פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכספים מיום שלישי, ג ' בתמוז, התשס"ז (19 ביוני, 2007) בשעה 11:10 סדר היום: הצעת חוק לעידוד תעסוקת עובדים ישראלים בענף החקלאות, התשס"ד-2004 (פ/1317) נכחו: חברי הוועדה: היו”ר סטס מיסז'ניקוב – היו"ר חיים אורון אלי אפללו אלחנן גלזר מגלי והבה יעקב ליצמן חנא סוויד ניסן סלומינסקי ראובן ריבלין מ"מ: נסים זאב אסתרינה טרטמן אבישי ברוורמן מוזמנים: חבר הכנסת רן כהן משרד האוצר: גלית פלצור יובל יעקבי שי סומך – משרד המשפטים ג'מאל מדלאג' – משרד החקלאות ופיתוח הכפר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: עו"ד דבורה אליעזר עו"ד שושנה שטראוס אברהם דניאל – איגוד לשכות המסחר חיים חדד – איגוד חקלאי ישראל מאיר יפרח – ארגון מגדלי הירקות ייעוץ משפטי: שגית אפיק מנהל הוועדה: טמיר כהן ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני רשמת פרלמנטרית: לאה קיקיון הצעת חוק לעידוד תעסוקת עובדים ישראלים בענף החקלאות, התשס"ד-2004 (פ/1317) היו”ר סטס מיסז'ניקוב: אנחנו עוברים להצעת החוק לעידוד העסקת עובדים ישראליים בענף החקלאות, התשס"ד-2004. פ/1317. הצעת החוק היא מהכנסת ה- 16. מי מייצג את הממשלה? ג'מאל מדלאני: אני מייצג את משרד החקלאות. רן כהן: נדמה לי שההתעללות בהצעת החוק הזו עוברת כל גבול של היגיון, של שכל ישר אני, בעיקרו של דבר רוצה לומר שני משפטים. מצדי, הייתי מאד מבקש לקצר. ראובן ריבלין: אני רוצה לומר – קראנו את החוק, אנחנו מבינים אותו. אני מציע להצביע. רן כהן: אני רוצה לומר כמה דברים. אני מבין שאתם מנסים להשיג רוב כדי להפיל את זה. קריאות: - - - היו”ר סטס מיסז'ניקוב: שאלתי את נציג משרד החקלאות האם הוא מייצג את הממשלה – והוא אמר שלא. אבל אם אתה משרד ממשלתי, לא יכולה להיות לך עמדה אחרת - - לא שזה קורה, אבל -- ראובן ריבלין: הממשלה בעד, אין בעיה. רן כהן: אני מבקש לעבור להצבעה. הצעת החוק היא מאד פשוטה. אני הקשבתי להסברי הממשלה בעבר ועד היום לא הבנתי את ההתנגדות. המדובר הוא בעידוד ישראלים לעבוד בחקלאות. מדינת ישראל מייבאת היום 29 אלף עובדים זרים מתאילנד כדי לעבוד בחקלאות. היא גובה מאות מיליוני שקלים מהחקלאים בעבור אגרות על העובדים הזרים ולא משקיעה דבר כדי לעודד ישראלים – והמדובר הוא על מובטלים, על חיילים משוחררים, על אנשים שזכאים לדמי אבטלה, כדי שיוכלו לעבוד בחקלאות. הניסיון מלמד שכאשר ישראל עשתה את זה – זה הצליח. הדוגמה הטובה היא התיירות באילת. משרד האוצר הגיע לשכל הישר. הוציאו, נדמה לי, 12 מיליון שקל לתיירות באילת. בבת אחת – אין יותר עובדי תיירות זרים באילת, יש רק ישראלים. מה נעשה? נעשה עידוד לישראלים