פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 429
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי כ' בסיוון התשס"ז (6 ביוני 2007), שעה 15:30
סדר היום: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)
(הוראת שעה), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב - היו"ר
חיים אורון
זאב אלקין
אבשלום וילן
שי חרמש
שלי יחימוביץ
אמנון כהן
חיים כץ
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
קובי הבר - ראש אגף התקציבים, משרד האוצר
בועז סופר - סגן בכיר למנהל אגף המסים, משרד האוצר
יהודה נסרדישי - מנהל רשות המסים
גבי גולן - יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח
מיכל הנר-דויטש - מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
יובל יעקובי - משרד האוצר
דלית זמיר - משרד המשפטים
אלי מויאל - ראש עיריית שדרות
יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
יעקב קובוש מזרחי - מרכז המועצות האזוריות
רמי אריה - נציג בעלי העסקים בשדרות
עו"ד יוסףפנחס כהן - יועץ ראש עיריית שדרות
דניאל דהן
שמואל מלכיאל
יהודה כהן
לורה פרחן
ייעוץ משפטי: שגית אפיק
מ"מ מנהל הוועדה: ליאת קרפטי
יועצת כלכלית: סמדר אלחנני
רשמת פרלמנטרית: הילה לוי
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)
(הוראת שעה), התשס"ז-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בוקר טוב, אני מחדש את הישיבה בנושא: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ז-2007. אני שואל את האוצר אם יש משהו חדש.
יהודה נסרדישי:
אני אציג את הנושאים. בנושא תקופת התקנה עמדתנו היא מה-16 במאי עד ה-31 במאי. לגבי נקודה נוספת שהעליתם, לתת בונוסים, בדקנו ומבחינה חוקית, על פי חוק מסים מקרקעין רשות המסים בוודאי אינה יכולה לתת בונוסים. לגבי נושא שבעת הימים, אמרתי עוד בישיבה הקודמת שאנחנו יורדים מזה וזה יתוקן בתקנות עצמן. לגבי המגבלה של שני מיליון, כולו לצורך מקדמה בלבד ואני מבהיר את זה שוב ושוב. כל החישובים האלה הם לצורך מקדמה בלבד. לגבי מחזור מול מחזור, מאי 2006 מול מאי 2007, בדקנו גם אצלנו ו-2005 הרבה יותר נמוך מ-2006. אם אתם רוצים ממוצע של שנתיים, אני אתן את זה.
ראובן ריבלין:
לפי הגבוה יותר, לפי בחירה.
שי חרמש:
זה רק לצורך חישוב המקדמה.
יהודה נסרדישי:
אין משמעות לכל הדבר הזה. זו נוסחה איך לחשב את המקדמה. אם אתם רוצים ממוצע של מאי, שיהיה מאי. מדובר על התקופה המקבילה במאי.
בועז סופר:
מתוך 730 עוסקים בשדרות, אני מדבר על מאי מול מאי, כ- 440 או נשארו או עלו. 290 ירדו, כלומר, בסך הכול לרוב זה לא רלוונטי.
יהודה נסרדישי:
זה רק מקדמות. לגבי נושא התביעה בטופס, מדובר בנזק ממשי ואני לא אומר שתכתבו מספרים מההפטרה. תמלאו את התביעה ככל העולה על רוחכם.
זאב אלקין:
לגבי המקדמה, אתה מוכן שזה יהיה 2004, 2005 ו-2006?
יהודה נסרדישי:
לא, זה מסבך לי את התפעול ואת מערכי המחשבים. אני מבקש שהתקנה הזאת תעבור. הנוסחה היא או 50% מהמחזור של ממוצע שנה או שנתיים.
בועז סופר:
בדקנו ולרוב העוסקים יש גידול ב-2006 לעומת 2005. נכון, לרוב המוחלט עדיף לקחת את 2006. אני חוזר ואומר שזה לעניין המקדמה ואנחנו לא יכולים לעשות מקדמה שונה אם אחד עלה ואחד ירד. אנחנו נעשה תביעה של מאי. בתביעה עצמה יוכל אדם לרשום שהוא מבקש להשוות את ירידת המחזורים, למשל, לא למאי 2006 אלא למאי 2005. לחילופין, הוא יוכל להגיד שהוא לוקח שלושה חודשים מול שלושה חודשים. כל נתון שיהיה סביר.
יהודה נסרדישי:
אני מבקש שתאשרו את התקנה. תנו לנו לעבוד, תנו לנו לרדת לשדרות ולפצות את האנשים שהם ראויים וצריך לפצות אותם. תודה רבה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה. מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר?
זאב אלקין:
הבטיחו לנו לקבל את ההסכם וגם את הוראות הביצוע.
ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אורון הציע, ורוב חברי הכנסת חשבו שיש בזה היגיון רב, לתת מוטיבציה לתושבי שדרות להמשיך ולנהוג גם בזמנים קשים ולהשתדל להפגין חוסן והליכה לעבודה על ידי מתן תמריץ, שהוא לא הדבר העיקרי, אבל הוא דבר חשוב ביותר. התמריץ לא היה דבר שבשמיים. הוא דיבר על 500 ₪ ומדובר אולי ב-15 מיליון.
חיים אורון:
לא. מדובר ב-6.5 מיליון אם כל 13,000 האנשים יבואו לעבוד.
ראובן ריבלין:
זה לחודש. לשלושה חודשים זה מסתכם בכ-15 מליון. מדוע שראש אגף התקציבים לא יודיע לנו שאתם מקבלים את הצעת חברי הכנסת, שהיא לא הצעה בעלמא. זה לא שגיון של חברי הכנסת אלא יש בה הגיון גדול. הרי הפחד הגדול של כולנו הוא שלא נשאיר ערי רפאים רק בגלל זה שאנחנו נותנים פיצויים או תמריצים לא לעבוד. אנחנו רוצים לתת תמריץ נגדי.
חיים אורון:
אני מציע להחזיר לתלוש המשכורת את סעיף עידוד הצמיחה. במשך שנתיים היה סעיף כזה שבו לקחתם. אני מציע עידוד צמיחה, שנותנים. אם יש לכם בעיה עם המחשבים, אני אביא מומחה למחשבים שיפתור את הבעיה. אם הבעיה היא כסף, אני לא מבין את זה. מתברר שהאפקט של ה-6.5 מיליון האלה יכול להיות משמעותי. אני יודע שאתם פוחדים שזה יתחיל ב-500 שקל ויהיה אחר כך 1,000, אבל אני חושב שזה איתות. זה פלוס החלטה של הוועדה להתכנס כל חודש ולתת תשובה לכל בעלי העסקים.
זאב אלקין:
החלטה על יישוב ספר אתה יכול לקבל קדימה.
חיים אורון:
אין החלטה על יישוב ספר שמחלקים כסף. החלטה על יישוב ספר נותנת אפשרות לכך, שאם נוצר נזק יחלקו כסף.
חיים כץ:
מדובר ב-500 שקל ברוטו.
בועז סופר:
עצמאיים או לא עצמאיים? דרך המעסיק או לא דרך המעסיק?
סמדר אלחנני:
כמו שאתם חושבים לתת את מס ההכנסה השלילי.
חיים אורון:
אמרתי קודם, רק לשכירים. אפשר לבלבל אותי ולהגיד לי שאי אפשר לבצע את זה, אבל אני מתקשה לראות איך אי אפשר להוסיף שורה על אוכלוסיה מסוימת במקום מסוים ולכתוב – עידוד צמיחה 500 שקל. זה צריך להיות אחיד לכולם, בכל רמות ההכנסה.
שי חרמש:
יש פה שני סעיפים שמטפלים בגופים מתוקצבים וחייבים טיפול. אני רוצה להבהיר - מתנ"ס בשדרות הוא גוף מתוקצב והא עמותה. ברגע שהוא מייצר חוג לדרמה, מזמין מאמן, מזמין מדריך ומזמין ציוד וכתוצאה מהאירועים אנשים מבטלים את ההרשמה, המתנ"ס נשאר בחסר. אותו דבר גם לגבי מכללת ספיר וישיבת שדרות. חלק מהדברים שמופיע בו לא הופיע אתמול בדיון המוקדם, שבו החריגו את המוסדות המתוקצבים ואת המוסדות להשכלה גבוהה. סעיף 11 אומר: "לעניין זה יופעל רק בהוראה של פיקוד העורף", אני אומר שלא תינתן הוראת סגירה של פיקוד העורף לעולם באיזור עוטף עזה כי זאת תהיה מפולת. נושא הגופים המתוקצבים חייב להיות מטופל בהיבט של ירידת הכנסות אחרת עיריית שדרות, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית שער הנגב ומכללת ספיר לא יוכלו להתקיים.
אלי מויאל:
לא גביתי ארנונה בחודש הזה ואין לי מזומנים. אני גם לא אגבה. ממילא אני מתחיל להיות חסר במיליוני שקלים ואני לא יכול לשלם משכורת. התושבים, בנסיבות האלה, לא משלמים לי ארנונה. אני לא אפעל נגד התושביםם עם ההוצאה לפועל, מספיק שהחמאס פועל נגדם.
