פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 17
מהוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, ט' בתמוז תשס"ז, 25 ביוני 2007, שעה 13:00
סדר היום: הקצאת אמצעים למלחמה בסמים.
נכחו:
חברי הוועדה:
נסים זאב – היו"ר
מוזמנים:
ודים גודון – משרד האוצר
נצ"מ מיכל קורקוס – ר' יחידה לתכנון תקציבי, המשרד לבטחון פנים
רפ"ק אהוד וולף – ר' מעבדת סמים, המשרד לבטחון פנים
סא"ל ניצן גבע – פד"ם – קצין מודיעין באוגדה 80, משרד הביטחון
סא"ל ארז נסים – אמ"ש, רע"ן מודיעין ובילוש במצ"ח
ד"ר פאולה רושקה – בריאות הנפש, משרד הבריאות
אסתי גרוס – מדריכה ארצית המחוזית בענין סמים, משרד החינוך
פארס מוהנא, משרד החינוך
עו"ד אתי כהנא – ממונה על עניינים פליליים בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים
זאב ציגלברג – מכס
אורי אסטליין – ראש תחום אכיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול
איריס יוגב – ראש תחום אכיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול
איריס מורדוקביץ – משרד הרווחה
מנהלת הוועדה: בת שבע
רשמה: אתי בן שמחון
הקצאת אמצעים למלחמה בסמים
היו"ר נסים זאב:
צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
הגיע הזמן שסוף סוף נוכל לעגן, אולי אפילו בחוק, את נושא המאבק בנגע הסמים, כדי שיהיה לו קצת יותר שיניים. מדי פעם, חברי כנסת מעלים הצעות כאלה ואחרים, שלדעתי הם הרבה פחות מבחינת הנחיצות, וסדר עדיפות עליונה, ובכל זאת הכנסת מקבלת החלטות, שמאפשרות שבשנים הבאות לא ניתן יהיה לקצץ מהתקציב הבסיסי המינימלי שבו אנחנו חייבים להתמודד.
מה שמגוחך מכל, זה הצורך במאבק בסמים, שהולך וגדל מיום ליום. שמעתי בחדשות, לפני חמש דקות, על שוטרת סמוייה שתפסה בפאב קבוצה שלמה של סוחרים באקסטזי, ובכל מיני סמים. זאת אומרת, הנגע נפוץ, והשיטות של מכירת הסמים, הופכת להיות מסחרית, מתוחכמת יותר ויותר. יש צורך בהרבה כוח אדם כדי להתמודד, אנחנו ניתן את הכלים ברמה של רעיונות. רעיון דורש תקציב, כדי לתפוס את אותם סוחרים, צעירים, נערים, נערות, צריך יותר כוח אדם, צריך יותר פיקוח, יותר אנשים שיסתובבו בפאבים, אולי צריך לחשוב על יותר מתנדבים, כמו במשטרת התנועה, יהיו אנשים שייצאו לפאבים כמתחזים שבאים לקחת חלק באירועים ובריקודים, קוראים לזה ב'חינגה', וצריך למצוא את כל הדרכים.
התקציב הוא הדבר הבסיסי, אם אין קמח אין תורה. פה זה ברור, אם אין פה את התקציב הנכון, הראוי, אנחנו יכולים לומר שזה הנושא הלאומי ממדרגה ראשונה, מניפים דגל, אבל אין לזה שום משמעות.
הייתי רוצה לשמוע את משרד האוצר בעניין הזה. ניתוח קצר בין השנים שחלפו, שעברו, כמה היה, כמה קוצץ, מה המשמעויות של הקיצוצים שהיו עד היום, מתי התחילה להיות הגדלה שלא בספר התקציב. זאת אומרת, אנחנו נתונים לחסדים של סיעות כאלה ואחרים, שיש להם במקרה תקציב קואליציוני. התקציב הקואליציוני יכול להיות תוספת, אבל לא יכול להיות בסיס של עבודה כל כך חשובה, שאנחנו צריכים לעשות את המירב, שלא יהיו תלויים בחסדים של חברי כנסת. אלא התקציב צריך להיות רציני, מאוזן, ושיש לו כוח ושיניים, כדי להתמודד במאבק בפשיעה.
ודים גודון:
אני אחראי על המשרד לביטחון פנים וזרועותיו, כלומר, משטרה ושירות בתי הסוהר. אני מכיר את המשרד עליו אני מופקד. אתחיל עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים, במשרד הרווחה, אחר כך אני אעבור למשטרה.
אורי אסטליין:
אני מבקש רק לתקן מהיום והלאה, זה כבר שנתיים. הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.
ודים גודון:
מה שהועבר אלי, בתקציב על שינוייו שעומד לטובת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, בשנת 2007 – הוא 39 מליון שקלים. ב-2006 – 28 מליון שקלים. 2005 – 24 מליון שקלים.
התקציב המקורי ב-2007 – היה 15 מליון, ועל שינוייו 39 מליון שקלים.
איריס יוגב:
חבל, הפרטים לא נכונים.
ודים גודון:
צריך להפריד בין תקציב מקורי, לתקציב על שינוייו. על שינוייו זה כל התוספות שמתווספות לתקציב המשרד במהלך השנה. לי הועבר 39 מליון שקלים.
איריס יוגב:
אנחנו מוכנים לקבל 39 מליון, אנחנו נשמח.
אורי אסטליין:
אנחנו גם נודה.
ודים גודון:
זה מה שאני יודע לגבי תקציב הרשות הלאומית.
היו"ר נסים זאב:
זאת האינפורמציה שהוא קיבל.
זה מצב של עלייה משנה לשנה.
ודים גודון:
בתקציב על שינוייו. לעומת זאת, אם אתה מסתכל על תקציב מקורי, ב-2005 – 11 מליון שקלים, 2006 – 20 מליון שקלים, ב-2007 – 15 מליון שקלים.
אורי אסטליין:
אלה המספרים המדוייקים.
היו"ר נסים זאב:
בעצם ככל שהורידו במקורי, אז חיפשו את הסיעות שיתנו את התמיכות שלהם. זאת אומרת, אם היו 15 במקור, וזה הגיע ל-39, זה הגיע בגלל ישראל ביתנו, בגלל ש"ס שנתנה את חלקה, זה נכון?
ודים גודון:
יכול להיות שכן. זה הגיע איכשהו, אני לא יודע באיזה דרכים.
היו"ר נסים זאב:
אני גם מבין את התחכום. כאשר נותנים למפלגה כסף, אומרים לה בעצם אנחנו כבר יודעים איך להסתדר. כבר מראש מתכננים קיצוץ מצד אחד, לתקציב הבסיסי. מצד שני, יש הסכם קואליציוני, אבל חוזר בצורה עקיפה, כך זה נראה על פניו. חלילה, אני לא אומר שאתה שותף למהלך הזה.
איריס יוגב:
זה יוצר בעיה מאוד קשה, העניין של התוספות מההסכמים הקואליציוניים, מפני שזה
לא מופיע בבסיס התקציב, אנחנו לא יכולים לתכנן בזמן.
ודים גודון:
לגבי משרד הרווחה, אין לי פילוח תקציב רב שנתי, יש לי רק לשנת 2007. ליחידה לטיפול בהתמכרויות הוקצו ב-2007, 44 מליון שקלים.
