פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 290
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007), שעה 09:00
ס ד ר ה י ו ם
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת יואל חסון:
פיטוריי עשרות עובדים ופגיעה כלכלית קשה בנמל אילת
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת יורם מרציאנו:
יישום החלטת ועדת הכלכלה בנוגע למצבו של נמל אילת
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת חיים כץ:
ביטול קו המכולות של חברת צים לנמל אילת
נכחו:
חברי הוועדה:
משה כחלון – היו"ר
אורי אריאל
אבישי ברוורמן
אבשלום וילן
יצחק זיו
יואל חסון
דוד טל
חיים כץ
יעקב מרגי
יורם מרציאנו
מוזמנים:
גדעון סיטרמן - מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
יאיר חזן - יו"ר דירקטוריון נמל אילת
משה מיץ - מנכ"ל נמל אילת
אבי אטיאס - יו"ר ועד תפעול נמל אילת
שמעון אוחנה - נציג גוררות, נמל אילת
עמי מימון - נציג שירותי תפעול, נמל אילת
אפרים שמש - נציג תפזורת, נמל אילת
דוד אטיאס - נציג מחלקת ים, נמל אילת
סער שפירא - נמל אילת
קרן טרנר - רפרנטית תחבורה, משרד האוצר
יובל עמית - רשות החברות הממשלתיות
סער דותן - ראש מינהל ניהול אוניות
נתנאל היימן - אגף סחר חוץ ויחסים בינלאומיים, התאחדות התעשיינים
ראובן צוק - נשיא מועצת המובילים והמסיעים
גבי בן-הרוש
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת יואל חסון:
פיטוריי עשרות עובדים ופגיעה כלכלית קשה בנמל אילת
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת יורם מרציאנו:
יישום החלטת ועדת הכלכלה בנוגע למצבו של נמל אילת
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת חיים כץ:
ביטול קו המכולות של חברת צים לנמל אילת
היו"ר משה כחלון:
בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום בקשה לדיון מהיר של חברי הכנסת חיים כץ, יורם מרציאנו ויואל חסון. שלושת ההצעות עוסקות בפיטוריי עשרות עובדים ופגיעה כלכלית קשה בנמל אילת. הצעה נוספת דנה ביישום החלטת ועדת הכלכלה בנוגע למצבו של נמל אילת וביטול קו המכולות של חברת צים לנמל אילת.
קריאה:
פגיעה בנמל או פגיעה בעובדים?
היו"ר משה כחלון:
פגיעה בנמל עם השלכות על העובדים.
ועדת הכלכלה קיימה דיון בנושא ב-27 בפברואר והניחה כמתבקש מסקנות על שולחן הכנסת. בסעיף הראשון של המסקנות הללו ציינה הוועדה והדגישה את חשיבותה של החלטת הממשלה מאפיל 1992 שקבעה כי הנמל אילת הוא נכס לאומי אסטרטגי, מפעל חיוני לעיר אילת, וכי קיים אינטרס לאומי בשמירת כשירותו והיקף הסחר העובר דרכו.
החלטת חברת צים להעביר את קו המטענים שלה מנמל אילת לנמל אשדוד וחיפה צפויה לפגוע משמעותית בהיקף הסחר העובר דרך נמל אילת ועלולה לגרום לפיטורים של עשרות עובדים.
נודע גם לפני זמן לא רב – ובוודאי יפרט מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מר סיטרמן – על ועדה מקצועית בראשותו של פרופסור חיות שבוחנת את הנושא ומטפלת בו.
אני חושב שתמצתתי את המסקנות של הדיון הקודם ולכן אין צורך לחזור עליהן או להרחיב בהן. אני מבקש מהמציעים לתמצת את הבקשה על מנת שנוכל לשמוע את נציגי משרד התחבורה, נציגי העובדים, נציגי צים וכל מי שירצה. אני מבקש בקצרה, כי הקצבנו לדיון הזה שעה.
חיים כץ:
אנחנו במשק ישראלי מתפתח ואני חושב שהנכס היחידי שיש למקומות עבודה הוא העובדים שלו ואי אפשר שעובדים יקומו בוקר אחד וימצאו שפרנסתם הלכה ונחזור לימי תקופת העבדות וימי הביניים. אני חושב שלנו כחברי כנסת אסור לאפשר שינויים מהותיים במעגלי עבודה מבלי לעגן את זכויות העובדים. אם המדינה מחליטה שהיא לא רוצה את הנמל, זאת זכותה, ואם היא רוצה לתת את זה למישהו במתנה, יכול להיות שגם זאת זכותה, אבל היא צריכה לעגן את זכויות העובדים שעבדו שם עשרות שנים. צריך לתת להם את מה שמגיע להם בגין עבודתם וזה לדעתי לא נעשה.
היו"ר משה כחלון:
עיגון הזכויות של העובדים?
חיים כץ:
עיגון זכויות העובדים בכל מהלך כזה צריך להיות קודם לכל מהלך. העובדים עובדים שם עשרות שנים, הם בנו את המפעל הזה, הם יצרו את המקום הזה, הם פיתחו אותו, הם נתנו לו מוניטין אבל מחר בבוקר אומרים שלא צריך אותם ונותנים את המקום לעופר כי עופר יותר נחמד, הוא חייב למדינה 20 מיליון או לא חייב, זה בסדר, הוא יותר נחמד, הוא טוב בקוקטיילים. צריך לעגן את זכויות העובדים ואני לא חושב שזה נעשה.
היו"ר משה כחלון:
חבר הכנסת כץ אומר שהאנשים האלה שבנו את הנמל – ובמקומותינו אומרים על גבם חרשו חורשים – השקיעו את בריאותם ואת מיטב שנותיהם שם, גם אם יש איזה שהם שינויים מתבקשים או לא מתבקשים, כל אחד מהזווית ממנה הוא מתבונן, המדינה חייבת לטפל ולדאוג להם.
יורם מרציאנו:
אדוני היושב-ראש, מכובדנו מנכ"ל משרד התחבורה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאנחנו כחברי הכנסת חייבים היום לתבוע את עלבונה של ועדת הכלכלה של הכנסת משום שמי שרואה היום על סדר היום את הדף האחרון וקורא את מסקנות הוועדה בעקבות ההחלטה על דיון מהיר ב-27 בפברואר, בעצם אני חושב שאנחנו באנו לכאן שוב היום ולצערי הרב – וחלילה, אתה יודע שהדבר האחרון שאני אעשה הוא לזלזל בכבודו של יושב-ראש הוועדה או של מי מהחברים - יש לי תחושה שמישהו אחר מזלזל בנו ואני אומר את זה דווקא כחבר קואליציה. כמו שאמר פה חברי חבר הכנסת חיים כץ, רבותיי, עובדים הם נכס. בשנת 1993 ממשלת רבין בהחלטת ממשלה באופן מפורש קבעה באופן חד-משמעי שנמל אילת הוא נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל. רק בחצי שנה האחרונה טסו מטוסים שלמים של חברים מועדת הכספים, של חברים מועדת הכלכלה, של חברים מועדת הכנסת, כולנו נסענו לאילת לראות מה קורה בעיר אילת וכולנו נזעקנו וצעקנו, אבל בפועל כלום, דיבורים, אנחנו פשוט מספרים סיפורים, לא נעשה שום דבר. אני לא רוצה להרחיב מפאת קוצר הזמן. אני חושב שהחבר'ה האלה עשו נסיעה ארוכה מאילת לכאן כדי שנשמע אותם כי בעוד חודש, תוך כדי גניבת הזמן שגנבו במשך החצי שנה האחרונה ולא נעשה שום דבר, יבואו ויסגרו להם את המקום ויאמרו להם שעכשיו כבר אין מה לעשות.
אני אומר לך שאנחנו נמצאים כמעט על הדקה ה-90 וכדאי מאוד שנעשה מעשה ולא כל פעם יאמרו שהוועדה היא גוף ממליץ. הממשלה צריכה את הוועדה הזאת והיא צריכה להבין את זה. אני מציע אדוני היושב-ראש שתפעל בכל הכלים שיש לך פעם אחת ולתמיד כדי להביא מזור לעובדים ואני מציע לקרוא את מסקנות הוועדה מהישיבה שהתקיימה לפני חצי שנה.
יואל חסון:
אני עומד לשפר את מצב רוחך. אני מסכים עם יורם מרציאנו בעניין הזה וגם עם חיים כץ כמובן.
היו"ר משה כחלון:
תסכימו אתי שועדת הכלכלה מופעלת כוועדה א-פוליטית לחלוטין עם אוריינטציה חברתית וצרכנית.
דרך אגב, זאת הישיבה האחרונה שלי כיושב-ראש הוועדה.
