פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ז בתמוז התשס"ז (2 ביולי 2007), שעה 09:30
סדר היום:
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): העברות ותמיכות לארגונים וולונטריים דוברי רוסית.
של חה"כ סופה לנדבר.
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן – היו"ר
סופה לנדבר
מרינה סולודקין
ליה שמטוב
מוזמנים:
אריה קורת - מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת עלייה
אברהם שרנופולסקי - חזית הכבוד – עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל
אלי זרחין - מנכ"ל, אגודה ישראלית למען ילדים עולים
מנהלת הוועדה: דנה גורדון
רשמה וערכה: סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): העברות ותמיכות לארגונים וולונטריים דוברי רוסית.
של חה"כ סופה לנדבר
היו"ר מיכאל נודלמן:
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום נעשה דיון מהיר בהצעה של חברת הכנסת סופה לנדבר: העברת ותמיכות לארגונים וולונטריים דוברי רוסית.
סופה לנדבר:
תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לברך את חברי הכנסת, את יושב ראש הוועדה, את מר אריה קורת ממשרד הקליטה, את נציגי ארגוני העולים, ואני רוצה להביע את הדאגה שלי על ועדת התמיכות של משרד הקליטה.
יש לי כמה דברים לומר. קודם כל, 2.5 מיליון, שזו הקרן לתמיכות, זו פשוט בושה. זה לא תמיכה, זה סתם צחוק, זה לעשות צחוק מהעבודה, ואני רוצה להגיד על זה שאם לקחת בחשבון שבעצם מ-2.5 מיליון, 2 מיליון זה הסכם קואליציוני של 'ישראל ביתנו', אז בכלל, אני לא רוצה לומר, אבל ככה מתייחסים במשרד הקליטה לארגוני עולים.
ארגוני עולים תמיד היו בסיס לפעילות. אנחנו חזרנו עכשיו מרוסיה הלבנה ואנחנו רואים את הפעילות ואנחנו רואים את הבסיס לפעילות. ארגוני עולים, לא פעם אחת, כמי שגם היה יושב ראש ארגון, ואני ממשיכה להיות יושבת ראש ואני אומרת שאלה אנשים שעושים עבודת אמת. הם לוקחים יד ביד, הולכים צעד צעד, הם עושים פעילות כל כך קשה למען אותן קהילות שהם מייצגים. לא יכול להיות שמשרד הקליטה כל שנה מצמצם את הסכומים. זה דבר אחד.
דבר שני שמדאיג אותי, ובגלל זה ביקשתי דיון מהיר, שמכל הרשימות האלה, 60% זה בכלל עמותות וארגונים שלא קשורים לקליטת עלייה. זה לא יכול להיות. חב"ד, שמב"ד. אני מאחלת לכולם הצלחה, אבל כל אחד, לפחות כך כתוב במסמכים של משרד הקליטה, צריך לפנות למשרד שמטפל בעניין. אם זה ספורט, אז למשרד התרבות והספורט, אם זה קליטת עלייה, אז לקליטת עלייה. אם זה בנושא הרווחה, אז לתמיכות של משרד הרווחה וכן הלאה וכן הלאה.
אני ספרתי, הסתכלתי. מה זה 10,000, מה זה 30,000 לארגון עולים? הרי אנחנו כולנו יודעים. זו פשוט חלוקה לא צודקת, לא נכונה. כל שנה אנחנו משנים את הקריטריונים. אני חושבת שדי, מספיק לשנות את הקריטריונים. ברשימה הזו צריכים להוציא את כל העמותות, לפחות בשלב הזה, שלא קשורות לקליטת עלייה. אפשר לחבר סיפורים ואפשר להכניס לזה עוד מיליון ומיליון אנשים שצריכים לקבל תמיכה של הקרן לקליטת עלייה, אבל אני חושבת שאלה שצריכים לקבל, הם רק כאלה שקשורים לקליטת עולים.
יש פה מסמך של המנהלת הכללית של משרד הקליטה לשעבר, גב' שלומית כנען, שהיא אומרת איך היא חושבת העמותות שעוסקות בקליטת עלייה צריכות לקבל את הבונוסים.
אני חושבת שיחד עם הבונוסים, הייתי מצביעה על כך שיש פה סכום מאוד מאוד נמוך. משרד הקליטה צריך לדאוג לסכום הרבה יותר גבוה, לפחות להגיע למה שהיה תמיד, זה דבר אחד.
ודבר שני, אנחנו מביעים דאגה. אנחנו, אני וחברי הכנסת מרינה סולודקין ואמנון כהן, פתחנו עיניים בביילורוסיה, כאשר חלק מהאנשים שעברו קליטה לא כל כך מוצלחת חזרו לביילורוסיה, ואני מבינה שלא רק לביילורוסיה, גם לאוקראינה, והם מבקשים ביטול של האזרחות של מדינת ישראל.
אנחנו חושבים שעמותות שעוסקות בקליטת עלייה זה ידידים, זה חברים, זה שותפים של משרד הקליטה, ולשותפים צריכים לתת יחס אחר. עם 30 ואפילו 100 אלף שקלים, אי אפשר לעשות שום דבר היום. צריכים לקחת את האנשים, צריכים ללוות אותם. כמה אנשים, מרינה, היום עובדים במשרד הקליטה, רכזים? 500 רכזים. אני לא מסתכלת לכיס של אף אחד, אבל השווי של העובדים האלה, זה פי כמה ממה שמקבלות העמותות. רוב הפעילות בעמותות זה התנדבות, התנדבות נטו, ובגלל זה אני חושבת שאתם צריכים לחזק את העמותות וצריכים לחשוב יחד. אנחנו היום גם רואים שהסוכנות מקצצת כספים ואז, עם הסוכנות ומשרד הקליטה יחד, אנחנו הורגים והורסים את העמותות וחבל על כך.
זה לא רק קצה עמוד השדרה, זה חוליות, שבלי החוליות האלה, אין קליטת עלייה, בגלל שמי שצריך לטפל, יחד עם משרד הקליטה ועם הסוכנות, זה אותן עמותות שצריכים לחבק אותם, לעשות להם תנאים ולעשות הכול כדי שיקדמו את הנושא יחד עם משרד הקליטה והסוכנות ויחד עם מדינת ישראל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה להגיד לחברי הכנסת שאנחנו, אחרי הישיבה, צריכים להניח על שולחן הכנסת מסקנות, ואני מבקש שכל אחד יחשוב איזה מסקנות הוא רוצה שיהיו על שולחן הכנסת.
מרינה סולודקין:
תודה ליושב ראש וליוזמת של הדיון, חברת הכנסת סופה לנדבר. אני חושבת שהנושא מאוד חשוב.
בארץ סוף סוף הגיעו למסקנה שתהליך של הקליטה הוא רב דורי, בגלל זה, כל הטענות שאין הרבה עליי ובגלל זה אפשר לצמצם את התקציבים של משרד הקליטה ובמיוחד את תקציבי התמיכות, זו החלטה לא נכונה.
אני יכולה לתת לכם את הסכומים בפרספקטיבה. כשאני יצאתי מהתפקיד של סגנית השרה, בשנת 2000, זה היה 14 מיליון שקלים. כשאני יצאתי מהתפקיד ב-2006, זה היה 7 מיליון שקלים, ועכשיו, תהליך כל כך דרסטי, זה 2.5 מיליון שקלים. זה בושה וחרפה. אי אפשר לעבוד. אני לא יודעת איך מר אריה קורת יכול לעבוד, בגלל שחלק מאוד חשוב של קליטת העלייה, האקלים, התוצאות הטובות, זה משרד הקליטה יחד עם העמותות של העולים.