איריס מורדקוביץ:
51 מליון שקלים.
ודים גודון:
אלה נתונים שהועברו אליי.
היו"ר נסים זאב:
למשרד העבודה והרווחה יש תקציב של 44 מליון בבסיס התקציב.
איריס מורדקוביץ:
הבסיס שלי אחר, אבל בסדר.
ודים גודון:
לגבי המשרד לביטחון פנים על זרועותיו, משטרה ושב"ס הרבה יותר קשה. זה לצבוע תקציבים המיועדים למלחמה בסמים. יש פה נציג של אג"ת במשטרה, הוא יוכל להגיד זאת יותר טוב ממני. אבל מה שאני רוצה להדגיש, דווקא בשב"ס, בשירות בתי הסוהר, יש תקציבים ישירים המופנים למלחמה בסמים. הקימו בזמנו בצור צלמון, שהיה אמור להיות נקי מסמים, אני לא יודע מה קורה עכשיו. יש גם תקציבים ישירים שמוקצים לטובת הנושא, שבסך הכל מדובר ב-2007 כשני מליון שקלים, זה לא כולל כוח אדם, אני מנקה מזה תקציבי שכר. ב-2006 – היה מליון ושלוש מאות. התקציב עלה מ-2006 ל-2007, אני מדבר על בסיס התקציב.
לגבי משטרה – עדיף שנציג אג"ת יציג את זה.
היו"ר נסים זאב:
תאמר לי איך זה מתחלק, זאת אומרת כל אחד ותפקידו.
ודים גודון:
אני יכול להגיד שהפילוח הוא 2 מליון שקלים, יש נושאים שביניהם מדריכי נגמלים, שהם למעשה אסירים לשעבר, או נרקומנים, מכורים לשעבר. וכן פרוייקטים, כמו, בדיקות לגילוי סמים, והסברים ששרות בתי הסוהר מבצע.
סך הכל, המשרד לביטחון פנים, מקבל תוספות, כל שנה ושנה יש לו תוספות. מדובר במאות מליוני שקלים. אנחנו לא קובעים סדרי עדיפויות של המשרד לביטחון פנים, הוא רוצה להקצות תוספת מסויימת, או לרשות להגנה על עדים, או למלחמה בסמים, או לטכנולוגיה, או לדברים אחרים, הוא מחליט על סדר עדיפות שלו. פה אני פחות יכול לקבוע.
היו"ר נסים זאב:
תודה אדוני.
מיכל קורקוס:
אני אייצג את המשטרה.
עשינו אומדן, יש תקציבים שהם ישירים, מדור לסמים, או חלק מהמעבדה שלנו במז"פ – אלה תקציבים ישירים. ויש תקציבים שאנחנו כמובן אומדים לכל יחידה בשטח, יחידות ארציות לחקירות פשעים, חקירות הונאה. אנחנו אומדים סדר גודל של מעלה 2,500 תקני כוח אדם. סדר גודל של כ-350 כלי רכב, אפילו יותר. מדברים על סך הכל תקציב בסביבות 600 מליון שקלים בשנה, שהמשטרה מקצה. שקרוב ל-10% מתקציבה - - -
היו"ר נסים זאב:
זה לא נועד לסמים.
מיכל קורקוס:
זה מה שצבענו ואמדנו. תקציב המשטרה הוא מעל 6 מיליארד שקלים. כשאנחנו אומדים את החלק שלדעתנו מתקשר ישירות עם הסמים, סדר גודל של 600 מיליון שקלים. ב-2003-2007 לוקחים איזשהו אחוז מסויים, יש מדורים שמטפלים בזה, אז זה 100%, יש דברים שאמדנו 15% פעילות.
היו"ר נסים זאב:
למשל כוח אדם.
מיכל קורקוס:
כשמדובר במדור סמים, אז זה מלא על סמים. יחידות אחרות, אמדנו ב-15%, חלקם 40%, חלקם יותר, במז"פ יותר. זו עבודה לא על רגל אחת, שולחים אותה כל שנה --
היו"ר נסים זאב:
החלק של סמים באחוזים ביחס לפשיעה נוספת, זאת אומרת, זה עומד ב-10% מול 90% מכלל הפשיעה?
מיכל קורקוס:
לא, 10% מתקציב המשטרה כולה.
היו"ר נסים זאב:
אם אני לוקח את כל נושא הסמים, האם ידוע לך איזה אחוז של פשיעה מול הפשיעה הכללית? אם יש לך נתון, היה מעניין אותי.
מיכל קורקוס:
אין לי נתון. גם המפכ"ל החדש, קיבל החלטה וזה מיושם לפני שבועיים. הורידו מאות אנשים לנושא של השטח לסיורים, בעיקר לנושא הפשיעה, אם זה למועדונים. הורדנו מאות תקנים, בשנה האחרונה 1,500 תקנים ירדו ממקומות אחרים לפעילות בשטח, במועדונים, בכל הערים במרכז, חלק בפשיעה הכפרית. כל המלחמה בפשיעה קיבלה הסתה פנימית.
היו"ר נסים זאב:
שוטרים סמויים בעיקר.
מיכל קורקוס:
אני מניחה שיש גם סמויים, אני לא יכולה להגיד. אצלי במחלקה, תרמתי 2 לעניין. ירדו ב-17 ביוני פקידים, אותם לא ניתחתי, ולא אמדתי את העלות שלהם.
היו"ר נסים זאב:
את לא מסבירה למשל את המצוקה, את החסר.
מיכל קורקוס:
אמדנו את כל הנושא של הלחימה בפשיעה, נניח מעל מיליארד שקלים בשנה. ביקשנו, ויש לנו מחר דיון עם האוצר, לתכנית רב שנתית 2008 10, סדר גודל לנושאים האלה קרוב ל-1,000 תקנים, סדר גודל של קרוב למיליארד שקל. יחידה בפשיעה על כל ענפיה, זה כולל פשיעה וארגוני פשיעה. בארגוני פשיעה הרי יש מרכיב של סמים, אנחנו יודעים שזה חלק מההון שהם צוברים. לא יכולה לצבוע בדיוק כמה זה לסמים. מחר יהיה לנו דיון ראשון עם האוצר, כמו שתמיד בסוף מקבלים איזשהו נקע, ואנחנו מקרטעים.
ארז נסים:
בשנתיים האחרונות, יחידת מצ"ח מבחינת אמצעים, הוקצו משאבים, גם בכוח אדם, גם כספית, לטובת הפשיעה הכללית. לצורך העניין, בכוח אדם נוספו כ-30 תקני קבע, גם בחקירות ובמערך מודיעין. גם באמצעים נוספים אין לנו יכולות בתחום איסוף מודיעין וכו'.
התוצאה היא בהיקף התיקים שנפתחים. ב-2006 נפתחו 1,334 תיקי סמים, לעומת 1,121
תיקי סמים ב-2005. יש עלייה במספר תיקי הסמים שנפתחים.
עבירת סמים זו עבירת חשיפה בעיקר, ככל שיש יותר משאבים, כך נוכל לחשוף יותר, ולהתמודד טוב יותר.
היו"ר נסים זאב:
בכמה עלה התקציב?
ארז נסים:
אני לא יודע כספית, מבחינת כוח אדם כפי שציינתי. 30 תקני קבע בעידן של קיצוצים, זה משמעותי.
