פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 276
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שני, ב' בתמוז התשס"ז – 18 ביוני 2007 – בשעה 09:00
סדר היום: תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ו-2006 בדבר עדכון כתובות, הסמכת רשות התמרור המקומית, חובת ציות להוראות עובד בכביש, תצוגות הנראות לנהג, חובת צינון, ערעור על החלטות מנהליות, בדיקות חורף, בדיקות למניעת זיהום אוויר, הפעלת מחוון האוטובוס, דיווח קצין בטיחות
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד טל – מ"מ היו"ר
ישראל חסון
מוזמנים:
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עו"ד חוה ראובני
לשכה משפטית
חנן אהרון
סגן מנהל אגף הרישוי
עוזי יצחקי
סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה
חזי יהלומי
מנהל גף קציני בטיחות
ישעיהו רונן
ראש אגף תשתית תחבורתית
שמעון אברהם
מנהל אגף שירותי תחזוקה
ישראל תם
מתמחה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ד"ר דן לינק
ראש תחום בכיר תשתית ותנועה
משרד האוצר
משרד המשפטים
עו"ד אמון חאלד
רשם העמותות
משרד הפנים
עו"ד אורית מלמד
הלשכה המשפטית
ענת פישר-צין
לשכה משפטית
המשרד לבטחון פנים
רפ"ק דנית גלעד
קצינת תביעות באגף התנועה
יעל טלמון
קצינת תעבורה, אגף התנועה
דניאלה פילואקוב
תביעות, אגף התנועה
עו"ד רוית דדו
עוזרת יועץ משפטי
משרד הביטחון
סרן לאה טל
יועמ"ש אגף לוגיסטיקה, רפואה ומרכזים
משרד הבריאות
המשרד להגנת הסביבה
אבי מושל
ממונה איכות אוויר
מע"צ - החברה הלאומית לדרכים
נחלה שאקר
מ"מ מנהל אגף הבטיחות
חברת נתיבי איילון
עו"ד דוד טמיר
יועץ משפטי
עירית רחמני
מ"מ ראש מינהל תכנון
אגד
דן ארצי
קצין הבטיחות הארצי
פרדי הרשקוביץ
בוחן תאונות ארצי
דן
מועצת המובילים והמסיעים
מרכז השלטון המקומי
אהוד ענבר
יועץ
ארגוני המוניות
קרני צדקיהו
עמותת אוחזי ההגה
מאיר דוכני
מזכיר איגוד המוניות הארצי
אהרון כהן
סגן יו"ר איגוד המוניות הארצי
אברהם פריד
יו"ר ארגוני המוניות בישראל
שמעון איפרגן
יו"ר ארגון המוניות ירושלים
שמעון דהרי
סגן יו"ר ארגוני המוניות בישראל
חברות להסעה ציבורית
אריק ריין
קצין בטיחות בתעבורה, קווים תחבורה ציבורית
ארגון חברות ההסעה
ארגון מורי נהיגה
אבי גולן
יו"ר
איגוד מכוני הרישוי
אבי גלנצר
יו"ר איגוד מכוני רישוי
לשכת עורכי הדין
עו"ד שי גלעד
ארגונים למאבק בתאונות דרכים
אילן גרודסקי
רכז לוגסטיקה בעמותת אור ירוק
ורדה לבנון
אור ירוק
איגוד המוסכים
אילן מלמד
מנכ"ל
שרון דוידוב
חבר מועצה
יועץ משפטי: ניר ימיני
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: הדס דויטש
תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ו-2006 בדבר עדכון כתובות, הסמכת רשות התמרור המקומית, חובת ציות להוראות עובד בכביש, תצוגות הנראות לנהג, חובת צינון, ערעור על החלטות מנהליות, בדיקות חורף, בדיקות למניעת זיהום אוויר, הפעלת מחוון האוטובוס, דיווח קצין בטיחות
היו"ר דוד טל:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
חוה ראובני:
היו ארבע ישיבות על התקנות האלה, כל פעם הצלחנו להגיע עד נקודה מסוימת ונתקענו, ויש תקנות שמחכות כבר ארבע שנים. אני רוצה לדלג על התקנה הכבדה – התקנה העיקרית שיש אתה בעיה מסומנת כ-4, על זה יש מחלוקת קשה שלא הצלחנו ליישב אותה.
היו"ר דוד טל:
תקראי את התקנה, ואם יהיו השגות למי מהיושבים כאן, נשמע.
חוה ראובני:
אני מציעה שנקרא את התקנות, נדלג על תקנה 4 ואחר כך נחזור אליה.
היו"ר דוד טל:
בסדר.
חוה ראובני:
קוראת תיקון תקנה 13. זה תיקון שהוא תוצאה מתחייבת של חוק עדכון כתובת שמאפשרת להודיע למשרד הפנים על כתובת למשלוח דואר, להבדיל ממען.
היו"ר דוד טל:
הודעתי למשרד הרישום, משרד הרישום יעביר את הכתובת למשרד התחבורה.
חוה ראובני:
אני רוצה להפסיק לקלוט אצלי כתובות פרטיות למשלוח דואר, למען אחידות ונוחות בירוקרטית לציבור, שיהיה מקום אחד ויחיד לעדכון מענים.
ענת פישר-צין:
אם אנו בנושא של חוק עדכון כתובת, האם אני יכולה להעיר לגבי תקנה 214?
היו"ר דוד טל:
נגיע לזה.
מי בעד? יש מתנגדים? יש נמנעים? תיקון התקנה אושר.
חוה ראובני:
קוראת תיקון תקנה 18.
