פרוטוקול ועדה

DOC 15,733 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 423 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ה בסיוון התשס"ז (11 ביוני 2007), שעה 10:15 סדר היום: תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשס"ז-2007 (אגרות מבחני נהיגה) נכחו: חברי הוועדה:סטס מיסז'ניקוב-היו"ר מוחמד ברכה אלחנן גלזר מגלי והבה אחמד טיבי שלי יחימוביץ אמנון כהן יעקב ליצמן סופה לנדבר אורית נוקד ניסן סלומינסקי ראובן ריבלין מוזמנים: חוה ראובני,עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה עוזי יצחקי סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה הרצל בן-יהושע מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה אבי גולן יו"ר הארגון הארצי של מורי הנהיגה בישראל אבי קרמר דובר הארגון הארצי של מורי הנהיגה בישראל דורון מור זכיין כביש ארצי לישראל, מכללת סכנין יועצת כלכלית: סמדר אלחנני יועצת משפטית: שגית אפיק מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשס"ז-2007 (אגרות מבחני נהיגה) היו"ר סטס מיסז'ניקוב: תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשס"ז-2007 (אגרות מבחני נהיגה). עוזי יצחקי: אנחנו מבקשים היום לתקן את תקנות התעבורה בהיבט של הפרדת אגרות מבחני הנהיגה למבחן עיוני ולמבחן מעשי. כל מבקש רשיון נהיגה נדרש לעמוד במבחן עיוני, שזה התיאוריה, ובמבחן מעשי הקרוי טסט. בשנת 2004 זיהינו שמבחן התיאוריה הוא במצב רע מאוד. יש לנו הרבה מאוד זיופים, הרבה בעיות של רמת שירות, רמת אמינות. זה לא דבר של מה בכך. צריך להיות תהליך רציני ואמין. בשנה האחרונה - אני הצגתי את זה בוועדת הכלכלה וזה זכה שם לשבחים גדולים - משרד התחבורה יצא לפרוייקט גדול שנקרא מיקור חוץ של מבחני הנהיגה העיוניים. אנחנו עשינו מהפיכה בעניין הזה. יש תועלות מבחינת כל ההיבטים. הפרוייקט הזה לא רק שלא יפטר עובדים, הוא ייצור מקומות עבודה חדשים. הזכיינים יקבלו עובדים חדשים לפרוייקט הזה. מדובר בפרוייקט בעל תועלות למשק, בעל תועלות לציבור. אמנון כהן: מבחן התיאוריה יהיה בידיים פרטיות? עוזי יצחקי: זה לא בידיים פרטיות. מדובר במיקור חוץ. רמת השירות היום היא נמוכה, זמני השירות מוגבלים. מבחן התיאוריה היום נערך מ7:00- 10:00 בבוקר. אם ב10:00 מגיעים אי אפשר להיבחן. אמנון כהן: למה? עוזי יצחקי: סוגרים ב10:00. מי שמעביר את מבחני התיאוריה זה טסטרים. הטסטרים צריכים לצאת לטסטים. אמנון כהן: משרד התחבורה לא יכול להגיד משהו אחר? עוזי יצחקי: מי שמבצע היום את מבחני הנהיגה העיוניים זה הטסטרים שיושבים במבחן ידני. הם בסך הכל משגיחים. המתקנים שלנו ברמה ירודה. יש סוגיה של טוהר המידות. המבחן הוא מבחן ידני. המשטרה ואנחנו מוצאים זיופים על ידי אוזניות, על ידי מכשירים שונים. המשטרה ביקשה בשבועות האחרונים להפסיק את המבחנים בשפה הרוסית והערבית כיוון שהיא הרגישה שהיא מאבדת שליטה. זה פתח לבעיות עם העובדים. גם מבחינת תועלות למשק יש פה בזבוז תקציבי המדינה. לפני שיצאנו