היו"ר נסים זאב:
מה היה בשנת 2005 מול 2006, כמה עלה כוח אדם?
ארז נסים:
30 תקני קבע. מבחינת קבע - כמאה תקני קבע שהיו. 130 בסך הכל בכל היחידה, לא רק לסמים, הפשיעה הכוללת בכל היחידה.
היו"ר נסים זאב:
לא יכול לסווג.
ארז נסים:
אני לא יכול לסווג. כמובן, הנתח לא קטן מהתחום לטובת הסמים. בגדול, הנתח של סמים מבחינת סך הפעילות של יחידת מצ"ח, תופס כ-40%.
ודים גודון:
משהו כמו 25 תקנים.
היו"ר נסים זאב:
זה נתון חשוב.
יש לכם בעיה תקציבית, צריכים עוד כוח אדם?
ארז נסים:
לא נתנגד לקבלת תקציב.
היו"ר נסים זאב:
האם אתם מרגישים מצוקה, מחנק? מרגישים שצריכים להגיע ליותר ואתם לא מצליחים.
ארז נסים:
אם אנחנו נהיה ריאליים, במצב הקיים כיום, עם התוספות קיימות, אני חושב שזה סביר. ככל שיהיו יותר משאבים, ויותר אמצעים, נוכל להתמודד טוב יותר בכל תחום.
ניצן גבע:
אם מדברים על ההיקף בצבא, אני לא יודע לכמת כספית. רק יכול לומר, שבסוף פברואר השנה, הוקמה חטיבה במרחב של גבול ישראל מצרים, חטיבה חדשה. לא זכור לי מתי בצה"ל הוקמה חטיבה לצד הקטנת הסד"ק, והקטנת המשאבים. בצה"ל הוקמה חטיבה חדשה, שעיקרה קודם כל, הטיפול במה שעובר בגבול, בין מצרים לישראל, וזה מה שחשוב. חלק ניכר, כמובן נושא הסמים. אבל הוקמה חטיבה שאמורה לטפל בגבול בין מצרים לישראל. בנוסף, הוקמו יחידות חדשות נוספות, שלא אפרט עליהן כאן, שבחלק מהן, הטיפול הוא מניעה ותפיסת אמל"ח, לצד סמים. מבחינתי פח"ע ופלילי זה מקשה אחת.
היו"ר נסים זאב:
דיברנו בזמנו בנושא של הצבת גדר לאורך של 40-50 קילומטר, ואומדן של עלויות, והוצאנו מכתב לראש הממשלה, בעניין הזה. אתה חושב שהחטיבה יכולה לתת מענה ברמה של הצבת גדר, שהוא מספיק יעיל, הקמת החטיבה במקום הצבת גדר.
ניצן גבע:
גם אם מקימים גדר, בסוף מישהו צריך לעבוד על הגדר. השלב הראשון, הקמת החטיבה, לצד חוסר בסד"ק נוסף, או באמצעי איסוף, אמצעי גילוי וכדומה.
החלק היותר משמעותי מבחינתנו, כפי שהתפיסה המבצעית מבינה ותופסת, המרחב שבין נטפים לאילת. מבחינתנו זה נתפס כאזור שלא סובל חדירה, לא משנה איזה חדירה, חדירת פח"ע כמובן, חדירות פליליות,לצד חדירות זרים, וכדומה. אנחנו מדברים על רצועה של 13.6 קילומטר. בביקור האחרון של שר הביטחון הקודם, הוא אישר את הקמת הגדר. תוואי הגדר אושר גם כן, מעבר לזה לא סומן תקציב.
אני מזכיר, ב-29 בינואר 2007, משם חדר מחבל מתאבד, שביצע פיגוע התאבדות באילת, במרחב הזה.
היו"ר נסים זאב:
למה זאת נקודה רגשית?
ניצן גבע:
זה האזור מבחינתנו, הבטן הרכה על העיר אילת, עם כל המשמעויות של העיר אילת כמוקד תיירות.
היו"ר נסים זאב:
המרחק קצר כדי לחדור לעיר?
ניצן גבע:
במלה אחת, הוא קצר מאוד, 200 מטר ממלון הנסיכה, או מאורכידאה. שם לא צריך סייענים ישראלים, כדי להכניס מפגעים, או לקבל העברה פלילית. לדוגמה בפיגוע באילת ב-ב-29 בינואר, לא היה מישהו שיקלוט את המחבל, כמו שאנחנו מכירים במקומות אחרים. שם המחבל הלך לבדו, וביצע את הפיגוע באילת. אמנם נעזר בשני טרמפים של ישראלים, אבל הוא ביצע את הפיגוע לבדו. זאת המשמעות של אזור שלא סובל חדירה מבחינתנו.
היו"ר נסים זאב:
מתי היתה החלטת ממשלה?
יש לך נתון מתי היתה החלטת ממשלה בעניין?
ניצן גבע:
לא היתה החלטת ממשלה, היתה החלטה של שר הביטחון בביקור שלו אצלנו בעובדה. לדעתי, זה סדר גודל של חודשיים-שלושה חודשים, יותר קרוב לשלושה חודשים.
היו"ר נסים זאב:
לא ידוע לך מאיפה מקור התקציב, כשהוא אמר שצריך.
ניצן גבע:
אני מתעסק בפעילות המבצעית, לא מתעסק ב- - -
זה היה ביקור מסודר באוגדה 80, היו בו הרבה מאוד נציגים נוספים. כולל גורמים ביטחוניים, לא רק צבאיים.
היו"ר נסים זאב:
אני מודה לך מאוד. זה אכן חשוב, כדי שנוכל להוציא מכתב לשר הביטחון בעניין.
ניצן גבע:
ראש עיריית אילת גם מכותב על המסמך הזה.
היו"ר נסים זאב:
אני יכול לקבל מסמך שנשלח בזמנו, כדי שאוכל להמשיך אותו.
ניצן גבע:
אני אעביר לכם את המסמך שנשלח לראש עיריית אילת, בדבר הגדר.
היו"ר נסים זאב:
שם זה מתייחס רק בנושא סמים.
ניצן גבע:
הקמת תוואי גדר לכל נושא החדירה, כפי שציינתי. אני מדבר קודם כל על חדירת פח"ע כמובן, לאחר מכן חדירות פליליות, בתוכן סמים קשים, סמים אחרים, וכמובן הזרים.
היו"ר נסים זאב:
אם אפשר לשלוח לבת שבע, מזכירת הוועדה שלנו, כדי שנוכל ללחוץ לקראת התקציב 2008.
ודים גודון:
הערה. שווי הגדר, מדובר בסביבות כמיליארד וחצי- שתי מיליארד שקל.
אורי אסטליין:
כשדיברו על שעון חול.
ודים גודון:
אני מדבר על כל הגדר.
ניצן גבע:
על האזור שמאיים עלינו הכי הרבה. שעון חול זה פרוייקט של גדר באורך 200 קילומטרים, אנחנו עוד לא שם.
היו"ר נסים זאב:
זה ייושם יחד עם תעלת הימים.
