פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 407
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני, י"ח בסיוון התשס"ז – 4 ביוני 2007 – בשעה 12:00
סדר היום: 1. תקנות מילווה המדינה
• (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית קצרה"), התשס"ז-2007
• (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית – ריבית משתנה")(תיקון), התשס"ז-2007
• (אגרות חוב מסוג אג"ח ממשלתית צמודה")(תיקון), התשס"ז-2007
• (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית")(תיקון), התשס"ז-2007
• (סדרות מסוג "גילון חדש")(תיקון), התשס"ז-2007
• (סדרות מסוג "שחר")(תיקון), התשס"ז-2007
• (סדרות מסוג "גליל")(תיקון), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
אלחנן גלזר
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
יוסי שטיינברג, מנהל חוב מקומי, אגף החשכ"ל, משרד האוצר
עדי שחף, אגף החשכ"ל, משרד האוצר
יעל רוטלמן, מנהלת יחידת הנפקות, ענבל – חברת ביטוח
יועצות משפטיות: שגית אפיק, מרב תורג'מן
יועצת כלכלית: סמדר אלחנני
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: הדס דויטש
1. תקנות מילווה המדינה
• (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית קצרה"), התשס"ז-2007
• (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית – ריבית משתנה")(תיקון), התשס"ז-2007
• (אגרות חוב מסוג אג"ח ממשלתית צמודה")(תיקון), התשס"ז-2007
• (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית")(תיקון), התשס"ז-2007
• (סדרות מסוג "גילון חדש")(תיקון), התשס"ז-2007
• (סדרות מסוג "שחר")(תיקון), התשס"ז-2007
• (סדרות מסוג "גליל")(תיקון), התשס"ז-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
עדי שחף:
אנו באים לוועדה עם תיקונים לתקנות של מלווה המדינה. עיקר התיקונים הם טכניים, יש נושא אחד מהותי, שזה הוספה של תקנות חדשות.
מבחינה טכנית, אנו עושים האחדה של התקנות, שיהיו דומות, למשל בחלק מהתקנות כיום כתוב שאם נבצר מהמינהלה, למשל, לשלם בגלל שיש שביתה, נניח, בבנק ישראל, ואי אפשר טכנית לשלם, תקופת הריבית מתארכת ביום. זה לא הופיע בחלק מהתקנות האחרות, לכן פה אנו עושים האחדה. גם אם לא היינו משנים את זה המצב היה זהה, כי אם אין אפשרות טכנית לשלם, אין אפשרות טכנית לשלם ובמילא היינו מוסיפים לו, ומוסיפים לו גם את יום הריבית, אבל נכון יותר שזה יהיה כתוב בצורה מסודרת.
תיקון טכני נוסף לבקשת בנק ישראל בנושא של חישוב התשואה על אגרות חוב מסוג גילון, על אגרות חוב בריבית משתנה, משלמות קופות ארבע פעמים בשנה, והקופון נקבע לפי ממוצע תשואות המכ"מים של X הימים שקדמו ליום מסוים.
ראובן ריבלין:
השר המבקש יכול להסביר לנו את התקנות האלה?
עדי שחף:
אני אשתדל לענות על כל השאלות. זה לגבי התיקונים הטכניים.
ניסן סלומינסקי:
כמה זמן קיימת האי התאמה שאתם מדברים עליה?
עדי שחף:
כשנתיים. בפועל זה לא קרה. עכשיו, כשעשינו תיקון מהותי, ובגללו באנו, עברנו כבר על כל התקנות, לכן אנו באים עכשיו.
התיקון המהותי, וזה התקנות החדשות, הוא לגבי הנפקה של אגרות חוב שקצרות משנה אחת, ועד היום לא עשינו את זה. למשל, נלך לדצמבר 2006, כמו כל הדצמברים הוא יחסית חודש גירעוני, צורכי המימון של הממשלה גדולים יותר, וצריך להנפיק כמה מיליארדי ₪. אנו יודעים שבפברואר 2007, חודשיים קדימה, אנו עומדים לקבל תקבול גבוה כתוצאה מהפרטת בז"ן, כלומר בעצם היה לממשלה חור תזרימי של כמה מיליארדי ש"ח שהיה נסגר ממילא אחרי חודשיים. עד היום האפשרות שלנו, מכיוון שלא היתה לנו אפשרות להנפיק אגרת חוב לתקופה שקצרה משנה, היינו צריכים להנפיק איגרת לתקופה ארוכה יותר, היינו משלמים לרוב ריבית גבוהה יותר. מה שאנו מציעים היום, שנוכל להנפיק גם אגרות חוב קצרות יותר, לכן בדוגמה הזו אם היתה לנו אפשרות, היינו מנפיקים איגרת חוב לשלושה חודשים שתיפרע במרס, בפברואר היינו מקבלים את תקבולי ההפרטה של בז"ן, ובעזרתם פורעים את התשלום וחוסכים עלויות ריבית, כי לרוב הריבית לתקופה ארוכה יותר היא גבוהה יותר. זה התיקון המהותי שאנו עושים, הוא מתואם עם בנק ישראל, יש לנו הבנות מלאות גם לגבי השקיפות, גם לגבי זה שנודיע להם על כל התוכניות שלנו בפועל של ההנפקות. הם עכשיו חלק מפורום מימון הגירעון שלנו ויושבים אתנו באופן קבוע.
