פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 100
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ב' בתמוז התשס"ז (18 ביוני 2007), שעה 11:00
סדר היום:
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אי שילובם של ערבים בשירות הציבורי של חה"כ דב חנין
נכחו:
חברי הוועדה: זבולון אורלב-היו"ר
מוחמד ברכה
דב חנין
אחמד טיבי
חנא סוייד
מוזמנים: מיכה לינדנשטראוס מבקר המדינה
יהושע רוט עוזר בכיר למבקר המדינה
רמי חיימוביץ עוזר למבקר המדינה
שמואל הולנדר נציב שירות המדינה
יעקב ברגר משנה לנציב שירות המדינה
הניה מרקוביץ מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה,נציבות שירות המדינה
אריה גרינבלט דובר , נציבות שירות המדינה
דן אורן ממונה (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים
נזי ריאן מרכז מוסאווה
יועץ משפטי: תומר רוזנר
מנהלת הוועדה: חנה פריידין
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אי שילובם של ערבים
בשירות הציבור
היו"ר זבולון אורלב:
אני רוצה לפתוח את הישיבה בעניין הצעה לסדר של חבר הכנסת דב חנין בכל הקשור לאי שילובם של ערבים בשירות הציבורי.
דב חנין:
השבוע התפרסם תחקיר בעניין אי יישום החלטות הממשלה לגבי שילוב של אזרחים ערבים בשירות המדינה. 14 ממשרדי הממשלה, לפי מה שפורסם, אינם עומדים במכסת העסקה של עובדים ערבים, מכסה שהממשלה החליטה עליה לפני 3 שנים. רק 7 מתוך 21 משרדי הממשלה הצליחו לבצע את ההוראה. מתוך 10 יחידות הסמך הממשלתיות אף יחידה איננה עומדת ביעדים שהיא נדרשת לממשם. ברשות החשמל כמו גם ברשות המסים אין עובד ערבי אחד. אם זאת התמונה הנכונה אז זאת תמונה שמעוררת זעזוע אצלנו.
יש נתונים מדאיגים נוספים, כמו ירידה במספרם של רופאים, משפטנים, טכנאי רנטגן ערבים בישראל. כאשר עובדים ערבים כבר מתקבלים לעבוד בשירות המדינה, הם מרוכזים בדרך כלל בדרגים המינהלים הנמוכים. המשמעות של זה היא עבודה בשכר נמוך ולא בעמדות של קבלת החלטות והשפעה. נציב שירות המדינה שנמצא איתנו כאן מופקד על יישומה של החלטת הממשלה הזאת. אחוז המועסקים במשרדו בשנת 2005 בני האוכלוסייה הערבית היה רק 1.1%. מספר המכרזים היעודים שמיועדים לאוכלוסייה הערבית יורד בשנים 2004,2005. אנחנו לא צריכים להיות מופתעים מכך שפחות עובדים ערבים נקלטים. נציב שירות המדינה אמור להגיש לנו אחת לשנה דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו.
היו"ר זבולון אורלב:
מי זה לנו?
דב חנין:
לממשלה ולוועדת חוקה, חוק ומשפט. הדין וחשבון לשנת 2006 לא הוגש, זאת על אף ההוראות הברורות של סעיף 15א(ז) לחוק שירות המדינה (מנויים), 1959.
התמונה שקיימת היא של צעדים סמליים, החלטות דקלרטיביות וחוסר פתרון אפקטיבי לבעיה. ישנן הצהרות יפות, אבל אין להן שום ביטוי ממשי בשטח. אין משאבים, אין מנגנוני פיקוח ובקרה ממשיים, לכן גם ההחלטות לא מבוצעות.
החקיקה אצלנו הלכה בעקבות מדינות אחרות בנושא של ייצוג הולם, אבל לא כמו המנגנונים שיבטיחו שהייצוג ההולם הזה יעבור מספר החוקים לעולם המציאות.