בועז סופר:
לעניין הגופים המתוקצבים אני מקווה שקובי ייכנס כי הוא הבטיח לומר משהו בנושא ואני לא יכול לדבר בשמו. בשם האוצר ועל דעת ראש הממשלה אני יכול לומר שבהיבט החוקי, חוק מס רכוש הוא לא אכסניה. אנחנו צריכים לתת את הנזק הממשי והנזק הממשי, לפי כל פרשנות שאפשר להעלות על הדעת, לא כולל פרס או בונוס בלי שאתייחס לנכונות העניין. האמינו לי שלא שמענו את ההצעה הזאת לראשונה הבוקר. העלה את זה יושב ראש ועדת הכספים, שהפציר בנו לפני שבוע לבדוק את העניין הזה. בחנו, בדקנו ומדובר במשהו שאני לא רוצה לומר שהוא בלתי אפשרי, כי אולי כל דבר הוא אפשרי, אבל באמצעות מערכת המס כולל ההתייחסות לכל הרכיבים הכי קטנים והכי שוליים – אם זה ברוטו, אם זה נטו, דרך המעסיק או לא דרך המעסיק, האם לקזז את זה לשכיר שלא מגיע לסף המס וכו' –
ראובן ריבלין:
תוך עשרים דקות אני אתן לך את כל התשובות.
בועז סופר:
האמן לי, בלי ציניות. בדקנו את זה במשך שבוע ואנחנו לא יודעים איך לתפעל את זה.
ראובן ריבלין:
אם אני אראה לך איך, המדינה תסכים להקצות את הכסף?
בועז סופר:
אמרתי קודם שזה בלתי אפשרי במסגרת חוק מס רכוש. אם יהיה חוק שיעבור כשלוש קריאות כדת וכדין שבו אתה תראה לי איך אפשר לעשות את זה ואני אציג לך את כל הבעיות, התפעוליות והמקצועיות, ותדע לענות לי איך לענות על 80% מהבעיות, נדבר.
ראובן ריבלין:
אני מציע לקדם את החוק היום.
שלי יחימוביץ:
אני לא קיבלתי תשובה על השאלה שלי.
חיים אורון:
תחלק ואוצ'רים של 500 שקל.
בועז סופר:
שמית? אם הוא עובד שנה, יום או חודש?
חיים אורון:
כל מי שזכאי על פי הכללים שלך, המעסיק יוכל לקבל בשבילו כסף. אם אותו אדם יבוא לעבוד, המעסיק ייתן לו ואוצ'ר, צ'ק של מדינת ישראל.
שי חרמש:
קובי הבר צריך לענות על זה.
שלי יחימוביץ:
יש לי שאלה שלא קיבלתי עליה תשובה, לגבי עובד ששכרו שולם כדין שלושה חודשים לאחור. מה עם עובדים ששכרם לא שולם כדין?
בועז סופר:
לא הופרשו תשלומי החובה. אנחנו לא רואים סיבה לשנות את התקנות, לתת פרס למעסיק שלא העביר את כל התשלומים. שימו לב, אנחנו לא מדברים על שכר.
שלי יחימוביץ:
אתה משפה אותו על שכר אבל לא על ההפרשות?
בועז סופר:
לא. אם הוא לא מפריש את תשלומי החובה, הוא לא זכאי לקבל. צריך להפריד בין השכר בגין התקופה לבין השכר לפני התקופה. התקנות אינן קובעות שאם מעסיק לא שילם את מלוא השכר בשלושת החודשים שקדמו, הוא אאוטהוד מהזכאות. אנחנו מדברים על תשלומי החובה. אם היה מדובר בשכר, היית יכולה לומר שמדובר גם בשכר וגם בהפרשים, המעביד נקלע לקשיים ולכן הוא לא שילם וכו'. פה אנחנו מדברים רק על הזכויות הסוציאליות של העובד, לא יותר ולא פחות. אנחנו סבורים שאין מקום לרדת מזה.
שלי יחימוביץ':
כלומר, המעביד לא יקבל בכלל פיצוי?
מיכל הנר-דויטש:
בגין הנזק שנגרם לו על תשלום שכר העבודה.
שלי יחימוביץ':
מה אנחנו עושים עם עוזרת הבית?
מיכל הנר-דויטש:
היא מקבלת מהמעסיק שלה. הוא מחויב מכוח חוק הגנת עובדים. אנחנו גם מפצים את המעסיק.
שלי יחימוביץ':
אתם לא חוששים שזה יתגלגל על הראש של העובד?
בועז סופר:
הנסיון מלמד שהדברים הקטנים האלה הם בשוליים.
שלי יחימוביץ:
אם קבלן שמעסיק עובדים לא משלם את הזכויות שלהם, כפי שקורה בדרך כלל.
בועז סופר:
אני אומר עכשיו יחד עם התעשיינים וההסתדרות, למרות שאני לא יכול לדבר בשמם, אבל הנסיון מלמד שבהתנהלות הזאת המקרים האלה היו זניחים.
שלי יחימוביץ':
זניחים? אין כמעט קבלן שמשלם דמי הבראה, הטבות סוציאליות וכל ההפרשות המתבקשות.
