פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 215
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ד בסיון התשס"ז (10 ביוני 2007), שעה 12:00
ס ד ר ה י ו ם
תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה) התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
מנחם בן-ששון – היו"ר
יצחק לוי
גדעון סער
אופיר פינס-פז
דוד רותם
מוזמנים:
אוזי שלוי - רמ"ט השר לביטחון פנים
ניצב עו"ד חנה קלר - היועצת המשפטית, המשרד לביטחון פנים
עו"ד קרן גלאון-לחנו - הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
פקד עפרה חכמון - קמ"ד חקירות, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ ציפי גולדברג - קצינת אג"ת, המשרד לביטחון פנים
שמעון ברגור - שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים
עו"ד חיים שמולביץ - היועץ המשפטי, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים
גנ"מ קובי ברוך - מפקח הפרטה ראשי, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים
סיגל שהב - האגודה לזכויות האזרח
ייעוץ משפטי:
אפרת רוזן
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה) התשס"ז-2007
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשס"ז-2007. אנחנו ממשיכים את השלב הפרקטי של הוראת שעה שחוקקנו. זאת הוראת השעה שעוסקת בהיוועדות חזותית שאמורה לעסוק בדרך תקינה יותר, הגונה יותר, כך לפחות חלק מאתנו חשב, לחקור אדם אחרי שביקרנו בבתי המעצר וראינו מה מתרחש שם. זה תחליף לנוכחות הפיזית של עצור בבית-משפט בשלב דיון במעצר שלו לפני שמוגש שכתב אישום. זה אחד הדיונים שעשינו בצורה – לפחות מנקודת המבט שלי – לא רק אינטנסיבית על פני זמן אלא גם יצאנו לראות דברים בשטח ולחלק מאתנו זו הייתה ראייה ראשונה ואני עוד הוספתי ביקורים וולונטריים כדי להיות רגוע שאנחנו לא מצרים לעצור ואולי אפילו מיטיבים אתו.
הדבר החשוב הוא הסכמת העצור. אני מדגיש את זה משום שיכול להיות שסנגורים לא ירצו מסיבות כלשהן להיפגש עם עצורים – אני לא מדבר על הסנגוריה הציבורית חס וחלילה – ולכן יש לנו כאן הזדמנות שניתנה לסנגור להיפגש פנים אל פנים עם העצור, מפגש פנים אל פנים, זה נעשה אך ורק לעצורים שמיוצגים על ידי סנגור, והוועדה בזמנו מאוד התעקשה – אם זכור לכם – במהלך הדיון גם לדעת איך יהיו התנאים הפיזיים. קיבלנו היום פעם ראשונה גם מפרט טכני איך ייראה החדר, איפה יועמדו המסכים, מה יהיה הגודל שלהם, 42 אינצ'ים אם אני זוכר מהקריאה הקודמת, וקיבלתי את מכתבו של השר לביטחון פנים ואת מכתבו של שר המשפטים, את הערתו של שר המשפטים, ואני חושב שאני בשל להתחיל לקרוא את התקנות.
אפרת רוזן:
רציתי להדגיש שאנחנו מדברים כרגע בשלב התקנות, אבל לתת איזושהי תזכורת על מה קרה בשלב הליך החקיקה כי זה רלוונטי בעיקר לגבי מה שנרצה לשים עליו את הדגש בתקנות, וזה באמת היה הנושא של הסכמת העצור.
הוועדה חשבה שבאמת לאור החדשנות של ההליך של היוועדות חזותית ולאור העובדה שמדובר בהליך ניסיוני, צריך לפחות בשלב הזה לשים דגש מאוד גדול על ההסכמה של העצור להליך ולכן הוועדה גם התעקשה שההסכמה תינתן לאחר שניתנה לעצור הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך-דינו פנים אל פנים. זה היה אחד הדברים שהוועדה התעקשה עליהם כי חשבנו שהסכמת העצור היא דבר הכרחי בשלב הזה לפחות כדי למנוע איזה שהן טענות שיש על פגיעה בזכויות העצור. זה דבר שצמצם את החשש של הוועדה בזמן חקיקת החוק לגבי פגיעה אפשרית בזכויות העצור, וזה הדבר שאנחנו גם נרצה לשים עליו את הדגש עכשיו כאשר אנחנו בודקים את התקנות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אגב, אני רוצה להעיר הערה אישית. אני אבקש ללכת לראות את המהלכים הללו, כמו שראיתי את ההתכוננות להם. אני ארצה לראות איך זה פועל. אנחנו נגיע לזה אבל קודם נסיים את העבודה משום שיש לנו תאריכים קובעים, יש לנו תאריך של חצי שנה.
קריאה:
זה מסתיים ב-23 ביולי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נכון, זה לפנינו. יש גם דיון בבית-המשפט העליון, אבל כל הסוגיות הללו הן מחוץ לחדר הוועדה ואנחנו לא מפריעים להן.
חנה קלר:
בתוספת השלישית נפלה טעות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נגיע אליה.
חנה קלר:
לפני שאנחנו מתחילים להקריא את התקנות, בסך הכול, לכל התקנות, כמו שהבנו מאפרת, יש הסכמה. התעוררה שאלה אחת לגבי הסכמת העצור בפעם השנייה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נגיע לזה. אני חושב שצריכה להיות הסכמה.
חנה קלר:
אחרי שתשמע אותנו נשאיר לשיקול דעתך ואתה תחליט.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני הערתי על זה באופן ספונטאני שאני חושב שצריך להיות אותו טופס, אבל אני אתייעץ. יש לנו שני חברי ועדה שהם מנוסים ממני בעריכת דין ואני איוועץ בהם לפני שנעסוק בכך.
אפרת רוזן:
תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשס"ז-2007.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 65א(ו) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן – החוק), בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הסכמת עצור לראשונה
הסכמת עצור, כאמור בסעיף 65א(ב)(4) לחוק שהיא הסכמתו הראשונה באותו עניין, תינתן לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה.
2. הסכמת עצור שאינה הסכמתו הראשונה
הסכמת עצור כאמור בסעיף 65א(ב)(4) לחוק, שאינה הסכמתו הראשונה באותו עניין, תינתן לפי טופס 2 שבתוספת השנייה.
