פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 239
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
שהתקיימה ביום ראשון, ט"ו תמוז, התשס"ז, (01.07.2007), בשעה 12:30
סדר היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה)(תיקון מס' 4), התשס"ה-2005
נכחו:
חברי הוועדה:
מנחם בן ששון – היו"ר
מוזמנים:
עו"ד דרורה נחמני-רוט – מח' ייעוץ וחקיק,– משרד המשפטים
עו"ד דפנה בינוול – פרקליטות המדינה
נצ"מ רחל אדלסברג - ר' מדור מידע פלילי, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק שלמה סלומון – קצין מדור תביעות, המשרד לביטחון פנים
מאיר בינג – משרד האוצר
סיגל שוהם – האגודה לזכויות האזרח
ייעוץ משפטי:
איתמר גלבפיש
אייל זנדברג
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005
היו"ר מנחם בן ששון:
ברוכים הבאים, אני פותח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראה שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005.
איתמר גלבפיש:
הממשלה צריכה להציג את ההצעה שלה.
דרורה נחמני-רוט:
הצעת החוק הנוכחית, שאנחנו מביאים בפני ועדת החוקה, היא יישום שלב ב' של תכנית ההיערכות, עליה הוחלט בשנת 2005. קצת רקע לנושא, כי אנחנו נמצאים בתהליך רב שלבי וביישום תכנית ההיערכות של משרד המשפטים. בתחילת 2001 הגישה המדינה הצעת חוק לעיגון בחוק של העברת תיקים מסוג פשע מהפרקליטות למשטרה. הצעת החוק נתקלה בשאלות רבות שהועלו בוועדת החוקה ובוועדת גולדברג הועלו שאלות נוספות. אני מתכוונת לדוח מבקר המדינה 51/ב.
הועלו השאלות הבאות: האם אין מקום לאיחוד של התביעה המשטרתית עם הפרקליטות? השאלה עלתה כי מבחינה יישומית היתה ביקורת על כך שמחלקת התביעות של המשטרה היתה כפופה למחלקת חקירות של המשטרה. היו עבירות מסוימות שבהן היה עדיף, כביכול, שתהיה חלוקה אחרת בין הפרקליטות לבין מחלקת התביעות.
היו"ר מנחם בן ששון:
הביקורת היתה שהתביעה המשטרתית היא חלק מהחקירות המשטרתיות.
דרורה נחמני-רוט:
נכון. הביקורת העיקרית היתה על כך שמחלק תביעות כפוף למחלק חקירות ויש חוסר אובייקטיביות בהליך של הגורם החקירתי על הגורם התביעתי, מה שלא נראה רצוי. היו גם הערות לגבי נושא סגירת תיקים והבדלים בין הליך קבלת ההחלטות במשטרה מול הפרקליטות.
בכל אופן, לאור ההערות האלה והחשיבה הזאת, הוקמה ועדה במשרד המשפטים, אשר מטרתה היתה לבחון את איחוד הפרקליטות עם התביעה המשטרתית.
היו"ר מנחם בן ששון:
ועדת בלום?
דרורה נחמני-רוט:
לא, זאת היתה ועדת שילה. ועדת שילה הביאה את המלצותיה ומסקנותיה בפני היועץ המשפטי ובפני הממשלה ובעצם היתה החלטת ממשלה בנושא הזה. אולם, מסתבר שהיישום היה כרוך בתקציבים עצומים, עם בעיות מורכבות בהעברת מערך התביעה המשטרתית לפרקליטות. הבעיה העיקרית היתה דרך קבלת התובעים משטרתיים לתוך התביעות והיכולת להעביר אותם למתכונת של עובדים במשרד המשפטים והפרקליטות. היתה לוגיסטיקה גדולה בנושא בעיקר לגבי השאלה באיזה טווח של פעולה ואורך זמן זה יכול להתבצע. היתה הערכה שהיישום הזה יארך שנים על גבי שנים. כמו כן היה צורך לבחון את הלוגיסטיקה וההיערכות בתוך משרד המשפטים ובתוך המערך המשטרתי.
כלומר, הצפי היה שהיישום של כל האיחוד יארך זמן רב וניכר ובמהלך הזמן הזה אנחנו נאבד את העיקר, כלומר, שיפור הביצוע וחלוקת התיקים בין הפרקליטות לתביעה.
עם כניסתו לתפקיד של היועץ המשפטי מני מזוז היתה חשיבה אחרת, יותר פרקטית ויותר מעשית.
היו"ר מנחם בן ששון:
היתה לו תפיסה אידיאולוגית אחרת, הוא הביע אותה פה בוועדה.
דרורה נחמני-רוט:
נכון. הרציונאל היה שצריכה להיות חלוקת עבודה, לאו דווקא בהתאם לפשעים או לעוונות, אלא לראות מה נוח יותר שהפרקליטות תעסוק בו, גם מבחינת הרצוי, הראוי, חומרת העבירה, מורכבות התיקים, אופי העבודה ושיטת העבודה של הפרקליטות מול המשטרה. על רקע זה הוקמה ועדת היגוי, שבה נטלו חלק פרקליטים בכירים מפרקליטות המדינה, רחל אלדסברג, ראש מחלקת תביעות במשטרת ישראל ונציגות מהייעוץ המשפטי, שבמקרה זה הייתי אני. בראש הוועדה הזאת ישבה פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד בלום. הוועדה הזאת ישבה בצורה אינטנסיבית ביותר. המנדט של הוועדה היה, לעשות חלוקת תיקים בלי להתייחס לעוון או פשע או חלוקת תיקים ראויה בין הפרקליטות לבין התביעות המשטרתיות.
המלצותיה של ועדת בלום, התקבלו, בעיקרון, על דעת פרקליט המדינה והיועץ המשפטי, וגם על ידי שרת המשפטים, למעט לתיקונים קטנים. למשל, היתה המלצה להעביר את כל הסרסרות לזנות למשטרה, בגלל אופי ושיטת עבודה של המשטרה. פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לא קיבלו את זה. היו תיקונים קלים אולם רוב ההמלצות של הוועדה התקבלו.