קריאה:
זה לא קשור למלחמה. בואו נעמיד אותו עכשיו לדין. אנחנו לא רוצים לתת גיבוי לכאלה.
שלי יחימוביץ:
אני מסכימה איתך, אבל בסוף זה מתגלגל על העובד.
שגית אפיק:
צריך לתקן את חוק הגנה על עובדים בשעת חירום כך שהועבד יהיה זכאי לקבל. כרגע חוק הגנה על עובדים בשעת חירום לא בתוקף. הם יביאו את זה בשבוע הבא. אני חושבת שיש בעיה ועובדה שבתקנות הצפון כן תוקנה ההגדרה.
בועז סופר:
זאת ממש לא עובדה. אי אפשר לקחת 200 מעסיקים ו-2,000 עוסקים ולומר שההתנהלות זהה. אנחנו לא רוצים לייצר שום דבר שהוא לא בר אכיפה. הסברנו בפרוטרוט שאנחנו שמנו לעצמנו סד של 90 יום. לקחנו על עצמנו לשלם מקדמה תוך 14 יום ותוך 90 יום את מלוא התביעה.
שלי יחימוביץ:
אני לא מבינה למה זה בלתי אפשרי לשנות את התקנה לצורך שדרות כמו ששינינו לצפון כדי לא לפגוע בעובדים הכי חלשים.
קובי הבר:
נעשה אבחנה - קודם כל העובדים צריכים לקבל את שכרם. נקודה. אין שום ויכוח בשאלה הזאת וזה לא נמצא בכלל בהתלבטות. אם הוא לא ירצה לשלם להם את שכרם, הוא לא ישלם להם גם אם ניתן להם את הפיצויים. זה לא קשור. השאלה שנשאלת היא האם אנחנו צריכים לתת פיצוי למעביד שלא עומד בכללים שלו. אנחנו חושבים שלא. למה עשינו את זה בצפון? כי לא היתה לנו היכולת לבדוק. אגב, בצפון יש לנו יותר תיקים פרטניים ממה שיהיה בשדרות כי היו 200,000 והלכו על מסלול אדום, חקלאות ותיירות, הרבה יותר תיקים פרטניים. שם, כדי לעמוד בלוחות הזמנים עשינו הפרשי מחזורים על פי נתונים שיש במערכת המסים. כאן אפשר להסתכל על זה כעל כלי אכיפה על מעסיק, שלא משלם את התנאים הסוציאליים כי עכשיו לא רק שהוא לא יקבל את השכר לעובדים שלו אלא גם את הפיצוי שלו, את הנזק שנגרם לו. זה כלי אכיפתי.
שלי יחימוביץ':
זה כלי חינוכי לטווח ארוך כי להבא הוא יידע שהוא צריך לשלם.
קובי הבר:
לא, הוא יעדיף לשלם עכשיו.
שלי יחימוביץ':
הוא יכול לשלם רטרואקטיבית?
קובי הבר:
בוודאי.
שלי יחימוביץ':
אני מודה שלא חשבתי על זה. אני רוצה לוודא שהבנתי – אם הוא יבוא וישלם רטרואקטיבית את כל ההפרשות שלושה חודשים אחורה הוא גם יקבל פיצוי?
קובי הבר:
כן.
יוסף פנחס כהן:
אני רוצה להעלות עניין שיש בו כדי לתת פתרון לכלל הבעיות שעלו כאן. אנחנו זועקים כבר כמה שנים על נושא הזיכוי במס הכנסה. נכון להיום, הזיכוי הוא 13%, כאשר במצפה, בדימונה או בצפון מקבלים זיכוי יותר גבוה. אם היו מתקנים את זה עכשיו, באופן מיידי, עוד לפני החוק, זה היה נותן פתרון גם לבעלי העסקים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נראה לך שנתקן את זה עכשיו בישיבה הזאת?
יוסף פנחס כהן:
לא, אבל אני מעלה את זה כי זה היה פותר הרבה מאד בעיות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בעזרת השם נפתור את זה.
אברהם לוי:
בניתי עסק במשך עשרים שנה עם מוניטין, והעסק עבד ערב ערב. הייתה לנו תקופה של העומר, 45 יום שבהם אנחנו רק משפצים ונותנים משכורות לעובדים גם כשהם לא עובדים. התחילה עונת הקיץ והכנו את עצמנו לעבוד בתפוסה מלאה, אבל עבדנו שבעה ימים מל"ג בעומר עד ה-17 במאי והחל מהתאריך הזה אין אירועים, יש רק ביטולים. מה קורה? אני רוצה פתרון.
