פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 421 מישיבת ועדת הכספים מיום שלישי, י"ט בסיוון התשס"ז ( 5 ביוני 2007), שעה: 10:00 סדר היום: 1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007 (העברת היטל ביטחה הקיים למכס) 2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ז- 2007 - בירה. נכחו: חברי הוועדה: דוד אזולאי אלחנן גלזר מגלי והבה יצחק וקנין שלי יחימוביץ שי חרמש אמנון כהן סופה לנדבר ראובן ריבלין מוזמנים: בועז סופר - סגן בכיר למנהל אגף המסים, משרד האוצר עו"ד דבי מילשטיין - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יעקב לסקוב - מנכ"ל "שמן תעשיות" חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטחון סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים ייעוץ משפטי: שגית אפיק יועצת כלכלית: סמדר אלחנני מזכירת הוועדה: ליאת קרפטי רשמת פרלמנטרית: אושרה עצידה צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007, (העברת היטל ביטחה הקיים למכס) היו"ר סטס מיסז'ניקוב: בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007, (העברת היטל ביטחה הקיים למכס) בועז סופר: היטל ביטחה הינו מס שמוטל באופן זמני משיקולים שונים, בדרך כלל הגנה על הייצור המקומי. מטבעו הוא זמני, הוא לא נועד תחליף למכס. מכס מוטל כשאנחנו כמדינה חושבים שאנחנו רוצים להגן על תעשייה זו או אחרת, וכרגע אני לא מתייחס למה מקור הייבוא, למרות שיש כמובן הפרדה בין ארצות-הברית, השוק, וארצות שלישיות. תפקידו של המכס באופן העקרוני, או תפקידו העיקרי, זה הגנה על הייצור המקומי. מגלי והבה: אבל, לא רק. בועז סופר: לא רק, לפעמים הוא משמש גם בהיבט פיסקאלי. כל ההכנסות ממכס בשנה הן 1.8 מיליארד - זה הכול. שלי יחימוביץ: בכלל? בועז סופר: בכלל. אלחנן גלזנר: אתה יודע כמה קצבאות זקנים אפשר להגדיל בזה? שלי יחימוביץ: אז למה לא להטיל יותר מכסים באמת? בועז סופר: ואם זה היה 5 מיליארד או 100, זה מה שמשנה? אולי אני אבחן את השווקים הפרטניים. 1.8 מיליארד שקל נועד לבוא ולומר הגם שהמכס אכן משמש להגנה על הייצור המקומי בהיבט הפיסקאלי, או מי שירצה לטעון שזה בהיבט הפיסקאלי, לא זו מטרתו. ולראייה - זה בסך הכול 1.8 מיליארד. אני לא מזלזל באף גרוש, אבל זו הכוונה, ובוודאי שעצם הגבייה לא משליכה שום דבר לא לגבי אם צריכים להעלות או לא צריכים להעלות. אנחנו מבקשים מוועדת הכספים לאשר את הדבר הבא. היטל הביטחה הוא למעשה נקוב, או מוטל על שמנים וכוספאות. אנחנו מבקשים להמיר את זה בתיאום עם משרד התמ"ת למכס. למה? אנחנו לא משנים אפילו שבריר של אחוז, זה בדיוק אותו הדבר. אבל זה העברה שהיא למעשה לכאורה טכנית, כי במקום היטל הביטחה אנחנו קוראים לזה מכס. שלי יחימוביץ: מה זה נותן לכם? בועז סופר: זה נותן לנו שני דברים. ראשית, בהיבט של השקיפות. אנחנו סבורים שהיטל ביטחה מתום שנה,שנתיים,שלוש, לא משנה, מיצה את תפקידו. אי אפשר להאריך כל הזמן היטלים שמטבעם הם זמניים. אפשר לתקוף או לכאן או לכאן אם מכס, אבל זה מכס. כשאנחנו שמים את זה כמס קבוע, מבחינתנו זה שקוף, גלוי, ואפשר להוריד או להעלות - לא משנה, אבל זה מכס. שלי יחימוביץ: אולי זה שלב בדרך להורדה מוחלטת? יצחק וקנין: ניסו להוריד אותו כמה פעמים. שלי יחימוביץ: האם זה יקל עליכם להוריד? בועז סופר: ההליך של ההורדה הוא