פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 430
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ו סיוון, תשס"ז, (12/06/2007), בשעה 11:15
סדר היום: תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תמלוגים)(הוראת שעה), התשס"ז-2007,
("חייב ושמור")
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
אבשלום וילן
יואל חסון
יצחק וקנין
אחמד טיבי
דוד טל
שלי יחימוביץ
אמנון כהן
ליה שמטוב
עתניאל שנלר
משה שרוני
מוזמנים:
ערן ניצן – לשכה משפטית, משרד האוצר
עמי גילה – עוזר בכיר למנכ"ל, משרד התקשורת
רמי בן נתן – "יס"
עו"ד עופר ויסוקר – יועמ"ש, "יס"
דוד קמיניץ – מנכ"ל הוט
עו"ד אורי גור אריה – יועץ משפטי, הוט
דודו מזרחי – רגולציה, בזק
שרון פליישר – סמנכ"ל רגולציה, בזק
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
יועצת כלכלית:
סמדר אלחנני
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תמלוגים)(הוראת שעה), התשס"ז-2007, ("חייב ושמור")
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. הנושא: תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תמלוגים)(הוראת שעה), התשס"ז-2007 ("חייב ושמור").
נציגי משרד התקשורת יציגו את התקנות.
ערן ניצן:
נושא הפניה עוסק, אולי, באחד הנושאים הכי החשובים בתחום התקשורת - התחרות בתחום הטלפוניה. מעטים יחלקו על הקביעה שהתפתחות התחרות בתחום הטלפוניה היא אחד המהלכים הכי משמעותיים, מבחינת הצרכנים, בכל מה שקורה בעולם התקשורת בישראל בשנים האחרונות.
במסגרת התחרות שהתפתחה מול בזק, נקט הרגולאטור, יחד עם הוועדה הזאת, בכמה צעדים שנקראים "הגנת ינוקא" כדי לסייע למתחרה החדש. בשנת 2004 אישרה הוועדה את ההסדר. הבקשה כרגע היא להאריך ב-9 חודשים את ההסדר האמור, וזאת כדי להשלים את היקף ההטבה, כפי שאושרה על ידי הוועדה.
עמי גילה:
מבחינת מהות ההסדר, מדובר בהסדר שנוגע לתשלומי קישור או גומלין בין המפעילים. זאת אומרת, שההתחשבנות שבין חברת בזק לבין מפעיל פנים ארצי, שמתחרה בה ומחויב בשירות אוניברסאלי. בעת הנוכחית אנחנו מדברים על הוט טלקום. מדובר, בעצם, בהסדר שאומר שאין התחשבנות בין חברת בזק לבין הוט טלקום. כתוצאה מכך, בעצם, ניתנת הטבה להוט טלקום מאחר והרשת הקטנה, רשת הוט טלקום, היא זאת שיוזמת יותר שיחות לכיוון רשת הבזק מאשר מקבלת שיחות, ולכן הפער בין השיחות היוצאות לשיחות הנכנסות הוא כפול. מכפלת התעריף לדקה היא בעצם ההטבה שמקבלת הוט טלקום.
כמו שערן אמר, זאת היתה הגנת ינוקא שניתנה להוט טלקום למשך שנתיים או עד שפער הדקות בין שתי הרשתות יגיע ל-1.05 מיליארד דקות. בתום שנתיים היקף הדקות היה 60% מהמכסה.
יעקב ליצמן:
כמה זה בכסף?
עמי גילה:
40 מיליון שקלים. בסוף ההסדר פער הדקות הגיע ל-60% מהמכסה הזאת, קרי, סדר גודל של 24 מיליון שקלים. מה שמבוקש זה להאריך את ההסדר ב-9 חודשים נוספים או עד שהמכסה של אותם 40 מיליון שקלים תתמלא, על פי המוקדם. למעשה זהו כלי שמאפשר להוט טלקום להציע תעריפים של "דבר ככל יכולתך" מבלי להיחשף לסיכון של תשלומי קישור גומלין גבוהים לחברת בזק. אכן, זהו הכלי האפקטיבי שבו היא נקטה על מנת להיכנס לשוק. זאת אותה חבילה של 2,000 דקות שהוט מציעה. ההסדר הזה אפשר לא להיכנס לאותן הוצאות של קישורי גומלין.
אמנון כהן:
מה יהיה מחיר השיחה אחרי התקופה הזאת? כרגע יש סבסוד מסוים. כשזה יירד, כמה יגבו?
עמי גילה
כל צד ישלם לצד השני, בממוצע 3.5 אגורות לדקת שיחה. יש שיא ושפל אבל בממוצע 3.5 אגורות לדקת שיחה.
ערן ניצן:
צריך לציין שהדקה לצרכן אצל הוט אינו מקובע וזה בהתאם למדיניות החברה.
עמי גילה:
3 הנמקות לבקשה שלנו. אחת, ההתפתחות האיטית עד כה של התחרות בתחום הטלפוניה הנייחת. הוט טלקום מחזיקה, נכון לתחילת שנה זאת, אחוזים בודדים מהשוק במונחי הכנסות מנוכות קישור גומלין. על רקע זה עלה הצורך שלנו לעודד אותה בהמשך חדירה ובהמשך פיתוח התחרות לרווחת הצרכן והמשק.
שלי יחימוביץ:
איך זה משרת את הציבור?
עמי גילה:
חשוב לציין שהוט טלקום היא המפעיל המתחרה היחיד של בזק שנותן מתן שירות אוניברסאלי.
יעקב ליצמן:
ומה אם בסוף ה-9 חודשים זה לא יתאזן?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נאפשר לו לדבר בצורה מסודרת.
עמי גילה:
כפי שאמרתי, חשוב לציין שהוט טלקום היא המתחרה היחיד. אנחנו סבורים בסבירות גבוהה שהניצול החלקי של ההסדר הושפע בעצם מההתנהלות של בזק במהלך תקופת ההסדר שקדמה לכך. אני אתן מספר דוגמאות שבהן בזק פעלה בעצם בניגוד למדיניות משרד התקשורת ובניגוד להוראות הרישיון שלה.
אמנון כהן:
לכן לא היתה חדירה כמו שצריך?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תנו לנציג משרד התקשורת לענות ברצף.