לפרוייקט ביצענו ניתוח כלכלי לעבודה הזאת. משרד האוצר אישר את הפרוייקט. יש כאן את בדיקת התועלת הכלכלית למשק. מדובר בתועלות רבות למשק. מה יהיה במצב החדש? אנחנו מדברים על מבחן ממוחשב. זה מבחן שיהיה מול מסך. באו נציגים מהאיחוד האירופאי לראות את הפרוייקט הזה. בירכו אותנו על כך. מדינות נוספות מתכוונות להעתיק מאיתנו את הפרוייקט. התלמיד ישב מול מחשב ויקבל 40 שאלות. הוא יענה עליהן בצורה ממוחשבת, בצורה נפרדת, לא אחד ליד השני ולא באופן ידני. השאלות יוזרמו מהמחשב של משרד התחבורה לא על ידי הזכיינים הפרטיים. המחשב של משרד התחבורה יזין למחשב של הנבחן את השאלות בצורה מעורבלת כך שזה שיושב ליד השני לא יוכל להעתיק. לאחר 40 דקות המסך ייסגר באופן אוטומטי. המיסוך של הכיתות יהיה נגד טכנולוגיית זיוף. לא יוכלו להשתמש בפלאפונים ובאוזניות. ברגע הכניסה למבחן יצולם כל נבחן כך שאם תהיה בעיה אפשר יהיה לזהות אותו לאחר מכן. השירות ישתפר בצורה בלתי רגילה. הזכיינים יפעילו 24 אתרים שיפעלו מ8:00 בבוקר עד 8:00 בערב. התלמידים לא יצטרכו להפסיד מבחני בגרות, לא יצטרכו להפסיד לימודים. לחיילים לא תהיה בעיה כי הם יבואו להיבחן בערבי שישי וערבי חג. זאת מהפיכה בשירות לציבור. מבחינת זמני ההמתנה למבחנים המעשיים. היום, לצערי הרב, ההמתנה לטסט מגיעה ל3 חודשים. זה מצב שהוא לא מצב בריא. זאת פגיעה מקצועית, זאת פגיעה בשירות לציבור. הרבה מבקשי רשיון נהיגה לא מספיקים לקבל את רשיון הנהיגה לפני שהם מתגייסים. זה יוצר לנו המון בעיות. ברגע שנפנה את הטסטרים מהמבחנים העיונים לטובת המעשיים נגיע לחודש המתנה לטסט. זה מצב נורמאלי ורצוי. יהיה חיסכון בתקציבי המדינה ושיפור בתנאים הפיזיים לביצוע המבחנים. הזכיינים נדרשים לרמת שירות מבחינת חדרים, מבחינת מקומות נגישים, מה שלצערנו הרב המדינה לא יכולה לתת. אין פה פיטורי עובדים כי מדובר במיקור חוץ. יעקב ליצמן: מה החיסכון בתקציב? עוזי יצחקי: החיסכון בתקציב הוא מזה שהמדינה מחזיקה מבנים, חנייה, אבטחה, חשמל, תיאוריה, ניקיון. כל הדברים האלה ירדו מאתנו. זה יהיה אצל הזכיינים. יעקב ליצמן: לאדם ברחוב זה יעלה יותר או פחות? עוזי יצחקי: כל מי שראה את עצמו מועמד התיישר לפי המחיר הנמוך ביותר. המחיר הוא 40 שקלים. יעקב ליצמן: מה זה אומר? עוזי יצחקי: לתלמיד הממוצע המחיר ירד. היום תלמיד ממוצע עובר את הטסט השני. זה אומר שהוא משלם פעמיים 116. ברגע שתלמיד ייכשל במבחן העיוני הוא יצטרך לשלם 40 שקלים בלבד ולא 116 שקלים כמו המצב שקיים היום. הרצל בן-יהושע: לפי החישוב שעשינו, תלמיד ממוצע ירוויח 36 שקלים. כשאנחנו לוקחים את סך כל התלמידים בשנה החיסכון הוא כ5 מיליון שקל. מה שקורה היום זה שתלמיד ממוצע עובר את המבחן העיוני בפעם השנייה ואת המבחן המעשי בפעם השלישית. תלמיד שעובר היום את המבחן העיוני פטור מלשלם את האגרה לפעם הראשונה שהוא עובר את המבחן המעשי. בממוצע הוא עושה 5 מבחנים. הוא משלם עבור 4 מבחנים 116 שקלים. אם מכפילים 4 כפול 116 מקבלים סדר גודל של 464 שקלים. זה נכון שעכשיו הוא