השאלה מה צריך לעשות. הממשלה צריכה לעמוד מאחורי החלטותיה. היא החליטה שהיא רוצה לקדם ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. בהחלטות האלו צריך לעמוד. צריך להגדיל את מספר המשרות הייעודיות לטובת אזרחים ערבים. יש סמכות לעשות את זה. אני מפנה לסעיף 15א(ב)(2) לחוק שירות המדינה. חשוב מאוד לא להסתפק רק בקליטת אזרחים ערבים לשירות המדינה, אלא להבטיח שגם במשרות בכירות יותר אזרחים ערבים יוכלו להיקלט ולמלא תפקידים.
צריך לעודד שילוב של נשים ערביות בשירות המדינה. זה קשור לא רק לפתיחת האופציה לעבוד בשירות המדינה, אלא גם לכך שמשרדי המגזר הציבורי יימצאו במקומות שהם נגישים מבחינת היישובים הערבים ותושביהם, אם זה בתוך היישובים הערבים עצמם, אם זה במקומות שבהם ישנם שירותים מספיקים ומספקים של תחבורה ציבורית, במיוחד כאשר מדברים על נשים ערביות. צריך לפרסם בצורה הרבה יותר אפקטיבית את המכרזים בשפה הערבית ובכלי התקשורת הערבים.
האוכלוסייה הערבית בישראל נמצאת במצב ייחודי בעולם. ככל שאני יודע - אני אשמח אם מישהו יגיד שזה לא נכון - זאת האוכלוסייה היחידה בעולם שככל שרמת ההשכלה עולה הסיכוי להיקלט במקומות העבודה יורד. הדבר הזה קשור לאותה מציאות שבה מערכות שלמות של תעסוקה סגורות בפני אזרחים ערבים. דיברנו על רשות החשמל. המצב דומה בחברת החשמל. הדבר דומה במגזרים שלמים של תעשיות היי-טק וכדומה. הדבר קיים גם בשירות הציבורי, למרות כל ההחלטות היפות שהתקבלו והחקיקה שמתקבלת בכנסת.
הוועדה הזאת צריכה לעשות שיעורי בית. זה נושא שמתאים לבדיקה מעמיקה. אני יודע שנעשית בדיקה כזאת. צריך שיהיה המשך בדיקה מעמיקה ומעקב צמוד של מבקר המדינה ומשרדו. זה מישור אחד של פעולה. אני הייתי מציע שכמדיניות הוועדה הזאת תדרוש מכל נציג משרד ממשלתי שמגיע לוועדה הזאת להתייחס גם לסוגייה הזאת. לא נוכל לקיים סידרה של דיונים עם כל אחד ואחד מהמשרדים בנושא הזה. מכיוון שמשרדי הממשלה השונים מגיעים לוועדה זה יכול להיות נוהל נכון.
היו"ר זבולון אורלב:
כשאנחנו שוקלים לבקש ממבקר המדינה לבדוק נושא אנחנו צריכים לשים על סדר היום שבכוונתנו להשתמש בסעיף 21. הדיון הזה הוא לא בפרוצדורה הזאת אלא במסגרת דיון מהיר. לו היית פונה אלי בפנייה רגילה ייתכן והיינו עושים את זה. מבחינת החוק אני מנוע מלהעלות היום את סעיף 21.
שמואל הולנדר:
השירות הציבורי שעליו אנחנו מדברים כולל כ500,600 אלף עובדים, כשמתוכם שירות המדינה פרופר, שנתון לסמכות הטיפול של נציבות שירות המדינה, הוא כ10%. הדיונים בדרך כלל בוועדת החוקה מתמקדים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, שזה מאוד חשוב, אבל נוטים לשכוח את כל הגופים האחרים החשובים. הוזכרה למשל חברת החשמל, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטורים. יש שורה ארוכה של גופים חשובים מאוד. נדמה לי ששירות המדינה עושה יותר מאשר כל גוף אחר.