פאולה רושקה:
משרד הבריאות, במצוקה רצינית במובן התקציבי. בשנים האחרונות לא מצליחים לפתח כמעט כלום. לפני שנה היתה ירידה בתקציב, ובסוף קיבלנו 9 מליון, שעזר לנו רק לשמור על הקיים, ולא לערב את מה שהיה. סך הכל אנחנו נותנים טיפול ל-3,000 מכורים היום. 2,500 על טיפול במתדון, את היתר על סובוטקס, טכנולוגיה חדישה שאנחנו רוצים לפתח.
לדוגמה, לשנה הבאה ב-2008, אין לנו כבר תקציב לסובוטקס, אנחנו צריכים לבדוק אם בכלל התחלנו בטכנולוגיה חדישה, אם נוכל להמשיך לתת אותה, או נצטרך לרדת מזה.
התקציב הכללי הוא 30 מליון. אם עשינו קצת אומדן, היינו צריכים לקבל לפחות סביב 170 מליון שקלים, פחות מזה אנחנו מאוד רחוקים ממה שאנחנו צריכים.
היו"ר נסים זאב:
איך זה מתחלק מבחינת הפעילות שלכם?
פאולה רושקה:
למשל אנחנו צריכים להקים מרפאות למתדון, יש לנו סך הכל 13 מרפאות. יש לנו רשימות המתנה מאוד ארוכות. יש מקומות עד שנה המתנה, הרבה מאוד אנשים שמעוניינים לקבל טיפול, אפילו לא נרשמים, כי מתייאשים מרשימת הארוכה שהיא ארוכה.
היו"ר נסים זאב:
מה קורה לאנשים במהלך השנה?
פאולה רושקה:
חלקם מבצעים פשעים, זה נושא חמור. הולכים לסמים לא חוקיים, ואז נכנסים לכלא. יש לנו בעיה נוספת, אסירים משוחררים, אין לנו מענה להם. יש לנו לפחות כל חודש בין 10 ל-15 פניות לקלוט מחדש אסירים משוחררים, וזה מאוד קשה בגלל רשימות המתנה ארוכות. אנחנו בקשר עם שב"ס כיצד לתת מענה.
היו"ר נסים זאב:
בכמה אסירים מדובר?
פאולה רושקה:
כל חודש בין 10 ל-15 אסירים, אנחנו בקושי יכולים לתת מענה.
היו"ר נסים זאב:
איזה סוג טיפול?
פאולה רושקה:
יש כאלה שכבר בתוך השב"ס מקבלים טיפול במתדון. הם מתחילים, ואז משתחררים, וצריכים להמשיך אותו. אם אנחנו לא נמשיך אותם, הם יילכו שוב לפשעים ולסמי הרחוב. חוץ מזה, שגם אם משתחררים במינון גבוה של מתדון, הם התחילו לקבל את זה שם. פתאום יש להם סיור, הם מסתכנים מאוד. הם כאילו יכולים לסכן את עצמם, אז זה גם סיכון. לא תמיד מצליחים לתכנן, ולהוריד את המינון לפני שהם משתחררים.
יש הרבה מאוד בעיות אסטרטגיות איך לשלב את הדברים, היינו צריכים תוספת רצינית של מקומות לטיפול.
היינו מעוניינים כמו בכל המדינות באירופה, להכניס טכנולוגיה חדישה בשם סובקסון, זה דומה לסובוטקס, אבל להבדיל מהתרופה הזאת, לא ניתנת להזרקה. זאת אומרת, אם מזריקים את זה בווריד, זה גורם לסינדרום גמילה, אז בעצם יש הרתעה להשתמש בזה בשוק השחור. זו טכנולוגיה מאוד חשובה, שיכולה לתת לנו מענה, ולהוריד את השימוש בשוק השחור של הסמים האלה. זו עוד טכנולוגיה שתעלה המון כסף, לפחות בין 3 מיליון ל-3.5 מיליון שקלים לשנה להתחיל להכניס.
היו"ר נסים זאב:
למה צריך 3.5 מליון שקלים? לכמה אנשים זה מיועד?
פאולה רושקה:
בסך הכל אנחנו מטפלים ב-3,000 מכורים, זה עשירית מהמספר הרצוי.
היו"ר נסים זאב:
את חושבת ש-30 אלף אנשים צריכים את הטיפול הזה היום?
פאולה רושקה:
זו תרופה מאוד יקרה.
היו"ר נסים זאב:
את חושבת שבגלל התרופה הזאת אנשים יורדים לסמים קשים?
פאולה רושקה:
יש חלק שלא מתאים לכל המטופלים. למשל מתדון, שעדיין זו תרופה טובה שגם היא יכולה לתת מענה, ויותר זולה. אבל אין לנו מקומות טיפול.
היו"ר נסים זאב:
במה היא הרבה יותר טובה, כי היא הרבה יותר יקרה.
פאולה רושקה:
היא פחות מסוכנת, לא גורמת לדיכוי נשימתי. ולכן האנשים שלוקחים מנת יתר, לא מסכנים את עצמם מבחינת מקרי מוות. למשל בצרפת, התרופה הזאת מאוד נפוצה. מספר מקרי מוות מסמים, ירד באופן משמעותי. היו מדינות אחרות, במקום שהיתה התרופה הקודמת סובוטקס, שיש גם כאן. בתרופה הזאת אחרי תקופה מסויימת, התחילו להשתמש בזה בשוק שחור. לכן התחיל הסחר גם בתרופה הזאת. מדינות כמו פינלנד, עברו לטכנולוגיה חדישה זאת, ושם מספר המקרים שהשתמשו בסם הזה, ירד באופן מאוד משמעותי. יש חשיבות להכניס טכנולוגיה זאת.
בארצות הברית למשל, הטכנולוגיה הזאת הוכנסה כבר לפני מספר שנים, ניתן אישור שכל רופא יטפל ב-30 מטופלים. עבר חוק חדש, ונתן אפשרות שכל רופא יטפל ב-100 מטופלים, גם במגזר הפרטי. זה העלה את האפשרות של נגישות טיפול למספר הרבה יותר רחב של מטופלים, בעלויות הרבה יותר נמוכות, לעומת מספר המטופלים שמגיעים היום לטיפול בסם. כך שזאת מהפכה וקונספציה חדשה שצריך להכניס.
מבחינת כוח אדם שנמצא בכל המרכזים, אנחנו רחוקים - - -
היו"ר נסים זאב:
היו מקרי מוות בארץ, כתוצאה מטיפול של רופא?
פאולה רושקה:
כתוצאה מטיפול לא. אבל הרבה מהם שנמצאים בטיפול, הכמיהה לסמים אחרים --
ולכן יש הרבה מהם שמקבלים מתדון, בנוסף לוקחים סמי רחוב נוספים, גם למשל אלכוהול, שגורם לדיכוי נשימתי. אז אלכוהול פלוס מתדון, זה קטלני. או תרופות הרגעה אחרות. אנחנו מאוד רוצים להוריד את הסיכון. זה לא הטיפול עצמו, אבל זה התוספות.
היו"ר נסים זאב:
לעומת זאת, התרופה החדישה...