היו"ר דוד טל:
קצין משטרה – לא משנה מה דרגתו?
ישעיהו רונן:
לא. מאז שפורסמו התקנות לראשונה ב-61' ההגדרה היא קצין משטרה כדי לאפשר למשטרה גמישות.
ניר ימיני:
בתקנת משנה א גם לא כתובה הדרגה.
ישעיהו רונן:
תקנה 18 מסדירה את הסמכויות של רשות תמרור מקומית, להבדיל מהמרכזית. יש שם פירוט בארבעה סעיפים. אין בתקנות התייחסות להסדרי תנועה זמניים, למשל עבודות או הפגנה, ומצאנו לנכון שהעניין הזה יוסדר בתקנה מיוחדת, מי מוסמך לעשות מה. התקנה הזו נעשתה בתיאום גם עם מע"צ וגופי הביצוע הגדולים וגם עם אנשי המשטרה, עם המהנדס הראשי שלהם ועם שני יועצים משפטיים.
היו"ר דוד טל:
לגבי מעגל תנועה, אני מכיר כיכר, שהיא לא מעגל תנועה. אם זה מעגל תנועה, חייבים לתת זכות קדימה. אם זה כיכר וזה לא מעגל תנועה, אבל יש סימון של חץ, הרכב צריך לתת זכות קדימה. למה לא לאחד את זה?
ישעיהו רונן:
אז צריך לתת לנהג יכולת לדעת למה התכוון זה שהסדיר את התנועה – האם התכוון שהתנועה תהיה במתכונת של מעגל תנועה או של צומת. אלה שני מכשירים אחרים. רשות מקומית נבונה, כשיש מצב כזה, תגדיר אותו כמעגל תנועה.
היו"ר דוד טל:
אתה מכיר מקומות כאלה?
ישעיהו רונן:
לא.
היו"ר דוד טל:
נניח שיש מקום אחד כזה, למה לא לאחד?
ישעיהו רונן:
יש כלל עולמי בעניין הזה- -
היו"ר דוד טל:
אני אפנה לשר בעניין הזה, אני מבקש שהדבר הזה ייבדק. יש פה מקום לתיקון הדבר הזה.
יש שאלות לגבי תקנה 2? אין. התקנה אושרה. נעבור הלאה.
חוה ראובני:
קוראת תיקון תקנה 23.
שאלתי לפני הדיון שאלה לגבי המעמד החוקי של עובדי נתיבי איילון, זאת חברה חצי ממשלתית חצי עירונית, בבעלות משותפת של הממשלה ועיריית תל אביב- -
היו"ר דוד טל:
לעובדים האלה יש סמכות כמו שוטר תנועה?
חוה ראובני:
אנו מציעים לתת להם במקומות תוך כדי עבודה כדי לכוון את התנועה.
היו"ר דוד טל:
יכול להיות שעובדי מע"צ יעבדו גם על נתיבי איילון?
עירית רחמני:
אלה פקחים שיכולים להשאיל פקחים שיוסמכו בהסמכה של מע"צ.
היו"ר דוד טל:
למה לתקן תקנה מיוחדת לעובד מטעם נתיבי אילון?
ישעיהו רונן:
תקנה 23 של היום אומרת שבנוסף לסמכויות הרגילות שיש למשטרה להסדיר ולאכוף ניתנה אותה סמכות גם לעובדי רשויות מקומיות וגם לעובדי מע"צ. על פי הניסיון, אנו חושבים שנתיבי אילון כחברה בת של משרד התחבורה שמבצעת פרויקטים תחבורתיים, כדי שגם היא לא תזדקק להטריד את המשטרה, שגם לה יהיו סמכויות דומות לאלה שיש למע"צ היום כי זה אותו הגיון.
היו"ר דוד טל:
האם עובד כזה מוסמך לבקש רשיונות?
דנית גלעד:
הוא מוסמך לתת הוראות ואותות במקום שהוא עובד. אם מתעוררת מחלוקת עם אזרח, הוא צריך להזמין משטרה.
ישראל חסון:
ולכן הוא צריך לעכב.
היו"ר דוד טל:
אין לו זכות לעכב אם הוא לא שוטר.
דנית גלעד:
אם השוטר אינו זמין, אותו פקח צריך לרשום את פרטי הנהג.
ישראל חסון:
אני מבין שנתיבי אילון זוכה למעמד מסוים מתוקף היותה חצי חברה ממשלתית. מה קורה עם כביש שש? אין להם סמכויות להכוונת תנועה.
חוה ראובני:
יש להם סמכות של רשות תמרור מקומית.
ישראל חסון:
אין להם סמכות להכוונת תנועה. כשיש תאונה, הוא צריך לחכות שהשוטר יגיע כדי לסגור את הנתיבים ולכוון את התנועה של פקקים רציניים.
חוה ראובני:
כמו בכל כביש אחר, כשיש תאונה, הכוונת תנועה כחובה היא רק כשהמשטרה מגיעה.
היו"ר דוד טל:
למה נפלה אותו לצורך העניין לרעה לעומת נתיבי אילון?
חוה ראובני:
יש לנו בעיה עם שינויי חקיקה בהקשר של דרך ארץ בגלל נושאים אחרים. יש דברים שהם מבקשים שהם סבירים, אך הם מתנים אותם בדברים שאנו חושבים שאינם סבירים ומאיימים להפעיל את הסמכות שיש להם בחוזה, שאם יהיו שינויי חקיקה שלא לרוחם, ידרשו מהמדינה עוד כספים.