אני אקריא את סעיף 65א שקובע למעשה את האפשרות לבצע דיונים בהארכות מעצר, שחרור בערובה, בדרך של היוועדות חזותית:
"ניתן לערוך דיון בבקשה להארכת מעצרו של חשוד או לשחרורו בערובה באמצעות היוועדות חזותית אם מתקיימים לגביו כל אלה:
1. הוא בגיר.
2. טרם הוגש נגדו כתב אישום.
3. הוא מיוצג בידי סנגור.
4. הוא הסכים לעריכת הדיון כאמור לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה להיפגש עם סנגורו פנים אל פנים ולהיוועץ בו".
להפנות לטופס הראשון, התוספת הראשונה והתוספת השנייה, כי יש הבדל מהותי בין התוספת הראשונה שמדברת על הסכמת עצור לראשונה והטופס השני שמדבר על הסכמת העצור שאינה הסכמתו הראשונה.
חנה קלר:
אנחנו מסכימים להוריד את סעיף 2 ולומר שהסכמת העצור תהיה הסכמת העצור, ואז נמחק שהיא הסכמתו הראשונה, ויהיה לנו רק טופס אחד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תודה רבה לך. זה חסך לנו זמן. אם כך, אני רוצה לשאול בכל זאת שאלה למרות שקיבלתי תשובה מהיועצת המשפטית אבל אני רוצה להיות רגוע.
כאן מבקשים אישור שוטר, סוהר או עורך-דין. האידיאלי שזה יהיה עורך-דין כי כך אמרנו. אני מבין שאם עורך-דין מסרב לבוא, הוא יכול לתקוע את התהליך.
חנה קלר:
בוודאי שזה יהיה עורך-דין בעדיפות ראשונה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אם אפשר היה לכתוב: "יאשר עורך-הדין או בהיעדרו סוהר או שוטר". וכאן אותו הדבר, "הסכמת העצור נחתמה לפני עורך-הדין ובהיעדרם". כאן לפחות אני אומר שיש סדרי עדיפויות. האגודה העירה שזה לא יכול להיות אלא, אבל אני רוצה להסביר לך. דעתה של לשכת עורכי-הדין לא נוחה מן הסעיף הזה ואולי היא יכולה לשכנע את חבריה לא לבוא ולייצג את העצירים כדי לא לשתף פעולה עם המהלך. דיברנו על זה בזמנו כשחוקקנו את החוק ובילינו אז הרבה שעות יחד בטיולים בארץ. לכן אני רוצה להביע את זה בסדר ערכי. ואני אומר: "עורך-הדין (בהיעדרו שוטר או סוהר)". את מבינה שזה המקסימום.
סיגל שהב:
הדברים כתובים ואני מבינה שהם נקראו על-ידך.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני בכל זאת שואל אותך.
סיגל שהב:
אנחנו לא חושבים שאישור כזה צריך להיות חתום בפני סוהר או שוטר.
גדעון סער:
תרחיבי קצת. אל תחששי מלהרחיב.
סיגל שהב:
אנחנו הערנו כאן שההסכמה לא יכולה להיות חתומה בפני שוטר, סוהר או עורך-דין ולו מפאת החשש שאולי יש סיכוי שהופעל כאן איזשהו לחץ כדי שזה יחסוך למערכת, לאותו סוהר או שוטר, לקחת את אותו אדם לדיון בבית-המשפט וזאת משיקולי נוחות שלהם. אנחנו גם טענו בנושא של אותה הסכמת עצור, שבאותו טופס יש עוד תיקונים נוספים שלדעתנו צריכים להיעשות כמו להוסיף את פרטיו של עורך-הדין המייצג על מנת שיהיה ברור לכל הגורמים, בגלל המרחקים שנוצרים כאן, מי אותו עורך-דין שמייצג אותו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה מופיע בטופס.
סיגל שהב:
הפרטים של עורך-הדין המייצג?
היו"ר מנחם בן-ששון:
מספר רישיונו.
סיגל שהב:
לא, זה אישור בפני מי הוא חתם. אם הוא היה חותם בפני שוטר או סוהר, זה בדיוק מה שלא היה מופיע. גם אם תאשרו שהוא חתם בפני שוטר או סוהר, צריכה להיות בנפרד עוד שורה של מי עורך-הדין המייצג כדי לעדכן אותו אם חל איזשהו שינוי כך שלכל הגורמים המעורבים יהיה את הפרטים שלו. מעבר לפרטים, האישור המהותי שנעשתה כאן באמת התייעצות מהותית ולא טכנית, היא גם חשובה. זאת אומרת, אנחנו חושבים שכן צריך להיות חתום בפני עורך-הדין המייצג בגלל הדברים שאמרתי, שאכן הייתה התייעצות מהותית, להוריד את החשש שהופעל כאן איזשהו לחץ וכדי שיהיה כאן מול מי ליצור קשר במקרים של תקלות טכניות כאלה ואחרות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נדמה לי שבמובלע עניתי על חלק ניכר מההערות שלך.
אפרת רוזן:
אני רוצה לחזור לנוסח החוק ולמה שהחוק דורש כי אנחנו מדברים כרגע על שלב הביצוע. החוק דורש שניתנה הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך-הדין ולהיוועץ בו פנים אל פנים ובתקנה, בזמן הדיונים על החוק, דיברנו על הזדמנות סבירה להיפגש. כלומר, בזמן שהוועדה חוקקה את החוק הייתה הכרה בכך שיכולים להיות מקרים שתינתן הזדמנות להיפגש עם עורך-דין אבל האדם בסופו של דבר לא ייפגש אתו ועדיין הוא יוכל לתת הסכמה, הסכמה אמיתית, הסכמה מדעת, לעריכת הדיון בדרך של היוועדות חזותית.
סיגל שהב:
התחלנו את הדרך בזה שזה יהיה תנאי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
החוק כתוב כך והסברנו גם מדוע. אגב, התנהגותה של לשכת עורכי-הדין הוכיחה שצדקנו.