דניאל דהן:
לעניין 500 השקלים, אני חושב שצריך לתת פתרון למעסיקים, לבעלי העסקים שנמצאים עכשיו בקריסה. העובדים יקבלו את המשכורת שלהם, אבל אם תאמר לי כבעל עסק שעל כל 10% שאני אעלה במחזור אני אקבל מהאוצר 3% בונוס, אני אדאג להביא את העובדים, לייצר עבודה, לייצר אווירה טובה כמה שיותר כי יהיה לי כדאי לגדול במחזור. בתקופה הקשה התקשרתי לכל התושבים, עשיתי משלוחים לבתים ובאתי לבתים עם פרחים כדי להיות יצירתי ולשרוד בתקופה הזאת. בחודש האחרון קיבלנו נוק-אאוט מכל הבחינות – אנשים מתגרשים. אשתי אומרת לי: תסגור את העסק שלך ותעיף אותי מהמקום הזה. אם אני אומר לה כן, אני מתחייב לעשות צעדים קשים כי יש לי חובות והתחייבויות. אם אני אומר לה לא, יש לי ילדים קטנים ומבחינה מצפונית אני חושש. אנחנו לא רגועים לנהל את העסק שלנו נכון.
המצב הביטחוני קשה ואנחנו מגיעים לסוג של השלמה, שזה בסדר שנופלים טילים על שדרות והחיים צריכים להמשיך כרגיל. כל טריקת דלת מקפיצה אותי. אני לא מדבר על הילד שלי אלא עלינו, אנשים מבוגרים, שכבר סובלים מבחינה נפשית, משפחתית וביטחונית. זאת רולטה רוסית. אני הולך ברחוב ואני לא יודע אם זה יתפוס אותי או לא. זה נופל, זה הורג וזה קשה. הקסאמים של היום הם לא הקסאמים של פעם. חבר הכנסת ריבלין, היית בשבוע שעבר בבית הכנסת כשנפל עליי טיל שם. ראית את הנזק. תקרא לזה נס או כל דבר אחר. היום אין ילד, מבוגר או זקן שאין לו סיפור אישי שקשור לקסאמים. זה פוגע בנו בפרנסה, בכלכלה. אני מעריך ש-30% נמצאים כבר במצב קריסה.
יש מעמד של עשירון עליון ביישוב שכבר היה פיקח, קם ועזב. ראש העיר מנסה בכל כוחותיו להשאיר את התושבים בכל מחיר, אבל אל תשכחו ששדרות היא לא גוש קטיף. אנחנו לא חלוצים ואין לנו אידאולוגיה כמו שיש להם. גם המעמד הבינוני אצלנו מתחיל להתפורר. אל תשכחו שמדובר בשבע שנים של קשיים עם תוצאות מרחיקות לכת ואני לא יודע לאמוד את הנזקים שיהיו בעתיד.
שמואל מלכיאל:
היה לי אולם אירועים בשדרות, שיפצתי אותו ואין לי עבודה עכשיו. על איזה מחזור אני אעשה את החישוב? אני ארשום סתם מספרים באוויר?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה. חבר הכנסת אמנון כהן ואחריו חבר הכנסת אורון. בבקשה.
אמנון כהן:
תודה. אדוני היושב ראש, שמעתי את דבריו של ראש העירייה, שיוצאים מהלב ואני עצמי סיירתי כמה פעמים במקום. אין שר במדינת ישראל שלא סייר שם ואף הבטיח הבטחות, אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד. בעקבות ההחלטה האחרונה של הממשלה אנחנו הולכים לטפל במצב באופן נקודתי, אבל עדיין לא הגענו לשאלה האמיתית – איך לחשב את הפיצוי לחודש הזה? האם רק מהשנה האחרונה? האם מהשנתיים האחרונות?
בועז סופר:
יש לזה תשובה.
אמנון כהן:
אני מצטער, לא הייתי בתחילת הדיון. אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים להרחיב את הצעת החוק כך שאלה שנפגעו לא באשמתם במהלך שבע שנים ועדיין נמצאים ביישוב הזה כגיבורים, יקבלו פיצוי. כל עוד המדינה לא נותנת להם ביטחון, התאריך שקבענו בצו עד סוף אוגוסט, הוא לא רלוונטי. אסור לנו להסכים שזה יפוג בחודש הזה אלא אם כן המדינה תעשה משהו ממשי. אם לא, זה יהיה יישוב ספר לעולמי עד. הצעת החוק נותנת מענה יותר עמוק וצריך לטפל באלה גם רטרואקטיבית. מה שלא יטופל במסגרת החוק צריך לקבל מענה מיוחד.
חיים אורון:
אני לא רוצה לחזור על סיפור הבונוס. הבנתי שהמגבלה והסברתם שאף מחשב לא יודע לעשות את העבודה.
בועז סופר:
אמרנו שעל פי חוק מס רכוש אי אפשר לתת פיצוי.