לעבוד שם. באו לשם יהודים, ערבים, דתיים, חילונים, מכל הכיוונים. המדובר הוא על כך שנעשה פרויקט של פיילוט, לפחות, כדי לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות, שמיטת החקלאות מידי הישראלים זה שמיטת האדמה מידי הישראלים, שמיטת המדינה מידנו, דבר שהוא בלתי אפשרי ובלתי נסבל. בפעם הבאה יבוא עם 3,000 ועוד פעם 3,000 ובסוף, מה שיקרה זה שאו שלא תהיה חקלאות, או שתהיה חקלאות בידי ידיים זרות. לכן אני רוצה לשדל אתכם, קואליציה ואופוזיציה - לא הגיוני להפקיר את החקלאות שלנו באופן שבו לא יהיו ישראלים שיעבדו בה. ראובן ריבלין: השר האחראי הוא שר החקלאות ופיתוח הכפר. נציגו נמצא כאן. ג'מאל מלאג': קודם כל, באופן כללי, עקרוני – שר החקלאות תומך בהצעה. הוא בעד שישראלים יועסקו בחקלאות, ובהתחשב בעובדה שיש ענפים מסוימים, ספציפיים שעובדים ישראלים לא יכולים להתאים לסוג הזה. אני רק אזכיר לכם שעובדים מהשטחים הועסקו בחקלאות. בשנים האחרונות, בתקופה האחרונה - כמעט ואין לנו עובדים מהאזור הזה, ולכן אנחנו נאלצים, כחקלאים, כמשרד חקלאות, להיעזר בעובדים זרים. שימוש בעובדים זרים זה לא דבר זול, זה עולה לא מעט כסף, גם לחקלאים בעלות מעביד. אנחנו מדברים על משהו כמו 200, 200 ומשהו שקל ליום עבודה. זה לפעמים אם לא שווה –אז מעט מעל לשכר המינימום בארץ. רן כהן: וזה מועבר לחוץ לארץ. ג'מאל מלאג': אנחנו בעד החוק, אבל כמובן – לא יכולים לדאוג לנושא התקציבי. היו”ר סטס מיסז'ניקוב: רן כהן, נציג החקלאות - - יעקב ליצמן: אם הממשלה תומכת – גם את זה לא צריך. קריאות: • - - יובל יעקבי: אני רוצה לתקן ולהגיד שהממשלה כן מתנגדת להצעת החוק הזו. יעקב ליצמן: איזה שר אוצר אמר את זה? יובל יעקבי: שר האוצר הקודם. קריאות: - - - ראובן ריבלין: עמדתו של ביבי – לתמוך בחוק. יובל יעקבי: ועדת השרים לענייני חקיקה כשהיא דנה בהחלת דין רציפות על החוק - לא תמכה בהצעה, וזו בעצם ההחלטה של הממשלה. רן כהן: אז איך הוחל עליה דין רציפות? יובל יעקבי: על אף ועדת השרים לענייני חקיקה, לא בהסכמתה. אדוני, חבר הכנסת, נתן את הדוגמה של אילת. זו באמת דוגמה מצוינת. כשאנחנו רוצים לפתור בעיות תעסוקה בענף מסוים אנחנו באים בדין ובדברים עם המשרד. במקרה הזה זה היה משרד התיירות, עם הארגון היציג של הענף הזה, ובמקרה של אילת זה היה התאחדות המלונאים. אותו הדבר אנחנו מנסים לעשות עם החקלאים. הבעיה היא - צריך להבין שתעסוקת ישראלים בענף החקלאות תתאפשר ותיבנה רק על ידי הוצאת העובדים הזרים. במקום זה, הממשלה החליטה לפני 1/2 שנה על הוספה של 3,000 עובדים זרים בחקלאות. רן כהן: אתה מבין מה שהוא אומר? היו”ר סטס מיסז'ניקוב: לא בגלל שאני לא מבין מה שהוא