פאולה רושקה:
היא הרבה פחות מסוכנת. לא אגיד לגמרי לא, זה לא יהיה נכון. אבל הרבה פחות מסוכנת. גם לגבי אלכוהול, אין לנו כמעט טכנולוגיות חדישות תרופתיות לתת את זה למכורים לאלכוהול. כבר הרבה שנים אנחנו רחוקים מהסטנדרטים שיש במדינות אחרות, באירופה למשל. הכנסה של טכנולוגיות חדישות כאלה, מינימום חמש מליון לשנה, כי זה המון תרופות חדישות שהן לא נגישות לכאן בכלל. בעצם היום, הטיפול באלכוהוליסטים הוא יותר טיפול פסיכו-סוציאלי, ומעט מאוד תרופתי, שזה לא נכון. הטיפול הנכון הוא שילוב של תכשירים תרופתיים.
היו"ר נסים זאב:
זאת אומרת, היום אין ממש תרופה.
פאולה רושקה:
מעט מאוד. לפעמים למכורים לאלכוהול, נותנים תרופות יותר סימפטומטיות, ותרופות נוגדי דיכאון למשל. הרבה פעמים האלכוהול מן תופעת לוואי של מצב דכאוני, או שיש דכאון שמתלווה. אבל אין תרופות למניעה לכמיהה. תרופה שמונעת את הכמיהה לאלכוהול, זו תרופה יקרה מאוד, היום כמעט ולא ניתנת, וגם לא רשומה בארץ. כך שיש לנו המון בעיות בנושא. יש בחו"ל תרופות אחרות, הקמפורזר שמורידה את הכמיהה, עוד כל מיני תכשירים. אנחנו בכלל רחוקים מהם.
היו"ר נסים זאב:
בקיצור, מה שחסר לך היום, זה 140 מליון שקלים.
זאב ציגלברג:
אני מייצג את המכס. אין לנו תקציב צבוע מבחינת תיקצוב לנושא המלחמה בסמים. הוא נמצא במסגרת תקציב המכס, רשות המסים היום. יש לנו 62 איש שמטפלים ישירות בסמים. אנחנו אחראים רק על מניעת יבוא סמים במדינת ישראל. יש לנו 6 מדורים שנמצאים בנמלים ובמעברים הבינלאומיים בישראל. יש לנו 8 כלבי סמים, ורוב הפרוייקטים המיוחדים מתבצעים בעזרת הרשות למלחמה בסמים, תקציבים של הרשות. זהו מבחינת האנשים שמטפלים בזה. כמובן שאם יהיו תקנים נוספים, זה ישמח אותנו מאוד.
היו"ר נסים זאב:
פני הדור כפני הכלב.
זאב ציגלברג:
חסרים הרבה כלבים, למרות שהחזרנו לארץ 4 כלבים, וכלבנים כמובן, שעברו הכשרה במכס האמריקאי. כל כלב כזה עולה לנו משהו כמו 20 אלף דולר, וזה בעזרת הרשות למלחמה באלכוהול ובסמים, וכמובן עם תקציבים של המכס. הפרוייקט עולה הרבה מאוד כסף. אין לנו תקציב צבוע לצורך הנושא, פשוט מגוון רחב של נושאים שרשות המסים מטפלת. אנשים שמטפלים בסמים, מטפלים גם בהלבנת הון, כך שאנחנו די פרוסים ומפוצלים בשטח.
היו"ר נסים זאב:
הכלבים האלה במצב של חיפוש?
זאב ציגלברג:
לא, הכלבים האלה ממש לא נמצאים במצב של חיפוש. אנחנו חסרים, בשביל שנהיה כל הזמן במצב של חיפוש, לפחות יש לנו 8 כלבים, לפחות פי שניים כלבים. גם אז לא יוכלו לעבוד 24 שעות, אבל אנחנו מתמקדים בטיסות חשודות, בפעילויות חשודות, במקומות חשודים.
היו"ר נסים זאב:
רק לפי מודיעין.
זאב ציגלברג:
לא. אנחנו עובדים לפי מודיעין, ולפי סימנים מחשידים. יש לנו מערכת ממוחשבת שממפה סיכונים.
היו"ר נסים זאב:
יש לי עוד שאלה, מדברים כל כך הרבה על מיליונים, משרד הבריאות צריך 140 מליון. אנחנו מדברים על עוד 8 כלבים, או אפילו נכפיל, כל כלב כזה עולה 20 אלף דולר.
זאב ציגלברג:
יש עוד תקנים.
היו"ר נסים זאב:
הייתי בסיור, איך שאני רואה את הנושא, אם היו מציבים שני כלבים תמיד במזוודות, לפני שהנוסע מקבל את המזוודה חזרה, כמובן שגם כלב מוגבל בלוח זמנים, אין פה ספק, אבל זה הוכיח את עצמו. זאת אומרת, האמצעים פה הם לא מי יודע מה, והתוצאה היא הרבה יותר גבוהה. למה לא להשקיע בעוד יחידה של כלבייה כזאת?
זאב ציגלברג:
אני אשמח שהרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, תגדיל את התקציב. בתקציב השוטף שלנו נשאר מעט מאוד. משרד האוצר זה נחמד, אבל יש סעיף הכנסות ויש סעיף הוצאות. יגיד לך חברנו פה, אין שום קשר.
היו"ר נסים זאב:
היינו במז"פ, הכמויות של האקסטזי שנתפסו זה במליונים רבים. אני חושב שבסופו של דבר, כשהמשטרה תופסת, זה כמו לתפוס מישהו שעובר במכס. יש פה גם הכנסה, לא ברמה של סחר.
זאב ציגלברג:
אין פה הכנסה, יש פה רק הוצאה להשמיד את הסמים התפוסים.
היו"ר נסים זאב:
גם למשתמשים זה לתרופות.
זאב ציגלברג:
לא שאני יודע.
אורי אסטליין:
רק באותו יום, כאשר משמידים אותו באותו מפעל, כל הפועלים תופסים בחינם ראש.
אודי וולף:
בסך הכל, בלי להכיר את האנשים בשמות, ובתפקידים, רוב האנשים שמתעסקים בתופעה הזאת ובהשלכות שלה - צריכים לצאת בהחלטה, בקריאה, בתובנה שעושים מלחמה על הנושא של סמים, בגלל שזה השמן שמשמן את גלגלי הפשע בארץ. זה הכסף המזומן, כמו שאמרתי בביקור שהיה לכם במז"פ. באותם נתיבים שמבריחים סמים, מבריחים גם נשק ואמל"ח. מבריחים מחבלים, ומבריחים נשים. אלה, שנשים זה אשראי, כמו הגברת הזאת, וחבל שאנחנו נזקקים לדימויים האלה, שמחזירה את ההשקעה של הסרסורים בה אחרי חצי שנה בערך. זה סחר עבדים, אבל הוא מחזיר את ההוצאה למי שהשקיע בו אחרי חצי שנה, זאת אומרת, זאת השקעה באשראי.
בשביל להכניס אמל"ח ומחבלים, צריך גם אידיאולוגיה, ולא רק כסף. אותם נתיבים משמשים לדברים האלה, וסמים זה הכסף המזומן שמשנע את כל הגלגלים האלה. זאת אומרת, ברגע שאתה הולך בכיוון אחד עם סמים, והוא מיידי, אז אתה יכול לאחר כך להשקיע בדברים מסוכנים יותר, שמצריכים העזה גדולה. ואם אנחנו מעריכים שאנחנו תופסים בין 5%-15%, ואנחנו משמידים אלפי טונות כל שלושה חודשים, ארבעה חודשים. זאת אומרת, שהארץ מוצפת בהרבה יותר מזה. בוא נדמה שכנגד כל קילוגרם של סם, ואני לא דן כרגע באיזה סוג של סם, נכנס קילוגרים של T.N.T, אנשים היו מסתכלים על זה אחרת, אין לי שום ספק. זה הצד של ההברחות ושל הגבולות.