ישראל חסון:
התשובה שלך משפטית היא נפלאה. מבחינת האזרח היא רחוקה ממפגש עם הגיון. כשיש תאונת דרכים וניידת אמורה להגיע ולוקח לה 20 דקות להגיע, אנו בערב יושבים על פקקים. אני התקשרתי לחברת דרך ארץ, שאלתי למה לא חוסמים ומנתבים. התשובה שלהם היתה: אין לנו סמכות, וסמכות כזו אנו מבקשים הרבה מאוד זמן.
בהזדמנות זו, למה לא נותנים להם את זה?
חוה ראובני:
התקנה הזאת לא עוסקת במצב של תאונה אלא בהכוונת תנועה תוך כדי עבודות. אנו נותנים סמכות לנתיבי אילון לכוון את התנועה כשהם סוגרים נתיב כדי לעשות עליו סלילה מחדש, לנתב את התנועה לנתיב אחר. בלי זה אין להם סמכות כזו.
ישראל חסון:
מאחר שבשונה מנתיבי אילון, חברת דרך ארץ, המדינה מקצה לה כספים לצורכי אכיפה לכאורה לקיום ניידות- -
חוה ראובני:
נותנים כספים, אך זה חלק מהמטלות שיש להם על פי החוק.
היו"ר דוד טל:
התכוונתי לא לאשר את התקנה הזו כי התשובה שקיבלתי ממשרד התחבורה לא היתה הגיונית, אך היות שמדובר פה רק בעבודות בכביש, זה משנה את הדבר. אם יעשו עבודות בכביש שש, אני מניח שידאגו שם לדברים. אסב את תשומת לבו של השר גם לתקנה הזו, ונראה לאן נתקדם.
דנית גלעד:
ביקשנו להוסיף בפסקה 2: במדים.
חוה ראובני:
אין לנו בעיה עם זה.
היו"ר דוד טל:
בסוף פסקה (2) נוסיף "במדים". אנו מאשרים את תקנה מס' 3.
חוה ראובני:
תקנה 5. גם תקנה זו נובעת מחוק עדכון כתובת, הייתי רוצה להציע נוסח מעט אחר ממה שכתוב פה, אני הייתי רוצה שייאמר במקום המילים "החל ב שמסר הנהג" ועד "בחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה" יבוא "נרשמו במאגר הנתונים של רשות הרישוי". מה שכתוב פה לא 100% עונה על הצרכים. הרעיון נשאר, שאנו שולחים הודעות לכתובת הרשומה במאגר של רשות הרישוי, והכתובת היא על פי חוק עדכון כתובת, תהיה כתובת למשלוח דואר שנמסר למשרד הפנים או הכתובת של מרשם האוכלוסין.
ענת פישר-צין:
עדיין יש פה בעיה, חוק עדכון כתובת אומר שהמכתב יישלח למען כפי שהוא עדכן אותו במרשם האוכלוסין. התקנה אומרת שמשרד הרישוי ישלח לפי המען שכתוב במאגר הנתונים שלו. זה סותר, כי תקנה 214 אומרת: משלוח ההזמנה לבעל הרשיון תהיה לפי הכתובת שנרשמה במאגר הנתונים של רשות הרישוי.
ניר ימיני:
יש חובה לקבל נתונים ממרשם האוכלוסין ולכן הנתונים מצויים אצלה.
ענת פישר-צין:
נניח שהיתה תקלה ורשות הרישוי לא קיבלה מידע לפי חוק עדכון כתובת, לפי תקנה 214 היא תשלח לנהגים את המכתב לפי הנתונים שנמצאים אצלה.
חוה ראובני:
אבל אז חוק עדכון כתובת קובע שאין לה תוקף. אני רוצה ליצור מצב לבטל את קיומו של מאגר כתובות אצלי.
חנן אהרון:
מגיעים אנשים עם תמצית רישום שעשו במשרד הפנים, והם באים אלינו ואנחנו לא יכולים לעדכן. לפי החוק, אני לא יכול לעדכן כתובות. במצב כזה אני עדיין נותן הוראה, יש לי מקום מסוים שבו אני נותן הוראה לרשום לפי תמצית רישוי, למרות שבמחשב אצלי הכתובת אחרת, לא מעודכנת. אני לא יכול עכשיו לבדוק כל כתובת אצלי. זה מטיל עלינו אחריות שאיננו יכולים לעמוד בה. אם אדם שינה את כתובתו ופרטיו במשרד הפנים, מה שאצלי רשום, זה מה שיש לנו. אם זה לא עבר מחשובית מאיזו סיבה, האחריות לא צריכה להיות עליי, כי זו הכתובת שיש לי. היום בכל זאת אני עושה את כל המאמצים ומשנה כתובת שאני לא אמור לשנות.
היו"ר דוד טל:
אתה עושה טוב כדי לא לטרטר את האזרח, אבל זה לא עולה בקנה אחד עם מה שנאמר בתקנה.
דנית גלעד:
המשטרה עושה שימוש בכתובות האלה, ואם יש בעיות מחשוביות שלא נפתרו- -
היו"ר דוד טל:
שכנעת אותי. לא נאשר את תקנה 5, אנו לא רוצים שיהיה אזרח מטורטר.
ישראל חסון:
היום כשיש עבודות בכביש, מע"צ או נתיבי אילון, באיזה טווח הם צריכים להתריע לאזרח מבחינת הנוהל הפנימי?
ישעיהו רונן:
יש הנחיות בעניין, ויש היררכיה של כבישים.
ישראל חסון:
אני נתקעתי כמה פעמים בגלל דבר כזה. מה הנוהל?