אומר, אבל בינתיים אני לא מבין מה מתרחש פה. יעקב ליצמן: אתה לא מבין מה הוא רוצה? יש שתי סיבות שהוא מתנגד לחוק -אל"ף, שזה שהוא באופוזיציה, ובי"ת- שהממשלה לא הציעה את זה. קריאה: לא קשור - - קריאות: - - - יובל יעקבי: כל עוד יש 29 אלף עובדים זרים בחקלאות, לעודד עובדים ישראלים ועוד בחקיקה ראשית –זה נראה לנו דבר מיותר. אם רוצים לעשות כזה דר, בטח שהמקום הוא לא בחקיקה ראשית. דבר נוסף – אין שום אפשרות לשלוט שהחוק הזה יעלה באמת 4.99 מיליון שקל. ברגע שקובעים קריטריונים לעידוד תעסוקה, זה יעבור בהרבה את התקציב הזה, - - רן כהן: כל שרי החקלאות אמרו לי שהם יכולים לעשות את זה. גם השר לשעבר ישראל כץ אמר, וגם השר הנוכחי – חבר הכנסת שמחון. קריאה: אי אפשר, זה לא שוויוני. ג'מאל מדאלג': גם משרד החקלאות תמך בהוספת 3,000 עובדים, כי עדיין אין תמריץ להעסקת ישראלים בחקלאות, ולכן, כדי לפתור את מצוקות של החקלאים היינו צריכים בשלב הזה, בינתיים, לתמוך ביבוא עובדים זרים. יובל יעקבי: כיוון ששנינו מהממשלה אני לא רוצה להתווכח. אני רק רוצה להגיד, שהמצב הנוכחי, שבו יש 29 אלף עובדים זרים ואין שום גוף שמוכן להפחית את מספר העובדים הזרים - - רן כהן: ברגע שתעשה את זה – יפחיתו. יעקב ליצמן: אני מוכן לעשות הסכם אתך – כל אדם שמשתלב כאן – תוריד משם. ראובן ריבלין: אני מבקש, אדוני היושב ראש – שתי כנסות אמרו את דברן לגבי החוק הזה. הכנסת –16 העבירה את זה בקריאה ראשונית. הכנסת ה- 17 העבירה את זה בקריאה ראשונה בדרך של החלת רציפות שכמוה כדין קריאה ראשונה. החוק הזה הוא לא חוק תקציבי משום שבין שהממשלה מסכימה ובין שלא – הכנסת צריכה להסכים, או ברוב רגיל, או ברוב מיוחד של 50 חברי כנסת. באה הממשלה ומסכימה. באה הממשלה ומסרבת. בשני המקרים לא צריך אפילו לשאול את עצמנו האם בין קריאה ראשונה –כשהממשלה נתנה את הסכמתה – ובין קריאה שניה ושלישת, כאשר הממשלה מושכת את הסכמתה, האם מדובר בחוק תקציבי או לא, שכן מדובר פה בחוק שאין צורך ב- 50 חברי כנסת, וממילא אנחנו יכולים להעביר את זה להכרעתה של המדינה. תחליט הקואליציה במליאה להסיר את זה – היא תדע למצוא את הרוב. אני חושב שתפקידנו היום הוא לכבד את רצונה של הכנסת, ולאחר שיושב הראש התרשם שהממשלה קצת מבלבלת את עצמה, בא השר המקצועי ומשרדו, ואומר – אנחנו רוצים לתמוך בחוק הזה, כי הוא מעודד את החקלאות, יש בו היגיון רב. בא משרד האוצר מסיבות כאלה ואחרות ואומר שהממשלה התנגדה. אני חושב שכאן הם מנטרלים אלה את אלה ומשאירים לנו את שיקול הדעת. אני מציע ליושב הראש לכבד את החלטות הכנסת ולהצביע. זה הכל. חיים חדד: אני מהתאחדות החקלאים. אקדים ואומר שאנחנו בעד, אבל מעבר לזה, לא התקיימה