יואל חסון:
אני מסכים עם חבריי. אני חושב שזה לא עניין פוליטי אבל אני חושב שצריך לזרז כנראה את הממשלה ואת משרד התחבורה לתת לנו תשובות. מאז הדיון האחרון לא נראה שהדברים מתקדמים אלא להיפך, נראה שהולכים אחורה. שמעתי, כך עדכנו אותי, שהמנכ"ל – אני לא יודע אם עכשיו או אחר כך – דיבר על ועדה שקמה או שהשר רוצה להקים אותה. גם אם הוועדה מוקמת, ואני חושב שזה טוב שתוקם הוועדה כדי לראות איך אנחנו ממזערים את הנזק, צריך לתת פתרון ביניים ופתרון הביניים יכול להיות להחזיר את התמריץ המדובר, גם אם לתקופה מוגבלת, כדי שהעובדים יהיו רגועים יותר והנמל יחזור לתפוקה המלאה שלו. אם הוועדה תמצא פתרונות אחרים, שמצד אחד הולכים לשינוי שאתם חושבים שצריך לעשות אותו, אבל מצד שני לא פוגעים בעובדים ולא פוגעים בנחיצות של הנמל, ולא מייתרים את הנמל באילת, זה יהיה מצוין, ואז תבואו לוועדה ותדווחו על הפתרון הזה.
עד אז צריך לתת פתרון ביניים ופתרון הביניים הוא להחזיר את התמריץ לנמל, להחזיר את הנמל למלוא תפוקתו או לפחות עד כמה שניתן. זה דבר מינימאלי. אי אפשר להתעלם מהדבר הזה, אי אפשר להתעלם מהנזק שנגרם לעובדים, לאילת, מהנזק הסביבתי שיכול להיות כאן.
לכן אני מבקש ללכת בכיוון הזה של פתרון ביניים ולתת לוועדה לעבוד עד גבול מסוים.
קריאה:
זה כמו לתת אקמול לחולה סרטי. או שפותרים את הבעיה או לא.
אורי אריאל:
אני רוצה להתייחס לשני דברים. ראשית, להצטרף לחברים שדיברו כאן על העובדים. אנשים נתנו את מיטב שנותיהם בעבודה קשה מאוד ופתאום מוצאים את עצמם במצב ספק פה, ספק שם. אני לא מציע לתקוף עכשיו את עופר או מישהו אחר שקנה.
היו"ר משה כחלון:
מה הוא קנה? מכרו את הנמל?
אורי אריאל:
הוא קנה קווים. זה שנתקוף מישהו אחר, לא יביא מזור לעובדים. אנחנו מחפשים פתרונות.
יורם מרציאנו:
בוא נגיד שלמישהו אחר לא היו מוכרים במחיר הזה.
אורי אריאל:
הדבר השני הוא החלטת הממשלה וגם בלי החלטת הממשלה. אין מחלוקת שאילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל ונכס אסטרטגי לא עושים שנה כך ושנה הפוך ושנה נראה ושנה אולי. זה לא יעבוד. זה יקרוס. היינו באיזשהו אירוע לא קטן בצפון כי לא ראו את זה ולא חשבו גם על זה, וחשבו שיש עוד 6 שנים או 20 שנה, אבל אין, זה יכול לקרות מחר ויצטרכו את אילת כעיר, את הדרום כעיר ואת נמל אילת, אותו צריכים גם היום.
הוועדה חייבת לשמוע התייחסות חיובית ממנכ"ל משרד התחבורה ולעקוב אחרי הדברים האלה כי זה דבר שהוא ברמה לאומית שאיננו יכול להיות מוזנח.
אני מודה על הדיון. אני מתנצל, אבל אני צריך לצאת להלוויה ולכן לא אוכל להשתתף בישיבה.
אבשלום וילן:
למקד את הדיון רק על העובדים, זאת טעות. הבעיה המרכזית כאן, ולצערי אני אומר את זה בכל הדיונים על ההפרטות, שכולם אומרים שזה צודק אבל שום דבר לא קורה. צריך לקבל החלטה אסטרטגית אחת והיא האם מדינת ישראל מחליטה שחשוב לה להחזיק מוצא לים סוף, כן או לא. שתי מלחמות היא כבר הלכה על זה ומכאן מתחיל ונגמר הסיפור. אם מחליטים כן, אין נמל בלי עובדים, אין נמל בלי קווים, אין נמל מכולות בג'בוטי וכל השטויות האלה. בוועדת הכספים זה נדון שלוש פעמים. כאשר הפריטו את צים עם המחיר המצחיק, שאלתי אז מה יקרה ביום פקודה. הזכירו כאן את המלחמה לפני שנה. כאשר הייתה הפרטה של בתי הזיקוק שאלנו לאיזה מסופים, כאשר החברות הזרות סירבו להגיע. כשהפריטו את אל-על, אמרתי אותו הדבר. הכול זה ישראבלוף כי אם תהיה מלחמה, רק מטוסי אל-על יצטרכו לנחות וממשלת ישראל תשלם להם כמו שהיא תשלם על ביטחון, כך שאלו כאילו הפרטות. פעם אחרי פעם מורחים אותנו בסיפורים ועושים הפרטות של כאילו, נותנים את זה לכמה משפחות עשירות ואחרי כן שואלים מי ידאג לצד האסטרטגי.
אדוני, צודק חבר הכנסת מרציאנו, עושים מאתנו צחוק. היה דיון ב-27 בפברואר ואמרנו שהבעיה האסטרטגית, האם מדינת ישראל מחזיקה נמל או לא מחזיקה נמל. למקד את זה בעובדים זה הכי קל, זה נוח לכולם, ניתן להם פיצויים, בסדר, אבל מה יהיה עם הנמל? לא יעבדו. זה זועק לשמים. בכמה סבסדו את המשאיות? 4.5 מיליון שקלים זה הסבסוד כדי להביא את הסחורות למרכז הארץ, כדי להחזיק נמל דרומי. זאת בדיחה אפילו במושגים שלנו. מזה פתאום כולם עושים חסכונות.
אני מצטער, אני אז דרשתי, ודורש גם עכשיו, עם כל הכבוד למנכ"ל משרד התחבורה, אני רציתי דיון עם השר לגבי השאלה האסטרטגית. אם ממשלת ישראל רוצה שיהיה נמל, נא לתת את הפתרונות. אם היא לא רוצה, שתאמר ונלך לדיון ציבורי.
יורם מרציאנו:
צריך גם לומר את האמת. בדיון הקודם אמרתי שלנמל אילת יש תוכנית נדל"ן ושם רוצים לבנות בניינים. תסתכלו במחלקת הנדסה בעיריית אילת ואני אומר את זה מתוך ידיעה. רוצים לפרק את הנמל כדי להקים שם מבנים ולהרוויח כסף.
היו"ר משה כחלון:
זאת אומרת, אתה אומר שזאת מדיניות ממשלתית.
יורם מרציאנו:
של כל הממשלות.
היו"ר משה כחלון:
אני ענייני. אל תבין אותי לא נכון. אני אומר שזה משהו מכוון.
יורם מרציאנו:
זה מכוון מאוד. יש פה נדל"ן. אני מפנה אתכם למחלקת הנדסה בעיריית אילת, יש שם תוכניות לעניין הזה וזה כל הסיפור.
אבשלום וילן:
הייתי לפני חודש בעקבה וראיתי ששם בונים נמל ושם יהיה נמל ענק.
קריאה:
פרטי.
היו"ר משה כחלון:
זה לא משנה, אבל המעמד התחרותי של נמל אילת ירד לרצפה.
אבשלום וילן:
בעוד חמש שנים מהיום יהיה בעקבה נמל ענק, באילת נמל עם כל הבעיות ומדינת ישראל תחליט אם היא מעבירה את סחורותיה דרך עקבה. אני בתור איש שלום ידוע אומר לך שעדיין לחזון הזה עוד לא הגענו ומישהו צריך לעשות שגיאות אסטרטגיות מרחיקות לכת כדי להחליט שהוא מוותר על נמל אילת.
יצחק זיו:
לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן אלא אומר דבר אחד. ההחלטה הראשונה צריכה להיות אם יש נמל או אין נמל. אם אין נמל, תנו לעובדים את מה שצריך אבל נדע שאין נמל.
היו"ר משה כחלון:
ומה זה ייתן למען הנמל? אנחנו רוצים נמל.
יצחק זיו:
אם רוצים נמל, צריך עובדים. הנמל לא עובד לבד. אם כרגע רוצים לפתור את בעיית העובדים, נלך על פתרון של העובדים, שלא יקרה מה שקורה בכל המדינות היום במדינה כאשר קודם כל זורקים את העובדים ואחר כך מטפלים בבעיה. בואו נפתור את הבעיה לפני שנאמר לעובדים שלום. העובדים מהווים נקודה משמעותית בכל הסיפור הזה. לא יתכן שבכל פעם יאמרו לעובדים ללכת ואחרי כן יתחילו לדון מה הם יקבלו. לא יאמרו לעובדים ללכת, העובדים יישארו במקומם, לפני שיחליטו מה הם יקבלו כי הם בנו את המקום, הם יצרו את המקום ואי אפשר לזלזל בהם.
