמודדות עם שורה ארוכה, כמעט אין סופית של סוגיות בוערות שנמצאות על סדר יומך. אני ברשותך רוצה לדבר על שלוש סוגיות קריטיות שמטרידות אותנו בימים טרופים אלה.
כדי לבצע חלק ניכר מהדברים יש בידך אדוני השר שני מכשירים מרכזיים. אחד הצוות הנפלא במשרדך, והכלי השני ולא פחות משמעותי להתמודדות עם חלק מהסוגיות זה הביטוח הלאומי. לצערי הרב חלק מהסוגיות, למשל נושא התעסוקה, שהוא נושא קריטי, דיברת עליו אתמול בכנס, הוא מופיע פה במצגת, נושא שמטפל בו גם משרדך וגם הביטוח הלאומי, ונראה לי שיד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה. ואני אתן דוגמא אחת, יש כמה דוגמאות אבל אני אתן דוגמא אחת.
פרוייקט תעסוקה בדרך אחרת, שמפעיל הביטוח הלאומי, ושאמור לשלב אנשים עם מוגבלויות, עם צרכים מיוחדים בשוק החופשי, הוא פרוייקט שלצערי הרב במתכונתו החדשה פוגע באנשים עם מוגבלויות, הוציא חלק ניכר מהאנשים עם פיגור שכלי מהשוק החופשי, גם אנשים עם פיגור שכלי,
היו"ר משה שרוני:
עדיין לא ישבת עם הצוות של המשרד בנושא זה?
יוסי מלכה:
לא. ישבתי עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, אבל זה לא עזר.
השר יצחק הרצוג:
לא קיבלתי ממך פנייה עד היום, אני אשמח לבדוק את זה.
יוסי מלכה:
אדוני השר, זה היה לפני שנכנסת בתפקידך. הסוגייה השנייה היא כמובן, והזכירו אותה פה חלק מחברי הכנסת, וגם אתה, סוגיית הפיקוח, שלמעלה מתשעים אחוז משירותי המשרד מופרטים, סוגיית הפיקוח היא קריטית, בלעדיה אני מציע לעשות חושבים לגבי ההפרטות הבאות. בכל מקרה זו סוגייה שצריך לתת עליה את הדעת כדי באמת לוודא שהשירותים והסטנדרטים שניתנים, על ידי הגופים ובכלל זאת הארגון שאני מייצג הם באמת בסטנדרטים הראויים והמתקבלים על הדעת.
הדבר השלישי, אני רוצה לומר לך ולחזק פה גם את חבר הכנסת שדיבר לפניי, סוגיית השירותים בחברה הערבית היא סוגייה קריטית. יש פער אדיר, לא רק בעניין של מוגבלים, אבל אני מייצג פה את העניין של מוגבלים, בין השירותים שניתנים בחברה הערבית לאלה שניתנים בחברה היהודית, וצריך להערכתי לתת את הדעת בסדרי עדיפויות נכונים, לטיפול נכון בשירותים ברשויות הערביות. תודה.
רוני שכטר:
אני רוצה לברך את השר והמנכ"ל, אני רוצה לברך אותם גם על מה שקורה היום בשדרות, לגבי הטיפול באנשים עם נכויות, אין ספק שיש טיפול אמיתי והתייחסות אמיתית. אני מניח שחלק גדול מאוד בא מהלימוד של מה שקרה במלחמה האחרונה, מלחמת לבנון השנייה.
השר יצחק הרצוג:
אני רוצה להודות לג'וינט שהוא שותף שלנו במהלך הזה, ומשרד לענייני גמלאים.