ישלם עבור כל מבחן, כשעבור המבחן העיוני הוא ישלם 40 שקלים ועבור המבחן המעשי 116. תלמיד ממוצע ישלם 80 שקלים עבור המבחנים העיוניים ו3 כפול 116 עבור המבחנים המעשיים. אותו תלמיד ששילם קודם 464 ישלם עכשיו 428. החיסכון הממוצע הוא 36 שקלים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: יש לי מחשבה טיפשית שיכול להיות שיש פה איזה שהוא עידוד לנהגים לא טובים לעלות על הכביש. אמנון כהן: אני חושב שהמדינה צריכה לערוך את המבחנים של הרישוי. אנחנו מאשרים היום רק את האגרה, לא את העניין של מיקור החוץ. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הם לא יכולים להוריד מחיר ללא מיקור חוץ. שגית אפיק: פה הם מדברים על אגרות. אין פה הסדרה של מיקור החוץ. אמנון כהן: המדינה צריכה לעשות את זה לבד. היא צריכה למצוא את הכלים. היא צריכה לתת את השירות הטוב. אני חושב שהנושא של הזיופים יגבר עכשיו עוד יותר. אם אנחנו לא יודעים לעשות את זה אנחנו גם בטח לא יודעים לפקח על זה. עוזי יצחקי: יותר קל לפקח על זה. אמנון כהן: אני לא רואה פה קשר למיקור החוץ. אני רוצה להתנגד, אלא אם כן נשמע דברים אחרים. שלי יחימוביץ: אני מתנגדת למיקור חוץ כי מיקור חוץ כמוהו כהפרטה, אבל כיוון שאנחנו צריכים לברך על המוגמר אני אצביע בעד. האם במכרזים ניתנה תשומת הלב לכך שהעובדים שמועסקים באמצעות המכרזים האלה ייהנו מאכיפת חוקי עבודה ושכר מינימום? איך עשיתם את זה? עוזי יצחקי: בהחלט, זה מופיע במכרז כתנאי סף. אנחנו בודקים את הדברים האלה. יש לנו ניסיון לא רע. במוקד השירות הטלפוני, שזה כוכבית 5678, אנחנו מקפידים על זה שהתנאים יהיו תנאי העסקה ותנאי עבודה שעומדים בנדרש. שלי יחימוביץ: איך אתם עוקבים אחרי זה? עוזי יצחקי: יש פיקוח צמוד של משרד התחבורה על הזכיינים החיצוניים. במוקד השירות הטלפוני הערנו על כך שתנאי הישיבה צפופים מידי ובאמת ריווחו את המקומות. שלי יחימוביץ: האם במכרז עצמו יש מחיר סף? יש מחיר שמתחתיו אי אפשר לשלם את הזכויות הסוציאליות ואת שכר המינימום. עוזי יצחקי: בהחלט. שלי יחימוביץ: איך אתם קובעים את מחיר הסף? עוזי יצחקי: זה מכרז שעברו עליו גם משרד התמ"ת וגם גורמים נוספים שאחראים על הפיקוח. שלי יחימוביץ: יש לכם תחשיב של מחיר סף? עוזי יצחקי: כן. ראובן ריבלין: אם אנחנו בממשלה לא יכולים היום לפקח מתוך חשש לטוהר מידות, זאת אומרת שאנחנו לא יכולים לעשות בעצמנו את העבודה. אתה שם בפני עובד ציבור מכשול ברגע שאתה מביא אנשים להיבחן אצלו. הדברים שאתה אומר הם חמורים ביותר. עוזי יצחקי: זה לא בדיוק ככה. ראובן ריבלין: יש מערכת ממשלתית שפועלת שלא במיקור רשמי אלא במיקור למעשה. המערכת הזאת מעסיקה עובדים ומעסיקה אנשים שהם עובדי כוח אדם. כשר ערכתי ביקור במקום. התברר לי שמה שאתה אומר אינו מתקיים בשטח. החוזה אומר שיישמרו כל התנאים שבהם מועסק עובד כאילו הוא היה עובד מדינה. הדברים בפועל אינם כך. האם אתם עורכים ביקורת? עוזי יצחקי: כן. לא אמרתי שלמדינה יש בעיות עם הפיקוח, אמרתי שיש לה בעיות בלתת את השירות. ראובן