פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 222
מישיבת וועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ב' בתמוז התשס"ז (18 ביוני 2007), שעה 10:30
ס ד ר ה י ו ם:
סגירת רשת מורשת של קול ישראל.
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
זבולון אורלב
שמואל הלפרט
יואל חסון
אורית נוקד
רונית תירוש
מוזמנים:
חה"כ יעקב כהן
חה"כ אליהו גבאי
חה"כ דוד אזולאי
חה"כ ניסן סלומיאנסקי
חה"כ אברהם רביץ
חה"כ יולי אדלשטיין
מוטי שקלאר - מנכ"ל רשות השידור
צבי צימרמן - סמנכ"ל מינהל וכ"א, רשות השידור
הרב אברהם סמדג'ה - רשת מורשת
משה זמיר - רשת מורשה
ידידיה תנעמי - רשת מורשת
שמואל שנהב - רשת מורשת
דבורה קיציס - רשת מורשת
ישראל גולומב - רשת מורשת
מנדי ג'רופי - רשת מורשת
אלי זרחין - אגודה ישראלית למען ילדים עולים
מנהלת הוועדה:
יהודית גירלי
רשמה וערכה:
אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ
סגירת רשת מורשת של קול ישראל
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מתכבד לפתוח את הישיבה השנייה היום.
אני מברך את כל האורחים החשובים, אמנם פחות חברי כנסת הגיעו ממה שהגיעו בישיבה הבוקר אבל זה בגלל שכל חברי הכנסת מצפים תמיד ביום שני בבוקר לשמוע דברי תורה, כי כך אנחנו תמיד פותחים את השבוע אבל היה הסכם מיוחד עם חברת הכנסת אורית נוקד שהיא אומרת את דבריה לפרשת חוקת רק בישיבה הנוכחית ולכן עכשיו אנחנו נשמח מאוד לשמוע אותה. בבקשה.
אורית נוקד:
בפרשה זו מעורבים ענייני חוק באיתורי סיפור וחשוב לציין, במיוחד בימים האלו, שנושא חוקה עולה לדיון למרות השם של הפרשה הזו, פרשת חוקת אין הכוונה להעביר חוקה לעם. חלקה הראשון של הפרשה עוסק בדיני טוהרה כולל הטיהור בעזרת עפרה של פרה אדומה. בהמשך מסופר על תלונת העם אודות המחסור במים, נס הוצאת המים מן הסלע, חטאם ועונשם של משה ואהרון, המסע מקדש ברנע למואב וסירוב מלך אדום לתת להם זכות מעבר בארצו. לאחר מות אהרון בהר נלחם העם והביס את הכנענים בערד. בסיומה של הפרשה הציל משה את העם מזעמו של אלוהים על ידי נחש הנחושת הלא הוא הסמל של חיל הרפואה שלנו.
הייתי רוצה להסב את תשומת ליבנו לסיפור אותו אנו נוהגים להזכיר מידי שנה בקריאת הגדת פסח ובשירה המלווה אותה ומשה היכה בסלע ויצאו ממנו מים. בני ישראל, כמו תמיד, באים בתלונות אל משה ואהרון, הם המנהיגים. זה בפסוק ד' פרק כ' ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם, אנחנו ועירינו ולמה העליתנו למצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות. ויבוא משה ואהרון מפני ההל אל פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם.
אלוהים נותן פתרון בידי משה ואהרון ומצווה עליהם לדבר אל הסלע למען יראו את כוחו של אלוהים ויצאו המים. משה, בניגוד למצוות האל, מכה בסלע ולא מדבר אל הסלע. מדבר ה' אל משה לאמר: קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרון אחיך ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר ציוהו. ויקהילו משה ואהרון את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים, המן הסלע הזה נוציא לכם מים? וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם.
על מעשהו זה של משה ואהרון הם נענשים. ויאמר ה' אל משה ואל אהרון יען לא האמנתם לי כי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל זה אל הארץ אשר נתתי להם. המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם.
כמה שאלות מעניינות עולות מפרשה זו ואני בטוחה שלכם תהיינה שאלות נוספות. אחת, מדוע נופל אבל כבד על העם בעקבות מותו של אהרון ואילו על מותה של מרים אין מתאבלים כלל? האם העונש אשר קיבל משה בעקבות פרשת הסלע והמים אינו כבד מידי בהתחשב במסע הייסורים אשר עבר והדרך הארוכה אותה הוביל את בני ישראל? השאלה האחרונה ואולי אנחנו כנציגי העם ומנהיגי העם מרגישים יותר מכל, עם ישראל לא מפסיק להתלונן על התנאים ואינו זוכר את עברו, את העבדות אשר היה שרוי בה ובכל זאת כל פעם מחדש מציב את מנהיגיו בפני אין ספור תלונות. האם במשחק התפקידים הזה שבין מנהיג לעם לעד יעמוד חוסר שביעות הרצון, הזיכרון הקצר והרצון לסיפוק צרכים מידי כרועץ על מול המנהיג?
הייתי רוצה להוסיף נימה אישית. לפני שבוע בחרנו נשיא חדש למדינת ישראל, שמעון פרס, למעלה מ- 48 שנים בשירות הפוליטיקה, המדינה ועם ישראל. אני מאמינה צפויים ממנו בתקופה הזו למלא את התפקיד הנבחר. אני מאמינה שניסיונו ותמיכתנו יוכיחו, אולי בניגוד לפרשה, כי מנהיג שהוביל את עמו שנים על גבי שנים במדבר יוכל להוביל את עמו גם בארצו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
קודם כל ישר כוחך, דברים חשובים נתת. הדבר היחידי, אבל בטח זה בגלל שאני לא זוכר, זה לגבי איפה מופיע הסיפור הזה בהגדה של פסח אבל אני מניח שאתם מספרים את ההגדה אתם מרחיבים. זה ודאי קשור לסיפור של הגדה.
אני חושב שאולי חלק מהבעיה של משה היה שהוא המשיך להשתמש במטה שלו בשביל להכות, שאולי הוא היה צריך ללמוד מהפרשה שלמדנו עכשיו, פרשת קורח ששם המטה של אהרון במקום להכות עם המטה הוא המטה הזה פרח והיו צציץ ויצאו שקדים ולכן זה לדעתי מה שצריכים לעשות עם המטות שרוצים להוביל את העם. ולכן הוא המשיך להכות, אבל יש על זה כמובן הרבה מאוד פרשנות ואני מאוד מאוד מעריך את הדברים שלך.
זה יכול להוביל אותנו בצורה יפה לתוך הנושא שעליו אנחנו עוסקים הבוקר וזו שמועה, שאני מקווה שהיא רק בגדר שמועה, שרוצים ברשות השידור בקול ישראל שלנו לקצץ עד כדי קיצוץ לגמרי, עד כדי הוצאה של הרשת של מורשת שהיא הרשת שבשביל חלק גדול מהאוכלוסייה במדינת ישראל, קשה להגדיר בדיוק מה הגודל של האוכלוסייה הזאת כי זה בעצם מדבר לכל האוכלוסייה אבל ודאי של כל יהודי שמרגיש קרוב למורשת ועל תקרא מורשה אלא מאורסה כדי שהחיבור יהיה ממש חזק, לא רק של דבר שאנחנו מקבלים כמורשת אלא דבר שכל אחד יכול להרגיש את עצמו קרוב לזה וכפי שאתה שומע, מוטי, פה חברי כנסת מכל גווני הפוליטיקה ומכל גווני הקשר מחוברים לתורת ישראל וכל אחד עם הפרשנות וההרחבה.
ולכן אנחנו נבהלנו, אני מוכרח להגיד אני רק שמעתי על זה לפני כעשרה ימים על הדבר הזה ואני נבהלתי לשמוע שיש רצון כזה. אני רוצה גם, אני כמובן ישמע את כולם, אני מקווה מאוד שזה הדברים יתבררו כלא נכונים וכל הישיבה הזו הייתה מיותרת. אבל אם זה לא כך, אני רוצה להגיד אבל גם בתקופה שאנחנו שומעים שחייבים לזכור את שדה התעופה עם כל ההשלכות הכלכליות וזה בגלל שיש מוכרחים ללכת למחתרת בשביל לשדר שידורים לא חוקיים במדינת ישראל אז הייתי מצפה שקול ישראל ירים את הכפפה, ואני יודע שיש בעיות תקציב וכולי אבל בכל זאת מדובר פה על אוכלוסייה מאוד גדולה ועל תקציבים יחסית זעומים.