אני כאיש מפלגת הגמלאים יודע שמחר הם יהיו גמלאים כולם, אבל דבר אחד שתדעו, אנחנו היום צריכים לדאוג שיהיה להם עתיד מובטח ושלא ייזרקו לרחוב כי הרי אנחנו יודעים שאין מקומות עבודה בשוק.
גבי בן-הרוש:
יש לכם טעות חמורה ואתם במקום אחר לגמרי. אתם מדברים על העובדים אבל אתם כנראה לא מכירים את ההיסטוריה וכנראה לא יודעים את יחסי הכוחות. אי אפשר לחשוד בי, אני תושב חיפה, ומבחינתי אני מעדיף חיפה ואשדוד ואני לא צריך את אילת, אבל באתי לנמל אילת לא רק לעובדים כי אני חושב שהמדינה צריכה את נמל אילת אסטרטגית, וראינו את זה במלחמות, ראינו את זה במיני מלחמות וראינו את זה במשברים אחרים. גם בשביתות של הנמלים, נתנו לאילת לעבוד מכל מיני סיבות ומבחינתי נמל אילת עבד ועזר לכלכלת ישראל.
אני אומר לכם איפה הטעות שלכם. חברת צים היא גם הבעלים של חברת ההובלה היבשתית. לא אני קיבלתי את הסובסידיה אלא חברת צים קיבלה גם בהובלה היבשתית ולא המובילים היבשתיים. אני זוכר את שנות ה-70, אז ירדנו לאילת והיה מיליון דולר סבסוד לחברת צים שתפקוד את אילת, כדי לתת תעסוקה, אבל מה עשתה חברת צים ברבות הימים? עשתה שטר מטען משולב וכל ההובלה היבשתית והימית היא שלה, וזאת הטעות של כולכם כאן שנתתם לזה לקרות. היו צריכים לתת לכל חברות הספנות לפקוד את אילת, כל אחד יתרום את החלק שלו ותראו את אילת. הייתי אורח של ירדן ושאלתי את שר התחבורה שם, ואני רואה 5 אוניות עוגנות בעקבה ונמל אילת, קזינו, ספינת קזינו במקום. כולם שכחו את זה. מזה אילת בעצם התקיימה. לדעתי צריך לתת לכל חברות הספנות, והמדינה חייבת לשמר את אילת, אין לנו ברירה, ולפתוח את זה גם לנו כמובילים יבשתיים לכולם, ולא לתת לאדם אחד.
היו"ר משה כחלון:
כרגע יש איזה מונופול או זיכיון למישהו?
גבי בן-הרוש:
כן. מה שקורה, חברת צים שפוקדת את אילת אחת לשבועיים או לשלושה שבועות, יש לה חברת הובלה בשם טים, חברת תובלה יבשתית שקיבלה כל מיני היתרים – שלא ארחיב עליהם – ממשרד התחבורה, להמשיך לנסוע בכביש הערבה, לשלב עם הרכבת. אני כמוביל יבשתי, אם אני רוצה להתחרות או לעזור לנמל אילת, אני לא יכול כי זה שטר מטען סגור וצים קיבלה את הסובסידיה במשך כל השנים. צים, יולי עופר.
קריאה:
ההטבה הזאת הייתה בהערכת שווי?
גבי בן-הרוש:
לאורך כל הזמן. נשארה סובסידיה של 9 מיליון שקלים שעמדה על לשון המאזניים ולפני שנה התעשיינים שאלו אותי אם לבטל או להשאיר את זה כי יש דיון באוצר. אמרתי, סליחה, תפתחו את השוק, אנחנו המובילים היבשתיים נעזור לאילת.
היו"ר משה כחלון:
על המחדלים של העבר, בכינו ועוד נבכה. תן לנו מהניסיון שלך פתרונות.
דוד טל:
אתה לא חושב שהוועדה צריכה לדעת על סמך מה קיבלו החלטות כאלה? כאן מדברים אתנו נציגי הממשלה פעם אחר פעם על תחרות ותחרות.
גבי בן-הרוש:
כמו שעקבה – ויושב כאן ידידי נשיא לשכת הספנות ראובן צוק שירחיב על זה – נתנה הטבה וחברות ספנות לשרת את עקבה, בואו ניתן את העדיפות הזאת לאילת, כולנו נתרום, גם המובילים היבשתיים, אבל לפתוח את השוק ולא לתת למישהו מונופול ואחר כך אתה לוקח לו את הסובסידיה, ואני לא צריך להרחיב כי אין את הזמן, אבל אני רואה את המחר.
היו"ר משה כחלון:
מה יהיה מחר?
גבי בן-הרוש:
נמל אילת יימכר כמו הגופים האחרים בנזיד עדשים. אגב, אותו צים גם ישתלט על נמל חיפה אבל בשקט ובנושאים אחרים. אני יושב באיזו ועדה עם גדעון סיטרמן אבל כדאי שאנשים כאן יתחילו להתעורר. יש יותר מדיי ריכוזיות אצל כמה אנשים ששולטים על כל המשק הישראלי.
היו"ר משה כחלון:
אני מבקש לשמוע את נציגי העובדים.
אבי אטיאס:
אנחנו מתחזקים מאוד מהדברים שאנחנו שומעים כאן ואנחנו מתחזקים גם מהפעולות שעושה שר התחבורה והחברים שנמצאים כאן שפעלו כדי להביא את הדיון הזה בהמרצה. חשוב לנו שתדעו את האמת והאמת היא קשה הרבה יותר.
אנחנו חלשים מאוד. אנחנו על סף גסיסה. אני מדבר על גוף שיש לו נשמה, שיש לו עובדים, ומה לעשות, מי שמכיר את עבודת הנמלים ומי שמכיר את אופן הפעולה, עובדי נמלים הם עובדים שעובדים על שכר עידוד. אנחנו מדברים על החלטת צים שהתקבלה מינואר, החלטת צים יושמה ורק אחרי לחץ שהופעל באמצעות החברים שיושבים כאן ובאמצעות חברים נוספים שלא נמצאים כאן, קיבלה צים איזושהי הסכמה ופשרה ואמרה שהיא מוכנה להקפיא את ההחלטה אבל עד עצם הימים האלה – והאנייה האחרונה עומדת לפקוד אותנו בשבוע הבא – ובמשך כל התקופה הזאת אנחנו נמצאים עם תפוקות של שליש. צים זרה חול בעיניים של כולנו במשך התקופה הזאת. צים אמנם לא הנושא בדיון הזה, אבל חשוב שתדעו את העניין הזה. זרו כאן חול, הגיעו לכאן סחורות שהם בסדר גודל של שליש ממה שהיה מגיע בדרך כלל.
היו"ר משה כחלון:
עברתם תהליך של גיבוש.
אבי אטיאס:
בהחלט, הגדרת את זה בצורה הנכונה והראויה ביותר. חשוב שתדעו שאתם מדברים על אנשים שבנו את הנמל. בנמל אילת הייתה קליטה מסיבית אחר הליך הרפורמה שהתקיים ונקלטו מטובי בניה של העיר הזאת ומטובי אזרחיה של המדינה הזאת כמו יוצאי יחידות קרביות, אנשים מלומדים שבהשכלתם יש להם השכלה גבוהה והחליטו להיקלט. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל לצערנו באילת יש הגירה שלילית ואני יליד העיר אילת ואני יכול לראות במחזור שלי ולראות את זה גם במחזורים של היום. תבינו, אין אלטרנטיבה תעסוקתית באילת. אנחנו חיים במעין בועה, בריחוק גיאוגרפי שמותיר אותנו כמשק סגור. אין לנו אלטרנטיבות. אני מהנמל אצטרך עם ארבעה ילדים או לפרנס אותם כחדרן בבית מלון או לעקור את עצמי מאילת ולעבור למקום אחר. אני לא מזלזל בעבודת חדרנות בבתי המלון באילת, אבל זוהי אלטרנטיבה לא נוחה, זוהי אלטרנטיבה שמותירה אותנו עם שכר מינימום, ולצערנו הרב זאת אלטרנטיבה שיוצרת מצוקה גדולה מאוד בתוך העיר אילת. לצערי רב העיר נבצר ממנו בשל מחלה להגיע היום אבל אם הוא היה כאן, הוא היה אומר את הדברים האלה בצורה נחרצת. זו המצוקה, זו הבעיה שלנו ואנחנו מתחילים להיות חצר אחורית גדולה מאוד של המדינה הזאת מכיוון שכולם חושבים שאנחנו היכן שהוא חיים בין הלובי של הרויאל ביץ' לבין הלובי של מלון הרודס ואנחנו רחוקים מכך. אנחנו חיים חיי יום יום קשים מאוד ובחרנו בנמל כעוגן כלכלי שהוא עוגן כלכלי חשוב ולא רק ברמה האסטרטגית הביטחונית החשובה למדינת ישראל, שלצערנו אנחנו נאלצים לומר את זה במידה מסוימת - ואנחנו לא כאלו - של זלזול. מישהו כאן שוכח את הפן האנושי, אותנו. משפחת עופר מזמן שכחה אותנו ואנחנו לא מצפים ממנה לפטריוטיות. הם טוענים וצועקים שהם חברה עסקית.