בדיון העיקרי והממשי שהיה בפני ועדת החוקה, היתה המלצה שתהיה תכנית היערכות לגבי חלוקת התיקים האלה. שרת החינוך הכינה והגישה לוועדת החוקה תכנית היערכות תלת שנתי שמתחילה ביוני כל שנה, דהיינו, מיוני 2006 עד יוני 2009, וזאת מבלי להתייחס לפשע או עוון. על פי המלצת ועדת ההיגוי ותכנית ההיערכות, הרבה מתיקי הפשע, שמנויים בתוך התוספת הראשונה א' לחסד"פ, להוראת השעה, אמורים היו לחזור בסופו של דבר לפרקליטות, בעיקר כאשר מדובר בתיקים שהנפגע בהם הוא קטין. מדובר בכל העבירות שבתוך התוספת. כאשר מדובר היה בקטין, ההמלצה לפי תכנית ההיערכות היא, להעביר את זה לפרקליטות. נאמר שכל התיקים של שיבוש הליכי משפט, שכוללים השמדות ראיות, עדויות סותרות, מסירת הודאה כוזבת במשטרה, מן הראוי שהם יחזרו לפרקליטות. לגבי תיקי המרמה, שכאן לא נמצאים בתוך התוספת, אבל היתה החלטה עקרונית של היועץ המשפטי, ערב הגשת תכנית ההיערכות, נאמר שהם יהיו בטיפול עקרוני של מחלקת התביעות של המשטרה.
כתוצאה מבירורים שנעשו בוועדת ההיגוי הסתבר, שהרבה מהתיקים האלה עומדים כאבן שאין לה הופכין בגלל מורכבותם, והמשטרה, מחוסר אונים, לא יכולה לטפל בהם ולעשות השלמת חקירה. לכן הוחלט בתכנית ההיערכות, שכל תיקי המרמה עובריים לפרקליט המחוז והוא, לפי קריטריונים קבועים וברורים, מחליט איזה תיקים אינם מורכבים וקלים להופעה - - -
איתמר גלבפיש:
מורכבים הכוונה לעוון ופשע?
דרורה נחמני-רוט:
בגדול, תיקים שאינם מורכבים. אנחנו כרגע חוצים בין עוון ופשע. יכול להיות שיש תיקי פשע ומרמה שהם לא מורכבים כי יש שם הודאה. בעיקרון, לפי הקריטריונים של היועץ המשפטי, מדובר בתיקים שאינם מורכבים, שאין בהם ריבוי עבריינים, שאין ריבוי עבירות. יש קריטריונים מאוד ברורים ואני מוכנה לפרט אותם. זה מופיע גם בהחלטת פרקליט המדינה וגם בדוח המבקר.
אני אמשיך את הסקירה וכבר אביא את זה בפניכם. יש קריטריונים מאוד ברורים, באישור היועץ המשפטי לממשלה. פרקליט המדינה הפיץ את זה כהנחיות ברורות ביותר ופרקליטי המחוז פועלים על פיהם בצורה ברורה ביותר.
התיקים האלה, כאמור, לא נמצאים בתוך התוספת מכיוון שמלכתחילה תיקי מרמה אינם מסווגים כתיקים של פשע או עוון, אלא בהתאם לנסיבותיהם, כי יש ביצוע עבירה בנסיבות מחמירות. רק נסיבות מחמירות הופכות את העבירה לפשע. כל עוד אין נסיבות מחמירות, העבירה היא בעצם עוון. לכן הם אינם מסווגים, מלכתחילה, כתיקי פשע, אלא תיקי פשע ועוון כמכסה אחת, וממוינים על ידי פרקליט המחוז.
איתמר גלבפיש:
אם מדובר בפשע אז הם נשארים בפרקליטות?
דרורה נחמני-רוט:
בוא נחצה את זה. זה עניין של חוסר מורכבות ואם זה עומד בקריטריונים.
דפנה בינוול:
בפועל, תיקי הפשע נמצאים בפרקליטות. יש אפשרות להעביר אותן לפי הקריטריונים, אבל כאשר מדובר בתיקי מרמה שהם פשע – מתי זה הופך להיות פשע? בנסיבות מחמירות. ברגע שמכניסים את הנסיבות המחמירות, זה בדרך כלל תיקים שנשארים בפרקליטות.
איתמר גלבפיש:
לא הבנתי את הסמכות שמכוחה היועץ מעביר תיקים כאלה למשטרה, כאשר מדובר בעבירת פשע.
דרורה נחמני-רוט:
זה מפורט בהנחיות, אני כבר אקריא לך.
היו"ר מנחם בן ששון:
מבחינת החוק הוא יכול?
דרורה נחמני-רוט:
כן. זאת סמכות שקיבלה עיגון בפסיקה. זאת סמכות של פרקליט מחוז, בכל עבירה שנדונה בבית משפט שלום, בעבירות הרגילות. מותר לדון בכל עבירה שמתנהלת בבית משפט שלום, כאשר הסנקציה העונשית בעצם מוגבלת ל-7 שנים. גם בסמים זה אותו דבר. אתה מגביל את הענישה ל-7 שנים כי אז ניתן להופיע בבית משפט שלום. אין מוגבלות של תובע משטרתי להופיע בתיקי פשע מכיוון שיש לו סמכות להופיע בבית משפט השלום. אין הגבלה לתובע משטרתי להופיע רק בתיקי עוונות. עקרונית, הוא יכול לטפל בתיק שנדון בבית משפט שלום והוא פשע. אם פרקליט המחוז החליט שעבירה מסוג מסוים אמורה להידון בבית משפט השלום, הוא יכול, עקרונית, להעביר לטיפול תובע משטרתי. אין סיבה שדווקא פרקליט יופיע בבית משפט השלום.
איתמר גלבפיש:
יש סיבה. כל התיקון משמעותו חלוקה דיכוטומית - - -
דרורה נחמני-רוט:
אני לא מדברת על התוספת של הוראת השעה. אני מדברת על החסד"פ באופן כללי.
איתמר גלבפיש:
לכאורה מה שלא נכלל בתוספת - - -
דרורה נחמני-רוט:
כרגע אנחנו לא מדברים על זה. לא דיברתי על הנושא הזה.
אתמר גלבפיש:
דיברתי על הלכות של בית המשפט העליון שמאפשרות החלטה ספציפית של פרקליט במחוז שמעבירה טיפול בפועל לידי המשטרה.
דרורה נחמני-רוט:
אני לא ברמה של להתווכח. כרגע אני מדברת על מה החוק מאפשר עקרונית, והחוק מאפשר את זה.
היו"ר מנחם בן ששון:
בואו נלך אל התיקון היום.