חיים אורון:
נכון שהנושא הוא במסגרת מס רכוש אבל אנחנו רוצים לתת תשובה לבעיה הזאת. עלו כמה הצעות החל מהצעה של צ'ק ועד עידוד צמיחה בתוך התלוש והצעות אחרות. האם האוצר אומר "לא" לרעיון הזה? אם אתם מביאים ביום ראשון חוק, תביאו תוספת לחוק שאומרת, שכל חודש שבו יופעל המנגנון הזה, התושבים יקבלו 500 שקל. אני חושב שזה היה משחרר הרבה מאד לחצים וזה לא בשמיים.
אדוני היושב ראש, אני מעלה שתי נקודות שצריך לקיים עליהן דיון בהקדם. בישיבה הקודמת ביקשתי וגבי גולן נתן טבלה שמציגה את המעמד השונה של יישובים שונים בתוך עוטף עזה. הוזכר הנושא של יישוב ספר אבל זה לא הנושא היחיד. יש פערים מאד גדולים בתוך עוטף עזה, ואני לא מדבר עכשיו על מעבר לשבעה קילומטר, החל בחינוך, דרך חוק עידוד השקעות הון, מענקים לשיכון וכו' וכו'. אין לזה הצדקה במצב הקיים ואני חושב שזה הזמן לקיים על זה דיון.
שי חרמש:
ברגע שהצעת החוק תתקבל וזה קו עימות, הכול יתאחד.
חיים אורון:
אני לא רוצה לחזור על הנאום הקודם על הצעת החוק. לא חשוב לי איך זה יסתדר. אנחנו ניפגש עם הצעת החוק, כשתהיה פה, ואז נראה אם הכל מסתדר. נקודה שנייה שנחשפתי אליה הייתה מאד חריפה בצפון ועכשיו היא בדרום, במכללת ספיר. יש ירידה דרמטית בהרשמה לשנה הבאה. בשנה שעברה גם במכללת תל-חי, גם במכללת אשר, עד יזרעאל כולל צפת ועמק הירדן, נוצרו קרנות שנתנו מלגות למי שהמשיך ללמוד באיזורים הללו. אני מקווה שלא נתעורר מאוחר מדי. אנחנו נמצאים בחודש יוני, ממילא יש בעיות בשנה הבאה בהרשמה למכללות ואני חושב שצריך לתת לזה תשובה מהר. מכה במספר הלומדים במכללת ספיר משמעותית מאד מאד גם מבחינת התעסוקה, גם מבחינת הדיור וגם מבחינת הצעירים שמסתובבים. לא מדובר בגרושים, אבל גם לא במיליארדים, ולכן צריך לתת לזה תשובה. גבי, אולי אתה הכתובת לזה ולכן אני מבקש שתבוא אלינו עם הצעה איך נותנים תשובה להרשמה במכללת ספיר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה. לפני סיכום, קובי הבר בבקשה.
קובי הבר:
אני אענה לחבר הכנסת אורון מה שעניתי לפני הישיבה לחבר הכנסת חרמש. אנחו ערים לנושא של מכללת ספיר ונחשוב יחד עם משרד החינוך, ות"ת ומשרד ראש הממשלה מה אפשר לעשות במכללת ספיר בשני ההיבטים: 1.היקף ההרשמה. 2. מכללת ספיר היא גוף מתוקצב ולשנה הנוכחית אין שינוי במספר הסטודנטים, אבל אם תהיה לזה השפעה באוקטובר, נטפל בזה.
ראובן ריבלין:
הם יכולים להחזיק מעמד עד אז?
שי חרמש:
אם לא תתן לזה מענה עכשיו, ההרשמה באוקטובר כבר לא תהיה.
קובי הבר:
כרגע אין להם בעיית תזרים כי הם מקבלים תקציב מהמדינה והסטודנטים קיימים. אנחנו צריכים לטפל עכשיו בהרשמה של אוקטובר לשנה הבאה.
ראובן ריבלין:
אצלך הבטחה היא צ'ק ואצלי זו הבטחה של רעיון.
קובי הבר:
אבל ההבדל הוא שכאשר אנחנו מבטיחים, אנחנו צריכים שיהיה כיסוי לצ'ק ובגלל זה אנחנו נזהרים בהבטחות.
בועז סופר:
אני אענה על יתר הדברים. לגבי אולמות אירועים, ככל הידוע לנו או שיש הנחיות מפורשות לא לפתוח כינוסים מעבר למספר מסוים של אנשים, או שתהיינה הנחיות כאלה. כאשר מדובר בהנחיות פיקוד העורף, ה-31 במאי לא רלוונטי, כלומר גם היום, כשהתקנות לכאורה אינן חלות על אולמות אירועים, פתוחה בפניהם האפשרויות, בכפוף להנחיות ומכיוון שקיימות הנחיות, למיטב ידיעתי, אזי הם זכאים לפיצוי.