רוני שכטר:
אני מוכרח להגיד עוד דבר אחד, אני רוצה להתייחס לזה, דיברו פה היום הרבה מאוד על הרשויות המקומיות ועל הדוגמאות של החולשה שלהן. אני חושב שאחד מהדברים שהמשרד צריך לקחת על עצמו זה איזה רביזיה או שיתוף פעולה עם משרד הפנים ביחד לגבי אותן מכסות שכבר ניתנות, שזוהו הצרכים ויש כבר את המקור התקציבי והרבה פעמים אי אפשר להביא את זה לידי ביצוע בגלל חוסר שיתוף פעולה מצד הרשויות, שלפעמים הן חלשות. אני חושב שזו אולי אחת המשימות הכי חשובות בפיתוח של השירותים.
דיברו פה הרבה מאוד היום על עניין של תעסוקה ושילוב בעבודה. אני רוצה לדבר על עוד פלח אחד של אוכלוסיה שלדעתי לא מקבל מספיק מענה. זה אותם נכים קשים שנמצאים בתוך הקהילה. אני חושב שצריך לפתח מאוד את הקטע הזה של מעונות יום, עם התייחסות אולי תעסוקתית, לכן אני קורא לזה לפחות מעונות יום שיקומיים. אבל זה צריך לעלות חזק מאוד על סדר היום של המשרד, לתת לאדם את האפשרות להמשיך לחיות בתוך הקהילה שלו.
מלי גרינברג:
אני מהסתדרות עובדי המדינה. רציתי לומר לך כבוד השר ולמנכ"ל המשרד בשמם של אלף מאתיים עובדים של השירות למפגר, התקופה של אי הוודאות שהיתה להם עד בואך למשרד תמה עם ההחלטה שלך להקפיא את כל ההליך, לבחון מחדש בשבילנו זה להקפיא בינתיים.
השר יצחק הרצוג:
צריך לבחון את כל ההיבטים. אבל תודה לך על שיתוף הפעולה המלא אתכם, לך ולמזכיר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי על שיתוף הפעולה.
מלי גרינברג:
תודה רבה.
שלומית אשרי:
אני רוצה להתייחס לסוגייה העקרונית של היחסים בין הממשלה לבין המגזר השלישי. הנושא הוא סבוך מאוד וגדול מאוד, הרבה יותר מאשר הזווית שמשרד הרווחה רואה אותו מול הארגונים, ואנחנו חושבים שצריך לדון בו, על כל היבטיו.
ישנו מהלך שמוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בעקבות המלצות של ועדת ארידור, ישנם דברים שאתה המנכ"ל הזכרת, אבל אנחנו לא יודעים עליהם, כמו שולחנות משותפים, כמו דיונים בוועדת השרים, והיתה כאן איזו שהיא אמירה שאומרת שיש צורך או רוצים שיתוף פעולה של הארגונים, בעיקר כספקי שירותים, מבלי שיהיו שותפים לקביעת המדיניות, או אם אני אצטט אותך אתה אמרת: לא תהיה כפייה של מדיניות על משרדי הממשלה. אני חושבת שיש דעות אחרות בקרב המגזר השלישי וזה אומר שמתחייב כאן דיאלוג אמיתי ושיתוף פעולה אמיתי.
השר יצחק הרצוג:
שלומית, אני רוצה רק להבהיר את זה, כדי שלא תהיה פה אי הבנה, אני אמרתי את זה גם בכנסים של המגזר השלישי, יש פה מערכת יחסים מאוד מורכבת. המדינה היא גם רגולטור של המגזר השלישי, גם מקבלת ממנו כסף, גם מוציאה לו מכרזים, גם מתקשרת איתו וגם מתקצבת אותו.
יש לעתים מצב שאתה לא יודע מי הזנב ומי מכשכש בכלב ולהיפך. זה מסובך. סדרי העדיפויות הם לא מוגדרים, מערכת גבולות הגזרה לא מוגדרת, זה לא גורע כהוא זה מהתרומה, הייתי אומר הכמעט בלתי נתפסת של המגזר השלישי, והקרנות והתורמים, לחיזוק שירותי הרווחה בישראל. אין על זה עוררין בכלל.