ריבלין: זה חמור עוד יותר, כי זה אומר שאנחנו מדינה שבלי שחיתות לא יכולה להתקיים. עוזי יצחקי: הממשלה יכולה לפקח, לבקר, לעשות מעקב, לקבוע מדיניות, קשה לה לתת את השירות עצמו. אנחנו נמצאים בקיצוץ מתמיד של משאבים, כשהמטלות הולכות וגדלות. אנחנו צריכים להיעזר בגורמים חיצוניים כדי לעשות את הדברים טוב יותר. שלי יחימוביץ: אבל זה מעשה ידי אדם. מקצצים לכם כדי לאלץ אתכם להוציא דברים למיקור חוץ. יעקב ליצמן: למה שאת הפיקוח לא תוציאו למיקור חוץ? עוזי יצחקי: אנחנו עושים את הפיקוח. אנחנו יודעים טוב יותר לפקח. ראובן ריבלין: אם המדינה לא יכולה לעשות את זה, סימן שאחר עושה את זה יותר בזול. עוזי יצחקי: הוא לא עושה את זה יותר בזול, הוא עושה את זה יותר טוב. ניסן סלומינסקי: אני מבין שכל זה מבוסס על המחשב. מה קורה אם מישהו לא יודע להתמצא במחשב? עוזי יצחקי: התוכנה היא ידידותית וקלה מאוד. ניתן הסבר בהתחלת המבחן. עשינו איזה שהוא פיילוט שבו לקחנו גם אוכלוסיות קשות. ניסן סלומינסקי: יש הרבה אנשים שלא יודעים לעבוד על מחשב. מעבר לפחד מהמבחן העיוני הוא יצטרך גם לפחד מהמחשב. עוזי יצחקי: יש לנו מצבים חריגים. במקרים חריגים אנחנו נאפשר מבחן בעל פה, כפי שאנחנו מבצעים לאוכלוסיות מיוחדות. אמנון כהן: מה לגבי עולים חדשים? עוזי יצחקי: לעולים חדשים יש מבחנים ממוחשבים. בשפות שאין מבחנים ממוחשבים עושים את המבחן בעל-פה. אחמד טיבי: המצב הקיים כיום נותן רמת שירות נמוכה. גם זמן ההמתנה הוא ארוך. אין ספק שכשמדובר בהעברה למחשב אפשרות הזיוף קטנה יותר. היו מקרים של זיופים. נשאלת השאלה לגבי ההתייקרות שתהיה לגבי מי שעובר בפעם הראשונה. מה אתם מתכוונים לעשות בנידון? היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הוא אמר שזה כדי לקזז לאלה שעוברים בפעם השלישית. עוזי יצחקי: אנחנו פשוט מפרידים בין המעשי לתיאורטי. התיאורטי, שזה 40 שקלים, ישולם ישירות לזכיין. זה מחיר נמוך. מגלי והבה: למה התוספת הזאת של 40 שקלים? תוריד 40 שקלים מ116. הרצל בן-יהושע: זה נכון שאדם שעובר את המבחן העיוני פעם ראשונה ישלם אחר כך רק עבור המבחנים המעשיים. אדם משלם היום את מספר המבחנים פחות פעם אחת משום שמי שעובר את העיוני פטור מלשלם עבור הבחינה הראשונה במעשי. אם הוא עושה סך הכל 5 מבחנים הוא משלם 4 מבחנים. זה נכון שמי שעובר את העיוני בפעם הראשונה יפסיד 40 שקלים. עוזי יצחקי: כמעט ואין תלמידים כאלה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אנחנו מאשרים סכומים. מה שנתבקשנו בתקנות האלו זה לאשר סכומים. אנחנו בהחלט יכולים להציע סכומים נמוכים יותר או גבוהים יותר. אורית נוקד: אני תומכת בהצעה הזאת, משום שאני חושבת שיש בה שיפור גדול לגבי האזרחים, לגבי המצב בכיתות, לגבי השעות וזמן ההמתנה. זמן ההמתנה היום לטסט מגיע ל3 חודשים. אין ספק שההפרדה רק תקצר את זה. מגלי והבה: אני לא רוצה שמי שעובר פעם ראשונה ישלם 40 שקלים נוספים. אני רוצה שהוא ישלם את אותו כסף כמו שהוא משלם היום. אני מציע רק את הסכום של 116 