פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 280
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ג' בתמוז התשס"ז (19 ביוני 2007), שעה 14:00
ס ד ר ה י ו ם
הצעה לסדר היום (דין מהיר) של חבר הכנסת דוד רותם:
תחזוקה לקויה של מטוסים העלולה לגרום לאסון
הצעה לסדר היום (דין מהיר) של חבר הכנסת מגלי והבה:
שידורי הרדיו הפיראטיים המפריעים לתנועת המטוסים בנתב"ג
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי:
שיבושים בהמראות ובנחיתות בנתב"ג
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת יואל חסון:
סכנה לתחבורה האווירית בעקבות שיבושי הרדיו הפיראטי
נכחו:
חברי הוועדה:
משה כחלון – היו"ר
דוד טל – מ"מ היו"ר
מגלי והבה
יואל חסון
ניסן סלומינסקי
דוד רותם
מוזמנים:
עמוס לפידות - יו"ר הוועדה לבטיחות תעופתית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ירון שרעבי-שילת - יועץ שר התחבורה והבטיחות בדרכים ומזכיר ועדת לפידות
משה גלילי - משנה למנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד דינה עברי-עומר - סגנית היועץ המשפטי, משרד התקשורת
פיני יצחקי - יועץ שר התקשורת
רפ"ק גבי אבידן - קצין רדיו פיראטי, המשרד לביטחון פנים
פבל גרנדל - סגן בכיר כושר אווירי, רשות התעופה האזרחית
אור אורלב - ממונה תעבורה אווירית, רשות שדות התעופה
דוד גומבוש - ראש יחידת משדרים, רשות השידור
נסים טל - ראש אגף שידורים, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד רועי עובדיה - הנהלת בתי המשפט
ליאור יבור - סמנכ"ל מבצעים, חברת אל-על
עו"ד אהוד שבתאי - סמנכ"ל, יועץ משפטי ומזכיר חברת ארקיע
ירמי קדוש - הפקות המזרח
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דין מהיר) של חבר הכנסת דוד רותם:
תחזוקה לקויה של מטוסים העלולה לגרום לאסון
הצעה לסדר היום (דין מהיר) של חבר הכנסת מגלי והבה:
שידורי הרדיו הפיראטיים המפריעים לתנועת המטוסים בנתב"ג
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי:
שיבושים בהמראות ובנחיתות בנתב"ג
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת יואל חסון:
סכנה לתחבורה האווירית בעקבות שיבושי הרדיו הפיראטי
היו"ר משה כחלון:
שלום לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום ארבע הצעות לסדר לדיון מהיר. ההצעה הראשונה של חבר הכנסת דוד רותם מדברת על תחזוקה לקויה של מטוסים העלולה לגרום לאסון. ההצעה השנייה היא של חבר הכנסת מגלי והבה המדברת על שידורי הרדיו הפיראטיים המפריעים לתנועת המטוסים בנתב"ג. ההצעה השלישית היא של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי המדברת על שיבושים בהמראות ובנחיתות בנתב"ג. ההצעה הרביעית של חבר הכנסת יואל חסון מדברת על סכנה לתחבורה האווירית בעקבות שיבושי הרדיו הפיראטי.
הבנתי שראש מינהל התעופה האזרחית נמצא בסלון האווירי.
לאה ורון:
ברור שהצעתו של חבר דוד רותם אינה זהה לשלוש ההצעות הנוספות.
היו"ר משה כחלון:
אנחנו נתחיל עם חבר הכנסת רותם.
דוד רותם:
לפני כשבועיים התפרסמה כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" שמצטטת נרחבות את חוקר התאונות הראשי במשרד התחבורה, יצחק רז, שמזהיר אותנו שקיימת בעיה נוראית של תחזוקת מטוסים, שאין נהלים ואין אכיפה לגבי מצבם הטכני של מטוסים שנוחתים וממריאים ממדינת ישראל.
אנחנו מקבלים כאן רשימה ארוכה מאוד של מטוסים ישראלים או מטוסים שנחתו לישראל ושהתקלות שלהם אירעו תוך כדי טיסה כאשר ברור לנו שהדבר הזה בסופו של דבר עשוי להביא לאסון משום שאחד המטוסים האלה עשוי לנחות קצת עקום או לא להמריא ישר.
אומר האדון רז, והדברים הם נוראיים, ש"רשות שדות התעופה נמצאת בשפל בכל הנוגע ליכולת הפיקוח שלה והמצב חמור ביותר. העובדה שבישראל לא הייתה עד כה תאונה אווירית גדולה, זה לא אומר שאנחנו במצב טוב אלא רק אומר שהיה לנו הרבה מזל. חייבים לעבוד לפי נהלים עם אכיפה ובישראל זה פשוט לא קיים".
אני חושב שהדברים האלה שצריכים להדאיג אותנו מכיוון שכולנו חובבי נסיעות ואנחנו נמצאים על המטוסים האלה, ולא הייתי רוצה שהמטוס שלי ינחת בלי גלגלים או עם עשן בתא הטייס. כשאני עולה למטוס, אני פותח את העיתון ואני קורא שהמטוס בבעיה.
לכן אדוני היושב-ראש, אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לבדוק את העניין ולקבוע או תקנות או כללים שיחייבו את הרשויות, יחייבו את חברות התעופה, על מנת שלא נגיע חס ושלום לאסון.
חבר הכנסת דוד טל מחליף את היושב-ראש משה כחלון בניהול הישיבה
פבל גרנדל:
אני מייצג את יושב-ראש רשות התעופה האזרחית.
אני אנסה להרגיע, אני לא יודע אם אני אצליח, אבל לפחות אני אנסה. הביקורת על היכולות של התעופה האזרחית החלה לפני כמה שנים טובות. היו ביקורות של גורמים לא רק ישראליים אלא גם זרים, בינלאומיים, לא מזמן עברנו סיקור של ארגון בינלאומי IKO שהוא ארגון בינלאומי וכבר מזמן העניין של הרפורמה בתעופה בעיצומו.
לפני כשנתיים חוקק חוק רשות תעופה אזרחית שקבע את הסמכויות, המשימות והאחריות של רשות התעופה, כולל אמצעי פיקוח ואמצעי הפיקוח המרכזי הוא כמובן משאבים ומפקחים. נקבע המודל התקציבי ודווקא מכותלי הוועדה הזאת יצא אישור לתקנות האגרות שקבעו איך מממנים את המבנה החדש של הרשות שמזמן ידעו שהוא זקוק לתגבור, להרחבה ולשיפור. נקבע גם מבנה ארגוני חדש, שזה בעצם מכפיל את כמות המפקחים. בכתבה כתוב 2 מפקחים על אלפי מטוסים אבל זה מופרך לחלוטין. בחברת אל-על יש שני מפקחים קבועים שמפקחים על חברת אל-על עם 30 וכמה מטוסים ולא אלפי מטוסים.
היו"ר דוד טל:
מה הדברים שלדעתך טעונים שיפור במערכת הזאת. נעזוב לרגע את הכתבה, לפעמים מדייקים ופעמים רבות לא. נניח לכתבה, אבל אתה כאיש מקצוע, אתה סבור שרמת הבטיחות נאותה? אתה שבע רצון מרמת הבטיחות או טוען שיש מקום לשיפור והוא חייב להיעשות מהר ככל שניתן כדי למנוע איזושהי קטסטרופה?
פבל גרנדל:
אני חושב שבהחלט טעות שיפור משמעותי ומהותי. ישבנו בחדר הזה וכל הדיונים בתקנות אגרות נועדו לתת אמצעים.
היו"ר דוד טל:
אישרנו לכם את זה ועכשיו אתם צריכים להוציא את זה מהכוח אל הפועל. אחרי שאישרנו את זה, מה עשיתם עם זה ומה לדעתך עדיין לא עשיתם ואתם חייבים לעשות?
פבל גרנדל:
אחרי דיונים נוקבים מול האוצר קבענו את המבנה החדש שהוא – שוב אני חוזר – מכפיל את כמות המפקחים וזאת לא רק כמות אלא צריכה להיות גם איכות, כי כמות באיזשהו מקום הופכת לאיכות. איכות המפקחים כמובן תלויה באישורי רמת השכר.
היו"ר דוד טל:
אני רוצה לדעת מה הדברים שאתה כאיש מקצוע סבור שיש לתת עליהם את הדעת וצריך היום, אחרי שבחנתם בחינה מדוקדקת אני מניח, לבצע אותם והם לא בוצעו, ובמי זה תלוי, האם זה תלוי בכם או בנו. אני חושב שבנו זה לא תלוי כי כפי שאמרתי, אישרנו לכם כמעט את כל מה שביקשתם ועם זה הייתם צריכים ללכת. אני מזכיר שאישור התקנות היה לפני הפגרה ומיהרנו לאשר אותן משום שאם אני לא טועה הארגומנט שעמד באוויר הוא שיש ארגון בינלאומי שלא רוצים שיוציא אותנו. לכן נרתמנו לזה, אבל אחרי כל זה, איפה אנחנו עומדים היום?
פבל גרנדל:
היום אנחנו עומדים מול ממצאים של IKO, גם ממצאים שהוספנו מעבר למה ש-IKO גילה, הוספנו והנחנו על שולחן משרד האוצר כי היום העסק תקוע בהגדרת תפקידים ורמות שכר ומפקחים.
היו"ר דוד טל:
אם כן, העסק תקוע.