עמי גילה:
דוגמה אחת אלה אותם הסכמים ארוכי טווח שבזק כרתה עם לקוחות עסקיים נבחרים שלה בניגוד לתקנות. ניתנו הנחות מתחת לפני התקנות כאשר למעשה גם בג"צ פסק לאחרונה שההסכמים הללו היו בעצם לא חוקיים. לאור כל הדברים האלה, אנחנו סבורים שצריך להאריך את ההסדר.
צריך לציין, שגם בעבר, בתחום התקשורת, הסדרים של הגנות ינוקא הוארכו. לדוגמה, אותו הסדר של "must sell" שניתנו בזמנו לחברת "יס" בעת כניסתה לשוק. גם הוא הוארך בזמנו, בסדר גודל של 20 חודשים.
לאור כל הדברים האלה אנחנו מבקשים מהוועדה הנכבדה לקבל את התקנות.
דוד טל:
אדוני היושב ראש, הנושא הזה מאוד חשוב אבל אנחנו צריכים לשאול למה הוט לא ניצלה את כל יתרת הכסף, 13 מיליון נוספים? צריך לקבל על זה הסבר. מעבר לכך, הוועדה הזאת נתנה את פרק הזמן הזה ואת הסבסוד הזה להוט כדי שנכונן חברה שתיצור תחרות בשוק כדי שהמחירים יירדו. נתנו את הגנת הינוקא כדי שהתינוק הרך בימים ילך ויגדל. יכול להיות שהיום הוא כבר בר-מצווה, נער, שיכול להתמודד. אם הוא יכול להתמודד היום והשיג את המטרה, הגם שלא ניצל את כל הכסף, אני לא חושב שצריך לתת לו את הכסף. זה רק אומר שאולי טעינו כשאישרנו 40 מיליון ולא אישרנו 24 מיליון, שכן אם הוא היום בר תחרות ויכול להתמודד עם בזק, וזאת המטרה, אני לא צריך לאפשר לו את ה-16. אני לא חושב שצריך להוסיף לו פרק זמן של 9 חודשים. אני מוכן להתפשר על חודש או חודשיים, ודאי לא 9 חודשים. אני לא יודע מה יוסיפו להם ה-9 חודשים, וזאת מעבר לסכנה שמאחר והם יקבלו את ה-16 מיליון הם לא ישתמשו בזה להגברת התחרות בטלפוניה, אלא ישתמשו בזה כנגד "יס" או משהו כזה. יכול מאוד להיות, ואנשי האוצר מכירים את זה, שיהיה סבסוד צולב. בעצם אני נותן להם כסף למטרה אחת והם יעבירו את הכסף למטרה אחרת.
שלי יחימוביץ:
למה הכסף מיועד?
דוד טל:
ליצור את התחרות.
שלי יחימוביץ:
להוסיף לקוחות, למשל?
חיים אורון:
הם מעבירים כסף מאחד לשני והמדינה מממנת אותם.
דוד טל:
אני חושב שהוועדה צריכה לדון בשני דברים. האם הינוקא הזה גדל וצמח והפך לנער ויכול היום להתמודד ולהיות בר תחרות? שנית, אני חושב שצריך לקבל תשובה למה לא ניצלו את ה-16 מיליון. שלישית, אולי לא צריך להוסיף להם כי הם כבר ברי תחרות. אם הם ברי תחרות הם לא צריכים את הכסף.
בנוסף, אני מאוד חושש ואני רוצה שמישהו יבטיח לי, שגם אם יחליטו בניגוד לדעתי, הכסף הזה לא יהיה סבסוד צולב כנגד חברות אחרות.
אם תחליטו בכל זאת להאריך אז לא יותר מחודש או חודשיים כדי לתת להם אפשרות להתארגן, להפנים את זה שאין להם 9 חודשים.
אלי אפללו:
ברשותך, הייתי רוצה לשמוע את הנציגים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש חברי כנסת שרוצים קודם להציג שאלות לנציגים.
ראובן ריבלין:
יש לי יתרון וחיסרון כי הייתי שר תקשורת גם כאשר קבענו את חוק הבזק. אני חושב שיש פה שאלות רבות שצריכות להישאל. הרי הטלפוניה הנייחת של הוט היתה אחד מהתנאים להשארת התשתיות בידי הוט. מצד אחר, אני שומע היום שבזק מבקשת לבטל את השירות האוניברסאלי שלהם, דבר שלא מתקבל על הדעת. שמעתי אתמול שיפטרו את החברות אשר מסובסדות בעזרת התעריפים שלנו מכל מיני דברים. היום מחייבים אותם, קודם כל, לתת ולפרוס את השירות האוניברסאלי ולא משנה אם האזרח גר בחניתה, קדש ברנע, ניצן, כפר ערבי וכדומה. חייבת להיות תשתית אוניברסאלית. על ידי עצימת העין שלנו, או הקלת הראש בעובדה שהשירות האוניברסאלי הולך להיעלם ויישארו רק החוקים המסחריים, יש צורך לבדוק בצורה מחודשת את כל המערכת.
אנחנו צריכים, למען התחרות, לאפשר להוט לקיים טלפוניה נייחת. זה דבר חשוב מאוד מבחינת התחרות במשק. אני חושב שהוט קיבלה הרבה פעמים הקלות מפליגות. אני רוצה לדעת מה היא עשתה עם הדברים האלה. אני לא חושב שאנחנו יכולים לקבל החלטה היום. אני חושב ששר התקשורת והמנכ"ל צריכים להגיע לכאן ולומר לנו איך מתקדמת התחרות. מה עתידו של השירות האוניברסאלי שבלעדיו אין? הרי בזק תומכת היום ב"יס" על חשבון כל אחד ואחד מאיתנו, שלא תהיה אי הבנה. בזק תומכת ב"יס" באישור וועדת השרים לענייני הפחתה, שלא תהיינה אי הבנות. הדברים הם לא חדים וחלקים ויש פנים לכאן או לכאן. אנחנו צריכים לקיים דיון מעמיק ולא לקבל החלטה על רגל אחת. עמדתי המקדמית היא לאשר אבל אני רוצה לשמוע את הנציגים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רק מזכיר שהתקנות האלה הן מאז נובמבר 2006. הכוונה שלי היא להביא את זה היום להצבעה ואני רוצה שהדברים יהיו ברורים.
אלי אפללו:
לשם הגילוי הנאות, אני יודע שלבזק ול-"יס" יש אינטרסים משותפים והם משתפים פעולה, חשוב שנדע את זה כבסיס. הוט, לעניות דעתי, זה בדיוק המתחרה למאבק הזה. היום, כשאנחנו דנים על כל הסיפור הזה, אני חושב שבהחלט שצריך לאשר את התקופה. גם הבטיחו להם את זה מראש.
