פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, י"ח בסיון התשס"ז (4 ביוני 2007), שעה 12:00
ס ד ר ה י ו ם
פניות ציבור בנושא שינוי מדיניות משרד השיכון והקליטה לגבי שכירות ארוכת טווח –
הוצאת ישובים מהרשימה
נכחו:
חברי הוועדה:
סופה לנדבר – היו"ר
מוזמנים:
ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר, אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון
יעל מבורך - רפרנטית שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
לירן שטרן - רפרנט שיכון, אגף החשב הכללי, משרד האוצר
דורית נגד - מנהלת מחלקת דיור מחוזית, המשרד לקליטת העלייה
דוד קשני - יו"ר הפורום לדיור ציבורי
קיריל רבין - ממונה על פניות הציבור, סיעת ישראל ביתנו
נטליה פטרובסקי - עוזרת פרלמנטארית של חברת הכנסת מרינה סולודקין
לב חזנוב
אלה חיוט
ליליה ברזובסקי
טמילה פורובוי
יניב רונן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
מזכירת הוועדה:
מירב שמעון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
פניות ציבור בנושא שינוי מדיניות משרד השיכון והקליטה לגבי שכירות ארוכת טווח –
הוצאת ישובים מהרשימה
היו"ר סופה לנדבר:
צהרים טובים. אני פותחת את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בנושא שינוי מדיניות משרד השיכון והקליטה לגבי שכירות ארוכת טווח, הוצאת ישובים מהרשימה.
באמצעות קיריל רבין ולשכתי פנו אלינו כמה אנשים. התקבלו גם פניות בוועדה על הפסקת השתתפות בסיוע לשכירות ארוכת טווח לעולים קשישים בלוד. אני הבנתי שזה קרה לא רק בעיר לוד אלא קרה בעוד כמה ערים. אני רוצה לבקש מהאנשים שפנו ונמצאים כאן לספר מה הבעיה ולאחר מכן ניכנס לדיון.
לב חזנוב:
(דבריו מתורגמים מרוסית לעברית).
תודה על שהזמנתם אותנו לוועדה. אני אסיר תודה והוקרה למדינת ישראל שקיבלה אותנו יפה במדינה. ההורים שלי הגיעו לארץ בשנת 1996. מאז הקיץ העיר לוד לא נכללת בתוכנית שכירות ארוכת טווח ואתם בוודאי מבינים כמה זה קשה לעבור מדירה לדירה.
היו"ר סופה לנדבר:
כולנו מבינים ששכירות זה דבר לא פשוט ולאנשים בגיל מסוים זה פי כמה וכמה יותר קשה. קשה למצוא דירה, לשלם למתווך, לעבור מדירה לדירה, כאשר במעבר קיים חשש שיהרסו את החפצים האישיים וכן זה יכול לחבל בקשר המשפחתי כי בדרך כלל הורים מחפשים דירה בסביבה בה גרים הילדים. לעבור מדירה לדירה, כאשר מתרגלים לדירה, לקופת חולים, לגורמים שצריכים לתת לך קשה, זה מאוד לא פשוט.
לב חזנוב:
בעזרת חברי הכנסת לוד נכנסה בשנת 1992 לתוכנית שכירות ארוכת טווח ומאז אנחנו מתגוררים בתוכנית כזאת. בשנת 2007 התוכנית אמורה להסתיים. כאשר פנינו וביקשנו להמשיך בתוכנית, נאמר לנו שלוד כבר לא נכללת בתוכנית. בזמן הזה מצבי הבריאותי הידרדר, חליתי בסרטן ועברתי כמה ניתוחים, וכרגע אני קשור למקום, מה עוד שיש לי אפשרות לעבור טיפולים רפואיים במקום. כרגע אני דואג מאוד מפני האפשרות לחפש דירה, לעבור לדירה אחרת, מה גם שההוצאות הכספיות לתרופות הן רבות. אם לא תהיה התוכנית הזאת, אני לא יודע איך נסתדר.