המסקנה הראשונה, אני חושבת,שאנחנו, כוועדה, צריכים לפנות גם לשר הקליטה, ויותר לשר האוצר החדש כשיהיה, ולהגיד ש-2.5 מיליון שקלים זה ביטול של הפעילות של העמותות בתחום של קליטת העלייה, ואנחנו יודעים עד כמה זה חשוב העמותות של האתיופים והעמותות של הארגנטינאים והעמותות של הרוסים, ואי אפשר לסבול את זה.
דבר שני, חברת הכנסת סופה, את העלית את הנושא, למה נותנים לאלה, למה לא נותנים לאחרים?
סופה לנדבר:
לא, אני לא אומרת למה. את יודעת כסגנית השר, בשורה העליונה כתוב שמי שיכול לפנות למשרד אחד, לא יכול לפנות למשרד שני. אז איך יכול להיות פה שיש נושאים שהם לא קשורים לקליטת עלייה? אני לא אומרת, אפשר להרחיב את זה עד בלי הגבלה, אבל בזמן שיש סכום כל כך נמוך, איך דת קשורה לקליטת עלייה? או איך דת מחליפה את קליטת העלייה? זה פשוט לא מקובל.
מרינה סולודקין:
אני אגיד לך. אני עקבתי אחרי מה שקרה עם הקריטריונים. אני מאוד זוכרת את התפקיד הפעיל של המנהלים הכלליים של משרד הקליטה שלפעמים הגיעו לנושא חדש ומיד התחילו לבנות את המערכת של התמיכות החדשה, עם קריטריונים שעודדו עמותות גדולות ולפעמים בכלל לא קשורות לעניין של קליטת עלייה.
ואת צודקת, שכדי למנוע כפילות, חלק מהעמותות האלה שמקבלות תמיכות גם במשרד החינוך, גם במשרד הרווחה, מופיעים גם במשרד הקליטה, וחבל, אבל אני חושבת שזו לא אשמה של המשרד, זה האשמה של יוזמות לא ברוכות של מנהלים כלליים שחושבים שיכולים להגיע למשרד מקצועי וזה, ומיד להתחיל את ההליך של קריטריונים חדשים. יחד עם משרד המשפטים, ששם המטרה היא אחרת לגמרי, לא תואמת, חיסכון, או עוד קריטריונים. אני חושבת שביחס למגזר השלישי בתחום של קליטת עלייה, עדיין צריכים לתקן הרבה דברים.
מה שאני מבקשת מיושב ראש הוועדה זה להעלות את העניין בפנייה לשר של משרד הקליטה ולשר האוצר. אם יהיה צורך, אני חושבת שאנחנו אפילו צריכים לפנות לראש הממשלה. או לעשות הפגנות, כי 2.5 מיליון שקלים---
היו"ר מיכאל נודלמן:
ראש הממשלה הוא יושב ראש ועדת שרים לקליטה ועלייה.
מרינה סולודקין:
כן, אז אני חושבת שזה נכון.
סופה לנדבר:
אני מבינה ש-2 אנחנו העברנו. אם לא היינו מעבירים, אז בכלל.
מרינה סולודקין:
חברת הכנסת סופה לנדבר, אני חושבת, שזה עניין של הסכמים קואליציוניים, שמנצלים במשרד האוצר ומנצלים לרעה. במקום שבמקום התקציבים, חותמים ומוכרים פעמיים, שלוש פעמים. את זוכרת כמה פעמים מכרו לנו תמיכות וזה. אני חושבת שעכשיו המצב הפוליטי מאוד מאוד עדין ובעייתי, וצריכים לומר בקול רם מה שחושבים בנושאים האלה, אלה שיכולים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
מי עוד רוצה לומר כמה מלים בנושא?
אלי זרחין:
אני מהאגודה הישראלית למען ילדים עולים. אדוני היושב ראש, חברי חבר הכנסת נכבדים, חשוב לי דווקא להתחיל בלתת מחמאה למשרד הקליטה. אני חושב, חברת הכנסת מרינה סולודקין, שיש גם יתרון שתמיכות לא טובות, הולכים לשנות אותן. אני לא מכיר משרד אחר שפנה אלינו, לארגונים, ואמר 'תתנו הצעות שלכם איך לשנות אותם' ואני חושב שאנחנו, כארגון שעובדים מול מורלי והמשרד שלו, כמו שאמרת, חברת הכנסת לנדבר, הם שותפים לכל דבר. זאת אומרת, נכון שאריה קורת אשם בכל דבר---
סופה לנדבר:
אתה שמת לב שאנחנו לא כועסים, בגלל שכאשר אני מתחילה לכעוס, אריה (קורת) מכיר אותי. אנחנו מנסים למצוא פתרון.
אלי זרחין:
אני רק רוצה להגיד שאנחנו כארגון רואים באריה קורת ובצוות שלו שותפים לכל דבר. הם יושבים איתנו על תוכניות, הם מחפשים איתנו כסף איפה שניתן לחפש. אבל יש בעיה, אין כסף. אני חושב שאנחנו ארגון לא קטן בארץ, שקיבל תשובות שליליות לכל הדבר, כי כאן חסר לו 500 נקודות, כאן חסרות לו 300 נקודות ואם יש כסף שאפשר להביא השנה, יכול להיות שזה עוד לא מאוחר. על סמך אותה ועדה שהיתה להם, אם יש יותר כסף, אז אולי עולה אפשרות גם לאותם ארגונים שקיבלו תשובות שליליות, אולי פתאום יקבלו את הכסף. דרך אגב, גם ב-10,000 שקלים שאנחנו מקבלים לפעמים, אני לא מזלזל. זה גם כסף וכסף טוב.
אני חושב שיש כאן בעיה שהקריטריונים של המשרד, חברת הכנסת סולודקין, לפי דעתנו, יכול להיות שצריך לשנות אותם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
2 מיליון בקריטריונים הכי טובים, אני לא חושב שאפשר לחלק---
אלי זרחין:
זה נכון, אבל בוא נעזוב שנייה את הכסף. אתה צודק שיש 14 מיליון שקלים. זה לא 2.5 או חצי מיליון, זה שונה לחלוטין.
אתמול היתה ישיבה שמר אריה קורת זימן אצלו במשרד עם ארגוני העולים ואני רוצה להציג כמה נקודות שעלו שם. אחת, שחברת הכנסת סופה לנדבר כבר אמרה. הרבה ארגוני עולים הם ארגונים קטנים. נקודות זה מספרים. אם אני עובד ב-5 יישובים אני יכול לעשות 10 הרצאות, 50 הרצאות, אני אקבל 300 נקודות. אם ארגון ויצ"ו, עם 100 גני ילדים ובתי ספר, בכל בית ספר רואה 2 נקודות, יש לו כבר 2,000 נקודות. זאת אומרת, צריך לעשות איזה שהוא מנגנון---
סופה לנדבר:
איך ויצ"ו, שהמטרה של ויצ"ו אחרת לגמרי, קשור לקליטת עלייה?
אלי זרחין:
חברת הכנסת סופה לנדבר, זה מה שאת אמרת ואני מסכים עם ההצעה של גב' שלומית כנען שארגון שמטרתו קליטת עלייה בתעודת הרישום שלו, יקבל בונוס 25 נקודות. זה מאוד מתחבר לי ואני מסכים עם זה. אבל כשיש יותר ארגונים, אני חושב שצריך לחפש דרך שגם ארגונים לא גדולים כל כך, שעושים פעילות בעיר אחת או בשני יישובים ועושים פעילות טובה, יוכלו לקבל תמיכה. יש ארגונים ש-60,000 שקלים זה בדיוק אפשרות לקיים את הפעילות ולא לקחת 200 או 300 שקלים מהתושבים. אז למשל אנחנו מציעים שקודם כל, הבונוסים האלה שאת אמרת, זה כבר פתרון.