יש לי שאלה לגבי הטלוויזיה הציבורית. אם לא תהיה טלוויזיה ציבורית וימשיכו לעשות רק טלוויזיה ארצית, לפריפריה לא תהיה חשיפה לגבי הבעיות איתן היא מתמודדות. אם נתעלם מהנושא הזה, לדעתי, לא השלמנו את הדיון, כי זה היה חלק מהתנאים.
יעקב ליצמן:
בבוקר ביקשתי לדחות את ההצבעה והצעתי לא התקבלה. אני הבאתי לקיום הדיון הזה ויכול להיות שגרמתי לכאב ראש. נפגשתי עם כל הצדדים. יש לי שיקולים שאני עוד רוצה לבדוק ולכן אני עדיין לא מוכן להצביע. אני חוזר על בקשתי לדחות את ההצבעה.
אחמד טיבי:
הדיון הזה חשוב ולכן עדיף היה שהדיון יתקיים בנוכחות שר התקשורת או המנכ"ל.
אנחנו מדברים פה על שני עקרונות – עיקרון התחרות לטובת הצרכן, וההתפתחות האיטית שהיתה בתחום התחרות בטלפוניה, וזאת בניגוד למצופה. לכן יש טעם להמשיך בהסדר הזה ולהיענות לבקשה הזאת.
נקודה שלישית, ששכנעה אותי לתמוך בהוט ולא ביס הוא תשדיר פרסומת בערוץ יס שקורא לאנשים לקנות "יס מקס" ולראות את התשדירים בקיץ. יש בתשדיר הזה שיח' ערבי שחוטף אישה בלונדינית. לכן אני השתכנעתי ולכן העמדה שלי היא נגדכם עד שתורידו את הפרסומת. זאת פרסומת סטריאוטיפית. ערבי לא צריך לחטוף בלונדינית כדי לזכות בה.
שלי יחימוביץ:
הנושא לא כל כך ברור לי ואני רוצה לקבל תשובות על כמה דברים. אני מניחה שהמענקים הללו ייפסקו ברגע שיהיה מספר לקוחות משביע רצון.
ערן ניצן:
כאשר היקף הדקות המצטבר מתחילת ההסדר יגיע ל-1.05 מיליארד שיחות.
שלי יחימוביץ:
אבל זה הולך ביחס ישיר למספר הלקוחות. השאלה שלי היא כזאת: אם אנחנו ממשיכים לאשר את התשלום, האם אנחנו לא יוצרים אינסנטיב הפוך שלא להוסיף לקוחות ולהמשיך לקבל את המענק הזה. זה נראה לי בלתי סביר? למה לא להגביל אותם?
אני בעד לדחות את הדיון כי יש פה הרבה נקודות שנויות במחלוקת. תסבירו לי את העניין של האינסנטיב ההפוך, כי על פניו יכול להיווצר מצב שהם ירצו שלקוחות לא יעברו כדי להמשיך ולקבל את הכסף.
דוד טל:
הם ירצו גם את זה וגם את זה.
שלי יחימוביץ:
אני מבינה שוועדת גרונאו יושבת עכשיו כדי לסכם את כל כללי הרגולציה בעניין הזה. מתי היא תסיים את העבודה? האם העבודה שלה קשורה לעניין הזה ספציפית? האם לא כדאי לחכות עד שהיא תסיים את עבודתה כדי שנוכל לקבל החלטה בעניין הזה?
אדוני היושב ראש, בקשה אליך. אני מודה שלא התעמקתי בבקשה אבל מרפרוף שעשיתי אני מבינה שזה עניין מאוד שנוי במחלוקת ויש פנים לאן ולכאן. חשוב שיהיה כאן שר התקשורת. מעבר לזה, אני רוצה להצטרף לבקשה לדחות את הדיון ולו רק בגלל שחברי הכנסת ממפלגתי לא נמצאים כאן היום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה לא הפריע לך, לכן גם להם זה לא היה צריך להפריע.
שלי יחימוביץ:
זה לא מדויק. הגעתי לפה לשעה לוועדה לזכויות הילד שמתכנסת לדיון מיוחד. נהוג, בימים של בחירות פנים מפלגתיות, להימנע מהצבעות משמעותיות. האם אני צודקת?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא רוצה להיכנס לשיקולים האלה. עניתי בבוקר לחבר הכנסת ליצמן והתשובה שלי היתה ברורה. אני לא אשם בזה שבגלל שאנחנו בוחרים נשיא מדינה בוטלו כל ישיבות הוועדות ביום רביעי. הסיפור הזה נמשך מנובמבר 2006. לכן כל מי שאומר שזה על רגל אחת, לא מדייק. אנחנו מבקשים תקופה שכמעט כבר נגמרה. אנחנו מבקשים משהו רטרואקטיבי. אני לא חושב שאני מקיים דיון מהיר ונמהר.
שלי יחימוביץ:
לא הבנת אותי. הבקשה שלי היתה על סמך - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הבנתי אותך. רציתי לקיים את הישיבה מחר אבל בגלל האילוצים של בחירת נשיא המדינה, יושבת ראש הכנסת ביטלה את ישיבות הוועדות. כפי שאת הגעת לפה, גם אחרים היו יכולים לעשות מאמץ.
שלי יחימוביץ:
סטס, זה לא מקובל להצביע הצבעות חשובות בימים שבהם מתקיימים הליכי בחירות פנימיים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הכל חשוב. אם הייתי דן היום בנושא של אחיות בריאות הציבור, היית יכולה להגיד שזה לא מקובל ואפילו אסור. אבל לטעמי, כל הצבעה שאנחנו מצביעים פה היא חשובה. לכן אני לא מבין על מה הדיון.
דוד טל:
יש מסורת בבית הזה, כשמפלגת מר"צ עשתה פריימריס, כשמפלגת נוי עשתה פריימריס - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם יש משהו נגד ההחלטה שלי תגיש שאילתה.
דוד טל:
זה לא בנפשי.
שלי יחימוביץ:
אל תביא את זה לפסים כאלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא מביא לפסים כאלה אבל חבר הכנסת ליצמן שאל אותי בתחילת היום ועניתי. הכל היה ברוח טובה, ואני לא רוצה לקיים את הדיון הזה מחדש.