אני לא רוצה לזרות מלח על הפצעים, אבל איפה ההחלטות שדיברו על כך שהיועצת המשפטית כאן תעביר לעניין מניית הזהב את חוות הדעת שלה? אני משוכנע שהייתם יכולים להפעיל כנגדם את מניית הזהב מכיוון שהם עדיין המוביל הלאומי, ואם הם לא כאלו, שלא יקבלו כאן ובוועדות אחרות כל מיני מענקים שהם מקבלים מהמדינה, והם מקבלים עשרות מיליוני שקלים ואנחנו לא דורשים מאומה.
מה אתנו? תבינו, אנחנו תושבי אילת בראש ובראשונה, מתחילים להרגיש שזה אולי לא כדאי להיות תושב אילת. אומרים לנו שלא כדאי זה, כי זה עולה יקר, לא כדאי זה, כי זה עולה יקר, לא כדאי זה כי זה עולה יקר, אבל אולי בסופו של דבר אומרים לנו שלא כדאי שנהיה תושבי אילת?
היו"ר משה כחלון:
נמצא כאן נציג רשות החברות הממשלתיות?
קריאה:
למה שהוא יבוא?
היו"ר משה כחלון:
זה חשוב לי לדעת כי אני רוצה הסברים על מניית הזהב.
יובל עמית:
אני מחליף של הנציג הקבוע.
אבי אטיאס:
אנחנו מכירים בצורך הביטחוני של מדינת ישראל להחזיק במוצא הימי הזה, ותאמינו לי שלא רק בעיתות מלחמה. ראינו מה קרה במלחמת המפרץ כאשר נמל חיפה נסגר לתקופה של כמעט חודש ימים כאשר הוא היה מטווח, ואנחנו יודעים היטב מה קורה כאשר בעזה משתלט החמאס וטווח הקסאמים שלו משתפר ויום אחד הוא גם יאיים על נמל אשדוד. אני לא בא לתת את הטיעונים הביטחוניים האלו. אני יודע את החשיבות של נמל אילת כנכס ביטחוני מכיוון שהחשיבות הזאת למי שלא יודע מתקיימת חודש בחודשו, אם זה באמצעות מכולה אחת ואם זה באמצעות 13 מכולות ואם זה באמצעות 4 מכולות. אני רוצה לראות שהמכולות האלה עוברות דרך התעלה. הן לא יכולות לעבור, תאמינו לי. אז נכון שלא מדברים על זה, אבל פה אני יכול להרשות לעצמי לומר את הדברים האלו ולומר שזה מתקיים. שאף אחד לא ייתמם ולא ישב כאן ויאמר שמצד אחד אולי לא צריך, אולי באמת יש, ויש תוכניות נדל"ניות ואני לא אתפלא אם המערך הזה של האחים עופר בעניין הזה של ייבוש נמל אילת הוא מהלך מכוון, ואני לא רוצה לדבר במושגים של קונספירציה, אבל יש פה הרבה מאוד גורמים כספיים.
היו"ר משה כחלון:
אתה יודע שאנחנו בעלי ברית ואני רץ אתכם כבר שנים וקידמנו כמה דברים יחד ונמשיך לקדם. אני ממש מבקש. אני לא ניהלתי את הדיונים הקודמים. היו כאן שני דיונים שיצאו בהצהרה והוועדה קוראת וכולי, אבל אני רוצה למצוא פתרונות. אני ממש מבקש לקבל פתרונות כדי לתת את ההצעה למנכ"ל משרד התחבורה ולשמוע את התגובה. כך נוכל לקדם את זה.
אבי אטיאס:
היה חשוב לי שתבינו שמדובר פה במצב של אנשים שהתחייבו למשכנתאות, אנשים שהתחתנו על בסיס ההכרה שהם נכנסנו לנמל אילת. חשוב לי שתבינו שהמשאב האנושי הוא לא פחות חשוב מהמשאב האסטרטגי הביטחוני. אגב, החלטת הממשלה הזאת לא שונתה מעולם. לא בא מישהו ואמר אני משנה, אבל פקידי האוצר כן הירשו לעצמם וזאת הבעיה. יושבים פקידים ובסופו של דבר מקבלים החלטות שרירותיות שהיום אנחנו נאלצים לדון עליהן פעם אחר פעם ובסוף הם מנהלים את המדינה, ואני מצטער שאני אומר את זה כאן מבלי לפגוע באף אחד מכם. את זה צריך לעצור. לא יוציא פקיד אוצר מכתב שהוא מודיע לפני שנה להנהלת הנמל שהעידוד, התמריץ שניתן בעבור ההובלה היבשתית כנגד ההובלה הימית הוא בטל ומבוטל. עם כל הכבוד, אני לא רוצה לומר את הביטוי הזה, אבל זה הכי מוחשי והכי בוטה – מי אתה? האנשים בחדר הזה יחליטו.
לעניין הפתרונות. נמצא כאן מנכ"ל הנמל ויושב-ראש הדירקטוריון והם יאמרו את הדברים האלו, אבל כמובן ברור לכם שכולנו שותפי גורל וכולנו באותה סירה וטוב שזה כך ואנחנו הולכים בימים הקשים האלו ביחד. יצא לנו ללוות חלק מתהליכים של ניסיונות הנהלת הנמל והמנכ"ל החדש עושה את כל מאמציו כדי להביא עבודה חלופית לחברת צים שפעלה בבוגדנות שאי אפשר להסביר אותה, שמי שקשר אותה אלינו בעבר זו המדינה, שזה היה בבחינת העברת כסף מכיס אחד לכיס שני, כי היא הייתה ברשות המדינה ואנחנו כרשות הנמלים גם היינו ברשות המדינה, וזה היה בבחינת העברת כסף מכיס לכיס.
תבינו, אנחנו אחרי הקו האדום. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה שהעידוד, התמריץ שהיה בגין ההובלה היבשתית, שזה בכלל לא יעמוד על הפרק. קמה עכשיו ועדה ציבורית משמעותית חשובה בראשות פרופסור יהודה חיות שהקים אותה שר התחבורה. אנחנו מבקשים שהיא לא תיצור שיהוי ולא תתקבל פה החלטה שאומרת שנמתין עד למסקנות הוועדה. אנחנו לא נשרוד. זה יהיה בבחינת הניתוח הצליח והחולה מת. תחזירו לנו במיידי את התמריץ. יש לנו היום על הפרק אונייה שיכולה להגיע מחר לפקוד את נמל אילת, אבל ההובלה היבשתית ממוטטת את זה.
היו"ר משה כחלון:
יש לנו אויב בחדר הזה והוא הזמן. אני לא אפריע לך לדבר, אתה הגעת מאילת, אז תמשיך לדבר ובשעה 10:00 נסגור את הישיבה.
אבי אטיאס:
עד שתתקבל החלטה יש בכוחכם להשפיע ולו במידת מה, עד שיימצאו החלופות שתמצא הוועדה שהקים השר לעניין מציאת חלופות חיזוק נמל אילת, עד אז פרק הזמן שהם נתנו, שיואילו בטובם למשוך אותו, לגרור אותו עד מתן ההחלטות האלו.
היו"ר משה כחלון:
אני מבקש לשאול פעם נוספת, נציג רשות החברות הממשלתיות כאן?
יובל עמית:
כן
היו"ר משה כחלון:
אתה יודע גם להשיב לנו תשובות או שלחו אותך כדי שיהיה לפרוטוקול?
יובל עמית:
שלחו כנציג למען הפרוטוקול. על מניית הזהב בצים גם נציג הרשות שעוסק בענייני נמל אילת לא יכול לענות כי כל עובד של הרשות עוסק בחברות שונות. אם זאת השאלה, אין לנו תשובה.
היו"ר משה כחלון:
אני מאוד מעריך את היושרה שלך ואני מבקש את אישור חברי הכנסת לשלוח מכתב מחאה לממלא מקום שר האוצר, ראש-הממשלה אהוד אולמרט, על ההתייחסות של רשות החברות הממשלתיות. הם ידעו שמרכז הדיון הזה הוא נושא מניית הזהב ויכולת ההשפעה של הממשלה על מה שקורה.
קריאה:
הוא יקרא את המכתב?
היו"ר משה כחלון:
אני לא יודע אם הוא יקרא את המכתב, אבל אנחנו נוציא אותו. אני מבקש את אישורכם להוציא מכתב כזה.
אבשלום וילן:
על הזלזול המופגן בחברי הוועדה.
היו"ר משה כחלון:
אני אבקש גם לקבל ממנו תשובה איזה אמצעים הוא נקט. יש את האישור למכתב הזה?