דרורה נחמני-רוט:
התיקון היום הוא בעצם שלב שני. אנחנו בפתח שנת 2007. קיווינו שזה יגיע לוועדה ביוני אבל יצא שזה הגיע לדיון ב-1 ליולי. לא נראה לי שהחודש הזה הוא קריטי, כי אפשר לעשות תיקון רטרואקטיבי של חלוקת תיקים.
הרעיון הוא כזה: בשנת 2006 תיקים מסוימים עברו רק לידי הפרקליטות. בתיקון הנוכחי שאנחנו מבקשים, לפי תכנית שהתקבלה באופן עקרוני כתכנית על ידי ועדת החוקה בישיבה המכרעת, מספר נוסף של תיקי פשע עוברים מהתביעות המשטרתיות, חזרה לטיפול הפרקליטות. הם מפורטים בתוך הצעת החוק. מדובר בשלוש עבירות: השמדות ראיות, בריחה ממשמורת ומסירת הודעה כוזבת.
אלה עבירות שאמורות לחזור חזרה לטיפול הפרקליטות. בצידן גם עבירות מרמה נוספות כי חילקנו בין 2006 ו-2007 גם את עבירות המרמה. אם קבלת דבר במרמה עברו ב-2006 לפרקליט המחוז, כרגע גם זיוף ושימוש במסמך מזוייף, שהם עבירות קלאסיות, עוברים גם להחלטת פרקליט המחוז, בהתאם לאותם קריטריונים.
איתמר גלבפיש:
זיוף היא עבירת עוון.
דרורה נחמני-רוט:
נכון. הן ברובן עוון. מיעוטן חוזרות ורובן עוברות לפרקליטות, שזאת מסה די רצינות.
לאור זאת ולאור המלצת ועדת ההיגוי, בראשותה של רות דוד בלום, ואישור תכנית ההיערכות, יש עבירות מסוימות שהוועדה המליצה, בכל זאת, להעביר לידי התביעה המשפטית בגלל אופיים ובגלל אופייה של שיטת הטיפול של התביעה המשטרתית. מדובר ב-3 עבירות כאשר מדובר בלא יותר מ-600 תיקים. רק 600 תיקים אמורים לעבור. הכוונה היא שבנוסף לרשימה שנמצאת כרגע בתוספת ראשונה א' , להוסיף עוד 3 תיקים נוספים של זיוף שטרות, אחזקת נשק בנסיבות מקלות, דברים שמבחינה הוכחתית ודרך הטיפול היא ראויה יותר, כך החלטנו בוועדת ההיגוי ובתכנית ההיערכות, שזה מתאים יותר לטיפול משטרתי. אנחנו מבקשים להוסיף אותם לרשימה כעבירות פשע שאמורות לעבור לתביעה המשטרתית. בכל מקרה, אם המשטרה תחוש שתיק מסוים הוא בכל זאת מורכב, יש העברה של התיק לפרקליטות. בכל מקרה, התביעה המשטרתית עומדת על המשמר גם בתיקים כאלה ומעבירה תיקים, וזה קורה בשטח.
זאת הבקשה שלנו. הבאנו תיקון כדי לאפשר לנו את שלב ב' של ההיערכות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
רציתי להיות רגוע לגבי תכנית העבודה שלכם. אתם צריכים לדווח והדיווח יהיה בזמן.
דרורה נחמני-רוט:
כן. היתה ישיבה ויהיו דיונים על תוצאות, בדיקות ובירורים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו רוצים לקבל את הדין וחשבון בזמן כי הוא יידון מייד בתחילת המושב הבא. הפגרה מסתיימת מייד לאחר סוכות.
דרורה נחמני-רוט:
אני אסביר לכם מה קורה. יש עבירות שברור לנו שהן עוברות לטיפול הפרקליטות. יש עבירות שנשארות בטיפול המשטרה למרות שהן פשע. אבל גם זה לא מדויק. כאשר תיק פשע מגיע לפרקליט מחוז, יש לו סמכות, על פי החוק, להחליט שלא מדובר בפשע, על פי הראיות, אלא מדובר בעוון בלבד. הוא מוריד את זה למשטרה ולכן זה בעצם עובר מפשע לעוון.
כאן יש לנו בעיה כי אין רישום בהתאם כאשר התיק חוזר למשטרה. התיק חוזר למשטרה כפשע, וממשיך להיות, כביכול, פשע, ולכן אין לנו וודאות בנושא הזה. את הנקודה הזאת אנחנו רוצים לבדוק בשלושת החודשים הקרובים. השנה הסתיימה רק אתמול אז הבדיקה תארך זמן. יש לנו מידע מהמשטרים על תיקים כאלה. כאשר עשינו מיון עם כל פרקליטי המחוז הם אמרו שהם העבירו רק עוון. לכן זה ייקח לנו זמן כי אין רישומים.
מנחם בן-ששון:
שלא נגיע לנובמבר ואז יגידו שאין רישומים.
דרורה נחמני-רוט:
אנחנו מקווים מאוד שלא, כי אנחנו רוצים לקדם את זה.
מנחם בן-ששון:
המשטרה מקבלים עכשיו יותר עצמאות בתביעה המשטרתית?
רחל אדלסברג:
האמת היא שגם קודם היתה עצמאות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בזמנו דיברת על חלוקה לאזורים והצורה שבה היום תובע עובד - - -
רחל אדלסברג:
בוודאי, נעשו שינויים. אני אומרת שגם טרם השינויים היתה עצמאות. היתה בעיה של ניראות - - -
היו"ר מנחם בן-ששון:
שהמבקר לא הבין. אני מדבר על הדוח של 2001.
רחל אלדסברג:
הבעיה העיקרית היתה בניראות כי ,לכאורה, התביעה היתה עם החקירות. בפועל התובעים היו עצמאיים גם קודם. כמובן שבעקבות כל השינויים האלה, נעשו שינויים מבניים של ממש במשטרה. דיברתי על זה והסברתי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה היה בפעם הקודמת. משהו נוסף על הדברים הללו, או שבינתיים לא? האם גם הניראות וגם התחושה היא של יחידות עצמאיות? משרד האוצר נתן כסף. אמנם בהתחלה הוא נתן רק 20 תקנים, לא?
רחל אדלסברג:
אנחנו לא קיבלנו אגורה. אנחנו הגדרנו את כל המהלך שעשינו כשלב א', שהוא די טרי ונמצא בעיצומו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מתי יגיע שלב ב'?
רחל אדלסברג:
יכול להיות שבעתיד יהיו שלבים נוספים אבל כרגע לא נתקלנו במקרה או בבעייתיות של חוסר עצמאיות מכל סוג שהוא. זאת אומרת, יחידות התביעה הן בהחלט עצמאיות. אנחנו ביטלנו את כל המרחבים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
על זה דיברת בפעם הקודמת.