אתנו שום הידברות. ההפך הוא נכון. לפני שלוש שנים שכנעו אותנו להטיל היטל - - 10% לצורך עידוד העסקת ישראלים בחקלאות. גבו מעל 400 מיליון שקל ושקל אחד לא חזר לצורך עידוד העסקת ישראלים. אז חייבים לעשות את הפיילוט המינימלי הזה כדי לצאת לדרך. שי סומך: הערות ברמה המשפטית -היחס בין סעיף 2 לסעיף 3 לא ברור. סעיף 2 - - לעובד ישראלי, ובסעיף 3 כתוב שהתקציב הוא תקציב מסוים. אז לדעתי, אם רוצים שהצעת החוק תעלה עד 5 מיליון שקלים צריך להגיד שסעיף 2 כפוף לתקציב המקסימלי. ראובן ריבלין: מסכימים. כתוב גם בהערכה התקציבית. שי סומך: זה צריך להיות גם בחוק. ראובן ריבלין: זה ברור כשמש. שי סומך: לא ברור היחס בין - - שקיים בשוק ההון לבין -- עבודה מועדפת. אם אפשר לקבל כפל תשלום או לא. דבר אחר שצריך לשים לב אליו – האוכלוסיה המרכזית שאנחנו מבקשים לעודד את התעסוקה שלה –מקבלי הבטחת הכנסה, בכלל לא נמצאים כאן. רן כהן: כתוב – אם הם מובטלים – אז כן. ראובן ריבלין: היה עולה חדש – כהגדרתו בחוק הבטחת הכנסה, היה חייל משוחרר –כהגדרתו... כתוב בצורה מפורשת. אנחנו מזהירים את עצמנו מכל מה שאמרת - - היו”ר סטס מיסז'ניקוב: שאלה ליועצת המשפטית – בדיון לקריאה שניה ושלישית אפשר גם להכניס תיקונים מבלי שהם יטענו טענת נושא חדש? למשל – הדברים שדיבר עליהם שי סומך. שגית אפיק: ככל שזה לא נושא חדש, הוועדה צריכה להכין את ההצעה לקריאה השניה והשלישית, ולעשות - - - קריאות: - - - שי סומך: בסעיף 2 (א) מדובר על מודל של 24 ימי עבודה בחודש. את הנושא הזה הייתי מעדיף להשאיר לתקנות. 24 ימים – בוודאי שלשר החקלאות שיש לו סמכות לזה, - - יכול להיות שצריך לקבוע חריגים, במקרים מסוימים. אז נושא כזה לא הייתי מכניס לחקיקה ראשית. שגית אפיק: אנחנו עכשיו מכינים את ההצעה הזו לקריאה השניה והשלישית. אני רק מזכירה לכם שכאשר עברה ההצעה בקריאה הראשונה אז העלינו באמת הרבה בעיות שעולות מהנוסח, שאמרנו שנטפל בהן בהכנה לקריאה השניה והשלישית, ותכף אפרט. לדעתי, כל עוד הוועדה לא תטפל בבעיות האלה, הנוסח, כמו שהוא – הכי קל יהיה שלא לבצע אותו, משום שזה נוסח שתלוי בתקנות שצריכות להיות מותקנות וכל עוד התקנות האלה לא יותקנו, למעשה- החוק לא ייושם. יש עוד בעיות היום בנוסח שהוועדה צריכה לתקן. הבעיה הראשית -המטרה של החוק היא לעודד תעסוקה של עובדים חדשים, ישראלים, בענף החקלאות. המנגנון של איך הדבר הזה ייעשה לא קבוע בחוק. הוא מפנה לתקנות שאולי יותקנו ואולי – לא. אני מציעה, ובזמנו גם שוחחתי עם חבר הכנסת רן כהן, לקבוע את המנגנון בחוק עצמו. אפשר לעשות את זה בדרך שנעשה התמריץ לעידוד העסקת עובדים במגזר העסקי בשנת 2002 ולתת את ההטבה הזו דרך המוסד לביטוח