פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 235
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' בתמוז התשס"ז (26 ביוני 2007), שעה 09:00
ס ד ר ה י ו ם
מעקב אחר יישום חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק לוי – מ"מ היו"ר
יצחק גלנטי
מוזמנים:
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
מאיר בינג - רפרנט ממשל ומינהל, משרד האוצר
עו"ד יואל הדר - יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים
עו"ד נעמה פויכטונגר - המשרד לביטחון פנים
סנ"צ רחל אדלסברג - רמ"ח תביעות, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק אילן סלומון - קמ"צ תביעות, המשרד לביטחון פנים
ד"ר יואב ספיר - סגן הסנגורית הציבורית הארצית
עו"ד סיגל שהב - האגודה לזכויות האזרח
ייעוץ משפטי:
אפרת רוזן
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
מעקב אחר יישום חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006
היו"ר יצחק לוי:
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא מעקב אחרי יישום חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006.
היה תיקון שבצידו הייתה גם הוראת שעה. נשמע קודם באופן כללי מה התיקון ומה הוראת השעה ולאחר מכן נראה איך אנחנו מתקדמים עם הוראת השעה.
אפרת רוזן:
תיקון 49 נחקק בכנסת הקודמת ביוזמת חבר הכנסת איתן. זה לקבוע את הכלל שבית המשפט לא יטיל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג בהליך הפלילי. החוק גם קבע מנגנון של הודעות כך שתובע יהיה מחויב להודיע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או לפני תחילת המשפט שקיימת אפשרות לבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר בפועל אם הוא יורשע והודעה זאת מחייבת כדבר שהיא סמכות חובה שבית המשפט ימנה לאותו נאשם סנגור.
החוק נכנס לתוקפו ב-31 בדצמבר 2006 והוגשה לנו הצעת חוק ממשלתית לפני כניסת החוק לתוקף שביקשה לשנות את מנגנון ההודעות. צריך להדגיש שהוראת השעה לא משנה מהכלל הבסיסי של החוק שאומר שלא יוטל עונש מאסר בפועל על נאשם שאיננו מיוצג, זה נשאר, אלא היא באה לשנות את מנגנון ההודעות ולקבוע שבתקופה של 9 חודשים ההודעה של התובע תהיה בתחילת המשפט או במועד מוקדם יותר, ככל שהדבר יתאפשר, ולא במועד הגשת כתב האישום או לפני תחילת המשפט.
נטען שלמעשה הדרישה שתובע יודיע על העמדה העונשית שלו לפני תחילת המשפט או במועד הגשת כתב האישום מחייבת היערכות חדשה, סדרי עבודה חדשים של התביעות המשטרתיות ומכאן הצורך בהוראת שעה.
היו"ר יצחק לוי:
מתי מסתיימת הוראת השעה?
אפרת רוזן:
בסוף ספטמבר השנה. הוועדה הסכימה לאשר את הוראת השעה, היא אמנם צמצמה אותה בזמן אבל הסכימה לאשר אותה, אבל ביקשה גם להיות עם יד על הדופק, לראות שאכן תהיה היערכות מתאימה כך שנוכל ליישם את תיקון 49 במלואו בסוף ספטמבר.
היו"ר יצחק לוי:
אם כן הוראת השעה נוגעת בעיקר לתביעה ובעיקר למשטרה.
אפרת רוזן:
כן.
היו"ר יצחק לוי:
יותר מאשר לפרקליטות, בעיקר המשטרה. אנחנו רוצים לשמוע את מצב ההיערכות ואם אנחנו באמת בסוף ספטמבר נוכל להחיל את החוק ככתבו וכלשונו או שתבואו לבקש הוראת שעה נוספת.
רחל אדלסברג:
כפי שציינתי במסמך שהועבר אליכם בימים האחרונים, נערכנו, מיד עם היכנס החוק לתוקף. מבחינת התקינה שנדרשה, מאחר שמדובר כאן כמו שאז הסברנו בשינוי כל סדרי העבודה במערך התביעה המשטרתית, בקבלת אישור של גורם מוסמך, במידע, קיבלנו הקצאה של 15 תקנים לצורך הנושא. הליך הגיוס במשטרה הוא הליך די ממושך. ארבעה תקנים כבר אוישו והשאר נמצאים בהליכים בשלבים שונים. זה מבחינת התקינה.
מבחינת סדרי העבודה. בסוף מאי יצאה הנחיה של פרקליט המדינה וההנחיה הזו משמשת לנו בסיס להנחיה ונוהל עבודה שהוא יהיה הרבה יותר מפורט שאנחנו מגבשים. הנוהל הזה נמצא בטיוטה ובשלבים סופיים של עריכה. אנחנו מקווים שעד סוף החודש הוא יופץ ליחידות התביעה.