דוד רותם:
אני מניח שאת הכתבה הזאת ראיתם ואני מניח שגם דיברתם עם אדון רז שהוא איש שלכם.
פבל גרנדל:
הוא לא איש שלנו.
היו"ר דוד טל:
הוא איש משרד התחבורה.
דוד רותם:
ושאלתם אותו על סמך מה הוא אומר את הדברים, והוא אומר דברים חמורים בעוד שאתה אומר שהוא מדבר שטויות.
פבל גרנדל:
לא, אני לא אומר שהוא מדבר שטויות. עם העובדות קשה להתווכח ואלה עובדות.
דוד רותם:
העובדות שהוא מציין הן נכונות?
פבל גרנדל:
העובדות הן נכונות. יש תקלות. אני לא מכיר אף חברה בעולם – ואני למעלה מ-30 בעסק התעופתי - שטסה ללא תקלות אבל השאלה איזה תקלות.
היו"ר דוד טל:
אתה בטח מבחין בין תקלות מהותיות ורציניות לבין תקלות זעירות שהיינו רוצים שגם הן לא יהיו, אבל אם הן יהיו, לא כל כך נורא.
פבל גרנדל:
גם במאמר כתוב על מה אנחנו מקפידים. כל חברת תעופה, כל גורם תעופתי פועל מכוח חוק התעודה שניתנה, והתעודה או אישור הרשות ניתנת על סמך מערכת שבנה אותו גורם וזאת מערכת פיקוח איכות למפעילים למשל לצורך העניין. מערכת פיקוח איכות, כאן דווקא בכתבה צוין שאין קשר בין התקלות. הנקודה החלשה בכל הדברים האלה הן תקלות חוזרות וזה מצביע על כשל מערכתי.
דוד רותם:
הוא אומר ש"העובדה שבישראל לא הייתה עד כה תאונה אווירית גדולה לא אומרת שאנחנו במצב טוב אלא זה רק אומר שהיה לנו הרבה מזל". אתה מסכים עם זה? אם כן, אני מאוד מופתע.
פבל גרנדל:
עם זה קשה מאוד להתווכח כי כל תקלה, אפילו פשוטה, יכולה להתפתח לצירוף תקלות, אבל עד כה זה לא היה ויש לנו ביטחון מסוים לומר שאפילו באמצעים הנוכחיים יש סבירות די קטנה שזה יקרה כי אצל כל המפעילים יש מערכת והם יודעים לאתר תקלות והם יודעים לתקן אותן.
דוד רותם:
אני לא מבין, אנחנו ברולטה?
היו"ר דוד טל:
אם אתה מטיל את הכול על חברות התעופה, לא הייתי צריך את הרשות. אני מניח שחברות התעופה עושות כל אשר לאל ידן כדי לפתור את הבעיות, אבל אתה האדם שאמור לפקח על כל הנושאים הללו. אגב, אתה מחליף את אודי כאן?
פבל גרנדל:
כן. הוא בסלון האווירי.
היו"ר דוד טל:
אני מאוד חושש שחברי ועדת הכלכלה יוציאו עכשיו הודעה לעיתונות על סמך מה שאתה אומר שיש עדיין תקלות, וימליצו לאזרחי מדינת ישראל לא לטוס עד שרשות התעופה האזרחית לא תיתן את דעתה לטפל בכל הנגעים הקשים הבטיחותיים במטוסים, אלא אם כן תניח את דעתנו ותאמר לנו סעו בשלום, זה בסדר, אנחנו בקונטרול, עם היד על הדופק, ודבר כזה חס וחלילה לא יקרה.
דוד רותם:
הוא אומר לך שאתה חי על מזל.
היו"ר דוד טל:
הכתבה אמרה שחיים על מזל.
דוד רותם:
הוא אישר את זה.
היו"ר דוד טל:
לא שמעתי את זה.
פבל גרנדל:
אני שוב חוזר על רמת התקלות במדינת ישראל, והיא לא שונה ברמת התקלות, אולי במהות של התקלות היא לא שונה מהחברות המובילות בעולם.
ירון שרעבי-שילת:
אני כאן בשני תפקידים. אני יועץ שר התחבורה ואני גם מזכיר ועדת לפידות.
לפני כמה חודשים היה אירוע כאשר מטוס איבריה כמעט התנגש במטוס של אל-על ועשינו תחקיר מאוד מפורט על זה.
היו"ר דוד טל:
מה זה כמעט תאונה? זה מטר, שניים, שלושה מכנף לכנף?
עמוס לפידות:
במקרה הזה הייתה כמעט תאונה והפרידו 20 שניות להתנגשות באוויר. אם לא היו עושים שום דבר, הייתה התנגשות באוויר בין שני מטוסים עם 380 אנשים בשני המטוסים.
היו"ר דוד טל:
זה ממש מפחיד.
ירון שרעבי-שילת:
מדובר באירוע מאוד חמור, אירוע שהצריך התייחסות מיידית. הוכן דוח והשר קרא אותו ומיד החליט, על סמך כל הנתונים שהיו בפניו. שר התחבורה ראה שיש פה מצב שדורש מאתנו פעולה מיידית ולכן החליט להקים ועדה שתבחן את כל הנושא של בטיחות התעופה האזרחית בישראל. הוא ביקש מאלוף במילואים עמוס לפידות, שגם היה מפקד חיל האוויר וגם עמד בראש כמה ועדות חקירה, לעמוד בראש הוועדה.
היו"ר דוד טל:
אומר כאן נציג הרשות לתעופה האזרחית שהעסק תקוע במשרד האוצר. השר צריך להטיל את כל כובד משקלו על האוצר כדי לפתור את הבעיה, כדי שלא יהיה פתחון פה.
דוד רותם:
ועדת לפידות לא עוסקת בזה אלא היא עוסקת בכשל האווירי.
עמוס לפידות:
אנחנו עוסקים בבטיחות.
היו"ר דוד טל:
מה שהיה לא היה בגלל תחזוקה.
ירון שרעבי-שילת:
אני אומר כמה משפטים ויהיה ברור איך המשרד נערך. כאמור, השר מינה את הוועדה ונתן לה מנדט מאוד רחב. הוא ביקש להעביר את כתב המינוי של הוועדה. יושבים בוועדה אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה והוועדה מתכנסת באינטנסיביות מדי שבוע והתחילה לפעול למעשה בסוף חודש אפריל. היום אנחנו באמצע חודש יוני וכבר קיימנו 10 פגישות מליאה ועוד 15 מפגשים של תתי-הוועדה. השר ביקש מהוועדה לתת לו המלצות ביניים עד סוף חודש אוגוסט.
היו"ר דוד טל:
אתה מציע לנו להתכנס כאן בפגרה לדון בהמלצות הוועדה?
ירון שרעבי-שילת:
לא. כל מה שקשור לפעילות הוועדה, עמוס לפידות יתייחס ואני מציע שהוא גם יתייחס לנושא הרדיו הפיראטי. שנית, השר ביקש שכל דבר שהוא המלצה מיידית ודחופה לטיפול, כמו המלצות לגבי רשות התעופה האזרחית, להעביר לשר כדי שהשר יטפל מיידית. אחד הנושאים למשל היה הנושא של רדיו פיראטי ועמוס לפידות כתב לשר. אני לא נכנס לנושא הזה, אבל זאת דוגמה לאחד הנושאים שהשר מטפל בהם.
מגלי והבה:
הוועדה כאילו הפכה להיות הנושא החשוב וכך גם הממצאים שלה.
היו"ר דוד טל:
תיכף נשמע ממר לפידות את העוצמה של הסיכום.
מגלי והבה:
אלוף לפידות יודע עוד מתקופת שירותו בצבא שיש לזה השלכות מיידיות שצריך לקבל החלטות ולא לחכות לעוד ועדה ולעוד ועדה.
ירון שרעבי-שילת:
השבוע עמוס לפידות מגיש לשר שתי המלצות מיידיות ושתיהן נוגעות לנושא של רשות התעופה האזרחית ולאימוץ הממצאים. זה לא אומר להסיט את הדיון אלא להיפך, מביאים את זה לשר, אנשי המשרד בחנו את זה, והשר עומד לאמץ על זה ואתם תשמעו את זה.
מגלי והבה:
לפי הדיווח שלך, אני צריך לחכות להמלצות כדי לטפל? אנשים בסכנה.
ירון שרעבי-שילת:
הכתבה הזאת, לא כצעקתה. אנחנו בדקנו את זה ואנחנו מכירים את זה.
דוד רותם:
הדברים שאומר רז, נכון לומר אותם? אתה קראת את הכתבה? אני לא אוהב שמורחים מסביב. אתה אומר שהכתבה לא נכונה.
היו"ר דוד טל:
הוא לא אמר שהכתבה לא נכונה.
ירון שרעבי-שילת:
אמרתי שהדברים לא כצעקתה.
דוד רותם:
האם הדברים שכתובים כאן ומצוטטים מפיו של רז הם נכונים או לא נכונים?
היו"ר דוד טל:
האם בדקתם את הנושא הספציפי הזה? ואם בדקתם, אתה ודאי יודע לומר לי אם זה כצעקתה או לא כצעקתה.
ירון שרעבי-שילת:
בדקנו את זה. קיימנו פגישה עם מפעילים של חברות התעופה ודיברנו אתם על הנושאים האלה. עמוס יעדכן אתכם. מבחינת התחזוקה של המטוסים, זה לא כצעקתה. מבחינת הנושא בכלל של הפיקוח, יש המון מקום לשיפור של הרשות לתעופה אזרחית ועל זה הוועדה עובדת.