קריאה:
כן.
היו"ר משה כחלון:
תודה. אנחנו ממשיכים. אני מבקש לשמוע נציג הנהלה אחד לגבי פתרונות שאפשר לקדם. אני מבקש לשמוע רק פתרונות ולא מי אשם ומי צודק.
יאיר חזן:
אני לא יכול להביא אתי את הרקע הציבורי שלי כראש עיר במשך 10 שנים בדרום, באופקים. אני רוצה לומר לכם שאנחנו לא נמל נכשל, קיבלנו את הנמל הזה בפברואר 2005 כנמל מפסיד, אבל שנתיים אנחנו מרוויחים כסף והרבה כסף. אנחנו מרוויחים יותר מנמל חיפה ויותר מנמל אשדוד בפרופורציה. אנחנו חברה טובה ומצליחה.
הפרס שקיבלנו מיד כשהתחלנו להרוויח כסף שנציג האוצר הודיע לי שהם מפסיקים לתת לנו את התמריץ כי יש לנו כסף ואנחנו מרוויחים כסף. הם הפסיקו לתת לנו. אנחנו מכספנו, מהרווחים שלנו, התחלנו להפריש 5,7 מיליון שקלים במקום 9 מיליון שקיבלנו להחזר תובלה יבשתית. נכון מה שאמר גבי בן-הרוש שחברת טיב קיבלה את כל הכסף כי זה הלך רק למכולות והם היחידים שטיפלו במכולות. זה לא הולך למכוניות ודברים כאלה.
רבותיי, כמו שאמרו כאן חלק מחברי הכנסת הבעיה היא לא רק העובדים. תסתכלו על כל העיר אילת, ואני מדבר כאן עכשיו מהצד הציבורי שלי. העיר אילת היא עיר מבודדת, מרוחקת, הנושא של התחבורה הוא מאוד משמעותי עבור העיר הזאת. אני רוצה לומר לכם שמאז ההנהלה החדשה של משרד התחבורה רואים התייחסות רצינית. אנחנו יודעים ששר התחבורה חייב את הרכבת לשים 300 מיליון שקלים כדי להתחיל לתכנן את קו הרכבת לאילת, הקימו עכשיו את הוועדה הזאת, ואני אומר בכל הכנות שאנחנו רואים התייחסות חיובית, אבל אתם כחברי כנסת צריכים להסתכל על הבעיה מלמעלה, על הבעיה הכוללת. כמו שאמרו כאן, אם אנחנו רוצים שהנמל הזה יתקיים, ואני בטוח שכולם רוצים, אז צריך לתת לו את האמצעים.
מאז צים הודיע לנו עשינו מאמצים גדולים למצוא פתרונות ויש אפשרויות. אנחנו עכשיו במגעים עם חברות תובלה ובדקנו את העניין הזה. אם יוחזר לנו העניין של התובלה היבשתית, נוכל לעשות.
היו"ר משה כחלון:
בכמה כסף מדובר?
יאיר חזן:
בזמנו היו 9-10 מיליון שקלים בשנה.
היו"ר משה כחלון:
זה יכול למנוע את הפיטורים?
יאיר חזן:
נמל אילת נותן כ-10 מיליון שקלים מרווחיו לשנה לחני, לפי צו ההסמכה. אנחנו מכספנו, מהרווחים, נותנים 10 מיליון לתקציב. תשחררו אותנו מהחובה להעביר להם את הסכום הזה.
היו"ר משה כחלון:
אבשלום וילן יכול לספר לכם שעשינו את זה במקרים אחרים.
יאיר חזן:
הכסף הזה הולך לפיתוח של נמל חיפה ואשדוד כי בתוכנית החומש ל-50 השנים הבאות שהציגו עכשיו למשרד התחבורה, לא שמו שקל אחד לפיתוח נמל אילת. זאת אומרת, אנחנו למעשה מסבסדים את פיתוח נמלי אשדוד וחיפה ועושים זאת מכספנו. שחררו אותנו מהדבר הזה ובכסף הזה נוכל לעשות את התובלה היבשתית.
היו"ר משה כחלון:
הפתרונות שהציע יושב-ראש הדירקטוריון הם פתרונות מאוד ידועים והוועדה הובילה מספר פתרונות מהסוג הזה עם התמלוגים. עכשיו זה מתגבש לגבי הדואר. רוצים להבטיח את רשת הביטחון לעובדים של הדואר, ואת התמלוגים להעביר לקרן הזה דבר שהוא ניתן, הוא ישים והוא פשוט ביותר.
יאיר חזן:
זה עניין של צו.
היו"ר משה כחלון:
כן, זאת הסטה. זה נשאר באותו מקום.
יאיר חזן:
המנכ"ל מבקש לומר שתי מלים.
משה מיץ:
אני חושב שהפתרון – וכולם יודעים אותו ובטח חבריי מצים מכירים את העובדה – נעוץ בעובדה שהבאת קווי ספנות לוקחת זמן. חצי שנה זה מעט זמן ואני כמי שנמצא כרגע בעין הסערה ונמצא במגעים עם לא מעט מהחברות יודע שהבשלות לוקחת זמן והציפייה שלנו היא שצים – שנתקלת בלא מעט קשיים בנמלים שלה בג'יבוטי – יכולה לקחת החלטה וזה מאוד יסייע בידינו לגבי אורכה נוספת. זה יהיה טוב גם לה ובטח טוב לנו. זה פתרון מיידי שעשוי לסייע לנו להמשך ההתארגנות שלנו בסוגיה הזאת.
הנושא של סבסוד. כפי שציין אבי יושב-ראש ועד העובדים, אנחנו נמצאים במגעים עם לקוחות והלקוחות רוצים אותנו בשל הפעילות הלא מוצלחת בנמלי אשדוד וחיפה עם העומסים הגדולים וכיוצא בזה. פתרון ביניים ופתרון טוב יכול לבוא לידי מימוש, וחזרנו על זה בסוגיית הסבסוד או התמריץ. אני רוצה להזכיר שלנמלים הצפוניים יש מסילת רכבת שמגיעה עד לפתח הנמל, מדינת ישראל דאגה לכך, אבל לדאבוני לאילת עדיין אין מסילת רכבת שהייתה יכולה לפתור לא מעט מהבעיות שאנחנו מתמודדים אתן. תמורה לכך יכולה להיות בעצם העובדה שלתקופה קצובה, עד להיערכות לפעילויות הנוספות, נוכל להחזיר את התמריץ לנמל והתמריץ בניגוד למה שאמר ידידי בן הרוש, מגיע ללקוחות הסופיים. אני חוזר ואומר שהוא לא מגיע לחברת צים אלא ללקוחות הסופיים והוא גם יגיע בהמשך הדרך.
היו"ר משה כחלון:
מה זה לקוחות סופיים?
משה מיץ:
המשתמש בעצמו. המפעל. לקוח הקצה. זה לא מגיע למוביל שמתוגמל באמצעות המשתמש.
היו"ר משה כחלון:
אתה ממליץ ללכת על הסבסוד של התובלה היבשתית.
משה מיץ:
במפורש כן, ואני גם מתחייב לכך שהתובלה תהיה אחד לאחד. על כל מכולה או על כל מטען כללי שיגיע לחצרו של הלקוח, הוא יקבל תגמול ולא שהנמל יוכל לעשות בזה שימושים אחרים. זה שקל כנגד שקל ואני חושב שזה נכון וזה יסייע מאוד לנמל.
מעבר לכך, עוד שני פתרונות שנמצאים בטווח שיכול להיות מאוד קצר. מדינת ישראל מעבירה היום חומרים מסוכנים נגד נמלי אשדוד וחיפה, היא מעבירה אותם דרך מדינת ישראל בשיא הצפיפות והכבישים. אין שום מניעה להתחיל להעביר חלק מהחומרים האלה דרך נמל אילת, לא לסכן את הציבור, וזה יחייב את חברות הספנות להגיע לשם. אני בדקתי. 5,650 מכולות ברום מגיעות היום מהמזרח, מיפאן, אוסטרליה, טייוואן וכיוצא בזה. זאת דוגמה לכך שהנמל יכול להמשיך לתפקד כנכס אסטרטגי, כי מכירים את המקרה של האונייה ביטחונית – ואתה יודע את זה וכל חברי הוועדה נחשפו לפני שבועיים לפעילות של אותה אונייה ביטחונית - עם ציוד שאסור היה לפרסם אותו, ציוד מסוכן, שיכול היה לגרום לאסון, היא נתקעה במפרץ. כפי שאבי ציין, זאת לא פעולה חד פעמית אלא כל שבועיים מגיעה אונייה, בדרך כלל אוניה של צים, עם חומרים מהסוג הזה. אנחנו יודעים לטפל בזה.
האחריות של הנמל היא בעולם של יבוא מכוניות. צריך לדאוג שמכוניות תמשכנה ותגענה לנמל אילת. בעבר זה היה באמצעות צווים ותקנות של המכס ואין שום מניעה להחזיר את זה ולטפל בסוגיה הזאת. זה יפתור לחלוטין את הבעיה בתקופת הביניים וזה ישמר את הנמל כנכס אסטרטגי.