שלי יחימוביץ:
אני העליתי אותו על דעת עצמי.
ערן ניצן:
ההטבה מוגבלת גם בזמן וגם בגודל. אני מזכיר שבמקור ההטבה אושרה ל-40 מיליון ובפועל, מכל מיני סיבות, נוצלו רק 24 מיליון, והבקשה היא להאריך את זה עד למגבלה של 40 מיליון.
חיים אורון:
תדייק, היא אושרה לשנתיים, בהתחייבות של המנכ"ל הקודם שזה יהיה לשנתיים.
ערן ניצן:
ניצול ה-40 מיליון או 9 חודשים, המוקדם מביניהם.
שאלה של האינסנטיב עלתה גם ערב אישור הטבת הינוקא הראשונה ב-2004. גורמי ההסדרה, והוועדה הזאת, הגיעו למסקנה, שבגלל אי הסימטריה ובגלל שקהל הלקוחות של הוט קטן מול 3 מיליון לקוחות של בזק, יהיה נכון להפעיל מנגנון שבו הקיזוזים בגין שיחות, בגין קישורי הגומלין לא מתבצעים. אגב, בגין זה פיצו את בזק, בגובה ההטבה לכאורה שהוט קיבלה. במקרה הזה אנחנו מציעים לא ללכת סביב בזק אלא לתת את זה ישר בהפחתת תמלוגים של הוט. נדמה לי שהעובדה שהתפתחה תחרות, אמנם לא מהירה, תחת המשטר של Bill and Keep", כן מלמדת שהאינסנטיב ודאי לא נפגע בכלל.
דוד טל:
מה זה המנגנון הזה?
ערן ניצן:
בשנתיים האחרונות אנחנו חיים תחת "Bill and Keep", זה לא דבר חדש. אנחנו רק מבקשים להאריך. תחת המשטר הזה כן התפתחה התחרות כמו שהתפתחה. אותנו זה מלמד שהאינסנטיב לא נפגע. העובדה היא שחברת הוט וחברת בזק לא מתקזזות בגין תשלומי קישור הגומלין שלהם. ההטבה הזאת להוט כבר קיימת היום, כי יש לה פחות לקוחות.
בשנים 2004 עד 2006 היה המנגנון הזה בתוקף והוא הוגבל ל-40 מיליון או לשנתיים. עברו שנתיים והם לא סיימו את ה-40 המיליון. הבקשה הזאת היא בחלקה רטרואקטיבית וחלקה לעתיד. אנחנו מבקשים עוד 9 חודשים מתוך הבנה שב-9 החודשים האלה יגיעו ל-40 מיליון.
שלי יחימוביץ:
לא הבנתי איך זה יגרום להם להתאמץ להביא עוד לקוחות.
דוד טל:
אם הם לא יביאו עוד לקוחות הם לא יקבלו.
עמי גילה:
ועדת גרונאו עובדת כשלושה חודשים וקשה לי להעריך מתי היא תסיים או להתחייב לכך. בכתב המינוי ניתן לה 6 חודשים. אני מניח שאלה סדרי הגודל של 3-5 חודשים.
ראובן ריבלין:
בדרך כלל גרונאו עומד בזמנים.
ערן ניצן:
משפט נוסף לגבי הנקודה הקודמת. הוט תוכל לנצל את ההטבה רק במידה ותהיה תנועה של שיחות. בפרק הזמן הזה היא צריכה היקף מסוים של שיחות כדי לנצל את מלוא ההטבה. לכן שלהוט יש אינסנטיב לצרף עוד לקוחות.
דוד טל:
אז אולי ניתן להם רק 3 חודשים ואז נבדוק איפה הם עומדים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נציג בזק, בבקשה.
שרון פליישר:
צהריים טובים. אני רוצה לדבר על עניין הדחיפות בלוחות הזמנים. אני רוצה לסבר את האוזן לחברי הוועדה. תוקף התקנה פג כבר בנובמבר. השנתיים המקוריות שאושרו פגו כבר בנובמבר 2006, דהיינו, לפני חצי שנה. למעשה, כל האישור שרוצים לאשר פה, הוא אישור רטרואקטיבי. לכן מאוד תמוהה בעינינו שזומנו לדיון מאתמול להיום. זה משהו רטרואקטיבי ואין זה משנה אם יאשרו אותו בעוד 5 חודשים. לזמן אין משמעות כי מדובר באישור רטרואקטיבי של הסדר שפג בנובמבר 2006.
ראובן ריבלין:
אז למה הדחיפות לפי דעתך?
שרון פליישר:
לי זה ממש לא ברור.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שרון, את רוצה גילוי נאות? גילוי נאות הוא שהנושא הזה עמד על סדר היום לפני 3 שבועות. דחיתי את הדיון בגלל בקשה של בזק לכן אל תגידו שתמוה בעיניכם מדוע זה נעשה מאתמול להיום. אני מבקש להוריד את זה בכלל מסדר היום, אחרת ישתמע משהו מוזר מאוד. כבר בתקופתי, לפני שלושה שבועות, זה עלה על סדר היום ונדחה בגלל בקשה של בזק.
שרון פליישר:
גם אני רוצה לדייק לפרוטוקול. אכן בזק פנתה לפני שלושה שבועות ליושב ראש הוועדה במטרה לשכנע אותו בעמדתה של בזק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא לשכנע, להעביר את כל הנימוקים של כל הצדדים.
שרון פליישר:
נכון. יושב ראש הוועדה אמר לנו שהוא רוצה לשבת עם החברות האחרות שנוגעות לעניין ולכן הוא דחה את הדיון. אבל, לא חשבנו שיודיעו לנו על הדיון יום לפני.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הודיעו לכם ביום ראשון.
שרון פליישר:
אני רוצה לצטט את מנכ"ל משרד התקשורת בדיון שהתקיים לפני שנתיים וחצי. אורי יולניק היה מנכ"ל משרד התקשורת. הוא ישב כאן ליד השולחן והסביר לחברי הכנסת, ואני מצטטת את דבריו: "היתה כאן כוונה לתת איזושהי זריקת עידוד קטנה, אני אומר בפירוש קטנה, לחברות הכבלים כאשר הן יוצאות לדרך מתוך הנחה שאולי בתחילת הדרך תהיה אי סימטריה בקשר לכמות התנועה שתתחיל ברשת הכבלים ותסתיים ברשת בזק. יש בהחלט מקום לחשוב...".