שקלים. יעקב ליצמן: אני תומך במה שחבר הכנסת והבה אומר. המינימום הוא סטטוס קוו. בדרך כלל כשאנחנו מוציאים דברים החוצה צריך להוזיל, לא לייקר. אם הם רוצים לקחת עוד 40 שקל, זאת אומרת להעלות את ההכנסות בעוד 5 מיליון שקל, שלא יעשו מיקור חוץ, שיוסיפו תקנים כך שאנשים יעבדו עוד כמה שעות. אם אתם רוצים מיקור חוץ, אז ברור שהמחיר לא יכול לעלות כי מטרתו של מיקור חוץ להוריד מחירים, לא להעלות. אני מציע להשאיר את המחיר כפי שהוא היום. סמדר אלחנני: במצגת שהכין משרד התחבורה יש נתון מאוד מטריד. מחצית מהאנשים שנבחנים במבחן העיוני לא עוברים. יש פה איזה שהוא מנגנון שאנשים באים לא מוכנים למבחני הנהיגה. זאת הבעיה העיקרית. אני רוצה לחזק את מה שאמר יושב-ראש הוועדה. הוא אמר שאתם מעודדים נהגים לא טובים. מי שעובר בפעם הראשונה סימן שהוא בא מוכן למבחן והתכונן ושילם הרבה שיעורי נהיגה, לכן גם צריך לתת לו את התמריץ. 116 שקלים שילמו קודם עבור עיוני ומעשי. לא יכול להיות שתישאר אותה אגרה רק בשביל מעשי. שלי יחימוביץ: אני נגד הורדת המחיר. ראובן ריבלין: האם הכסף הולך למשרד התחבורה לצורך תשלום עבור המערכת שפועלת, או הולך לאוצר? עוזי יצחקי: להכנסות המדינה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: משרד התחבורה צריך ללכת לעשות שיעורי בית. אם הם יכולים לחיות עם ההורדה הזאת של 40 שקלים אין שום סיבה שאנחנו נצביע בעד מחיר יותר גבוה. עוזי יצחקי: זה לא יהיה אפשרי. שלי יחימוביץ: האם הורדת המחיר תיפגע בסופו של יום בעובדים? עוזי יצחקי: 40 שקלים הולכים לזכיין. 116 שקלים הולכים להכנסות המדינה. שגית אפיק: יש אגרת מבחן מעשי ואגרת מבחן עיוני. המצב היום הוא 116 שקלים עבור שתיהן יחד. הם עושים מיקור חוץ שלא מוסדר בתקנות או בחקיקה, הוא מכוח החלטה של משרד התחבורה. יעקב ליצמן: האם זה אומר שזה לא חוקי? שגית אפיק: כתוצאה ממיקור החוץ שייעשה נוצרת הפרדה בין האגרה למבחן המעשי לאגרה למבחן העיוני. אם עד היום 116 שקלים עבור שתיהן היו הולכים למשרד התחבורה, עכשיו יש הפרדה והם מבקשים שהאגרה עבור מבחן מעשי תישאר 116 שקלים למשרד התחבורה ולהכנסות המדינה, כשהאגרה עבור המבחן העיוני תלך למי שיעשה את מיקור החוץ. אם אתם מציעים להפחית, ההפחתה יכולה להיעשות מ116 שקלים. 40 השקלים למיקור החוץ יצטרכו להישאר. אחמד טיבי: לא איכפת לנו שיתנו 40 שקלים, רק שיפחיתו אותם מ116 שקלים. מוחמד ברכה: אם הנושא של מיקור החוץ אינו מוסדר בחוק וזה אילתור של משרד התחבורה.. עוזי יצחקי: זה לא אילתור. חוה ראובני: על פי תקנות התעבורה יש לרשות הרישוי סמכות להורות על המקום בו תיערך הבחינה. להבנתנו, מאחר והשאלות של המבחן, התשובות של המבחן וההחלטה אם הנבחן עבר את המבחן ממשיכה להיות של רשות הרישוי, כשהספק כל מה שהוא נותן זה חדרים וחומרת מחשב, אנחנו לא חושבים שצריך שינויי חקיקה כדי לעשות את זה. לגבי האגרות. אגרת המבחן המעשי הולכת לאוצר המדינה. ה40 שקלים מתחלקים לשניים. מה שהזכיין יקבל הוא לא אגרה כי אם מחיר שעליו קבענו חוזה. אנחנו