ברגע שאנחנו מדברים על זה שצרכני הסמים, שלא לדבר גם על העבריינים, המכורים, שצריך את האמצעים הרפואיים כדי לרפא אותם. נדבר רק על הילדים שקונים כדור ב-50-80 שקלים בכניסה למסיבה. אלה שקצת יותר כבדים, שצריכים להשיג את הכסף באיזושהי צורה, הם אלה שפורצים לכלי רכב, הם אלה שפורצים לחנויות, הם אלה שפורצים לבתים. הם אלה שיוצרים את המצב של אי הביטחון האישי שעליו כולם מדברים. יש לנו פה שני דברים שכרוכים זה בזה. עכשיו צד המילכוד שבדבר, אם נניח נעצור את הגבולות, ויש סגר הרמטי, אז אותם מכורים קשים יפשעו יותר, כדי לקבל את הסם שלהם. אבל אותם מכורים קלים, או אותם ילדים שרוצים לתפוס ראש במסיבה, אם זה יהיה יקר להם, והפחד יהיה גדול, אז אין יותר מזה.
זה בגדול, ובכללי, ואני לא נכנס כאן לפרטים. יש תכניות מפורטות מה אפשר לעשות עם כל צד וצד בעניינים האלה. המנדט של מז"פ במשטרת ישראל, הוא רק לזהות את הסמים. אבל אני לא יכול להסתפק בדלת אמות שלי, ברגע שזה מגיע לפתח המעבדה. אנחנו חייבים לשבת עם כל הגופים האלה, ולצאת בקריאה אחת, בדרישה אחת, ולהחליט לבער את הנגע הזה. היו אצלנו אנשים מסינגפור, שהצליחו תוך שלוש שנים להוריד ל-40%, נכון, עם מחנות כליאה. עם שעבר שואה לפני שישים שנה, לא יכול להרשות לעצמו את הדברים האלה.
אבל עובדה, שהם הצליחו באמצעים מאוד דרסטיים, בגיוס מאמצים כלל לאומי, עם השקעה לאומית, להגיע לאיזושהי תוצאה מעשית. אם מדינת ישראל הופכת להיות מדינת מעבר של סמים, מאירופה לאוסטרליה וניו-זילנד, זה מוריד את השם שלנו בעולם. זה יוריד אחר כך את הערך שלנו באשראה בין-לאומית, זה גם כסף גדול של המדינה. אנחנו שוב לא יכולים להסתפק בהיבט הצר שלנו, של כל אחד מהעמדה שבה הוא נמצא. צריך להיות גיוס מאמצים כולו, ואם אפשר להגיד אמירה לא פוליטית, מדינת ישראל צריכה סוף סוף להחליט שהיא הולכת לנצח במלחמה. במלחמה הזאת אנחנו חייבים לנצח, אין לנו שום אפשרות להפסיד במלחמה הזאת. לא ייתכן שהתגלה סמים אצל חיילים, לא ייתכן שאצל פקידי ממשל התגלו סמים, זה פוגע בביטחון הלאומי שלנו.
להלן, פרוט צרכי המעבדה האנליטית במז"פ להגברת היעילות:
רכישת מכשיר GCMS – עלות חד-פעמית 400,000$ רכישת מכשיר GCFID עלות חד פעמית 200,000$. מפעילים לשני המכשירים 600,000 שקל בשנה. תחזוקה לשני המכשירים 100,000 שקל בשנה.
היו"ר נסים זאב:
בנושא של סחר בסמים, מדינת ישראל היתה הגבוהה שבאומות העולם, ואפילו ארצות הברית התחילה להפעיל סנקציות, אז העבירו הצעות חוק, והממשלה גם הזדרזה לעשות הכל, כדי להוכיח לעולם שאנחנו לא ברשימה הזאת. הוא הדין בסחר בסמים, האסון הלאומי פה הרבה יותר גבוה, הרבה יותר רציני.
אסתי גרוס:
המשרד מקציב 9 מליון שקלים,לתכניות מניעה. קצת יותר מחצי מזה, בערך 5 מליון, עבור כוח אדם. עמיתי ירחיב את כל הנושא של ההוצאות.
הסתכלתי קודם סביב החדר, וספרתי פחות או יותר כמה אנשים יש פה. יש פה בערך 20 מבוגרים. לפי הסטטיסטיקה של הרשות למלחמה בסמים, לפחות לשני אנשים פה יש ילדים שניסו בשנה האחרונה להשתמש בגראס, זה המינימום. אנחנו מדברים על כמעט שני שליש מבני נוער, שמשתמשים דרך קבע באלכוהול כדי לתפוס ראש.
דווקא נושא העישון עכשיו הוא קצת פחות, בחומרים נדיפים השימוש עלה. אז זה לא עניין של חוק, אבל זה מראה על הצרכים של בני הנוער. חינוך, זה נושא שהוא הרבה פחות מוחשי. כשמשקיעים בחינוך, לא תמיד רואים תוצאות מיידיות. לפעמים זה אחד הקשיים בקישור בין התקציב לבין העשייה.
אנחנו אחראים על תכניות מניעה במערכת החינוך הפורמלית. יש לנו 850 מובילים בית-ספריים, שזה איש, דמות בבית הספר, שבאחריות שלו שתהיה תכנית מניעה. רק כדי לסבר את האוזן, תמורת העבודה הזאת, הוא מקבל משהו כמו 350 שקלים לחודש. כמובן שהוא הרבה מעל ומעבר לשעות שצריך להקדיש, כדי להרוויח 350 שקלים בחודש. אבל זה עניין של חינוך, שזו השקעה מבפנים ולא רק השקעה חיצונית.
פארס מוהנה:
המשרד עובד בכמה מעגלים. מעגל ראשון של הנחיות של חוזרי מנכ"ל. במקביל יש הרבה חומרי למידה שהמשרד מפתח. חומרי הלמידה וחוזר מנכ"ל, בעצם מאפשרים לאותו מנהל בית ספר, להפעיל את כל המערך של הטיפול המניעתי. כך שכמעט כל מחנכת בחינוך יסודי וגם על יסודי, יש לה את הכלים להיכנס לכיתה בשעת מחנך, לעבור עם התלמידים סדנאות, איך להתרחק מסמים, איך להתרחק גם מאלכוהול. דרך אגב, יש תכניות מקבילות, למרות התקציב הזעום כתשעה מליון, אבל בגלל שיש הנחיות, וחוזרי מנכ"ל מאוד מקפידים, יש אפשרות לכל מחנכת לטפל בנושא הזה מול התלמידים שלה.
היו"ר נסים זאב:
אני חושב שהתקציב לא גדול, בגלל שזה במסגרת השעות הקיימות, זה לא תוספת שעות.