במקום לסגור, הייתה מרחיבה ונותנת פה הצעה מלאה לחלק גדול מהציבור בישראל. כך הייתי מצפה בתקופה הזו ולא להכניס את האנשים שכמעט אין להם ברירה, הם רוצים לשמוע דברים שמחוברים למורשת אז צריך ללכת לדברים כמעט אין ברירה ואופציה אחרת ודברים בלתי חוקיים שגם מסכנים את כולנו, ודאי דבר לא רצוי.
את זה אני אומר רק כפתיחה, אני כמובן אשמח מאוד לשמוע שאלו שהביאו את השמועה לאוזניי טעו. אנחנו כמובן נשמע את הנציגים השונים. קודם כל את מנכ"ל רשות השידור אבל לפני זה אני הבטחתי לחבר הכנסת זבולון אורלב שעל אף תפקידיו כיושב ראש של כמה וכמה ועדות בכנסת, אבל אני מוכרח להגיד שמעבר לקדם בתפקיד שלו הוא מקפיד למלא את תפקידו כחבר ועדת החינוך ולכן כמובן אנחנו נכבד את זה שהוא צריך לנהל את ועדת הביקורת.
זבולון אורלב:
אני מודה לך שאתה מתחשב בי. רשת מורשת הוקמה אחרי מאמצים, רשת מורשת נולדה בחבלי לידה מאוד קשים. היו על זה הרבה מאוד מאבקים. ועדת החינוך והתרבות בראשותי עסקה בכך הרבה מאוד וסוף סוף היא נולדה. זו לא פעם ראשונה, שעומד על סדר היום פגיעה ברשת מורשת. ואני גם כמוך מקווה, מה שקראתי בתקשורת, שהוועד המנהל לא אישר את תוכנית ההנהלה לסגור את רשת א' על מנת לא לסגור גם את רשת מורשת. אני מקווה שזאת הודעה.
העניין הזה שכל פעם שיש איזו שהיא בעיה ברשות השידור, עומד על סדר היום סגירת רשת מורשת היא ממש מקוממת אותי וסליחה על ההשוואה של הסיפור הידוע שהספינה שעומדת לטבוע וצריך להוריד משקל אז קודם כל זורקים את הטלית והתפילין. זה ממש ככה זה נראה. לא עוסקים, לא יגידו, אני לא רוצה להזכיר תוכניות אחרות רשתות אחרות. יגידו שמע, יש מחסור תקציבי אז בוא נסגור את זה. לא. הדבר הראשון רשת מורשת. למה? תשאל את הציבור הדתי. הציבור הדתי בישראל, החרדי והדתי שהוא קהל המאזינים של רשת מורשת הוא סדר גודל של 30% מהאוכלוסייה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פחות או יותר.
30% מהאוכלוסייה יש לה רשת ברשת א' לא ברשת ב', לא 24 שעות ביממה, גם זה מוגבל וכדומה ולכן הדבר הזה מאוד מקומם. אני מודה לך אדוני היושב ראש שייחדת לזה ישיבה. אני מאוד מכבד את זה שהגיע גם מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר שאני לא, אין לנו שום חשש שהוא לא מבין את העניין הזה. הוא חי בתוך עמו ובתוך קהילתו ומבין היטב את הצרכים של הציבור הדתי, שיש לו צרכים תרבותיים משלו והוא מאזין לרשת מורשת. אז עכשיו יגידו לי אני כבר מכיר את הסיפור עם אחוזי ההאזנה וכולי.
הדבר הזה ממש מקומם, אני חושב שוועדת החינוך ותרבות צריכה לומר בצורה הברורה ביותר, הנחרצת ביותר. הסימן שאלה על הרשת משליך על העובדים. אם אדוני היושב ראש יבדוק מה הסטטוס של העובדים ברשת מורשת הוא יראה שיש ביניהם כאלה שעובדים שנים רבות בחוזים, לא נכנסים לקביעות, כל פעם מחזיקים אותם קצר. למה? כי אתם ברשת מורשת, רשת מורשת היא תמיד מרחפת אי שם באוויר.
חבר'ה בואו נעשה לדבר הזה סוף. נסדר את רשת מורשת. זה גם יחסוך, כאגף, כל שעות שידור נוסף של רשת מורשת אני חושב שגם תבטל את הצורך בערוצים פירטים חרדים. זה לא סוד. אמרת דבר נכון, צריך לחדד אותם, שעניין תופעת הערוצים הפירטים החרדים היא גם בגלל שרשת מורשת איננה משדרת 24 שעות ביממה. אז היא הייתה יכולה לשדר יותר שיעורים, יותר דברי קודש, היא הייתה מענה לציבור שרוצה את זה.
הערוצים הפירטים הרי הם נולדו כי יש צורך בהם אחרת לא היו מאזינים להם. אם מאזינים להם אז פותחים רשתות פירטיות. אשר על כן אדוני אני מבקש מאוד החלטה מאוד ברורה של קביעות ולהוריד פעם אחת ולתמיד את סימני השאלה מעל רשת מורשת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה על הדברים. אנחנו נשמע את הגורמים, אני מציע רק ברשותך חבר הכנסת אזולאי כי ביקשת זכות דיבור שנשמע קודם מה המצב ואחר כך את האורחים וחברי הכנסת.
מוטי שקלאר:
אני לא רוצה לקלקל את החגיגה. אני יכול להגיד רק לעת עתה כרגע הוועד המנהל החליט לא לסגור את הרשת. וכבר אתם פה... לא בהצעה של ההנהלה שאני הייתי אחראי עליה. אני לא מסתתר מאחורי שום גורם, נסגור רשתות ונסגור טלוויזיה וזה לא רק מורשת. ההצעה שלנו בהנהלה הייתה לסגור בעצם גם את ערוץ 1, למעט חדשות. כל התוכניות היו אמורות להיות בשידורים חוזרים בלבד וזה אומר שמאות עובדים היו יושבים בבית ומקבלים רק שכר יסוד.
כפי שידוע לכם ברשות השידור 70% מהשכר זה שעות נוספות. 3,000 4,000 שקל זה מה שהם היו אמורים להרוויח בהצעה שלי והסגירה הייתה סגירת רקע, סגירת רדיו בערבית ובאנגלית ורשת ה' בשפות זרות לחו"ל, אז זה לא רק מורשת. ההחלטה התקבלה לא לעשות את הצעדים האלה. התקבלה חלופה אחרת שהחלופה האחרת משמעותה שהחל מחודש יולי אוגוסט לא יהיו משכורות ברשות השידור.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זאת החלטה או זו התוצאה של ההחלטה?
מוטי שקלאר:
אנחנו מיולי נכנסים לגירעון תזרימים של 20, 30 מיליון שקל. כפי שידוע לכם אנחנו לא גוף מסחרי זה אומר שאין לנו אפשרות לקבל אשראי, אין לנו אפשרות לקחת הלוואות וכולי וכולי. התוצאה, כתוצאה מדבר שאני מתריע, מידי ישיבה שאני מוזמן לפה, מידי דיון כזה ואחר כי השידור הציבורי כפי שידוע לכם נוגע להרבה מאוד ועדות הקיימות בכנסת ועדת כספים שבאה ברקע וכיוצא בזה. ואני אומר את זה מידי ישיבה, מאז שאני נמצא בתפקיד עוד מעט שנה.
החלטת הממשלה התקבלה לפני איקס שנים, שבו מידי שנה מצמצמים את האגרה עד השנה ב- 12% ומידי שנה עד בוא המשיח ב- 5%, תבינו את ההיגיון, מידי שנה מצמצמים את האגרה ב- 5% שאין לי אפשרות לייצר הכנסות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כדי לזרז את בואו של המשיח.
מוטי שקלאר:
כן. אבל אם המשיח שלנו זה העולם הקפיטליסטי ובעלי ההון אז בהחלט לזרז את בעלי ההון להקים עוד ועוד ערוצים ולשלוט בשדה התקשורת. אין לנו אפשרות להביא הכנסות ממקורות נוספים. מידי שנה מורידים 5% מהאגרה. משמעות הדבר שהמדינה החליטה בעצם במידה רבה, ברציונאל שאני לא מצליח להבין אותו, לסגירה ולצמצום כמעט למינימום, מינימום שאפילו לא הכרחי כי המינימום ההכרחי זה מורשת, רקע, קול המוסיקה, זה השידור הציבורי ואין על זה ויכוח ולכן השאלה פה היא שאלת המיליון דולר מה מדינת ישראל והכנסת כזרוע שלה רוצים לעשות ולהבריא את המקום הזה.
