פרוטוקול ועדה

DOC 16,431 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 424 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ה בסיוון התשס"ז (11 ביוני 2007), שעה 11:00 סדר היום: פיטורי אחיות המעניקות שירותי בריאות לתלמיד נכחו: חברי הוועדה:סטס מיסז'ניקוב-היו"ר חיים אורון אלחנן גלזר מגלי והבה שלי יחימוביץ אמנון כהן יעקב ליצמן ניסן סלומינסקי ראובן ריבלין רונית תירוש מוזמנים: ראובן קוגן רכז בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר ולריה פייגלשיפר נציגת פורום נשים לתקציב הוגן יעל חסון נציגת פורום נשים לתקציב הוגן בני סיימנוביץ ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל רויטל בן-דוד עוזרת לתחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל אילן טל-ניר מחזיק תיק החינוך, מרכז השלטון המקומי פיני קבלו סמנכ"ל מרכז השילטון המקומי אלכס לבנטל ראש האגף לבריאות הציבור, משרד הבריאות יועצת משפטית: שגית אפיק מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר פיטורי אחיות המעניקות שירותי בריאות לתלמיד היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אנחנו דנים בסוגיית אחיות בריאות הציבור. שלי יחימוביץ: אני הבעתי כמה פעמים פליאה על אורך הרוח ועל הנחישות של חבריי ששוב ושוב בלי להתעייף מעלים את הנושא הזה לא רק בוועדה הזאת אלא בעוד ועדות בכנסת. למדתי מחבריי הותיקים שיש נושאים שגם אם נראה לנו שנאמרו כל כך הרבה פעמים ואין צורך לחזור עליהם, אין ברירה אלא לשוב ולעלות אותם כי זה בנפשנו ואין להם תיקון. אני מדברת על העובדה שאחיות בריאות התלמיד, אותו שירות חשוב וחיוני לבריאותם של ילדי ישראל, הולך ומתכרסם. בפועל הוא קוצץ ב40% בשנים האחרונות בגלל הגידול באוכלוסייה ובגלל קיצוץ בפועל בתקציב. האחיות האלו מקבלות את שכרן דרך עמותה, למרות החלטה מפורשת בחקיקה הגורסת שהן צריכות להיות באחריות משרד הבריאות ו/או משרד החינוך. העסקה שלהן דרך עמותה, דרך קבלן היא עוול בפני עצמו. מדובר בעובדות שצריכות להיות עובדות מדינה. בפועל השירות הזה כל שנה מתקצץ. התוצאה הישירה היא ש40% מהילדים לא מקבלים חיסונים. הנזק של זה לבריאות הציבור הוא כל כך ארוך טווח, שגם אם אנחנו מורידים ממערכת השיקולים שלנו את השיקול המוסרי, שנראה כמילה גסה לאנשים מסוימים, אז גם כספית וגם עניינית אין לזה הצדקה. המחיר שאנחנו נשלם אם יפרצו פה מגיפות כתוצאה מזה שלא מחסנים נגד שחפת, נגד פוליו, נגד דיפטריה יהיה גבוה מאוד. העלות אז על מערכת הבריאות תהיה כל כך עצומה שאנחנו נקונן ונשאל איפה היינו כשלא חיסנו את הילדים. בפועל כל שנה חברי פה נלחמים להעביר עוד 10 מיליון, עוד 17 מיליון כדי לאפשר תשלום משכורות לאחיות האלו. זה מה שקרה בסוף הדיונים על תקציב 2007. הסתגרנו לנו בחדר הקטן אצל ליצמן, יושב-ראש ועדת הכספים לשעבר. נדמה לי שהיה שם ג'ומס, ליצמן ואנוכי. הגענו להסדר עם האוצר על כך שהוא מעביר לצורך תשלום משכורות לאחיות בריאות התלמיד 17 מיליון שקלים. לפני שבועיים נודע לי שחלק מאותם 17 מיליון שקלים שנלחמנו עליהם בשיניים ובציפורניים לא הועברו ליעדם המקורי אלא לתשלום ארנונה על מבני טיפות