ישעיהו רונן:
אם הרשות שעושה את העבודות צופה מצב כזה, היא תפנה את התנועה לדרכים אחרות.
ישראל חסון:
משורש עד מחלף חמד שעה וחצי בשעה אחת בלילה, בגלל עבודות בכביש. זו תקלה במע"צ?
ישעיהו רונן:
לדעתי כן. בדיעבד האזרח יכול להפנות תלונה להנהלת מע"צ או למשטרה.
ישראל חסון:
חשבתם להציב שלט במקומות כאלה?
ישעיהו רונן:
יש *2120.
ישראל חסון:
אני נתקעתי שעה וחצי, למי לפנות? ולמי לפנות כדי לקבל את הדיווח, מה הפעולות שנעשו?
ישעיהו רונן:
הגופים המבצעים, יש להם יחידות פנימיות לטיפול בתלונות.
ישראל חסון:
מה שקורה זה מצב של עריצות, זה לא תקין.
דן לינק:
יש שלטים מתחלפים, יש שירות מצוין של מע"צ, ואני מציע להשתמש בו - *2120. זה צעד גדול קדימה, וזה המספר שהאדם בכביש צריך להגיע אליו.
ישראל חסון:
למה אתה לא מחייב כל אדם שמבצע עבודות על כביש ראשי לשים שלט כזה?
דן לינק:
אנו כן מחייבים. אני כועס שהשלטים האלה כוללים רכבת שלמה של כל הקבלנים – מי מסדר את התאורה וכו'. יש דבר כזה. זה קיים.
היו"ר דוד טל:
אבל אתה לא חושב שנכון להודיע לנהג שיש פקק בעוד קילומטר וחצי?
דן לינק:
כתוב שיש עבודות.
ישראל חסון:
אני מדבר על החלופה. אני רוצה שהחברה המבצעת, העובד שעובד במקום יהיה לחוץ מבחינת שירות, ואני רוצה לבדוק למה הוא לא התריע לי מחלף אחד מראש. בנוסף, אני רוצה שהוא יעבוד במקום, כי אין סיבה לפקקים כאלה באחת לפנות בוקר. הדבר הזה משפיע על תרבות הנהיגה שלנו. אני רוצה שבכל מקום שאתה עובד, שתיתן לי את המידע הזה.
היו"ר דוד טל:
אני מציע שנפנה לשר התחבורה בכל הדברים הללו כדי שיתקן תקנה נוספת.
לאה ורון:
אעביר את הפרוטוקול למנכ"ל מע"צ כדי שיעביר אליך התייחסות.
חוה ראובני:
קוראת תקנה 6. 248(א)(3) אומר שמי שרוצה להיות מורה לנהיגה והיה קודם עובד במשרד הרישוי חייב צינון של שנה.
היו"ר דוד טל:
אם אני מורה נהיגה פרטי, עבדתי אחר כך במשרד התחבורה, וסיימתי עבודתי שם, אני צריך להצטנן שנה כדי לחזור לעבודתי הקודמת?
חוה ראובני:
הכוונה היא בעיקר למעבר בין מורים לבוחנים. כאשר בוחן פורש ונהיה מורה נהיגה ומביא את תלמידיו להיבחן אצל עמיתיו לעבודה מהשבוע שעבר, יש בעיה, לכן התקנות הטילו צינון. מי שהיה לו רשיון הוראת נהיגה על פי התקנות, החליט שהוא רוצה לעבוד במשרדי התחברה – לא תלונות ציבור, לא כספים, לא המפקח על התעבורה, לא במשאבי אנוש, אלא במשרדי הרישוי שנותנים את השירות לקהל, הוא מקפיא את רשיון ההוראה שלו. הוא עובד כבוחן, עוזב את משרד התחבורה, רוצה להיות שוב מורה נהיגה, לפי התקנות דהיום עליו לא חל צינון. עמיתו לעבודה שעזב באותו יום ורוצה להיות מורה לנהיגה ועל פי התקנות יש לו הקלות לאור הניסיון וידע שצבר כבוחן, צריך לחכות שנה.
היו"ר דוד טל:
יש הבדל בין מי שצבר את ניסיונו במהלך עבודתו במשרד הרישוי ובין מי שבא עם הדבר הזה מהבית. הדבר דומה, שיגיע פרופסור מהאוניברסיטה לכנסת, ואחרי שיוצא מהכנסת, אומרים לו: אתה לא יכול לחזור מייד לאוניברסיטה.
חוה ראובני:
הרציונל הוא של ניגוד עניינים. העמדה שלנו היא שקרבה אישית בין בוחנים למורי נהיגה היא סיטואציה שמזמינה ניגוד עניינים. צריכה להיות תקופת צינון של שנה לכן.
היו"ר דוד טל:
כמה מורים עובדים היום במשרד הרישוי?
חנן אהרון:
כעשרים.
בשנים האחרונות יש מורים שקלטנו במשרד הרישוי, וכשהם מסיימים את תפקידם הם הולכים להיות שוב מורים. מה שקורה, שאתה עובד עם הבוחנים, ומעביר את התלמידים שלך לבוחן שעבדת אתו.
היו"ר דוד טל:
אני לא מקבל את זה. בתחום שלך, כמה שופטים את מכירה שמגיעים לפניהם עורכי דין, שהם מכירים אותם או חברים שלהם? וזה נכון ובסדר.
חוה ראובני:
לטוב ולרע הפסיקה הבחינה בין ניגוד עניינים שיפוטי לבין מישורים אחרים.