רחל אדלסברג:
כל התובעים הוכפפו מקצועית אלי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ובחיים הם עדיין זוכרים את אדוניהם הראשונים?
רחל אדלסברג:
לא, מבחינת המרחבים פשוט נותק הקשר. כל היחידות המרחביות בוטלו.
איתמר גלבפיש:
הם עדיין יושבים עם יחידות החקירות.
רחל אדלסברג:
חלק מיחידות התביעה ממוקמות מחוץ למשטרה כי לא היה מקום מספיק בתחנות המשטרה ונאלצו להוציא יחידות מסוימות. חלק מיחידות התביעה נמצאות פיזית במקום משלהן, בתוך תחנות המשטרה. המיקום לא השתנה ולא ישתנה.
מנחם בן-ששון:
למי את כפופה?
רחל אדלסברג:
אני במטה הארצי כפופה לראש האגף לחקירות ומודיעין, למר דנינו. אני לא מופיעה בבית המשפט. אני ממונה מקצועית על יחידות החקירה. אני מטפלת בנושאים שלהם, עושה ביקורות. הנגיעה של ראש האגף היא במדיניות המשטרה בנושאים מסוימים. לא כהתערבות בתיק.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זאת אומרת, שעד שלא יושלם המהלך האמיתי, קרי, שאת תהיי חלק מהפרקליטות, המהלך לא גמור.
איתמר גלבפיש:
היועץ המשפטי לממשלה העלה פיתרון ביניים.
היו"ר מנחם בן ששון:
אני יודע, אני תכף אגיע לזה.
רחל אלדסברג:
תלוי איך מסתכלים על זה. אם המטרה היתה, שיחידת התביעה תהיה עצמאית ושגורמי החקירה לא יתערבו פרטנית בתיקי חקירה, הרי שהבעיה הזאת נפתרה כי היא לא קיימת. השאלה, אם מישהו רואה פגם בכך שראש האגף מוסמך כמו המפכ"ל לקבוע מדיניות, כמו למשל, לתת עדיפות לטיפול בתופעת פשיעה מסוימת? בזה, לכאורה, אין פגם, כי זה מתקיים גם מול הפרקליטות בפגישות עבודה מסודרות.
איתמר גלבפיש:
הבעיה אינה בעיה של ניראות. דוח מבקר המדינה לא דיבר על ניראות. היועץ המשפטי לממשלה דיבר על אפשרות של תובע כללי, בדומה למה שקורה בפרקליטות הצבאית. הוא אמר שגם זה אולי מהלך נכון, כך שאני מניח שיש עוד דברים שניתן לעשות כדי לקדם את עצמאות התביעה בתוך המשטרה.
כמה דברים כלליים לגבי הצעת החוק. יש נקודה חשובה שאני חושב שאם נעמוד עליה היא יכולה לעקר את כל התיקון.
היו"ר מנחם בן ששון:
כל סיפור הפשע.
איתמר גלבפיש:
נקרא לזה הלכת אליעזר כהן ולאחר מכן בש"פ שמייב. אלה הלכות של בית המשפט העליון, שמאפשרות, הלכה בפועל, לפרקליט המחוז לקבל החלטה בתיק ספציפי, אך להעביר את הטיפול דה פקטו, את הניהול בפועל של התיק, אל המשטרה. באופן ברור, זאת לא היתה כוונת המחוקק שחוקק את תיקון 33. הוא התכוון למנוע העברה אוטומטית, שעליה העביר ביקורת דוח מבקר המדינה בדוח 51/ב. בוודאי גם הקורא התמים שקורא את תיקון 33 אומר: "אה, בזה מטפלת התביעה ובזה מטפלת הפרקליטות". הוא לא חושב שיש מצב ביניים שבו, לכאורה, על פי חוק, מתקבלות ההחלטות המכריעות כמו העמדה לדין וסגירת התיקים בפרקליטות, אבל כל הניהול לא נעשה על ידי המשטרה. זה קשור למה שדיברת קודם לעניין המרמה.
אני מעוניין לדעת האם אנחנו משתמשים בסמכויות שניתנו על ידי בית המשפט העליון, להבנתי בניגוד לרוח התיקון, או האם אנחנו לא משתמשים בהם? אם יש כן שימוש בהם, הרי יש במה שעושה הוועדה מראית עין ולא דברים בפועל.
היו"ר מנחם בן ששון:
אנחנו חשבנו שאתם מתכוונים ברצינות.
דרורה נחמני-רוט:
יש מקום להבהיר נקודה נוספת. יש הבדל מהותי בין סמכות פרקליט המחוז להעביר תיק לטיפול לבין העבירות שמנויות בתוספות. כלומר, בתיקון 33, הוראת שעה, באופן אוטומאטי התיקים עוברים לתביעה המשטרתית. זה עובר ישר לתביעה המשטרתית. זה הבדל מהותי ביותר מכיוון שכאשר תיקים הם בסמכות פרקליט המחוז ובאחריות פרקליט המחוז, והוא שוקל אותם, וחלק מהם הוא מוריד לדרגת עוון וחלק מהם הוא מעביר בגלל חוסר המורכבות שלהם, או שהוא חושב שתובע משטרתי יוכל לטפל בהם ברמה ראויה. זה רק לטיפול. הוא מחליט על סגירת התיק, הוא מחליט על פתיחת התיק. נושא הטיפול בלבד עובר לתביעות המשטרתיות.
צריך לעשות חלוקה בין תיקים שמנויים בתוספת, ששם לפרקליט מחוז, להבנתנו, וגם להבנתו, אין סמכות בעצם להחליט את ההחלטה הראשונית להעביר תיק לטיפול.
איתמר גלבפיש:
הוא לא צריך בכלל.
דרורה נחמני-רוט:
בסדר, אבל בסך הכל תיקי פשע מגיעים אליו אז הוא יכול בעצם לעשות החלטה מהסוג הראשון.
היו"ר מנחם בן ששון:
הוא יכול היה להגיע לשם מתוקף סמכותו החוקית.