זבולון אורלב:
מי שהיה חסר לו כסף הוא היה אומר זה הדבר הכי כואב שאם אני אעצור אותו כל המדינה תעמוד. ארוחות חמות לזקנים. אם אתה היית מודיע שאתה סוגר את החדשות של הערוץ הראשון ואת רשת ב' תאמין לי כל הכנסת הייתה עומדת על הרגליים האחוריות.
קריאה:
זה לא יזיז כי יש ערוץ 10 ויש ערוץ 2, זה לא מעניין אותם.
מוטי שקלאר:
בעידן של ריבוי ערוצים, ש-2 ו- 10 משדרים חדשות לא פחות מאיתנו וגלי צה"ל ותחנות רדיו אזוריות כולם היו נכנסים בשמחה רבה לואקום הזה והעסק לא היה מתקיים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה רואה שאפילו על נושא שאנחנו טיפלנו רק ברשת מורשת בכל זאת אתה רואה שיושבים פה 8 חברי כנסת.
מוטי שקלאר:
לכן אני פונה לוועדה הנכבדה ואני שמח על היוזמה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מבין מה שעשיתם פה. זאת אומרת אתה באת עם הצעה להנהלה. ההנהלה לא קיבלה את ההצעה ולכן כרגע בפועל המציאות היא יותר בנושא הכללי שלא נכנס עכשיו. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות ישיבה מיוחדת על העניין ויכול להיות שאנחנו פה צריכים לעבוד יחד עם ועדות. לא יכול להיות, הממשלה צריכה לקבל החלטה אם היא רוצה שיהיה פה רשות שידור לכלל הציבור במדינת ישראל או שהיא רוצה שהכל יהיה מסחרי. צריכים לקבל החלטה עקרונית בעניין.
החנק כמו שאתה מתאר את זה, זה דבר שלא יכול להתקבל על הדעת. אבל בוא, אני מבקש ממך בכל זאת להתייחס לרשת מורשת ולתנאים של הרשת, לעובדים של הרשת כי חלק מהבעיה שאנחנו מרגישים נותנים את זה כל כך, יש שם תוכניות טובות, ויש שם שדרנים טובים אבל הם לא קבועים, אין אף אחד זה, אף אחד אין לו משכורת כמו שצריך ואין אפשרות לפיתוח הרשת ולשעות נוספות ואז שוב, כמו שאמרנו מההתחלה, שולחים את האנשים ישר לפירטים.
זבולון אורלב:
איזה פיתוח? הוא מדבר איתך על שהוא לא משלם משכורות עוד חודש.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה התייחסות.
מוטי שקלאר:
הרעיון שלכאורה הביא לקיצוץ 40% מהאגרה ולהביא לכך שמשלמים היום 350 שקל, פחות משקל ליום, ואנחנו נמצאים מקום אחרון בגובה האגרה, היה כמנוע, "מנוע צניחה" או כמנוף ללחוץ על רשות השידור להגיע לתוכנית התייעלות כי אין ספק שיש יותר מידי דברים וכן הלאה. אנחנו כרגע בעיצומו של התהליך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל אז אני מניח שיחזירו לכם גם את התקציבים.
מוטי שקלאר:
ייקח זמן עד שתוכנית ההבראה תתממש. השאלה מה אתה עושה בתקופת הזמן שבה אתה נמצא במגדל המצוקה התזרימי. האוצר כרגע מנסה לעזור. זו התמונה הכוללת. לשאלתך, אני אומר שוב, יש פה שוב שתי רמות, רמה אחת מול הנושא ... מדינת ישראל מתייחסת למיעוטים כמיעוטים ומככה המשקל הערכי ואני אומר את זה בוועדת חינוך.
מהתייחסות לאוכלוסייה הערבית, של לצאת ידי חובה וכמס שפתיים אמרו שתהיה טלוויזיה בערבית עם תקציב אפס. אני לא יכול להתמודד היום עם אל-ג'זירה ועם כל הערוצים האחרים עם תקציב של מספר מיליוני שקלים ואז לכאורה אתה אומר יש לך טלוויזיה בערבית וזה ישרא-בלוף. אף אחד לא רואה את זה, אתה עושה וי. יש טלוויזיה בערבית. ניצלת את החוק. בדיוק באותה מידה ביחס לרדיו מורשת.
במצב הנוכחי שבו אתה נותן לרדיו מורשת מספר שעות מזה אתה לא יכול למצב רדיו שיהיה משמעותי וזה גם איזה ישרא-בלוף פה. ולכן גם אחוזי, אז זה עונה לצרכים סקטוריאליים מסוימים בהנחה שרדיו מורשת צריך להיות משהו הרבה יותר מורכב, יותר מכיל מאשר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה התקציב?
מוטי שקלאר:
מיליון וחצי משהו כזה, פחות או יותר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מיליון וחצי למה?
מוטי שקלאר:
להחזקת הרדיו עם העובדים וכן הלאה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לשנה?
מוטי שקלאר:
כן. כמה אתה חושב לרדיו טלוויזיה בערבית? תן לי מספר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא אתן לך.
מוטי שקלאר:
אז אל תשאל. כמה ערוץ המוסיקה?
זבולון אורלב:
מה אחוזי האזנה לרדיו מורשת?
מוטי שקלאר:
זה לא שירותי השס"ד. לגבינו כשאני מדבר פייר הוצאה לתוכנית, כמובן שזה מושך אחריו הנדסה ומשמרות וכוננות ואז התקציב הרבה יותר גדול. ולכן סגירת התחנות היא לא פועל יוצא של מה עולה לי בדיוק הרדיו פה. אז לכם יש בעיה שזה רדיו שמשרת הרכב. אתה לא יכול למצב רדיו כשאין לו שלושה שידורי בוקר משמעותיים. לא יכול להיות שיהיה רשת א' שזו רשת תרבות, שגם היא תהיה עד 16:00, זה כמובן כרגע באותה מידה. עכשיו, מי מה זה נובע? שוב, מההיבט התקציבי שמדינת ישראל החליטה להטיל על התקציב הזה את כל העולם וסגנו, שזה אתה צריך משברים, אתה צריך משמרות וכן הלאה.
אנחנו לא יכולים בעוגה הקטנה שלנו, תזכרו זה 708 מיליון שקל. ערוץ 2 כדי להרים את עצמו, רק כערוץ טלוויזיה, הוא ההכנסות שלו הן בסביבות 650 מיליון שקל. זה רק ערוץ טלוויזיה. אנחנו מחזיקים ערוץ טלוויזיה, ערוץ טלוויזיה בערבית.
לצורך העניין, ופה אני אקלקל לכם את החגיגה. נכון לעכשיו, כרגע, בהחלטה שהתקבלה, רשת מורשת תמשיך כמו שהיא תמשיך כולל המעבר של העובדים מעובדים ללא קביעות, מה שנקרא ש"ת למעמד של .. וחוזים, גם את זה אנחנו אמורים לפתור בערך בתקציב של 8 מיליון שקל לפתור את הבעיה הזאת. זה בתוך המכלול. ורשת מורשת תמשיך כמו שהיא. אבל תמיד תהיה רשת זניחה עם כל הכבוד. כל עוד שרשת לא תהיה רשת שלמה מהבוקר אין מקום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה מה שהתכוונתי, שהיה ראוי שלהרחיב את זה.
משה זמיר:
אני נבחרתי על ידי העובדים לייצג את הבעיה הזאת. רשת מורשת זו הרשת היחידה שאין לה שום ייצוג של אף אחד שידבר עליה. מבחינת ועדים אנחנו לא חברי ועד, את אף אחד זה לא מעניין ותמיד אנחנו יכולים להיות ככה לקבל את המענה הקולי בטלפון, תשמעו, אין זמן, ישבנו עם מר צימרמן לפני ארבעה חודשים. אני המשכורת שלי שאני עובד 35 ו- 40 שעות שבועיות זה 1,600 שקל. 1,600 שקל. יש פה אנשים שאפילו את הכסף לנסיעות זה לא מכסה להם. ותמיד אפשר לטייח אותם. ואת אף אחד זה לא מעניין כי זה רשת מורשת. כל פעם שמתקשרים, ישבנו לפני ארבעה חודשים עם צביקה צימרמן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
טוב. אנחנו נשמע את צבי צימרמן.
משה זמיר:
ישבנו עם מר צימרמן לפני ארבעה חודשים, הוא זימן אותנו מרצונו בצורה מכובדת מאוד, ועשה לנו את התחשוב כל אחד כמה שנים הוא עובד ופחות או יותר הגיע לאיזה שהוא סיכום יום, יומיים, שלושה אנחנו נחזור אליכם. כל יום מתקשרים אליו מה קורה איתנו, אין עם מי לדבר המזכירה אומרת תשמעו אל תטרידו אותי, ומנתקת לנו את הטלפון. זה היחס שאנחנו מקבלים.