דוד רותם:
בחוק כתוב הזדמנות סבירה להיוועץ בעורך-הדין. לא כתוב בחוק שהנושא הזה היה צריך להיות חלק מההיוועצות. הרי יכול לקרות דבר מאוד פשוט כאשר עצרו אדם, הוא התקשר אלי וביקש שאבוא לייעץ לו, הגעתי לתא המעצר, ישבתי אתו, דיברנו על התיק, הוא כן הודה, לא אמר, מה אמר, נתתי לו עצות וכולי. קיימו את הכללים שבחוק כי כתוב להיוועץ בעורך-הדין והוא נועץ בי. לא כתוב להיוועץ עם עורך-הדין בנושא של הווידאו קונפרנס. יצאו ידי חובה. עכשיו באים אליו ואומרים לו לחתום. על מה אתם מחתימים אותו? "אני מאשר כי טרם מתן הסכמתי זו, ניתנה לי הזדמנות סבירה להיפגש פנים אל פנים עם עורך דיני ולהיוועץ בו". צריך להיות כתוב לא רק שנועץ בעורך-הדין בנושא הזה, כי אני רוצה שאת ההודעה שהולכים לעשות לו וידאו קונפרנס יודיעו לו לפני שהוא דיבר, ודבר שני, אני רוצה שתהיה פה הודעה של עורך-הדין שאומר שהוא יודע שעושים וידאו קונפרנס, שהוא ייעץ לו כן, לא, וכולי.
סיגל שהב:
זה בעייתי. לפעמים זה נעשה בטלפון.
דוד רותם:
זה לא יכול להיות בטלפון כי בחוק כתוב פנים אל פנים.
סיגל שהב:
זאת הזדמנות לפנים אל פנים אבל זה לא חייב להיות. הפרקטיקה היא אחרת.
דוד רותם:
הליך של וידאו קונפרנס הוא לא ההליך הרגיל של נאשם.
סיגל שהב:
רצו שזה לא יהיה שונה מהליך רגיל, אבל לא להכביד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו חשבנו לכתחילה – ואומרת את הדברים עורכת הדין שיהב – שאפשר להגיע לציפייה שעורכי-הדין ישתפו פעולה. הייתה מחשבה שאפשר להגיע להישגים בתחום הזה, אבל ככל שהתקדמנו בחוק הסתבר שהגישה הלעומתית של לשכת עורכי-הדין שוללת מכל וכל והחשש שלי במהלך הדיון היה שינסו לחבל במהלך הזה, קרי, בתוכנית הייתכנות של המפעל הזה באמצעות הימנעותם של עורכי-הדין, או שהם לא יבואו או שהם יימנעו מלבוא וכתוצאה מזה יחסמו את המהלך.
דוד רותם:
הם יחסמו את המהלך כי הם יאמרו לקליינט שלא יסכים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה בסדר. זאת זכותם וזה בסדר. אנחנו נראה מה קורה כי יהיו אנשים שיאמרו שלמרות שעורך-הדין ייעץ לו, הוא בכל זאת לא רוצה להיטלטל במכונית הזאת אל המקומות הללו. דבר אחד צריך להיות ברור, שאי אפשר לכתוב בטופס דבר שהחוק לא נתן לנו אפשרות לעשות אותו. מה שהציע עכשיו חבר הכנסת רותם אנחנו יכולים להכניס, אבל לכל אורך הדרך לא יכול להיות שזה יהיה רק עורך-דין, אלא בטופס יהיה כתוב עורך-דין ובהיעדרו כך וכך, ואז נציג את עולם הערכים שלנו. אנחנו מעדיפים שעורך-הדין יחתום עליו, אבל אם עורך-הדין לא יחתום עליו, יש אפשרות שמישהו אחר יחתום כדי לאשר את חתימתו. בהיעדרו, זה שוטר או סוהר ואין מישהו אחר.
דוד רותם:
יתחיל הוויכוח האם ניתנה הזדמנות סבירה או לא ניתנה הזדמנות סבירה.
סיגל שהב:
זה לא תלוי בעצור. הייתה לו זכות להיוועץ.
דוד רותם:
החוק התכוון לכך – ואני לא הייתי כאשר חוקקו אותו אבל אני מניח שאתה היית ואתה יודע – שעורך-הדין יסביר ללקוח שלו מה היתרונות ומה החסרונות. לכן צריך להיות איזשהו מסמך שאומר שעורך-הדין אומר שהוא הסביר לו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה יכנס לכאן.
סיגל שהב:
יכול להיות שהוא לא ינצל את הזכות להיוועץ. צריך להעמיד בפניו את הזכות אבל הוא לא חייב לנצל אותה.
דוד רותם:
כל אחד יודע שיש לו זכות להיוועץ עם עורך-דין אבל הוא נועץ בעורך-דין לעניין של התיק עצמו ולא לעניין השיטה הזאת. לכן אני אומר שאני רוצה שתהיה איזושהי תרשומת שאמרו לאיש שהוא יכול לדבר עם עורך-הדין, הודיעו לעורך-הדין שהאיש במעצר ושיבוא לייעץ לו כי בין היתר רוצים לעשות לו וידאו קונפרנס, ואני רוצה שיהיה מסמך חתום . המסמך יכול להיות כזה שעורך-הדין יחתום על הטופס ויאשר כי הבהיר לעצור את זכויותיו שלא להסכים ו/או להסכים להיוועדות חזותית. היה ועורך-הדין לא הגיע, ובעצם לא נפגש אלא עשה זאת טלפונית, נתנו לו הזדמנות אבל הוא לא בא, אני רוצה שתהיה כאן חתימה של קצין משטרה שאומר שהוא הודיע לעורך-הדין על אפשרות זאת וזאת, שהוא הודיע לו שתהיה היוועדות חזותית, ואז הוא לא הסכים, סירב לבוא וכולי וכולי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מי שצריך לעמוד בפני הווידאו קונפרנס זה העצור. אם כך, למה לא תכניס את כל מה שאתה אומר בהצהרת העצור ובחתימה למטה?
דוד רותם:
כי אחרי 48 שעות בתא המעצר באבו כביר, אתה חותם כמעט על כל דבר.