גב' שלומית כנען הציעה הצעה שנייה שאנחנו גם מתחברים אליה, שארגון שבו 50% לפחות בהנהלה הם בעצמם עולים, גם יקבל 25% בונוס, וזה ייתן גם אפשרות לאותם ארגונים גדולים שרוצים לעבוד, אולי לשנות את תעודת הרישום שלהם, לשנות מטרות, אם הם רוצים, וגם להביא עולים להנהלה. כלומר, נגיד צוות בארגון, ובארגונים אחרים יושבים עולים בתוך ההנהלה. אין עולים בהנהלת הידידים או בהנהלת ויצ"ו, או בהנהלת נעמ"ת.
נקודה שנייה – אם יש מעט כסף, למשל, אדוני היושב ראש, אז יכול להיות שצריך להוריד גם את התקרה. אם התקרה היום 350,000 שקלים מקסימום, אנחנו מציעים להוריד את זה ל-100,000 שקלים. ואז אם יש פחות כסף, יותר ארגונים יקבלו כסף. כי חלק מהעניין הוא שלא נשאר כסף, כי אם כאן 3 ארגונים קיבלו הרבה כסף, אז כמה נשאר? ואז אם אנחנו מורידים את הסף, יש הרבה ארגונים ש-30 או 50 אלף שקלים בשבילם, זה סכומים מאוד מכובדים שיאפשרו להם פעילות מאוד טובה להמשיך.
חשוב להגיד, וחברת הכניסה מרינה סולודקין כאן צודקת, כשדיברת על העניין הרב דורי. אני חייב להגיד שמר אריה קורת כל הזמן מעודד אותי לעבוד גם עם הילדים שנולדו בארץ, גם עם הסבים והסבתות, שלא תמיד, פורמלית, נמצאים בקריטריונים של אותו אגף שלכם, אבל כשיש צורך, אנחנו עובדים איתם. זה בדיוק הקטע שאנחנו רוצים לעבוד.
יש ארגונים, כמו שאת אמרת, מתנדבים, שנגיד מתמקדים בעבודה עם ילדים קטנים, או בעבודה עם סבים וסבתות. וזה ארגון, נגיד, שעובד רק בנצרת עלית, או רק יושב בלוד. ושוב, הסתכלנו על נקודות עכשיו, המינימום בחלק מהתחומים היה 11-12 אלף נקודות, שכל פעילות זה 6, 2, 10 נקודות. איך ארגון קטן יכול להגיע לנקודות האלה. אז פוסלים את הארגון, ואורלי (נעים) כל הזמן אומרת לי, 'זה לא אנחנו, זה המחשב'.
זה היה הוויכוח שלי עם אברהם, הוא ביקש שכל ארגון יקבל כסף. יש ארגון שלא מקבל משאבים בגלל שהוא לא עומד בדרישות, בגלל שהוא לא עושה משהו, אבל הרבה מאוד ארגונים השנה לא קיבלו כסף בגלל שהם חסרים את הנקודות האלה. הם לא שיקרו, פשוט. הם היו יכולים לשקר, לכתוב 10,000 הרצאות, אבל כאילו למי אנחנו משקרים?
ואנחנו מבקשים, אדוני היושב ראש, ששני הדברים האלה, כן שינוי קריטריונים. שינוי קריטריונים, שינוי תבחינים, לכיוון שגם ארגונים שהם לא ארגונים גדולים, ארגוני עולים, יוכלו לקבל תמיכה ויהיו חלק.
דרך אגב, שוב, דיברתי עם הרכזים שלו, אנחנו עובדים איתם יד ביד, וחלק גדול מהם זה אנשי מקצוע שיושבים איתנו על הפרויקטים ומאוד עוזרים לנו בפעילות. אבל כשאין להם כסף, אז גם הם אומרים 'אין כסף', ואפילו, סתם להגיד אולי לא במקום, לפעמים הרכזים שלו באים איתי לעירייה, לסגנית ראש העיר או למישהו אחר, בשביל להוציא כסף מהעירייה, בגלל שהם מכירים את העירייה ועובדים איתם.
אני חושב ששני הדברים האלה, להביא יותר כסף עכשיו, לא רק בשנה הבאה. אולי בשנה הזאת זה מאוחר, אולי אפשר להביא עכשיו עוד שני מיליון שקלים, עוד חמישה מיליון שקלים, ולפי אותם תבחינים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתה יודע שהם צריכים לקצץ תקציב שלהם? על סדר היום עומד מיליארד, קיצוץ. זה מדיניות, זה לא קריטריונים. מדיניות.
אלי זרחין:
אז אולי הוועדה הזאת יכולה להגיד שהמדיניות היא לא נכונה, כמו שחברת הכנסת מרינה סולודקין, אמרה ' מה זה אין מספיק עולים?'. מחר יש לך ישיבה כאן בוועדה על נער יוצא אתיופיה, יליד הארץ, שנרצח ברחובות, ברחוב, כי אין לו מה לעשות אחרי צהריים, כי העיר לא עושה כלום לילדים עולים. כי אין לאן לצאת אחר הצהריים לא ביום שישי ולא בערב. לעולים אין לאן לצאת ברחובות. הם לא עולים, כי הם נולדו בארץ, אז מה, לא עובדים איתם? חלק מהם לא דוברי עברית בכלל.
שוב, יש הרבה ארגונים שעושים עבודה מאוד טובה. הערה קטנה, אנחנו יושבים עכשיו מול חלק מהארגונים בוועדת מגן שר הקליטה להתנדבות. אתה רואה אנשים ששוב, יש הרבה אנשים שבהתנדבות באים בכל יום, הרבה עולים ממדינות שונות והרבה עולים גם מרוסיה ומאתיופיה, שעובדים שם, וחשוב שהארגונים שלהם יקבלו איזה שהיא תמיכה, כחלק משותפות.
עכשיו אני לא יודע אם מר אריה קורת מסוגל להביא את המיליונים מהמשרד שלו. אם כן, אני מבקש, אריה, תביא מיליונים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הוא פחות מכולם אשם במצב.
אלי זרחין:
לא, אבל זה בגלל שאני חושב, כמו שכמו שחברת הכנסת סולודקין אמרה, אם הוא רוצה לעשות עבודה מקצועית.
אני סתם אגיד לך עוד נקודה קטנה. הצענו אתמול לאריה קורת לחשוב על שחלק מהנושאים להוציא מתמיכות. כי יכול להיות שהנושא הזה לא יהיה בתמיכות, אבל יהיה כפרויקט, אז אולי בהסכמים קואליציוניים, או משהו אחר, הרבה יותר קל---
סופה לנדבר:
לא, עכשיו לעשות הסכמים קואליציוניים? אם אני רוצה מספר חברים שמשלמים דמי חבר, זה אחד מקריטריונים. קריטריון שני, גם חשוב מאוד, שיש כאן, זה מספר עולים חדשים, וגם המטרות של ארגון. זה אחד מהקריטריונים. על זה צריכים להתבסס בזמן שמחלקים את הכסף.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חוץ מקריטריונים כאלה, יש קריטריונים שהסוכנות קובעת. הסוכנות גם קובעת קריטריונים כדי לשלם.