עובדה גם שאנחנו עובדים כמעט שמונים אחוז מהשירותים שלנו מופרטים, וחלק ניכר מאוד זה באמצעות המגזר השלישי.
שלומית אשרי:
לא בכל זה אנחנו תומכים. אני חושבת שרצוי שמשרד הרווחה ידע שישנם מהלכים נוספים מצד הממשלה להכביד על עמותות,
השר יצחק הרצוג:
בשביל זה ביקשנו להביא את זה לוועדת השרים בראשותי.
שלומית אשרי:
השאלה אם המגזר השלישי יהיה שותף למה שקורה בוועדת השרים.
השר יצחק הרצוג:
אנחנו עובדים הרבה עם רענן דינור בעניין הזה, בשקיפות ובפתיחות.
שלומית אשרי:
אבל מה עם נציגי המגזר השלישי,
השר יצחק הרצוג:
אמרתי שנכנס דיון של ועדת שרים.
שלומית אשרי:
כבוד השר, אתה לא הזכרת בכלל את נושא שיקום השכונות בסקירה של המשרד שלך, אני מבקשת לדעת מה אתה עושה בעניין הזה.
מרינה סולודקין:
כבוד השר, יש לי שאלה בנושא רפורמות בבריאות הנפש, שהרבה חולים עכשיו מגיעים, חולי נפש לקליטה בקהילה. קיבלתם כסף באיזה שהוא מקום לעשות קליטה נכונה, כי משפחות מאוד דואגות.
רן כהן:
אדוני היושב ראש, כבוד השר. אני לא הייתי כאן בעת הצגת המצגת, למרות שעברתי עליה בינתיים, לכן אין לי כל כך רשות דיבור. אבל דבר אחד אני כן אומר, לעניות דעתי כאשר אני עובר על כל היעדים של המשרד אני מסתכל בעמוד הזה, השני, על כל האוכלוסיות שהמשרד חייב לטפל בהם ואין לו יכולת לטפל בהן, אני יכול לומר לכם דבר אחד, אני חושב שהוועדה הזאת עומדת לימינכם כל הזמן בנושא שאולי מהכואבים ביותר שאתם מטפלים בו, זה נוער בסיכון.
אני אומר לכם באמת, באחריות, אני יודע שלמשרד יש אתגרים עצומים, אבל אם החוק שאנחנו מדברים בו, אני מדבר על חוק הנוער, טיפול חוץ ביתי וטיפול בקהילה, יעבור, השינוי הזה יהיה שינוי דרמטי לא פחות מכפי שהיה חוק הסיעוד בזמנו, ואני מרשה לעצמי לומר לא הרבה פחות מחוק הדיור הציבורי מבחינת הדרמה על החברה הישראלית. ולכן אני חושב שמשרד כדאי שילך על זה בעוצמה, בכוח, בכל מה שהוא יכול, כדי שהחוק הזה,
השר יצחק הרצוג:
זה אמור לעלות, כמו שאתה יודע, בוועדת שרים לחקיקה מאוד בקרוב.
רן כהן:
צריך לנסות להביא את הממשלה בהנהגתך לעניין הזה לתמיכה בעניין.
השר יצחק הרצוג:
אנחנו מקווים בעניין הזה להגיע להסכמות עם כל הנדרשים ואני מאוד מודה לך על העבודה הנהדרת שלך.
דורון יהודה:
אני מארגון הגג של ארגוני הנכים וארגון נכי הפוליו. קודם כל אני רוצה לברך את המנכ"ל ואת השר. אני מכיר את המנכ"ל באופן אישי, ראש המועצה שלי לשעבר. איש עשייה רציני, וכל הכבוד שלקחת אותו.