יצחק לוי:
אני חושב שהטופס צריך להיות הרבה יותר מפורט. הוא צריך להקיף את כל האפשרויות מכיוון שלטופס הזה יכולה להיות משמעות רבה מאוד אחר כך במשפט במידה שהעציר חוזר בו, במידה שעורך-הדין טוען טענות, כן דיברו, לא דיברו, בטלפון, בפקס, בכל מיני צורות. לכן הטופס לא בנוי לזה. כלומר, הטופס המוצע כאן הוא טופס מאוד ראשוני שלא עונה על הצרכים. צריכות להיות לו כאן סוג של משבצות עם אפשרויות כמו שעורך-הדין היה נוכח ואז הוא חותם, טלפונית ואז לציין את תאריך שיחת הטלפון ומשך הזמן שדיברו, השעה בה דיברו, עם מי דיברו, ומישהו חותם, או העציר או השוטר או הקצין שנמצא שם, אם עורך-הדין סירב, צריך לכתוב את זה. צריך להיות טופס שהעציר או עורך-הדין יוכל לעבוד אתו. אם הוא רוצה להגן על זכויות העציר או אם הוא רוצה לחקור את זה אחר כך או אם הוא רוצה להגיש תלונה, הטופס צריך להיות טופס ארוך כמו שצריך.
תמיד צריך שתהיינה בטופס לפחות שתי חתימות או שלוש: או של העציר, עורך-הדין והשוטר, או של העציר והשוטר. בכל מקרה, בכל הרכב, זה צריך להיות כך. כאן יש שתי חתימות אבל אני מדבר על שלוש. בטופס 1 יש את העציר והשוטר.
קריאה:
או עורך-הדין.
יצחק לוי:
זה לא או. הטופס לא בנוי נכון. צריך לראות טופס חדש. את הטופס הזה אי אפשר לאשר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כולנו מסכימים שהטופס צריך להיות יותר מפורט, כולנו שצריכה להיות בטופס אופציה בה לא עורך-דין אלא מישהו אחר חותם עליו.
יצחק לוי:
אין ברירה. אם אתה זוכר, אני בזמנו התנגדתי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לכן ניסחתי את זה שזה עורך-דין ובהיעדרו כך וכך.
יצחק לוי:
לא, בהיעדרו אין כך וכך. בהיעדרו, שוטר או קצין. אין מישהו אחר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נכון.
חנה קלר:
כאשר יש את האסמכתא לחבישה, הרצון שלנו וההעדפה שלנו היא כמוכם, שלא תיווצר אחר כך שאלה אם זה היה בסדר או לא. אבל אנחנו לוקחים את האפשרות שיכול להיות שעורך-הדין אומר לו שהוא לא יכול עכשיו כי הוא מאוד עסוק, אבל הוא רוצה דווקא את עורך-הדין הזה. הכנו כאן – זה עוד לא מוכן כי זה עבר למחלקת הדרכה – בלשון פשוטה לעצור, בלשון יותר משפטית לעורך-הדין, דף הסבר על הניסוי, מה הניסוי, מה המהות, מה הזכויות שלו שיגיעו לו. זה בנהלים שלנו קודם כל. כאן אנחנו רוצים הסכמה, כי אם אין הסכמה, זה לא הולך בכלל להליך של וידאו קונפרנס. אני צריכה את הטופס הזה כדי להציג אותו אחר כך בבית-המשפט ולהראות שהייתה הסכמה, שהוא מיוצג וכולי. כל הדברים שהציעו לו והוא סירב, זה יהיה רשום אבל זה יהיה רשום בהוראות פנימיות שאנחנו עושים עכשיו.
יצחק לוי:
אנחנו רוצים שזה יהיה בטופס.
חנה קלר:
אם אין הסכמה, הוא לא בא. אין לי בעיה, אפשר לכתוב את זה, אבל אני חושבת שאי אפשר לשלול את האפשרות הזאת. ההיפך, אם אדם רוצה. כשהיינו בבית-המשפט היה שם אדם שאמר שהוא כן רוצה.
יצחק לוי:
עורך-הדין סירב לבוא, זה צריך להיות בטופס.
חנה קלר:
שהודיעו לעורך-הדין והוא אמר שהוא לא יכול להגיע.
יצחק לוי:
עם זמן, עם שעות.
חנה קלר:
גם באבו כביר וגם בבית המעצר, ברגע שהם מגיעים ומודיעים לעורך-דין, עורך-הדין מקבל את הטופס, מקבל את דברי ההסבר, הוא יודע בפני מה הוא עומד. חבר הכנסת רותם אמר שיכול להיות שהם לא יבינו מה עילת ההיוועצות, ולכן אנחנו כבר מהתחלה מיידעים את עורך-הדין שיכול להיות שלאיש יש את האפשרות להשתתף בתוכנית הזאת.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נכון, אבל אומרים שניים וחצי חברי כנסת, ואני מצטרף אליהם, כך שאנחנו שלושה וחצי, ואני מבין שגם חבר הכנסת גדעון סער אתנו.
גדעון סער:
כן. אני מסכים את העמדה שביטא אותה חבר הכנסת רותם ואחרים שהטופס הוא לא מפורט ואנחנו צריכים לנקוט באמצעים הכי מרחיקי לכת שאנחנו מכירים כדי לוודא שהדבר הוצג לו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יש לנו עניין שהפרויקט יצליח ואת רואה את זה לכל אורך הדרך. אסור שהוא ייפול על עניינים פרוצדוראליים שאחרי כן במשפט זוטא יהיה אם זה כן או לא היה הסכמה מדעת. למה אנחנו צריכים את זה?
גדעון סער:
זאת לא רק פרוצדורה כי עניין ההסכמה היא המהות של כל המהלך.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אמת. צריך לראות שההסכמה מהותית.
חנה קלר:
אין לנו שום התנגדות לזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מציע שנעשה הפסקה של חמש דקות ותנסחו את זה, או שאתם רוצים להמשיך ותנסחו את זה לאחר מכן?
חנה קלר:
אחר כך.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני רוצה לראות את זה במו עיניי. אנחנו נתקדם.
יצחק לוי:
מה יקרה אם נקבל את הטופס מחר ונאשר אותו מחר?
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה אפשרי, או ביום שלישי. אנחנו רוצים שהטופס ידבר בעד התהליך.