סופה לנדבר:
אצל הסוכנות יש ארגון גג וארגון אחד בכל רחוב. יש להם קריטריונים נוקשים מאוד, אבל אני מדברת עכשיו על ועדת תמיכות. הרי ארגון קטן, שאם הוא מפוזר, כל סניף יכול לפנות למשרד הקליטה. זה לא הגיוני. הרי נניח עמותה שיש לה 50 סניפים, אם כל סניף יפנה, אז זה גם רעיון. כל סניף, נעשה לו ועדת תמיכות של משרד הקליטה. משהו פה לא מסתדר לי, לא יכול להיות ש-60% של עמותות שקיבלו מוועדת תמיכות בכלל לא, לדעתי, לא קשורות לקליטת עלייה.
מרינה סולודקין:
אבל את מסכימה, חברת הכנסת סופה לנדבר, שקודם כל אנחנו צריכים להחזיר את כל המיליונים.
סופה לנדבר:
נכון, זה נושא שאנחנו נטפל בו.
אברהם שרנופולסקי:
אני מייצג פה כמה עמותות, רשת בתי טכנולוגיה, אגודה ישראלית למדענים עולים, איגוד המהנדסים, עמותת חזית הכבוד וגם שילוב.
יש מה להוסיף לדבריו של מר אלי זרחין, ולדעתנו השנה מ-80 עד 100 ארגונים מתנדבים, המתעסקים בעולים, לא קיבלו אפילו גרוש. בהשוואה עם עמותות שמופיעות פה ברשימה, העמותות האלה בתעודות רשם העמותות, כמטרה עיקרית מופיע 'עזרה לעולים' ויש לי ספק שרוב העמותות האלה, שבתעודות שלהן מופיע גם דבר כזה. בתי כנסת, ישיבות, וכל העמותות הדתיות, יש להן מטרות אחרות. לא מטרות שמיועדות לעזרה לעולים. זה דבר ראשון.
דבר שני, כבר מר אלי זרחין אמר, וגם אמרתי את זה אתמול בישיבה אצל מר אריה קורת, מערכת הנקודות היא לא נכונה ולא צודקת והבאתי כמה דוגמאות. למשל, איך אפשר להכין ולערוך סמינר עם סכום שלפי הנקודות האלה הוא פחות מאלף שקלים. 800 שקלים לסמינר. איך בכלל אפשר לעשות דברים כאלה? זה גם שייך לפעילויות שונות. זאת אומרת, מערכת הנקודות צריכה להתבטל ולהחליט על קריטריונים אחרים.
מרינה סולודקין:
הקריטריונים זה גם משרד הקליטה וגם משרד המשפטים. אתה יודע שלבטל אז צריכים לדבר עם אחרים, אם הם נותנים לבטל, בגלל שהכסף של המדינה, יש לו קריטריונים. או לשנות קריטריונים בצורה יותר מתאימה לפעילות של עמותות משרד הקליטה, אבל סתם להגיד לבטל זה בלתי אפשרי.
אברהם שרנופולסקי:
יש לקחת בחשבון שבמערכת הנקודות משתמשים אך ורק באגף לקליטה בקהילה. באגפים האחרים לא משתמשים במערכת הנקודות האלה. זה ההבדל בין האגף לקליטה בקהילה ואגפים אחרים.
דבר אחרון שהייתי רוצה להדגיש. כמובן שבלי שדולה, פה בכנסת, בלתי אפשרי להגדיל את התקציב של המשרד לקליטת עלייה בכלל, והתקציב של אגף קליטה בקהילה בפרט. זאת אומרת, אנחנו פונים אל חברי הכנסת ואל ועדת קליטת עלייה לעזור לכל הארגונים הציבוריים לקבל תמיכות ראויות. תודה.
אריה קורת:
בוקר טוב לכולם. אני מודה לכם על היוזמה לקיים את הדיון הזה כי אני רוצה, באמצעותכם, ללכת צעד אחד קדימה ואני אומר, זו שעת חשבון הנפש, גם של המשרד לקליטת עלייה, אבל גם של הארגונים ובייחוד ארגוני העולים. התקיים אתמול כבר דיון בהנהלת המשרד ויהיו דיונים נוספים שהמגמה שלהם היא קודם כל להגדיל משמעותית את תקציב התמיכות.
צדק היושב ראש, המבחנים חשובים, אבל קודם כל זה התקציב. כי על אותם תבחינים, לפני שלוש שנים כשחילקנו 8 מיליון שקלים, התקבל ולא היתה דרישה לשינוי התבחינים. שינוי התבחינים הוא הרבה יותר מורכב, אם כי אנחנו כן רוצים ללכת לניסיון לשנות את התבחינים כדי לחזק יותר את ארגוני העולים. אבל כפי שגם ציינה פה חברת הכנסת סולודקין, צריך אישור של משרד המשפטים. התהליך הוא תהליך יותר מורכב, אבל אנחנו מודעים לכך שחשוב לחזק שוב, באמצעות התבחינים, את נושא הסיוע לארגוני העולים.
אבל אני חוזר שוב, קודם כל וראשית כל זה הנושא התקציבי. ואני מסכים איתכם, גם אם אני פה בכובע של עובד משרד הקליטה, חצי מיליון שקלים לתחום הזה, זה סכום שלא נותן מענה ליעדים של המשרד שקובעים מפורשות שהסיוע לארגוני העולים הוא חשוב ביותר. ואת זה אני לוקח על עצמי וכמובן אני סומך ובוטח בכם שגם אתם תפעלו באפיקים שלכם, לשנות את מסגרת התקציב.
אבל אני פונה אליכם כעת גם לעשות חשבון נפש לגבי ארגוני העולים. כי יש בעיה, רבותיי. יש היום עשרות ארגוני עולים שלא לכולם יש הצדקה, לא כלכלית ולא חברתית ולא אזרחית. צריך היום ללכת על ההתמקצעות הארגונים. אני רואה במה הארגונים עוסקים. אני אומר, בגדול, חברת הכנסת סופה, אני לא מתכוון לארגון שלך, אבל עשרות ארגונים קטנים שכולם עוסקים באותם דברים. שוב מסיבות ושוב הרצאות ושוב סיורים, עם כל החשיבות של הנושאים האלה. חייבים ללכת ולהתמקצע בתחומים מוגדרים. יהיה לנו אז הרבה יותר קל לסייע לארגונים. גם מבחינה כלכלית, אנחנו הולכים היום לתקופה שכפי שגם ציינו כאן, לקיצוץ, ולקיצוץ נוסף. אני אומר אולי משהו שאסור לי להגיד אותו, אבל עמותה שחיה רק מכספי התמיכה של משרד הקליטה, אין לה זכות קיום. אין לה זכות קיום. זה אני אומר לכם. זאת אומרת, יכול להיות שאנחנו כמשרד אולי צריכים להוביל את זה, אבל יש לנו בעיה בלהוביל מהלך כזה, של יתר התמקצעות והתנהלות אחרת.
אני יכול לתת לכם דוגמאות, רבותיי, איך אנחנו כמשרד רצנו, רצנו אחרי עמותות שיגישו בזמן אמת את המסמכים שלהם ואת דוח רואה החשבון שלהם. ויש לנו פה, לקחתי 4 דוגמאות של עמותות, ארבעה חודשים רצנו אחריהם, עמותות גדולות, עמותות עולים; שכחתם טופס ועוד פעם טופס ועוד פעם טופס ועוד פעם טופס, והכול בהתכתבות והכול בשיחות טלפון והכול מתועד. אז אני אומר, השאלה היא, האם עמותות כאלה יש להן בכלל זכות קיום, כשהן לא מסוגלות להתנהל נכון, כי לא חלו שינויים בתבחינים, וכל עמותה יודעת בדיוק מה עליה להגיש ולא יכול להיות שאין לה מאזן ולא יכול להיות שאין לה תקציב ולא יכול להיות שאין לה הצעה תקציבית.