פארס מוהנא:
נכון, לא הכל שעות. זה עניין של גמולים לאותם מורים שמטפלים בזה, זה גם מערך הדרכה, מדריכים מחוזיים שמטפלים מול המנהלים, וגם מערך גדול של השתלמויות, גם השתלמויות בית-ספריות. בית ספר שלוקח לעצמו פרוייקט של טיפול בסמים ואלכוהול, הוא מקבל משהו כמו 56 שעות שבועיות, הוא מעביר השתלמות למורים שלו. יש גם מערך השתלמות אזורי, יש לנו מרכזי פיסגה, שם יש השתלמות של טיפול בסמים ואלכוהול. ואז מורים ונציגים מכל בית ספר, באים לאותו מרכז ומקבלים הדרכה איך להתמודד מול התלמידים. גם ברמה של הטיפול המניעתי, וגם ברמה של לעמוד מול תלמיד אחד, שחס ושלום היה נגיש לסמים ואלכוהול.
אורי אסטליין:
בנושא הגדר בדרום, הרשות למלחמה בסמים בחנה אפשרות של טסט, ושל חיישנים שיוטמנו בקטע קצר. יש איזשהו הליך ביורוקרטי של נושא המכרז, שאם נעבור אותו, אנחנו נרצה לעשות נסיון כזה. כלומר, חברה מסויימת שתזכה במכרז, תציב את זה לאורך של קילומטר, שניים, ואנחנו נראה מה התוצאות. אם זה יהיה טוב, אנחנו נשתף פעולה עם צה"ל.
לגבי המשטרה, המספרים שניתנו פה, קצת הפתיעו אותי. 2,500 תקני כוח אדם שעוסקים בסמים, זה אולי על הנייר. במציאות, אני רואה מה שקורה. ברגע שיש איזושהי פעילות של פשע כבד, ימ"ר מחוזי עובר כולו להיות צח"מ. אותו דבר במרחב. הגוף העיקרי שעבד נטו בסמים, הקצינים המרחביים והמחוזיים, הפכו להיות היום כפופים למפקדי הימ"רים. הגרוע ביותר, שמשטרת ישראל תפסה את הפרנציפ שבעבירה של הלבנת הון, יש תוצאות כספיות הרבה יותר טובות, ולכן הזליגה היא לשם. זאת בעיה, ואני מכיר את זה גם מתוך נסיוני, וגם מתוך הנושא. למשטרת ישראל יש סדרי עדיפויות. עצם העובדה שבשנת 2006 נפתחו כ-24,000 תיקי סמים, שזו עבודת חשיפה בעבירה בלתי מדווחת, מדברת על כך שאיפשהו זה קצת בטל בשישים. בפגישה שתהיה לי עם דודי כהן, ועם יוחנן דנינו, יכול להיות שאנחנו ננסה למנף את זה קצת יותר למעלה.
היו"ר נסים זאב:
אני מסכים איתך. הבוקר נסעתי ברחוב מלכי ישראל לכיוון הטורים, התנועה שם היתה קטסטרופה. אני רואה שוטרים, ראיתי בצד ברחוב הטורים בפינה שוטרים שכותבים דו"חות תנועה. אבל התנועה לא עניינה אותם, כי זה לא מכניס כרגע כסף. למרות שהמשטרה נשלחה בעצם לנושא של כיוון התנועה. אז אני מסכים איתך, שזה עניין של סדר עדיפות.
מיכל קורקוס:
דוחו"ת תנועה נכנסים לאוצר המדינה.
היו"ר נסים זאב:
אני יודע. לפעמים סדרי העדיפות צריכה להיות יותר מקצועית, מה שהציבור צריך ברגע זה, בשעה זו. אני מסכים איתו, שלפעמים יש זליגה. ברמה המקצועית צריך לראות איך אני מציל את העם, איך אני מציל את הנוער, איך אני יכול יותר לסייע. ברוך השם הפוליטיקאים יודעים מאיפה לחסוך, ומאיפה לתת יותר.
איריס יוגב:
בראשית דבריי, אני רוצה להתייחס לנושא האלכוהול. יש החלטת ממשלה משנת 2005, בדבר העברת האחריות לטיפול בסוגיית האלכוהול הרשות הלאומית למלחמה בסמים. הרשות, יחד עם המשרדים, בעיקר בריאות, רווחה, חינוך, ישבו וגיבשו איזושהי הצעה לתכנית פעולה לאומית אסטרטגית לטיפול בסוגיית האלכוהול, שעלותה הכוללת למדינה 19.5 מליון שקלים.
במקביל, הוכן תזכיר חוק שמתייחס להרחבת סמכויות הרשות להכללת נושא האלכוהול, ותיקונים מקיפים של חוקים שנוגעים לנושא האלכוהול. בתזכיר הזה שמוסכם למעשה על המשרדים ועל הרשות, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר, שעומד ומחכה לתקציב.
החוק הזה לא נחקק, בגלל שאין מקור תקציבי. יש החלטת ממשלה מיוני 2005, שקוראת לנו לפעול בנושא האלכוהול. אנחנו צרפנו את האלכוהול לשם הרשות, אבל בפועל ללא תקציב לא ניתן לעשות הרבה.
בשנת 2007, תקציב הרשות אחרי התוספות מההסכמים הקואליציוניים עומד על 32 מליון שקלים. אנחנו מבקשים לשנה הבאה, לשנת 2008, 43 מליון שקלים, כולל בתוכם כ-8 מליון שקלים לטיפול בסוגיית האלכוהול.
הגשנו בקשה ברוח זו למשרד ראש הממשלה, ואנחנו מקווים מאוד שהם יזמנו אותנו תוך החודש הקרוב, לדיון בנושא הבקשות הכספיות שלנו בשנת העבודה 2008. אני רוצה לציין, שהרשות עובדת ותמשיך לעבוד, על פי תכנית עבודה מגובשת, מתומחרת, שנבדקת פעמיים בשנה לתכנון ולביצוע. כל שקל נרשם בתכנית העבודה הזאת.
בעיקרון, לרשות יש ארבעה תחומי פעולה שהם ייחודיים לה, מעבר לשיתופי הפעולה המאוד מאוד חשובים עם המשרדים. הרשות היא הזרועה של המאבק בסמים בקהילה. אנחנו היום פעילים בכ-50 יישובים בנושא פיתוח קהילתי. השנה יש לנו תוספת של רכזי מניעה לאנשים יוצאי חבר המדינות דוברי רוסית, זו תוספת מאוד חשובה. היינו רוצים לראות גם תיגבור במגזר הערבי, תיגבור מול עולים יוצאי אתיופיה. מאוד חשוב כל הנושא של טיפול באוכלוסיות ומגזרים מאוד חשוב. כמובן הכל בסופו של דבר מתנקז לנושא התקציבי.
אנחנו משתדלים מדי שנה לפתח יוזמות חדשות, בשנת 2007 פתחנו מרכז הכשרה והדרכה ארצי על שם קרי לידס, שעיקר הכסף בא מתרומה. התחלנו להפעיל לקראת אמצע השנה מערך הסברה נייד משודרג, ואותו אנחנו רוצים להמשיך ולשפר בשנת העבודה הבאה, בין היתר להפיק חומרי הסברה מתאימים, גם תרבותית, שמותאמים לאוכלוסיות שונות, כל אלה עולים כסף. אם אתם מסתכלים על הבקשה התקציבית ל-2008, למעשה התוספת לא גדולה.