דוד רותם:
אני רוצה להבין. כאשר אתה אומר לא כצעקתה, כשאדון אומר ש"העובדה שבישראל לא הייתה עד כה תאונה אווירית גדולה לא אומרת שאנחנו במצב טוב אלא זה אומר שהיה לנו מזל", זה כצעקתה או לא כצעקתה?
עמוס לפידות:
זה לא כצעקתה. זאת צריכה להיות צעקה הרבה יותר גדולה. הייתה תאונה גדולה של מטוס אל-על שהתרסק באמסטרדם ב-1992 עם 47 הרוגים.
היו"ר דוד טל:
היו בו חומרים מיוחדים?
דוד רותם:
היה ויכוח. עזוב, לא יודעים מה היה.
היו"ר דוד טל:
לא ניכנס לזה אבל רציתי לדעת אם מדובר באותה תאונה.
עמוס לפידות:
את הרקע להקמת הוועדה שמעתם. הטריגר האחרון היה באמת אותה כמעט תאונה שקרתה ב-8 בפברואר שהבהילה לא מעט אנשים ובצדק ושר התחבורה החליט למנות את הוועדה. למעשה הוועדה אמורה לבדוק, להמליץ ולהציע, ובסופו של דבר להביא לתיקונים של הכשלים וכל הדברים שלא בסדר בכל מה שקשור בבטיחות בתעופה. אני רוצה להדגיש שמבחינתי בטיחות התעופה זה כמעט הכול. דברים שהם לא נוגעים בתעופה, הדיוטי פרי בטרמינל 3 ומגרש החניה של המכוניות, לא, אבל כל דבר אחר נוגע כמעט לבטיחות ולכן יש כר מאוד נרחב שצריך לטפל בו גם במישור של במה מטפלים ועוד יותר במישור שמסתכלים על המצב בכל תחומי התעופה ובתחומים של בטיחות התעופה, שהמצב במפורש הוא לא טוב.
היו"ר דוד טל:
נראה לי קצת לא תקין, עם כל הכבוד, לוועדה שאתה עומד בראשה ולאנשים שבה, כי יש לנו רשות תעופה אזרחית ואני חושב שזה התפקיד שלה ביום יום, בשוטף.
עמוס לפידות:
תעצור את השאלה. אני רוצה לתת לכם פתיחת רקע כדי שתבינו, אבל אני אגע בזה. בצד של התעופה ברמה הממלכתית-הממשלתית יש שלושה גופים עיקריים כאשר האחד היא רשות התעופה האזרחית, השני הוא רשות שדות התעופה שמפעיל את שדות התעופה, והשלישי הוא הגוף שחוקר תאונות והוא התראיין לכתבה הזאת. צריך להבין שהמרכז, הלב, של התעופה האזרחית זאת רשות התעופה האזרחית וזה מה שנקרא הרגולאטור, זה הגוף הממלכתי שהוא קובע איך התעופה מתנהלת, איך מפקחים והוא גם המפקח על כל מי שעוסק בתעופה, על חברות התעופה ואחרים, טייסים, טייסים פרטיים וכל דבר.
רשות שדות התעופה היא גוף שנקרא אופרטור. הוא המבצע, הוא מטעם המדינה מפעיל את שדות התעופה. רשות שדות התעופה, במובן יותר רחב, יש להם אחריות על נתיבי טיסה. הגוף השלישי הוא החוקר שהוא כשמו כן הוא, חוקר תאונות.
המצב הוא שחוץ מאשר אולי רשות שדות התעופה שהוא גוף יחסית חדש, שהוקם באופן ממלכתי, גוף גדול עם מקורות כספיים - לא חקרנו אותו – הוא בסדר אבל הגוף שהוא הלב והמוח של כל העניין הוא רשות התעופה האזרחית ושם יש בעיות קשות. הגוף הזה בעצם כבר שנים רבות, אולי עשרות שנים, לא מצליח לבקר כמו שצריך. הסיבה העיקרית היא שאין לו אנשים. מה שנאמר פה שלאחרונה היה שינוי תקן, הכפילו את התקן, נתנו תקציב יותר, אבל הדבר הזה כרגע תקוע מחוסר יכולת לגייס את האנשים הבכירים. הם יכולים להישאר כמו כל גוף ארגוני, בוודאי צבא וגם כל גוף ארגוני אחר, יש רמה גבוהה, יש מנהל, יש סמנכ"ל, יש אנשי מקצוע, יש בכירים, יש מומחים ויש אנשים שהם ברמה יותר נמוכה שעושים עבודה עם פחות אחריות. האנשים המעטים צריכים לפקח על המצב הטכני של כל כלי הטיס שמטופלים בארץ וגם שיהיה להם פיקוח על חברות זרות שטסות ארצה, מחכות כאן וממריאות מכאן. מגיעות לכאן כל מיני חברות מכל מיני מדינות שונות ומשונות ואין לנו שליטה על רמת התחזוקה של המטוסים שלהן. ואולי החלק שהוא עוד יותר רגיש – אני לא יודע לומר רגיש או לא, אבל רגיש לא פחות – זה פיקוח על אנשי צוות האוויר שמטיסים את המטוסים האלה. יש בארץ כמה מאות אנשי צוות אוויר שמפעילים את חברות התעופה שטסות במיוחד במישור הבינלאומי, אבל יש גם תעופה פרטית שגם היא מוקד לבעיות של בטיחות וסכנה.
האנשים, במיוחד אלה שמפקחים על הטייסים, צריכים להיות ברמה ובידע כמו הטייסים עצמם. אתה לא יכול להביא מישהו שילך לבדוק נוירולוג או נוירוכירורג. מי שצריך לאשר נוירוכירורג צריך להיות נוירוכירורג עוד יותר בכיר.
לאה ורון:
האם אדוני מודע לכך שהוועדה ב-6 בנובמבר 2006, בעקבות סדרה של דיונים, אישרה למינהל התעופה האזרחי העלאה גבוהה מאוד, שאין לה כמעט אח ורע, בבקשות שהונחו על שולחן הוועדה בעבר במחיר האגרות? אנחנו מדברים על כך מנובמבר והשאלה מה נעשה מאז חודש נובמבר 2006 בעניין גיוס אנשים איכותיים למינהל התעופה האזרחי.
עמוס לפידות:
אני מודע לזה. כפי שאני מבין המצב הוא שיש משא ומתן – נקרא לזה במלים יותר גסות – מתקשקשים עם האוצר ורשות תעופה אזרחית אומרת שהיא לא יכולה עם רמות שכר כאלה להביא מישהו שהיה למשל 15 שנה קברניט באל-על והאוצר אומר שאלה רמות השכר שלנו - מין משפטים, נקרא לזה, בומבסטיים - ומי שעובד עבור המדינה, צריך להיות קצת אידיאליסט ועוד כל מיני משפטים מהסוג הזה וזה לא מביא אותנו לשום מקום ולא מצליחים לגייס את האנשים האלה. אחד הדברים שירון ציין קודם שהעברנו כהמלצה דחופה לשר התחבורה במטרה לפתור את זה, זה בדיוק העניין הזה להגיע להסכמה עם האוצר שאפשר יהיה לקבל שבעה-שמונה אנשים בכירים.
מגלי והבה:
מתי העברתם את ההמלצה?
עמוס לפידות:
אתמול. העברנו את זה בעל פה לשר התחבורה כבר לפני כשבוע. הוא ביקש את זה בכתב ואתמול העברנו אליו בכתב. זה לא דבר חדש אלא עם הדבר הזה מתעסקים כל הזמן.
היו"ר דוד טל:
מר לפידות, הבעיה שלנו, אנחנו כידוע לך הרשות המחוקקת ומשרד התחבורה מבחינתנו הוא הרשות המבצעת. ההתקשקשות – ואני משתמש במלים שלך – בין משרד האוצר לבין משרד התחבורה היא לא מעניינינו. אנחנו כרשות שמפקחת על הרשות המבצעת רוצים לראות שהדבר הזה מתבצע. עם כל הכבוד לוועדה שלך, ואמרת אני מניח חלק מההמלצות שלך, אם זה לא ייסגר שם, גם לא יוכלו ליישם את ההמלצות שלך ואז מה הואילו חכמים בתקנתם? זה בסדר, הצבעת על כל הכשלים במערכת, אבל אם העסק הזה שם לא ייסגר, לא יקרה כלום. הטענה שלנו היא לא כלפי הוועדה שלך אלא כלפי משרד האוצר ומשרד התחבורה שהם חייבים לפתור את זה.
דוד רותם:
אני חושב שמשרד האוצר לא בעסק. שר התחבורה אחראי לזה.
עמוס לפידות:
אתה צודק בכל מילה.
דוד רותם:
שר האוצר לא צריך לעניין אותך כאחראי. שר התחבורה צריך להיות אחראי והוא אחראי על הנושא והוא צריך לדאוג שיפתרו לו את הבעיה.
מגלי והבה:
אנחנו יודעים שבאים לבכות לנו בוועדת הכספים בדיוק על הדברים האלה, על התוספות.