זהה. צר לי, אין טריקים. תהליך ההורדה הוא זהה, במקרה זה שר, ובמקום שר התמ"ת שר האוצר. אבל מבחינת הממשלה, אין פה שום שינוי. להיפך, אנחנו מנסים לקבע את זה. שגית אפיק: היטל הביטחה הוא לארבע שנים, צריך להאריך אותו כל פעם. בועז סופר: יש טענות לא מבוטלות מצד מדינות שונות בעולם, ואם תרצו דבי ממשרד התמ"ת תרחיב, על שימוש יתר בכלים שהם זמניים. מכס מותר להטיל, יש הסכמים בין-לאומיים מותר להטיל מכס אם יש תעשייה מקומית שאנחנו חושבים שצריך להגן עליה - אין בעיה עם זה. אבל, בואו נעשה את זה בדרך הראשית. אם יש משהו זמני אז יש להשתמש בו באופן זמני. אם חושבים שראוי להמשיך ולהגן אז אין בעיה - מכס. לכן, אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לאקט שהוא בעצם טכני, אבל הוא לכאורה מהותי, כי המכס היום הוא 0, ואני מבקש ממך להטיל מכס של 4% או 7% בהתאם לעניין. בפועל, אף יבואן, או אף יצרן מקומי, לא ירגיש בהבדל. ניסן סלומינסקי: אז למה מלכתחילה לא עשיתם את זה כך? אתם הרי הרבה יותר חכמים. בועז סופר: קיימים מספר אמצעים להגנה על הייצור המקומי, ומכס הוא אחד מהם. קיימים גם אמצעי סעד שהם זמניים. יש היטל ביטחה, יש היטל משווה והיטל היצף, כאשר כל אחד משמש למטרות שונות. כולם זמניים, בכולם אתה אומר: אני לא רוצה לייצר החלטה גורפת עכשיו, אלא לבוא ולפתור בעיה נקודתית, זמנית. אפשר להשתמש גם במכס ולהפוך את המכס כהוראת שעה, ונעשה לחצי שנה, לשנתיים, או לארבע שנים. ניסן סלומינסקי: אז למה בהתחלה חשבתם שצריך זמני על השמן, ועכשיו פתאום זה לקבוע? מה קרה פתאום? בועז סופר: לא קרה פתאום כלום. במקרה הזה זה העברת סמכות ממשרד התמ"ת למשרד האוצר, אבל זה טכני. כאשר משרד התמ"ת החליט להטיל על היטל הביטחה הוא עשה את זה משיקולים של הגנה על התעשייה המקומית. הצו הזה הגיע מידי שנה בשנה. אמנון כהן: האם התמ"ת מסכים? דבי מילשטיין: כן. בועז סופר: הצו הזה הגיע כמובן על-פי חוק, לאישור ועדת הכספים מידי שנה בשנה. עכשיו אנחנו בעצם אומרים: תראו, הסתיימה התקופה הזמנית. החליט משרד התמ"ת, וביקשה התעשייה לצורך העניין, ואנחנו מבחינתנו נענינו לבקשה לקבע את ההגנה. אין לנו בעיה עם זה, אנחנו חייבים עם זה בשלום. אנחנו מבקשים לקבע את ההגנה. תבינו שאם תשאירו את המצב זמני, אז זה רע יותר מבחינת התעשייה המקומית, כי זה אומר שזה בעצם מתבטל מידי תקופה. שלי יחימוביץ: האם יש כאן נציגים של תעשיית השמן? בועז סופר: שלי, לפעמים ברווז הוא רק ברווז. אין בו - - - שלי יחימוביץ: אחרי שנה וחודש כאן קשה לי להשלים עם זה. יצחק וקנין: הצו הספציפי הזה בא כל שנה לוועדת הכספים, וכל שנה היה לנו ויכוח פה עם התמ"ת דווקא האם להאריך את הצו או לא, כיוון שהיתה טענה שזה בעצם פוגע בהסכמי סחר שיש לנו עם מדינות אחרות. מצד שני, הדבר הזה גרם לכך שהמפעלים שלנו שמייצרים פה שמן לא יוכלו להתמודד במצב הזה מול ייבוא השמן. הברירה שהיתה פה היא פיטורי עובדים, והגיעו לפה ועדי עובדים כמה פעמים, והנושא הזה עלה לא פעם אחת. בסופו של דבר, אנחנו למרות הכול אישרנו צו שמטיל מכס לגבי ייבוא השמנים. התמ"ת הוביל דווקא לכיוון ההפוך שלא יהיה היטל, אם זכרוני אינו מטעה אותי בכל המקרים. שלי יחימוביץ: מי היה שר התמ"ת אז? קריאה: אהוד אולמרט. יצחק וקנין: אבל, גם לפניו. גם דליה איציק שהיתה שר התמ"ת, וגם רן כהן, ככה שאני ותיק