פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
התקיימה ביום רביעי, י"א תמוז, התשס"ז, (27.06.2007) בשעה 09:00
סדר היום:
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פגיעה קשה במעמדם ובזכויותיהם של מאבטחי שרי הממשלה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פגיעה קשה במעמדם ובזכויותיהם של מאבטחי שרי הממשלה של חברי הכנסת חיים אורון.
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפגיעה בתנאי העסקתם של מאבטחי השרים של חברת הכנסת נאדיה חילו.
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתת המאבטחים הצפויה, של חברת הכנסת רונית תירוש.
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
אלי אפללו
אלחנן גלזר
מגלי והבה
יצחק וקנין
נאדיה חילו
שלי יחימוביץ
אסתרינה טרטמן
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
יוני מור – קב"ט אגף הביטחון, משרד האוצר
בן ציון פילפסון – סגן קב"ט אגף הביטחון, משרד האוצר
ליאור הגאי – מ"מ מנהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר
אריק פרץ – משרד האוצר
טלי ארפי – משרד האוצר
אמיר בן חיים – משרד האוצר
דוד בן-נון – יו"ר ועד עובדי מאבטחים
אופיר בירן – ועד המאבטחים
ערן סיני – ועד המאבטחים
עדי קינן – ועד המאבטחים
דוד אלישר – מנהל מרחב ירושלים, מיקוד אבטחה בע"מ
חיים ונונו – מנהל פרוייקט אבטחת שרים, מיקוד אבטחה בע"מ
צחי טבקמן – מנהל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פגיעה קשה במעמדם ובזכויותיהם של מאבטחי שרי הממשלה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פגיעה קשה במעמדם ובזכויותיהם של מאבטחי שרי הממשלה של חברי הכנסת חיים אורון.
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפגיעה בתנאי העסקתם של מאבטחי השרים של חברת הכנסת נאדיה חילו.
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתת המאבטחים הצפויה, של חברת הכנסת רונית תירוש.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אני פותח את הישיבה.
שלי יחימוביץ:
אדוני היושב ראש, הצעה לסדר, עוד לפני שאנחנו מתחילים בדיון המהיר.
אתמול הופיע המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו באירוע כלשהו ואז הוא קרא לבנקים לפטר עובדים ולהוריד בעלויות השכר. אני חושבת שזאת שערורייה, שהמפקח על הבנקים, שהוא איש בנק ישראל, מייצג אינטרסים של המדינה ושל אזרחי מדינת ישראל, קורא לבנקים, על הרווחים העצומים שלהם, לפטר עובדים. זוהי חריגה מוחלטת מהסמכויות שלו וחריגה מוחלטת ממה שהוא אמור לייצג.
רפרוף מהיר במשכורות ראשי הבנקים, מראה שהם מגיעים ל-3 מיליון שקלים בשנה, וזה במקרה הרע, כשהם עניים ומסכנים. על רקע הרווחים העצומים של הבנקים ומשכורות העתק של ראשי הבנקים, לקרוא לפטר עובדים? במיוחד לאור העובדה שהמגמה כיום בבנקים היא בכלל לפטר עובדים ולהביא במקומם עובדי חברת כוח אדם, זאת המגמה הכללית. יש כאן ממש ליקוי מאורות וחוסר הבנה של בנק ישראל מה התפקיד שלו.
אני חושבת, שכפי שעשינו פה בעבר, אולי נקרא למפקח על הבנקים ונבקש תגובתו להתבטאויות המוזרות האלה ואולי נסביר לו מהו תפקידו כי יכול להיות שהוא לא מבין אותו.
סטס מיסז'ניקוב:
נרשם, תודה.
אנחנו עוברים לנושא דיון מהיר: השביתה הצפויה של מאבטחי שרי הממשלה עקב פגיעה במעמדם ובזכויותיהם, של חברי הכנסת: שלי יחימוביץ, חיים אורון, נאדיה חילו ורונית תירוש.
שלי יחימוביץ:
אדוני היושב ראש. העובדה שמתעמרים במאבטחים ומשלמים להם שכר רעב היא לא חדשה, אנחנו מתעסקים בזה חדשות לבקרים. חברות השמירה והאבטחה למיניהן מצטיינות בעושק עובדים ובעבריינות המונית על חוקי העבודה וחוקי המגן.
יחד עם זאת, פה ושם, עדיין נשמר איזה אי של השפיות והכבוד לעובדים נשמר במקרה של מאבטחי השרים. זה לא סתם, כיוון שהאנשים האלה הם בעלי הכשרה יוצאת דופן. רובם קצינים, כולם יוצאי יחידות קרביות, חלק מהם אפילו בוגרי השב"כ. הסטנדרטים לקבלת משרה של מאבטח שר הם גבוהים ביותר. הם עושים עבודה מקצועית פר אקסלנס, הם לא עומדים בפתח של מסעדה ובודקים תיקים. הם מיומנים ומוכשרים לעבודה ברמות גבוהות ביותר, שאם לא כן, הם לא היו מתקבלים לעבודה הזאת.