עם כל הכבוד ועם כל הסימפטיה ועם כל הערכה לדברים אחרים, כשרוצים לעשות רשת נורמאלית, רשת בריאה כפי שהמנכ"ל אמר, זה לתת יום שידורים מלא. לא ייתכן הקוקטייל הזה שרשת א' ב- 15:50 נותנים תוכנית על קונדומים, סליחה על הביטוי, וב- 16:00 זה הופך להיות לרשת מורשת דתית. אין פה כוונה כנראה לעשות את זה.
אברהם סמדג'ה:
מה שרציתי לומר זה קודם כל כרב אני בהחלט חושב שהרשת הזו מייצגת את מה שראינו כאן וגם בחברי הכנסת, אנחנו רואים ייצוג מקיר לקיר ואני חייב לומר שגם יהודים חילוניים שרוצים את החלק היהודי במדינה יהודית ודמוקרטית, כידוע יהודי רק מגדיר את עצמו כיהודי וכל האמרות שלו, אבל בכל אופן מה שאני רוצה לומר זה שיש בהחלט אחוז האזנה שאפשר לומר שהוא נותן ביטוי ונותן מענה במרחב במגזרים רחבים מאוד בציבור היהודי. אני יכול להביא דוגמא. יהודה אטבה שמספר על סיפורי ירושלים, מרטין טסלר שהוא מנהל בית ספר בקיבוץ הארצי עוסק בתוכניות יהדות ועד הרב בן ציון לוצפי, הרב אלבז ואחרים. זאת אומרת אנחנו בהחלט יכולים לראות כאן מגוון שלם, רחב של ביטוי לציבורים השונים.
דבר נוסף מה שאני רוצה לומר זה שהתוכניות פונות למכנה משותף גבוה. לא מחפשים את הרייטינג אלא באמת מחפשים תוכניות איכות ואני בטוח שגם חברי הכנסת כאן השתתפו לא אחת בתוכניות וראו עד כמה שבאמת פונים למכנה המשותף הגבוה שזה בעצם מה שתפקידו של שידור ציבורי. שידור ציבורי אמור לתת מענה למכנה גבוה ולא לחפש בהכרח את הרייטינג ודברים אחרים.
דבר נוסף שאני רוצה לומר שהרשת הזאת מבחינת נס פח השמן הוא מספיק ליום אחד אבל הוא משדר שבעה ימים ובאמת אני רוצה לומר, גם מוצאי שבת, וכמובן מתי שמאפשרים להם לשדר. והשידורים הללו אני יכול לומר, יש פה אנשים שהם עורכי תוכניות ואני יכול לומר אני בתוכם, ההכנה של התוכניות הללו גוזלות זמן רב. אני כרב יכול לומר שלא אחת שעות על גבי שעות, במיוחד שעות הלילה, שזה הזמן היחידי שאפשר לשדר כי כידוע זה מתחיל רק מ- 16:00 השידורים, זה גוזל מאיתנו צורך בוויתורים אחרים אבל אנחנו חושבים שהדבר הזה חשוב ולכן אנחנו מעלים אותו.
דבר אחרון שאני רוצה לומר, דיבר כאן מנכ"ל רשות השידור. העניין הזה של יסודות השיוויון. ברגע שמגיעים עובדים לתוך רשת מורשת וכמובן שרשת מורשת היא בתוך קומפלקס רחב של רשת ג', רשת א', ורואים עובדים אחרים שמקבלים את פרנסתם ברווח ולא בצמצום והם באים וחיים מפרוטות, שכאשר כמו שאמרנו כאן הכנסה של שלוש שעות מסתכמת ב—75 שקל. זה בקושי מכסה את ההוצאות של הנסיעה כדי להגיע ולחזור חזרה הביתה.
זה פשוט לא יאומן, זה פשוט זלזול וכמו שאמר קודם חבר הכנסת כאן, הנכבד, שזה בבחינת מה שנותנים מה שמשלמים עבור טלית ותפילין. זה בדיוק. מה בדיוק במדינת ישראל הטלית, כמה משלמים על הטלית הזו. לכן היחס צריך להיות בהתאם וביסודות השוויון גם אם אין כסף אז אין כסף לכולם. לא יכול להיות מצב כזה שכשאין כסף העובדים היחידים שמקופחים הם עובדי רשת מורשה. תודה רבה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני אבקש התייחסויות מאוד קצרות עכשיו. אני רוצה לשאול את צבי צימרמן לפני שנשמע את חברי הכנסת. האם אכן כך אתם מתייחסים לעובדים?
צבי צימרמן:
התמונה היא הרבה יותר מורכבת ממה שתואר. אני מבין את רחשי ליבם, נכון שיש פה עיכוב מסוים, נמשך חודשיים עד שלושה ומדובר בהעברת 300 עובדים שהועסקו כפרילנסרים על פי הסכם עם האיגוד. זאת אומרת הם לא ילדים יתומים. יש להם הגנה של האיגוד המקצועי. הם עיתונאים והם נחשבים.
אליהו גבאי:
לפי המשכורת הם לא רק יתומים, הרגו אותם. על 1,700, 1,500 איך אתה יכול לישון בלילה אם זה מה שאתם מסוגלים לתת לאנשים האלה. איך אתה יכול לישון בלילה. אני שומע על חוזים שאתם נותנים עשרות אלפים לאדם שנותן שעת שידור.
צבי צימרמן:
אם אתה יודע אז אני לא אסביר. הבעיה קשה ואני מיד אסביר לך. לגופו של עניין בקצרה, אני רוצה פשוט להסביר גם לחבר מה קורה פה. לכן חתמנו הסכם עם האיגוד הארצי שלפי ההסכם כל אדם מהסוג הזה, שהנהלת הרשות או המערכת זקוקה לו יעבור על בסיס בדרגה, גם הדרגות נמוכות יחסית. זה הסכם ממשלתי, אבל לפחות יש שיפור מסוים בתנאים ובכל מה שכרוך מסביב, בזכויות, בפנסיה וכולי. אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק. אני לצערי, אני לא רוצה להיכנס לתיאור, אני מבין את כאבם, אני אינני מנתק טלפונים, אז אם לא הגעת אליי זה מונו מוסדות חדשים לרשות, עברנו תקופה לא קלה וזה חלק מהעיכוב אבל אנחנו מנסים להתגבר.
כרגע יש לי בעיה אחת בלבד. בגלל התזרים מזומנים אני לא יכול להתחייב בהסכם עם העובדים, אני חותם, אנחנו, רשות השידור, חותמים עם כל אחד מבין העובדים על תשלום עבור זכויות עבר עם התחייבות לגבי פיצויים בעתיד אם וכאשר הוא יהיה זכאי. אני לא יכול כרגע לחתום כי יש לי בעיה תקציבית מחשב הרשות עד שיסתדר הנושא התזרימי שאני לא יכול לשלם להם את אותו סכום שכבר סיכמנו עליו שהם יקבלו.
אני ישבתי עם המנכ"ל בעניין. יכול להיות שנמצא פתרון ביניים שמאריך מעט את הסכום והחברים אולי יסכימו לעוד חודש חודשיים דחייה בתשלום. זאת אומרת הם יעברו לחוזים אבל התשלום יתבצע בעוד חודש חודשיים. זה העיכוב היחידי, זו הבעיה התזרימית. אני רוצה להזכיר, העובדים יקבלו את אותן זכויות כמו כל עובדי רשות השידור כי הרי אנחנו חתומים על הסכמים קיבוציים וכל מי שההנהלה מצאה שהוא ראוי לעבוד בחוזה, לא כולם יעבדו בחוזים דרך אגב. יש אנשים שמשתתפים, הם באים לתוכנית פעם בשבועיים. אדם כזה לא יקבל קביעות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה יכול, לפי ההסכמים שיש היום, לדחות תשלום משכורת של עובדים בחודשים.
צבי צימרמן:
לא. לא משכורת. אני מדבר על זכויות עבר שאנחנו מחויבים על פי ההסכם שהם לא קיבלו בעבר עבור עבודתם כפרילנסרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה משכורת.
צבי צימרמן:
ההסכם הולך רטרואקטיבית, משלמים עבור העבר את הזכויות בלבד למעט פיצויים. פיצויים הם מקבלים התחייבות שזה נגרר להם לתקופה החדשה והם עוברים מיידית לחוזים.
ניסן סלומיאנסקי:
בחוזים הסכומים הם שונים מהסכומים שהם עבדו?
צבי צימרמן:
זה אינדיבידואלי. למשל לאדון זמיר שהוא מאוד, שאמר שניתקתי לו את הטלפון ולא ניתקתי.