דרורה נחמני-רוט:
בחלוקה הזאת, בתיקים שמנויים בתוספת, אנחנו מסכימים ש בתיקים כאלה, כאשר העברה כביכול צריכה להיות אוטומטית, אין לפרקליט מחוז שיקול מכיוון - - -
איתמר גלבפיש:
זה הפוך. דווקא במקומות שבתוספת כן יש לו שיקול להחליט וודאי שהוא יכול לקחת מהתביעה סמכות. השאלה מתעוררת לגבי המקרים אינם בתוספת ואז אנחנו שואלים בעבירות פשע שאינם בתוספת האם יש טיפול על ידי המשטרה?
דרורה נחמני-רוט:
אני רוצה לחלק וקודם כל אני מוציאה את העבירות שבתוספת. בקשר לתיקים שלא בתוספת, אני לא חושבת שפרקליט מחוז צריך להיות יותר קדוש מהאפיפיור. כלומר, במובן הזה שיש לנו פסיקה רחבה בנושא הזה, יש את פסק הדין של פרוקצ'ה ופסקי דין אחרים שאומרים שזה לגיטימי ומאפשרים לפרקליט - - -
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז למה אתם צריכים אותנו?
דרורה נחמני-רוט:
אני רוצה להבהיר את הנושא הפסיקתי. כלומר, שזה לגיטימי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה ברור. השאלה, האם משתמשים בזה או לא?
דרורה נחמני-רוט:
אנחנו מוכנים לבדוק את הנושא של השימוש. יש שימוש מסוים, אני מסכימה שיש שימוש מסוים. את התפוצה שלו ובאיזה עבירות מדובר ומתי הוא נעשה, אני לא יכולה לומר כרגע. אני מנסה לומר שכרגע אני לא יכולה להביא בפניכם. השאלה הזאת בעצם הגיע לפתחו של פרקליט המדינה ואנחנו נעשה את הבירור הזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
למה אנחנו לא יכולים לכתוב בנוסח החוק? לא צריך להעמיד את כבוד הפרקליט בפני התלבטויות ואז יהיה ברור שמה שבא בתוספת בא בתוספת. שיהיה ברור שלא מחליטים ומעבירים.
אייל זנדברג:
זאת היתה הכוונה.
היו"ר מנחם בן ששון:
סליחה שאני משתמש בביטוי לא משפטי. יש עניין של ניקיון המהלך. אתה רוצה מהלך ברור ונקי ואז אתה אומר: זה נשאר אצלו ואת זה הוא רוצה שיהיה אצלכם, ואז הוא מבקש רשות, אחרת בשביל מה אנחנו צריכים? יש דלת ראשית ויש בצד סניף? אז קחו את הכל.
אייל זנדברג:
הוועדה דנה רבות כדי לפתור את הבעיה המסוימת הזאת.
דרורה נחמני-רוט:
אני חושבת שזה לא כצעקתה ואני אגיד מדוע. כל הדיונים הרציניים האלה, שהיו בשנת 2000 היו מתוך תפיסה שכל מה שמוגדר כפשע זאת באמת עבירה רצינית של פשע. אבל אנחנו יודעים שיש בזה מאויינים וכל מה שמאויין, באופן אוטומטי, צריך להגיע לתביעה המשטרתית. התפיסה הזאת לא עומדת בבסיס תכנית ההיערכות.
איתמר גלבפיש:
זה החל ב-2001. זה נוהג שקיים מההתחלה.
דרורה נחמני-רוט:
תן לי להשיב. היא לא עומדת בבסיס תכנית ההיערכות. בבסיס תכנית ההיערכות, וגם מה שאושר לנו בהחלטה של ועדת הכנסת, היה לתת אפשרות לתביעה בכללותה, לעשות חלוקה נכונה בין הפרקליטות לבין התביעה, מבלי בכלל לחצות בין פשע לעוון. אני מסכימה שוועדת החוקה צריכה לבדוק את הנקודה הזאת.
העליתם כאן את הנושא של מחוץ לנושא. אני מניחה שיהיה מיון איזה תיקים עוברים לטיפול ובאיזה מתכונת.
איתמר גלבפיש:
אז בשביל מה צריך אותנו.
דרורה נחמני-רוט:
אין לי כרגע תשובה. יכול להיות שאלה באמת תיקי פשע אבל מוצדק להעביר אותם למשטרה.
איתמר גלבפיש:
אין דבר כזה מוצדק.
דרורה נחמני-רוט:
אני מדברת רק להעביר לטיפול למשטרה לאחר שפרקליט המחוז - - -
היו"ר מנחם בן ששון:
לא אצה לי הדרך. אני מניח שלהכניס איסור בנוסח של החוק, בצורה שלא הובא על ידי המדינה - הרי המדינה הביאה את הוראת השעה. אולי זה נראה מהלך בוטה ואתם רוצות קודם לבדוק. בכמה תיקים מדובר? אולי לא מדובר בכלום, אז אין בעיה? אולי מדובר ב- 3-4 תיקים. אז לא צריך לחוקק היום.
דרורה נחמני-רוט:
אני מסכימה. התופעה קיימת, אנחנו לא אומרים שהיא לא קיימת. אנחנו רוצים לבדוק באיזה כמות ובאיזה היקף, אבל היא בהחלט קיימת.
איתמר גלבפיש:
מבחינתם, הלחץ הוא 600 תיקי הפשע.
דרורה נחמני-רוט:
מבחינתנו, אפילו אם ועדת החוקה תחליט שנדון בהצעת החוק יותר מאוחר, אנחנו מוכנים לעשות את הצד שלנו. שהפרקליטות כן תיקח את תיקי הפשע על פי החלטת פרקליט המדינה.
היו"ר מנחם בן ששון:
כל מה שלא מנוי.
דרורה נחמני-רוט:
כן. בשלב זה אפשר שלא להעביר את תיקי המשטרה, אם אתם רוצים בדיקה נאותה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יש שלוש אפשרויות. אפשרות אחת, לחוקק את הוראת השעה כמו שהיא לפנינו. אפשרות שניה, לחוקק את החוק הזה ולהסביר שאין סמכות לשלוח מה שאיננו רשום ברשימות הללו. זאת אומרת, אין רשות להפעיל את הלכת בית המשפט. אני אומר את הדברים בצורה ברורה.
אפשרות שלישית היא להגיד שנחכה שבוע שבועיים.
דרורה נחמני-רוט:
שבוע שבועיים זה לא מספיק.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז חודש חודשיים.
דרורה נחמני-רוט:
תחת הצהרה שתיקי הפשע יוחזרו וגם התיקים שהם אפילו של עוון יועברו ויוחזרו לפרקליטות, אני חושבת שניתן יהיה לדחות את העברת תיקי הפשע למשטרה. זה חד צדדי.