היו"ר זבולון אורלב:
החלטת הממשלה חלה רק על שירות המדינה?
שמואל הולנדר:
החלטות הממשלה חלות על שירות המדינה, על משרדי הממשלה. אני לא אומר שעושים מספיק. צריך לעשות יותר. תפישת העולם שלי ולא רק שלי באופן אישי אלא של נציבות שירות המדינה מזה שנים רבות היא שהשילוב של בני מיעוטים – ערבים, דרוזים, צ'רקסים - זה נושא בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה.
אנחנו בנציבות שירות המדינה גיבשנו את העניין הזה של משרות מיועדות עוד הרבה לפני שהדבר נקבע בחוק. חשבנו שהדבר הזה מאוד חשוב. יזמנו החלטות ממשלה. אנחנו עושים הרבה פעולות. יש בעיה שקשה מאוד להתמודד איתה. ההצעה של חבר הכנסת דב חנין היא מאוד נכונה. צריך להזמין את המשרדים. נציבות שירות המדינה לא מנהלת את משרדי הממשלה. אנחנו גם לא אמורים ולא יכולים לנהל. אין בשום מדינה מודרנית ומתקדמת גוף ריכוזי שמנהל את המשרדים. גם החוק עצמו הטיל את האחריות על המשרדים. אם אין רצון טוב של שר, של מנכ"ל, של הפקידות הבכירה זה מאוד קשה כי אנחנו לא יכולים לכפות על ועדת מכרזים. אם הכישורים שווים צריך לקבל את העובד כיוון שיש את העניין של העדפה מתקנת. אנחנו אומרים לחברי ועדת המכרזים שיש כלל של העדפה מתקנת, אבל עדיין אם הוועדה לא בוחרת אין לנו אפשרות לכפות, אלא אם כן אפשר להוכיח.
הגענו למסקנה שדרך של משרות מיועדות היא דרך מאוד טובה. המשרות המיועדות לא מיועדות למשרות הזוטרות. אנחנו לא רוצים סניטרים ערבים בבתי חולים, אנחנו רוצים אנשים בתפקידים אקדמאים, אנשים שיש להם אופק קידום שיגיעו לתפקידים בכירים. אלה המאפיינים של המשרות המיועדות. אנחנו מנסים כל הזמן להגדיל.
שירות המדינה נמצא בתהליך של צמצום, בתהליך של הקפאה. כל משרה חדשה צריכה לעבור ועדת חריגים. כל ההקפאות בהחלטות הממשלה לא חלות על המשרות המיועדות. את הדבר הזה הצלחנו לשמר. כמובן שצריך להגדיל, אבל לא כל דבר אנחנו יכולים.
הניה מרקוביץ:
אני הנחתי בפני כל הנוכחים כאן איזה שהוא סיכום קטן על הפעילות שלנו בשנים האחרונות. אנחנו עדיין לא ערוכים לפרסום הדוח השנתי של 2006. יש לנו קצת בעיות טכניות. אני מקווה שנפרסם אותו בקרוב.
היו"ר זבולון אורלב:
את מחויבת לפרסם.
הניה מרקוביץ:
בוודאי.
היו"ר זבולון אורלב:
יש גם חובת זמן?
הניה מרקוביץ:
אין חובת זמן. אנחנו מתכוונים לגייס סטודנט ערבי לצורך העניין. אנחנו עומדים היום באמצע שנת 2007 על כ6% עובדים מקרב האזרחים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים. אנחנו לקראת סוף שנת 2008 צריכים להגיע ל8%. אנחנו נערכים כדי להגיע ליעד הזה. אני לא רוצה להתעמת עם הנתונים של חבר הכנסת חנין. חלקם מדויקים, חלקם לא מדויקים. ברור שההכנסה של העובדים היא לא באמצעות המשרות המיועדות, כי המשרות המיועדות הן 100 משרות לשנה. המשרות המיועדות משרתות את המטרה בצורה הפוכה, כי המועמדים הערבים זורמים כולם למשרות המיועדות, הם לא פונים למשרות הרגילות. הגיוס המסיבי לשירות המדינה הוא באמצעות המכרזים הרגילים או באמצעות משרות שפטורות ממכרז. על זה שמים את הדגש. אנחנו עומדים לצאת בקרוב בבקשת מידע מחברות השמה.