משה זמיר:
לא אתה ניתקת, המזכירה שלך.
צבי צימרמן:
אדון זמיר למשל, לפי התכנון, צריך לקבל משרה מלאה. משרה מלאה בדרוג עיתונאים זה עם הוותק שלו זה הרבה יותר משכר מינימום. זאת אומרת אנחנו מדברים פה על תוספת של בסביבות יותר מ- 4,000 ₪ לעומת ה- 1,700 שהוא טוען שהוא מקבל. 1,700 נטו אתה אומר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
פחות משכר מינימום אתם לא יכולים לתת.
צבי צימרמן:
אבל כשאתה מתקבל בדרוג עיתונאים בדרגה 39 זה השלמת שכר מינימום.
שמואל הלפרט:
לבוא ולומר לעובד שמקבל 1,700 שקל לחודש עבור משרה מלאה, אתם תמשיכו אחר כך את הדיון ושלא יוכלו ללבן נושא כזה כאן בוועדה, אני חושב שצריכים לתת ולאפשר לבן אדם ממורמר שמקבל 1,700 שקל לחודש שיוכל לטעון את הטיעון שלו. חצי משרה, אתה יודע מה? חצי משרה. זה כן מוצדק?
צבי צימרמן:
זה לא מוצדק. עבודה פרילנסרית נועדה לעבודה ספורלית. נוצר מצב שאנחנו באמת פותרים אותו.
קריאה:
שלוש שעות 75 שקל זה מוצדק?
צבי צימרמן:
אני אומר לא. זה נועד לעבודה ספורלית. כשקוראים לרב שיקרא, שיסביר איזו סוגיה מסוימת זו חצי התנדבות.
דוד אזולאי:
אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה להודות לך על כך שאתה מקיים את הדיון הזה שהוא מאוד מאוד חשוב. לפני כמה שנים קיימתי דיון בוועדת הפנים על כל הערוצים הפיראטיים ושם לתדהמתי גיליתי שיש למעלה מ- 73 ערוצים פיראטיים. שאלתי את עצמי שאלה מה הריבוי הכל כך ערוצים פיראטיים. מתברר, היום יש לי תשובה, אחרי שאנחנו שומעים את היחס של רשות השידור לרשת מורשת. אז לא פלא שקמים כפטריות לאחר הגשם כל מיני ערוצים שבאים לספק את הדרישה של הציבור.
אין דבר כזה כשיש חלל ריק מנסי ם תמיד למלא אותו לצערי הרב, והתוצאות אנחנו יודעים אותן, שזה מהווה סכנה וזה פוגע ברשתות הממלכתיות. כשאני מסתכל ואני שומע כאן מהמנכ"ל, מהעובדים על השכר של העובדים, המינימלי ועל התנאים. כמו שאתם חושבים על זה ככה זה נראה.
לו זה היה נחשב לרשת חשובה, רשת שעונה על צרכיהם של ציבור גדול במדינת ישראל שאין להם מענה, תשמע, אני רוצה שתדע ואני בטוח שאתה מכיר את זה. אנחנו, חלק גדול מהציבור שלנו גם חדשות כבר לא יכולים להאזין. ואם אתה נמצא באוטו עם הילדים אני אומר לך זה פשוט בלתי אפשרי. אם אתה נמצא עם הילדים שלך באוטו, עוד כשאתה לעצמך עוד יכול להרשות לעצמך לשמוע חדשות. אבל כשאתה עם הילדים אי אפשר לשמוע חדשות.
אז אני אומר לך שהגיע הזמן, שפשוט לא רק שתעשו סדר ברשתות האלה אבל לפחות רשת אחת שהיא נקייה ושיש לה האזנה לציבור מסוים שאין לו אלטרנטיבה. גם אנחנו משלמים אגרה אדוני. גם אנחנו, הציבור שלנו גם משלם אגרה. גם אנחנו רוצים תמורה לאגרה, וזו התמורה היחידה שהיא תמורה מאוד מצומצמת וגם את זה עכשיו רוצים לבוא לקצץ.
אני חושב שאם מתייחסים בצורה הראויה לרשת הזאת ונותנים יחס נאות לאותם עובדים אז הסבירות שגם הרשת הזאת תקבל את מעמדה הטבעי. אני מאמין שלא יעלה על הדעת שמישהו יבוא ויחשוב שצריך לצמצם את השידורים ברשת ב', או לצמצם בשכרם של כמה עובדים בכירים, שאתה יודע לא פחות טוב ממני מה השכר הגבוה והגשתי מספר שאילתות בענייין הזה ואנחנו יודעים עד כמה השכר גבוה של אותם אנשים.
לו היחס היה אותו יחס לרשת מורשת בטוחני שהיום הדיון הזה לא היה מתקיים. ואני רוצה לסיים בכך, שתדע, חלק גדול מהציבור שלנו רוצה לעזוב את הרשתות הפיראטיות, את אותם ערוצים פיראטיים לעבור למורשת. אבל אם זאת הדרך, ואני חושב שצריכים לדאוג להעשיר את זה כדי להיות מוקד משיכה לאותם מאזינים שמחפשים אלטרנטיבה. תנו להם את זה. הציבור רוצה, דווקא את הדבר הממלכתי. אם אינכם מסוגלים אני מציע לך הצעה, בוא תקצצו ברשת ב', ששם הזוהמה הולכת וגדלה ותעבירו קצת למורשת. לא יקרה שום דבר. תודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שהמנכ"ל אמר את זה בעצמו בצורה ברורה, הוא אמר אנחנו מתייחסים, בעצם זה ישרא-בלוף. כל ה, גם השידור לציבור הערבי, גם רדיו רקע, גם רשת מורשת, זאת ההתייחסות של השירות הציבורי לחלקים השונים של החברה הישראלית. הוא אמר את זה הכי חריף בעצמו. אנחנו כמעט לא צריכים להוסיף. חבר הכנסת גבאי בבקשה.
אליהו גבאי:
אני מודה לאדוני היושב ראש שזימנת את הישיבה הזאת הרב מלכיאור, אני נפגשתי בעקבות ישיבה בוועדת הכלכלה, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה והבטיח והתחייב לתת תקציב ולחזק את רשות השידור ולהעדיף את הרשתות האלה שסבלו עד עכשיו. הוא התחייב עד תאריך מסוים לתת תקציב כדי לאפשר לרשתות האלה להתפתח.
אני ישבתי עם המנכ"ל מר שקלאר וראיתי נכונות גדולה מצידו לעזור ולסייע אבל לצערי מהנכונות הזאת לא יצא כלום. אפשר גם לעשות משהו, גם אם התקציב הולך ואוזל ומצטמצם כיוון שיש רשתות עם תקציב ענק, אפשר להוריד משהו ולהעביר לרשת שהיא רשת גוססת. ואתה לא יכול להשאיר אותה גוססת ולהגיד עד שנעשה את כל ההבראה של כל המערכת.
אתה יכול בינתיים להציל משהו כי זה לא תקציבי ענק כדי שתוכל לתרום לרשת הזו. ואני אגיד לך, שנכנסת לפני כשנה, יש לך בעיות גדולות עם רשת ב' ועם מוסיקה ולא מוסיקה אבל בסך הכל משכורת כזו של חרפה ושל רעב איך אתם יכולים לישון בלילה? איך אתה יכול להסתכל כשאתה פותח ורואה חוזים שרשות השידור חתמה עם ההוא באלפי דולר ואלפי שקלים ואלה הם על כמה פרוטות שהם לא יכולים להביא הביתה. זו חרפה.
אני אומר לך שזה הרשת, היא לא צריכה להיקרא מורשת. לפי המצב צריכים לקרוא לרשת גוססת. זה מה שאתם עושים, היא גוססת או שתהרגו אותה. עכשיו, מה גם, אתם יורקים בפרצוף. זו חרפה לציבור גדול שנזקק לרשת הזאת. גם ציבור דתי, גם ציבור לא דתי שהוא רוצה רשת צדיקיה מניבולי פה ובמודעות של שנאת ישראל. אז זו הרשת? אז זה מה שאתה עושה?
יש לך דאגה ויש לך רצון אבל תשתחרר מהכבלים ותשתחרר למה כאן אתה לא מסייע, לך תוציא מהרשתות ותעביר לכאן. לא יכול להיות שלושה תקנים עלובים ועוד כמה רסיסים של שעות של פירלנס בצורה כזו בזויה. אז תגאל את החרפה הזו ובבקשה מכם שלא תלכו לישון הביתה עד שלא תפתרו את הבעיה כי תסתכלו מה האנשים האלה מביאים הביתה ותגלו, תוציאו את החרפה הזאת מרשות השידור.