אלי מויאל:
בהנחיות שמסר אלוף פיקוד דרום יש הנחיה מפורשת שאוסרת התכנסויות בשדרות.
קובי הבר:
אם כך אין בעיה מבחינת פיצויים.
בועז סופר:
לבקשת היושב ראש, מכיוון שהנושא עלה ואנחנו מוכנים ללכת לקראת זה, נעשה ממוצע של מאי-יוני שנה לעומת מאי השנה. אני חוזר ואומר שזה לעניין המקדמה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לגבי הביצועים אין בעיה כי יש הוראה של אלוף פיקוד הדרום.
זאב אלקין:
לפי מה שאתם מציעים, אתם מחויבים תוך 90 יום לתת תשובה. זה יצור לחץ גדול מאד על המערכת לחתוך מהר, כאשר הנטיה יכולה להיות לחתוך לא לשביעות רצונו של התובע. עד כמה שאני מבין, על פי התקנות המקוריות, התובע רשאי להגיש פנייה לוועדת ערר במידה והוא לא מרוצה מהתוצאה תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. בהוראות הביצוע שהנחתם על שולחננו לא ראיתי מנגנון שמגביל את ועדת הערר בהחלטה וכך אותו צוואר בקבוק, שפתרנו בשלב הראשון, יכול להיווצר בשלב השני.
קובי הבר:
ועדת הערר היא גוף שיפוטי. יש לנו בעיה בהוראת ביצוע להחליט על גוף שיפוטי שהוא לא בשליטתנו. אני לא יכול להגיד לוועדת ערר לקבל החלטה תוך שלושים יום. אין לי סמכות כזאת. יש לי הצעה – אם יהיו תקלות, אפשר יהיה בחקיקה ראשית לתקן את זה ולכפות על מערכת בתי המשפט. אם תחליטו שיש צורך, תעשו את זה בחקיקה שלכם. לנו אין יכולת להשפיע על הרשות השופטת.
אלי מויאל:
קבעתם מה שקבעתם. זה לא מה שחשבנו, אבל בוודאי נחזור לכאן בעניין הזה. אני מבקש התחייבות של האוצר לגבי חוק שדרות, מתי הוא יתמוך בו והאם הוא יעבור. החוק הזה עוזר להם בדרכים אחרות וחשוב לנו לגבות אותם גם בחוק הזה. אנחנו צריכים את ההתחייבות הזאת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני אתייחס לזה בסיכום.
אלי מויאל:
אני שמח שאחרי שבע שנים המדינה הודתה במקצת. היא הודתה שהיא צריכה לפצות את תשובי שדרות. העזרה שאתם נותנים לנו היום היא חלק ממה שצריך. אני מבקש שוועדת כספים תקרא לדיון על לכל נזקי העבר שנגרמו לשדרות. אני לא רוצה לקבוע פרמטרים אלא דיון ערכי. האם התושבים האלה, שאיבדו את רכושם, את ממונם ואת עסקיהם בשש השנים האחרונות זכאים לאיזשהו פיצוי מהמדינה, קודם כל ברמה הערכית. אם נגיע למסקנה כזאת או אחרת, נראה איך אנחנו מוצאים דרך לפצות אותם. לעולם לא תוכלו להסביר למה התחלתם לפצות רק מה-16 במאי. למה לא מאפריל? למה לא מנובמבר שנה שעברה? יש לכם עסק עם תושבים שמסתכלים רק לי בעיניים ואני צריך לענות להם על כל השאלות האלה. אם הממשלה הכירה בנזקים האלה, מוסרית אתם מחויבים מהקסאם הראשון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני אתייחס לזה. ברשותכם, גם בשמכם אני אברך את האוצר ואת הממשלה שהביאה את הנוסחה.
שלי יחימוביץ:
שכחת את ההסתדרות ואת המעסיקים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מברך גם אותם, אבל קודם כל את אלה שנמצאים פה ועבדו קשה אתמול והיום.
שלי יחימוביץ:
אני בטוחה שאנשי האוצר יצטרפו לברכה שלי להסתדרות ולמעסיקים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה ברור. כולנו מצטרפים. אנחנו מברכים על ההצעה לתת פיצוי הוגן לעסקים הקטנים. אם אפשר היה להפריד בין שתי ההחלטות היה לנו יותר קל לאשר את הפיצוי לעסקים קטנים ולמעסיקים כבר הבוקר, כי התעוררה בעיה לגבי עובדים, שעדיין קיימת. לכן, אחת ההחלטות שאנחנו מחליטים עכישו היא שב- 20 ביוני נקיים ישיבת מעקב ונבקש מכם שאם המצב הזה יימשך – אנחנו יודעים שהוא יימשך כי רק עכשיו נפל קסאם – לבוא רטרואקטיבית אחרי יוני עם הצעה הרבה יותר נדיבה בהתחשב בהצעת חבר הכנסת אורון ואחרים, לגבי פיצוי לאותם אנשים שהגיעו לעבודה.