עמוס לפידות:
בצבא הצלחתי להתחמק מוועדות חקירה, אבל מאז עזבתי את הצבא, כבר 20 שנה, עשיתי איזה 5, 6, 7, ואני כבר לא זוכר כמה, ועדות וכולן בתחום התעופה והבטיחות, כולל התאונה באמסטרדם שהייתי יושב-ראש ועדת החקירה. אני אומר את זה כי אני כבר למוד ניסיון וסבל עם ועדות שהמלצתי המלצות מאוד מאוד חשובות, קריטיות, אבל בסופו של דבר הדוח הגיע לאיזושהי מגירה והעלה שם אבק. זה החשש שלי גם בוועדה שאני מכהן בה כיום. ברגע שאני ארגיש שבעצם רק רוצים עוד כיסוי, אני אומר להם תודה רבה.
אני רוצה להדגיש. בדברים שצריך לתקן, אפשר לחלק אותם לשני סוגים, דברים שהם בידי אדם, בידי ועדות כנסת ובידי שרים, ואלה לא חוקי הפיסיקה, אפשר לעשות אותם, וזה אחד הדברים. אפשר לעשות אותם, לתקן אותם תוך יום, שבוע, שבועיים, אבל יש דברים שאי אפשר וכאן אני רוצה להשיב לך. אתה שאלת איך דבר כל כך מסוכן, לא מתקנים מיד. רק שתבינו איך זה הולך, במיוחד בתעופה. אחרי אותו מקרה של אמסטרדם הגיעו למסקנה שמתלה המנועים על 747 מסוג מסוים בנו אותם ותכננו אותם בצורה לקויה, תכננו אותם שנים קודם, בבואינג, וצריך להחליף את כל המתלים. היו אלף מטוסים, כך שהיה צריך להחליף כ-4,000 מתלים. עובדה, התרסקו מטוסים ולא רק אחד. שניים התרסקו מאותה סיבה. לקח ארבע שנים עד שהחליפו את המתלים האלה כי אי אפשר לעשות את זה מהיום למחר והמטוסים המשיכו לטוס ארבע שנים עם הידיעה שהמטוסים יכולים ליפול. נכון, עשו פעולות תיקון, במיוחד בדיקות הרבה יותר קפדניות ועוד כמה דברים.
היו"ר דוד טל:
אני רוצה לסכם את הדיון הזה ולעבור לדיון הבא.
עמוס לפידות:
אני מבקש לומר עוד משפט אחד ששייך לרשות תעופה אזרחית. לידיעתכם, גם אין חוק טיס במדינת ישראל. ב-1996 הביאו טיוטת חוק טיס שעבר כנראה קריאה ראשונה בכנסת וזהו. מזל שלא אישרו את זה כי זה היה דבר אנכרוניסטי ובושה לעם ישראל.
ישראל חברה בארגונים הבינלאומיים של התעופה הישראלית, במיוחד IKO. הארגון הזה הוא ארגון תחת המטריה של האו"מ והוא הארגון שהוא לא רק ממליץ, קובע כל מיני דברים, אלא דברים מחייבים. מדינת ישראל בחלק גדול מהתקנות והדרישות של IKO לא עומדת וזה שוב חוזר לרשות תעופה אזרחית שאין לה את היכולת לבצע את הדברים.
היו"ר דוד טל:
צר לי שאני שומע את הדברים הללו ואני חושב שגם חבריי לא שבעו נחת ממה שנשמע כאן, ודאי לא כנציגי ציבור האזרחים במדינת ישראל שאמורים לטוס בקיץ הקרוב להרבה מאוד מחוזות.
אנחנו נקיים דיון נוסף כאשר אודי ישוב, ועד אז אני מניח שיהיו המלצות של הוועדה, אבל הוועדה יכולה להיות חשובה ככל שתהיה, אם לא יהיה מי שיבצע את מסקנותיה, לא עשינו דבר.
ליאור יבור:
אני חושב וראוי היה להזמין לכאן את מר רז כדי שיאמר את דברו. אני לפחות שמעתי ממנו דברים יותר ברורים ויותר מפורטים אבל היה כדאי לשמוע את הדברים בשם אומרם.
חברת אל על מייצגת את התעופה האזרחית המסחרית שלוקחת את הנוסעים. אנחנו פועלים על פי תקנים בינלאומיים ותקנים מאוד חמורים ומבוקרים על ידי רשויות חיצוניות. יחד עם זאת אנחנו בהחלט היינו רוצים לראות את רשות התעופה האזרחית חזקה, מפקחת, מבקרת ומעירה ומאירה כי זה חשוב לחברות לא פחות ממה שזה חשוב לאזרחים.
אני רוצה למחות מחאה קשה על זה שמחודש נובמבר חברות התעופה משלמות אגרות ברמה שהיא פי 5 ופי 6 ממה ששילמנו ללא קבלת כל תמורה.
חשוב לי להדגיש מה שנאמר כאן, שהתאונה שכמעט הייתה, הייתה בגלל טעות של טייס.
בהתייחס לרשימת האירועים שמופיעים בעיתון, אם נסתכל עליהם נראה שרובם ככולם אירועים חיצוניים והם לא אירועים בגין תחזוקת מטוסים.
אנחנו החברה היחידה בארץ שמחזיקה בתו תקן בינלאומי ולדעתי כל החברות בארץ יעברו תהליך כזה. זה תהליך מאוד חשוב לרמת הבטיחות בתפעול ובתחזוקה של חברת התעופה. מי שבקי קצת יותר בתחום מכיר ויודע שאל-על פתוחה ושקופה לביקורת ואנחנו רוצים אותה.
היו"ר דוד טל:
אתם רוצים אותה, אבל אם לרשות לתעופה אזרחית אין אנשים בעלי כושר ויכולת מתאימים לעשות אותה, אין מי שיעשה זאת.
ליאור יבור:
לשמחתנו, כמוביל הלאומי, יושבים בתוכנו מבקרים של החברה ולשמחתי עושים לנו את המוות.
דוד רותם:
חומר ניקוי שנשאר במנוע, זאת לא תקלה טכנית.
ליאור יבור:
זאת טעות אנוש.
כל שנה לפני הקיץ היה מתקיים דיון בחדר הזה בוועדת הכלכלה על מוכנות לקיץ. אני לא בטוח שאנחנו מוכנים הקיץ בהיבט של האופרציה הכוללת של שעות הסגירה והפתיחה של השדה והעומס בנתב"ג. לא התקיים דיון כזה ואני חושב שהוא צריך להתקיים, ובכל מקרה ביקשנו שהוא יתקיים.
היו"ר דוד טל:
הבנו את הרעיון. אנחנו עוברים לדיון הבא. סיכום של הדיון עד עכשיו לא יהיה. אני לא רוצה להפחיד את ציבור האזרחים במדינת ישראל שאנחנו חרדים לו במה שקורה, אבל אין ספק שאנחנו לא שבעי נחת ולא שבעי רצון ממה שלא קורה ברשות התעופה האזרחית שהיא בעצם הרשות שצריכה לפקח על כל הדברים הללו והיא צריכה לעשות הכול. אנחנו קוראים כאן למשרד התחבורה ולמשרד האוצר שיסיימו את הקשקשת וברברת היות שבנפשנו הדבר ובנפשם של האזרחים. ככל שייטיבו לסיים את זה מהר יותר, ייטב.
דיון נוסף יתקיים בוועדת הכלכלה עם שובו של אודי. יכול להיות שלדיון הזה נזמן את שר התחבורה שישיב לנו, ואני מניח שעד אז מר לפידות יסיים את עבודת הוועדה, ואם הוא לא יסיים, אולי יהיה דוח חלקי שאפשר יהיה להתרשם. כאמור, כפי שאמרתי קודם, גם אם הוא ימליץ את כל ההמלצות הטובות ביותר ולא יהיה מי שיבצע אותן, לא עשינו דבר.
דוד רותם:
יש את שר התחבורה שצריך לבצע אותן.
היו"ר דוד טל:
אני עובר לשלושת הנושאים הבאים, הצעות לסדר לדיון מהיר, ונדון בשלושת הנושאים הללו כנושא אחד.
בגלל בורותי, ותסלחו לי, לפני 10 שנים אמר לי קברניט באל-על שהתדרים שמשדר הרדיו הפיראטי הם לא התדרים שהטייסים משתמשים בהם לנחיתה, המראה, לדיווחים וכולי. רציתי לדעת אם כעובדה זה נכון או לא נכון.
עמוס לפידות:
זה נכון ולא נכון.
היו"ר דוד טל:
אם זה נכון, אז הפיראטים לא מפריעים.
עמוס לפידות:
הם מפריעים. גם פה אני חושב שעדיף לתת בהתחלה סקירה כללית וזה יענה על הרבה שאלות.
היו"ר דוד טל:
יש פה נוהל שכמעט דילגתי עליו. חברי הכנסת המציעים יאמרו את דברם ולאחר מכן תוכל להתייחס.
מגלי והבה:
אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים שפעם אחרי פעם נדרשת הכנסת לדון בנושא הפרעות שידורי הרדיו הפיראטי. עכשיו שמענו חילוקי דעות, לפי שאלתך, אבל אנחנו מעלים את הנושא. אותם שרי תקשורת לשעבר הפכו להיות יושבי-ראש כנסת, אם זה השר רובי ריבלין, אם זאת השרה דליה איציק, וכל אחד כמובן בזמנו הבטיח כשר תקשורת שהוא עושה הכול כדי לפתור את הבעיה ולטפל בה. פעם אחר פעם אנחנו חוזרים ועומדים בפני מצב של סכנת נפשות וראינו את זה בשבוע שעבר, ב-14 בחודש, כאשר החליטו להפסיק את תנועת המטוסים למדינת ישראל. תמיד, דרך אגב, עמדת שר התקשורת – אני מפנה את זה לתקשורת כי האחריות על הרדיו וביצוע החוק הם על משרד התקשורת – אומר שהוא מאתר את תחנות הרדיו, מבקשים מהמשטרה ברוב המקרים לסגור את התחנות או להחרים את המכשירים, אבל מה שקורה הוא ששעה אחרי כן רואים את אותו רדיו קם לתחייה.