לאומי . במצב כזה צריך אבל לקבוע גם את שיעור המענק. ואז מתעוררת שאלה – שגם האוצר עמד עליה, וגם משרד המשפטים : מתי נדע שזה מסתיים - - ראובן ריבלין: השאלה היא האם הכנסת רוצה לחוקק את זה או לא. רן כהן: אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר שאם הצעת החוק הזו לא מתקדמת המשמעות היא אחת – להגיד לחקלאי ישראל: אין לכם שום עובדים, אלא זרים. זה מה שהאוצר וזה מה שוועדת השרים עושה. היא אומרת: תישארו במצוקות שלכם, כאשר יבואו מצוקות תבואו אלינו, תבקשו עוד כמה אלפי עובדים זרים. החקלאות הישראלית תהיה בידי עובדים זרים. גובים מאות מיליונים על אגרות על עובדים זרים מהחקלאים, ולא מוכנים להשקיע 5 מיליון בפיילוט שעליו תהיה אחריות של הכנסת. השר יתקין תקנות, זה יבוא לכנסת והכנסת תוכל לפקח על הביצוע. אם היועצת המשפטית חושבת שהנוסח הזה הוא לא מספיק שלם – אני מוכן שתדחה את ההצבעה עד שניתן לתקן - -אבל זה תלוי בכם, אני אורח כאן. היו”ר סטס מיסז'ניקוב: אם אתה לא מתעקש להצביע – זה גם מה שאני רציתי להמליץ לך. רן כהן: אבל בתנאי שזה בא עוד שבוע. אני אומר לכם: כל יום שעובר – מעבירים את החקלאות לעובדים זרים. קריאות: - - - ראובן ריבלין: אדוני היושב ראש. קודם כל – אנשים מזלזלים בכנסת. כולם צריכים לראות איך אנחנו דנים בצורה כל כך ממצה, ואיך חברי הכנסת שבאים להצביע לא רוצים להצביע בלי שהם יודעים על מה מדובר. שמעתי את הצעתו של המציע, שהוא מבקש לעשות את אותם תיקונים שכולנו מסכימים עליהם, ולקיים את ההצבעה במועד מאוחר יותר. אבל נדמה לי שהמציע, הואיל והוא ותיק – לכן הוא זקן חברי הכנסת, ובכל זאת, כנראה שהשתכחו ממנו כמה דברים – שייתכן שאחרי שיתקנו – יצביעו נגד החוק הזה. אז אני רוצה לדעת האם הדחייה היא בכוונה לתקן באמת על מנת להביא להסכמה פה אחד, או שמא, חלילה, דבר שלא מתקבל על דעתי – בניגוד ל - - המקצועי אנחנו נקיים פה דיון שנתקן חוק, ובסופו של דבר נצביע נגדו. אם אדוני יבוא ויאמר שאנחנו הולכים לבוא על חוק זה לאחר שנתקן אותו, ברור שאדוני, מתוך כוונה לשעות לעצת חברי הכנסת אשר השתתפו בדיון ותמכו בדיון כולם - קואליציה ואופוזיציה, וגם משרד החקלאות שהוא המשרד המקצועי האחראי אמר שהוא תומך, אני מציע שאם אדוני יאמר – אנחנו מתקנים על מנת להצביע מחר או לכל המאוחר בשבוע הבא, אז אני חושב שיש הגיון. היו”ר סטס מיסז'ניקוב: אני העליתי לסדר היום את הצעת החוק למרות שנאמר לי על ידי הממשלה שהיא נגד. אני משמש כחודשיים בתפקיד יושב ראש ועדת הכספים, ומעלה חוק קונטרוברסלי, למרות שיש ועדות בכנסת שאצלם חוקים כבר לא מתקדמים חצי שנה, כולל חוקים שלי, לכן אין לי שום רצון לתקוע חוק רק משום שהוא של