חלב. אני מכירה בחשיבות של זה, אבל לא לשם כך אישרנו את 17 מיליון השקלים. אני נורא מקווה שאני טועה. אני רוצה לדעת מה קרה לאותם 17 מיליון שקלים, האם הם הלכו לתשלום לאחיות בריאות התלמיד, ואם לא, לאן הם הלכו. ראובן קוגן: היה מהלך שנמשך בשנים 2005 ו2006 על התקשרות עם האגודה לבריאות הציבור בנוגע לאספקת שירותי בריאות לתלמיד. זה דרש תוספת תקציב. תקציב משרד הבריאות באותה עת עמד על 54 מיליון שקל בשנה. ההסכם עם האגודה נחתם על 64 מיליון שקל לשנה, שבמסגרת ההסכם האגודה התחייבה לספק את כל שירותי בריאות התלמיד בפיקוח משרד הבריאות. משרד הבריאות קיבל תוספת משאבים כדי לחזק גם את הצד הזה. התוספת שסוכמה, כמו שחברת הכנסת יחימוביץ ציינה, הייתה 17 מיליון שקל, כשמתוכם 10 מיליון שקל הלכו לתוספת עם האגודה לבריאות הציבור. נשארו 7 מיליון שקלים שתגברנו בהם את אותם התחומים שהיו במצוקה. ראובן ריבלין: כל מה שאמרת עד לרגע שהפרדת את ה17 מיליון ל10 ו-7 הוא נכון. ראובן קוגן: הכסף נמצא באותה תקנה. יעקב ליצמן: חברת הכנסת שלי יחימוביץ אמרה שזה באותה תקנה, רק לקחו את זה למשהו אחר. ראובן קוגן: אני לא יודע על כך שהכסף הזה נלקח לאן שהוא. אני יודע שהכסף הזה מהווה עודף בתקנה הזאת. הגיעו להסכם עם הספק על סכום שהיה יותר נמוך מאותו סכום שהועבר לתקנה. כרגע יש עודף בתקנה. יעקב ליצמן: אני ביחד עם חבריי נלחמנו על זה. ביקשנו להוסיף תוספת כוח אדם. אמרנו במפורש שחסר. היו אנשים שפוטרו והיה צריך להחזיר אותם. ב7 מיליון האלה צריך להוסיף אנשים. חיים אורון: המתמטיקה מראה שיש 3200 תלמידים לאחות. בשום שלב לא היה מדובר על כך שה7 מיליון שקלים הולכים לדבר אחר. במעגל הזה של אחיות בריאות הציבור ואחיות בתי הספר יש הרבה צרכים. אני אביא לך חומר ממשרד הבריאות בנגב על מה שקורה עם החיסונים. בכל הישיבות בכנסת הייתה התנגדות להעברת הנושא של אחיות בתי הספר לעמותה. הייתה התנגדות כי אף אחד לא יודע איך במחיר הזה יבצעו את מה שנדרש מאחיות בתי הספר. מי שהיה פעם בבית ספר יודע שאחות שאחראית על 3000 תלמידים לא יכולה, גם היא תהיה הכי מוכשרת בעולם, לבצע את הפעולות הבסיסיות. ראובן קוגן: כל סטנדרט השירות וכל המפרט זה משהו שמשרד הבריאות מכתיב לאותו ספק. הספק מחויב לעמוד בסטנדרט הזה. כשהוא הציע את ההצעה שלו הוא ידע שהוא יצטרך לעמוד בסטנדרט מסוים. ניסן סלומינסקי: כמה תלמידים לאחות? ראובן קוגן: המשרד מדבר על סל השירותים, על איזה חיסונים צריך לקבל כל שנה כל תלמיד. חיים אורון: הסל קובע חיסונים ופרוצדורות. אני מבקש התחייבות של האוצר שה7 מליון שקל יישארו בתקנה, כשאם הם לא הולכים למטרה הזאת, שילכו למטרה דומה או זהה במעגל הזה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: מי מחליט על זה? משרד הבריאות? חיים אורון: משרד הבריאות, בהתייעצות עם מישהו מחברי הכנסת. אתם אומרים שמשרד הבריאות קבע את הכללים. משרד הבריאות קבע מערכת שתעבור מבית ספר לבית ספר. זה לא אחיות בריאות התלמיד שדיברנו עליהן כל הזמן. פה אמרו שזה חלק חשוב בקבוצות חלשות, באזורים פחות חזקים, במקומות שבהם דרושות אותן אחיות שמבקרות בכיתות ומזהות תלמיד שלא שומע או לא רואה. אנחנו עוסקים בזה