שלושה חברי כנסת העלו את הנושא לדיון ואנחנו צריכים היום לברר האם נעשות רק הפעולות האלה של סגירת הרדיו, אחרי שמאתרים את התחנה, או שישנן פעולות מקדימות, פעולות מניעה וכולי. יש גם בעיה אחרת ואמרו לי ב-14 בחודש שתחנת הרדיו היא ברמאללה והיא משדרת משם כך שהיא בשטח הרשות.
היו"ר דוד טל:
לסיום?
מגלי והבה:
אדוני, אם אתה מדבר על הנוהל של הצגת הנושא של חבר הכנסת שמגיש ומתאמץ, אני הרי חבר בנשיאות וגם אתה היית שם, אנחנו נותנים לחבר הכנסת לדבר ואנחנו לא עושים זאת כדי לגזול את זמנם של האנשים או שלנו. יש פה סכנת נפשות לאנשים. לסגור את שדה התעופה של מדינת ישראל לשעה או יותר, אנשי המקצוע יודעים בוודאי מהו הנזק הכלכלי.
היו"ר דוד טל:
אתה רוצה שלא אגביל את חברי הכנסת.
מגלי והבה:
לחברי הכנסת יש זמן להציג את הנושא, לפחות 10 דקות. כאשר חבר כנסת מגיש נושא לדיון, האנשים שבחרו בו וביקשו ממנו לבוא ולהציג נושא או הנושא נראה לו, הוא מתכונן והוא מכין את החומר. אם אתה רוצה לקיים דיון ולסמן וי, אני לא צריך את ה-וי הזה.
היו"ר דוד טל:
אני מצטער מאוד שהתרשמת שאני רוצה לסמן וי. אדוני מדבר כבר 4.5 וחצי דקות על השעון. אם אתה רוצה עוד חצי דקה, בבקשה, אבל יש לנו עוד שני דוברים באותו נושא. תשאיר גם להם משהו.
מגלי והבה:
כמו שאני מכיר את חברי סלומינסקי מוועדת הכספים, שנינו מדברים על אותו נושא אבל לכל אחד יש את זווית הראייה השונה.
אני רוצה לסכם ולומר. גם נושא הרדיו הפיראטי וגם נושא הבטיחות מהווים סכנת נפשות שיכולה לעלות לנו. אנחנו לא צריכים לחכות לאסון הבא כי אז לא תעזור לנו הישיבה, לא הוועדה ולא אנשי הציבור שידברו על זה. אני אומר לכם מה מטריד אותי, וגם שמעתי בדבריו של האלוף לפידות שהכסת"ח הזה היה טוב אולי למקומות אחרים ולא לנו כמדינה, כמשרדי ממשלה וכרשות שצריכה לפקח על משרדי הממשלה.
אני אומר לכן את הדברים לא בכדי. אנחנו מתקרבים לקיץ ובטח אנשי אל-על והחברות יאמרו כמה טיסות מתוכננות כאשר מיום ליום יש יותר עומס על שדה התעופה.
אני מסכם את הדברים ואומר שאנחנו צריכים לקבל תשובות מה נעשה על מנת שכל אזרחי ישראל יצאו בשלום ויחזרו בשלום, כמו הסיסמה של משרד התחבורה ושל אל-על, ושלא נצטרך לדון בסוגיה הזאת לא כאן ולא במקום אחר.
ניסן סלומינסקי:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. זה ברור לנו ואנחנו רואים את הסכנה הנוראית שבשידורים הפיראטיים. לפעמים ברגע האחרון, מילה אחת שאומרים לטייס, יכולה להציל, אבל אם באותו זמן היא משובשת או לא ברור לו, הוא לא שומע ברור, הוא לא קולט וכולם בלחץ, ההתנגשות יכולה להיות. זה חוזר על עצמו. מאחר שהמערכת כולה לא עשתה כלום, עובדי השדה לקחו יוזמה על עצמם, יוזמה ברוכה, ורצו לשבות. בא השר ובאו כולם ושכנעו אותם שהכול יהיה בסדר, אבל הנה שוב, כעבור שבוע זה חזר.
אני לא מפרט אפילו בהרחבה את הסכנות כי אני חושב שכולנו כאן מבינים מה הסכנה שבעניין. לא רק אם זה חוסם אלא גם אם התקשורת לא ברורה בין לבין, זה מספיק.
המקורות להפרעה אני מניח שבגדול הם שלושה. המקור יכול להיות מהרשות הפלשתינית מרמאללה, ויכול להיות שיום אחד הם יתפסו את העניין והם גם ישתמשו בזה, אבל בינתיים מדובר בתחנת רדיו. אני מניח שהמקור השני הוא מערכות שלנו של צה"ל ושל הקריה הקרובה או דברים מהסוג הזה. המקור השלישי הוא השידורים הפיראטיים. אני לא רוצה לדבר על שני המקורות הראשונים, אני לא יכול לדבר עליהם בפורום הזה וזה לא העניין שלנו הנושא הצבאי או אפילו המרכז האזרחי הענק הזה של גוש דן. גם נושא רמאללה שהוא מקרה יחיד, ואם הוא יקרה יחיד שנסגר, גם עליו אני לא רוצה לדבר, אבל אם זה יתמיד, השיטה שבה צריכים לפעול כדי לנטרל את זה היא שונה לגמרי.
לכן אני רוצה לדבר רק על הנושא האחד והוא הנושא של השידורים הפיראטיים וכאן הסכנה היא כפולה כי כולנו יודעים את זה וכל אחד שואל את עצמו למה לא עושים כלום. פעם סיפרו לנו שכדי לאתר תחנה פיראטית צריכים משאית. בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה נוסעת משאית ענקית עם אנטנות. אמרו שיש רק משאית אחת כזאת למשרד התקשורת, אבל כולנו יודעים שהיום במכשיר קטן אתה יכול בקלות לאתר את זה ולאתר בתוך שניות. כל חברה, כל אדם שמכבד את עצמו יש לו את זה ולכן לא זאת הנקודה. אם בכל אופן לא מנטרלים את זה, עולה החשד שיכול להיות שכאן מעורבים דברים מעבר לזה. יש חברי כנסת שמתמנים לשרים והם אחראיים לדברים הללו ואני לא יודע לומר אם יש הקשרים או לא, אבל ודאי שזה נמצא בציבור מסוים והשר האחראי על זה שייך לאותו ציבור ואתה לא רואה שיש שם אכיפה על הנושא הזה.
אם כן, יש כאן שלושה משרדים ששייכים לנושא הזה והוא משרד התקשורת שאני מניח שאחראי לאתר את זה, אחר כך יש את המשטרה שברגע שהיא מקבלת הודעה היא צריכה לבוא, לצלם ולתעד את זה כדי שיהיו עדויות ולסגור, ואחר כך יש את בתי המשפט שצריכים להעניש. כל שלושת הגופים האלה עושים צחוק מהעניין. משרד התקשורת לא מאתר וכדי לצאת ידי חובה הוא מאתר אחד או שניים. המשטרה, יכול להיות שהיא אומרת שמאחר שלא מודיעים לה, היא לא מגיעה, ואחר כך, כשזה כבר מגיע לבית המשפט, השופט מוציא אותו כמעט בלי כלום.
היו"ר דוד טל:
אתה יכול לתת פסק-דין או גזר דין שהיה בנושא רדיו פיראטי? מה קיבלו שם?
ניסן סלומינסקי:
כלום. אני לא זוכר כמה, אבל אני יכול לומר לך שב-90 אחוזים מהמקרים יוצאים בקנס כספי קטן של 200-250 שקלים. זה דבר שלא יכול להיות. זאת שערורייה ולהערכתי אני חושב שצריך גם להיכנס, מעבר לזה, ולחקור למה זה קורה. ברגע שיתחילו לנסות למה זה קורה ולמה לא עושים, יכול להיות שכל אלה שעומדים מאחורי העניין אולי יבינו ואז פתאום הכול ייסגר.
יואל חסון:
אני אומר את דבריי ולאחר מכן אני מצטער אבל אני חייב לצאת.
אני לא אוסיף הרבה על הדברים כי אני חושב שחברי הכנסת והבה וסלומינסקי נגעו בדברים. אני רק אומר שאחד הדברים הראשונים שחשבתי עליהם, ברגע שראיתי שיצאה הפרשה הזאת וקרה מה שקרה, שבאמת צריך להוציא חוק שימנע מהמפרסמים לפרסם בתחנות הפיראטיות. ביקשתי לבדוק את זה והתברר שקיים חוק כזה אלא שהוא פשוט לא נאכף. הוא ממש לא נאכף. אני חושב שזה הדבר הראשון שצריך לעשות. אני אומר לכם שצריך להעלות את זה בוועדת הכלכלה. אני לא יודע מי אמור לממש את החוק הזה של האכיפה.
ניסן סלומינסקי:
מדובר בשלושה משרדים.