ישראל חסון:
נאמר שאת פורשת מחר ממשרד התחבורה ואת פותחת משרד עו"ד, אני יכול להשית עליך תקנה שלא תעסקי בשום דבר שקשור במשרד התחבורה?
חוה ראובני:
בתקשי"ר יש כללים שיגבילו אותי, יש הגבלות אחרי פרישה.
חנן אהרון:
אותם מורים שגייסנו לעבודה באו על דעת כך שידעו שאחרי שיסיימו תפקידם ילכו להיות מורים. התקנה הזו נכונה, אך להחיל אותה מהיום והלאה.
היו"ר דוד טל:
גם את זה אני לא מקבל, כי אתה אומר: מי שבא בא על דעת זה שברגע שיסיים את עבודתו יצונן שנה.
ישראל חסון:
התקשי"ר מחייב גם את הבוחן, כלומר את משיתה משהו נוסף על הבוחן שאת לא משיתה על עצמך.
חנן אהרון:
אפשר שאותו מורה שעוזב יעבוד במחוז אחר לתקופה של ארבעה חודשים או חצי שנה.
היו"ר דוד טל:
זה יכול להיות פתרון אך כרגע אני לא מאשר את התקנה הזו.
ישראל חסון:
יש הגיון בתקנה, אך היא מושתת על מגזר צר. לזה אני לא רוצה לתת את ידי.
היו"ר דוד טל:
כשעברתי על זה אתמול, זה ממש צרם לי. מי שבא עם זה לפני שהגיע אליכם – למה לעשות לו את זה?
חוה ראובני:
קוראת תקנה 7.
תקנה 265 היא מוזרה קצת, בעידן שקדם לבתי המשפט לעניינים מנהליים נוצר מוסד שבו השר מתערב בהחלטות הרשויות המקומיות, יושב כמין בג"צ של בתי המשפט המינהליים, הפנימיים. היום יש זמינות גבוהה לערכאות, וההליך הזה שבו הדרג הפוליטי שאינו מקצועי אך גם אינו שיפוטי מתערב בהחלטות של הרשויות המקצועיות – החלטות הרשויות המקצועיות כפופות לביקורת שיפוטית, ביקורת שיפוטית זמינה בבתי משפט לעניינים מנהליים, כל החלטות הרשויות לפי פקודת התעבורה כפופות לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, ההליך הזה מיותר, לדעתנו. ברגע שהותקנו התקנות המחוקק סיים את תפקידו.
היו"ר דוד טל:
בכמה ערעורים כאלה ישב השר בשנה האחרונה?
חוה ראובני:
מעט – שלוש, ארבע בעשר השנים האחרונות. השר ועוזריו לא יודעים מה לעשות עם זה. כל פעם עוזר השר שואל אותי מה לעשות עם הערר הזה. יש לנו מוסד של ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות מנהליות, קוראים לזה בית משפט לעניינים מנהליים. אני כבר לא שולחת אותם לבית המשפט העליון. התקנה הזו נתקנה בתקופה שבה הדרך היחידה לבקר החלטה של רשות הרישוי על שיטת הניקוד היה ללכת לבג"צ. מאז שיש בית משפט לעניינים מנהליים יש עשרות בשנה. השר מוותר על הסמכות.
היו"ר דוד טל:
אין מתנגדים לתקנה? היא קצת לא נראית לי, אך אין טענות כנגד אז נאשר.
חוה ראובני:
קוראת תקנה 8.
יש מקף אחרי "אוטובוס פרטי". מדובר בכלי רכב שחייבים בבדיקת חורף. אנו רוצים לשחרר את כלי הרכב שעוד לא נמצאים שנה על הכביש.
היו"ר דוד טל:
יש הערות?
אילן מלמד:
אנו מתנגדים. שנה זה יותר מדי זמן גם לגבי רכב חדש, אם הוא מסחרי או אוטובוס. הרכבים האלה נוסעים אלפי קילומטרים בחודש, לעתים עשרות אלפי קילומטרים בשנה. אוטובוס כזה – רמת הסיכון שלו גבוהה. אוטובוס או רכב מסחרי שנקנה לכאורה בינואר או פברואר, מגיע אוקטובר, לא עברה שנה מיום הולדתו והוא לא עושה ביקורת חורף, בטווח הזמן הזה הוא יכול להיות עם 60-70 אלף ק"מ והוא גם נוסע בכבישים לעתים לא הכי טובים.
קריאה:
אוטובוס כזה כן עושה מבחן רישוי שנתי, לכן אני חולק עליו בנושא לוח הזמנים.
שרון דוידוב:
לגבי מכוניות פרטיות, אני חושב שכן צריך להחיל את זה.
שמעון אברהם:
מדובר פה ברכב חדש שיש לו עדיין אחריות של יצרן הרכב. התקנה כפי שהיא רשומה היום פוטרת רכבים ששלושה חודשים קודם עשו רישוי, כלומר מדובר פה בתשעה חודשים.
בנוסף, הרכבים האלה מחויבים בקצין בטיחות שעושה בדיקה פעם בחודש.
אילן מלמד:
לגבי הטיעון של משרד התחבורה, יש קצין בטיחות גם כשהאוטובוס בן חמש שנים.
היו"ר דוד טל:
אנו מאשרים את התקנה הזו.
חוה ראובני:
המילה "שנה" מופיעה פעמיים וזה יימחק.
קוראת תקנה 9.
כאן רואים את גיל התקנות האלה, אנו מחמירים לפי התקינה האירופאית. המשרד להגנת הסביבה מתלונן שלא תואם אתם מראש, אני לא יודעת אם זה נכון, בכל מקרה, ודאי שצריך להיות על דעתם.