כמה שנים. מה שכפיתם על משרד הבריאות לאשר זה לא אחיות בריאות התלמיד כחלק מהרפואה המונעת האלמנטרית שאני חושב שהרוב בכנסת חזר ודיבר עליה כל הזמן. שלי יחימוביץ: הדיבורים האלה על סטנדרט שירות שנקבע על ידי משרד הבריאות זה דברי הבל. על איזה סטנדרט אנחנו מדברים אם שר הבריאות עונה לי על שאילתה ואומר שכתוצאה מהקיצוצים בתקציב לאחיות בריאות התלמיד 40% מהילדים לא מקבלים חיסונים? אתמול הייתי בבית ספר יסודי בכסייפה שלומדים בו מאות תלמידים שמגיעים מהפזורות. הם הולכים ברגל בשמש, בגשם. אני מביאה דוגמה של בית ספר ספציפי בכסייפה שאליו מגיעים ברגל ממרחק של קילומטרים. יש שם אחוז גבוה של מומים מולדים שלא מאובחנים, אחוז גבוה של תחלואה. פגשתי את אחות בריאות התלמיד. היא אמרה לי שאתמול היא התחילה לעבוד. כששאלתי אותה את מי היא מחליפה היא אמרה שהיא מחליפה אחות שיצאה לפנסיה. כשבררתי מתי האחות יצאה לפנסיה הסתבר לי שהיא יצאה לפנסיה בתחילת שנת הלימודים. בכל החודשים האלה לא הייתה אחות באותו בית ספר ענק. לא היה מי שייתן שירות לתלמידים. אל תדברו איתי על 7 מיליון שקל מיותרים לאחיות בריאות התלמיד, כי כאן אנחנו רואים בית ספר עם 900 תלמידים בלי אחות. איזה היגיון יש בטיעונים האלה? רונית תירוש: הנושא הזה של אחיות בריאות התלמיד זה סיפור ארוך שהתחיל במשרד החינוך. בשלב מסוים משרד הבריאות לקח את זה תחת חסותו. אז התחילו הקיצוצים, כולל הגדרת תפקיד מצומצמת יותר. חיים אורון: העבירו את זה לרשויות המקומיות ממשרד החינוך. החזירו את זה למשרד החינוך כי זה נכשל בחוץ טוטאלית. רונית תירוש: כשהאחיות היו במשרד החינוך הן היו שותפות לישיבות מועצה פדגוגית. לא מדובר רק בעניין של חירשות ומומים, אלא גם במצב סוציו-אקונומי. כשהייתי ילדה אחות בית הספר באה לבקר אצלי בבית. היא ביקרה באופן סדיר את כל התלמידים בבית הספר היסודי. הם ראו באיזה תנאים חיים. כל זה בא לידי ביטוי בדיונים פדגוגיים של מועצה פדגוגית. זה עבר הרבה שינויים. האחות הזאת הפכה להיות משהו שרק מחסן. היום המצב אפילו לא מספק בנושא החיסונים עצמם, שזה המינימום שבמינימום. אני מציעה שהסכום שיובטח ילך לכך שהמפתח של 1 ל3000 ירד והאחות תהיה יותר זמינה בבתי הספר. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: זה פונקציה של תקציב. רונית תירוש: עכשיו הוא מחפש לאיפה ילכו ה-7 מיליון. כל הכסף הזה צריך להיות מיועד להפחתה במפתח הזה על מנת שתהיה יותר זמינות. ראובן קוגן: ההסכם בין האגודה למשרד הבריאות הוא הסכם שעבר את אישור מנכ"ל משרד הבריאות. הוא ברך על ההסכם הזה. לקח תהליך מאוד ארוך לגבי איך תיראה ההתקשרות. מנכ"ל משרד הבריאות חתם בסוף על ההסכם הזה. ההסכם הזה יצא לדרך ב11 באפריל. אלכס לבנטל: ב-11 באפריל 2007 היינו המדינה הראשונה בעולם שהפריטה את שירות בריאות לתלמיד. כל מה שראובן אומר זה שיפוצים. שירות בריאות לתלמיד לפי חוק הכנסת עבר ביולי 1997. הוא עבר ונהיה חלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. היו אז 900 אלף ילדים בבתי הספר. תקציבו היה 70 מיליון שקל. עכשיו זה עלה ב250-270 אלף תלמידים נוספים . אתם דנים על אותו תקציב בדיוק. אין ספק שיש פה ירידה