אם נאמץ את המספר שנתן לנו נציג האוצר, אנחנו מוכנים לסמוך את שתי ידינו על התקציב שהוא הציע, בסדר גודל של 39 מליון שקלים לטובת המאבק בסמים בלבד. הדרישה שלנו היא פחותה מזה, לטובת המאבק בסמים אנחנו מבקשים רק 35 מליון שקלים, ועוד תוספת של 8 מליון ליצירת תשתית, יצירת כל המערך לטיפול בנושאי האלכוהול. אנחנו יודעים בדיוק אם מחר בבוקר יינתן התקציב, ומה אנחנו הולכים לעשות. אבל כרגע אנחנו לא עושים דבר, מעבר לשיתוף הפעולה היפה השנה שהתקיים בין המשטרה והרשות, לדיגום ניידת ניסיונית, לבדיקת סמים ואלכוהול, שכבר נוסעת בצידי הדרכים, ועוצרת נהגים ומבצעת בדיקות.
היו"ר נסים זאב:
יש אחת בארץ?
איריס יוגב:
אחת, והמשפט הבא כמובן אומר, שאחת כמובן לא מספיק כדי לכסות את כל הארץ.
היו"ר נסים זאב:
דיברו על ארבעה, אמרו שלפחות תהיה פריסה של צפון, דרום.
איריס יוגב:
לפחות ניידת אחת עולה 750 אלף שקלים.
היו"ר נסים זאב:
המסקנה היא, שלקראת תקציב 2008, נקיים ישיבה עם ראש הממשלה. למעשה הוא מופקד על העניין הזה כרגע. יחד עם הרשות למלחמה סמים, יחד עם משרד הבריאות, כל הנציגים הרלבנטיים שקשורים למאבק במלחמה בסמים, כל אחד בתחום שלו. נדרוש תוספת תקציב, במקביל נוציא מכתב לשר הביטחון לגבי הגדר, כמו שנאמר מנטיפים לטאבה, 13.5 קילומטר. אודה לך אם תוציא לי את המכתב, כדי שאני אכתוב את זה בהמשך למכתב שהיה אז, לבקשה ולדרישה. נעשה הכל והמירב כדי להיערך בהתאם לקראת התקציב הבא.
ניצן גבע:
מעניין אתכם לגבי נושא התפיסות, מה היום מדינת ישראל הצליחה לתפוס בהיבט של הגבול? אלה נתונים חשובים, רק בשביל הפרספקטיבה וההסתכלות על הדברים, 100 גרם שנתפסים בתל אביב במועדון, מול הכמויות האדירות שעוברות היום בגבול ישראל מצרים וירדן.
ברשותכם, אני רוצה להציג נתון אחד. המקרה שקרה לנו בשבוע שעבר. מעבר למה שנאמר פה על שיפור דרכי הפעולה שלהם, וכל העבודה עם הרכבים הגמלים, והיום עובדים עם חמורים, מה שנקרא שכלול ושיפור שיטות החדירה. ב-7 ביוני נתפס בחור מהפזורה בנגב. הבחור על פי מידע מודיעיני שהיה כזה או אחר, נתפס באזור עיר אובות בגזרה המזרחית. ברכב שלו היו 36 ארגזי סיגריות, אפשר לראות את התמונות, ברכב שכור. היום כבר שיטת המעבר מעבר שייתכן גנוב, לרכב תקני לחלוטין, ועכשיו גם רכב שכור. אותו בחור ב-14 בינואר, נתפס סמוך לאוגדה 80 באילת, שניסה להעביר 21 ארגזי סיגריות ו-10 זרים. נבדק, שוחרר על ידי המשטרה.
עכשיו ב-7 ביוני ממשיך את העבודה שלו כרגיל. זאת אומרת, בסוף, עד שלא נדע לתת מענה לדברים האלה, שזה מה שנקרא קצה הקרחון--
היו"ר נסים זאב:
למה נעצר ב-7 בחודש, וגם ב-14 בחודש. זאת אומרת, הוא היה חשוד או לא חשוד.
ניצן גבע:
נעצר עם אמצעים וסחורה גנובה שהועברה דרך הגבול.
היו"ר נסים זאב:
למה שוחרר?
ניצן גבע:
שוחרר על ידי משטרת ישראל.
היו"ר נסים זאב:
בלי שום דבר?
ניצן גבע:
בלי שום דבר.
אורי אסטליין:
אנחנו נכנסים בתחום הרשות המחוקקת. יש למשטרה סמכות מעצר, ואחר כך היא חייבת להביא אותו בפני שופט.
היו"ר נסים זאב:
השאלה אם עבר למצב של החלטת שופט, או לא.
ניצן גבע:
אני לא נכנס לכל הדברים. אני נכנס לזה שבסוף אנחנו מנסים להילחם בכמויות האדירות שנתפסות.
ניצן גבע:
לגבי סמים, תחום ההירואין, בכל שנת 2006, מה שהצלחנו לתפוס זה 27 קילוגרם הירואין, למרות שעוברים מספר טונות. עד היום בשנת 2007, הגענו לאותה כמות. אנחנו עומדים היום על 26 קילוגרם, ועוד לא הגענו למחצית.
בתחום הדברים האחרים, גם המריחואנה, וגם החשיש, עכשיו זה תחום הקציר, יש מריחואנה במצרים, כמויות אדירות עוברות בעזרת גמלים. בסוף כשהגבול פרוץ, ואין גדר, ואין מספיק סד"ק, התוצאה היא בתל אביב, בריאות, חינוך, וכל הדברים האחרים.
מי שמעביר את הדברים זה ילדים בני 12, 14, אלה הסבלים. לצידם יש את מורי הדרך, רק קצת יותר מבוגרים, ששיתוף הפעולה הוא מלא ושל כולם.
היו"ר נסים זאב:
גלשת, אז משפט אחד. אתה חושב שהאמצעים של החיישנים הם יותר יעילים, מאשר אמצעי פיזי של גדר?
ניצן גבע:
אנחנו מדברים על עניינים של שלום, גם ישראל מצרים, גם ישראל ירדן. אני חושב שהפתרון הסופי בטווח הארוך, זה גדר. אבל אין משאבים, צריכים לתת מענה לכל אמצעי האיסוף, שהוא אמצעי טוב, ואמצעי שיכול להועיל בצורה משמעותית בגבול הזה. אנחנו מדברים על מאות קילומטרים. גדר בשלב זה היא פחות ישימה בוועדה התקציבית, כפי שאנחנו מבינים. אבל תחום האיסוף, צריך להשקיע בו משאבים. איסוף זה הכל, מאמצעים, חיישנים, כל מה שרק אפשר לשים. אנחנו גם יודעים לנתח את אותם מקומות שבהם יש יותר מעבר, ולשם לתת את המענה.
אני רוצה לומר לפרוטוקול, כשהצד השני, קרי, המצרים רוצים לתת מענה, כמכפיל כוח, הם יודעים לעשות את זה. אבל כל עוד בצד השני אין עניין --
היו"ר נסים זאב:
אולי יש אינטרס גם כן עם אותם שמשרתים בגבולות. כך הבנתי אז. כך גם מהצד השני, לא שהם עובדים במסגרת החוק. האנשים בשטח קובעים את המדיניות בשטח, בלי שמישהו מעליהם יכול לפקח ולראות מה קורה, לכן ההפקרות הזאת קיימת.
אני מודה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:20.