גם בתחומים עצמם. אני פעם צחקתי, ואתמול גם כן סיפרתי את הבדיחה הזאת, שזה כבר בדיחה שלי, שאני רוצה פעם לספור כמה סופגניות העולה אוכל בחנוכה. כי כולם מבקשים לחנוכה סופגניות. אבל יש גם דברים נוספים.
זו רק דוגמה. זה רק אילוסטרציה. זאת אומרת, צריך יותר להתמקד על נושאים מקצועיים, שהיום רק ארגון העולים יכול לתת.
ליה שמטוב:
אבל כשמגישים את הפרויקט למשרד הקליטה יש איזה שהם קריטריונים. לא יכול להיות שאתם מבקשים איזה שהוא פרויקט, לא יודעת מה, ובכסף הזה עושים מסיבות.
אריה קורת:
לא, אז יש את הנושא של אירועי חג. זה חשוב, שלא תבינו שזה לא חשוב. אבל יש תחומים כמו העצמת השפה. תראי כמה ארגונים פנו למשרד לקבל תמיכה בנושא העצמת השפה. מעטים, מעטים מאוד. בנושא של התנדבות. רבותיי, בנושא של התנדבות - 11 עמותות פנו לבקש סיוע בתחום ההתנדבות. רק 11, מתוך אותם מאות ארגוני עולים? נושא ההתנדבות היום זה אחד הנושאים החשובים ביותר. אני חושב שבארגוני העולים (אני, שוב, לא מתכוון לארגון שלך, אני מסתכל עלייך בטעות. אני לא צריך להסתכל עלייך), אין היום התנדבות מקרב העולים באמצעות הארגונים. אין. אני לא רואה התארגנות של הגמלאים העולים, לא של הנשים העולות. יש טענות על ויצ"ו, נעמ"ת. סליחה, למה עד היום לא קם אף ארגון עולים למען נשים?
סופה לנדבר:
אריה, אל תיתן לנו רעיונות, אנחנו עכשיו נברר איתך על ההחלטות האלה, גם לפי הנושאים.
מרינה סולודקין:
יש עמותה חדשה בראשון, אמהות חד הוריות, עם זוהר גורנשטיין בראש ויש תהליך. העמותות שהיו, מתו, ויש הקמת עמותות חדשות שעדיין לא פנו. בטח שאני אסביר שמקום הזה, לעולות חדשות חד הוריות זה לעמותה הזו, כרגע הם פונים לאוונגליסטים.
אריה קורת:
בסדר, אני אומר, ואני אומר את זה דווקא לשניכם, שאתם מובילים עמותות חשובות וגדולות. קחו את זה על עצמכם.
סופה לנדבר:
מר אריה קורת, אתה יודע, אתה יודע שאני ממש לא רוצה לכעוס ולא יהיה מגיע לך שאני אכעס. אני גם אסירת תודה לפעילות למען הלותרנים שמשרד הקליטה לקח חלק מכובד מאוד ועם קשיים רבים העברנו את האירוע, ואנחנו גם כתבנו את התודה.
אבל אני רוצה להגיד, תשמע, תסתכל, יכול להיות שאתם צריכים לקחת בחשבון שאנחנו חיים במדינה מאוד מאוד דינאמית. מה לעשות שכאשר אתם מוציאים את הקריטריונים, אתם לא לוקחים בחשבון שיש מלחמה באמצע ושאנחנו צריכים לקבל את הילדים והמבוגרים מהצפון, ושאנחנו צריכים לקלוט אותם, ושיש נפגעי טרור שאנחנו מטפלים בהם ויש כאלה שנפגעו במלחמה הקודמת ואנחנו היום צריכים לתת להם סיוע, ומה אפשר לעשות שאנשים מאוד עניים (ואני לא רוצה לרכז עכשיו את תשומת הלב לעמותה שאני מנהלת, זה עכשיו לא קשור לסיפור). אני אומרת שאנחנו חיים במדינה מאוד מאוד לא פשוטה ומה אפשר לעשות שלעתים קרובות, בקריטריונים של משרד הקליטה וגם בסוכנות ובקריטריונים של משרדים אחרים, אין סעיפים שאיתם צריכים לדפוק בדלת, להיכנס עם חבילה של מזון, לתת תלושים לאוכל. מה אפשר לעשות? אנשים חיים במדינת ישראל וגם עוזבים את מדינת ישראל ואנחנו, אלו שעוסקים בקליטת עלייה, יודעים כמה היתה ירידה ממדינת ישראל וזה כואב לנו. אז צריכים להיות גם קריטריונים גמישים, קריטריונים שמתאימים. אנחנו לא צריכים לספור את הנקודות, אנחנו צריכים לספור את הפעילות של העמותה.
אתה אומר 'מקצועיים' – אני חושבת שאתם מקצועיים אבל גם העמותות האלה הן סוּפר מקצועיות, בגלל שמי שלוקח את העולה החדש, ראשון, יד ביד, והולך איתו ואומר 'אני עברתי, אתה תעבור, למרות הקשיים, למרות שאתה תשלח את הילדים להיות חיילים ולתת הגנה למדינת ישראל'. אנחנו חיים במדינה, שאני נגד ביורוקרטיה, אני אומרת שהביורוקרטיה הזאת הורגת עמותות. תסתכל, גם בסוכנות היתה נטייה להקשות, להקשות על קריטריונים, לקצץ, לקצץ את התקציבים, ואחר כך הם החליטו שנשארו להם כל כך הרבה כספים שהם צריכים דחוף לחלק, והתחילו לחפש לאן לחלק ולא היה.
אבל גם כאן צריך להיות איזה שהוא שביל, איזה שהיא דרך משותפת. גם צריכים לחפש איפה הם הצליחו, איפה אתם הצלחתם, ואני בכלל מתנגדת שבתוך ועדת התמיכות של משרד הקליטה יהיו דברים שלא קשורים לקליטת עלייה. זה לא יכול להיות. זה לא יכול להימשך. אני מסכימה איתך, כסף אין, קריטריונים קשים, צריכים להיות מקצועיים. אני חושבת שהארגונים האלה מאוד מאוד מאוד מאוד מקצועיים, והם לוקחים את הנושאים, ומה אפשר לעשות עכשיו? ילדים יורדים לרחוב, אתה יודע, סמים והכול. כל שנה יש לנו בעיות חדשות שצריכים להילחם נגדן.
אריה קורת:
תראי, חברת הכנסת סופה, אנחנו לא מדברים על הפדרציה, ואולי זאת הזדמנות לבוא ולציין לשבח את הפעילות שלכם ואת ההתנהלות שלכם. אתם הראשונים ששולחים דוחות ביצוע, והמאזנים. ובאמת זאת הזדמנות להודות לכם על העבודה שלכם. אבל זה בדיוק המודל אליו אני שואף להגיע. ואני מוכן לתת לך דוגמאות. פשוט לא נוח לי, כי לא נמצאים פה הארגונים האלה. ארגונים שאני אומר שבתנאים הנוכחיים ובהתנהלות שלהם, אני לא בטוח, כי זה לא מענייני, אבל אני לא בטוח שיש להם זכות קיום. ובתקופה כזאת, צריך לרכז מאמצים.