סיגל שהב:
אפשר להציע שדף ההסבר המפורט יהיה חלק מהטופס. להכניס את ההסבר לתוך הטופס. חבל שהחשש מפני שיתוף הפעולה של הלשכה יפגע בזכויות ויאפשר את החתימה הזאת מול שוטר או סוהר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לומר שזה צריך להיות עורך-דין?
סיגל שהב:
צריך לסמוך על עורכי-הדין באשר הם.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני לא יכול למרות שהלוואי שהייתי יכול. אם לשכת עורכי-הדין לא הייתה כל כך לעומתית במהלך הזה הייתי מאושר.
סיגל שהב:
בסיורים המשותפים אמרו לכם שיכול להיות שזה כן רעיון טוב.
גדעון סער:
אומר האדם שברור לו שהדבר הזה הוא לא מחויב להסכים לו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה כתוב.
חנה קלר:
אנחנו כותבים שיש לו אפשרות להשתתף.
גדעון סער:
לא כל אדם יודע את הזכויות, אז הוא יכול לחתום על הסכמה לווידאו קונפרנס. האמירה צריכה להיות שההסכמה היא זו שמקימה את העניין הזה. אנחנו מכירים את העניין הזה אבל אני לא יודע אם אותו עציר מכיר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה שאתה מבקש – ואני מזדהה – שיהיה ביטוי בטופס עצמו לעובדה שעמדו בפניו שתי ברירות.
גדעון סער:
נכון.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הוא משאיר את הרובריקה הזאת ריקה והוא ממלא את הרובריקה שאומרת שהוא מבקש לעמוד בפני וידאו קונפרנס. אנחנו נסתכל על הטופס.
דוד רותם:
יש נקודה אחת שהיושב-ראש חושש ממנה. "כמו כן אני מיוצג על ידי עורך-דין במהלך הדיון". כאן עורך-הדין לא מופיע, גמרתם את הסיפור. השופט בעצם יאמר שזה לפי החוק.
היו"ר מנחם בן-ששון:
את זה הכנסנו לחוק.
חנה קלר:
אם הוא מפסיק לייצג, אין וידאו קונפרנס.
דוד רותם:
זה לא כתוב בחוק.
חנה קלר:
אנחנו מסכימים עם כל מה שנאמר כאן ואנחנו שותפים לו. אנחנו אמרנו שהתקנה אומרת איך תינתן ההסכמה. עובר להסכמה צריכים לומר לאדם.
יצחק לוי:
אנחנו הבנו.
חנה קלר:
יש מערך הדרכה שמסביר גם לשוטרים וגם לסוהרים שהם פוגשים אותו איך להציג לו את זה.
יצחק לוי:
אנחנו סומכים על מערך ההדרכה, אבל יחד עם זה אנחנו חושבים שאולי יהיו יוצאי דופן ויהיו מקרים בהם או שהשוטר לא ידע להסביר או שהאסיר לא ידע להבין או שינסו להסביר בדרך אחרת.
גדעון סער:
אני חושב שלא שצריך לומר שיש לו את שתי החלופות אלא שיש לו זכות להיות מובא לדיון בנושא מעצרו בפני בית-המשפט, ולאחר שהוסבר לו כל העניין הוא בוחר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
קיבלתם הנחיה. תחזירו לנו טופס וביום שלישי נצביע עליו. תקנה 2 ירדה.
אפרת רוזן:
3. תיעוד מועד ההבאה
המועד שהובא בו העצור למקום כאמור בסעיף 65א(ג) לחוק, יתועד בכתב בידי סוהר.
סיגל שהב:
הייתה לנו הערה לגבי התיעוד על ידי הסוהר. זה צריך להיות על ידי פקיד בית-המשפט. כל הראיה צריכה כאן להיות שמרגע שהוא נכנס לאולם היוועדות הוא נכנס בעצם לטריטוריה של בית-המשפט שצריכה להיות מאובטחת על ידי בית-המשפט והתיעוד לגבי זמן ההבאה היא שאלה קריטית שצריכה להיות מתועדת על ידי פקיד בית-המשפט שנמצא ממילא במקום.
דוד רותם:
מה קורה היום כאשר מביאים אותו לבית-המשפט והוא נכנס לתא המעצר עד שהשופט קורא לו לדיון? מי מתעד מתי הוא הגיע?
היו"ר מנחם בן-ששון:
שירות בתי הסוהר. ראינו את זה במו עינינו.
סיגל שהב:
השאלה מתי הוא בא בפני השופט.
דוד רותם:
כאן לא מדובר על מתי הוא בא בפני שופט אלא מתי הוא הובא לבית-המשפט להארכת מעצר.
קרן גלאון-לחנו:
בחוק, בסעיף קטן (ה) כתוב אחרת: "הובא חשוד, יראו אותו כאילו הובא לפני שופט ובלבד שעם הבאתו למקום נמסרה על כך הודעה לשופט". לא באנו לגרוע מהוראות החוק ובוודאי שתימסר הודעה לשופט. טכנית יעשה את זה הסוהר כי נציג בית-המשפט, ההנהלה, יושב בחדר עצמו ולא בחדר הכוונה. אנחנו לא נפסיק דיון של היוועדות. הסוהר מתעד ומעביר לשופט, כך שהשופט יודע.
דוד רותם:
איך הוא ידע שהוא קיבל הודעה שאסיר פלוני יש לו דיון בהארכת מעצר בשעה 9:42 הגיע?
היו"ר מנחם בן-ששון:
בזה הדיון מסתיים ואומר לכם גם למה, משום שיש שני שלבים. הוא נכנס קודם לחדר המתנה ואז יכול להיות אתו רק האיש משירות בתי הסוהר ולא איש בית-המשפט. ברגע שהוא נכנס להיוועדות, כאן כבר פועל המוניטור ואתה יודע בדיוק את השעה ואת הסיטואציה משום שיש הקלטה. לכן, אם את רוצה את התיעוד השני, התיעוד השני מתועד באמצעים אלקטרוניים.
אפרת רוזן:
4. (א) המתחם בבית המעצר.
מקום כמשמעו בסעיף 65א(ג) לחוק, יהיה בהתאם למפרט שבתוספת השנייה ויכלול, חדר המתנה וחדר היוועדות חזותית לפחות כמפורט בתקנה זו.