אני רוצה לברך את חבר הכנסת שרוני, שליווה אותנו לכל אורך הדרך ועזר לנו בחוק הפוליו, ואת כל הצוות וכל חברי הכנסת שעזרו לנו ותמכו בחוק הזה. זה מראה שכאשר כולם מתלכדים ועושים משהו אז יכולים לקדם דבר רציני שיעזור להרבה מציבור הנכים. אבל יש לנו בעיה מאוד רצינית, אני לא שמעתי שמישהו דיבר עליה היום.
יש לנו שחיקה עצומה במה שקשור לקצבאות של הנכים, ובכלל בכל הקצבאות יש שחיקה עצומה. מדובר בשחיקה של עשרות שנים, כי לא היה שר, לא היה מי שיטפל, לא היה מי שיצעק את הצעקה. הייתי אומר שרבים מבין אותם אנשים מקבלי הקצבאות הגיעו היום לקו העוני ולאותם בתי תמחוי בגלל המצב שאף אחד לא חשב שצריך באיזה שהוא מקום לעדכן את הקצבאות, להצמיד אותן לשכר הממוצע במשק ולא למדד,
השר יצחק הרצוג:
יהודה, דרך אגב, אתה יודע שהקצבאות שהכי פחות נפגעו בשנים האחרונות זה קצבאות הנכים?
דורון יהודה:
אני חושב שזו טעות. כדאי שנדבר על זה, לא כרגע, ואני שמח שיש לנו אותך, כדי שנוכל לשבת ולדבר.
השר יצחק הרצוג:
בשמחה, אנחנו גם קבענו, אין בעיה. תודה רבה.
יואל דקר:
ארגון נכי הפוליו. בעשרים ואחד למרץ השנה אושר חוק הפוליו. בסוף מאי ערכנו כנס ומנכ"ל ביטוח לאומי שהיה אורח כבוד בכנס סיפר לנו שבשביל ליישם את חוק הפוליו צריך שלושה מליון שקל. וצריך ללחוץ על האוצר להעביר את השלושה מליון שקל.
השר יצחק הרצוג:
הנושא ידוע, זה לא שלושה מיליון שקל, זה חוק שעלותו מאוד גדולה.
יואל דקר:
אני מדבר על יישום החוק, לא על החוק עצמו.
השר יצחק הרצוג:
מנכ"ל הביטוח הלאומי פנה לאוצר לבקש את התקצוב של יישום החוק, ואנחנו דיברנו עם האוצר ואנחנו מקווים שזה יסתדר. זאת הכוונה. יש חוק, חייבים לעמוד בו.
נזים ריאן:
מרכז מוסוואת לקידום זכויות ערביי ישראל. אנחנו קודם כל מברכים את השר ואת המנכ"ל. הונחו על שולחנך אדוני השר, נתונים שמראים את מצב העוני בקרב האוכלוסייה הערבית, במיוחד אצל הילדים. בסך הכל העוני בישראל בשנת 2005 שלושים וחמש, בקרב הילדים הערבים שישים ושלוש. לעומתו גם מה שמתווסף בשנת 2006 שאחוז המשפחות העניות בחברה הערבית עלה מ-49.9 ל-52.1, שזה גודל פי שלוש לעומת שיעור המשפחות העניות היהודיות. זה אחד.
דבר שני, מרכז מוסוואת פונה אליך לקידום מעמד הנשים הערביות בחברה הישראלית, גם מבקשים תכנית לאומית למאבק בעוני. משרד הרווחה גם מתבקש, על פי התקציב החדש, יש צורך בהוספת כמאה עשרים תקנים חדשים ללשכות הרווחה ביישובים הערביים.
כמו כן תקציב התמיכות בעמותות שמחלק המשרד כמעט ואינו נגיש לעמותות ערביות. סך הכל התמיכות, אלה נתונים שנמצאים מולך אדוני השר, שאפשר לבדוק אותם. מוגש אליך מכתב שבו מפורטות כל הדרישות של מרכז מוסוואת.
השר יצחק הרצוג:
קיבלתי את זה, אני אענה על זה.