חיים אורון:
תקריאי הכל כי יש שם דברים של חבר כנסת אורון.
שרון פליישר:
חבר הכנסת חיים אורון שואל: "אבל נניח שזה היה חצי?". אומר לו אורי יולניק: "אז 20 מיליון שקל". "זאת אומרת שזה ליניארי ולא יתחילו ויכוחים?", שואל חבר הכנסת אורון. "לדעתנו זה עולה מנוסח התקנות", מסביר לו אורי יולניק, "זאת אומרת זה היה לשנתיים".
חיים אורון:
יש המשך, תקריאי. אני כבר הייתי בסיפור הזה של 3 שנים עם אותן חברות. ה-3 שנים נמשכו 10 שנים, אם אני לא טועה. רק כשעלה הלוויין התחילו – בהמשך אני אומר: "חבר'ה, זה לא ייגמר. יבואו לפה עוד פעם ויבואו עוד פעם".
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז היום אנחנו שמים לזה סוף.
ראובן ריבלין:
הרעיון העומד מאחורי מתן התשלום הוא, לאפשר להוט להיכנס למערכת הטלפוניה הנייחת ולתמרץ אותה למען התחרות. אחד משניים, או שהוט לא עשתה שימוש בכסף בצורה נאותה ולכן היא לא צריכה לקבל פרס, או שהכסף לא הספיק. האם יש פה ניצול לרעה או סובסידיה עקיפה, או שבאמת מדובר בהמשך הרצון לפתח את התחרות? אני אשקול בסוף את עמדתי. נראה לי שהמטרה שאורי יולניק הציג והשאלות של חיים עדיין תקפות. אם המטרה עדיין קיימת, אני איעתר בשמחה לבקשה הזאת.
לעומת זאת, אם יש פה קקופוניה או ניצול של כל מיני תחבולות כדי להעשיר קופתה של חברה זאת או אחרת על חשבון הציבור, אני לא אסכים, ואני בטוח שגם חברים אחרים לא יסכימו.
שרון פליישר:
אני רוצה להתייחס בדיוק לדברים שהעלה חבר הכנסת ריבלין. הסיבה שניתנה להסדר הזה עם הוט היתה שהיא בתחילת הדרך ויש צורך לתת לה איזשהו סיוע כדי שהיא תוכל לתת לצרכנים ליהנות מתעריף מוזל יותר מזה של בזק, כדי שגם הצרכן ייהנה מזה וגם התחרות תיהנה מזה.
מה קרה? היות וההסדר פג בנובמבר, כל הרציונאל הזה בטל ומתבטל. אנחנו נמצאים היום ביוני 2007. זאת אומרת שכבר 7 חודשים הוט יודעת שאין לה את זה. היא מעבירה לבזק את התשלומים האלה ובעצם בפועל, מה שקורה כרגע הוא, שהמדינה הולכת לכתוב צ'ק על סך 25 מיליון שקל ולתת להוט ביד, על משהו שכבר עבר.
חיים אורון:
אנחנו קיבלנו מכתב מ"יס" ואתם בעלים בתוך "יס". יש פה תחרות בין שתי חברות שמתחרות על אותו שוק ואנחנו זירה למאבק הזה. תשאירו אותנו לבד רגע. במכתב רשמי של הממשלה טוענים שבזק סבסדה את המאבק בין הוט ל"יס". יש מכתב כאילו שהם לא במשחק, אבל יס והוט מתחרים ביניהם לא רק בטלפוניה, אלא גם במקום אחר. בכל המעגל הזה אנחנו בפנים. שרון, אתם צריכים להציג את זה פה.
ראובן ריבלין:
בזמנו היה מנכ"ל במשרד התקשורת בשם רוזן. היו לו עוזרים שהסבירו לשר הנכנס את החשיבות הרבה שבתמיכה בדרישת בזק לתמרץ את "יס" וזאת על מנת לפתח את התחרות בשדה הטלוויזיה הערוצית. דיברנו שם על מיליארד שקל. שמעתי והתרשמתי ביותר מהעוזרת המלומדת והמצוינת של המנכ"ל שהסבירה לי, מדוע למען התחרות אנחנו חייבים לאפשר לבזק לתמרץ את "יס".
חיים אורון:
זה ה-3 שנים שהפכו ל-10.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה להזכיר שב-12:30 אני מקיים הצבעה כי מצפה לנו דיון נוסף.
שרון פליישר:
חבר הכנסת ריבלין, אני מסכימה לחלוטין עם דבריך. בדיוק באותה לשון, היות ובזק היתה הבעלים של "יס", והיא עדיין כזאת, היא צריכה להכניס יד לכיס ולתמרץ את "יס", ולא המדינה לקחה כסף מכיסה ונתנה ל"יס". בדיוק בהקשר הזה, שיוציאו הבעלים של הוט, אדן תשובה, משפחת מוזס ופישמן, כסף ויתנו להוט ולא שהמדינה תיתן להוט.
קריאה:
אז בזק היתה המדינה.
שרון פליישר:
הנקודה החשובה פה היא, שהמדינה הבטיחה שמדובר פה בהסדר לשנתיים. אנחנו מלכתחילה לא אהבנו אותו, אבל מרגע שאמרו שזה הסדר לשנתיים לחברה שהיא בתחילת התחרות, עוד אפשר היה לקבל את זה. אני רוצה לציין, מה שנציג משרד התקשורת לא ציין: להוט יש היום 250,000 לקוחות טלפוניה. זה ממש לא אותו קטן שצריך דחיפה בתחילת הדרך. יש להם גם 500,000 לקוחות אינטרנט. מדובר במפעיל גדול ש-15% מהתנועה בשוק הטלפוניה עוברת דרכו.
לגבי הרטרואקטיביות. כל ההסדר שמוסבר במכתב של משרד התקשורת, שהדבר יבוא לטובת הצרכן, בעצם לא מתקיים כי הוט כבר ידעה שאין לה את ההסדר הזה בנובמבר 2006.
קריאה:
זה לא נכון.
שרון פליישר:
אני שואלת את נציגי משרד התקשורת, האם נכון שמנובמבר 2006 הוט משלמת לבזק את תשלומי קישור הגומלין? יכול להיות שהיא חושבת שאם זה יאושר היא תקבל מהמדינה שיק החזר על זה, אבל כרגע היא משלמת. היום הם משלמים לנו טבין ותקילין.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שרון, האם בזק מקבלת על דמי קישורית שלא שילמו עליהם שנתיים? האם אתם מתקזזים עם המדינה?