היו"ר זבולון אורלב:
כמה עובדים נכנסים אם את צריכה להשלים עוד 2% לשנה?
הניה מרקוביץ:
הturn over השנתי הוא כ5000 עובדים.
היו"ר זבולון אורלב:
בשנה הקרובה כ20% עובדים צריכים להיכנס.
הניה מרקוביץ:
הם גם צריכים להישאר. יש חלק שנכנסים ולא נשארים.
היו"ר זבולון אורלב:
זאת משימה אפשרית?
הניה מרקוביץ:
אני מקווה שכן.
שמואל הולנדר:
זאת משימה מאוד קשה.
הניה המרקוביץ:
המכרזים מתפרסמים בשפה הערבית בעיתונות הערבית. אנחנו עומדים בקרוב לפרסם מכרז לחברת השמה. קיבלנו תקציב של מיליון שקל לנושא הזה. חברת ההשמה תעשה חיפוש אקטיבי של מועמדים למשרות שאנחנו מפרסמים עליהן מכרזים, למשרות שאנחנו מגייסים לשירות המדינה שלא באמצעות מכרזים, וגם לתפקידים הפריפריאליים, כמו סטודנטים, מאבטחים.
היו"ר זבולון אורלב:
אתם מאתרים משרדי ממשלה ששם האחוזים מאוד נמוכים?
הניה מרקוביץ:
בצפון הארץ, קרוב יותר למקום המגורים, המצב יותר טוב. רשות החשמל היא יחידה של 20 עובדים. אם ייכנס עובד מבין האזרחים הערבים זה לא השינוי הגדול, אבל ליחידה כמו בית חולים נהריה, בית חולים פוריה, בית חולים רמב"ם.. משרד הבריאות מעסיק בצפון 10 אלפים עובדים. יש לנו ייצוג של למעלה מ20%. הקירבה למקום המגורים משפיעה בגיוס. אנחנו עובדים חזק מאוד על גיוס ליחידות המטה הממשלתיות. משרד האוצר הוא רובו ככולו משרד ירושלמי. קשה מאוד לעובדים לעבור לגור בירושלים. אנחנו מעודדים אותם בשכר דירה, בהוצאות נסיעה אבל למרות זאת הגיוס איטי וקשה. אין מספיק מועמדים במכרזים.
היו"ר זבולון אורלב:
האם אתם מרגישים שאין רצון?
הניה מרקוביץ:
נפגשנו עם כל משרדי הממשלה ועם כל סמנכ"ל בנפרד. ניסינו לבדוק את צווארי הבקבוק בכל משרד. ניסינו להסביר אל התוכניות. זאת פעולה שנעשתה בחודשים האחרונים. כדור השלג של הקליטה הגדולה עדיין לא צבר תאוצה.
היו"ר זבולון אורלב:
מי המשרד הממשלתי שמוביל בקליטת עובדים ערבים?
הניה מרקוביץ:
משרד הבריאות.
היו"ר זבולון אורלב:
מי המשרד שיש לו את האחוז הנמוך ביותר?
הניה מרקוביץ:
משרד האוצר.
היו"ר זבולון אורלב:
מי הבא אחריו?
הניה מרקוביץ:
ברשות המסים יש 5%. משרד החינוך הוא משרד שיש בו קליטה של כ10%. משרד הפנים, אם אני מוציאה את היחידה של אנשי הדת המוסלמיים, זה משרד עם קליטה נמוכה יחסית.