ידידיה תנעמי:
אני אחד השדרים הוותיקים, אני יכול לומר שאני כבר עשר שנים ברשת הזו עברתי הרבה תהליכים החל ממחלקת הדעת שהייתה ברשת א' ועד היום. וכן חשוב לי קצת המבט ההיסטורי כדי שהציבור כאן יבין מה התהליך שהעובדים באמת אחד אחד מצוינים עושים פה עבודה בלי תנאים ושמענו על התנאים הכספיים, ואני כרגע מדבר על תנאים מינימאליים כמו למשל שכל הרשתות מקבלים עיתונים ואנחנו גם עיתונים לא מקבלים וחומרים בסיסיים אנחנו הכל קונים לבד.
עם כל המטלה הגדולה הזאת ברוך השם, אם פעם לא שמעו על מחלקת הדעת ועל רשת מורשת, היום מדברים בשעה נתונה על 60 אלף מאזינים וזה בלי פרסום ובלי קליטה טובה ולכן אני מציע שאחד הדברים שנעלה כאן זה אולי הסתכלות אחרת על הציבור הדתי וגם על הציבור הכללי בכלל כי אנחנו מדברים על לפחות 70% מהציבור בארץ הוא ציבור מסורתי ואם אנחנו נביט על הרשת כאתגר שיביא לנו גם מאזינים וגם כסף של פרסומות אולי כל המצב, כל הדיון פה יהיה דיון אחר לגמרי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני פתחתי דווקא בדבר הזה, לכן אנחנו כן מסתכלים על - - -,
אברהם רביץ:
חבריי יסלחו לי על דרישה ציונית בדברים שאני אומר עוד מעט. אני חושב שיש כאן מאבק, אני יושב כאן, אני מודה אני לא נזקק יותר מידי לרשת מורשת, אין לי גם זמן לשמוע אבל נראה לי שיש כאן מאבק שיש לו עומקים הרבה יותר מכפי שאנחנו מדברים. זוהי רשת שאמורה לייצג את החלק של המורכבות הנוראית הזאת והבלתי מובנת של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יש לציבור החרדי יש לו רשתות בלי סוף. אני יודע, יכול להעסיק את עצמו גם עם המנגינות המוכרות לו אבל גם בהיסטוריה של הרשת היא הייתה כזאת.
זאת רשת שהיא איננה מדברת גם אל הציבור הדתי לאומי. הם מאזינים לרשתות הרגילות. היא רשת שהיא אוחזת את הנר הזה הדולק ואומר אנחנו מדינה יהודית, שהיא משרתת את כל החברה בישראל. המינון, הייתי אומר, מבחינה דתית חרדית ודאי, המינון הנמוך ביותר והאפשרי ביותר לאוזן החילונית. היא אכן מהווה נדבך מאוד חשוב במאבק הפנימי שיש לנו על התרכובת המוזרה שאין לה פתרון בינתיים של שני המושגים האלה של מדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית ולכן אני חושב שזאת לא צריכה להיות המלחמה שלנו.
סליחה שאני אומר אנחנו והם, זו צריכה להיות המלחמה של החברה בישראל. זה שהחברה היום שקועה ואיננה שמה לב למה יהיה מחר. אני עושה הכללות וזה לא נכון לעשות הכללות, אני יודע כמה מידידיי הטובים שהם אנשים חילוניים חרדים מאוד לתופעה הזאת, לאן אנחנו הולכים בכלל ולכן אני רוצה שהכיוון הזה מר צימרמן, המנכ"ל יעמוד לנגד עיניכם.
אתם עדיין מחזיקים את אותו נר שעבד, הנר הוא נורא מסכנים, חייבים לחזק את ... כי הוא באמת ככה מרגישים את הדלות בכל שעת שידור שם. ואין כל בעיה להגביר, להביא באמת מרצים מן השורה הראשונה, בטוב טעם ודעת, שיעלו זאת לרמות הרבה יותר מעניינות ואז אתם גם תרוו נחת, יתחילו גם לפרסם שם. אין שום סיבה שלא יפרסמו כל מיני מוצרים ודברים. הרי זו צבת עשויה, אם אתם מפילים אותה אז היא באמת לא כדאית, אז אין רייטינג אז אין זה.
ניסן סלומיאנסקי:
יש לכם כוכבים, אני מניח שמשכורת של אחד מהם הייתה יכולה לפתור את כל הבעיה של כולם. יש חלק גדול מהציבור שזה לא מעניין אותו. כוכבים אלה לא, אתה שומע אתה סוגר אותו. אתה פשוט יודע מראש מה הוא יגיד, אתה יודע מראש מה יגידו אלה, אין לזה שום ערך, אין לזה שום משמעות חוץ מאשר ניסיון לעשות שטיפת מוח זה לא מעניין.
חלק גדול מהציבור כבר סולד, הגענו כבר למצב שאומרים ככה אז אני עושה בדיוק הפוך. כלומר, אתה יודע את זה מראש וממשיכים להשקיע וממשיכים לשפוך שם הון עתק. יש כאן הזדמנות, שיש ציבור גדול מאוד, ציבור של 25% שלא מעניין אותו הרשתות האחרות והוא לא שומע והוא רוצה את זה והוא צמא לזה אבל בתנאי שזה יהיה מכובד. שזה יהיה רציני ואם תהפכו את זה לרציני אז יש לך אוכלוסייה עצומה ששומעת את זה ושרוצה את זה וזה מעניין אותה.
בדרך שהולכים היום המשמעות היא שזה לא כך ולא כך אז אין אוכלוסייה שרוצה לשמוע כי לא נותנים שם כלום וממילא אתם נתקלים בקשיים וזה לא זה ולא זה. מה שאני ממש מציע לכם, תרדו קצת מכל הכוכבים ומכל אלה, שאני אומר לכם שוב זה מעניין אוכלוסייה קטנה ביותר שיושבת עם פה פעור, כל מיני שמות שאפילו אני לא יודע להגיד אותם, רוב האוכלוסייה זה לא מעניין אותם והם כבר יודעים מראש ומסומנים מראש.
תרדו מזה, תרדו מהתשלומים המטורפים האלו, תעברו לבנות רשתות שמעניינות את הציבור הרחב, שנותנות לציבור הרחב מה שחשוב לו, מה שצריך לו. לא לעשות לו שטיפת מוח אלא לעשות את כל זה. אתם יכולים לבנות רשת מדהימה שתהיה נקייה, שלהערכתי גם אנשים מעבר ל- 25% האלה, אנשים מסורתיים שירצו קצת לשמוע בסופו של דבר כשהרשת תבנה ישמעו אותה. אבל לבנות רשת טובה, יפה, מכובדת אבל שתהיה ברמה ובסך הכל הכללי היא תעלה לכם הרבה פחות אם תצרפו את זה ומה שתקצצו מהכוכבים זה יעלה לכם הרבה פחות ואתם תחסכו כסף.
שמואל הלפרט:
הסיפור הזה של רשת מורשת זה מזכיר לי את אותו הסיפור של ספינה שעמדה לטבוע. הקפטן אמר ברגע האחרון שצריכים להטיל את כל המזוודות לים בכדי להציל את האוניה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הרב הלפרט גם הסיפור זה סיפרנו בישיבה הזאת. אני רק מבקש, אני מאוד מכבד את חברי הכנסת.
שמואל הלפרט:
הרשת היחידה שהיא נותנת קצת יהדות ויש ציבור גדול במדינה שרוצה קצת יהדות לשמוע, קצת ניגונים יהודים אמיתיים שרשות השידור משום מה מתעלמת ולא משדרת את זה. היו כבר דברים, אירועים שהשתתפו מאות אלפי אנשים ורשות השידור בכלל לא הזכירה את זה. הייתה לוויה של הסטייטלר של הרב קניונסקי בבני ברק אני זוכר לפני מספר שנים, 200 אלף איש. רשות השידור בכלל לא הזכירה את זה. אחר כך התנצלו.
יש לי הרושם ששומעים כאן את הדברים, שנותנים למי שמשדר 3 שעות, אדונים נכבדים, 75 שקל, שהכוונה היא פשוט לדכא את הרשת הזאת שהיא תתחסל אוטומטית. בסופו של דבר יש כמה אנשים, ישנם שמוכנים לבוא עם מסירות כזו תמורת 75 שקל, סכום כזה גרנדיוזי, לבזבז 3 שעות.
קריאה:
לא. זה לא 3, הם צריכים להכין את ה- 3. אני מכיר מישהו שעובד בשביל 3 השעות עוד 20 שעות כדי להכין את המראיינים להכין את התוכנית, זו החרפה הזאת.
