פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 101 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, ב' בתמוז התשס"ז (18 ביוני 2007), שעה 11:45 סדר היום: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39) (בירור תלונות הציבור), התשס"ז-2007 נכחו: חברי הוועדה: זבולון אורלב-היו"ר אריה אלדד מוזמנים: הלל שמגר מנהל נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה יהושע רוט עוזר בכיר למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה נורית ישראלי,עו"ד יועמ"ש, משרד מבקר המדינה מורן יבין,עו"ד משרד המשפטים יצחק קמחי,עו"ד הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יועץ משפטי: תומר רוזנר מנהל/ת הוועדה: חנה פריידין רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39) (בירור תלונות הציבור), התשס"ז-2007 היו"ר זבולון אורלב: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39) (בירור תלונות הציבור), התשס"ז-2007. האם לממשלה יש הערות לנוסח המוצע? מורן יבין: הממשלה תומכת בהצעת החוק, בתנאי שייכתב שההסכמה של המתלונן תהיה בכתב. היו"ר זבולון אורלב: הסוגייה הזאת עלתה בדיון קודם. אנשי המבקר אמרו שאין צורך בכך, מפני שבין כה וכה המבקר יפנה למתלונן. כשהוא פונה למתלונן הוא רואה אם המתלונן רוצה להגיש או לא רוצה להגיש. נניח אני מגיש תלונה כיוון שאת קופחת. המבקר לא יכול לטפל בתלונה שהגשתי בשמך אם הוא לא פונה אלייך. ברגע שהוא פונה אלייך הוא רואה אם את הסכמת או לא הסכמת. הלל שמגר: אלא אם כן צורפה לפניית המתלונן הפנייה של הנפגע. היו"ר זבולון אורלב: התכלית שאת רוצה להשיג היא תכלית שמתקיימת. מורן יבין: זה נוהל שקבוע בחוק? נורית ישראלי: אני רוצה להפנות אותך לסעיף 34 לחוק: "תלונה שהוגשה בכתב ותלונה שהוגשה בעל פה ונרשמה מפי המתלונן, תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן ומענו". אין דרישת כתב גם להגשת תלונה. היו"ר זבולון אורלב: גם היום אני יכול להגיש תלונה בעל פה, לא צריך בכתב. תומר רוזנר: אתה צריך לחתום. היו"ר זבולון אורלב: אין לי התנגדות שתתווסף פה פסקה שתאמר שהמתלונן קיבל את הסכמתו של אותו אדם, כדי להניח את דעתו של המבקר. אני מסכים שדרושה כאן הסכמה, השאלה אם זה צריך להיות בחוק או בבירור שהם עושים הם אומרים שזה רק בהסכמתו של המבקר. אריה אלדד: האם יש בכלל מצב שאתם מטפלים בתלונות אנונימיות? הלל שמגר: לא. מאחר שהתנאי הוא תנאי של הסכמה, אז לא איכפת לי אם ההסכמה תינתן בכתב או תילמד מהתנהגותו או מהדיבור שלי איתו. אני אצטרך לשלוח אדם שלא יודע לכתוב למתורגמן? מורן יבין: הפחד שלנו הוא שיתפרש כעותר ציבורי מישהו שעותר בשמו של מישהו אחר מבלי שהוא קיבל את הסכמתו. הלל שמגר: אני לא יכול לפתוח בבירור תלונה אם אני לא מוודא שמולאו התנאים בחוק. מורן יבין: כתוב בסעיף 34 שנרשמה מפי המתלונן תלונה שהוגשה בכתב ותלונה שהוגשה בעל פה. זאת פרוצדורה לדוח הגשת תלונה שמוגשת מפי המתלונן. אנחנו רוצים להרחיב. היו"ר זבולון אורלב: אנחנו לא יורדים מעניין ההסכמה. ההסכמה דרושה. בואי נדבר על הפרוצדורה איך משיגים הסכמה. שאלנו את המבקר על הפרוצדורה שהם מבררים את עניין ההסכמה. שאלתי אותם בפעם הקודמת אם יש אפשרות שמתבררת תלונה מבלי שפונים לנוגע בדבר. הם אמרו שאין כזה דבר. מורן יבין: זה הליך פנימי שמתנהל אצלם. הלל שמגר: נראה לנו שהחיוב שההסכמה תיעשה בכתב בלבד מצמצמת את האפשרויות. היא גם מאריכה