היו"ר משה כחלון:
יושבים כאן האנשים הכי מרכזיים בכנסת. יושב כאן ראש סיעת ש"ס, יושב-ראש סיעת קדימה, יושב-ראש סיעת העבודה, מרצ, ליכוד, גמלאים. הצעת חוק, כמו עם הבנקים. לא תהיה ברירה, תהיה הצעת חוק.
יורם מרציאנו:
אני מודיע לך, כבר עשינו כמה דברים ביחד, שאני מוכן ללכת להצעת חוק.
גבי בן-הרוש:
אני מבקש לתקן טעות של מנהל נמל אילת שהיה אורח שלי בחיפה. אדוני הנכבד, כל היצוא לאילת אנחנו מתמחרים ללקוחות היצואנים בישראל ומקבלים את המחיר המלא. מה שאתה מדבר זה שטר מטען על היבוא שהולך מכיס א' לכיס ב'.
היו"ר משה כחלון:
אני רוצה לומר לחברי הכנסת שמי שזוכר בקדנציה הקודמת אנחנו טרפדנו את ביטול המע"מ באילת על ידי הצעת חוק. זה כלי מאוד חזק שעומד לרשותנו ויושב-ראש הוועדה שיחליף אותי בשבוע הבא יצטרך להוביל את זה. אני כמובן אצטרף אבל אני לא יכול להוביל כי אני לא אהיה יושב-ראש הוועדה, אבל אפשר להוביל הצעת חוק להגדיר את אילת כאזור נמל אסטרטגי, אם יש מכסה מסוימת של עובדים ומכסה מסוימת של קיבולת. בזה אנחנו יכולים לפתור את כל הבעיה.
סער דותן:
אני רוצה לומר מדוע התקבלה ההחלטה כפי שהתקבלה. היה לנו קו לאילת, קו שפקד כל שלושה שבועות את נמל אילת, בין 20 ל-22 יום, קו שעובד בין 800 ל-900 מכולות בנמל אילת ממזרח אפריקה. הפעילות מהמזרח הרחוק לארץ גדלה והחלטנו לפתוח קו נוסף לנמלי חיפה ואשדוד, קו שמביא כ-3,000 מכולות בשבוע, פקידה שבועית לאשדוד וחיפה, ואתו קו עכשיו אוסף בדרך גם את המכולות ממזרח אפריקה. ההחלטה היא עסקית לחלוטין.
אבשלום וילן:
הוא עובר דרך תעלת סואץ?
סער דותן:
עובר דרך תעלת סואץ, עולה לאשדוד וחיפה. זאת אומרת, בפועל מה שקרה היום הוא שעברנו מפקידה של פעם ב-22 יום בנמל אילת עם 800 מכולות לפקידה שבועית בנמלי אשדוד וחיפה עם מספר פעולות של יותר מכפול, כמעט פי שלוש פעולות בנמלי אשדוד וחיפה. כאמור, ההחלטה היא עסקית לחלוטין.
בפועל מה שקרה הוא שנמלי אשדוד וחיפה – ומדינת ישראל – כמובן יצאו נשכרים מההחלטה הזאת. כמובן שהלקוחות שמקבלים עכשיו את המכולות באשדוד וחיפה מקבלים שירות הרבה יותר טוב, בתדירות הרבה יותר גבוהה.
אבי אטיאס:
איזה שירות יותר טוב?
סער דותן:
הלקוחות מקבלים שירות הרבה יותר טוב ועובדה שהלקוחות שלא נמצאים כאן מרוצים.
אבי אטיאס:
אדוני היושב-ראש, זה לא נכון מה שהוא אומר.
היו"ר משה כחלון:
אני אאפשר לך להגיב על כל הדברים שהוא אומר. אם הנתונים לא נכונים, תוכל אחר כך לתקן אותם.
סער דותן:
זאת הסיבה שקיבלנו את ההחלטה. בסופו של דבר אנחנו כמובן מצטערים, יש איזושהי פגיעה בעובדים, אבל זאת לא אחריות של חברת צים. מדינת ישראל היא אחראית לנמל אילת והיא צריכה לקבל את האחריות. בוודאי שאנחנו מצטערים אם יש איזושהי פגיעה בעובדים.
יורם מרציאנו:
אני מציע לך ביומך האחרון כיושב-ראש ועדת הכלכלה, בוא תעשה מעשה גדול. אני אומר לך שאנחנו נחתום על זה היום, גם יואל וגם אני, אני מציע לך ללכת על הצעת חוק. עד שתגיש הצעת חוק, הם ירוצו אחריך.
היו"ר משה כחלון:
אתם יכולים לסדר לי גם פטור מחובת הנחה. אתם, הממשלה. היום תהיה הצעת חוק אבל אל תברחו לי ברגע האחרון.
יואל חסון:
עם כל ההתלהבות לגבי הצעת חוק, עד שתהיה הצעת חוק כזאת, הם ימותו פעמיים וזה בכלל לא ריאלי.
יש לי דיון בוועדת החינוך ולפני שאני יוצא לשם אני מבקש שיתייחסו להצעה שלי לעניין פתרון הביניים תוך כדי שהוועדה עובדת.
אבשלום וילן:
שאלה לנציג צים. אתה אומר שלמרות שמדינת ישראל מכרה לכם את חברת צים ויש לה מניית זהב בידיים בכל-זאת, אתה אומר שנמל אילת הוא בעיה של מדינת ישראל ולא של צים. זה מה שאתה אמרת. אמרת שלך יש שיקול כלכלי, עדיף לך להגיע לאשדוד ולחיפה, ושמדינת ישראל תפתור את הבעיה. זה מה שאמרת?
סער דותן:
מניית הזהב לא רלוונטית לנושא של קווים, היא מדברת על צי ברזל לשעת חירום של אוניות וצי הברזל חברת צים עומדת בו במלואו ואף יותר מזה.
היו"ר משה כחלון:
מנכ"ל משרד התחבורה מתנדב להסביר את הנושא.
אבשלום וילן:
לכן המפתח נמצא בידי ממשלת ישראל, בידי שר התחבורה.
היו"ר משה כחלון:
ממשלת ישראל יכולה לרכוש את זה בחזרה אם היא רוצה.
ראובן צוק:
אני חושב, ואמרתי את זה בקצרה בדיון הקודם, שאם נמל אילת אסטרטגי לטעמים אסטרטגיים, ואני חושב שמה שעשה משרד התחבורה זאת החלטה מאוד נכונה, הפתרון הוא לא באמצעים אדמיניסטרטיביים וכפייתיים אלא בהחלטה לפתח את הנמל. אם הנמל הזה יפותח ויפותח כמו שצריך לנמל מודרני, חברות הספנות תחפשנה אותו ותבקשנה אותו. אין היום נמלים באזור. נמל אילת ב-20-30 שנים אחרונות לא פותח בכלום ואין שם כלום, ולכן אין שום סיבה לחברות ספנות רציניות לבוא לשם. הדוגמה של עקבה היא נהדרת. מדובר בנמל פרטי – ולא חשוב כרגע אם הוא פרטי או ציבורי – נמל גדול וטוב ועומדים בתור כדי להיכנס אליו. אם יפותח הנמל, תבאנה חברות ספנות.
היו"ר משה כחלון:
אני מודה לכולם, ובאופן מיוחד גם לחברי הכנסת שיש כאן נוכחות מרשימה שלהם בדיון מהיר, בכל-זאת זאת לא הצעת חוק ולא דיון. יש פה השתתפות ערה מכל סיעות הבית ואני מעריך את זה משום שלא פעם קורה שאני יושב כאן בדיונים לבד והדיונים די חשובים. לכן אני מודה לכם.
אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למנכ"ל משרד התחבורה והייתי מבקש, מר סיטרמן, כמובן לשמוע את הסקירה שלך ואני מבקש להתמקד יותר בהצעה של בן-הרוש ושל מר מיץ לגבי הפתרונות, הסבסוד, המימון, ההצעה של חבר הכנסת לגבי פתרון ביניים, אם אפשר לעשות איזושהי תקופת מעבר, גם אבי אטיאס דיבר על זה, משהו שלא יהיה ה-בום הזה מחר בבוקר.
גדעון סיטרמן:
תודה רבה אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת המכובדים. אני לפעמים נמצא בדיונים אחרים ואני חושב שעצם הנוכחות כאן מעידה על הרגישות ועל החשיבות שהכנסת רואה בנושא הזה ואני חושב שזה חשוב ביותר גם לנו כי יש לנו כמה הצעות שאני בהחלט חושב שתצטרכו לעזור לנו לשכנע את הקולגות שלנו במשרדים מימין ומשמאל, ומיד אני אפרט ואומר לכם מה עומד על הפרק מבחינת סדר היום.