מכל מקום, לא חיכינו לנוהל וערכנו כבר מפגשים עם כל ראשי יחידות התביעה והנושא עלה, ובכלל זה סדרי עבודה שהשתנו, כך שיחידות התביעה כבר מכירות את הנושא ויודעות מה מצופה מהן. הנוהל שהוא הנייר הכתוב, הוא יופץ עד סוף החודש. בכל מקרה, גם אם לא יאוישו כל התקנים עד סוף ספטמבר, וכנראה שלא כולם יאוישו, ברור שעם כניסת החוק לתוקף אנחנו נעמוד בו במלואו.
היו"ר יצחק לוי:
יש לכם שליש מהתקנים.
רחל אדלסברג:
כן.
יואל הדר:
ביקשו שנהיה עם יד על הדופק, כך שהדופק הוא 80 על 120.
יואב ספיר:
אין לנו הרבה מה להוסיף. אני רק רוצה לומר שמהניסיון בתיקים שאנחנו מייצגים אנחנו רואים שהתופעה מאוד קשה של אנשים שלא מיוצגים ונשלחים למאסר בפועל למיטב ידיעתנו נפסקה.
יש תופעה אחת שבכל זאת נותרה מטרידה והיא שבחלק מהמקרים תובעים מודיעים על הכוונה לעתור למאסר בפועל לאחר שהנאשם כבר הודה בבית המשפט והורשע. זאת כמובן לא כוונת המחוקק, גם לא על פי התיקון, ואין לי ספק שזה דבר נוסף שמחזק את הצורך בכניסה של החוק במלואו, שאז אם העמדה תופיע עם כתב האישום ויהיו נהלים ברורים, כמו שאנחנו שומעים שאכן יהיו נהלים ברורים, אזי התקלה הזאת לא תקרה ולכן אני מברך את המשרד לביטחון פנים ואני חושב שטוב שהחוק ייכנס במלואו. מה גם שצריך לזכור שהמטרה של ההודעה המוקדמת היא גם חסכון בזמן שיפוטי שזה דבר חשוב מאוד וגם על כך אנחנו בוודאי נברך.
אפרת רוזן:
התופעה עליה מדבר יואב, באיזה סיטואציה מדובר?
יואב ספיר:
כתבי אישום אחרים בבית משפט שלום. לקראת הישיבה ערכתי בדיקה עם כל המחוזות בסנגוריה הציבורית ולפחות שניים מתוך חמישה מחוזות – מחוז הצפון ומחוז חיפה – קיבלתי דיווח שהדבר הזה קורה.
אפרת רוזן:
זה אומר שמנצלים את מועד ההתרעה?
יואב ספיר:
אני לא חושב שזה נעשה במתכוון. אני חושב שזה מכיוון שעדיין אין נוהל מסודר.
היו"ר יצחק לוי:
ההודעה עליה אתה מדבר, היא הודעה בישיבה הראשונה?
יואב ספיר:
כן, מגיע נאשם לישיבה ראשונה.
היו"ר יצחק לוי:
כלומר, לא מדובר על תהליך מסוים שרק אחר כך מודיעים.
יואב ספיר:
לא. מגיע נאשם לישיבה ראשונה ובדרך כזו או אחרת הוא כבר מודה בכתב האישום, דבר שהוא בעייתי כי הייעוץ המשפטי בא בדברים עם תובע והוא מגיע להחלטות משפטיות שלא על סמך ייעוץ משפטי וזה דבר שהחוק נועד למנוע אותו.
היו"ר יצחק לוי:
יש כמה אנשים הגונים שישר מודים במה שהם עושים.
קריאה:
אז הם מוותרים על כל ההליך.
יואב ספיר:
יש גם וגם. יש אנשים שלא מודעים לזכויותיהם ולא בקיאים בחומר הראיות ולא יודעים שהתיק הזה הוא לא תיק שיכול להחזיק מים.
רחל אדלסברג:
אתה לא מדבר על תופעות, אלא אתה אומר שיש עדיין מקרים.
יואב ספיר:
יש עדיין מקרים ואני בטוח שבאמת כאשר החוק ייכנס לתוקף, ואפילו לפני שהוא ייכנס לתוקף, זה יסתדר.
רחל אדלסברג:
זאת ממש לא תופעה.
אפרת רוזן:
אחת השאלות שעלתה כאשר דיברנו ואמרנו שנדבר על תופעה, פחדנו ממצב שביום ההקראה, הכול ייגמר ביום ההקראה, והנאשם יודה והוא ללא סנגור.