לגבי הארגונים שהם לא ארגוני עולים. בקליטה יש שתי גישות. אחת, היא לתת לעולים לקלוט את עצמם. אבל יש גם את הגישה שאומרת שהציבור הוותיק צריך לסייע בקליטת העלייה. וכל אותם עשרות ארגונים, רבותיי, מייצגים את הציבור הוותיק של האזרחים, שכן רוצה לעסוק בקליטת עלייה. אני חושב שיש לנו עניין, וגם לכם, כן לעודד וכן לתמוך באותם עשרות ארגונים שהם לאו דווקא ארגוני עולים, אבל יש להם בהחלט את היכולת להיות הקשר והגשר בין החברה הישראלית לבין העולים. אני לא יכול היום לבוא לארגון כמו 'ידידים' או כמו 'ידיד' או כמו ויצ"ו, או אמונה בשעתו, שלצערי הם כבר לא פעילים כמו שפעם היו, אני לא יכול לבוא ולומר להם 'אין לכם זכות קיום, אין לכם מה לעושת בתחום קליטת העלייה'. להיפך.
ציינת פה ארגונים דתיים או אחרים, רבותיי, הארגונים האלה עוסקים בקליטת עלייה. הנושאים האלה נבחנים. את בעצמך יודעת איך לא פעם אנחנו מסוגלים להוציא את הנשמה, עד שאנחנו בודקים את דוחות הביצוע, ואכן מוכח לנו שדוחות הביצוע---
סופה לנדבר:
אתם מקצועיים.
אריה קורת:
יפה. אז תאמיני לי שכל שקל שיוצא, גם מארגונים שהם לא ארגוני עולים...
סופה לנדבר:
אבל, אריה---
אריה קורת:
אני אבל מסכים איתך ואנחנו רוצים ללכת בכיוון הזה שצריך כן לחזק יותר את ארגוני העולים, לתת להם ניקוד נוסף. חייבים לחזק אותם, כי ללא ספק שאין קליטה יותר טובה מאשר קליטה שצומחת מעצמה. אבל זה לא צריך להיות על חשבון ארגונים אחרים, שגם הם עוסקים בפעילות לא מתוך---
מרינה סולודקין:
אני אגיד לך. מה שחברת הכנסת סופה לנדבר, ואני תומכת בה, שאנחנו, כחברות כנסת שפעילות הרבה שנים בכנסת, שוויצ"ו, חב"ד ואחרים - לא מרגישים אותם בשטח. וכשאנחנו לא מרגישים אותם---
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש עליות אחרות לא רק מרוסיה. אני הייתי במודיעין עלית, שם אגודה עסוקה עם עלייה, אבל לא מרוסיה. היא עסוקה עם עלייה של דתיים כמו אגודה, וזה גם עלייה.
ליה שמטוב:
מה עושה ויצ"ו עם עולים חדשים?
מרינה סולודקין:
אולי הם מתעסקים, אבל יש מספרים. יש גלי עליות גדולות ואנחנו מרגישים שדווקא בגל העלייה הגדול, הארגונים האלה כמעט לא מתעסקים, ויש עליות קטנות שמעודדים, ואחריה אנחנו יודעים, יחד איתך, מר אריה קורת, שאחרי שלוש שנים, אלה שמעודדים חוזרים לצרפת.
אריה קורת:
כן, קודם כל, אני מציע לכם פעם לזמן את הארגונים האלה ושידווחו בפני הוועדה על פעילותם.
מרינה סולודקין:
זה רעיון טוב.
אריה קורת:
אני חושב שבהחלט גם חשוב.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הם מקבלים כסף ממשרד הקליטה, הם צריכים לדווח למשרד.
אריה קורת:
הם גם מקבלים כסף, אבל, רבותיי, קודם כל הם עושים. אני אומר---
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו, יש ארגונים שאנחנו אפילו לא יודעים, מה אנחנו יכולים ל---
אריה קורת:
אפשר לחשוב פעם על יום עיון לכל הארגונים, יחד איתכם ואז הם יציגו ואולי גם נקיים בכלל דיון משותף.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בסדר, זה יותר טוב.
מרינה סולודקין:
מה זה "ידיד" אנחנו יודעים. "ידיד" עובד יום ולילה עם הציבור שלנו.
אריה קורת:
אני לא רוצה עכשיו להיות זה שמייצג את "ידיד", כן?
ליה שמטוב:
אבל כשאתה אומר חב"ד.
אריה קורת:
בנצרת עלית, את רוצה להגיד לי שחב"ד בנצרת עלית לא עושים כלום?
ליה שמטוב:
אני אגיד לך. חב"ד בנצרת עלית לפני כמה שנים הם עבדו יפה מאוד ויש לי הערכה גדולה אליהם. היום יש כיתה שמלמדים עברית לעולים חדשים. המורה עובדת בהתנדבות, המשתתפים הם מגיעים, זה כבר לא זה, הכיתה לא קיימת, אבל הכול בהתנדבות, אז איך זה בהתנדבות?
אריה קורת:
עכשיו תראו, לגבי הרישום ותעודת של רשם העמותות. זאת אשליה. אני לא רוצה להשלות אתכם, כיום כל עמותה יכולה לגשת לרשם העמותות ולשנות את קהל היעד הטיפולי שלה. אז לכן זה לא המענה, כי זה נושא טכני, ביורוקרטי, שהיום כל עמותה תוכל לבוא ולעשות שינוי בתעודה, אם תרצה. המטרות הן גמישות וניתנות לשינוי.
לסיום אני אומר, המשרד, כמשרד, היום רוצה לבחון מחדש, מתוך מגמה לבוא לקראת ארגוני העולים, הן באפיק התקציבי והן באפיק של התבחינים, שייתן ביטוי חזק יותר לפעילותם של ארגוני העולים. יחד עם זה, אני קורא לארגוני העולים לעשות חשיבה נוספת לגבי ההתנהלות של כל הארגונים.
אלי זרחין:
שתי דברים קצרים. קודם כל אני רוצה להזכיר, מפני שחשוב להזכיר לחברת הכנסת סופה לנדבר, שאריה קורת פתח בפנינו ערוצים שלא שמענו עליהם לפני. רוב הכסף שאנחנו מקבלים היום ממשרד הקליטה זה לא תמיכות בכלל, הם ועדת הרכישות, הם עיזבונות, הם ערוצים אחרים שאריה כאילו---
סופה לנדבר:
מה זה ועדת רכישות?
אלי זרחין:
ועדת רכישות, כשאנחנו מציעים פרויקט בנושאים שהם לא בתמיכות, ויש ועדת רכישות.
אריה קורת:
לא, יש את האפיק הזה שאנחנו כבר התחלנו בו והתנסינו בו לגבי העמותה, בתנאי שהוא לא מופיע בתבחינים. הנושאים שנמצאים בתבחינים של הסיוע לתמיכות, לא ניתן בגינם לרכוש שירותים, אבל אם יש פרויקט שהוא לא מופיע, בהחלט יכולים באמצעות, אפיק של 50-50, זאת אומרת של Matching 50% של הארגון, ו-Matching של המשרד, יכולים לבחון את האפשרות ואנחנו עשינו איזה שהוא פיילוט עם האגודה ובהחלט זה ניתן.
אלי זרחין:
כן. הדבר השני: אני לא מבין, אדוני היושב ראש, למה כל הזמן כשאנחנו מדברים על תמיכות, תמיד יושב פה מר אריה קורת. למה כשאני עובד בבתי הספר, אני לא יכול, אפילו, פורמלית, לבקש תמיכה ממשרד החינוך. למה אם מהנדסים עובדים בשטח, הם אפילו לא יכולים לבקש תמיכה ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
דנה גורדון:
אתה אומר שניסית ולא הצלחת?