שמואל הלפרט:
אז המטרה היא פשוטה ביותר. רוצים לתת כאלה תנאים שזה יתחסל באופן אוטומטי. לא שיצטרכו לחסל את זה. זה יתחסל. עכשיו, זו לא בעיה של כסף. ניסו כאן לתרץ שיש בעיה של כסף. כולם יודעים איזה בזבוז שיש בשידורי ישראל. אני לפני כמה שנים כבר, הגשתי כמה פעמים שאילתות על מספר של אבטלה סמויה שיש ברשות השידור. התפרסמו ידיעות שישנם 500, 600 רציתי לשמוע כמה באמת.
קריאה:
קיבלת תשובה נכון? היא כבר לא סמויה היא אבטלה גלויה.
שמואל הלפרט:
התחמקו השרים, אם אני זוכר חיים רמון היה אז האחראי על רשות השידור וכמה שאני לחצתי אותו שיגיד לי מספר, תגיד לי מספר כמה אנשים 50, 100, 200. התחמק בכל ההתחמקויות שבעולם, לא להגיד את המספר בגלל שיש שמועות. שמה יש כסף. אבל כשיש רשת, שיש ציבור גדול שמעוניין לשמוע ולהקשיב לחוויה היהודית שם אין כסף.
שמואל שנהב:
אני מנהל הישיבה התיכונית "נועם ואבא". יש שעתיים בשבוע שאני לוקח לעצמי גם בתור מורה והם נקראות צפייה ביקורתית. התלמידים בכיתה ח', הישיבה היא מז' עד י"ב. תלמידים בכיתה ח' יכולים לבחור בין מוסר לוחמים, צפייה ביקורתית, דמוקרטיה והלכה, רפואה והלכה, טכנולוגיה והלכה והרבה תלמידים בוחרים צפייה ביקורתית. מביאים להם שם כל מיני חומרים מכל מיני מדיות החל מהכתובה וכלה בהכי מורכבת שאפשר ואנחנו מנתחים אותם בצורה ביקורתית.
איך אני יכול לחנך כאשר אני אומר להם רבותיי, תיזהרו מאוד מהאינטרנט, וזה לא הדיון כאן, די לחכימא בקריזה אפשר לומר אפילו. אני יכול לומר להם דרך הישיבה זה לא שייך, פותחים על זה כל מיני פאנלים בכל מיני סיטואציות אחרות. אבל זה לא לעניין. אני מגיע לשיעור והמדיה שאני יכול להביא כמדיה לצפייה ביקורתית, לשמיעה ביקורתית ולקריאה ביקורתית מצטמצמת והולכת.
כשאני רוצה לשמוע דברי צניעות, שאני רוצה לשמוע גדרי מוסר, דברי ערכים שאני מחנך אליהם ואני יודע שאני מגזר מסוים אבל שאני מחנך אליהם, הולך ומצטמצם. רשת מורשת יכולה לתת לדבר הזה מענה כשהיא תתרחב יותר. ויש כבר פורומים גם בישיבה, וגם אני כרגע מייצג את ההורים של התלמידים בישיבה, שאנשים נכנסים לכל מיני פורומים ודנים על משהו שהיה, משהו שהיה בתוכנית הזאת או משהו שהיה בתוכנית אחרת. זה דבר שגדל, דבר שתרחיבו אותו, זה דבר עצום. יש שם דתיים וחילוניים, יש שם חרדים ודתיים ציוניים מכל הגוונים, דברים מאוד מאוד יפים.
משפט אחרון, אני גם אבא. את חטאיי אני מזכיר היום. במשפחת שנהב עד לפני כמה שנים הייתה טלוויזיה. ואנחנו הוצאנו את הטלוויזיה מכל מיני מניעים שלנו, אידיאולוגיים, דתיים וכולי. ושומעים גם את מדיית הרדיו פה ושם. יש דברים שאפשר לשמוע, יש דברים שאי אפשר לשמוע. המגוון או האפשרויות שאני רוצה לחנך את הילדים שלי כאבא כנ"ל, גם בהתאם לצפייה הביקורתית הולכות ומצטמצמות. תנו לנו את הקרש הזה שיהיה קרש מכובד, שבו אני לא אצטרך להתבייש ליד הבן שלי שהוא שומע כל מיני דברים שאני שומע איתו באוטו או בכל מיני סיטואציות אחרות אלא בכבוד, שומעים ודנים על זה בשולחן שבת.
יולי אדלשטיין:
אדוני היושב ראש רק הערה קצרה פשוט מבחינת הכיוונים של הסיכומים, שאני בטוח, שאתה תגיע אליהם ואולי גם הציפיות של אנשי רשת מורשת, אני רוצה לתרום מניסיוני בדיונים שונים מאוד אבל דומים גם, כמעט זהים. אני רוצה להתייחס רק לקטע ספציפי שנקרא פרסומות כי זה נאמר על ידי כמה דוברים.
הערה אחת סמי מקצועית מן המעט מאוד שאני מבין בתחום הזה כל עוד שזה יהיה אותו תדר, חלק מן הזמן רשת א' וחלק מן הזמן רשת מורשת אני לא בטוח שאפשר בכלל אפילו לדרוש שם איזו שהיא, אילו שהם אחוזי האזנה שיעלו בפרסומות שיזרמו לשם. זה ברור שהערבוב הזה רשת א' כבודה במקומה מונח ואני גם בעצמי מודה ומתוודה שמאזין לה באוטו אבל זה משהו אחר לגמרי.
הערה שנייה שהיא יותר גם מבחינת מעקב אחרי סיכומים וגם לאנשי,
היו"ר מיכאל מלכיאור:
סליחה, זה אומר זה משהו אחר לגמרי, לא הבנתי.
יולי אדלשטיין:
מבחינת התכנים של רשת א' ותכנים של רשת מורשת, מה שאמרתי מן המעט שאני מבין זה דברים שונים לחלוטין ולא בטוח שכשהדברים מתבצעים על אותו תדר זה תורם הרבה מאוד גם לאלה וגם לאלה. כמו שאמרתי, אני לא נכנס לפתרונות טכניים אבל ברור שאם רוצים פתרונות צריך לשים על זה עין.
דבר שני, הודעה מצערת, אבל כפי שאמרתי קשה מאוד להתווכח איתה כי הניסיון שלי הוא רב שנים בתחום הזה. גם אם רשת מורשת תהיה מפוצצת בפרסומות וגם אם עכשיו, אני לא יודע מה, אפריקה ישראל יחליטו בישיבת דירקטוריון שכל הפרסומות של אפריקה ישראל ברדיו בכלל ילכו רק לרשת מורשת, זה לא ישפיע כהוא זה על מצב השדרנים והשידורים ולכן ההחלטה כאן היחידה, שיכולה להיות, היא החלטה מנהלית.
כלומר, אם יש נכונות של הנהלת רשות השידור ויש התחשבות בכל הדברים כפי שאני עוד שמעתי נאמרו בוועדה הזו ויש רצון להיענות לתכנים האלה אז ההחלטה צריכה להיות החלטה מנהלית מה עושים עם השדרנים, עם כוח האדם, עם כמות השידורים, איכות השידורים וכן הלאה. ולא לצפות לפתרונות שיהיו יותר פרסומות ויותר הכנסות כי זה, כפי שאמרתי מניסיוני, זה בלאו הכי לא משפיע וזה הכנסות של רשות השידור ולא של רשת זו או אחרת ואף פעם לא היה אחרת ולצערי הרב כנראה גם לא יהיה. תודה.
ישראל גולמב:
אני עובד למעלה משלוש שנים ברשת. עד לפני כשנתיים היו לי ארבע תוכניות בשבוע. לפני שנתיים נולדה לי בת, נאלצתי בעקבות שהבת שלי נולדה להישאר לשמור עליה בבית מפני שאם הייתי בא לעבודה הייתי צריך לשלם עבור זה שאני הולך לעבודה. אני מקבל 100 שקל לתוכנית של יומיים מ- 14:00 עד 19:00 מתוך זה עולה לי 45 שקל בערך נסיעות, שזה ברוטו. יוצא מצב שמעון עולה לי 1,500, 1,700 תלוי בדיוק. היה יוצא מצב שאני צריך לשלם כסף כדי ללכת לעבודה. פחות משכר מינימום. לעובדים הזרים כולם צועקים ומתקוממים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא קשור לעובדים זרים. גם עובדים זרים צריך להתנהג איתם כמו שצריך.
ישראל גולומב:
אז נאלצתי בעקבות זה להוריד שעות, להוריד ימים כי אני לא יכול לשלם כסף כדי ללכת לעבודה.