אנחנו נענים בשמחה לבקשתו של ראש העיר ונקיים דיון מיוחד על כל מה שקרה באזור הזה בשנים האחרונות. נבדוק איך ועדת הכספים, בתיאום עם הממשלה ועם האוצר, יכולה לקדם פיצויים או הטבות אחורה. נקיים דיון רציני ונבדוק מה המגבלות שלנו.
יחד עם הממשלה אנחנו נקדם את הצעת חוק שדרות, שתשלים את כל הדברים שלא השגנו היום ובחודשים האחרונים. לדעתנו, הצעת חוק שדרות שלי ושל שמונים חברי כנסת מאד ממצה ומטיבה רבות עם האזור. בכוונתנו לאשר אותה. אנחנו מעלים את ההצעה לקריאה ראשונה במליאה בעוד שבועיים ועד ה-31 ביולי נשלים את הצעת החוק הזאת יחד עם הממשלה. הצעת החוק הזאת תתן מענה לתושבי שדרות ועוטף עזה, וגם לעסקים, לעוסקים ולמעסיקים.
ראובן ריבלין:
בדיון שנקבע למעקב ב-20 ביוני יעלה לדיון גם נושא יוני. הוועדה תחליט מה יעלה בגורלו של חודש יוני והאם יורחב ההסדר של חודש מאי גם לגבי חודש יוני.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עם כל הכבוד, זה בדיוק מה שאמרתי.
שי חרמש:
אני לא אתן להצביע כאשר מתנ"ס שדרות נופל בעוד דקה. אני מדבר על גופים של NGO שהם לא למטרת רווח וירידה בהכנסות תמוטט אותם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כיוון שבתקנות לא הוכנסו הרבה מאד דברים, כולל המקדמה שמשולמת, וזה מובא או בהסכם הנלווה או בהוראת שעה, אנחנו מצביעים היום על התקנות בכפוף לכל אותם הסכמים נלווים וכל מה שנאמר היום. כלומר, כל שינוי באחד הגורמים האלה יחזור שוב לוועדת הכספים.
חיים אורון:
למה התיירות לא מקבלת מקדמה?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איזו תיירות יש שם?
בועז סופר:
אדוני היושב ראש, אני מבקש להחריג הקלות. אני מבקש שבשביל הקלות לא נצטרך לחזור לוועדה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בשביל הקלות האוצר לא צריך לחזור לוועדה.
קובי הבר:
עמותה שהיא לא גוף מתוקצב יכולה לתבוע אם היתה ירידה בהכנסות שלה. עמותה שהיא גוף מתוקצב, לא השתנה לה דבר בעולם ההכנסות שלה ולכן היא לא יכולה לתבוע. יש תמהיל שעשינו.
יהודה כהן:
בשם בעלי העסקים אני מבקש להודות ליושב ראש ולחברי הכנסת הרבים שנמצאים פה. יש נוכחות גדולה של חברי כנסת וזה מרנין את הלב.
חיים אורון:
אני רוצה להבין. בתוספת יש רשימה של עשרים נושאים שלא זכאים לקבל מקדמות.
בועז סופר:
לא זכאים למקדמות אוטומטיות. יש הבדל גדול.
יהודה נסרדישי:
בחקלאות ובתיירות אין לנו מחזורים שנוכל לתת אוטומטית. במידה ויהיו תביעות ופניות אלינו יש סמכות למנהל ובמקרה זה אני המנהל. אנחנו נחתום וניתן מקדמות בדרך זו או אחרת, למרות מה שנאמר בתוספת.
שגית אפיק:
לנוסח נכנסים שני תיקונים: 1. יורדים שני התנאים, תנאי אחד לעניין התעשיה, שנדרשת הפסקת ייצור של 24 שעות, ובשירותים ובמסחר הפסקת שירותים של שבוע. 2. לתת הבהרה שהפיצוי הוא לא רק עבור יום עבודה שלם אלא גם באופן יחסי, עבור חלק מיום עבודה. אני אקרא את הנוסח. בפסקה 1 – במקום: בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון", בהמשך יבוא: לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק, נאמר: בשל כל יום העדרות של העובד מעבודתו בשל המצב השלטוני, לא עבד העובד בחלק. ובמקום: לעניין זה, נאמר: לעניין זה ולעניין הגדרת ניזוק. בפסקת משנה 2ג: המילים: ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות, יימחקו. בפסקה 3, המילים: ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע, יימחקו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על אישור תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ז-2007, בכפוף לשינויים שקראה שגית. נא להצביע.
הצבעה
בעד התקנות – רוב
נגד – אין
נמנעים - אין
התקנות אושרו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
התקנות אושרו. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:45