לגבי הדרגות של העובדים והמקצועיות. הדגש הוא על קליטת משכילים אקדמאים בדרגי הביניים ומעלה. הדרגות של האנשים מתחילות להתפתח לכיוון גבוה יותר. אם אני משווה את נתוני 2004 ל2005, אז יש עלייה של 10% בדרגים הבכירים ביותר.
יעקב ברגר:
מצד אחד החלטת הממשלה אומרת שצריך לצמצם את היקף כוח האדם, ומצד שני יש את ההחלטה השנייה שמחייבת את כל משרדי הממשלה לעמוד בסוף 2008 ב8%.
אם אני מסתכל לגבי היקף העלייה הנומינאלית של שירות המדינה בין 2005 ל2006, אז כל שירות המדינה עלה ב165 עובדים. כאשר אני מסתכל לגבי היקף האוכלוסייה הערבית שעלתה בתוך הקבוצה הזאת, אנחנו מדברים על 209 עובדים.
היו"ר זבולון אורלב:
אתה צריך לעשות חשבון של כמה עובדים חדשים נקלטו בשירות המדינה.
יעקב ברגר:
אני מדבר על הגידול האבסולוטי.
היו"ר זבולון אורלב:
לא זה המידע המעניין אותנו. מה שמעניין אותנו זה כמה עובדים ערבים חדשים נכנסו לשירות המדינה.
יעקב ברגר:
זה כולל גם אחיות שיוצאות החוצה או נשים שיוצאות לחופשת לידה.
היו"ר זבולון אורלב:
כמה עובדים נטו?
יעקב ברגר:
אין לי פה את הנתון. אני מניח שתוך תקופה קצרה נוכל להציג את כל הנתונים בכל חתך אפשרי. בשנים האחרונות יש עלייה של היקף הנקלטים לתוך שירות המדינה. אני מסכים שזה לא מספיק.
היו"ר זבולון אורלב:
המגמה היא מגמת עלייה?
יעקב ברגר:
מדובר במגמת עלייה. לפחות ב4 השנים האחרונות יש עלייה מתמדת בהיקף המועסקים. עדיין זה לא מספיק אל מול היעדים כפי שנקבעו.
שאלת, אדוני, אם אנחנו מנהלים מעקב. הקדשנו יומיים שלמים ב20 במארס וב16 במאי. אני באופן אישי יחד עם צוות נוסף מהווים צוות מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה. קיימנו דיונים מפורטים עם כל משרדי הממשלה ועם כל יחידות הסמך של הממשלה. עברנו נתון נתון. קיבלנו תמונת מצב עדכנית. הנחינו מה לעשות. קיבלנו התחייבויות לגבי תוכניות עבודה עד 2008. אנחנו עומדים לעמוד על כך שאכן אותן התוכניות תמומשנה. כבר עכשיו יש 74 מכרזים שנמצאים תוך כדי תהליך. אני מעריך שעד סוף השנה נוכל להקצות סדר גודל של אותה כמות של משרות למשרדי הממשלה.
אחמד טיבי:
מאז 2001 החוק לא מקוים. גם היעד ששמה לה הממשלה לא מקוים. יש מה שקרוי קליטה רגילה, קליטה פסיבית וקליטה אקטיבית. אין קליטה פסיבית כדי ליישם את החוק. אין גם קליטה אקטיבית כדי לחפש מועמדים באופן אקטיבי. תמיד קיימת הטענה שהערבים לא ניגשים למכרזים הכלליים. זאת הטענה של כל יחידת סמך, של כל משרד ממשלתי. עשרות ואולי מאות אקדמאים ערבים מחפשים בנרות מקום תעסוקה בשירות המדינה. תמיד הם נדחים. הבקשות שלהם לא נענות. לרוב התשובה היא דחייה מוחלטת. אין שוויון הזדמנויות מהבחינה הזאת. הדברים מתבטאים במספרים. זאת הסיבה שבששת החודשים האחרונים אני עובד על ועדת חקירה פרלמנטרית. אני בטוח שהיא תוקם. זה מצריך יישום חוק קיים ויישום החלטות של היועץ המשפטי לממשלה, אמירה של בג"ץ ואמירה של הממשלה עצמה בכמה וכמה נושאים. 8% זה יעד שהממשלה שמה, אבל זה לא האחוז האמיתי של הערבים שצריכים להתקבל למשרדי הממשלה.