(ב) שטיחו של חדר ההמתנה לא יפחת מ-18 מטרים רבועים והוא יכלול לכל הפחות -
(1) מסך מרכזי המאפשר לעצור הממתין לדון בעניינו לצפות בדיוני מעצרים בבית-המשפט, המתנהלים באמצעות היוועדות חזותית, כל עוד לא הורה אחרת בית-משפט מוסמך לעניין פומביות הדיון.
(2) מקומות ישיבה.
(3) שתי עמדות המאפשרות שיחה חסויה, בין העצור לעורך דינו טרם הדיון המשפטי ולאחריו, באמצעות היוועדות חזותית.
(4) שני תאי שירותים, אחד מהם לפחות נגיש לאנשים בעלי מוגבלות בתנועה.
(ג) שטח חדר ההיוועדות החזותית לא יפחת מתשעה מטרים רבועים, במהלך הדיון ישהה בו פקיד בית-המשפט והוא יכלול לכל הפחות -
(1) סמל ודגל המדינה.
(2) דוכן ועליו מכשיר טלפון המאפשר לעצור קיום שיחה חסויה בינו לבין עורך דינו במהלך הדיון בעניינו.
(3) מסך שמידותיו לא יפחתו מארבעים ושניים אינץ, באמצעותו יוכל העצור לצפות בהליך הדיוני בבית-המשפט.
(4) מכשור, הכולל בין השאר שלוש מצלמות, המאפשר למשתתפי הדיון באולם בית-המשפט לראות ולשמוע בזמן אמת את העצור והנעשה בחדר ההיוועדות החזותית במהלך הדיון.
(5) מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תסתכלו בבקשה בשרטוט שבתוספת השנייה.
דוד רותם:
היום מגיע העצור לבית-המשפט, עורכי-הדין יורדים לאולם המעצר, יכולים חמישה עורכי-דין לדבר עם חמישה קליינטים ואחר כך להמשיך לדבר אתם.
קריאה:
לא. לא יורדים לאולם המעצר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הם פוגשים אותם למעלה באולם בית-המשפט.
דוד רותם:
הוא נכנס, יושבים ארבעה נאשמים ועורכי-הדין. כאן אנחנו מדברים רק על שני מקרים. איך אני מבטיח שלא יהיה מצב שמגיע חשוד, יושב בחדר ההמתנה במשך חצי שעה ואז קוראים לו לחדר ההיוועדות ולא היה בידו סיפק לשבת ולהתייעץ עם עורך-הדין.
חנה קלר:
הוא לא היה נכנס קודם.
דוד רותם:
עמדות ההתייעצות תפוסות. הרי השופט יקבע את הסדר מי נכנס לחדר ההיוועדות ולא אתם.
חנה קלר:
כן, אבל אף פעם לא יהיו לך יותר אנשים.
דוד רותם:
מביאים אותם קודם לחדר ההמתנה, מביאים ארבעה עצורים להארכת מעצר.
קריאה:
הם נועצו קודם בעורך-הדין.
דוד רותם:
הם נועצו בעורך-הדין לצורך החקירה. כאשר מגיעים לדיון, רוצים להתייעץ עם עורך-הדין. הם הגיעו לחדר ההמתנה ארבעה עצורים, שניים נכנסו לעמדת ההתייעצות ותפסו את עורכי-הדין שלהם והם מדברים, והשניים האחרים מחכים. השופט אומר שעכשיו ייכנס אדם שבעצם מחכה ועדיין לא התייעץ עם עורך-הדין.
חנה קלר:
לכן הסדר ייקבע לפי סדר הכניסה.
דוד רותם:
לכן צריך להיות מצב שתהיה פה באיזשהו מקום הוראה, ואני לא יודע איפה, שלא מגיעים לכאן יותר מאשר מספר התאים שיש להתייעצות.
חנה קלר:
שהרביעי לא ייגש לעמדת התייעצות לפני שהראשון והשני סיימו את ההתייעצות.
דוד רותם:
אנחנו הרי יודעים איך זה עובד. עורך-הדין קם ואומר לשופט שיש לו דיון קצר ואחר כך יש לו דיון במקום אחר ולכן הוא מבקש להעבירו ראשון. אני רוצה להיות בטוח שלא מגיעים לחדר ההמתנה עצורים במספר יותר גדול ממספר עמדות ההתייעצות.
חנה קלר:
אין בעיה.
קרן גלאון-לחנו:
צריך לזכור מה קורה היום. אם עורך-הדין לדוגמה מגיע לפני הדיון, הוא לא הספיק להיוועץ וההיוועצות הזאת היא לא תנאי משפטי.
דוד רותם:
הוא מבקש מהשופט עוד שלוש דקות כדי לדון בתיק.
קרן גלאון-לחנו:
אותו הדבר יכול להיות היום.
שמעון ברגור:
הדיון במעצרים מתנהל כך כאשר יש דיונים חיים ודיונים בווידאו קונפרנס. תמיד אפשר יהיה לקבוע את סדר הדיון כך שתתקיים היוועצות.
קרן גלאון-לחנו:
ההגעה לחדר ההמתנה, אנחנו לא יכולים להגביל אותו לשני עצורים כי חלק מהעניין הוא גם תחימת מועדי הזמן של המעצר. אנחנו לא רוצים שהוא יישאר למעלה בחקירה אלא הוא צריך להגיע למתחם שהוא מעין בית-משפט. החיים הם דינאמיים. יותר משני תאים זה גם מיותר מבחינת משאבים, מבחינת היערכות, מבחינת מקום. אנחנו סוברים ששני תאים לפני הדיון ולאחריו מספיקים לתקנות האלה.
חנה קלר:
אם הוא נכנס ואומר לשופט שהוא לא הספיק ולכן מבקש לדחות את הדיון שלו, הוא יוצא עוד פעם להמתנה ונכנס מישהו אחר שהיה אחריו בתור ושהוא כבר התייעץ. יש איזושהי גמישות שם.
קרן גלאון-לחנו:
מצד שני זה לא תנאי. הוא חתם על הטופס לפני שעתיים והוא נועץ, והוא לא חייב להיוועץ עוד פעם אם הוא לא רוצה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יכול להיות שזאת כן תהיה בעיה. אנחנו נלך ונראה מה קורה שם.