אבנר עורקבי:
עמותת נפגעי ביטוח לאומי לצערנו הרב. אנחנו מטפלים בזה כבר מעל לעשור שנים, יש הרבה כאלה. אני רק רוצה להבהיר נקודה אחת, אני לא רוצה לגזול את כל הזמן. קודם כל אני מברך אותך על התפקיד החדש שקיבלת, ואני מקווה שתעשה הרבה חיל בעזרת השם.
אני רוצה רק לברר דבר אחד. ידוע לנו שיש כמה ארגוני נכים שמתנגדים ליישום של דו"ח לרום. האם נעשתה איזו שהיא הידברות עם ארגוני הנכים האלה שמתנגדים ליישום של דו"ח לרום, איך ומה וכל הדברים האלה? האם ניתן לגשר על הפערים שיש לגבי יישום דו"ח לרון?
השר יצחק הרצוג:
בעקרון יש הבנות עם כמעט כולם. קודם כל השאלה האחרונה על דו"ח לרון, אנחנו בהסכמה הייתי אומר מירבית עם מרבית הגורמים שמעורבים בעניין הזה. החוק שאנחנו הבאנו למועצת הביטוח הלאומי עבר פה אחד, בסך הכל גם אם מתנגדים שהיו שוחחנו, אני מכבד את כולם, פתוח לשמוע את כל ההערות, אל דאגה, יהיו גם דיונים רציניים בוועדה. הכל יהיה. אבל חייבים להוציא את לרון לעבודה, אין מה לעשות.
מכיוון שנושא העוני הוא קשור לתעסוקה. אין, אי אפשר לטמון את הראש בחול. מי שחושב שהוא יבנה את כל מערכת החיים במדינת ישראל על קצבאות הוא טועה. זאת טעות קשה מאין כמוה. זה גם נוגע לידידנו ממרכז מוסוואת. אם יש שבעה עשר אחוז מהנשים במגזר הערבי מועסקות וחמישים וחמישה אחוז מהנשים במגזר היהודי מועסקות זה אומר משהו.
זה לא רק עוני בגלל שהממשלה מתאכזרת, זה עוני בגלל שצריך לדאוג שיהיו עוד מקורות הכנסה למשפחה, לתא המשפחתי בישראל, גם במגזר הערבי. זה אומר הרבה. זה מחייב את המדינה ומחייב גם את החברה הערבית. זה מחייב הרבה כלים. את הרשויות המקומיות.
אם כבר מדברים על המגזר הערבי, אנחנו חזרנו ואמרנו, יש כשל מתמשך מאוד בתפקוד לשכות רווחה ברשויות החלשות, במיוחד במגזר הערבי. אנחנו נציע מודל לתפקוד מסגרות של לשכות רווחה ומסגרות רווחה עצמאיות, שלא מושפעות מהמצב הזה.
זה בלתי אפשרי, אנחנו לא עומדים בכלל בחזון של המדינה לספק רווחה לכל אזרחיה באמצעות לשכות הרווחה. למה, כי כשאני מציע תקנים ללשכת רווחה של יישוב ערבי או חלש שלא מסוגל לממן את העשרים וחמישה אחוז הוא דוחה אותי, אומר לא רוצה, אל תיתן לי עוד עובדים סוציאליים. אין לי כסף. ולוקחים את זה יישובים אחרים. זו הטרגדיה פה. זה מעגל בלתי נסבל.
הנושא השני, הוא כל נושא ההפרטות. כדאי שנודה על האמת, שמונים אחוז מהשירותים שהמשרד מפעיל זה באמצעות חוזים ואאוט-סורסינג והתקשרויות ומכרזים. בין אם גופים ציבוריים ובין אם גופים פרטיים. צריך גם את זה לדעת. ולא הכל רע. חלק מהשירות הוא מצויין, ויש כאלה וכאלה וכל המכלול. וזה הכל חלק מהבחינה הכללית על כל המכלול כולו.