פה. כולם ניסו לבטל, ואנחנו כל הזמן עמדנו עם רגליים על הקרקע ואמרנו: בשום פנים ואופן, ושזה ייפגע בתעשייה המקומית. אני חושב שמה שעושה בועז הוא דבר טוב, מכיוון שאני לא אביא את זה כל שנה לפה, זה הולך ארבע שנים. דרך אגב, בנושא בחינת ייבוא השמן גם הקימו ועדה שבחנה את הנושא הזה מבחינת ההפרשים בעלויות. זה לא סתם נקבע. לפני כן, אם אני לא טועה ההיטל היה 6.5%. זה הוקטן ל-4% לפי מיטב זכרוני. לכן, אני חושב שצריך לאשר את מה שבועז הביא לפה היום, ולא לתת לזה כל מספר חודשים - - - יצחק וקנין: חבר הכנסת וקנין שיכנע אותי שיש טעם במהלך הזה. חזקיה ישראל: אנחנו תומכים בצו הזה, אנחנו חושבים שהשינוי הוא מחויב המציאות אחרי שהרבה שנים כל פעם היו צריכים לבוא. התברר שיש צורך בנושא הזה. זה נושא חשוב וראוי, ואנחנו בעד לאשר את זה. דבי מילשטיין: הוויתור של משרד התמ"ת נובע משני שיקולים משפטיים. ראשית, שיקול פנימי, כי חוק היטלי סחר הגנה על תוצרת הארץ אמור להיות משהו זמני, ואנחנו מדברים כאן על מצב מ-96. לכן, זה צריך להשתנות. שנית, מבחינה בין-לאומית, אנחנו תחת הביקורת של ארגון הסחר העולמי, ועלה בבחינה האחרונה של מדינת ישראל, שבעצם ההיטל הזה הוא בניגוד למחויבות של ישראל, והוא צריך באמת להפוך למכס. הוא לא ייפגע בהסכמים הבילטראליים שיש לנו עם ארצות-הברית, הקהילה האירופית וכו', כי הם ייהנו מהרמה שמגיעה להם על-פי ההסכמים. סמדר אלחנני: בועז, אני חושבת שלא הובהר פה בניסוח שאתה מבטל לחלוטין את היטל הביטחה - שלא יהיה יותר היטל ביטחה. אני זוכרת שהיו עוד היטלי ביטחה, לא רק על השמן והכוספה. אני מדברת על המלט? יצחק וקנין: מלט זה נושא אחר לגמרי. בועז סופר: מלט זה היצף. היטלי ביטחה למיטב ידיעתי אין היום. סמדר אלחנני: אני חושבת שאתם צריכים להבהיר את זה שאין יותר היטלי ביטחה. בועז סופר: אני מבהיר לפרוטוקול רשמית. כיום אין היטלי ביטחה. דבי מילשטיין: על-פי סעיף 2(א)(3), כי יש שורה של סוגים של היטלי ביטחה. סמדר אלחנני: האם בפועל יש עוד היטלי ביטחה? דבי מילשטיין: יכול להיות שעל סיגריות? בועז סופר: אין. דבי מילשטיין: אבל, אני שוב אומרת שזו הגנה על ייצור מקומי. יש היטלים שנובעים מהסכמי העדפה וזה משהו אחר. סמדר אלחנני: ייצור השמן בארץ הוא הרי פונקציה של משק החלב. הפרות צריכות כוספה טרייה, וזה מה שנשאר מייצור השמן - זה המודל. ברגע שאין יותר כוספה אז אין טעם בייצור שמן בארץ. אני שואלת, האם זה גמיש מספיק בהתחשב במשק החלב? יעקב לסקוב: אני בעד, כי התעשייה הזאת כתעשייה לא עובדת ליום שלם, ולשגע את התעשייה הזאת כל שנתיים - - - היו"ר סטס מיסז'ניקוב: מי בעד אישור צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007 (העברת היטל ביטחה הקיים למכס), ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? ה צ ב ע ה צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007 (העברת היטל ביטחה הקיים למכס), אושר. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הצו אושר, תודה רבה. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ז-2007 – בירה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הצו השני הוא צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ז-2007 - בירה. בועז סופר: גברת יחימוביץ, לא שכחתי בתיקון מס' 12 את כנות כוונותיי, ואני מקווה שאכן תשתכנעי שגם זו המטרה פה. שלי יחימוביץ: אני רוצה שיובהר למעלה מכל ספק שאני תמיד מאמינה בכנות כוונותיך, אני פשוט חושבת שלפעמים כוונותיך לא עולות בקנה אחד עם הכוונות שלי. בועז סופר: זה משהו אחר. עניינו של תיקון מס' 13 הוא בתיקון שיטת המיסוי על בירה. יש כמובן בירה מייצור מקומי, ויש בירה שהיא מיובאת. לפני כשנה או למעלה משנה, פנה אלינו יבואן וביקש להעביר את הייצור לישראל. במהלך הבדיקה גילינו שלמעשה הההגנה על בירה מייצור מקומי היתה נמוכה מידיי. איך זה קרה? יש שני מרכיבים במס הקנייה. הראשון זה תמ"א (תוספת מכסת אחוזים), והשני זה מס הקנייה עצמו. תמ"א נועדה בצורה מאוד פשטנית להשוות בין בסיס המס בייבוא, לבסיס המס בייצור המקומי. התוספת הזאת נועדה לבוא ולומר פחות או יותר מהו הרווח הסיטונאי, כדי שלא יהיה מצב של אפליה בבסיס בין הייצור המקומי לייבוא. אנחנו על-פי הסכמי סחר שיש לנו מול כל העולם, מחויבים לא להפלות בעניין הזה. אם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להטיל מכס. אבל, במס הקנייה לא להפלות. התגלה שלמעשה ההגנה - אותה תוספת מכסת אחוזים מאותו חישוב שאנחנו עושים על המרווח הסיטונאי, נמוכה מידיי. התוצאה היא שלמעשה בייבוא שולמו מסים בחסר כך נקרא לזה. בחנו כל מיני שיטות, ובסוף בחרנו לטעמי את השיטה הפשוטה ביותר ואני מייד אציג אותה. אני רק רוצה להגיד שטרם ערכנו את השינוי, ערכנו שימוע להתאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, מבחינתו הגופים הציבוריים שמייצגים הן את התעשיינים מחד, ואת היבואנים מאידך. הצענו להטיל מס קצוב בגובה X שקלים, וה-X שקלים הוא 1.85. אבל, כשהצגנו להם זה היה X שקלים. למה אני אומר X שקלים? כי מבחינתנו הכנסות המדינה אמורות להיות ניטראליות, לא בזה יש לנו עניין. אנחנו אמרנו שאנחנו רק רוצים לייצר שיטה שתהיה אחידה, פשוטה, ולא תפלה, לא את הייבוא לעומת הייצור המקומי, ולא להיפך. בוודאי ובוודאי שלא תפלה את הייצור המקומי כי זה מה שקרה עד היום. מה שאנחנו מציעים זה במקום שיטה שהיא קצת מורכבת שלוקחת תמ"א בייבוא, ולא לוקחת תמ"א בייצור המקומי כי כמובן לשם אנחנו משווים, אנחנו מציעים פשוט לגבות 1.85 שקלים לליטר משקה אחיד, ללא קשר לדיווחי היבואנים או דיווחי הייצור המקומי. להפתעתנו או לא להפתעתנו, נשמעה אחידות דעים מצד כל הגורמים. ה-1.85 שקלים זה תרגום ההכנסות הנוכחיות. לקחנו את ההכנסות וחלקנו במספר הליטרים, ויצא 1.85. אין לי פה גרוש תוספת, זה לא היה העניין, אני אומר את זה שוב ושוב. המהלך הוא לא מהלך פיסקאלי לא מיניי ולא מקצתיי. הוא רק נועד לשנות את השיטה, להסדיר אותה, ולא להפלות לרעה את הייצור המקומי. ניסן סלומינסקי: האם הבירה תעלה אותו הדבר? בועז סופר: המס יהיה אותו דבר. אם יש בירה יקרה אז היא עולה יותר. קשה לי להעריך מה יהיו ההשפעות על המחיר לצרכן. בהחלט יכול להיות שינוי קצת למעלה, קצת למטה. חזקיה ישראל: אנחנו תומכים במהלך, זה נעשה בעצה אחת איתנו. סטס מיסז'ניקוב: מי בעד אישור צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ז-2007 – בירה? מי נגד? מי נמנע? ה צ ב ע ה צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ז-2007 – בירה, אושר. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הצו אושר, תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 10:40.