יואב ספיר:
זה בעייתי שלנאשם ימונה סנגור רק בשלב המאוחר יותר כאשר החוק כמובן מתכוון אחרת.
רחל אדלסברג:
זה עלול לקרות במקרים שהתובע עדיין לא יודע שהוא יעתור למאסר בפועל ולכן אנחנו כאן הקמנו את המנגנון המיוחד הזה ושינינו את סדרי העבודה, כדי שעמדת התביעה תגובש עוד לפני שהוגש כתב אישום. כיום יש עדיין מקרים שאתה לא יודע מראש.
היו"ר יצחק לוי:
כלומר, עם כניסת החוק ללא הוראת המעבר, הדבר הזה צריך להיות מתוקן. כלומר, צריך שהוא לא יהיה.
יואב ספיר:
אפילו לפני כן. ראיתי בהנחיית פרקליט המדינה שאומרת מעכשיו. עמדת פרקליט המדינה אני מניח שהיא חלה גם על התביעה המשטרתית. הנחיית פרקליט המדינה אומרת שצריך לנהוג על פי החוק מעתה, חלה גם על התביעה המשטרתית.
היו"ר יצחק לוי:
זה מובן מאליו. ההוראה הזאת גם היא על מאסר של פחות משישה חודשים?
רחל אדלסברג:
כן.
היו"ר יצחק לוי:
גם לעבודות שירות.
רחל אדלסברג:
כל מאסר בפועל, גם אם הוא חודש.
היו"ר יצחק לוי:
אין בקשה מראש לעבודות שירות? זה תמיד מאסר?
רחל אדלסברג:
זה לא מראש. צריכה להיות החלטה מאוחרת יותר, אם הנאשם מתאים לעבודות שירות. זה לא דבר שנקבע מלכתחילה.
אפרת רוזן:
היערכות המשטרה לשינוי סדרי העבודה חשובה לנו בהיבטים שונים, אבל רצינו לשמוע מה הולך להשתנות מבחינת סדרי העבודה שלכם, חוץ מהתקנים.
רחל אדלסברג:
מה שהולך להשתנות זה בעצם שאנחנו מגבשים את ההחלטה אם יש אפשרות שנבקש מאסר בפועל, כבר בשלב הכנת כתב האישום והגשתו לבית המשפט, שזה שינוי מהותי בדיוק כפי שדורש החוק, וזה דבר שלא נעשה עד כה. זאת אומרת, עד היום תובע שהיה מכין כתב אישום היה בודק אם יש ראיות ואם יש עניין ציבורי להעמיד לדין. הוא לא היה שוקל את העונש. זה לא דבר שהוא היה נותן את דעתו לכך באותו שלב, כי זה לא היה רלוונטי. היום החוק מחייב אותו ולכן הוא צריך לשקול את זה כבר בשלב הגשת כתב האישום, וזה בעצם שינוי מהותי מבחינתנו, במיוחד בהתחשב בהיקפי התיקים.
סיגל שהב:
האגודה לזכויות האזרח מברכת את המשרד לביטחון פנים על ההצהרה שלו שיוכל לעמוד ביישום תיקון 49 על כל חלקיו בסוף חודש ספטמבר. אנחנו רוצים להזכיר שהוראת השעה ביקשה שהיא תהיה לשנתיים ואנחנו מבינים שעמדתם בלחץ אדיר כדי להספיק ולא לדחות שוב את הכניסה לתוקף של התיקון.
בהמשך למה שנאמר כאן על ידי הסנגוריה ובהמשך למה שאמרה עורכת-הדין אפרת רוזן, אני רוצה לבקש אם אפשר להתייחס לקשיים שהעליתם בעצמכם בדיון הקודם, שהיה נדמה שזה כמעט בלתי אפשרי לעשות את הדבר הזה, לנושא של התרשומת בכתב, האם תהיה תרשומת בכתב לעמדה העונשית, ההנמקה שלה, האישור של התובע הבכיר לעניין הזה, מי מוסמך לאשר, כל הנושא של שינוי הנסיבות עד תחילת המשפט ואיך הוא יילקח בחשבון, ובאמת, כמו שנשאל כאן וקצת השבתם, בנושא של איך זה מתיישב עם שיטת העבודה הקיימת. אני מבינה שהיא השתנתה, אבל אם אפשר להרחיב קצת במיוחד לאור הנקודות שהעליתי כרגע.
היו"ר יצחק לוי:
לפני שתשיבו, חבר הכנסת גלנטי, רצית לשאול או להתייחס?