לפני כל דבר אני רוצה לומר שני דברים ברורים. האחד, נמל אילת הוא הנמל שמתנהל הכי טוב משלושת הנמלים וזה בא לידי ביטוי הן בשורה התחתונה אבל גם במערכת היחסים בין ההנהלה לעובדים. אני אומר את זה לפרוטוקול ואני אומר את זה כי אני מתכוון לזה, כי אני יודע את זה מתוך ידיעה. נמל אילת שלפני הרפורמה היה בצורה אחת, הניהול מתקופת ההפרטה ועד כניסתו של מיץ היה בסדר, מיץ והצוות החדש מעצים את התהליך יחד עם העובדים.
אני רוצה לציין משהו שאף אחד לא אמר אותו. עובדי נמל אילת התנדבו בעת המלחמה והגיעו לנמל אשדוד ועבדו בנמל אשדוד. אבי, אני מסיר את הכובע וכדאי שהכנסת תדע על זה.
היו"ר משה כחלון:
אתה לא מרמז על כך שזה הולך להיות פתרון קבוע.
גדעון סיטרמן:
לא.
היו"ר משה כחלון:
לאנשים הפוליטיים יש הרי אוזן מוזיקאלית.
גדעון סיטרמן:
לא, ממש לא התכוונתי לזה. התכוונתי קודם כל לומר להם תודה גם מכאן ואני חושב שהכנסת צריכה לדעת את זה.
שנית, הם מגלים אחריות בלתי רגילה למצב וגם לתהליך. כלומר, אין לנו פה עובדים לעומתיים או הנהלה לעומתית אלא יש פה ניסיון של כולנו להגיע לפתרון. פעמיים או שלוש הגעתי לנמל וזה כאילו לא בכמות השעות של נמל אילת שהוא חשוב, כי אני חושב שמעבר להחלטה של 1992, אני מתחבר עם מה שאמר חבר הכנסת אבשלום וילן, צריכה להתקבל החלטה על אילת לאן. לא רק נמל אילת לאן אלא אילת לאן. אנחנו בגוב האריות הזה כי במקרה אילת ללא אמצעי תחבורה וקשר למרכז מכל הסוגים - נמל, שדה תעופה, רכבת, כבישים – אין לה תקומה.
זה לא סוד ואני אומר את זה כאן בגילוי לב. נפגשתי עם ראש העיר והחברים יודעים. אמרתי לו שהוא צריך לעשות. תמיד הערבים מעתיקים אותנו, כך הם אומרים לאורך ההיסטוריה, בואו נעשה פעם אחת, נהיה גם חכמים, ונעתיק אותם. הם הקימו רשות לפיתוח עקבה.
אבישי ברוורמן:
לפני מספר שנים רק שני ישראלים הוזמנו להנחת אבן הפינה, יוסי ורדי ואני. ראיתי את כל התוכניות והכול עומד לביצוע. שם יש בעל בית ועקבה תהיה ממלכה ואנחנו יושבים עם אילת, עם כמה בתי מלון, בלי בעל בית וזאת בדיוק הבעיה. בישראל כל אחד מטפל בחלקה קטנה ואין רשות. מאחדת.
גדעון סיטרמן:
אני אומר לכם שהבעיה באילת חייבת לקבל העצמה מטעם הממשלה על התהליך.
אני כבר אומר שהבעיה היא אסטרטגית. הממשלה צריכה לקבל החלטה ביצועית כפירוש להחלטה של 1992 ושצריך לחזק אותה היום, לא רק למען אילת אלא אילת לאן. אבי מייצג כרגע את עובדי הנמל, אבל הוא גם תושב אילת. יש שם בעיה אמיתית ואנחנו צריכים להתמודד אתה. צריך לשים אותה על השולחן, כמו שדה תעופה שתוקע את העיר באמצע וצריך להזיז אותו.
אבישי ברוורמן:
אל מי אתה מדבר? אנחנו מדברים תמיד אל הממשלה.
היו"ר משה כחלון:
הוא מדבר ביושר למרות שלצורך העניין הוא ממשלה.
גדעון סיטרמן:
זאת לא ממשלה א' או ממשלה ב' אלא אלה כל הממשלות. היום אנחנו ממשלה, מחר אתה ממשלה.
יש שני טווחים. יש טווח מיידי ויש את הטווח האמיתי הנוסף שהוא הטווח הבינוני והארוך.
לגבי מניית הזהב. אני רוצה שאנשים יבינו על מה מדובר. מניית הזהב קבעה תהליך של כמות אוניות ברזל שצים חייבת להעמיד למדינת ישראל בעת חירום, בעת קריאה, בצו של שני השרים. ראש הממשלה המנוח רבין קבע שיהיו 11 אוניות. היום, בעקבות ההתפתחות, גם של צים ועוד כמה חברות, יש מעל 30 אוניות שנמצאות לרשות, ויש החלטה של צים שהם לא יורדים מ-30, כלומר מעבר ל-11, החלטה שחתומה על-ידי יושב-ראש צים ומנכ"ל צים בתקופה של אודי אנג'ל. זה מתקיים. דרך אגב, ההחלטה הזאת יצרה מהלך נכון. בית הספר בעכו היום פורח, הוא היה בגסיסה מבחינת הכשרת עובדים וקצינים, והיום יש לנו עשרות אנשים שמוכשרים בעכו וכל אלה עובדים בתהליך. כלומר, צריך לראות גם את חצי הכוס המלאה.
לגבי מניית הזהב. יש לנו דיבור, בלי קשר. אנחנו יודעים לדבר בלי מניית זהב אבל מניית זהב היא ממוקדת.
ההפרטה. הייתה הפרטה או רפורמה ברשות הנמלים והיא הרבה על הנייר ומעט מאוד בפועל מבחינת היכולת לתת את התמורה שהציבור לכאורה היה אמור לצפות הן בצד המפעילים ובסופו של דבר בציבור. השבוע תתקיים נדמה לי ישיבה שאני מרכז אותה כאשר כל הטענות של נמל אילת, כל נמל מול חני, חני הוא אותו גוף שלוקח את הכסף, יש מקום לבדוק ויש לנו נדמה לי סמכות, אבל ביחד עם האוצר, לכוון את דמי השימוש. אני באמת חושב שדמי השימוש של אילת לא צריכים ללכת לקופה אלא לדעתי הם צריכים להיות צבועים ואני אומר את זה לפרוטוקול.
היו"ר משה כחלון:
לצורך תפקוד פנימי.
גדעון סיטרמן:
לצורך, נחליט איך. אם יש צורך לשנות, נבוא ונבקש גם את הרשות שלכם. אני חושב שזה ממקד שדמי השימוש שנגבו בגין אילת ימוקדו לטיפוח ופיתוח אילת.
בנושא הרכבת. כלומר, אם רוצים לשנות אסטרטגית את שיווי המשקל של נמל אילת, חייבים להביא רכבת. רכבת לכאורה בפרמטרים הכלכליים של האוצר היא לא כלכלית. מדינה יכולה לקבל החלטות גם לא כלכליות מול החלטה אסטרטגית.
אבשלום וילן:
נתניהו כשר האוצר הציג את הרכבת לאילת כיעד אסטרטגי. הוא אמר שהוא הולך על זה.
אבי אטיאס:
בעוד עשור שנים, אחרי שתהיה רכבת, זה יהיה מאוד כדאי וזה יכול להיות תחליף.
גדעון סיטרמן:
כל מיני אנשים אומרים דברים, ואני לא רוצה להיכנס לעניין האישי, אבל היחיד שעשה והכריח את הרכבת לתקצב כסף לתכנון, כי אתה יודע שאי אפשר לבנות בלי תכנון, זה שר התחבורה הנוכחי מופז שנתן הנחיה ברורה ובתוך התקציב של ה-300 מיליון שקלים בנושא תכנון יש תקצוב צבוע לתכנון אילת.
אבשלום וילן:
נתניהו כשר אוצר הציב כיעד מרכזי רכבת לאילת ומופז הקציב 300 מיליון שקלים. רכבת לאילת היא חלק מהפתרון.
גדעון סיטרמן:
אני מציע שתלחצו עלינו לעשות רכבת לאילת, רק צריך לציין פרט קטן – העלות.
אבי אטיאס:
אנחנו באנו לבקש 9 מיליון שקלים, אבל אנחנו מתפרסים.
גדעון סיטרמן:
אני מבקש את הגנת היושב-ראש.
היו"ר משה כחלון:
קיבלת, אבל אני מבקש את הגנת העובדים – המחאה.
גדעון סיטרמן:
בתכנון, מתוך ה-300 מיליון שקלים יוקצו כבר השנה. העלות הכוללת לקו של רכבת לאילת היא 6.4 מיליארד שקלים וזה לא בשמים למדינה שיש לה תל"ג של 600 מיליארד.