המדינה נהייתה בירוקרטית, נהייתה חנוקה. יושבים חבורת צדיקים בכל מיני מקומות ומסבירים לנו איך אנחנו צריכים לנהל את הכל הכי, וזה בסדר, אף אחד לא חושב אחרת, אבל נוצר מצב של שיתוק. ואז גופים כמו המגזר השלישי או גופים פרטיים הם פתאום הרבה יותר יעילים מהגופים הציבוריים, בואו נודה גם זה על האמת. לכן אנחנו צריכים גם את זה לראות כחלק מהמכלול של הבעיות שבפניהם אנחנו ניצבים.
אנחנו רוצים לעשות בחינה אמיתית על הנושא הזה, כי פה עלתה הסוגייה שהעלתה נדיה חילו, סוגיית הפיקוח. אנחנו נמצאים באאוט-סורסינג, ואין לנו שום כלי פיקוח. ומי יודע כמה מאות מליוני שקלים אולי הולכים לטמיון או השירות לא ניתן כראוי. זו הבעייה העיקרית שלנו, זו בעיית העדר הפיקוח. זה בדיוק כמו כל החוקים האחרים שצריך איקס קציני מבחן אבל אין אותם. אז גם צריך איקס מפקחים, אבל אין אותם. אז מרוב שאין אותם המדינה משלמת מחיר, וכולנו משלמים מחיר.
הנושא השלישי זה יחסי הממשלה-מגזר שלישי. זה נושא רציני, הוא מתקשר להערה הקודמת שלי. הוא נושא מאוד מורכב. אנחנו מנסים להגיע פה לאיזה שהוא מתווה שהוא סביר, הוא הגיוני, הוא נכון. אני חסיד גדול מאוד של המגזר השלישי, ומכיר גם המון שחקנים. אני חושב שזה דבר יוצא מן הכלל, זה רוח ההתנדבות בעם, זה תורם למקצוענות, זה תורם ליעילות, זה תורם להרבה מאוד דברים. אבל מצד שני יש פה המון ניגודי עניינים. אנחנו גם בזה צריכים לטפל. אי אפשר גם להיות בניגוד עניינים וגם לבקש לפעול עצמאית או להכתיב מדיניות.
הרפורמה בבריאות הנפש, היא נושא שנמצא במשרד הבריאות, ויחד עם זאת, לאור הרבה מאוד פניות בנושא הזה אנחנו נקיים על זה דיון רציני מאוד במשרד. יש דעות לכאן ולכאן ואנחנו נקיים דיון בתוך המשרד בנושא הזה.
יש עוד המון נושאים שלא העלינו. לא הזכרנו פה פעילות אדירה שאנחנו עושים, בהמון מגזרים ותחומים נוספים, פשוט תקצר היריעה מלפרט. אני לא רוצה להתחיל לפרט אבל אנחנו לא נשאיר אבן אחת לא הפוכה. אנחנו רק צריכים זמן ויציבות שלטונית בעזרת השם.
הערה אחרונה לגבי כל מה שנאמר כאן על הביטוח הלאומי, אני כבר אמרתי שלגבי הביטוח הלאומי אנחנו בעצם רוצים לחזק הרבה יותר את הפיקוח וההובלה שלי ושל נחום, שהוא ממלא מקומי במועצה, וגם בפתרון הבעיות של הביטוח הלאומי. ולגבי ההערה שנאמרה כאן על בתי התמחוי כבר ציינתי שסוגיית המזון היא סוגייה שיש לה נגזרות שחותכות את כל המערכת וגם בגלל זה החלטתי להתמודד איתה נכוחה, בעקבות בג"צ ארגון לתת.