דבורה קיציס:
אני עורכת ברשת מורשת כבר כ- 10 שנים. כשאני הגעתי לרשת הנושא הזה של תרבות יהודית ישראלית היה מאוד, מוסיקה, בעיקר מה שאני עושה שם עורכת מוסיקה. מוסיקה יהודית מקורית ישראלית היה ממש בחיתוליו. רשת מורשת היא מן הראשונות שפרצו דרך בעניין הזה. היום היא בכל זאת תשמעו תחנות שעוסקות בתכנים יהודים אחרים, אפשר גם לשמוע שמה, אבל רשת מורשת בכל זאת היא זו בפרצה דרך אני חושבת ויעידו על כך הרבה מוזיקאים שזה בית בשבילם. רשת מורשת זה בית בשביל הרבה מאוד אומנים ויוצרים בתרבות יהודית, יהודית ישראלית.
אברהם רביץ:
אפשר לומר ששם יש יצירה מקורית של 100% וזה מכסה את כל מה שקול ישראל צריך לתת. יצירה מקורית, זה שירות בלתי רגיל.
רונית תירוש:
אני רק בעקבות דברייך, לא התכוונתי לדבר, אבל ידוע שבמשרד החינוך, בתקופה שחברת הכנסת לימור לבנת הייתה שרת החינוך, הכניסו לימודי מורשת ואני זוכרת כמה עמלנו קשה על מנת לספק להם חומרים כדי לעשות מזה קצת מטעמים לגוון את הלמידה, לאפשר ווריאציות של הנחיה והוראה בעניין ואני חושבת שאם יש רצון טוב אפשר בהחלט לחבר את הרשת לבתי הספר או למשרד החינוך כדי לספק להם גם חומרים נוספים, חיים יותר, מעניינים, מורכבים יותר.
ידידיה תנעמי:
השידור האחרון היה במגדל דוד עם משרד החינוך אגף תרבות תורנית.
קריאה:
ביום חמישי הקרוב, בנושא החינוך המיוחד והשילוב, תהיה נציגה שלכם ממשרד החינוך.
רונית תירוש:
מצויין. אז הנה פלח אוכלוסייה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לסכם על דעת חברי הכנסת שפה, קודם כל אנחנו רושמים בפנינו את ההודעה של מנכ"ל רשות השידור, שבינתיים אין החלטה לסגור את רשת מורשת ואנחנו שמחים על כך. אנחנו חושבים שצריך שיהיה דיון, אני צריך להתייעץ קצת עם הגורמים האחרים, היה, זה לא חלק מההחלטה אני רק אומר, היה לנו דיון פה עם השר איתן כבל בינתיים הוא לא שר אבל יש כבר תוכנית מוכנה, אני מבין, של הרה-אורגניזציה של כל השידור הציבורי בישראל.
מוטי שקלאר:
היא בהכנה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסדר, אבל צריך כבר לגמור את ההכנה וצריך להביא את זה כדי לפתור את העניין בכלל של, אני בין אלו שמאמין שצריך שידור ציבורי בישראל בכלל ואני חושב שזה דבר נכון ולא להיות תלוי רק בדברים הערוצים המסחריים. אני חושב שזה חשוב שיהיה שידור ציבורי בכלל נכון, אנחנו נבדוק איפה המצב הזה נמצא כשיכנס אני מניח בימים הקרובים שר גם שיהיה אחראי על זה. אנחנו, אחרת נעשה דיון פה רחב על כל השידור הציבורי פה בוועדת החינוך זה חלק מהמנדט שלנו, אולי בשותפות עם ועדת כספים, ועדת כלכלה והוועדות הרלוונטיות.
אנחנו רוצים יחד עם זה גם, אנחנו שמענו את המנכ"ל שבעצמו אמר שככה הוא מצא את רשות השידור שהוא קיבל, שהערוצים הייחודיים והייעודיים לאוכלוסיות השונות בישראל הן פשוט זה לצאת ידי חובה וככה זה נראה. לצאת ידי חובה, לשים וי עליהם ולהגיד יש פה שידורים לאוכלוסיות השונות במדינת ישראל אבל לא היה אף פעם רצון שהשידורים האלו יהיו ברמה נאותה ולכן הוקצבו תקציבים בהתאם לכך. לא היה אף פעם רצון שזה יהיה דבר רציני ומורכב והדבר הזה בהחלט לא מקובל עלינו.
חייבים פה, אני מקווה שזה יהיה חלק מהרה-אורגניזציה של רשות השידור שחייבים התייחסות לגמרי אחרת לכלל הציבורים פה ואני מדבר גם הציבור הערבי, ציבור עולים חדשים, ציבור דתי מסורתי. לגבי רשת מורשת ספציפית, אני רוצה פה לסכם את מה שנאמר פה.
לא יכול להיות מצב שיש אוכלוסייה כל כך גדולה שצמאה לשמוע מורשת, להפוך את המורשת להיות מאורסה, להיות מחובר לשיעורים ולכלל הסוגים של תוכניות ושהם נאלצים ללכת לדברים בלתי חוקיים, פיראטיים ואחרים כדי, כי המדינה לא מתחשבת בהם ולא נותנת להם מה שהם צריכים לקבל. פשוט לא יכול להיות מצב כזה.
לכן חייבים לפתח את הרשת מורשת שזו תהיה רשת שתשדר 24 שעות ביום, ברמה נאותה, עם תקציבים נכונים, עם הסכמים כמוהן זה, עם ההסכמים כלפי העובדים כמו שצריך ומה שצריך בשביל לעשות את זה לאורך זמן המדינה תרוויח. כל שעה שסוגרים את שדה התעופה אגב עולה הרבה יותר ממה שעולה כל השנה את השידורים של רשת מורשת אבל זו רק הערת ביניים.
צריך לפתח את זה ולעשות את זה באמת מודל לאיך אפשר לחבר גם הדברים הציוניים החשובים ששמענו מהרב רביץ, מדינה יהודית, מדינה דמוקרטית וראוי שתהיה רשת אחת ציבורית שתהיה ראויה וטובה ושכולנו עם הכיפה שלנו סרוגה או שחורה או כיפת שמיים או מסורת או זה שכולנו נוכל ליהנות מהדבר הזה.
אני גם רוצה לשבח את הדברים, שבכל זאת, בלי אמצעים ובלי תכנון ובלי אסטרטגיה מצד רשות השידור בכל זאת נעשו בשנים האחרונות ברשת מורשת דברים די מדהימים ועל רמה, לא על רמה נמוכה אלא על רמה גבוהה הרב רביץ ולכן אני באמת רוצה לשבח על זה אבל זה לא כעידוד לראות כמה אפשר לעשות יש מאין. זה רק הקדוש ברוך הוא יכול לעשות וצריך לעשות יש מיש כדי שיהיה פה בסיס ואני מקווה שחלק מרה-הארגון הרשת מורשת וזו דרישה של ועדת החינוך פה, שרשת מורשת תמצא את מקומה הראוי גם בשכלול של התקציבים וההעסקה של האנשים בצורה ראויה.
האם זה יכול להיות מקובל כהחלטה?
אליהו גבאי:
קודם כל, אני חושב שצריכים לנתק, זאת אומרת לא לתלות את העזרה להם, למצוקה שהם נמצאים לרה-אורגניזציה ולהבראה של רשות השידור כי פה מדובר בסכומים זעומים ביחס לסכומים, כלומר לפתור עכשיו מיידית משהו מהמצב של החרפה שהם נמצאים בו. לגבי השינוי, להוסיף בוודאי תקנים ולהוסיף זה, אי אפשר להשאיר את זה לשינוי הכללי. יש להבדיל בין התקציבים הגדולים של הרשתות לבין המצב החרפה שהם נמצאים בו. זה דבר אחד. לא לתלות זה בזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא. הסביר הסמכנ"ל, שכל ההחלטות בנושא זה הם כבר התקבלו ויהיו חוזים לכל העובדים, חוזים מסודרים עם שכר, לא שכר מינימום אלא הרבה יותר.
שמואל הלפרט:
להשוות את התנאים של העיתונאים ברשת מורשת, לתנאים של כל העובדים בשידורי ישראל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הרב הלפרט, לא היית בזמן שהוא הסביר ואמר, שכשזה בתוך ההסכם הקיבוצי, התנאים הם שווים.
שמואל הלפרט:
השאלה היא, מתי זה יכנס לתוקף?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה בתוקף כבר עכשיו.
אליהו גבאי:
דבר נוסף בתחילת הסיכום, לעלות על נס את הקשיים הרבים שהם, למרות מצבם הקשה, הייתה רמה מקצועית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מודה לכולכם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:45