אני מקווה להמשיך לחיות בתוכנית הזאת, מה עוד שהאפשרות לשכירות ארוכת טווח נתנה לי ביטחון כלכלי ונפשי. כאשר פניתי לאחרונה למשרד הקליטה, הוצע לי שם לחכות עד לסיום שכר הדירה בשנת 2007, לסגור חוזה לחצי שנה, אבל בעל הבית לא מסכים.
היו"ר סופה לנדבר:
אחר כך הם יתחילו לטפל במשפחה. אני חושבת שזה דבר ציני. אני בכלל לא מבינה איך אפשר לענות לעולה חדש שעבר ארבעה ניתוחים רק בזמן האחרון – ניתוח לב פתוח, אונקולוגיה ועוד – ואדם שנמצא במצוקה פיזית ונפשית, איך אפשר לומר לו שימתין, שיסגור שכירות לחצי שנה, במיוחד שכולנו מבינים שבעל הבית הוא הבוס. לא יכול להיות שתוכנית שנעשתה למען אותם אנשים הזקוקים לה, והתוכנית הייתה טובה, עוברת איזשהו שינוי ועל השינוי הזה עוד מעט נדבר.
לב חזנוב:
אני מקווה שמכאן אצא עם בשורה טובה, שתבינו את מצבי ותנסו לעזור לי. אני מודה ליושבת הראש.
טמילה פורובוי:
אני עליתי לישראל בשנת 1998 ועליתי לבד יחד עם שני ילדים. הילדים גדלו במדינה הזאת ואני שמחה שאני כאן.
בשנת 2005 עברתי ניתוח אונקולוגי.
היו"ר סופה לנדבר:
מאיפה עלית?
טמילה פורובוי:
מאוקראינה. בן אחד שלי עובד ורוצה השנה להתחיל ללמוד. אצלנו בחולון יש מכון שם הוא רוצה ללמוד. הבן הקטן נכנס ללימודיו התיכוניים והמזל שלי הוא שהוא ילד באמת טוב שלומד מצוין. הוא ספורטאי טוב.
(דבריה מתורגמים מרוסית לעברית).
קראתי בעיתון על התוכנית הזאת. הגעתי למשרד הקליטה ואמרו לי שכדאי שאקרא פחות את העיתונות ולצפות בטלוויזיה בגלל שאין להם שם מושג על התוכנית.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו יודעים שהתוכנית הזאת ממשיכה לגבי קשישים.
טמילה פורובוי:
התוכנית לא מיועדת לחד-הוריות. היה כתוב בעיתון ש-35 שנים בבניינים חדשים.
היו"ר סופה לנדבר:
אתם תסבירו לנו איך זה התחיל ואיך זה נמשך.
ישראל שוורץ:
הגברת כנראה התבלבלה. יש חוק שהשר שטרית העביר בכנסת לעידוד לבנייה להשכרה על-ידי השוק החופשי, על-ידי הטבות במס, כאשר הקבלן או היזם מתחייב להשכיר את הדירות לתקופה של 25 שנה ולהעמיד אותן לשכירות. החוק שעכשיו עבר בכנסת שמדבר על עידוד בנייה להשכרה, כאשר שכר הדירה הוא שכר דירה הקיים בשוק, אלא שהיזם או הקבלן מתחייב שבמשך 25 שנים הדירות האלה יעמדו לשכירות ואדם שיכול ורוצה לגור שם, יודע שהוא לא צריך לעבור דירה כל שנה או שנתיים אלא הוא יכול לגור שם למשך כל 25 השנים. זאת תוכנית שרק עכשיו עברה בכנסת. אם את שואלת אותי מתי יהיו הדירות הראשונות, אומר לך שמדובר בשנתיים או בשלוש שנים כי עדיין צריך להגיש תוכניות בנייה וכולי. לכן נכון להיום זה לא רלוונטי.
טמילה פורובוי:
אבל המשפחות בלוד נכנסות לתוכנית הזאת.
ישראל שוורץ:
לא.
היו"ר סופה לנדבר:
היא כנראה התבלבלה. אתם הכנתם תוכנית לפני כמה שנים?
ישראל שוורץ:
חמש שנים.
היו"ר סופה לנדבר:
במשך חמש שנים אלו לא היו מקרים חריגים?
ישראל שוורץ:
רק לקשישים.