שרון פליישר:
על השנתיים המדינה עשתה אז הסדר, שאנחנו התנגדנו לו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתם מתקזזים עם המדינה?
שרון פליישר:
מורידים את זה מהתמלוגים שלנו. השנתיים לא היו על חשבוננו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה לשמוע את הוט.
ראובן ריבלין:
למרות התקפות הוט, אנחנו עמדנו מאחורי "יס" כדי שהיא תשמש תחרות ל"הוט" ואנחנו ננהג כך גם עכשיו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כולם חשובים.
דוד קמיניץ:
צריך לזכור עובדות היסטוריות. חברות הוט נכנסה לשירותי טלפוניה שלא מרצון. המדינה אילצה אותה להיכנס על מנת ליצור תחרות כי השוק היה 100% בזק. לא רק שהיא אילצה אותה, אלא גם אמרה להוט כמה כסף היא חייבת להשקיע בטלפוניה, למרות מצבה הכספי הקשה. זה היה 350 מיליון. כך נכנסנו לשוק. בפועל, השקענו עד היום, למעלה מ-450 מיליון ואנחנו עדיין לא מרוויחים מהפעילות.
מה קרה במהלך הדרך ולא לא ניצלנו את הדקות? אנחנו בעצם הגענו בנובמבר, כשהסתיימו השנתיים, למשרד התקשורת וביקשנו ארכה. היה תהליך של שימוע שבו כל החברות הביעו את דעתן. למה ביקשנו את הארכה? כי טענו שלא איפשרו לנו לנצל את מלוא המכסה. לא כי אנחנו היינו רשלנים.
דוד טל:
מי לא איפשר לאדוני?
דוד קמיניץ:
ראשית, מרקע שהקמנו את המערכת, עברו חודשים עד שאיפשרו לנו קישור גומלין עם בזק. צריך להבין, כשאתה רוצה לצרף לקוח חדש להוט והוא לא יכול להתקשר ל-100% מהשוק ולבזק, אז הוא לא יצטרף.
הדבר השני, למעלה משנה לא יכולנו לחבר מספרי 1-800. למעלה משנה לקוחות של הוט לא יכלו להתקשר למספרי חירום: 100, 101 ו-102. למעלה משנה לא יכולנו למכור שירותי כוכבית. עשו לנו תרגילים, הלכו ללקוחות עסקיים וחתמו על הסכמים כובלים. היתה החלטה של בג"צ, לפני חודש, שזה היה בלתי חוקי. בגלל הסכמים כובלים שחתמו עם לקוחות עסקיים, לא יכולנו לצרף לקוחות עסקיים.
בנוסף, הפעולה שעשה ועד העובדים של בזק, שניתק את מנויי הוט כדי שלא יוכלו להתקשר. זה דבר שגורם לנו נזק עד ימים אלה וזה פגע באמינות המערכת שלנו. אפשר להוסיף לזה דברים נוספים שקרו בדרך. היתה לנו פרשת "הסוס הטרוייאני", שכל חברות קבוצת בזק היו מעורבות. בשבוע שעבר התלוננו במשטרה על מהלכי בזק במה ששילמו לעובדים שלנו תמורת אינפורמציה. אנחנו מתחרים במונופול שלא רוצה לראות מתחרה נוסף, נקודה.
למען העובדות, כשדנו בנובמבר בתהליך השימוע, אנחנו לא העלינו את המחיר ללקוחות. עד היום אנחנו באותו מוכרים באותו מחיר עם הפטור של ה"Bill and Keep".
צריך לזכור דבר נוסף, זה נהנה וזה לא חסר. בזק לא נפגעה בסנט אחד. במסגרת עידוד התחרות על ידי המדינה, המדינה פיצתה את בזק. אני מתנצל אבל אנחנו שומרי חוק לאורך כל הדרך. ברגע שאמרו לנו שההסדר הסתיים ויש תהליך של שימוע, התחלנו לשלם לבזק. הבענו את דעתנו בתהליך השימוע וביקשנו לאור כל הכשלים שבזק הערימה בדרך, ביקשנו לנצל את יתרת התקציב. איך הלקוחות נהנים? הצענו מבצעים ללקוחות, 2,000 דקות תמורת מחיר קבוע וכן הלאה.
אמרו פה מספרים לא נכונים. אנחנו מחזיקים היום קצת פחות מ-5% נתח שוק, למרות כל המאמצים וכל ההפסדים שצברנו. האינסנטיב שלנו בתחום הטלפוניה זה קודם כל להחזיר את ההשקעות וההפסדים שצברנו.אין לנו עניין להשקיע כסף ולהרים ידיים. אנחנו בפירוש מתכוונים להתחרות ולהיות שחקן מאוד דומיננטי בתחום הטלפוניה. בפועל, מנובמבר לא העלנו את מחירי השיחות. ספגנו את דמי סיום השיחה. בין היתר, התבססנו על כך שבתהליך השימוע יוסכם שההסדר יוארך ב-9 חודשים. ההסדר מסתיים בחודש אוגוסט שנה זאת. אנחנו לא העלינו את המחיר ללקוחות וספגנו אותו.
חיים אורון:
כאשר ההסדר יסתיים, כמה שיחות יהיו מתוך המיליארד?
דוד קמיניץ:
אנחנו מעריכים שבתוך ה-9 חודשים אנחנו ננצל את מלוא המכסה. אנחנו בקצב גיוס לקוחות מאוד אינטנסיבי, למרות שאני חוזר ואומר שהפעילות הזאת היא לא רווחית עבורנו.
מדברים פה על סבסוד אז למען דיוק העובדות, אנחנו בניגוד לחברות אחרות שקיבלו רישיון, לא הלכנו לחברות עסקיות שמספקות הרבה דקות. עד לפני 4 חודשים הוט התמקדה אך ורק במגזר הפרטי. עלה כאן המספר של 250,000 לקוחות, הם כולם לקוחות פרטיים. אנחנו תרמנו לתחרות.
דיברו פה על סבסוד של המדינה. צריך לזכור שעד לפני שנה וחצי בזק היתה חברה ממשלתית והממונה כבר חסך את כל הפרוטוקולים של ישיבות בזק על הזרמת הכספים. בעצם מי הזרים את הכספים? בזק? המדינה הזרימה את הכספים ל"יס" לטובת התחרות. זה לא בעלי מניות שהביאו את הכסף.