יואל חסון:
בסופו של דבר רוב התחנות האלה, לא כולן, יש תחנות תורניות שהן לא לצורך רווח, אבל רובן הגדול הן כן לצורך רווח, אם זה מקומי ואם זה אחר. אם נצליח לנתק את הצינור הזה, פתרנו את מרב הבעיה. אני חושב שלזה צריך לכוון בעניין הזה כי רשויות התעופה והמטוסים, הם עושים הכול כדי להתגבר על התקלות האלה ולשמור על ביטחון הנושאים וזה לא דבר שהם יכולים להתמודד אתו לבד.
אני מציע שהוועדה תוביל כאן איזשהו מהלך, שזה יהיה חלק מסיכום הישיבה, להיכנס לתהליך של דיון ולראות כיצד אנחנו אוכפים את הנושא הזה של מי שמפרסם בתחנות לא חוקיות. אם יש צורך, מחזקים את החוק הזה. אני חושב שזאת צריכה להיות יוזמה לא של חבר כנסת פרטי אלא יוזמה של ועדה או אולי אפילו ממשלה, וזה לדעתי המסלול העיקרי עליו הייתי הולך.
משה גלילי:
לשאלות ששאל היושב-ראש, אני אענה אחר כך.
אתייחס ראשית לדבריו של חבר הכנסת חסון, לנושא המפרסמים. האכיפה היא באחריות של משרד התקשורת כי על החוק מופקד שר התקשורת, אבל הסמכויות לאכיפה נמצאות כולן בידי המשטרה. זה בדיוק כמו שפקיד של משרד התחבורה לא עוצר אותך אם אתה נוסע 160 קילומטר לשעה אלא שוטר עוצר אותך.
יואל חסון:
מה העונש?
משה גלילי:
זה תלוי אם תופסים אותך משדר בפועל או רק מחזיק.
יואל חסון:
מדובר במפרסמים.
משה גלילי:
אני מוכרח להתנצל ולומר שאני לא זוכר לגבי המפרסמים, אבל יש שם גם עונשי מאסר.
יואל חסון:
מה תפקיד משרד התקשורת?
משה גלילי:
התפקיד של משרד התקשורת, וגם זה נבע כי זאת המציאות ואפילו בשלב מסוים המשטרה שקלה לא להקים את היחידה שמטפלת דווקא ברדיו פיראטי אצלה כי היא עושה גם פעולות אחרות. זאת אומרת, אותה יחידה לא מטפלת רק ברדיו פיראטי אלא מטפלת גם בדברים אחרים.
יואל חסון:
התפקיד שלכם זה לאתר?
משה גלילי:
בתוך המכלול הזה התפקיד שלנו הוא לאתר ולומר איפה בדיוק נמצאת התחנה, להתלוות לצוות המשטרתי כדי לזהות כי הם מסווים את הציוד, לזהות שזה המשדר ולא זה, אתה רואה ארבעה מזגנים על הגג ואתה צריך לדעת באיזה מארבעת המזגנים יש את הרדיו, וכפי שאמרתי, לסייע, להצביע ולזהות. כל התפיסה, העצירה של חשודים, הכנת כתבי אישום וכולי, זה לא בידינו.
היו"ר דוד טל:
אתה אומר שלביקור כזה אתה הולך צמוד לשוטר.
משה גלילי:
אין לנו שום סמכות לדפוק למישהו בדלת. אני אבהיר שבאותה הזדמנות, כאשר תיקנו באוגוסט 2004 את החוק כנגד מפרסמים, תיקנו גם את החוק לעניין הפרעה לטיס או אפילו פוטנציאל להפרעה לכלי טיס ושם מדובר בשלוש שנים, אם זה ברשלנות, ואם זה במזיד, זה חמש שנים. באותה הזדמנות הורידו לנו את העניין שצריך גם ללכת לקבל צו חיפוש משופט. זאת אומרת, לסגור רדיו פיראטי רגיל, צריך ללכת ולקבל צו משופט. אנחנו מגישים תלונה במשטרה, לוקח שבועיים-שלושה, המשטרה קוראת לנו ומתאמים את הסגירה. רדיו שמפריע לתעופה, הולכים למשטרה, השוטר בא אתנו, קצין משטרה או שוטר, ולו יש את הסמכות לעשות את הפעולה.
היו"ר דוד טל:
כנציג משרד התקשורת, אם זה מפריע לכם, מדוע שר התקשורת או אתם, אנשי המקצוע, לא מגישים הצעת חוק כזאת או אחרת כדי שיהיו לכם כלים כדי למנוע את הדבר הזה?
ניסן סלומינסקי:
יש לו כלים. פיראטי שמפריע לכבלים, צריך צו, אבל פיראטי שמפריע לטיס, הוא אומר לך שהוא לא צריך צו אלא הוא צריך שוטר. הוא יסביר לנו כמה תלונות כאלה משרד התקשורת העביר למשטרה.
משה גלילי:
רציתי להקדים ולומר שבשבוע שעבר, על פי בקשתו של מר לפידות, התקיים דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה. הוחלט שם שבקשה מיוחדת של היועץ המשפטי לממשלה אל המשטרה לטפל בנושא יותר ברצינות והמשטרה לקחה את זה על עצמה, ולא רק יותר ברצינות אלא בעדיפות. הוחלט להגיע לכדי עצירת חשודים ככל שניתן עד לבירור וכן הלאה.
ניסן סלומינסקי:
השאלה כמה תלונות הגשתם.
משה גלילי:
מיד אתייחס לזה. נאמר שם על דעת כולם שאין צורך בחקיקה נוספת.
היו"ר דוד טל:
זאת אומרת, יש לכם את כל הכלים אבל אתם רק לא מבצעים.
משה גלילי:
גם לדעת המשפטנים של משרד התקשורת ושל משרד המשפטים יש את זה.
בשנת 2005 סגרנו בערך 250 משגרים.
היו"ר דוד טל:
כמה נפתחו מחדש?
משה גלילי:
מרביתם. אלה אותם בעלים שאחרי יום, לפעמים אחרי שעה, בבניין ליד, הם מכינים את זה מראש, פותחים. חייבים כאן לפתוח סוגריים ולומר שהם מכירים, נמנעים מאתנו ומתחכמים לנו. כאשר אתה סוגר משדר, אתה שלא מוצא שם אדם אלא אתה מוצא שם משדר עם אנטנה, האדם נמצא במרחק ארבעה רחובות, מגיע לשם דרך איזשהו קו. פעם היינו יכולים למצוא, אבל יש היום מעט מאוד תחנות שאתה בא ומוצא שם את האולפן. לכן ביקשנו מהמשטרה – וזה תהליך שהתחלנו אותו לפני שנה וחצי אבל לצערי הגענו אליו רק עכשיו – לאתר את האולפנים מראש וביום שסוגרים משדר, לסגור אותו עם האולפן, אבל לשם כך צריך עבודת מודיעין. כמו שמוצאים סמים, שימצאו את האולפנים האלה.
היו"ר דוד טל:
אתם צריכים להקדיש משאבים לצורך העניין הזה?
משה גלילי:
למשרד התקשורת יש את כל המשאבים. יכול להיות שנצטרך עוד אדם או שניים, אבל נעשה זאת בנפרד.
בשנת 2005 סגרנו 236 תחנות, שנה קודם סגרנו מספר דומה. היה דוח של מבקר המדינה, באה השרה דליה איציק לשר לביטחון פנים וסוכם לעשות שיתוף פעולה יותר הדוק כולל הבאת קצין משטרה שישב במשרד התקשורת ומשרד התקשורת יממן אותו. אני באתי מהתחלה ואמרתי למשטרה - אלא שלצערי התהליך לא הלך מספיק מהר – שאני לא צריך שהוא יעזור לי לסגור 400 כי מ-250 אני לא רוצה לסגור בשנה הבאה 400 אלא אני רוצה לסגור 100, אבל ש-50 יגיעו לדין, ושאם מישהו צריך לכוון אותנו איך לאסוף את הראיות, שיכוון, ואם לא, אז ביחד כי יש בעיה להעמיד לדין, ואני יודע אותה. היום מגיעים בין 5 ל-10 אחוזים ממה שסוגרים לכלל כתבי אישום.
אני עונה על שאלה אחרת שעלתה כאן. בשנים 2004-2005, מתוך 450 תיקים שהיו בשנתיים האלה, הוגשו למשפט כ-26 או 29, מתוך זה 22 הורשעו וסך הכול הקנסות היו 23 אלף שקלים. זאת אומרת, בממוצע אלף שקלים קנס.
למען ההגינות צריך לומר שביום שסיכמנו עם הפרקליטות ועשו עבודה קצת יותר יסודית, תפסו תחנה והאדם קיבל שמונה חודשי מאסר וישב בפועל, אבל זה המקרה היחיד שמישהו קיבל מאסר בפועל כי עד עכשיו קיבלו מאסר על תנאי ועבודות שירות, וקיבלו גם קנסות של 200 אלף שקלים וכן הלאה.
קריאה:
אותו אחד שהלך לבית סוהר, הוא גם קיבל את הקנס של 200 אלף שקלים.
משה גלילי:
נכון, אבל היו גם אחרים שקיבלו קנס בסכום של 100 אלף שקלים, בודדים, אבל היו. בשנים האחרונות לצערנו זה ירד. שוב סוכם עם המשטרה רק לאחרונה שנשים את הדגש על הדברים האלה, כולל הם התחייבו בפני היועץ המשפטי לממשלה להגיש בדחיפות תוכנית טיפול של איך אנחנו מטפלים בכל הדברים האלה.