היו"ר סופה לנדבר:
תסבירו לי מה קורה עכשיו.
דורית נגד:
לגבי העיר לוד, והייתה כאן התייחסות מיוחדת לעיר לוד, אני מטפלת גם בעיר הזאת וזה נכון שלוד לא תיכנס הפעם הזאת לתוכנית אבל יש לנו מקבץ שאנחנו עומדים לאכלס אותו תוך חודשיים-שלושה, מקבץ שנקרא גני יער, מקום מאוד מאוד יפה, והאדון לב בהחלט יכול לעמוד בקריטריונים ולהיכלל בתוכנית הזאת. הוא לא צריך את תוכנית שכירות ארוכת הטווח.
היו"ר סופה לנדבר:
ישראל, תסביר לנו למה אתם מפסיקים, איפה אתם מפסיקים ומה קורה.
ישראל שוורץ:
יש לנו פחות או יותר סכום של 6.5 מיליון שקלים לשנה לטובת התוכנית וכאשר מדובר על פני חמש שנים, זה אומר 30 וכמה מיליון שקלים. כיוון שהסכום הזה הוא מוגבל, אנחנו רוצים לתת אותו במקומות ששכר הדירה בשוק שם יותר גבוה, כי הקשישים בכל מקום יש להם אותה הכנסה, אבל במקום ששכר הדירה יותר גבוה, יותר קשה להם להשלים את שכר הדירה או הם צריכים יותר כסף מתרופות לשים לטובת שכר הדירה. לכן במקומות ששכר הדירה יותר גבוה, שם אנחנו ממקדים את התוכנית בגלל המגבלות של התקציב. אם היה מספיק תקציב, היינו מגדילים את הסיוע בשכר דירה בכל הארץ שודאי זאת הדרך הכי טובה לעזור לאנשים.
בתחום של המקבצים פועל משרד הקליטה, יש בהם הרבה פתרונות ולכן יותר דירות מתפנות או שעומדים להתקבל מקבצי דירות כמו בלוד, ולכן כשיש מקומות כאלה מבחינתנו זה לא נכון לתת לאדם סיוע בשכר דירה בלוד למשל כאשר באותו זמן תעמוד דירה במקבץ שהמדינה משלמת 2,000 שקלים בחודש ולא יגורו בה. הסכום של 6.5 מיליון שקלים נותן לנו 1,500 פתרונות ואנחנו רוצים את ה-1,500 פתרונות האלה לתת במקומות שם המצוקה יותר גדולה. בלוד למשל – ודורית תתקן אותי אם אני טועה – אחרי המקבץ יאכלסו עולים שעלו אחרי שנת 2000, באזור המרכז – חולון, בת-ים וכולי – לא מאכלסים עולים שעלו בשנת 1995. אם כן, נכון לתת את זה שם ולא שם. אם היה יותר כסף, השמיכה הייתה יותר ארוכה אבל כאשר יש פחות כסף, השמיכה יותר קצרה.
היו"ר סופה לנדבר:
לפי הנתונים שקיבלנו אתם לקחתם את הסיוע באשדוד, באשקלון, בבאר-שבע, בבני-ברק, בכרמיאל, בלוד, במעלות תרשיחא, בנהריה, בנצרת עלית, והעברתם את זה למקומות אחרים.
ישראל שוורץ:
נכון. העברנו למקומות שם שכר הדירה גבוה.
היו"ר סופה לנדבר:
העברתם לפתח-תקווה, לגבעתיים, להוד השרון, להרצליה. העברתם את זה לערים במרכז.
ישראל שוורץ:
נכון, לערים היקרות. את עכשיו מדגימה את מה שאמרתי. העברנו למקומות היקרים שהם גם יקרים וגם אין לנו כמעט פתרונות.
היו"ר סופה לנדבר:
יש פה משהו שאני לא יכולה להבין. באשדוד נתנו 500 שקלים.
שלומית אבינח:
באשדוד עכשיו לא נותנים.
ישראל שוורץ:
באשדוד – בדקנו – יש 2,000 פתרונות לקשישים. הלוואי שבכל הארץ היה מצב כזה. יש 2,000 פתרונות של מקבצים והוסטל.