גדולה מאוד בסטנדרט שפשוט נכפתה עלינו. הנושא של הפרטה של שירות בריאות התלמיד היה בניגוד לדעת אנשי המקצוע במשרד הבריאות, בניגוד לדעתם של האיגודים המקצועיים. היא נכפתה על שר הבריאות ועל המנכ"ל. הם השתמשו במילה "נאנסנו". שלי יחימוביץ: פה נאמר שברכתם על זה. ראובן קוגן: זה מה שנאמר לנו. אלכס לבנטל: אנשי האוצר הורידו את התקציב ל54 מיליון. אנחנו נתנו תקציב כמו לפני 10 שנים. הסיבה שלא הייתה אחות שמילאה את מקומה של האחות שיצאה לפנסיה היא שב3 השנים האחרונות אי אפשר היה למלא מקום של מי שיצאה לפנסיה או שעזבה. האוצר לא נתן למלא את זה, הוא הוריד את הסטנדרט, הוא הפך את השירות שלנו לשירות רע. עכשיו יש בתקציב 71 מיליון. השירות ניתן על ידי גוף פרטי. אין לזה ניסיון בעולם. אי אפשר לדעת מה יקרה עם הגוף הפרטי הזה. נצטרך להסתכל מה קורה. ראובן ריבלין: השערורייה היא שהאוצר ניהל איתנו מו"מ לתכלית ולצרכים שעליהם מדבר משרד הבריאות. בא האוצר ואמר לנו שלא צריך 23 מיליון , צריכים 17 מיליון. משרד הבריאות התנגד. אחרי מו"מ בין הנוגעים בדבר הוחלט על 17 מיליון. בזה נגמר העניין. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: האם 7 מיליון נשארו באותה תקנה? אלכס לבנטל: בתקנה יש את מה שראובן אומר. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: תנצלו את זה. אלכס לבנטל: אני לא סמנכ"ל כספים. יכול להיות. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: תגישו לנו העברה תקציבית ונעביר אותה. האוצר אומר שזה יושב במשרד הבריאות. אלכס לבנטל: במעבר הזה של ההפעלה שלנו וההפרטה של השירות יכול להיות שנשאר קצת כסף. זה דבר רגעי, אפשר להתגבר עליו. אין בזה שום דבר שמהווה בעיה. זה לא הולך לארנונות או לדברים אחרים. ראובן קוגן: בכל ההבטחות שלנו כלפי הוועדה עמדנו. היה סיכום עם הוועדה להעביר 17 מיליון שקל לתקנה של שירותי בריאות התלמיד. לשם הם הועברו. שם הם נמצאים גם היום. בא משרד הבריאות ואמר שהוא לא צריך את כל הכסף כי יש לו התקשרות עם הספק. הכסף הזה נשאר בתקנה. בא חבר הכנסת אורון ואמר שנחזור לכאן על מנת להחליט לאן הכסף צריך ללכת. זה מקובל? שלי יחימוביץ: מקובל. אל תיקחו את זה לארנונות. ראובן קוגן: דיברו פה על הפעילות של אחיות בריאות התלמיד. ההסכם מדבר על כל פעילות של אחות שמעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. יכול להיות שהיו בעבר פעולות שבוצעו מעבר לחוק. אלכס לבנטל: זה לא נכון. ראובן קוגן: אם משרד הבריאות חתום על הסכם שהוא לא חוקי היועץ המשפטי של המשרד יבוא ויפסול את ההסכם הזה. עובדה שהוא לא עשה את זה עד עכשיו. כל הפעילות היא במסגרת החוק לפי חוזר של ראש שירותי בריאות הציבור מ1994, עוד לפני כניסת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקף. זה החוזר שתקף גם היום. על משרד הבריאות לעקוב אחרי זה. אני בטוח שהוא יעשה את זה. שלי יחימוביץ: איך החוזר יכול להיות תקף אם בפועל התקציב ירד ב40%? ראובן קוגן: זה בגלל יעילות תפעולית. שלי יחימוביץ: אתה אמרת שלא פיטרתם אף אחות. אתה יודע למה אתם לא מפטרים? כי הן עוזבות לבד. אתה יודע למה הן עוזבות לבד? כי העומס עליהן כל כך מטורף. הן