לעניין הפדיון המוקדם, שם תיקנו סוג של סתירה לוגית שהיתה כתובה בתקנות, היה כתוב שרכישה מחדש תתבצע בתהליך תחרותי ושוויוני, ואולם המחיר יהיה מחיר השוק. המחיר שנקבע במכרז או בתהליך הזה הוא מחיר השוק, לכן אין היגיון להשאיר את המילה הזו, ואת זה אנו מורידים. אלה התיקונים שאנו מבקשים לאשר.
מרב תורג'מן:
יש בעיה עם האיסור בסעיף 15 לחוק מילווה המדינה שקובע שאסור להרע את התנאים הקבועים בסדרות הקיימות. הם טוענים שהפחתה של מחיר השוק לא פוגעת בציבור, אבל לי יש חשש שזה כן יכול לפגוע בציבור – ברגע שאתה רוכש בחזרה מהציבור ולא במחיר השוק, זה יכול להיות מחיר נמוך יותר ממחיר השוק, מכיוון שזה הליך תחרותי ושוויוני, לכן יש לי החשש שזה כן יכול לפגוע בסדרות כאלה.
עדי שחף:
הוא יכול למכור את זה במחיר השוק בבורסה. אני לא יודע להגדיר לך מהו מחיר השוק, אני יודע לומר שאם אני עושה תהליך תחרותי, המחיר שמתקבל הוא המחיר שאני יודע לעשות. לראיה, בהנפקות אנו עושים תהליך דמוי מכרזי, אך תהליך תחרותי, ולפעמים אנו מקבלים מחיר שגבוה ממחיר הבורסה, לפעמים מקבלים מחיר נמוך יותר. היתה תחרות הוגנת ושוויונית, המחיר שנקבע בתחרות הוא מחיר השוק האמיתי.
בי"ת, ודאי שזה לא בדיעבד, כי זה על משהו שיקרה מעכשיו והלאה.
גימ"ל, זה לא הליך כפוי.
מרב תורג'מן:
יש פה דילמה. יכול להיות שזה לא יפגע, יכול להיות שהמחיר התחרותי יהיה גבוה יותר, אך יכול להיות שזה יהיה נמוך יותר.
עדי שחף:
אפשר להשאיר את זה לכאורה כך עם הסתירה הפנימית. לדעתי, חבל להשאיר משהו לא ברור.
ראובן ריבלין:
למה זה מרע?
מרב תורג'מן:
יש החובה שזה יהיה מחיר השוק. לעומת זאת, יש החובה שזה יהיה תחרותי ושוויוני, כלומר יש בין שני המשפטים האלה סתירה.
ראובן ריבלין:
מחיר השוק זה מונח של מוכר מרצון.
מרב תורג'מן:
אין החובה שזה יהיה מחיר שוק, לכן המחיר התחרותי יהיה נמוך יותר בהשוואה לכל השוק.
חיים אורון:
המחיר שאותו מוכרים בשוק הוא מחיר השוק. ברגע שההליך מפורסם ורק את ואני בשוק, אני מכרתי ואת קנית, זה שמישהו שלישי רצה או חשב, הוא לא במשחק. זה מחיר השוק.
מרב תורג'מן:
כשאתה מוריד את החובה למחיר השוק, זה יכול להיות נמוך יותר ממחיר השוק.
חיים אורון:
השוק הוא איפה שהצלחתי למכור.
הכניסה להלוואות קצרות טווח, היתה חלוקה שההלוואות ארוכות הטווח הן המקצוע של המדינה והלוואות קצרות טווח - של הבנקים ושל חברות ביטוח, כולם עכשיו בשוק הזה. אני שואל, כי אם היתה פה בעיה גדולה, כולם היו בתור, אתם נכנסים לשוק שעד עכשיו היה השוק שלהם, נכון?