היו"ר סופה לנדבר:
זאת אומרת, אם היום קשיש רוצה לקבל דירה, אין לו שום בעיה.
ישראל שוורץ:
לא, לא אמרתי.
דורית נגד:
בלוד למשל יכולים לקבל היום עד תחילת 2007.
היו"ר סופה לנדבר:
איך אנחנו חוזרים לרשימה הקודמת?
ישראל שוורץ:
יותר כסף. גם אז יהיה ויכוח לומר האם בעיר כמו לוד שנותנים, כפי שאומרת דורית, 2007, אם יש מקום לתת סיוע בשכר דירה כדי שתעמוד דירה ריקה ואנחנו ניתן כסף לדירה ששייכת למישהו פרטי שמשכיר אותה.
שלומית אבינח:
אם הם רוצים את הסיוע, קיימת האופציה והם מממשים?
ישראל שוורץ:
התוכנית נגמרת. עברו חמש שנים והאדון הזה למשל יכול לעבור למקבץ והכול בא על מקומו בשלום. למה הקימו את המקבצים? המקבצים פתאום ברכה, פתאום הפכו לצרה.
לב חזנזוב:
המקבצים נמצאים בשכונה נפרדת מהעיר. שכונה אולי נחמדה, אבל ממש לא מתאימה לאנשים קשישים.
דורית נגד:
המקום חדש, אבל הוא יתפתח.
לב חזנוב:
אין תחבורה ולקשיש קשה ללכת ברגל.
היו"ר סופה לנדבר:
לא נתווכח אבל אני חושבת שבמקרים דומים למקרה הזה צריך להיכנס לעורו של האדם שעבר ארבעה ניתוחים, שהמצב שלו חריג מאוד, שהוא אחרי ניתוח לב פתוח והוא לא יכול במקומות בהם יש עליות. במקרים דומים למקרה שלו, אתם מוכנים לעשות את זה דרך ועדת חריגים? אומרים לו ללכת למקום הזה, אבל הוא לא מסוגל ללכת למקום הזה.
דורית נגד:
אולי אפשר למצוא לו פתרון ציבורי אחר בתוך העיר ולאו דווקא במקבץ ולא שכירות ארוכת טווח. אפשר למצוא לו פתרון כאשר מדי פעם אנחנו מקבלים דירה מתאימה.
נטליה פטרובסקי:
עובדה שבמשרד הקליטה אמרו להם שהם יבואו אחרי 31 ביולי. זאת אומרת, אחרי סיום החוזה שלהם כי עד ה-31 ביולי לא מטפלים בהם.
ישראל שוורץ:
זה סיפור לא נכון. לא כך צריך לומר להם. צריך לומר לו בדיוק מה מחכה לו ב-1 באוגוסט והנה דורית תרשום והאיש יקבל את המידע. הוא לא קיבל טיפול נכון.
דורית נגד:
אנחנו נטפל בו ואפשר למצוא עבורו פתרון דיור ציבורי, זאת אומרת בדירה או למצוא פתרון דיור בהוסטל, שזה בהחלט ראוי ויש שם הוסטלים טובים.
נטליה פטרובסקי:
וכל זה דרך משרד הקליטה?
ישראל שוורץ:
כן.
דורית נגד:
כן. יש לשכה ברמלה.
היו"ר סופה לנדבר:
דורית, תצטרכי בשבוע הבא לתת לי תשובה על כל הפתרונות שתמליצו לאדם הזה. אני מבקשת בכל לשון של בקשה. אנחנו לא נתווכח עכשיו כי אני מבינה שאין לך בכיס פתרון, אבל תחזרי למשרד ותני לי בבקשה, באמצעות ועדת פניות הציבור, את הפתרון עליו תמליצי לאדם הזה.
דורית נגד:
בסדר.
היו"ר סופה לנדבר:
אני לא מסכימה שהוצאתם את אשדוד, אשקלון, באר-שבע, ערים שיש שם מצוקה.
ישראל שוורץ:
אני אעשה את זה קונקרטי. אם יש פתרון אחד לשכר הדירה, האם לתת אותו בגבעתיים היקרה או באשדוד היותר זולה? תגידי לי את איפה צריך לשים את הפתרון הזה מה עוד שלשניהם אין מספיק כסף.