אבי מושל:
התיקון פה חשוב. כל רכב צריך לעמוד בבדיקת הרישוי בערך הפליטה שקבע יצרן הרכב, ואז התיקון החוזר הזה בוועדות הכנסת של התקנות מיותר.
היו"ר דוד טל:
אני מציע שהמשרדים הרלוונטיים ברשות המבצעת יעשו את הדיאלוג הזה בשולחן אחר.
דן ארצי:
נושא פליטת הגזים, בין המצב הקיים למוצע, האם יש פה החמרה רצינית מבחינת ההצעה?
שמעון אברהם:
לא, אין החמרה רצינית.
היו"ר דוד טל:
אישרנו את תקנה 9.
חוה ראובני:
קוראת תקנה 10.
ישעיהו רונן:
אוטובוס עוצר בתחנה, הנהג משאיר את האיתות שמאלה לקראת היציאה כל זמן שהוא עומד שם. הדבר הזה יוצר זילות לדעתנו, כי הנהגים רואים שהוא מאותת סתם.
היו"ר דוד טל:
הערות? אין. אושר.
חוה ראובני:
קוראת את תקנה 11.
חנן אהרון:
אנו מעסיקים רופא כדי שיעשה את המיון, במקום לשלוח אותם למכון הרפואי וייתקע שם כמה חודשים, אנו עושים מיון ראשוני אצלנו, הרופא מחליט אם מישהו כשיר לנהיגה, ואם לא, שולח אותו למכון. זה חוסך לאזרחים הרבה כאב ראש והרבה כסף. בדצמבר האחרון המכרז הסתיים, יצאנו למכרז מוקדם, חצי שנה לפני כן, הרופאים לא עמדו בתנאי הסף ויצאנו למכרז נוסף, והיה תפר של חודשיים שבו לא היה רופא. ב-14.2 נבחרה חברה שמעסיקה שני רופאים ואנו מאשרים להם עוד שני רופאים.
דוד טל:
כמה אזרחים פנו אליי בעניין הזה בשבוע האחרון.
חוה ראובני:
תקנה 587ב מחייבת קצין בטיחות להודיע לבעל מפעל על ליקוי בבריאות הנהגים שלו. הוא אומר: אם בעל המפעל לא עושה עם הדיווח הזה כלום, הוא ידווח לרשות הממונה על קציני הבטיחות. כרגע אין אף אחד בתפקיד הזה, אך בדרך כלל יש. לרשות אין סמכות לעשות שום דבר עם זה. מה רשות תעשה עם דיווחים כאלה? אין לה סמכות לעשות עם זה שום דבר.
אנו מציעים להסמיך את קצין הבטיחות לדווח על ליקויי בריאות שמצא אצל נהגי המפעל ישירות למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כפי שרופאים מחויבים לדווח על ליקויים אצל הפציינטים שלהם. יש חובה על כל נהג לדווח על שינוי במצב בריאותו. יש דיווחים מרופאים, אבל לא הרבה. לעתים אנו מגישים תלונות נגד רופאים שלא דיווחו, כשאנו מגלים, יש תלונות בודדות כאלה. אנו מציעים שהדיווח יגיע ישר למכון הרפואי, אם בעל המפעל לא עושה כלום עם הדיווח.
היו"ר דוד טל:
כלומר הוא גם צריך לעקוב אחרי מנהל המפעל, שהוא אכן דיווח.
דן ארצי:
יש גופים גדולים שמחזיקים רופא תעסוקתי, כמו באגד. הייתי מציע לאפשר לרופא שהוא רופא תעסוקתי גם כן לעשות את הדיווח – אצלנו באגד זה מה שעושים, שקצין הבטיחות ידווח לו והוא יעשה את זה, וגם לגבי האישור של רשיונות הנהיגה, כלומר את המיון הראשוני.
חוה ראובני:
אנו לא רוצים לעשות רופא יחידתי, יש לו גם אינטרסים, הוא מקבל את משכורתו מהנהלת אגד.
היו"ר דוד טל:
יש גם קצין הבטיחות שמקבל את משכורתו מהנהלת אגד- -
חוה ראובני:
זאת בעיה, יש אצלנו הרבה ויכוחים, איך פותרים אותה, אך לא רוצים להוסיף עוד זירה. אני גם רוצה אחידות בנורמות. בנוסף, לא כל דבר צריך לעבור במכון הרפואי. אני רוצה רופא מתמחה ברפואת נהיגה בקשר התחבורתי. הרופא הזה גם מבין ביכולתו לעבוד שעות, במחלות, עייפות וכו'.
חנן אהרון:
למשל, דוגמה מלפני שלושה שבועות של אופטומטריסט, והרופא שלנו גילה שהוא מילא את זה בצורה לא נכונה.
חוה ראובני:
זה יכול להיות מכוסה על ידי הדיווח לבעל המפעל, והטיפול של בעל המפעל נעשה באמצעות הרופא התעסוקתי. זה ענה על דרישות התקנה. הפניה למכון הרפואי רק כאשר בעל המפעל, לצורך העניין, הנהלת אגד לא עושה כלום. הנהג הזה שנרדם על ההגה ואולי חולה בסוכרת – מה אם הוא לא מגיע בכלל לרופא הזה?
דוד טמיר:
איך הוא יידע מה עשה מנהל המפעל עם המידע שהעביר לו?
היו"ר דוד טל:
אם זה עסק מסודר, כשמנהל המפעל שולח מכתב כזה, הוא מכתב את קצין הבטיחות. אם זה לא מסודר, הוא צריך לרוץ אחרי מנהל המפעל או שיערוך שם נוהלים פנימיים בינו לבין מנהל המפעל.