נודדות מבית ספר לבית ספר, הן לא מטפלות בילדים. הילדים יוצאים ניזוקים ברמות קשות ביותר לטווח הארוך. האם יעילות תפעולית זה בית ספר עם 900 ילדים בעיירה בדואית עם אחות אחת? אפשר לוותר על התלמידים ואז תהיה יעילות תפעולית מושלמת. יעקב ליצמן: האם ה7 מיליון שקל יכולים ללכת להוספת כוח אדם? חיים אורון: לא צריך, יש קבלן. הוא קיבל 71 מיליון שקל לבצע כביש חדש. ככה מתנהגים עם זה. זאת הבעיה הגדולה. הוא קיבל כסף בקבלנות על נושא שלא היה צריך להיות בקבלנות, שהיה צריך לקבוע לו קריטריונים. יעקב ליצמן: את ההסכם לא ראיתי. ראובן קוגן: אני לא חושב שההסכם עצמו הוא דבר חסוי. יעקב ליצמן: נכון שיש הסכם עם הקבלן והוא צריך להפעיל, אבל הקבלן מפעיל את זה לפי 3000 תלמידים. ועדת הכספים הביאה 17 מיליון שקלים בפעם הקודמת. זה נכון שב10 מיליון שקל מקיימים את ההסכם עם הקבלן, אבל יש עוד 7 מיליון שקל. ב7 מיליון שקל אני רוצה לשפר את מה שיש שם. ראובן קוגן: אנחנו ביקשנו מהספק לבצע שירותים ברמה מסוימת. אם הממשלה סבורה שצריך להעלות את הסטנדרט וכנגד זה להוסיף את הכספים זאת סוגייה אחת. אני לא חושב שיהיה נכון להוסיף סתם כסף לקבלן. אילן טל-ניר: את 7 המיליון האלה אנחנו רואים חיוניים ביותר לתוספת תקנים, משום שלפי מיטב הבנתנו התקנים אינם מאפשרים לתת את השירות הנדרש. ה7 מיליון האלה חייבים להיות מוקדשים אך ורק לתוספת תקנים. יעקב ליצמן: לא לארנונה. אילן טל-ניר: לא לארנונה ולא לשום דבר אחר. אני רוצה להיות בטוח שהכסף שהועבר מוקדש לא רק לתקנים. יש גם ציוד, יש גם חומרים. אני שומע שהאחיות לא מקבלות ממשרד הבריאות.. אלכס לבנטל: משרד הבריאות לא בעסק. אילן טל-ניר: כשבאנו לראות אם החיסונים ניתנים התשובה שקיבלנו הייתה שמשרד הבריאות לא משחרר כספים לאגודה לצורך רכישת החיסונים. לא הצלחנו להבין למה. האצבע המאשימה הייתה כלפי משרד הבריאות. אלכס לבנטל: הדברים האלה מצוצים מהאצבע. אין דבר כזה. בני סיימנוביץ: חברי הכנסת שולטים בנתונים בדיוק כמוני. היום אני מרגיש מבוכה. אני זוכר את 17 מיליון השקלים. אני חושב שמדובר בסטנדרטים. בחיים הפרטיים שלי אני מנהל מסגרת פרטית של בריאות הנפש. אני עובד לפי סטנדרטים. אין ימינה ואין שמאלה. מגלי והבה: מי מפקח עליך? בני סיימנוביץ: משרד הבריאות. הבוקר קיבלתי דיווח שמספר האחיות מצומצם, שאין אחות שתיתן מענה בעזרה ראשונה, שיש נושאים שקשורים לנושא של משקל, שקשורים להתפתחות. אתם מכירים את הנושאים האלה. אף פעם לא הרגשתי צורך לקום ולהגיד את זה. אני רוצה להביע את המבוכה שאני מרגיש. ראש מועצת חצור הגלילית: אני מברך את היושב-ראש ואת חברת הכנסת שלי יחמוביץ על הרעיון ועל הצורך. אני מבטא את התחושה שלי כראש רשות. אני מדבר על הנושא של בריאות התלמיד בחצור הגלילית. אני מניח שזה משקף את יישובי הפריפריה, מה שאולי פחות את המרכז היותר חזק עם האפשרויות הרבות שישנן. בחצור הגלילית יש תחושה של כרסום וירידה דרסטית ברמת המודעות של המערכת כלפי בריאות התלמידים. אני זוכר את עצמי כתלמיד. האחות הייתה אפילו בתמונת המחזור של בית הספר. היא הייתה חלק נפרד מתוך בית הספר. נכון להיום יש ירידה משמעותית. אחת ל3 חודשים מגיעה אחות