צריך לזכור את הגנות הינוקא שחברת "יס" קיבלה, בלי שום פרופורציה, על מנת להתחרות ב"הוט". מה שעומד פה על שולחן הדיונים זה האם מדינת ישראל רוצה להמשיך ולראות מונופול דורסני שאין חוקים ועושה את מה שצריך כדי לדרוס את הקטן, או שהיא רוצה לראות תחרות?
רמי בן נתן:
אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם. קודם כל כן מדובר בסובסידיה בכך שהמדינה פעם בחרה לשלם לבזק ועכשיו היא הולכת לכתוב את השיק לכבלים במישרין. ה-40 מיליון השקלים האלה יוצאים מכספה של המדינה והיא צריכה לשאול את עצמה - - -
חיים אורון:
כל פעם עולים פה סכומים אחרים.
רמי בן נתן:
24 מיליון כבר שולמו ו-16 מיליון מבקשים כעת. חברת הכנסת יחימוביץ צדקה כשאמרה שהכסף הזה ישולם להוט גם אם היא לא תצרף לשורותיה ולו גם לקוח אחד.
דודו קמיניץ:
זה לא נכון.
רמי בן נתן:
הכסף הזה ישולם בכל מקרה עד תום ניצול דקות השיחה. גם לקוחות קיימים מנצלים את דקות השיחה. נשאלת השאלה למה אנחנו כאן? בניגוד לכל האווירה שמנסים ליצור כאן, "יס" איננה בזק, והדבר צריך להיאמר בצורה מאוד ברורה. ל"יס" יש אינטרסים שונים, מפת האינטרסים שונה. כל מי ששמע וראה, גם בוועדת גרונאו וגם בשנים האחרונות, "יס" איננה בזק.
תשאלו את עצמכם מיהם הלקוחות שמשלמים פחות עבור טלפוניה כשהם קונים את המוצר הזה אצל חברת הוט? האם אלה הם כל לקוח כולל זה שאיננו מקבל טלוויזיה במדינת ישראל? האם כל אחד נהנה מההנחה הזאת או שמא אך ורק לקוח שקונה את מוצר הטלוויזיה נהנה מההנחה? התשובה היא ברורה ואני גם אומר למה. לקוחות שקונים גם טלוויזיה וגם טלפוניה משלמים 20 שקל לחודש פחות עבור מוצר הטלפוניה. כלומר, הכסף שאתם נותנים כרגע מכספה של המדינה הולך לסבסד את לקוחות הטלפוניה של הוט אשר קונים את מוצר הטלוויזיה. אני לא נכנס לשאלה אם הם מרוויחים או מפסידים.
ראובן ריבלין:
למה שלא תעשו את אותו דבר.
רמי בן נתן:
כיוון שאסור לנו. אני מבקש לומר דבר ברור. אדם שאיננו קונה טלוויזיה מהוט משלם 20 שקלים יותר, עבור מוצר שאתם לכאורה מעוניינים לעודד את זה על ידי סובסידיה על הטלפונים.
יצחק וקנין:
זאת תחרות לגיטימית.
רמי בן נתן:
הייתי מצפה מאדם, שחלק מהציבור אותו הוא מייצג איננו לוקח טלוויזיה, שיאמר שהוא רוצה שהציבור שלו יוכל לקנות את הטלפוניה מהוט באותו מחיר שקונה רמי בן נתן שבביתו יש גם טלוויזיה וגם טלפוניה. אני חושב שאתם צריכים לשאול לאן בדיוק הולך הכסף.
חבר הכנסת ריבלין אמר שבזק אינה מסבסדת את "יס" ולו גם באגורה אחת מאז אוקטובר 2005. הדברים ידועים לכל ואני רוצה להבהיר את הדברים. כרגע אתם כותבים שיק להוט על סך 16 מיליון שקלים נוספים ונותנים להוט את שיקול הדעת, ומנהלה עושה זאת בהצלחה רבה.
אגב, הוט היא גם מונופול בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית וגם חברה מרוויחה יפה, כפי שאנחנו יודעים מהדוחות הכספיים שלה שהתפרסמו רק לאחרונה.
חיים אורון:
כל הויכוח הזה לא מעניין אותי. אני אגיד משפט, שלא אכפת לי שיקראו לו משפט אורון. בתקופה מסוימת חשבתי שאפשר להנדס את הסוציאליזם וירדתי מזה. אתן החברות, באים כל פעם, ומבקשות שנהנדס את הקפיטליזם. האינטרס של בזק הוא שלא תתקיימו. הוא רוצה להישאר מונופול. האינטרס שלך הוא לנגוס במונופול כמה שאפשר. אף אחד לא עושה את זה מטעמים ציוניים.
כרגע יש מצב נורא פשוט מבחינת חברי הכנסת. אני התנגדתי למכירת בזק כל זמן שהיא מונופול כי מוכרים מונופול טבעי לאדם פרטי. זה המצב כרגע. מי שייתן לבזק להישאר מונופול ישאיר מונופול טבעי בידי גורם פרטי. זה מסוכן שזה בידי ממשלה, זה אסון כשזה בידי אדם פרטי. לכן, אני לא מאמין ש-16 מיליון שקל יסדרו את העניין.
נער הייתי וגם זקנתי. אני זוכר את הדברים. אמרו שיהיו 6 חברות כבלים שיתחרו ביניהן באופן צולב, איזור יקר ואזור זול. בסוף ראינו שיש חברה אחת. עד שעלה לוויין שהתחרה בהם באמת, הם עשו מה שהם רוצים. יכולנו לצעוק עד השמים ב-200 חוקים שחייבים לחבר את הפריפריה ולא חיברו. אני גם לא מאמין שיש סבסודים צולבים. נזהרים מהרגולאטור ועד שהרגולאטור נותן מכה באף אז עושים. אתם תעשו את זה. אתם מאשימים אותם שהם עושים את זה באינטרנט ואתם עושים את זה בטלוויזיה ואני לא יודע איך לבדוק אתכם.
לכן לציבור יש אינטרס לנסות לעזור במשהו שהמונופול ייחלש. אני לא בטוח שזה יצליח. יכול להיות שעוד שנתיים נקרא בעיתונים שגיידמאק קנה את שניהם יחד ועוד פעם יש מונופול. אף אחד לא יכול לעצור את זה, כי יגידו לי שזה שוק חופשי. זה יכול לקרות גם עם תשובה וגם עם נוחי. אני בעד להשקיע את היתרה של ה-16 מיליון שקל בעידוד. אני מתחנן למנכ"לים שלא תבואו לוועדות ותבקשו להאריך את זה. אני מניח שלא תבואו בעוד 9 חודשים.