אפרת רוזן:
5. אולם הדיונים בבית-המשפט.
אולם בית-המשפט שיתקיים בו דיון כאמור בסעיף 65א(ב) לחוק באמצעות היוועדות חזותית, יהיה בהתאם למפרט שבתוספת השלישית ויכלול, בין היתר –
(1) מכשור, הכולל בין השאר שלוש מצלמות, המאפשר לעצור בחדר ההיוועדות החזותית לראות ולשמוע בזמן אמת את ההליך הדיוני בבית-המשפט בעניינו.
(2) מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים.
(3) מסך צפייה מרכזי שמידותיו לא יפחתו מארבעים ושניים אינץ.
(4) מסכי צפייה אישיים לשופט, לתובע ולסנגור, שמידותיהם לא יפחתו משבעה עשר אינץ.
(5) מכשיר טלפון המאפשר קיום שיחה חסויה בין העצור לעורך דינו במהלך הדיון בעניינו.
חנה קלר:
כאן אנחנו מבקשים בתוספת הראשונה להוסיף עוד עמדת התייעצות.
אופיר פינס-פז:
איך תתקיים השיחה החסויה?
חנה קלר:
זה קו חסוי שאי אפשר להאזין לו.
אופיר פינס-פז:
זה ברור, אבל הוא מדבר לפני אנשים.
חנה קלר:
לא. עורך-הדין נכנס לתא מיוחד שהוא ליד בית-המשפט, מחוץ לאולם.
אופיר פינס-פז:
תוך כדי הדיון?
חנה קלר:
במהלך הדיון יש קו טלפון. פקיד בית-המשפט לא שומע כי הוא בחוץ.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בתוספת השלישית אתם רוצים שני תאים.
קרן גלאון-לחנו:
יש הבחנה בין לפני הדיון ובמהלכו. למה אתה מכוון את השאלה?
דוד רותם:
למהלך הדיון.
קרן גלאון-לחנו:
במהלך הדיון לעצור יש מכשיר טלפון שכל מה שהוא צריך הוא להרים את השפופרת. באותה שנייה ליד הטלפון מהבהבת נורה לסנגור, הוא מרים ואז ההתייעצות היא אוזן לאוזן.
דוד רותם:
מי נמצא באולם הזה? באולם ההתוועדות החזותית.
היו"ר מנחם בן-ששון:
פקיד בית-המשפט.
קרן גלאון-לחנו:
פקיד בית-המשפט וסוהר.
דוד רותם:
אני מדבר עם עורך-הדין שלי בטלפון והם שומעים כל מילה.
חנה קלר:
זה כאילו תחליף הלחישה באולם בית-המשפט. זה מנתק מיד את כל מערכת השמע ואף אחד לא שומע.
דוד רותם:
מניסיוני, היו לי כמה תיקים שהנאשמים היו כותבים לי על פתק ואחר כך מתברר שבמקומות האלה יש שולחנות עם מצלמות למעלה וכל מיני פתקים שכתבו לי הגיעו גם לתביעה. אתם לא מבטיחים חיסיון על שיחות.
קרן גלאון-לחנו:
אנחנו כן.
דוד רותם:
כולם באולם שומעים. פקיד בית-המשפט והשוטר שומעים.
חנה קלר:
לא, כאשר עורך-הדין מקרב את השפופרת לאוזן שלו ולוחש אליה, זה בדיוק תחליף לכך שעורך-הדין לוחש באוזן.
דוד רותם:
הסנגורים שמים את היד על הפה, כדי שלא יקראו שפתיים.
יצחק לוי:
מדוע שלא נתיר לעורך-הדין לצאת?
חנה קלר:
יש אפשרות כזאת.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אבל אתה צריך לשנות את החוק.
חנה קלר:
אפשר לבקש מהפקיד שיצא.
דוד רותם:
והסוהר?
חנה קלר:
הסוהר לא נכנס אלא הוא בחוץ.
דוד רותם:
הוא נמצא.
קריאה:
עורך-הדין יכול לצאת החוצה.
דוד רותם:
החשוד מדבר ואומר לעורך-הדין שלא ישאל שאלות כאלה וכאלה כי ההוא ראה אותו.
קרן גלאון-לחנו:
בהליך מעצר אין שאלות. לא חוקרים.
דוד רותם:
בשלב מעצר ימים לא הייתי חוקר את המבקר? את השוטר ודאי חוקרים. אני שואל אותו למה הוא רוצה ימים, למה הוא לא שאל מישהו וכולי.
חנה קלר:
הסיבה שהסוהר יהיה שם, הוא תחליפו של השוטר, שאם אדם בא ומתחיל לעקור את המצלמות. יש שם פקיד בית-המשפט ובמקרה הזה הוא קורא לסוהר. הוא לא צריך להיות בפנים. הסוהר יכול להיות בחוץ ליד הדלת ופקיד בית-המשפט יכול לקרוא לו.
דוד רותם:
אם אתם אומרים שלא יהיה סוהר בפנים, שלא יהיה איש מרות בפנים, זה משהו אחר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה צריך להיות בתקנה. לעצור אסור להיות אזוק והוא יכול להיות אלים. אני אומר לכם למה אני יחסית רגוע, אבל כאן נדרש ניסיונכם כעורכי-דין. עשינו שיעורים רנדומאליים בארבעה בתי המשפט בשעות שונות. בירושלים הייתי יותר מפעם אחת. בשום מקום לא ראיתי שיש בעיה בהיוועצות של עורך-הדין והעציר כי זה נעשה בשיחה כאשר כל העולם שומע. לא ראיתי שהייתה בעיית דיסקרטיות, ואם כן, הוא לחש לו באוזן והוא ענה לו לאוזן. במקרה שלפנינו אתה יכול לומר שהשניים יהיו מאחורי קיר אטום, שתבקשו במפרט קיר זכוכית אטום שהם יהיו מאחוריו.
קריאה:
במהלך הדיון?
היו"ר מנחם בן-ששון:
בחדר הזה.
קריאה:
מי יהיה מאחורי הקיר האטום?