צריכים את האגרה של 40 השקלים בשביל אותם מקרים שיעשו מבחן בעל פה על ידי בוחנים של משרד התחבורה ברשות הרישוי. כדי שיהיה שוויון בין העלויות שמשלמים הנבחנים במיקור החוץ לאלה שעושים בעל פה במשרד התחבורה אנחנו קובעים אגרה עבור מבחן עיוני באותו גובה שהוא המחיר החוזי. אלמלא היו המבחנים האלה בעל פה בכלל לא היינו צריכים את האגרה של 40 שקלים, כי במקרה הרגיל לא משולמת אגרה, משולם מחיר ישירות לספק לפי ההתחייבות החוזית כלפינו. זאת המעטפת המשפטית שבה אנחנו מגישים את ההצעה הזאת. שגית אפיק: האישור של הוועדה נדרש כתוצאה מהעלאה אפשרית בסיטואציות שונות. יעקב ליצמן: אני רוצה לראות מה העילה החוקית שלפיה פועלים משרד התחבורה ומשרד המשפטים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: האם משרד ממשלתי לא יכול להתחבר במכרז עם ספק שירות? שגית אפיק: יכול. הם עשו את זה בהסתמך על תקנה מתקנות התעבורה. יעקב ליצמן: אני בעד להוציא את זה החוצה, אבל כרגע כשאנחנו דנים בזה אני נגד העלאת המחיר. אני רואה את ההצעה הזאת כאילו מעלים את המחיר בדלת האחורית. הם יכולים להגיד שבמקום הרצל 22 הם עושים את זה בהרצל 24. אם שגית אומרת שהכל כשר למהדרין אין לי בעיה. ניסן סלומינסקי: הנקודה היא רק העלות. אני מציע לתת להם שעה כדי לראות אם הם יכולים לוותר על 40 השקלים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: זה מה שנעשה. הדיון בנושא הופסק בשעה 11:00 וחודש בשעה 12:15 הרצל בן-יהושע: המספרים הם כאלה שהאוצר כתוצאה מהרפורמה הולך להפסיד 16 מיליון שקל. על תלמיד ממוצע האוצר גובה 4 אגרות. עכשיו הוא יגבה רק 3 אגרות, משום שאת ה40 שקלים מי שגובה זה הזכיין במכרז. האוצר הולך להפסיד 16 מיליון שקל. על מנת להשאיר את הכנסות המדינה כפי שהן היום היה צריך להעלות את האגרה למבחן המעשי מ116 ל128. עוזי יצחקי: שר התחבורה התנגד. הרצל בן-יהושע: הסכימו להשאיר את האגרה על מבחן מעשי בגובה כפי שהוא כיום, שזה 116. ניסינו להגיע להסכמות עם האוצר. לא הצלחתי בזמן המועט שהיה למצוא את הרכז ואת הסגן. מגלי והבה: המחלוקת היא לא על התקציב שיורד מהכנסות המדינה, אלא על 40 השקלים. אבי קרמר: אתם מסתכלים רק על הצד הכלכלי, אתם לא מסתכלים על יום העבודה שלנו או יום הלימודים שהתלמיד צריך להפסיד. הטסטים מתעכבים כי הרפורמה לא מתחילה. הנזק לתלמידים הוא הרבה יותר גדול מהסכום החד פעמי של 40 השקלים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: האם זה לא מעביר איזה שהוא מסר לא נכון כשאנחנו אומרים שזה יעלה יותר למי שיעבור טסט בפעם הראשונה? חיים אורון: מצבו של האדם הבודד שיעבור בטסט הראשון יורע, אבל כל השאר מצבם יוטב ביחס למצב הקיים. אתה נותן לציבור שירות במחיר יותר זול ויותר יעיל, להוציא מקרה אחד מסוים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני מעמיד להצבעה את תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשס"ז –2007 (אגרות מבחני נהיגה). מי בעד? ה צ ב ע ה בעד- פה אחד אושר הישיבה ננעלה בשעה 12:30