חוה ראובני:
אם המפעל טיפל, אין בעיה.
היו"ר דוד טל:
ברגע שהוא העביר את זה למנהל המפעל, הוא צריך לעקוב שזה הועבר משם לרשויות המתאימות.
דן ארצי:
את מטילה עליו חובה שלא בטוח שיש לו הכלים לעמוד בה. זה סתם להקשות על קצין הבטיחות.
פרדי הרשקוביץ:
אנו מציעים שקצין הבטיחות – יראו בו כאילו מילא את חובתו אם דיווח לרופא מהסוג שיש לנו באגד. ברגע שקצין הבטיחות מדווח לא רק לבעל המפעל אלא לרופא שהוא מחויב אתו מתוקף היותו רופא תעסוקתי- -
חוה ראובני:
לכמה מפעלים יש רופא פנימי תעסוקתי?
היו"ר דוד טל:
יש תקנות ששר התחבורה מוסמך להאציל סמכויות על רופא כזה וכזה?
חוה ראובני:
יש לשר התחבורה הסמכות לקבוע את הרופא המוסמך.
היו"ר דוד טל:
אז תפנו לשר התחבורה, תבקשו שיכיר ברופא וזהו.
אבי גולן:
זה גורם לחוסר אחידות. זה שעובד באגד מקצר תהליך שלו, ואותו אזרח שרוצה להוציא רשיון לאוטובוס בסקטור האזרחי צריך לחכות הרבה זמן. למה שיהיה חוסר אחידות?
חוה ראובני:
לא מדברים על קבלת רשיון.
היו"ר דוד טל:
מאשרים תקנה 11.
לגבי 12, התחילה אושרה, והיא למעט 4, 5 ו-6. לגבי 9: 90 יום מיום פרסומה.
נחזור לתקנה 4.
חוה ראובני:
קוראת תקנה 4.
מבחינתנו התקנה היא מכלול אחד ו-(ג) הוא חיוני.
אנו יודעים שיש למשטרה הסתייגויות. על פי בקשת יו"ר הוועדה בכנסת הקודמת, ח"כ אמנון כהן, היו ישיבות, לא הצלחנו להגיע להבנה. המשטרה עמדה על דעתה, היא מתנגדת לחריג כלשהו. אנו חושבים ש-(ג) טוב, זה מועיל. כיום יש מערכת כזו באגד תשע שנים, מאות אלפי קילומטרים, אפס תלונות.
היו"ר דוד טל:
מה זה כולל?
דן ארצי:
אצלנו יש שלוש מערכות שפועלות מ-99' להגברת רמת הבטיחות של נהיגת נהגינו. אנחנו עוקבים אחרי הנהגים האלה. יש ניסיון של מיליון ו-200 אלף ק"מ, זה רכב שמותקנת בו מצלמה, אנו עוקבים אחרי האוטובוס, נותנים לחיצה על כפתור וזה מקליט את הצילום ואת העברות של הנהג, ובהתאם לזאת אנו מטפלים בזה. ראית את זה. הראיתי את זה לח"כ ארדן והוא התלהב מזה, לח"כ כבל והוא התלהב מזה, גם השר מופז התלהב מזה.
היו"ר דוד טל:
אני לא זוכר.
פרדי הרשקוביץ:
יש ניידות כאלה עם שלוש מערכות שמורכבות באלפי ניידות משטרה, הרכבנו את זה כדי לעקוב אחר נהגים ולתעד עברות. אנו עוברים למדיה דיגיטלית, ומפיקים מאותם סרטים תמונות שמתעדות את רצף העברה, אנו גם מעמידים לדין פנימי באגד, והנהג נקנס. המערכת מורכבת ממצלמה, ממסך גדול בגודל 7 אינץ', צריך מדי פעם להעיף מבט למסך הזה.
היו"ר דוד טל:
במה נעזר נהג במצגת הזו?
פרדי הרשקוביץ:
יש פה מי שטוענים שהמערכת מסוכנת. במשך שמונה שנים עשינו עם המערכת הזו כמיליון ו-200 אלף ק"מ, כ-9,000 משמרות מסביב לשעון, אף לא תאונה אחת.
רוית דדו:
אנו מתנגדים לזה נחרצות. אנו חושבים שהיוזמה לסעיף (א) מבורכת. המערכת הזו הוצגה לאנשי אגף התנועה והמשטרה מצאה שיש בזה סכנה בטיחותית. הנהג שעוקב אחרי האוטובוס – דעתו מוסחת, כי הוא צריך לבדוק כל הזמן שהמצלמה עובדת, וכשהאוטובוס מבצע עברה הוא צריך לוודא שהעברה נקלטת. המשטרה הגיעה למסקנה שיש בזה סכנה בטיחותית. המשמעות של הסייג הזה היא לאשר עד כמה שאנו יודעים את מערך הבקרה שאגד מבקש להפעיל, אך בהמשך המשמעות תהיה שיצטרכו לאשר את זה בעוד מקרים – יכולים לבוא נהגי מוניות ומשאיות ולדרוש בדיוק אותו דבר.
היו"ר דוד טל:
היסח הדעת זה כשאני מחייג בטלפון, למשל. אם זה היסח דעת, צריך לפסול כל היסח דעת, כולל היסח דעת של משטרת ישראל. כאן הם מציגים נתונים שהם הרבו את הבטיחות בכביש.
רוית דדו:
לא ראינו נתונים כאלה.