אני רוצה להביא את הדוגמה של בנק ישראל. כ900 מועסקים בבנק ישראל. מתוכם יש ערבי ארעי אחד. זה כישלון. בא הנגיד מספר פעמים לוועדת הכספים והבטיח שהמצב יתוקן תוך 6 חודשים. מאז יש לי רשימה שמית של עובדים שהתקבלו. כולם יהודים. מפקידים בכירים עד מונה כסף. היה מכרז של מונה כסף. במכרז היה כתוב שדרוש מונה כסף ששירת שירות צבאי. אני הייתי בטוח שמונה כסף מונה כסף תחת אש ולכן צריך שירות צבאי. ביטלו את הדבר הזה אחרי שעלינו על זה. בכל הדרגות, אם זה פקידים בכירים, סטודנטים מתחלפים רק יהודים מתקבלים, למרות הבטחתו של הנגיד ששיקר לכנסת ושיקר לוועדה.
חנא סוויד:
החוסר הזה בשילוב האוכלוסייה הערבית גורם לחוסר בייצוג האוכלוסייה הערבית בגופים חשובים אחרים, כגון ועדות תכנון ובנייה, מועצת מינהל מקרקעי ישראל וגופים אחרים שמורכבים בעיקר מנציגים של משרדי הממשלה. אין במשרדי הממשלה מספיק עובדים ערבים. זה כאילו לוגי ומובן. מכיוון שיש מעט עובדי מדינה במשרדי הממשלה האפשרות שיישלחו כנציגים של משרדי הממשלה לוועדות תכנון ולמועצת מינהל מקרקעי ישראל ולעוד גופים אחרים היא מאוד נמוכה.
אנחנו מדברים על גורם גנרי. זה לא מסתיים בזה. יש לזה הרבה השפעות. אני לא רוצה להגיד שזה יכול להשפיע על האווירה הכללית, על המדיניות במשרד. מכאן באה החשיבות הניכרת של העניין הזה.
אני רוצה להתייחס לעניין של חברי סגל ערביים באוניברסיטאות בישראל. שמענו על כל מיני מספרים נמוכים. בכל האוניברסיטאות בישראל יש 60 חברי סגל ערבים מתוך כ6000 עד 7000. זה פחות מ1%. אנחנו יודעים על יותר מאלף שיש להם תעודות של דוקטור ופוסט דוקטורט ויכולים להיות חברי סגל מצוינים. הם יכולים למצוא משרות מצוינות בהרווארד, בייל, במקומות מאוד מכובדים בעולם. קשה להם מאוד להיכנס כחברי סגל באוניברסיטאות בישראל. זה בהחלט חיסרון גדול מאוד. צריך גם לזה להתייחס.
מוחמד ברכה:
אני מבקש מהמבקר להרחיב את היריעה בעניין מה שפירסם מרכז מוסאווה על כך שככל שעולה השכלתו של אזרח ערבי סיכוייו למצוא עבודה שמתאימה לכישוריו הולך וקטן. זה דבר מאוד הזוי, מאוד מוזר, מאוד בלתי הגיוני. אני מבקש שהמבקר יידרש לסוגייה הזאת.
נזי ריאן:
משנת 2000-2005 פחות מאחוז אחד של עובדים ערבים נקלטו בשירות המדינה.