איתמר גלבפיש:
לא הבנתי.
דרורה נחמני-רוט:
אנחנו לא נעביר תיקי פשע למשטרה. הרי הוצעו שלוש אופציות. אנחנו בעד האופציה הראשונה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ברגע שתהיו בשלים לתיקון החוק, בצורה שתמנע העברת תיקים אלא באמצעות הוראת השעה ולא באמצעות הלכת בית משפט, זה עדיף. אני מוכן לחכות.
דרורה נחמני-רוט:
אנחנו מוכנים להציע שתיקי הפשע יועברו חזרה.
איתמר גלבפיש:
אז עוד שבועיים - - -
דרורה נחמני-רוט:
אין שבועיים. אנחנו צריכים לעשות מיון כי התיקים האלה לא רשומים. זה בעייתי מאוד.
היו"ר מנחם בן ששון:
אתם מבינים מה הבעיה שלנו? אני אומר כך: אני מוכן לעשות חוק. אבל גם לעשות חוק וגם לא לעשות חוק, שאפשר מהצד השני להעביר תיקים, אני לא מעוניין בזה.
דפנה בינוול:
נכון. זה הכל בעיה של המחשוב. כאשר פרקליט מחוז בודק תיק. נניח שהוא פתח תיק של שוד. הסתבר שזה גניבת פלאפון מילד.
היו"ר מנחם בן ששון:
כבר היו מקרים שהתחילו ברצח והסתיימו בתקיפה חמורה.
דפנה בינוול:
מישהו מחליט שזאת עבירת פשע וכשזה מגיע לפרקליט המחוז, שבודק את התיק, הוא רואה שמה שיש זה עוון וזה משהו פשוט. אז הוא מעביר את זה לתביעות. אלא מה? הוא לא מעביר לרישום שזה כבר לא פשע. עד סוף הדורות התיק הזה רשום כפשע. מזמן גמרו את זה כעוון, מזמן הודו בעבירה. יש כמות גדולה מאוד של תיקים כאלה.
כדי שלא יקרו דברים כאלה ושבדרך לא יתחמק איזה תיק פשע, בשביל זה צריך לבדוק ידנית.
איתמר גלבפיש:
זה מתחמק או שזה במודע? האם פרקליט המחוז במודע מעביר למשטרה פשע או שלא? אני מתכוון אחרי שהוא החליט בו. הבנתי שיש החלטה מודעת של פרקליט המחוז להעביר תיק פשע, אחרי שהוא החליט בו, למשטרה.
דרורה נחמני-רוט:
על פי ההצהרות של שלושת פרקליטי המחוז של היום, הם אמרו שלא.
דפנה בנוויל:
הם אמרו בפירוש שיכול להיות שתיקים מועברים בטעות. אבל את זה צריך לבדוק מכיוון שאין לנו רישום ואנחנו לא יודעים מה מתוכם נשארו פשע. הרוב הגדול זה תיקים שהוחלפו לעוון ונשארו ברישום פשע.
אייל זנדברג:
יש הנחיה ברורה שאוסרת על פרקליט להעביר חומר לטיפול בתיק שהוא - - -
דרורה נחמני-רוט:
זאת החלטת פרקליט המדינה, מה זאת אומרת?
היו"ר מנחם בן ששון:
לא הבנתי את התשובה שלך.
דרורה נחמני-רוט:
על פי החלטת פרקליט המדינה, כל עבירה שהיא פשע צריכה להיות בטיפול הפרקליטות, כפי שכתוב בתוספת. מה שפרקליט מחוז החליט שהוא לא פשע, עובר, לפי סמכותו, למשטרה. אבל במעבר הזה אין רישום. מכאן מתחילה הבעיה. אני אומרת שבתוך כל זה יכולות להיות סטיות מסוימות. ואני אתן דוגמאות.
יכול להיות שפרקליט מחוז החליט לסגור תיק על אונס ומעביר לטיפול המשטרה. הכוונה היתה שהוא מעביר את מה שהוא לא אונס ולא פשע, אבל יכול להיות שהמשטרה תעמיד לדין, בטעות, על מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, שזה גם פשע. יכול להיות שיהיו טעויות כאלה וזאת לא היתה הכוונה של פרקליט המחוז. כלומר, סטיות יכולות להיות, לכן אנחנו רוצים לבדוק את המצב.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני שואל את עורכת דין אלדסברג. נניח שהתיק הזה הגיע אליך ואתם עושים פגיעה מינית בנסיבות חמורות, שזה פשע. אתם לא תשלחו את זה חזרה לפרקליט?
רחל אלדסברג:
לא. נשאלה שאלה אם יש הנחיה חד משמעית לפרקליטים לא להעביר תיק על עבירות שהן לא פשע. אין הנחייה כזאת כי לפי החוק והפסיקה יש סמכות כזאת לפרקליט מחוז.
מנחם בן-ששון:
אז נחוקק את זה ונגיד שאין לו רשות ואז זה יהיה ברור.
דרורה נחמני-רוט:
אנחנו מאוד מעוניינים להביא בפניכם את תמונת המצב לאמיתה ואולי אחרי זה יוחלט.
אנחנו מבקשים לקבל את ההצעה של דחייה הדיון בהצעה, תחת זאת שכל מה שהוא פשע או עבירות מרמה, וצריך לעבור חזרה לפרקליטות, יועבר על פי החלטת פרקליט המדינה.
מנחם בן-ששון:
בשביל זה אתם צריכים אותי? הרב מלכיאור גם ייתן לכם אישור, אם אתם רוצים.
דרורה נחמני-רוט:
לא ביקשנו לתקן את החוק הזה. ביקשנו רק לדחות את הדיון כי אנחנו מעוניינים, בהתאם לתכנית ההיערכות, שבסופו של דבר כמות התיקים של 600 התיקים ועבירות נוספות של פשע יועברו. מכיוון שאנחנו מבינים את התהיות והשאלות ואת הצורך בבירור, אנחנו לא מבקשים שזה יהיה היום אלא שתינתן דחייה של כשלושה חודשים כדי שכל הנושא הזה יתברר. בינתיים פרקליט המדינה ייתן הנחייה ברורה שבהתאם לתכנית ההיערכות תיקי הפשע יחזרו לפרקליטות, וגם תיקי המרמה, זיוף ושימוש יעברו לפרקליטות. אני חושבת שזה בסדר. בשלב זה לא נבקש, בשלב זה, להעביר תיקי פשע.