חבר כנסת של האופוזיציה. אני מציע, וחבר הכנסת רן כהן היציע את זה עוד לפניי, לפני שהספקתי לעשות את זה- למשוך את זה, להגיע להסדר עם הממשלה – רן כהן: לא, לא עם הממשלה. היו”ר סטס מיסז'ניקוב: עם משרדי ממשלה. רן כהן: לא, לא. אדוני. כדי שאתה לא תטעה – אני מוכן לשבת עם היועצת המשפטית של הוועדה ולתקן את כל אותם תיקונים דרושים. היו”ר סטס מיסז'ניקוב: אני מציע שתשב גם עם נציגי האוצר. רן כהן : האוצר – נגד. היו”ר סטס מיסז'ניקוב: אם לא תגיע להסכמה עם האוצר – כנראה שהחוק הזה נועד ליפול. אבישי ברוורמן: הערה אחת – אני ניהלתי בעבר את החקלאות של הבנק העולמי. אני מסכים לחלוטין להצעה הזו. מצד שני – ברור לחלוטין שעודף הוצעות, אם נתחיל פה עכשיו עם הצעות חוק פרטיות – יש רבות, פה לא יהיה תקציב כלל. לכן, מה שאני מציע - -אני רוצה לתמוך. תן לי את השבוע הזה להפעיל את ההשפעה שלי באוצר, לדבר עם מנכ"ל האוצר כדי שהדבר הזה יעבור. חיים אורון: אני מצטער שנתתי לידידי, חבר הכנסת ברוורמן לדבר ולהביא את ניסיונו הרב ממקומות אחרים, מהטעם הפשוט – אנחנו מדברים על חוק של 5 מיליון.הוא בכנסת, עם כל הכבוד לאוצר.עכשיו השאלה היא פשוטה – גם ב- 5 מיליון - - קריאות: - - - חיים אורון: החוק נמצא כולו בכנסת, ו – 5 מיליון שקל, שום תקציב מדינה לא עומד על כך. אני עושה אתך עכשיו דיל: אם הקואליציה תוריד את כל הצעות החוק שהיא דוחפת אותן, חלק הן לא ב- 5 מיליון שקל, אלא ב-200 או 300 - - -על מה מדובר פה? עכשיו לגופו של עניין – מדובר בנושא שכל מי שמצוי בעניין מכיר את ההתלבטות שקיימת בו. רצון שקיים להגדיל את מספר העובדים בחקלאות הישראלית, להקטין את מספר העובדים הזרים בחקלאות. לפי דעתי, בלי שורה של מהלכים - כל הדיבורים של האוצר על 3,000, על 3,500 וכו' – אין להם ידיים ורגליים אלא אם יהיה מהלך מתואם בשני מהלכים: האחד, עידוד השקעות הון אמיתי, לא בדיבורים, בחקלאות, וניסיונות – שאני לא יודע עד כמה הם יצליחו, לעודד עובדים לעבוד בחקלאות בדרך של תימרוץ כספי. את הקטע על הציונות אני משאיר לדיון אחר. יובל יעקבי: ומה בדבר הפחתת העובדים הזרים? חיים אורון: רן כהן ברוב הגינותו נתן לכם הצעה אידיאלית לזה. 5 מיליון שקל. תבואו ותגידו איפה אתם מציעים את זה. באזור אשכול. או בקעת הירדן. עושים באזור מסוים – משקיעים בזה. ואנחנו מציעים את זה באזור אשכול, ואני לא יודע בדיוק את החישוב – כמה עובדים זה 5 מיליון שקל, האם זה 2,000 או 3,000 עובדים. על זה מדובר- בואו נעשה ניסיון שנה אחת, ונגמור את הוויכוח. אני לא מבין איך משכנעים באופן רציונלי. ויכוח אחר אני אעשה על זה שתגדילו את ההשקעות בחקלאות כי אחרת יצטרכו – לדונם עובד - - ובדונם