היו"ר סופה לנדבר:
אני אומר לך איפה. בהתחלת העלייה, בשנות ה-90, הייתה נטייה של מדינת ישראל למשוך את העולם לאותן ערים שלא במרכז המדינה. אמרו להם שהם יצטרכו לגור בפריפריה. מה אפשר לעשות שאחרי שהעלייה הגיעה ועברה לפריפריה – ואשדוד אז הייתה פריפריה אבל היום היא עיר מושכת עולים ולא רק עולים אלא אנשים מהמרכז.
ישראל שוורץ:
באשדוד יש 2,000 פתרונות שמתבצעים בהוסטלים.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה דירות פנויות מתוך אותן 2,000 דירות?
קריאה:
2,000 דירות פנויות?
ישראל שוורץ:
לא, סך הכול אבל כאשר יש 2,000 דירות, מספר הדירות המתפנות הוא הרבה יותר גדול מאשר כאשר יש 200 דירות. זאת מתמטיקה. שכר הדירה באשדוד נמוך מאשר בחולון או בבת-ים. שכר הדירה שם פחות גבוה.
היו"ר סופה לנדבר:
היום שכר הדירה של דירה קטנה הוא 550 דולר.
ישראל שוורץ:
אני אמצא לך גם ב-350 דולר דירות באשדוד.
היו"ר סופה לנדבר:
אתה לא תמצא.
ישראל שוורץ:
בטוח אני אמצא. אני יכול לתת לך רשימה ארוכה של דירות כי כאשר זכאים לוקחים סיוע בשכר דירה מאתנו, הבנק מדווח לנו על שכר הדירה ויש הרבה מאוד דירות זולות באשדוד, לא במקומות טובים, לא מול הים, אבל מאחורנית, בשכונות הישנות, אבל יש.
היו"ר סופה לנדבר:
אלה לא דירות, אלה זבל של דירות.
ישראל שוורץ:
שם אנשים גרים.
היו"ר סופה לנדבר:
איך אנחנו מגיעים לפתרון וחוזרים לאותה רשימה?
ישראל שוורץ:
עוד כסף.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה כסף?
ישראל שוורץ:
אני לא יודע לומר לך. מדובר במיליוני שקלים. ל-1,500 פתרונות לחמש שנים זה 30 מיליון שקלים. כדי לתת 350 שקלים תוספת, שזה לא הרבה, כפול 12, זה 4,000 ומשהו, כפול 1,500 שקלים, זה אומר 6.5 מיליון שקלים לשנה ולחמש שנים הסכום הוא 30 שנים.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה כסף מנוצל במרכז בשינוי שאתם עושים עכשיו? כל הכסף מנוצל?
ישראל שוורץ:
בזמנו, עת יצאנו לדרך, ניתנה לנו מסגרת לחמש שנים. המסגרת הזאת נגמרת. המסגרת החדשה היא 6.3 מיליון שקלים בערך ואת כולה ננצל לטובת העולים הקשישים.
היו"ר סופה לנדבר:
נציגת האוצר, הכול מנוצל?
ישראל שוורץ:
ודאי שהכול מנוצל.
יעל מבורך:
זה אותו סכום כסף אלא שפשוט מנתבים אותו לערים אחרות לפי פתרונות הדיור שקיימים בעיר, לפי שכר הדירה.
דורית נגד:
אלה אזורי ביקוש. באשקלון למשל אין צורך בשכירות ארוכת טווח כי יש שם פתרונות ואנחנו מגיעים לשנים הרבה יותר מתקדמות.
יעל מבורך:
יש גם פתרונות חדשים. באשדוד למשל על הפרק בניית הוסטל נוסף.
היו"ר סופה לנדבר:
זה אומר עוד שלוש שנים ומה יעשו אותם אנשים בינתיים? התוכנית הזאת הרי קמה כדי לשרת את האנשים ולעזור להם. על סמך מה אתם החלטתם לעבור מאותן ערים למרכז הארץ?