לגבי פרסומות. שוב, לצערי הייתה כאן איזושהי בעיה בינינו לבין המשטרה לגבי מי שיקליט, ואני אמרתי שאני מוכן ללכת על עצמי להקליט. הלכנו והקלטנו עם טייפ-ריקורדרים שיש לנו במשרד התקשורת, העברנו להם חמש הקלטות, לצערי לקח הרבה זמן כי התחלפו שם אנשים ואחרי שנה וחצי אמרו לי שההקלטות לא טובות וכי אני צריך לקנות טייפים אחרים ואכן קנינו אחרים. הם הגיעו ויש סיכום מהיום עם נציג המשטרה שהוא סידר לנו הדרכה. צריך להבין שאנחנו צריכים לקבל הדרכה מהמחלקה הטכנית של המשטרה איך להקליט כדי שזה ישמש כראיה. אני מאמין, כמו שאמר קודם חבר הכנסת חסון, שהנושא הזה הוא כלי שיכול לעזור בהרתעה, למרות שזה לא הכלי היחידי.
עמוס לפידות:
הסיפור הזה התחיל ב-1973 כאשר זה הפך לבעיה שמודעים לה רשות שדות התעופה ומשרד התקשורת. זה נמשך עד היום, אבל הפך למפלצת. כי אם היו 13 תחנות, הם אומרים שבמשך כל השנים הם "סגרו" 1,500 תחנות. לפי הערכת משרד התקשורת יש היום 30-40 תחנות שפועלות, יש סדר גודל של כ-500 משדרים שהם כל הזמן מחליפים וכן הלאה. כלומר, המודעות התחילה ו"טיפלו" בנושא. אבל מה, זה לא טופל על ידי אנשים זוטרים אלא שרים טיפלו בזה, פרקליטים, המשטרה אבל התוצאה היא אפס אחד גדול. כל סגירת המשדרים לא הועילה ולדעתי האישית אנחנו לא בכיוון. לא צריך להילחם נגד המשדרים אלא צריך להילחם נגד האנשים שעוברים על החוק. לידיעתכם, זה לא רק חוק אחד שעוברים עליו אלא יש חוק רישוי עסקים, יש חוק תדרים כאשר הקצאת התדרים נעשית על פי חוק וצריך לקבל רישיון, יש מס הכנסה שלא משלמים, יש מפרסמים שמפרסמים בתחנות אסורות, והדבר הכי חמור זה שזה מהווה סיכון אמיתי לחיי אדם עד כדי אסון המוני.
היו"ר דוד טל:
אגב, משדרים כאלה מייצרים בארץ או צריך לייבא אותם?
עמוס לפידות:
אני לא יודע.
קריאה:
מייצרים אותם בארץ.
היו"ר דוד טל:
יש מכשירים אפילו רפואיים שמצילים חיים שכדי לייבא אותם זקוקים לרישיון כי אחרת אין אפשרות להכניס אותם לארץ. זאת אומרת, אם זה היה דבר שצריך לייבא, היינו יכולים להתנות, אבל אם אומרים לנו שמייצרים אותם בארץ, זה לא עוזר לנו.
עמוס לפידות:
לפי דעתי המדינה, קרי, המשטרה והפרקליטות והסיוע הפעיל של משרד התקשורת, טיפלו בזה בחוסר תחכום, בבטלנות, ברשלנות שאי אפשר לתאר אותה בכלל כי אני רואה את התוצאה הסופית. זה דבר שאין לו תקדים בעולם. אין דבר כזה שהמטוס טס וכל הזמן מקלקלים לו את הקשר.
היו"ר דוד טל:
השידור הוא באותו תדר של המטוס?
עמוס לפידות:
אם תרצה הסבר יותר, תקבל, אבל באופן כללי זה באותו תחום תדר. התדר המדויק הוא שונה, אלא שאלה תחנות ומפעילים לא מקצועיים והם לא מצליחים, וגם לא מנסים, לשמור על התדר המדויק. יש משהו שנקרא תדרי שווא שרוצים לשדר על תדר 81.7 וזה קופץ ל-82.5 – סתם אני נותן כדוגמה – וזה ערוץ התעופה. בקיץ זה כנראה יותר גרוע לא רק בגלל ריבוי טיסות, למרות שגם זה, אלא בגלל הטמפרטורות היותר גבוהות וזה מפריע עוד יותר. לא רק שזאת שערורייה, אלא זאת בושה לעם ישראל, לעם הכי מתוחכם בעולם, שלא מצליח למצוא את האשמים. למה? כי כל הזמן הולכים וסוגרים איזו קופסא שחורה עם אנטנה בבית השלישי. אז אי אפשר לחכות ליד הבית השלישי ולתפוס גם את מי ששם מפעיל את האנטנה?
ניסן סלומינסקי:
זה במסגרת המנדט של הוועדה שלך?
עמוס לפידות:
איזו שאלה?
ניסן סלומינסקי:
האם אתה יכול לנסות ולבדוק גם למה זה קורה. יכול להיות שיש כאן יד מכוונת שאומרת לעזוב אותם ולתת להם.
עמוס לפידות:
אני עוד לא הגעתי ליד המכוונת. אני חושב שאם נגיע ליד המכוונת, נגיע לשערורייה פי כמה יותר גבוהה. אני מוכרח לומר – אני לא יכול להזכיר את זה – שרוב התחנות הן תחנות חרדיות, כמעט כולן, 80-90 אחוזים.
ניסן סלומינסקי:
אני יודע, אנחנו מודעים לכך. לכן השאלות שלי.
עמוס לפידות:
התחנה ברמאללה, ויש תחנה דרוזית ומשהו בצפון, אלה הכול שטויות. יש להן השפעה כפולה כי רובן חרדיות וגם כי ההפרעה שלהן היא פונקציה של הטווח, אז מה שנמצא יותר קרוב למרכז סביב נתב"ג, יש לו השפעה יותר חמורה.
אפשר היה להפעיל את מס הכנסה, אפשר היה להפעיל את המפרסמים אבל לדעתי אנחנו מעבר לזה. למרות כל האספקטים וכל החוקים שעוברים, אותי מעניין דבר אחד, שלא יקרה יום אחד שמטוס ייכנס לקרקע או שני מטוסים יתנגשו באוויר בגלל ההפרעות הפיראטיות האלה.
היו"ר דוד טל:
וזה דבר שיכול להיות?
עמוס לפידות:
זה כמעט היה ב-8 בפברואר.
ניסן סלומינסקי:
ודאי שזה יכול להיות
עמוס לפידות:
בוודאי שזה יכול להיות. לכן אני נכנסתי ושאלתי את עצמי במה אני צריך לטפל, מבחינת בטיחות וקבענו את הדברים הכי חמורים והכי דחופים לטפל ראשון, ומצאתי, דרך אגב, לטעמי, שלמרות כל מה שאמרתי שכבר 15 שנה לא מתגברים, שדווקא זה קל לפתרון כי הכול בידי אדם. זה לא כמו הבואינגים שהיה צריך לקחת 4 שנים להחליף חלקים.
ניסן סלומינסקי:
איך צה"ל יודע למצוא בתוך עזה דירה ולאתר?
היו"ר דוד טל:
גם הם יודעים למצוא.
עמוס לפידות:
זאת הכול חלמאות אחת גדולה, אם לא יותר גרוע מזה. לכן הדבר הראשון שעשיתי, פניתי ליועץ המשפטי לממשלה עם מכתב בחתימתי כי ראיתי שכל נושא אכיפת החוק - זה בכלל עניין של אכיפת החוק ולא משהו אחר - וביקשתי פגישה. זה לקח שבועיים ובאמת התקיימה פגישה לדעתי מאוד חשובה. לשמחתי לקחו את זה מאוד ברצינות. היה מאוד קשה למשטרה כי הם פישלו לכל אורך הדרך והם לקחו על עצמם לטפל. היועץ המשפטי לממשלה נתן הנחיות בכל מיני עניינים. בין היתר אמרו שאם אנשים עושים דברים כאלה מסוכנים, זה לא איזשהו ש.ג. שמצוי ליד המכשיר אלא בעל הבית והמנהל, שייקחו אותו ויכניסו אותו לבית סוהר, מיד, מיד, מיד כי הוא מסכן חיי אדם וצריך לעצור אותו עד גמר ההליכים. אם ייקחו שלושה-ארבעה מנהלים וישימו אותם בבית המעצר, הסיפור יכול להסתיים. בינתיים, לפחות אני בהתייעצות עם כמה אנשים אחרי הישיבה, עשיתי עוד יותר חושבים ואני כעת לא רוצה להיכנס לפירוט, אבל לדעתי אפשר לפתור את זה אפילו עוד יותר מהר מזה, ואם יקבלו את מה שאני מציע, יכול להיות שתוך שבועיים-שלושה הדבר הזה יסתיים.
דינה עברי-עומר:
אין כאן נציג ממשרד המשפטים ולכן אני מבקשת להשלים לגבי הישיבה שהתקיימה אצל היועץ המשפטי לממשלה. שני דברים אופרטיביים שהוחלט לגביהם הם שמבחינת הטיפול המשטרתי זה כבר לא יהיה טיפול בתחנות הפרטניות אלא הטיפול ירוכז על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, שאנחנו מקווים שבאמת ייתן איזשהו מזור. בפרקליטות, מי שירכז את זה, זאת המחלקה הכלכלית. אנחנו מקווים שברגע שזה יקבל את מוקד הטיפול ברשויות האכיפה, זה ייתן איזו דחיפה לטיפול, דבר שחיכינו לו עד עכשיו.