איתמר גלבפיש:
רק כאשר נאשר את הצעת החוק זה ייעשה.
דרורה נחמני-רוט:
הצעת החוק הזאת נשארה פתוחה לאישור.
היו"ר מנחם בן ששון:
לא סגרנו אותה. תירצו להפעיל אותה, תפעילו אותה.
דרורה נחמני-רוט:
במובן של העברת תיקים למשטרה, כשכל החומר יהיה בפנינו נבדוק את זה. גם אז, אני מציעה, שייסגר העניין שאדוני מציע, עשיית חייץ בסמכויות. כאן נצטרך להביא את הפסיקה ואת הרציונאל ולהתמודד עם זה בצורה - - -
אייל זנדברג:
את מביאה את הרציונאל, אבל פה מחוקקים.
דרורה נחמני-רוט:
אי אפשר להביא את הפסיקה למחוקק?
היו"ר מנחם בן ששון:
אפשר, אבל מה אתם רוצים מאיתנו?
אייל זנדברג:
מקום שהוא רצה לעשות הפרדה בין הסמכות להחלטה, הוא עשה זאת, בתיקים מסוימים בעבירות אלימות וכדומה. מקום שהוא לא רצה, הוא לא עשה זאת.
דרןרה נחמני-רוט:
ועדת ההיגוי הלכה בכיוון הזה ואנחנו לא רוצים שתהיה הפעלת שיקול דעת לא אחידה ובניגוד להמלצות של תכנית ההיערכות. אבל כדאי שזה יבוא בצורה מרוכזת עם בירורים ועם עובדות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו היום בראש חודש יולי. פירושו של דבר שאנחנו גולשים למועד הדיווח. כדאי לעשות את הדיון בחוק, אם תירצו לתקן אותו, יחד עם הדיווח.
איתמר גלבפיש:
כלומר עוד חצי שנה מעכשיו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו חוזרים באמצע אוקטובר.
דרורה נחמני-רוט:
אז אפשר להביא את הדיווח באמצע אוקטובר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ואז נדון יחד עם זה בהצעת החוק.
איך תתפקדו עד אז? אתם רוצים לשלוח לנו מכתב שבו מצהירים איך אתם נערכים מבחינת התפקוד עד אז?
נניח שהיינו מחוקקים עד יולי, מה תעשו עם כל התיקים שברחו לכם בין 1 ליוני ל-29 ביוני? חשבתי שלזה יש לכם פתרונות כלשהם.
דרורה נחמני-רוט:
פרקליט המדינה מוכן לספוג את זה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תשלחו לנו מכתב שאומר איך אתם עובדים. שוחחתי עם שר המשפטים ואמרתי לו שאני אתן לזה דחיפות ברגע שזה יושלם. אני רוצה שתהיו רגועים שאתם במשרד עובדים בצורה כזאת שאנחנו יודעים איך אתם עובדים. ספרו לנו איך אתם עובדים עד חקיקת החוק.
דרורה נחמני-רוט:
רציתי להסביר לגבי המרמה. הקריטריונים שנקבעו על פי המלצת ועדת ההיגוי ושאומצו על ידי היועץ המשפטי בתכנית ההיערכות הם: הוועדה המליצה כי כלל תיקי המרמה, עוון כפשע, יטופלו על ידי הפרקליטות". סייג: "עם זאת, ממליצה הוועדה כי פרקליט מחוז יהיה מוסמך להעביר תיקי עוון, שאי מורכבותם מובהקת לטיפול יחידת הטיפול המשטרתית, וזאת בהתקיים כל התנאים שלהלן: א. התיק פשוט מבחינת הדין המהותי, דיני הראיות, דיני הפרוצדורה הפלילית הצפויים ומהלך ניהול התיק; ב. במידה ועניינה של העבירה הוא קבלת טובת הנאה שניתן להעריכה בכסף, או שווה כסף, מדובר בתיק שבו סכום המרמה המצטבר, בכסף או בשווה כסף, אינו עולה על סך של 50,000 שקל; ג. אין מדובר בתיק שבו החשוד הינו עובד ציבור, כהגדרתו בחוק העונשין, שביצע את העבירה בזיקה לתפקידו כעובד ציבור; ד. אין מדובר בתיק שבו החשוד הינו בעל מקצוע שמעצם טיבו מוטלת עליו חובת אמון, כגון עורך דין רופא וכו', והעבירה בוצעה בזיקה למקצועו של החשוד; ה. בתיק שיש חשוד אחד בלבד; ו. מספר האירועים העבריינים שבביצועם נחשד החשוד אינו עולה על 3. "
היו"ר מנחם בן ששון:
אז אין מצב שמעבירים עוון ופשע ואתם חיים עם זה יפה. יש לכם מספיק עבודה.
דרורה נחמני-רוט:
אם כי, הרישום עדיין יכול להיות רישום של פשע. זאת כבר בעיה אחרת ואת זה נצטרך להבהיר, אבל מדובר בעבירה של עוון.
איתמר גלבפיש:
כיום, על פי לשון התוספת, יש סתירה בין סעיף 16, שאומר שתיקי נוער שהעונש שלהם הוא פחות מ-7 שנים. כלומר, שהתוקף הוא קטין ושהעונש על העבירה הוא פחות מ-7 שנים, יטופלו על ידי המשטרה. לעומת זאת, סעיפים 6 עד 8א', אומרים שבתיקים שבהם הקורבן הוא קטין יטופלו על ידי הפרקליטות. כאשר הן הקרבן והן התוקף הם קטינים נוצרת סתירה בלשון הסעיפים. הבנתי שהדבר עלה בדיונים וצריך לשמוע את עמדת הממשלה לגבי כל אחד מהפריטים. כיצד אתם נוהגים בפועל, וכיצד לדעתכם ראוי לנהוג?
דרורה נחמני-רוט:
כשמדובר בפרטים 6 עד 8 לא כולל 8א' החלטת פרקליט המדינה מבוצעת ואין בעיה בנושא הזה, גם כשמדובר בעימות מול פרט 16. כלומר, עדיפים פרטים 6 עד 8 זה הולך לפרקליטות. כשמדובר בפרט 8א' רבתי היתה בעיה שהתעוררה והיא שבדרך כלל – רציתי להזכיר, פרט 8א' מדבר על סיטואציה שכאשר כופלים שם את העונש הסנקציה העונשית אינה מגיעה עד כדי 7 שנים והיא רק 6 שנים. בסיטואציה כזאת, כביכול, יש עדיפות לפרט 16 כי פרט 16 אומר שכל מה שמתחת ל-7 - - -
היו"ר מנחם בן ששון:
זה מחליק למשטרה.