שנותנת שירותים נקודתיים. היא נותנת את החיסונים. אין את הקשר, אין את הפיקוח , אין את הליווי ואת הבקרה. זה מתבטא בסגירה של טיפות חלב. לאחרונה סגרו תחנת טיפת חלב בחצור הגלילית. אנשים צריכים להתרוצץ עם התינוקות ועם הילדים מקצה לקצה. לא לכולם יש כלי רכב. אין שום סיבה לראות את הפגיעה הזאת. הבעיות הקשות שיש אצלי זה בעיות של שיניים, בעיות של תזונה, בעיות של מניעה כללית. הנושא הזה נפגע בצורה מאוד דרסטית. אני מברך על כך שזה עולה על שולחן הדיונים. ראובן ריבלין: מה המצב בראש פינה? ראש מועצת חצור הגלילית: אני לא בקיא במה שקורה בראש פינה. ]פיני קבלו: אני יושב בדיון החמישי ושומע את אותם דברים. מפגישה לפגישה המצב רק הולך ומחמיר. אני חש את הנתק שנוצר בהעברת הנושא הרפואי שהיה בידי קופת חולים לקבלן. יש ירידה משמעותית. צריך לעשות משהו. אני שמח שחברת הכנסת שלי יחימוביץ העלתה את זה מחדש. מה עושים אחרי שמסיימים כאן? ניפגש בעוד 3 חודשים כשחבר כנסת אחר יעלה את הנושא? אני כראש רשות לשעבר הבאתי איזו חברה צרפתית כדי שתעשה בדיקות משקפיים. מתוך אלף תלמידים שהסענו לחיפה גילינו מספר תלמידים מאוד גדול שהיה צריך משקפיים. ההורים אפילו לא ידעו שהילד שלהם צריך את זה. הקשר הזה חסר, הבדיקה הזאת חסרה, הרפואה הזאת חסרה. חיים אורון: זה לא דיון חמישי, זה דיון 500. מאז אפריל יש מצב חדש. ממנו צריך לראות מה עושים. בחוק הבריאות אפשר לעשות שירותים ב71 מיליון שקל, אפשר ב710 מיליון שקל. ראובן קוגן: העיקר שיעמדו בסל. חיים אורון: החוק קובע שירותי בריאות התלמיד בבית הספר. מדובר בבדיקות שגרה, בחיסונים, בטיפול מונע. אנחנו היום במצב חדש. מאז 1997 עד אפריל הצלחנו למנוע את המהלך של הפרטת השירות. באפריל המהלך הזה עבר. אף אחות לא קלטו מאז 1997. לא רק בכסייפה לא קלטו, בכל הארץ לא קלטו. בוועדה לאישור תקנים אמרו שאף תקן לא קולטים. כל הזמן לא קלטו. כשבא הכסף קלטו כמה אנשים. הבעיה האמיתית היא אם אנחנו מוכנים לפתוח לקראת דיוני תקציב שנה הבאה את הנושא הזה של הפרטת השירות. אם לא פותחים את נושא הפרטת השירות כל הכסף שנותנים זה תוספת לקבלן. אני לא בעד. מגלי והבה: אני מקבל את כל מה שהחברים פה אומרים. לא הבנתי מדוע נציג משרד הבריאות מחוץ לעניינים. אלכס לבנטל: אף מדינה בעולם הנאור לא היה לה את השכל להפריט את הדבר הזה. הלב של השירות זה שהאחות נמצאת בבית ספר. זו לא פעולה א', ב', ג',ד'. אתה יכול לעקוב בפיקוח רק על פעולה א',ב',ג', ד'. זאת הסיבה שלא מפריטים שירותים כאלה. לא עושים דברים כאלה בעולם. שלי יחימוביץ: השירות הזה חייב לחזור למשרד החינוך או למשרד הבריאות. הוא חייב להיות בחסות המדינה. אז גם נפסיק להתייחס אליו בטרמינולוגיות העסקיות שאין להן מקום כשמדברים על שירות כזה. אנחנו לא מדברים על בניית כביש או על שירותים טכנולוגיים, אנחנו מדברים על ערך שיש לו משמעויות מרחיקות לכת לגבי החברה הישראלית והיותה חברה מתוקנת שדואגת לאזרחיה. אני מציעה שאותם 7 מיליון יחזרו לוועדת הכספים. אנחנו נחליט לאן להעביר אותם. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: זה הסיכום. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 11:55