עובד יהיו הרבה עובדים זרים. מה שעומד על הפרק, הוא הרי יכול להביא הצעה של 50 מיליון. הוא בא עם הצעה של 5 מיליון, שהיא צנועה, ולכן אני מציע שלא יהיה משא ומתן עם האוצר, אלא עם חברי הכנסת . יעקב ליצמן: ההצעה שלי היא פשוטה – היות וזה נוגע לחקלאות,פרופר – אני רוצה לשמוע את שר החקלאות. שהוא יופיע פה, בוועדה, ויגיד מה דעתו - - היו”ר סטס מיסז'ניקוב: זה יעכב את החוק לעוד חודש. יעקב ליצמן: אני אלחץ עליו שהוא יגיע. לצערי אין שר אוצר. שר חקלאות יש, ואפילו אומרים שהוא מצוין. אני מציע שהוא יופיע פה, בוועדה. כששר החקלאות יופיע כאן נציג האוצר לא יעיז להיות נגד. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: למה שר החקלאות צריך להופיע אם יש פה נציג שלו? יעקב ליצמן: השר יסביר את זה יותר טוב. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הוא אמר שהוא בעד החוק. יעקב ליצמן: אני לא אומר את זה בצחוק – כששר החקלאות יופיע כאן, הוא לא יעיז להגיד נגד. נסים זאב: קודם כל – לא מקובל עלי 24 יום בחודש. 20 יום בחודש. אם רוצים להעביר חוק כזה והממשלה תומכת – היא צריכה לצמצם את זה ל- 20 יום, כי אי אפשר שרוב העסקים יהיו סגורים בימי שישי ורק החקלאים יהיו פריירים - - אדוני היושב ראש. אני רוצה להבין האם אנחנו רוצים לעודד את החיילים להיות חוטבי עצים ושואבי מים? הלא המגמה היום כולה - - אפילו בוש הכריז שכל כלכלת ארצות הברית - - גם אנחנו, מדינת ישראל, הולכים בעקבות ההייטק. על איזה יצוא בכלל אנחנו מדברים? הכל זה רק יבוא. בסופו של דבר, כלכלת ישראל, ברוך השם, מצליחה. לכן, אדוני היושב ראש. אם מדובר ב- 5 מיליון שקלים, אני חושב – אם אפשר לחסוך, שלא יבואו לכאן כמה עובדים זרים - על כל עובד זר שלא בא, שווה להשקיע. אני חושב שאם מדובר באמת ב- 5 מיליון שקלים בלבד, אני רוצה לשמוע מדוע הממשלה מתנגדת. אני רוצה להבין. לפחות שאני אהיה רגוע שאני הולך בעצם - יעקב ליצמן: שאלתי את יובל יעקובי אם ההצעה הזו – שעל כל עובד שמתקבל כאן יורד עובד זר, אם הוא מוכן לזה. גם הוא מסכים. לכן אני מציע שנצביע על החוק ונכניס את ההסתייגות הזו. קריאה: בזה אתה לא עוזר לחקלאים. קריאות: - - - יעקב ליצמן: יש הסכמה כאן בין האוצר למציע – אל תזלזל, ואני בכל זאת מציע את ההצעה שלי, ואני אשכנע את ה- - היו”ר סטס מיסז'ניקוב: אני מסיים את הדיון. לפי בקשתו של המציע אני דוחה את ההצבעה בשבועיים. בעוד שבועיים נקיים ישיבה. אם המציע לא יגיע להסדר עם כל מי שירצה להגיע, אנחנו, לפי בקשתו של חבר הכנסת חיים אורון- מחזירים את זה לחברי הכנסת שיחליטו איך להצביע. אני מודה לכם, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 12:00