ומסרבלת. מורן יבין: היא נשארת בגדר הרציונאל של סעיף 4 לחוק יסוד מבקר המדינה, שהוא להגן על הפרט מפני פגיעה בזכויות שלו, לא בזכויות של זולתו. ברגע שמישהו לוקח אחריות ומגיש תלונה בשם מישהו אחר נדרשת הסכמה בכתב של המתלונן. תומר רוזנר: התנאי שנקבע בסעיף 37 המוצע מחייב הסכמת אותו אדם שבשמו מתלוננים. סעיף 40 קובע שהנציב לא יפתח בבירורה של תלונה אלא אם הוא שוכנע שהתקיימו התנאים של סעיף 37. הנציב חייב להיות משוכנע שיש הסכמה של האדם שבשמו מתלוננים. היו"ר זבולון אורלב: סעיף 40 אומר שהנציב לא יכול לברר אם אין הסכמה. אם הנציב אומר שאין הסכמה אי אפשר לברר. צריכה להיות הסכמה. הלל שמגר: תנאי מהותי בסעיף 37 המתוקן הוא שכשאין זהות בין המתלונן לאדם הנפגע, האדם הנפגע חייב לתת את הסכמתו. האם הסכמתו ניתנה בכתב, בשיחה טלפונית או בעל פה זה פחות מהותי, ובלבד ששוכנענו שניתנה הסכמה. מורן יבין: אנחנו מתעקשים שההסכמה תהיה הסכמה בכתב. יצחק קמחי: נניח שמגיע אדם שלא יודע קרוא וכתוב ואומר שהוא הניזוק אבל מי שכתב את המכתב בשמו זה השכן. מורן יבין: החתימה שלו מספיקה. יצחק קמחי: החתימה קיימת. נורית ישראלי: זה מצריך אותנו למערכת שלימה של תחליפי כתב וחזקת כתב. בשביל מה כל זה? אריה אלדד: כדי להקטין את מספר התלונות. יצחק קמחי: זה האינטרס של מבקר המדינה, לא של הממשלה. אריה אלדד: זה אינטרס של הממשלה, כי בדרך כלל מתלוננים עליה. נורית ישראלי: תסבירי את הטעם המשפטי לכך. מורן יבין: ההיגיון שעומד מאחורי הדרישה שלנו זה התכלית של הסעיף. אתה מגיש תלונה כדי להגן על פגיעה בזכויות שלך, לא בזכות של הזולת. נורית ישראלי: אפשר לכתוב את המילים: "לאחר שהוכח, להנחת דעתו של הנציב, כי הנפגע הסכים להגשת התלונה". תומר רוזנר: התוספת הזאת בעייתית לטעמי, כיוון שצריך להיות מוכח להנחת דעתו של הנציב שנעשה מעשה הפוגע במישרין. הלל שמגר: אני מציע לכתוב את המילים: "המתלונן קיבל, להנחת דעתו של הנציב, את הסכמתו של אותו אדם". היו"ר זבולון אורלב: אחרי המילה "קיבל" נכתוב את המילים "להנחת דעתו של הנציב". תומר רוזנר: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39) (בירור תלונות הציבור), התשס"ז-2007. תיקון סעיף 37 1. בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב) (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 37, בפסקה (1), אחרי "טובת הנאה", יבוא "או מעשה הפוגע במישרין באדם אחר או המונע ממנו במישרין טובת הנאה, והמתלונן קיבל, להנחת דעתו של הנציב, את הסכמתו של אותו אדם להגיש תלונה בענינו". תיקון סעיף 38. 2. בסעיף 38 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: "(9) תלונה של אדם בענינם של המנויים בפסקאות (6)(7) ו(8), הנוגעת לאמור באותן פסקאות, לפי העניין." תיקון סעיף 41. 3. בסעיף 41(ג) לחוק העיקרי, אחרי "המתלונן" יבוא "וכן את מי שהמתלונן פנה בענינו כאמור בסעיף 37(1) סיפה". היו"ר זבולון אורלב: מי בעד לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד החוק עבר בהסכמת הממשלה, בהסכמת הנציבות ובהסכמת חברי הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. נורית ישראלי: בדברי ההסבר כתוב שבסעיף 41 נציב תלונות הציבור יהיה רשאי לשמוע גם את מי שהגיש תלונה בעניינו של אדם אחר. זה צריך להיות מי שנפגע. היו"ר זבולון אורלב: אי אפשר עכשיו, באופן רטרואקטיבי, לתקן דברי הסבר של קריאה ראשונה. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 12:10