יצחק גלנטי:
אני חוכך בדעתי האם זה לא עשוי בעצם לעודד גישה לפיה מראש, עוד לפני שהדברים הוסדרו כראוי, תבוא טענה שיתכן ותהיה קיימת אופציה של מאסר בפועל.
היו"ר יצחק לוי:
אנחנו מדברים בעיקר על נאשמים שניגשים למשפט ללא סנגור.
יצחק גלנטי:
אתה אומר שמספיקה העובדה שיש טענה מן הסוג הזה על מנת למנות לו סנגור.
היו"ר יצחק לוי:
כן.
רחל אדלסברג:
אגב, זו הייתה טענה שלנו מלכתחילה שמאחר וכדי לשנות את העמדה אנחנו צריכים אישור של בית המשפט, באופן טבעי תהיה נטייה מהסוג הזה. הסנגוריה הציבורית אמרה שמבחינתה בכל כתב אישום יהיה סנגור ציבורי והנאשם ייהנה מכך.
היו"ר יצחק לוי:
יש כתב אישום ומובן מאליו שלא תהיה בקשה של מאסר, ואז המשטרה לא תבוא ותבקש בקשה של מאסר.
רחל אדלסברג:
בוודאי שלא.
היו"ר יצחק לוי:
לפי העניין, לפי הנסיבות, לפי הראיות ולפי שיקול הדעת.
רחל אדלסברג:
בוודאי. אני יכולה לומר שכל מה שאנחנו העלינו וטענו שידרוש שינוי בסדרי העבודה כפי שנאמר כאן, אלה באמת הפרטים הקטנים שאנחנו מתכוונים להסדיר בנוהל העבודה שלנו. כמובן שיהיו תרשומות, יהיה תיעוד, כמובן שזה יהיה עם רישומים פנימיים לא לעיון הסנגוריה אלא לעיון בית המשפט, עם סדרי עבודה כולל תרשומות פנימיות, והכול יוסדר.
נעמה פויכטונגר:
כמו שהבהרת בזמנו בדיון בוועדה, הרי כל הדברים האלה, כולל כתב אישום, הרישום, התיעוד, הבקרה והבדיקה החוזרת, הסיבה שבגללה היה לנו כל כך קשה להתמודד אתם היא בגלל מסה חדשה של מטלות שלא היה קודם ולא תוקצבנו כדי לעמוד בחוק הזה. לכן הייתה בעיה ולכן ביקשנו את הארכה. מכיוון שזה לא התרחש, התוצאה הייתה כמובן, כמו שתמיד קורה עם השמיכה הקצרה, שהמשטרה נאלצה לקחת את התקנים האלה, לאתר אותם במקומות אחרים ולהציב אותם למטרה הזאת. המשמעות היא שאפשר יהיה לעמוד בסטנדרטים האלה. ממילא המשטרה משלמת מחיר במקומות אחרים ולא מדובר בבעיה שהלכה והתפוגגה אלא מדובר בבעיה שמצאה את פתרונה.
היו"ר יצחק לוי:
לא שאלנו מה מקור התקנים בכוונה, כי לא רצינו להיכנס לזה. אם רוצים לדון בזה, זה דיון בפני עצמו אבל זה לא כל כך ענייננו. כלומר, ברור שהאוצר לא הקציב לכם 15 תקנים אבל אולי בשנה הבאה הוא יקציב לכם.
מתי יוצאו הנהלים עליהם את מדברת? אני מבין שהנהלים מנוסחים.
רחל אדלסברג:
יש לנו טיוטה מוכנה אבל היא צריכה לעבור עוד כמה בדיקות. יכול להיות שאפילו עד סוף החודש.
היו"ר יצחק לוי:
יהיה אפשר לקבל העתק?
רחל אדלסברג:
כן.
היו"ר יצחק לוי:
אני רוצה לסכם את הדיון.
אנחנו מודים למשטרה על ההיערכות המהירה. אנחנו רוצים שהחוק יוחל במלואו בתאריך שקבעה הוועדה, כלומר, בתאריך של סיום הוראת השעה. אנחנו חושבים שהדבר הזה יועיל מאוד לעשיית המשפט ועשיית הצדק. אם הזקנו למשטרה באיזושהי פינה, אנחנו מתנצלים מראש אבל אנחנו חושבים שזה חשוב.
יצחק גלנטי:
אפשר יהיה לבחון ולתקן בעתיד.
היו"ר יצחק לוי:
ברור. שום דבר כאן הוא לא תורה מסיני ותמיד אפשר לבחון ולתקן.
בזה אנחנו מסיימים את הדיון. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:20