רג'ה:
הנתונים שמוגשים לוועדה מבוססים על הדוחות משנת 2005 שהוציאה נציבות שירות המדינה. נציבות שירות המדינה אחראית על יישומו של החוק עצמו. היא בעצמה לא מקיימת את זה אם אחוז המועסקים שם הוא אחוז אחד בלבד. הדברים מדברים בעד עצמם. צריך לנקוט בצעדים קונקרטיים, לא לסחוב את זה.
היו"ר זבולון אורלב:
הממשלה קבעה יעד של 8%. הנתון של מחצית 2007 הוא 6%. האם אתם חולקים על הנתון הזה?
רג'ה:
אני מדברת על נציבות שירות המדינה שמעסיקה רק אחוז אחד.
היו"ר זבולון אורלב:
האם מרכז מוסוואה חולק על כך שנכון למחצית 2007 6% מעובדי המדינה הם עובדים ערבים? נתון נוסף שהם נתנו לנו זה שיש מגמת גידול עקבית בהכנסת עובדים ערבים. זאת לא מגמה מספיקה, חסרים עדיין אלפים, אבל המגמה היא מגמה של עלייה. האם אתם חולקים על הנתון הזה?
רג'ה:
היא מגמת עלייה לא בכל המשרדים הממשלתיים.
נזי ריאן:
כל הנתונים שעלו כאן התבססו על הדוח שהוגש על ידי מרכז מוסוואה.
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס:
כאשר חבר הכנסת חנין ויושב-ראש הוועדה יפנו למבקר המדינה ועל פי סעיף 21 יבקשו חוות דעת בנושא שאתם דנים בו, תוכן חוות דעת באופן דחוף על ידי משרד המבקר שתהיה ניטרלית, מקצועית ומעמיקה. היא תבדוק את כל ההשלכות של הנושא הזה. בשנתיים האחרונות הוכחנו שאנחנו בודקים את כל ההשלכות של כל נושא שמועבר אלינו למתן חוות דעת. אני חושב שמבחינה טכנית צריכה לבוא בקשה אל המבקר על פי סעיף 21. אני מציע לכם שתעשו את זה מהר על מנת שנוכל להתחיל בבדיקה היסודית שנעשה בתחום הזה.
שמואל הולנדר:
חשוב לעשות בדיקה שתכלול לא רק את משרדי הממשלה אלא את כל הגופים המבוקרים.
דן אורן:
אין חובת ייצוג הולם לגבי השירות הציבורי. זה דבר שהממשלה מציעה כעת.
אחמד טיבי:
זאת הצעת חוק שלי. ההצעה שלי מוכנה לקראת קריאה שניה ושלישית
היו"ר זבולון אורלב:
תמונת המצב היא שהחוק באשר לייצוג הולם איננו מקוים. הוועדה רושמת לפניה את הדיווח של הנציבות באשר למאמצים, באשר לנתון של 6% במחצית 2007 ובאשר למגמה. אין ביטחון שהממשלה תעמוד ביעד של 8% ב2008. זה דבר שמטריד.
הוועדה הממונה על ייצוג הולם היא ועדת חוקה, חוק ומשפט שצריכה לקבל את הדיווחים. אני מציע לחבר הכנסת חנין שאת ההצעה באשר למשרדי הממשלה יעביר גם בוועדת חוקה. אנחנו מקיימים דיונים על סמך דוחות מבקר המדינה.
אני צריך לשים את סעיף 21 על סדר היום, לא לעשות מחטפים. הסוגייה של ייצוג הולם היא סוגייה ממלכתית חשובה. האינטרס הוא שלא יהיה מגזר באוכלוסייה שירגיש ששירות המדינה חסום בפניו.
אני מבקש ממנהלת הוועדה שבזמן הקרוב תקבע דיון בו נצביע על הפעלת סעיף 21, על מנת שהמבקר יכין חוות דעת. מקובל עליך?
דב חנין:
מקובל.
היו"ר זבולון אורלב:
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:50