אלי זרחין:
כן. אני אגיד לך מה הסביר לנו משרד החינוך. הם אמרו לנו שהיה הסכם שעשו לפני אין ספור שנים שארגוני העולים, אסור להם לפנות בנושא קליטה לשום משרד, חוץ ממשרד הקליטה. הם אמרו שעבר אפילו כל המשרדים העבירו כסף למשרד הקליטה לתמיכות האלה. היום, הם לא מעבירים להם כסף, אז אין כסף, ואני מלמד בבית ספר, למה משרד החינוך לא יכול להשקיע בזה כסף? הם אומרים, משרד הקליטה. למה הכול משרד הקליטה? למה משרדים אחרים לא אמורים לטפל בקליטת עלייה? אתמול אישרנו עמותה של תרבות. למה מר אריה קורת צריך לממן אופרה? עם כל הכבוד, תודה רבה, אבל למה משרד התרבות לא מוכן להשקיע שקל בזה?
היו"ר מיכאל נודלמן:
בעניין הזה אתה צודק, אבל אני חושב שעושים את זה כדי שלא יהיה כפל תמיכות. שאתה פונה למשרד החינוך ואתה פונה למשרד הקליטה, שם ושם, אתה יכול לקבל.
אלי זרחין:
להם יש יותר כסף, אדוני. אני יכול לפנות למשרד הקליטה בנושא שהוא של קליטה ובפרויקט אחר, שהוא חינוך, אני רוצה לפנות למשרד החינוך.
דנה גורדון:
סליחה שאני קוטעת, תחום החינוך שאתה רוצה בו עזרה, זה עזרה לתלמידים עולים. השאלה היא אם לתלמידים עולים לא נותן לך משרד הקליטה.
אלי זרחין:
כן, אבל התמיכות שלהם הם 5 מיליארד שקלים. מיליארד, לא מיליון.
אריה קורת:
עד לפני כמה שנים היינו מקבלים ממשרד החינוך תקציב מיוחד לחזק את העולים בחינוך בלתי פורמלי. זה כבר שלוש שנים שהפסקנו לקבל את ההקצבה הזו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
רק משרד החינוך?
אריה קורת:
רק משרד החינוך היה מעביר.
אלי זרחין:
לא, וכל המשרדים האחרים גם. הכנה לצבא הגנה לישראל, למה הוא משלם על הכנה לצה"ל, למה משרד הביטחון לא מוכן להיות שותף לזה?
דנה גורדון:
פעם בעבר הוא היה שותף?
אלי זרחין:
כן.
סופה לנדבר:
או לבטל את הסעיף שאפשר לפנות רק למשרד אחד.
אלי זרחין:
לפרויקטים שונים, זה לא פרויקטים של תמיכות. פרויקט הכנה לצבא, שאנחנו הולכים למשרד הביטחון. לפרויקט אחר, נפנה לכאן.
דנה גורדון:
ויצאה פנייה כזאת למשרדים אחרים?
אריה קורת:
למשרד החינוך בשעתו, לפי מה שראיתי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני לא רוצה שאתם תיכנסו יותר עמוק בקריטריונים. אנחנו ועדת קליטה, עלייה. אני רואה את הבעיה הכי גדולה שמ-16 מיליון ירדו ל-2 מיליון. זו הבעיה הכי גדולה שלנו. קריטריונים גם, אבל קריטריונים זה לא שייך אלינו, זה משרד הקליטה ומשרד המשפטים. אנחנו יכולים רק להמליץ לשנות, אבל הבעיה הכי גדולה שאין מדיניות לגבי ארגונים וולונטריים. אני בטוח, אני קראתי את זה, אני למדתי את זה שבכל מדינה דמוקרטית צריכים להיות ארגונים וולונטריים, כי המשרדים לא יכולים לעשות את כל העבודה ובגלל זה, מר אלי זרחין, נכנסים לפינות שאין שם אף אחד ושפה, אותה שפה, ושירותים, שהמשרד לא יכול להגיע לשירותים כאלה, אין לו כוח. בגלל זה יש חשיבות לארגונים וולונטריים.
וגם יש דבר הפוך – בן אדם שמתנדב, הוא גם עולה חדש, הוא עובד, הוא מרגיש יותר טוב שהוא עוזר לאחרים, זאת אומרת שהוא אזרח אמיתי, אזרח 100% והוא, כמו שחברת הכנסת סופה אמרה, אומר לאחרים 'אני הגעתי להישגים גדולים, אתם גם יכולים'. בלי זה אי אפשר לבנות חברה מעולים במדינה כמו שלנו.
אבל מה אנחנו רואים? רואים כל שנה שיש קיצוצים, קיצוצים. היו שנים שעשינו הפגנות וקיבלנו כסף. לא כמו קודם, אבל אני זוכר שהיו 6 מיליון, אנחנו עשינו הפגנות והגענו ל-12 מיליון. 12 מיליון, אתם רוצים להשוות ל-2 מיליון? אתם פה יכולים לדבר 100 שנים על קריטריונים, על כל הדברים, זה לא זז. יקבלו כמה ארגונים גרושים.
בגלל זה אני חושב שהמסקנות צריכות להיות שוועדת הקליטה רואה במדיניות לגבי ארגונים וולונטריים ואנחנו חושבים שמשרד הקליטה צריך היה להילחם יותר על דברים כאלה. אפילו לא פניתם לוועדה הזו כדי שאנחנו נעשה איזה ישיבה לקראת ההצבעות על תקציב. טוב ש-2 מיליון קיבלו בהסכמים קואליציוניים, אבל זה למדע, חברים. לקבל כסף בהסכמים קואליציוניים, אנחנו יודעים שאחר כך לא מקבלים את הכסף הזה. זה צריך להיות במדיניות של ממשלה, במדיניות של משרד הקליטה והכסף הזה צריך להיות בתקציב. יש תקציב תמיכות, שם צריך להיות 12 מיליון. בלי אם איזה מפלגה יכולה לקבל 2 מיליון, אני חושב שזה בזבוז כסף. יותר טוב שהיה כתוב 14 מיליון שם. זו מסקנה ראשונה.
מסקנה שנייה, אני חושב ופה דיברו על זה שהקריטריונים... אני הייתי גם יושב ראש ארגון גדול, 'פורום ציוני'. קשה לי להגיד, זה קריטריונים מאוד פורמליים, לא גמישים. אתה צריך לכתוב תוכנית שבמציאות אתה לא עושה, כדי לקבל כסף, כדי לעשות עבודה. אתה משקר את עצמך, אתה משקר גם לארגון. הכספים האלה לא הולכים לאיזה מקום, הם הולכים לדבר טוב, אבל בגלל שזה כל כך פורמלי, אתה לא יכול לכתוב מה באמת אתה רוצה לעשות ואיפה הארגון חושב.
סופה לנדבר:
יש משרדים, צריכים להדליק אור, צריכים טלוויזיה וריהוט---
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני זוכר כמה פעמים משכורת לא קיבלו, וכל מיני דברים.
מרינה סולודקין:
תראה, אני אגיד לך---
היו"ר מיכאל נודלמן:
לא, חברת הכנסת מרינה סולודקין, אני לא רוצה לדבר על זה, אני רוצה שהמסקנה שלנו שהוועדה מבקשת שינוי בקריטריונים לפיהם מקבלים תמיכות, ושיהיו קריטריונים כאלה שגם ארגונים קטנים, לא גדולים, יוכלו לקבל כסף.
אני יודע ארגון של יוצאי אוקראינה, יוצאי ביילורוסיה. אלה ארגונים גדולים. 40,000 נציגים יש בארגון יוצאי אוקראינה. הם מבקשים 20, 30 אלף שקלים בשנה, כדי לממן מזכירה אצלם. הם באמת עובדים כמו וולונטריים, כמו שצריכים לעבוד בארגון וולונטרי, ולפי הקריטריונים אתם לא יכולים לתת אפילו 30 אלף שקלים כדי שתהיה מזכירה, כדי שיהיה בן אדם שכל הזמן הוא צריך לשלוח לכם דיווחים בעברית. מה לעשות? יש יושבי ראש שלא יכולים לקרוא ולכתוב בעברית, הם צריכים אנשים שיעזרו טכנית. אני לא חושב ש-20 אלף, 30 אלף שקלים זה כסף כל כך גדול כדי לפזר ארגון שיש לו 40,000 נציגים.