דרורה נחמני-רוט:
השאלה מה עדיף על מה?
איתמר גלבפיש:
מה זה שונה מהפריטים האחרים?
דרורה נחמני-רוט:
זה לא שונה, אבל כאן זה קריטי.
היו"ר מנחם בן ששון:
זאת דוגמה של מהות ולא של זמן.
דרורה נחמני-רוט:
למרות שההנחיה הזאת מבוצעת והוראות החוק מבוצעות, הביאו בפני פרקליט המדינה סיטואציות בהן נעברות, לכאורה, עבירות לפי 382, כלומר, בתוך מערכת החינוך. למשל, נער בן 15, בנוכחות נער נוסף, תוקף נער, הפיתרון שזה יגיע לפיתחה של הפרקליטות נראה קצת מרחיק לכת. בעבירות בין קטינים בתוך מערכת החינוך, בסיטואציות מסוימות, נראה שיותר מתאים שהמשטרה תטפל. יש לה יד ורגל בתוך מערכת החינוך, יש לה את הנושא ההסברתי, יש לה קשר עם מנהלי בתי הספר, ויש לה קרקע יותר תקשורתית עם בתי הספר בכלל. עדיף שהמשטרה תטפל בכלים שלה, לפי חוק הנוער, בסיטואציות מעין אלה. הביאו היום דוגמאות לנושא הזה. גם המשטרה השתכנעה שאכן כשמדובר בעבירות יחסית קלות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתם צריכים להגדיר את זה בחוק. זה מזכיר דיון אחר שהיה עם חבר הכנסת יצחק לוי, קטין בקטין.
דרורה נחמני-רוט:
שאלו אותי אם אנחנו כבר רוצים לעגן את זה בחוק. התשובה היא לא. אנחנו רוצים לראות מה קורה בפרקטיקה. פרקליט המדינה יוציא, ככל הנראה, בימים הקרובים, הנחייה לפרקליטות, שהחלטתו בעניין יישום פרט 8א רבתי תהיה עד גיל 14. בין 14 ל-18, כאשר מדובר בעבירות שנעברות בין קטינים, יטופל הנושא הזה בידי המשטרה. אנחנו עדיין לא מבקשים לעגן את זה. יכול להיות שבתקופה שתחלוף יהיו הרהורים ואולי יהיו סיטואציות שמצדיקות ואולי יצטרכו להפעיל שיקול דעת. בשלב זה אנחנו מבקשים שזאת תהיה החלטת פרקליט מדינה מתוקנת, לכן לא הבאנו את זה לעיגון חקיקתי. בנובמבר, כשנבוא לפה, נביא את ההתרשמות שלנו בנושא הזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו מסכמים כך: העלינו שאלות. כל סוגיית החוק הוראת השעה תמתין עד להבהרת עמדת משרד המשפטים בעיקר בשאלת דרך הפעלת סמכות הפרקליט לעניין העברת תיקי פשע למשטרה, חוק לעומת הלכת בית המשפט.
עניינים מנהליים שנובעים מהדחייה בחוק, נקבל דין וחשבון ממשרד המשפטים איך בדעתו להיערך בחודשים הקרובים.
איתמר גלבפיש:
את החלק שלכם אתם תעשו באמצעות הפרקליט ללא חקיקה.
דרורה נחמני-רוט:
לאחר התייעצות עם פרקליט המדינה אני מוכנה כבר להצהיר על זה. יש הצהרה לפרוטוקול.
היו"ר מנחם בן ששון:
דפנה, את מרוצה?
דפנה בינוול:
לא, אני הייתי רוצה שה-600 גם יעברו. אבל אין מה לעשות.
דרורה נחמני-רוט:
פרקליט המדינה הסכים לספוג את זה בנסיבות האלה.
סיגל שוהם:
קצת פספסתי את הנתונים. כמה תיקים הועברו עד כה מהמשטרה לפרקליטות?
דרורה נחמני-רוט:
מכיוון שזה רק אתמול נגמר - - -
היו"ר מנחם בן ששון:
יש לך נתונים מ-2005. זה היה 1,690?
איתמר גלבפיש:
זה רק הערכות, כמה תיקים יש לכל עבירה.
סיגל שוהם:
צריך לקבל את הנתונים.
דרורה נחמני-רוט:
אנחנו לא יכולים למסור, הם עדיין בבדיקה. הנתונים בתכנית ההיערכות היו לגבי 2004. כיוון שהשנה הסתיימה רק אתמול, אין לנו נתונים ברורים.
סיגל שוהם:
זה מזכיר לי דיון אחר על איזרוח מח"ש. איך יוצרים מצב שהחוקרים במח"ש הם לא חוקרים של משטרה. הבעיה שעלתה שם היא איך מתגברים על המכשלה של להעביר חוקרים או עובדים של המשטרה להיות עובדים של משרד המשפטים. זה מצער לשמוע שזה חוזר על עצמו גם כאן. זה מצער לשמוע שעמדה אידיאולוגית ועקרונית נרמסת על ידי שיקולים של תקציב והעברת תובעים. אני חושבת שהיום, כאשר מה שעומד על הפרק זה העברת תיקים מהפרקליטות למשטרה, זה רגע נוסף לשקול שוב את העמדה האידיאולוגית בכללותה. אולי הפרדה טוטאלית בין התביעה למשטרה היא הדרך הראויה כאן.
דרורה נחמני-רוט:
אין לך נתונים אז על מה את מדברת?
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו נחכה לנובמבר. מבחינת החקיקה, לא רצת לחוקק. לא אמרת שמוכרחים לחוקק את הוראת השעה הזאת כי בלעדיה יהיה משהו לא תקין. להיפך, הוראת השעה הזאת, מנקודת המבט של זכויות האזרח, כשאנחנו מחכים 3 חודשים, מותירה יותר תיקים בידיה של הפרקליטות הבלתי תלויה ופחות תיקים בידיה של התביעה, שהיא נראית כתלויה.
שמענו בפתח הדיון גם את דבריה של המשטרה לגבי מהלכי העצמאות שנעשו, ונעשים מחוזקים.
סיגל שוהם:
אנחנו סבורים שלא די בכך ושצריכה להיות הפרדה טוטאלית.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו נשמע דיווח על התכנית. היום לא התקדמנו בחקיקה אלא רק בהבהרת השאלות.
תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:30