בשיחות גם עם גורמים פרטיים לגבי שיתוף הסקטור הפרטי, לא המשפחות, שאלה כל מיני גורמים בינלאומיים שיש להם עניין שתהיה אלטרנטיבה מסוימת קטנה לתעלת סואץ, וזה הפתרון הרדיקאלי האמיתי.
היו"ר משה כחלון:
אם ניקח 3-4 אחוזים מתעלת סואץ, אנחנו מסודרים.
קריאה:
השאלה מה קורה מחר ואיך עושים שהנמל הזה לא ימות.
גדעון סיטרמן:
ההנהלה קיבלה הנחיה לא לפטר עובדים. חד וחלק.
היו"ר משה כחלון:
לא חשוב אם צים ייכנסו או לא ייכנסו?
גדעון סיטרמן:
לא. יש לנו זמן.
אבשלום וילן:
כמה זמן?
גדעון סיטרמן:
השנה לא מפוטר עובד אחד בגין העניין הזה.
היו"ר משה כחלון:
אז יש לנו זמן להצעת חוק.
גדעון סיטרמן:
אנחנו עובדים יחד עם המנכ"ל מיץ ועם מנכ"ל משרד התיירות. אני רוצה לקבל את אותן תמיכות שנותנים לתעופה לצורך הטסת תיירות ואני רוצה שתדעו שמשרד התיירות נותן מיליון דולר כעזרה לשיווק כשאתה פותח קווים חדשים. אם אתה פותח קו מאירופה, טיסה לבן-גוריון, נותנים למפעיל וגם נותנים רשת ביטחון. יש חברות שמגיעות מעקבה ונוסעות לפטרה ואין שום סיבה שאותן אוניות לא יפקדו את אילת ונשים את אילת על המפה התיירותית בשילוב של משרד התיירות בנושא שיווק. זה לא רק לנמל. מספיק ש-1,000-2,000 איש נכנסים ואוכלים ונוסעים במוניות ומטיילים. אתם חייבים להבין שהנמל הוא חלק אבל זה מייצר מינוף. זה דבר נוסף לעונת 2008. שוב, קבלת החלטות מהסוג הזה מחייב זמן התארגנות אבל אנחנו עובדים על זה ונפגשתי עם מנכ"ל משרד התיירות שמוכן לשקול את זה ומיץ צריך להביא תוכנית. אף אחד לא יעשה את זה במקומנו. הם יצטרכו לעבוד על זה כי הם אלה שמנהלים את הנמל.
לגבי דמי שימוש של חני, אותם 10 מיליון, יש בעיה אחת. בנושא של החזר תמריץ להובלה יבשתית, אין לי כאן את הקולגות של האוצר, אבל זה סעיף תקציבי סובסידיה. סעיף תקציבי סובסידיה, יש לו שתי חתימות, האוצר והתחבורה. האוצר מתנגד להחזיר סובסידיות למהלך הזה. אני מציע שתזמינו את הבחור של האוצר. לי אין בעיה עם זה. אני מודיע לכם שייקח לנו 5 דקות לעשות חתימה שנייה על סובסידיה.
היו"ר משה כחלון:
תודה. אני מבקש להודות לכולם. אני רוצה להציע נוסח ואם חברי הכנסת רוצים לתקן או להוסיף, יוכלו לעשות זאת.
גדעון סיטרמן:
סליחה, עוד דבר. זה יומך האחרון כאן כיושב-ראש. תהיה אתה הלוביסט של מה שנקרא הרשות לפיתוח אילת. זה עסק רציני. אתם חייבים להוביל מהלך עם הממשלה.
גבי בן-הרוש:
יש כאן סתירה. בתוך תקציב של 300 מיליון תכניות הרכבת, אתה כמשרד ממשלתי מבזבז על תוכניות ומצד שני אנחנו מדברים על איזו רמה. למה זה לא משתלב?
גדעון סיטרמן:
הכסף הוא של הרכבת.
גבי בן-הרוש:
מה זה רכבת? מי נתן לרכבת את הכסף הזה?
היו"ר משה כחלון:
אני מודיע כאן שאנחנו ננסח הצעת חוק מטעם ועדת הכלכלה יחד עם חברי הכנסת שיושבים כאן, שכפי שאמרתי אלה ראשי סיעות מאוד חשובים שיכולים להעביר כל מהלך בכנסת הזאת, כולל הפלת הממשלה, ואני לא צודק. אם אלה מחליטים, הממשלה נופלת.
גדעון סיטרמן:
למען הגילוי הנאות, חלק מזה שפיתוח הנמל תקוע נובע מהוויכוח שמתנהל מעל 15 שנה עם מערכת הביטחון לגבי הנמל. בשבוע הבא אני יושב עם פנחס בוכריס ואני מקווה שיהיה לו ראש פתוח לתהליך הזה. אתם יכולים גם כן להזמין אותו כי כאן צוואר בקבוק אמיתי לפיתוח הנמל.
היו"ר משה כחלון:
יש פה בעיה. קיימתי דיון עם משרד הביטחון על העניין הזה ויש פה בעיה. מצד אחד משרד הביטחון רוצה להעביר לשם את חיל הים. אם אתה גוזל מקום, איך תפתח?
אני אמליץ ליושב-ראש הבא, חבר הכנסת ארדן, להמשיך ולעקוב, לקיים דיונים אחת לחודש ולעקוב אחרי מה שקורה שם כי כאשר נרדמים בשמירה מתקבלות החלטות שהן ממש חסרות היגיון וציינו זאת גם חברי הכנסת וגם המנכ"ל.
אני רוצה להודיע שאנחנו נקדם את הצעת חוק - את הנוסח אני עדיין לא יודע ואנחנו צריכים לנסח אותו – על מנת לשמור את נמל אילת כנמל אסטרטגי. כמובן אנחנו צריכים לבקש מהממשלה לקיים את ההחלטות שלה. הצעת חוק שמבקשת מממשלת ישראל לקיים את ההחלטות שלה.
הסיכום:
הוועדה חוזרת ומדגישה את החלטתה הקודמת לפי החלטת הממשלה מיום 12 באפריל 1992 מספר 2717 לפיה נמל אילת מהווה נכס לאומי ואסטרטגי ומפעל חיוני לעיר אילת וקיים אינטרס לאומי בשמירת כשירותו והיקף הסחר העובר דרכו, הינה החלטה חשובה המהווה מבחינת הוועדה אבן דרך לקביעת מסקנותיה.
1. הוועדה תובעת ממשרד האוצר והתחבורה לבחון החזרת תמריצים לתובלה יבשתית ולחלופין להקצות את כספי הרווחים של חברת נמל אילת המועברים לחברת נמלי ישראל לצורך מימון התמריצים לפיתוח נמל אילת.
אבשלום וילן:
לא לחלופין אלא בנוסף.
היו"ר משה כחלון:
בנוסף.
יורם מרציאנו:
הייתי מוסיף מיידי, לגבי התמריץ.
היו"ר משה כחלון:
אני מוסיף – במיידי.
סעיף 1 - אושר.
2. הוועדה ממליצה למשרד התחבורה לבחון אמצעים להרחבת הפעולות בנמל אילת ובהם מתן אפשרות לשינוע חומרים מסוכנים כפי שהציע פה המנכ"ל.
סעיף 2 – אושר
3. הוועדה סבורה כי יש מקום לחדש את הדיון על סלילת מסילת ברזל לאילת כדי לסייע לנמל אילת להתחרות.
אבשלום וילן:
להאיץ את ביצוע החלטת הממשלה.
היו"ר משה כחלון:
דבר מת אתה לא יכול להאיץ. בסדר, להאיץ.
4. הסעיף האחרון מיותר כי מנכ"ל משרד התחבורה התחייב כאן שלא יהיו פיטוריי עובדים לפחות עד 31 בדצמבר השנה.
5. הוועדה רושמת בפניה את התחייבות המנכ"ל.
אני מודיע כאן גם למנכ"ל וגם לנציגי ההנהלה, לצים ולכל מי שרוצה לשמוע. זה שאומרים לאדם שאני לא הורג אותך היום אלא אני אהרוג אותך עוד חצי שנה, זאת לא בשורה, אבל לפחות במצב שיש לנו, שאנחנו עומדים בפניו, זה היום ונורא. אם היו אומרים לי שבעוד חצי שנה אני עף, זה מוות בשבילי ולא פחות. במקום להרוג אותך פעם אחת, זה להרוג אותך כל יום במשך 180 יום.
יורם מרציאנו:
למה אנחנו לא קוראים לחברת צים? הם באים לכאן ומקבלים מאתנו, אז שפעם אחת ייתנו.
היו"ר משה כחלון:
אני מאמץ את התוספת של חבר הכנסת מרציאנו.
6. ועדת הכלכלה קוראת לצים להקפיא את ההחלטה לתקופה נוספת.
אני מבקש להודות לכולם ולהתנצל בפני אבי אזולאי יושב-ראש ההסתדרות במרחב שהיה צריך לדבר, אבל פועל רבות למען הנושא ולמען העובדים באילת. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:20