היו"ר דוד טל:
אני מכיר אותם, הם לא משקרים את איש הוועדה. הם מסרו לוועדה נתונים.
דנית גלעד:
אני תמהה על כך שאגד מצהירה שהם עושים עברה בכך שהם מאפשרים לנהג להשתמש במכשיר הזה באופן יום יומי על פני כל כך הרבה קילומטרים ביום. לדעתי, המטרה של הפטור הזה לחסוך בקיומו של אדם שישב לצד הנהג, כלומר חיסכון כלכלי לאגד. צריך למצוא את האיזון. אין ספק שהמטרה היא מבורכת, השאלה היא אם נעשה פה האיזון הראוי. תשומת הלב כדי להפעיל את המכשיר הזה גדולה מדי ולא מצדיקה את המטרה. הבעיה היא במשך הזמן כדי לתפעל את המכשיר, הרי לכל שנייה יש משמעות עצומה. כדי לתפעל מכשיר כזה נדרשת יותר משנייה.
פרדי הרשקוביץ:
אני מתפלא על הגישה. דני ואני היינו בדנמרק וראינו את המערכת וקיבלנו נתונים לגבי אלפי מערכות כאלה שנמצאות באלפי משטרות בעולם במפעיל יחיד. יש את זה באנגליה, בצרפת, בבלגיה, בטורקיה, אני יכול לשלוח רשימה שלמה.
המערכת הזו מקליטה, כל שהנהג צריך לעשות מדי פעם, ורק מי שמוסמך ומתודרך להפעיל את המערכת הזו, כשהוא נמצא בסביבה רגילה, בלי כלי רכב, בלי סכנה, מעיף מבט אחד כדי לראות שהמצלמה לא יצאה מפוקוס. יש לו מגביל מהירות. אם אוטובוס נוסע 140 קמ"ש, והניידת רוצה לתעד את זה, הוא לא יסתכל למסך. ההסתכלות במסך היא במהירות שלא מסכנת אף אחד, רק כשאף אחד לא מסוכן.
אם מפעילים את זה כבר תשע שנים ולא עשינו אף לא תאונה אחת שמדווחת אצלנו - מבחינת האיזון ביצענו 40 או 50 אלף מעקבים.
רוית דדו:
זו היתה גם ההצעה של אגף התנועה, שאפשר להושיב אדם נוסף ליד ברכב העוקב. זה עלויות, אך מבחינת האיזון זה הפתרון הנכון.
היו"ר דוד טל:
הדבר הזה עוזר לבטיחות בדרכים, לדעתכם?
דנית גלעד:
ההצעה הזו הוגשה לכנסת באוגוסט 2006, הבענו את התנגדותנו, ציפינו שמשרד התחבורה יזום ישיבה בנושא הזה, ויציג נתונים, למה זה אכן מצדיק את הסכנה, אך לא קיבלנו נתונים בעניין.
חוה ראובני:
היתה ישיבה במאי 2005 אחרי הדיון האחרון שהיה פה בנושא הזה בהשתתפות שולמית שמעון וניבה רפאלי מאגף התנועה, דן ארצי ופרדי הרשקוביץ מאגד, הם הציגו את המערכת, הופץ סיכום. ניסינו להגיע להסכמה, הוצגו בפניכם נתונים. גם אדון רונן היה באותה ישיבה.
היו"ר דוד טל:
אני מאשר את תקנה 4.
ניר ימיני:
עו"ד ראובני, האם את יכולה לדבר על ההיתר שנותן שר התחבורה?
היו"ר דוד טל:
היות שאנו מותירים את היכולת לשר לתת את ההיתר, הוא ודאי יזמין את האנשים המקצוענים, ואם הוא יחליט שיש מקום להתיר לאגד, הוא יעשה כן. אני מניח שיש לו היכולת יותר מאשר לי לבדוק את הנושא לעומק. השר יוכל להציג בפני שר התחבורה את טענותיו.
רוית דדו:
אני מבקשת להוסיף לסעיף (ב) החרגה גם של משטרת ישראל ולא רק של צה"ל.
היו"ר דוד טל:
זה התפקיד של משטרת ישראל, זה בסדר. נוסיף את זה.
חוה ראובני:
נרשום: "לצורך מילוי תפקידה".
אגב, בישיבה הראשונה על התקנות האלה הגב' שולמית שמעון הודיעה שאין צורך בהערה כזו לאור תקנה 32, אבל בסדר.
ניר ימיני:
האם ההיתר שנותן השר הוא מסוים או כללי?
חוה ראובני:
היתרים יהיו לרכב ספציפי או לסוג כלי רכב, למה שימצא לנכון.
היו"ר דוד טל:
לי לא אכפת שיאשר לאגד ואגד יאשר כפי שהוא מבין.
תקנה 4 אושרה בתיקון של המשרד לביטחון הפנים.
אנו עוברים לתקנה 5.
ניר ימיני:
בחוק עדכון כתובת יש חובה של רשות הרישוי לקבל את הנתונים ממרשם האוכלוסין. מה שמבקשים בתקנה 214 זה שההזמנה תישלח מהמאגר של רשות הרישוי, אך זה עדיין על סמך הנתונים של מרשם האוכלוסין, לכן אני לא מבין את הסתירה שהצביעו עליה כאן, ואם ההזמנה נשלחת לכתובת הלא נכונה, יש הוראה בחוק עדכון כתובת שהאזרח לא יוצא נפגע מזה.
היו"ר דוד טל:
סעיף 5 אושר כפי שנקרא פה.
סעיף 6 אנו לא מאשרים.
הכל תם ונשלם.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30.