היו"ר מנחם בן-ששון:
פקיד בית-המשפט והסוהר.
דוד רותם:
וההוא בינתיים התחיל להשתולל.
קריאה:
הוא צריך לשמוע מה השופט אומר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
עמדת הפיקוח צריכה להיות אטומה לשמע ואז לבקשת העצור אתה יכול לבקש מפקיד בית-המשפט לעמוד מאחורי עמדת הפיקוח.
שמעון ברגור:
גם בבית-המשפט יושב סוהר או שוטר צמוד לנאשם.
גיל שפירא:
במקרה הזה מנתקים את מערכת השמע הכללית כך שאין בעיה של חשש.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני לא אוהב לתקן תוך כדי התקדמות. הייתי רוצה לדעת מראש איך אנחנו יכולים לנקות את המערכת.
קרן גלאון-לחנו:
אומר חבר הכנסת שלא ישמעו בטלפון, אבל אנחנו מעריכים שכן.
חנה קלר:
אפשר ללחוש.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תניחו לרגע את מה שקורה בבית-המשפט. אני שואל שאלה אחרת. האם אפשר להוסיף בתקנה שלבקשת העצור יוכל לעבור פקיד בית-המשפט לעמדת הפיקוח?
חנה קלר:
אולי לחדר ההמתנה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
או לחדר ההמתנה.
קריאה:
זאת החלטה של בית-המשפט.
יצחק לוי:
גם הסוהר?
חנה קלר:
לא, רק הסוהר.
קריאה:
על פי הוראת בית-המשפט.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בסדר, על פי הוראת בית-המשפט. שיצאו גורמי הרשות.
חנה קלר:
גם אם לא כתוב, אם אדם אומר שהוא מבקש להיוועץ, זאת סמכות טבעית של בית-המשפט.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כיוון שזה ניסיון וכיוון שבית-המשפט עדיין לא יודע, נוסיף את הסעיף שאומר שלבקשת העצור יכול בית-המשפט להורות לפקיד בית-המשפט ולסוהר לצאת מטווח השמיעה.
חנה קלר:
לחדר ההמתנה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לצאת לחדר ההמתנה.
חנה קלר:
אם החשש שהוא ישבור מצלמה, ישמעו אותו וייכנסו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יעצרו אותו בעבור זה שהוא עשה נזק.
דוד רותם:
אפשר לעשות דבר יותר פשוט, לקבוע שכל דבר שנאמר בין עורך-דין והלקוח שלו בזמן ההיוועדות הזאת, לא יתועד ולא ישמש לשום דבר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה יפתור לך את הבעיה? אבל זה בחקיקה ראשית.
חנה קלר:
זה כתוב בחוק.
קריאה:
אתה מדבר על האזנת סתר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני חושב שפתרנו את הבעיה.
סיגל שהב:
בתוך החדר של ההיוועדות החזותית ובעמדה של הסנגוריה לא כתוב טלפון.
קריאה:
זה כתוב.
סיגל שהב:
מכשיר טלפון, זה מכשיר טלפון בעמדת ההיוועדות. אני רוצה ליתר ביטחון לוודא שבעמדת הסנגוריה יש מכשיר טלפון.
היו"ר מנחם בן-ששון:
את צודקת.
קרן גלאון-לחנו:
בשרטוט זה מצוי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
איפה יש לך בתוספת השנייה טלפון?
סיגל שהב:
זה לא מופיע.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה לא מופיע בתוספת השנייה וזה גם לא מופיע בסעיף 4(6). זה מופיע בסעיף 5.
סיגל שהב:
זה צריך להיות בדלפק עצמו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נכון.
חנה קלר:
נציין את זה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
צריך להוסיף את זה בסעיף 4(6).
קריאה:
זה מופיע בסעיף 4(ג)(2).
היו"ר מנחם בן-ששון:
נכון. בציור זה לא מופיע בשום מקום. צריך להוסיף בציור.
סיגל שהב:
אפשר לומר בעמדת ההיוועדות ובשולחן הסנגור.
חנה קלר:
נתקן את זה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הוספנו את הטלפון. בציור הוא מופיע – העיגול הוא טלפון.
אפרת רוזן:
6. מתחם בית-המשפט
בסמוך לאולם בית-המשפט האמור בתקנה 5, יוצבו שתי עמדות המאפשרות שיחה חסויה בין עורך-הדין לעצור טרם הדיון המשפטי ולאחריו, באמצעות היוועדות חזותית. הכניסה לעמדות תהיה בפיקוח ותותנה בהזדהות ובהצגת תעודת עורך-דין.
7. תחילה ותוקף
תחילתן של תקנות אלה ביום ח' באב התשס"ז (23 ביולי 2007) ותוקפן למשך שנה.
סיגל שהב:
ביקשנו לגבי האבטחה של המקום, במקום שיהיה סוהר בחדר ההמתנה יהיו מאבטחים של הנהלת בתי המשפט. רציתי לדעת מה העמדה כי על זה דובר עוד בזמנו כאשר ביקשנו לדעת אם יש אישור של בית-המשפט.
חנה קלר:
אמרנו בין פקיד ובין מאבטח ובסוף החליטו שעדיף פקיד של בית-המשפט.
סיגל שהב:
כדאי שתהיה הקפדה יתרה מאחר שמדובר בטריטוריה של שירות בתי הסוהר. תהיה הפרדה מאוד ברורה כדי שלאותו עצור תהיה תחושה שמי ששומר עליו בחדר ההמתנה זה לא שוב סוהר של שירות בתי הסוהר אלא דמות אחרת.
חנה קלר:
מי ששומר על העצור הוא פקיד בית-המשפט. הייתה חלופה שהצגנו להנהלת בתי המשפט. הסוהר בא במקום השוטר שהיה.
סיגל שהב:
פקיד הוא לא בעל כישורי אבטחה לצורך זה שהוא צריך לעמוד שם על המשמר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מסתפק בתשובה. תוכלי להעלות את זה עוד פעם.
אני מבקש לקבל מכם עוד היום או מחר בבוקר את הנוסח המתוקן. אני רוצה להראות אותו לחברי הכנסת. בלי נדר נצביע ביום שלישי.
הישיבה נעולה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50