ניסן סלומינסקי:
האם קבעתם ישיבת מעקב בעוד תקופה מסוימת כדי לראות מה קרה באמת?
ירון שרעבי-שילת:
אנחנו קבענו, ביום חמישי אצל השר.
היו"ר דוד טל:
אם מר לפידות אומר שבעוד שבועיים-שלושה אולי אפשר לפתור את הבעיה, כדאי לשוב ולהתכנס בעוד שבועיים כדי לראות מה מההמלצות בוצע.
בעוד שלושה שבועות, לפני הפגרה, נדון שוב בנושא הזה.
אדוני, נציג המשטרה, יש לך מה להוסיף על מה שנאמר כאן? חלמאות? שערורייה?
גבי אבידן:
אני בהחלט לא מסכים לזה. אני ממש דוחה את זה. כל מערכת הגשת הראיות היא הרבה יותר מורכבת ממה שהוצג כאן.
היו"ר דוד טל:
אם אני בוחן את זה על פי מבחן התוצאה, צודק מר לפידות כי הדבר הזה לא מתבצע.
גבי אבידן:
אני לא רוצה להיכנס לוויכוח עם מר לפידות, אבל אני אומר שהנושא של איסוף הראיות והגשת כתבי אישום הוא עוד הרבה יותר מסובך מאשר זה נראה לעין.
ניסן סלומינסקי:
האם אתם עומדים להתגבר על זה?
גבי אבידן:
אני אכן מסכים שראש האגף הנחה שכל הטיפול החקירתי יילקח מהשטח, גם האיסוף המודיעיני והטיפול החקירתי, ואלה הם שני דברים, יילקח מהיחידות בשטח ואכן הוא יועבר ליחידה הכלכלית, כאשר גם הנושא של התביעות יעבור אל הפרקליטות, אל היחידה הכלכלית.
היו"ר דוד טל:
עד היום לאן זה עבר?
גבי אבידן:
זה טופל בשני מישורים, גם בפרקליטות הרגילה – תלוי באיזו עבירה – וגם בתביעות המשטרתיות.
היו"ר דוד טל:
הפרקליטות והיחידה הכלכלית זה מוסדר יותר נוקשה וחזק?
גבי אבידן:
אני חושב שבאמירה הזאת אכן יש עליית מדרגה. אני לא בטוח שנראה תוצאות מידיות מהיום להיום. כל הנושא הזה של הפרעה לשידורים למטוסים מטופל בכל מקרה אד-הוק על ידי משרד התקשורת ומשטרת ישראל.
היו"ר דוד טל:
ללא תוצאות.
גבי אבידן:
לא, בהפסקת השידור. תוצאות של הפסקת השידור יש. זה מטופל מיד בכל מקרה.
היו"ר דוד טל:
ואחרי כן נפתחים שידורים חדשים.
גבי אבידן:
מטפלים במשדר עצמו.
ירמי קדוש:
הפקות המזרח היא חברת הפקות, חברת תוכן. אני באתי לכאן בעקבות הספין התקשורתי שנוצר נגד כל העניין הזה של הרדיו הפיראטי. באתי לכאן למחות בשם אומנים יוצרים, תושבי שכונות ועיירות פיתוח שאוהבים מוזיקה מזרחית ומופלים לרעה במשך שנים, ועד היום הזה, על ידי תחנות הרדיו בצורה כזאת שיש אומנים רבים שיש להם קהל מאוד גדול שאוהב אותם אבל הם לא מושמעים בתחנות הרדיו. הדרך היחידה שלהם להתבטא, לצערי הרב, היא הרדיו הפיראטי כי שם זה המקום שמשמיעים אותם. אותו רדיו פיראטי, אני חושב שלצד כל העניינים של הענישה ושל מה שאני שומע כאן, צריך גם לפתור את הבעיה הזאת ולתת סוף סוף לאותם תושבים להצביע ברגליים שלהם.
היו"ר דוד טל:
אתה אומר שרדיו פיראטי הוא תוצאה של האפליה שמתקיימת בתדרים הרשמיים, החוקיים.
ירמי קדוש:
תוצאה של הפלייה שמתקיימת בתדרים הרשמיים והחוקיים.
ניסן סלומינסקי:
יש היום בעיה לרכוש תדר?
ירמי קדוש:
הייתי בתורכיה לא מזמן, ושם יש יותר מ-10,000תחנות רדיו, שלא לדבר על כמה תחנות טלוויזיה, וגם פה במדינה אפשר לעשות את זה.
אני לא מבין בקטע של הטכנאות, אבל אותם אנשים שאולי פותחים את הרדיו או נותנים את השירות לאותם אומנים שנמצאים במצוקה, הם לא באים לעשות פשע, להפיל מטוסים, וזאת לא הכוונה שלהם. אני לא מייצג אותם ואני גם לא מזדהה אתם, אבל אני חושב שמה שהם עושים, הם עושים כדי לתת צורך תרבותי.
היו"ר דוד טל:
אם הצד התרבותי עומד מול חיי אדם, מה אתה מעדיף?
ירמי קדוש:
זה לא בדיוק כך.
היו"ר דוד טל:
אומר זאת אדם בר-סמכא.
ירמי קדוש:
אם אדם משדר בשכונה קטנה, אני לא מאמין שהוא יפיל מטוס, כי אם זה היה כך, אכן אבוי.
היו"ר דוד טל:
זאת התוצאה.
ירמי קדוש:
אנחנו מוקפים באויבים. יש לך מלבנון ומרמאללה.
ניסן סלומינסקי:
במקרים האלה, זה סודר באותו יום ואין יותר.
ירמי קדוש:
מה שאני שומע כאן, זה שאם אתה מעמיד לדין את אותו בעל תחנה, בסדר, אבל עכשיו לקחת יוצרים ואומנים שמופלים לרעה על ידי הרדיו ולהכניס אותם לכלא בלי שהם נשמעים?
היו"ר דוד טל:
זה צריך להיות במגרש אחר. הפתרון במגרש אחר ואנחנו לא הכתובת לכך.
אור אורלב:
אני מייצג את אלה שנפגעים, את הפקחים, והאמת היא שייצגו אותי חבר הכנסת סלומינסקי וגם מר לפידות. אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד ולומר שאני לא חושב שיהיה נכון לחכות שתחנה תגיע לזה שהיא מפריעה לקליטה כי אז כבר יהיה מאוחר מדי. עד היום עבדנו במתכונת הזאת שברגע שיש תחנה שמפריעה לטיסה, אנחנו מדווחים לאנשים של משה גלילי והם הולכים וסוגרים תחנה. לא נכון לעבוד כך אלא הנכון הוא לסגור את זה לפני כן, כי כאשר אתה מגיע לזה, זה כבר מאוחר מדי ואתה לא יודע איך זה ייגמר.
היו"ר דוד טל:
בסוף זה גם לא אפקטיבי, על פי מה שאומר מר גלילי ומר לפידות.
אור אורלב:
ודאי שזה לא אפקטיבי.
היו"ר דוד טל:
אז מה הואילו חכמים בתקנתם?
אור אורלב:
כל תחנה פיראטית צריכה להיסגר באשר היא תחנה פיראטית. איכות המשדרים שלהם היא נמוכה ואתה לא יודע מתי זה יגיע להפרעה לתעופה.
משה גלילי:
רק 25 אחוזים מהמשדרים שאנחנו סוגרים מפריעים לתעופה. כלומר, בפירוש נעשית כאן פעילות מנע, אבל עדיין צריך להגיע לאולפנים ולא רק למשדרים.
ירון שרעבי-שילת:
כמו שאמר אורי, משרד התחבורה הוא הלקוח ואנחנו צריכים להבטיח את בטיחות התעופה. כמו שעמוס אמר, השר הביא את זה לישיבת הממשלה ושם התקבלה החלטה אותה העברנו לוועדה, שהשר ירכז את זה בנפשנו. לכן בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה התקבלה החלטה לגבי שתי הנקודות האלה של החמרת הענישה והאסטרטגיה של איך לעשות את זה. ביום חמישי אנחנו מתכוונים לקיים ישיבה שהיא לא סתם ישיבה אלא ישיבה בה נביא לממשלה הנחיות ונאמר איך אנחנו מטפלים בזה לטווח הקצר. האנקדוטה, הבחור הזה בטח מוכר לתחנות רדיו פיראטיות וזה מה שאנחנו אמרנו כל הזמן, שאין בעיה לתפוס ראיות ממנו.
ירמי קדוש:
אני דיברתי על אומנים שמושמעים שם.
ניסן סלומינסקי:
אני מבקש שנקיים ישיבת מעקב.
היו"ר דוד טל:
הוועדה תקיים דיון בנושא בעוד שלושה שבועות. עד אז יהיו מסקנות ועדת לפידות.
ניסן סלומינסקי:
כדאי שעד אז נדאג כולנו שלא יקרה כלום.
היו"ר דוד טל:
כולנו מלאי תפילה ותקווה שעד אז דבר לא יקרה. בכל אופן, נציגי משרד התקשורת והתחבורה יהיו עם היד על הדופק ויעדכנו את הוועדה לקראת הדיון הבא.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:30