ישראל שוורץ:
יש סכום כסף מוגבל. כשיש לך קצת כסף, את נותנת למי שיותר רעב ולא למי שפחות רעב. אם קשיש צריך לשלם שכר דירה בגבעתיים בסכום יותר גבוה מאשר באשדוד, צריך לתת בגבעתיים ולא באשדוד. אנחנו מדברים על מגבלת תקציב.
היו"ר סופה לנדבר:
לאותם עולים שגרים בגבעתיים, הוד השרון, הרצליה, קריית אונו, רעננה תאמרו לעבור לאשדוד?
ישראל שוורץ:
לא. אני אציע להם שכירות ארוכת טווח בישובים בהם הם גרים.
היו"ר סופה לנדבר:
עד שימותו.
ישראל שוורץ:
לעוד חמש שנים.
היו"ר סופה לנדבר:
ואחרי חמש שנים?
ישראל שוורץ:
אני לא יכול להגיד לך מה יהיה מחר, כך שבטח אני לא יכול לומר מה יהיה בעוד חמש שנים.
היו"ר סופה לנדבר:
זה חסר הגיון. למה שיניתם את הרשימה הזאת?
ישראל שוורץ:
כי את הכסף המועט שיש צריך לתת למקומות שאנשים יותר צריכים אותו מאשר למקומות שגם צריכים אבל פחות. זה הגיון פשוט. זה לא שישבו שלושה פקידים רשעים ואמרו איפה לעשות דברים רעים.
היו"ר סופה לנדבר:
עובדה שמי שפנה אלינו אלה אנשים מלוד.
ישראל שוורץ:
זה טבעי לגמרי. מבחינת האנשים, כל מי שקיבל, רוצה להמשיך לקבל. זה הכי טבעי בעולם, אבל כאשר אתה יושב במקום בו אתה צריך לקבל החלטה, את הכסף שיש אתה שם איפה שיותר צריך אותו ולא איפה שפחות צריך אותו. כשאני אומר צריך זה כמה פתרונות יש וגובה שכר הדירה בשוק החופשי.
היו"ר סופה לנדבר:
נראה לי שמשהו לא בסדר כאן. אתם משנים דבר שהיה טוב. תמשיכו באותן ערים ותמשיכו עם אותם סכומים.
דורית נגד:
אז יבואו לכאן אנשים מגבעתיים, מפתח-תקווה ומרעננה ויאמרו שאין להם כסף.
היו"ר סופה לנדבר:
כאשר אתם התחלתם את התוכנית אמרתם שאתם עושים תוכנית בערים מסוימות.
ישראל שוורץ:
והתחייבנו לחמש שנים.
נטליה פטרובסקי:
בהתחלה היו 26 ערים ועכשיו זה 19 פלוס 4.
היו"ר סופה לנדבר:
אז הכריזו על מספר ערים ושם זה היה. לפי כל ההיגיון אתם צריכים להמשיך באותן ערים. למה צריך לשנות? למה אנחנו צריכים לשבור את התוכנית? בניתם סוף סוף משהו יפה.
ישראל שוורץ:
אני שוב אומר. אם היה לנו מספיק כסף לכל, היינו שמחים מאוד.
היו"ר סופה לנדבר:
לא צריכים לכל אלא באותן ערים שם זה קיים. אתה אומר לי שיש פתרון של 2,000 יחידות דיור באשדוד, אבל אלה 2,000 יחידות כאשר אין שם דירה אחת פנויה עד כמה שאני יודעת.
ישראל שוורץ:
כל הזמן מתפנות שם דירות.
היו"ר סופה לנדבר:
מתים אנשים.
ישראל שוורץ:
לצערנו.
דורית נגד:
בין 8 ל-10 אחוזים מתפנה בהוסטלים כל שנה.
היו"ר סופה לנדבר:
לפני שהחלטתם לשנות את התוכנית, עשיתם איזשהו סקר לבדוק כמה גרים שם בשכירות?