נחום איצקוביץ:
הסוגיה היחידה שאני רוצה להתייחס אליה היא הסוגיה של הרשויות המקומיות. דיברנו הרבה מאוד על כך ואכן זה הבסיס לאספקת שירותים ראויים. אנחנו אלף עושים סקר כרגע על מנת לדעת בדיוק מה היקף התופעה. אני מניח שבתוך כמה ימים נקבל מה היקף התופעה מבחינת מיקוד רשויות מקומיות חלשות, מגזריות ואחרות. דיברתי עם אהובה קרקובר בעניין הזה, אנחנו עושים את הסקר ביחד עם מרכז שלטון מקומי.
דבר שני זה לחפש חלופות יצירתיות שונות. אין לנו יכולת בהכרח להבריא עירייה שיש לה פי ארבע חוב מצטבר לעומת התקציב שלה. זה בלתי ניתן מבחינתנו. וגם בדיאלוג שאנחנו עומדים לקיים עם משרד הפנים משרד הפנים לא ימחק למי שיש לו מאתיים מיליון שקל חוב על תקציב של מאה מיליון שקל חוב. אבל החובה שלנו לייצר פתרון חלופי לאותם אזרחים. יש מספר רעיונות, חלקם יהיו ממלכתיים, חלקם יהיו באאוט-סורסינג זמני, חלקם יהיו בסמיכויות עם רשויות חונכות, חלקם יהיו בכל מיני סידורים ובלבד שהעובדים והאזרח יקבלו גם את השכר וגם את השירותים.
אלה הדברים הבסיסיים, אנחנו בדיאלוג עם הרשויות, חלק מהרשויות עצמן ביקשו מאיתנו, כולל ראשי רשויות, שחררו אותנו מזה באופן זמני עד שנבריא. זה תהליך, אני כראש רשות לשעבר מכיר את זה לפני ולפנים, את כל האפשרויות. אנחנו רק נצטרך לקבל גם גיבוי אולי לתקנה כזו או אחרת שתאפשר למדינה להעביר כסף לגורם שלישי או רביעי שייתן את השירותים במקום אותה רשות שאיננה משלמת כבר עשרים חודש ואיננה מתפקדת כבר שמונה עשרה שנים. אני לא יכול לפרט יותר, זה על האובניים, כפי שאמרתי יש קרוב לשלוש מאות אלף אזרחים שאינם מקבלים שירותים ראויים בגלל המצב הקשה הזה.
היו"ר משה שרוני:
תודה רבה.
לסיכום הישיבה, הוועדה מברכת את שר הרווחה והשירותים החברתיים ומאחלת לו הצלחה בתפקידו, שהוא לא קל, תפקיד קשה מאוד, לקחת על עצמך משימה קשה מאוד.
השר יצחק הרצוג:
גם למנכ"ל ולמשרד.
היו"ר משה שרוני:
בטח. הוועדה מביעה דאגה לנוכח הנתונים הקשים שהוצגו בפניה המעידים על האחוז הנמוך בקרב האוכלוסיה הנזקקת של אנשים עם מוגבלויות, נכים, ילדים, נוער בסיכון, קשישים, דרי רחוב, נפגעי סמים ואלכוהול, המטופלים על ידי המשרד, וקוראת לממשלה להעמיד תקציבים הראויים שיאפשרו למשרד להתמודד עם תופעות כה חמורות.
הוועדה קוראת לראש הממשלה ושר האוצר לבחון מחדש את מצבת התקינה של כוח האדם ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. לדעת הוועדה אי מתן מענה לגידול הטבעי באוכלוסיה מעמיד את המשרד בקשיים בלתי סבירים, לעמוד מול הצרכים החברתיים המתעצמים וליישם בפועל חוקים הנוגעים לרווחת הציבור הנזקק.
הוועדה קוראת לשר הרווחה והשירותים החברתיים לחזק את שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות המתקשות לספק שירותי רווחה לנזקקים ולפעול למתן פתרונות אמיתיים, הן לרשויות והן לנזקקים. אני מודה לכבוד השר, למנכ"ל ולכל חברי המשרד. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:45