אותו דבר ארגון יוצאי ביילורוסיה. אני יודע שזה ארגון גדול והוותק שלו הוא כמה שנים והם עכשיו לקראת פיזור.
סופה לנדבר:
התחלפו מנהלים של התאחדות יוצאי מדינות חבר העמים. היושב ראש הפך להיות מבוגר, נבחר ישוב ראש אחר, ולהיכנס לארגון שהוא כאילו נכנס למסלול תמיכות של משרד הקליטה או הסוכנות, זה מאוד מאוד קשה, בגלל שהיושב ראש אומר 'נכון, צריכים למלא טפסים, צריכים רואה חשבון, צריכים עורך דין', צריכים מיליון דברים שהם כסף, כסף. בלי כסף אי אפשר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
ועדת העלייה תפנה לשר האוצר, עם בקשה להגדיל תקציב תמיכות. אבל אתם גם צריכים להילחם. אנחנו צריכים לעשות את העבודה הזו במשותף. אתה זוכר איך נלחמנו על הכסף של לותרנים? והצלחנו, כי זה היה תהליך משותף. גם פה, אם אנחנו נהיה יחד, אנחנו ואתם נילחם באותו מסלול, אני בטוח, למרות שצריך להיות קיצוץ גדול.
אני רציתי להגיד שהמדיניות של המדינה לא קובעת מדיניות נכונה, כי אנחנו יודעים שהיתה צמיחה כלכלית, 5%, אנחנו יודעים שיש 5 מיליארד יתרה בתקציב, משום שקיבלו יותר יותר כסף ממיסים, אני מבין שצריכים לשלם חובות בחוץ לארץ וכולי וכולי, אבל פה הכסף לא כל כך גדול. אפשר 10 מיליון מהכסף הזה לתת לתמיכות.
נקודה ראשונה זה שהמדינה לא קובעת מדיניות נכונה לגבי העלייה והקליטה.
דנה גורדון:
היה עוד דבר אחד. אולי לפנות למשרדי החינוך, המדע ורווחה, וביטחון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כן, ועדת עלייה וקליטה תפנה למשרדי החינוך ומשרדים אחרים, כדי לחדש את התמיכות.
דנה גורדון:
צריך להגיד איזה: חינוך, מדע, ביטחון, רווחה, תעשייה מסחר ותעסוקה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כדי לחדש את התמיכות בנושאים שקשורים לקליטת עלייה---
אריה קורת:
לסדר הטוב, רק ממשרד החינוך קיבלנו בעבר.
דנה גורדון:
אז לחינוך לחדש, ולאחרים להעביר את התמיכות.
סופה לנדבר:
אני מציעה לדון בזה בוועדת שרים לענייני הקליטה בראשות ראש הממשלה, בגלל שזה נושא חדש ורק שם אפשר להחליט שכל המשרדים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בגלל זה אני מציע להשאיר רק משרד חינוך, כי משרד החינוך העביר כסף כבר.
מרינה סולודקין:
אנחנו יכולים לתכנן בצורה יותר גדולה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני לא חושב שיש טעם וזמן לעשות עכשיו עם ועדות כאלה, בגלל זה, אנחנו צריכים להיות---
דנה גורדון:
חבל לוותר על פנייה למשרדים. מה איכפת לך? זה הזמנות שמניחים על השולחן, חבל לא לפנות למשרדים ולנסות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בסדר, זה לא כל כך קל, כי כל משרד רוצה לקבל ממשרד הקליטה כסף, או ממשרדים אחרים. עם חינוך אפשר לדבר, כי כל פעם יש בתת ועדת חינוך, הם העבירו כסף למשרד הקליטה.
אנחנו מדברים על עקרונות.
עכשיו אולי יש למישהו מה לומר בנושא של מה הוועדה צריכה, איזה מסקנה צריכה להיות לגבי הדיון המהיר. על קריטריונים דיברנו, על התקציב דיברנו, על המדיניות דיברנו.
מרינה סולודקין:
אתם כתבתם את כל מה שאנחנו אמרנו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בסדר. פה יש פרוטוקול, אם יהיה משהו לא כל כך---
מרינה סולודקין:
יש מסקנות שאי אפשר להגיד.
סופה לנדבר:
אני חושבת שצריכים להמליץ, מה שבעצם מר אריה קורת הסכים, לשנות את הקריטריונים, לקחת בחשבון את המסמך שנמצא על השולחן של גב' שלומית כנען, ואני חושבת שבקריטריונים צריכים לתת דגש על העמותות שעוסקות בקליטת עלייה נטו, זה דבר אחד.
ודבר שני, לקחת בחשבון את מספר החברים שמשלמים דמי חבר בכל עמותה ועמותה, בגלל שזה אחד מהקריטריונים המאוד מאוד חשובים לפעילות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רציתי שיהיה שמה שצריכים לעשות שינוי בקריטריונים, פחות פורמליזם, יותר מה שקרוב למציאות. אני לא יכול עכשיו להגיד 'זה טוב' או 'לא טוב'. תהיה ועדה, הם צריכים להזמין נציגה ומנהלת של ארגון הכי גדול, ושם אפשר לדבר. פה קשה לדבר בפרטים. אנחנו צריכים לעסוק רק במדיניות ועל המדיניות כתבנו ואנחנו תומכים במה שאת אומרת, אבל זה לא התפקיד שלנו.
אלי זרחין:
אולי הוועדה הנכבדה יכולה פשוט לתת הארכה לשיתוף פעולה בין הדת והקהילה בחבר בני עולים ולעודד את זה---
היו"ר מיכאל נודלמן:
את זה אתה יכול בישיבת עמותה לשאול את זה. אני לא יכול, זה תפקיד שלו לעשות עבודה.
אלי זרחין:
כן, אבל יש גופים אחרים שהם לא עושים את זה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בסדר, בסדר, הוא יודע איזה יחס שלי אליו, אבל לפרוטוקול אם נכתוב דברים כאלה, זה לא מקובל. הוא לא צריך את זה ואנחנו לא צריכים את זה.
אני אומר שסיימנו את הוועדה.
אריה קורת:
הנושא של ההתנהלות של העמותות עצמן שצריך לעשות חשיבה איך אפשר לטפל בנקודה הזו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עמותות שלא עסוקות עם---
אריה קורת:
עמותות שההתנהלות שלהן היא בעייתית מבחינתן.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מבין על מה אתה מדבר. אני יודע שיש עמותות כאלה שרוצות רק לקחת כסף ואחר כך אי אפשר לקבל דוח, אבל איך אני יכול לכתוב את זה?
דנה גורדון:
איך הוועדה יכולה לפנות לעמותות?
היו"ר מיכאל נודלמן:
איך אני יכול לפנות לעמותות כאלה. אתם צריכים לעשות אתה יודע מה, על העמותות האלה והכול, ולשאול אותן. אם אתה רואה שהעמותות לא עובדות, לא נותנות חודש דוח, בשנה הבאה, בחמש שנים, אין תמיכות יותר. כל אחד צריך להיות אחראי, יגיע לפה, יגיע לשם, ברחוב, הוא יגיד שאתם לא צודקים, אתם לא טובים. אתם צריכים להיות קצת יותר חזקים, כי בגלל עמותות כאלה אחרים לא מקבלים.
אריה קורת:
ולחשוב על הכנס המשותף.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40