קריאה:
שיצבעו את הכסף.
חיים אורון:
אנחנו נותנים סובסידיה לחברה פרטית בזמן שהבעלים יכלו להביא את זה מהבית 8 פעמים כי יש להם את זה לארוחת בוקר. אבל, יש פה אינטרס ציבורי לעודד את התחרות בשוק שהוא כרגע לא תחרותי. מי שייפגע מהיעדר התחרות יהיה הציבור אותו אנחנו מייצגים פה. לכן אני מצביע בעד לאשר.
ראובן ריבלין:
שמענו בדאגה רבה את אמירתה של "יס" שמונעים ממנה להיכנס לתחרות, שהיא הכרחית בעידן הטכנולוגי שבו אנחנו נמצאים, שבו מכשיר הטלוויזיה יהפוך להיות אמצעי הקשר האינטראקטיבי בכל שטח שלא יהיה, אם זה בטלפוניה, אם זה באס.אמ.אס. אנחנו אומרים למשרד התקשורת שלא יקשרו את ידי בזק על ידי אי התרה לפתח את כל השירותים שניתן לבצע באמצעות הטלוויזיה. זה לא ייעשה.
אנחנו בהחלט רוצים לתת איזשהו יתרון ועדיפות לאנשים שנכנסים לתוך המערכת, אבל אי אפשר שבזק, כמונופול, יסבול מקשירת ידיים לאחור בדבר שהופך לתחרות בלתי הוגנת. לתשומת לבכם, כי אם תבוא בקשה אחרת, אני בוודאי אשמע את מנכ"ל הוט.
סמדר אלחנני:
אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה מה היה פה בדיון בספטמבר 2004. כשקבעו את ההסדר של הסבסוד, רצו לאפשר כניסת מתחרה במפעיל פנים ארצי. אמרו אז שזה יהיה לשנתיים, אבל אמרו גם דבר הרבה יותר חשוב. אמר אז נשיא משרד התקשורת, שבפברואר 2006 תופעל ניידות מספרים. הרי כל התחרות היא אפשרית בהחלט רק כשיש ניידות מספרים.
יצחק וקנין:
גם הרכבת לירושלים היתה אמורה להסתיים.
סמדר אלחנני:
זה חשוב מה שאמרת כי על הרכבת לירושלים היו אמורים לעבור קווי הטלפוניה.
בדברי ההסבר לפניה הזאת יש ביקורת חמורה של כותבי הפניה על בזק. אני הייתי מציעה לחברי הוועדה לבקש הסבר גם מה עשו בקשר לכל דבר הביקורת החמורים האלה.
יש סתירה בין דברי ההסבר לתקנות. דברי ההסבר אמרו שאו שינצלו את 16 מיליון או את התקופה, מה שמוקדם. בתקנות עצמן יש תאריך. לכן, גם אם התקופה תסתיים, הם לא יוכלו לנצל את כל ה-16 מיליון.
דוד טל:
האם ניתן ואפשר לצבוע את הכסף הזה?אז תנוח דעתי שאם יצבעו את הכסף זה לא יילך למטרות אחרות. אם משרד האוצר יגידו שאפשר לצבוע את הכסף והוא ילך רק לצורך התחרות הזאת, במידה מסוימת זה יניח את דעתי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא זכור לי שצובעים כסף.
עמי גילה:
אני רוצה להתייחס בקצרה לכמה דברים שנאמרו כאן. ראשית, לשאלותיו של חבר הכנסת ריבלין, הנושא של גמישות תעריפים של בזק, נידונים כרגע בוועדת גרונאו.
לגבי הנקודה שבזמנו הובטח שתהיינה שנתיים. הנסיבות השתנו וקרו דברים בשוק בתהליך הזה. המתחרים של בזק לא הגיעו לנתחי שוק משמעותיים. הפעילות של בזק היתה מאוד בעייתית במספר היבטים, כנגד מדיניות משרד התקשורת, כנגד הרישיונות שהוענקו לבזק ולכן אי אפשר להיתפס לזה שהבטיחו שנתיים. לכן, אי אפשר להיתפס לזה שהבטיחו שנתיים כי קרו דברים.
שלי יחימוביץ:
מה למשל?
עמי גילה:
למשל, בזק כרתה הסכמים ארוכי טווח עם לקוחות עסקיים נבחרים. היא נתנה להם הנחות מעבר למה שמותר לה על פי התעריפים. בית המשפט קבע שאלה היו הסדרים לא חוקיים. זה מקשה על כניסת המתחרים לתחרות. ברגע שאתה קושר ל-3 שנים לקוחות גדולים עתירי תנועה, זה מקשה כניסה. אתה מושך אתם ל-3 שנים דרך הנחות.
בזמנו, כחלק מחבילת הגנות הינוקא לחברות "יס" ניתנו לה הקלות בתשלום התמלוגים למדינה על חשבון קופת המדינה באופן ישיר.
ראובן ריבלין:
תמכנו ב"יס" משום שרצינו תחרות בשוק הטלוויזיה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ניתן לצבוע את הכסף?
ערן ניצן:
לא. ההטבה היא כזאת שקישורי הגומלין למעשה מקוזזים מהתמלוגים.
דוד קמיניץ:
לגבי צביעת הכסף. מנובמבר אנחנו בעצם צבענו את הכסף בזה שלא השלכנו את דמי הסיום על הלקוחות.
שרון פליישר:
נאמר שההטבה ניתנת לחברת הוט בגלל שהיא המפעיל היחיד שנותן שירות אוניברסאלי במקביל לבזק. לעומת זאת, שר התקשורת, לפני שבוע, חתם על תקנה שמחייבת את בזק לתת הנחות בסדר גודל של 70 מיליון שקל למקבלי הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. רק בזק צריכה לתת הנחות של 70 מיליון שקל למקבלי הבטחת הכנסה אבל לעומת זאת הוט מקבלת מהמדינה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מעלה להצבעה את תקנות תקשורת (בזק ושידורים)(תמלוגים)(הוראת שעה), התשס"ז-2007. מי בעד אישור התקנות?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים - 3 (שלי יחימוביץ, דוד טל, יעקב ליצמן)
אושר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30