עדי שחף:
יש הצד של הקונים ושל המנפיקים. אותם קונים נשארים. בצד של המנפיקים, מי שהיה פה עד היום זה רק בנק ישראל בפועל, במכ"מים, שזה למטרות של מדיניות מוניטרית.
ראובן ריבלין:
אדוני היושב ראש, האם הוזמנו הגורמים האחרים?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הוזמנו מחברות ביטוח, מבנק ישראל, מאיגוד הבנקים בישראל.
חיים אורון:
אם אתה אומר שהמערכת הפיננסית חיה עם זה בשלום, אין עם זה בעיה.
ראובן ריבלין:
אני לא רואה בהערה שלך, גברתי היועצת המשפטית, הערה משמעותית, כי המבחן הוא המבחן של החיים. גם בהגדרה של תחרותי וגם מחיר שוק, הדבר נובע מהעובדות. זה נושא שקשור בעובדות ולא במשפט.
שגית אפיק:
מדובר בתקנה שעברה כאן ב-2006, ושהופיעו בה המילים "במחיר שוק", ועכשיו מבקשים להוריד אותן. אנו לא מבינים את הנימוק.
ניסן סלומינסקי:
אם אנו חוששים, מבחינתך משנה אם שניהם יופיעו?
עדי שחף:
אני לא רוצה להיות במצב שבו אני מסיים הליך תחרותי ונקבע מחיר ויבוא מישהו ויגיד: לא, מחיר השוק זה מחיר הבורסה, ואחר יגיד: מחיר השוק זה המחיר ב-MPS, ואחר יגיד: מחיר השוק זה בכלל המחיר שאנו סוחרים- -
ניסן סלומינסקי:
יש באיזה מקום אצלכם המילים "מחיר השוק"?
עדי שחף:
לא, זה לא מוגדר. אני בטוח שאף אחד בדיון לא התכוון לזה, אחרת היו מגדירים את מחיר השוק.
סמדר אלחנני:
מה שבנק ישראל מוציא זה מכשיר מוניטרי ומה שהאוצר מגייס זה כדי לממן את תקציב המדינה. זה קצת מזכיר לי אוברדראפט שאנשים עושים, כלומר ברגע הראשון זה נוח ונעים, ואחרי שנה בדצמבר צריך לפדות את זה, כלומר אתה דוחה את הבעיה, לא פותר אותה, כי בסופו של דבר צריך להחזיר את זה.
עדי שחף:
לשיטתך, כשאני מגייס לעשר שנים, אני דוחה את הבעיה בעשר שנים.
סמדר אלחנני:
כשהוועדה האריכה את החוב הפנימי, העשרים שנה – זה לא בקדנציה הזו, זה לא אנחנו. הדיון על החוב הפנימי וניהולו הוא נושא חשוב. לדעתי, זה קצת אוברדראפט. למה אתם לא קוראים לזה אגרת חוב?
עדי שחף:
זה אגרת חוב.
סמדר אלחנני:
וזה יכול להיות גם לשלושה חודשים?
עדי שחף:
כן.
יש טעות בהגדרה של אגרות חוב מסוג אג"ח ממשלתית קצרה, בתקנה 1, בהגדרה מועד קובע לזכאות, במקום "עשרת הימים" יבוא "שלושת הימים".
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מי בעד אישור תקנות מילווה המדינה (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית קצרה"), התשס"ז-2007; (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית – ריבית משתנה")(תיקון), התשס"ז-2007; (אגרות חוב מסוג אג"ח ממשלתית צמודה")(תיקון), התשס"ז-2007; (אגרות חוב מסוג "אג"ח ממשלתית")(תיקון), התשס"ז-2007; (סדרות מסוג "גילון חדש")(תיקון), התשס"ז-2007; (סדרות מסוג "שחר")(תיקון), התשס"ז-2007; (סדרות מסוג "גליל")(תיקון), התשס"ז-2007? מי נגד? לא עבר. רביזיה.
אלחנן גלזר:
השתכנענו בצורך של האישור הזה, אך ההצבעה נגד היתה הצבעת מחאה על שהקואליציה לא באה לעבוד.
ניסן סלומינסקי:
ובתנאי שכל מה שנאמר פה זה כך – לא שאני חושד, חס ושלום – שאם יתברר, פתאום יבואו הבנקים ויגידו: יש הבדל בין זה לזה, שנוכל לשנות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מי בעד רביזיה? מי נגד? אושר.
מי בעד אישור התקנות? אושר פה אחד.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30.