ישראל שוורץ:
בדקנו מה שכר הדירה בשוק בכל אחד מהישובים, בדקנו כמה פתרונות יש ביחד במקבצים, בהוסטלים ובדיור הציבורי, וחיברנו את הכסף למקומות שם שכר הדירה יותר גבוה ופתרונות דיור ציבורי יש פחות. כלומר, אם באשדוד מאכלסים עולים משנת 2000 ובגבעתיים מאכלסים עולים משנת 1995, לא מאכלסים עולים משנת 1995, צריך לתת לעולים היותר ותיקים שמשלמים שכר דירה יותר גבוה ויותר קשה להם. תאמיני לי שהכסף ינוצל.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו נסיים את הישיבה כי עושה רושם שאנחנו נכנסים לפינה אליה לא צריכים להיכנס. אני כיושבת-ראש הוועדה, ואני חושבת שגם היוזמים שיזמו את התוכנית – נתן שרנסקי וחברים במפלגתו אז – יתנגדו לסיפור הזה. אני חושבת שאתם עושים דבר שהוא לא מקובל. בזמן שהתחילו עם התוכנית, הכריזו על מספר ערים ובכוונה העבירו את האנשים מהמרכז לאותן ערים, היכן הם נמצאים היום. לעשות את זה באופן מלאכותי, אני חושבת שזה לא טוב.
היום נפנה לשר השיכון באופן דחוף ונבקש ממנו לא לשנות אלא להאריך את השכירות היכן שהייתה, ולא להעביר את המפה ממקום למקום.
משרד הקליטה. במקרים כמו הגברת הזאת, בקריטריונים של משרד הקליטה, אין לה דבר. כלומר, אם אדם נמצא במצוקה נכון להיום, היא לא יכולה להיעזר בכם.
דורית נגד:
לצערי אנחנו מטפלים רק באנשים האלה. באזורים עליהם היא מדברת המצב מאוד מאוד קשה ואין פתרונות.
טמילה פורובוי:
קראנו את זה אפילו באינטרנט. זה נעים מאוד לשמוע שיש כבוד, אבל אני שואלת איזה כבוד, לפנסיונרים שלנו, אבל יש לנו ילדים והילדים הם המדינה שלנו. אנחנו צריכים לגדל את הילדים. אני מקבלת 4,000 שקלים בחודש, ותגידו לי אתם איך אני יכולה לתת לילד שלי את כל מה שהוא רוצה, ויש לו כישרון. הילד הגדול עכשיו עוזר לי תודה לאל, אבל משהו צריך לעשות. תראו כמה אנשים עזבו את הארץ עכשיו וזה כבר לא סוד אלא דבר ידוע. אני לא כלכלנית, אבל אני מבינה שאם כך עוזרים למשפחות שלנו, זאת פרספקטיבה למדינה במיוחד כאשר מדובר בילדים.
היו"ר סופה לנדבר:
כאמור, במשך השבוע הבא תיתני לי באמצעות הוועדה לפניות הציבור פתרון למשפחה הזאת.
דורית נגד:
אני מאוד מאוד מקווה שבמשך שבוע יימצא הפתרון ההולם והמתאים.
היו"ר סופה לנדבר:
השאלה מה הוא צריך לעשות. אתם בניתם במקום לא מתאים, במקום בו יש עליות וירידות ולרוב הקשישים המקום הזה לא מתאים.
דורית נגד:
יש תור ואנשים ממתינים למקום.
היו"ר סופה לנדבר:
בינתיים תאריכו לו את השכירות. תעשו משהו. תמצאו את הפתרון למשפחה הזאת.
דורית נגד:
אני אנסה למצוא עבורו הוסטל שיתאים לצרכיו או פתרון דיור ציבורי, דירה, כי את המקבץ הוא לא רוצה. אני מקווה שנמצא והוא יסכים לזה.
היו"ר סופה לנדבר:
עד שתמצאו לו פתרון אתם מסוגלים להאריך לו לכמה חודשים את ההשתתפות?
דורית נגד:
את שכירות ארוכת הטווח?
היו"ר סופה לנדבר:
כן. אם ישראל יאריך את זה לחודשיים, תוך שלושה חודשים תהיו מסוגלים לתת לו פתרון של דיור? כן.
אני עומדת להציע לשר הקליטה ולשר השיכון – עם העתק לשר האוצר שכרגע הוא ראש-הממשלה - לא לשנות את הרשימה ולבקש מהם שמי שמקבל עד היום, ימשיך לקבל.
תודה רבה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 12:40