גם יחסי האמון והביטחון שנוצרים בין האישים המאובטחים למאבטחים שלהם חשובים ביותר. אנחנו יודעים שהם מסכנים את חייהם בפועל. אנחנו יודעים על המאבטח שנפצע בעת ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. בשל כל אלה הם קיבלו משכורות נורמאליות. לצערי, עד היום הם הועסקו דרך 7 חברות אבטחה שונות ואז הוחלט באוצר לאחד את העניין ולעשות, לכאורה, סדר בבלגאן ולהביא את המכרז לידי חברה אחת. החברה שזכתה במכרז היא חברת מיקוד. כמו תמיד, כמו כל הרעות במשק, מתייעלים ומוזילים עלויות. למה החברה זכתה? כי היא הגישה הצעה זולה. איך היא תעמוד בהצעה הזולה? תחתוך בשכרם של האנשים הטובים האלה שיושבים פה. אני אשמח עם אחד מהם ידבר.
שוב אנחנו רואים את הכל דרך החור שבגרוש. הם גם נדרשים לחתום על חוזה עבודה שמוריד את התנאים שלהם באופן דרמטי. זה זלזול באיכויות שלהם, בחשיבות של העבודה שלהם. זאת פגיעה בתנאים שלהם. זאת המשמעות של שינוי החוזה והמעבר לחברת מיקוד.
אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא, לתבוע את עלבונם ואת המשך התנאים הקודמים שהם הועסקו בהם. בוודאי לא לפגוע באנשים האלה, שבלי פראזות, חרפו את נפשם למען המדינה וגם עכשיו הם מועסקים בעבודות ביטחוניות מורכבות ורגישות.
נאדיה חילו:
אני רוצה להודות לצחי, מנכ"ל אגף איגוד מקצועי ולצוות המקצועי של ההסתדרות, שדרכם התעורר כל העניין ונחשף גם בעיתונות. כך נחשפתי גם אני לנושא הזה. מדובר ב- 7 חברות שהעסיקו 150 מאבטחים. יצא מכרז וההצעה הזוכה היתה נמוכה ב- 20% מההצעות האחרות.
אנחנו מבקשים חשיפה טוטאלית של תנאי העסקתם של העובדים. עד כמה שלמדתי את הנושא, הבנתי שלא כל הסעיפים הקטנים בתוך המכרז חשופים וידועים לעובדים. זאת זכותם הבסיסית של העובדים לדעת מה התנאים של המכרז ואפילו את הסעיפים הקטנים.
לגבי הנושא של תנאי העברתם. גם במידה ותהיה העברה, חשוב לדעת מה התנאים של ההעברה. גם כאן צריך לוודא שהם לא נפגעים מבחינת התנאים, זכויות מצטברות וזכויות ותק. אני גם מבינה שההחלה של העניין היא ב-1 ביוני, אלא אם זה נדחה. אני חושבת שצריך להביא לכך שההחלה לא תהיה מה-1 ביולי. כל עוד הדברים לא יוסדרו בצורה ברורה וגלויה, כחוק ומבלי שתפגע במאבטחים, לא תהיה החלה ב-1 ליולי.
אני חושבת שהחשש של 150 עובדים, במקרה הזה, הוא חשש שמשקף חששות של הרבה מאוד עובדים בסקטורים שונים במשק, שמידי פעם מטלטלים אותם וזורקים אותם ממקום למקום תחת רפורמות כאלה ואחרות. לפעמים אומרים שעושים רפורמה ואז אתה מגלה שהרפורמה היחידה היא אלמנט רווחי כלכלי ופגיעה בזכויות העובדים. אם זאת הרפורמה, אז אין צורך ברפורמה. אני חושבת שזה נושא חשוב וראוי להתייחסות מאוד גדולה ואני בהחלט רוצה כאן, פעם נוספת, לשבח את האיגוד המקצועי ואת ההסתדרות, שידם תמיד על הדופק מבחינת הפגיעה בזכויות העובדים.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
נציג ועד העובדים, בבקשה.
דוד בן-נון:
רציתי להתייחס לכמה דברים שפוגעים בנו מאוד.
שלי יחימוביץ:
אתם ועד של 150 המאבטחים?
דוד בן-נון:
כן. זה ועד שהוקם עכשיו כי צפינו את הבעיות.
מעבר לפגיעה בשכר אנחנו חושבים שפוגעים בנו באופן אישי.
יעקב ליצמן:
יש בעיה עם חברות בהסתדרות?
דוד בן-נון:
כולנו חברים בהסתדרות.
יעקב ליצמן:
האם ההסתדרות איתכם?
דוד בן-נון:
כן. כפי שאמרתי, מעבר לשכר יש כאן פגיעה אישית. כולנו באים למשימה הזאת כשליחות לאומית אנחנו רואים את עצמנו כשומרים של הדמוקרטיה. פעמיים נכשלנו במשימה הזאת ואחרי כל פעם חל קרע בעם. פעם אחת היה קרע בין דתיים ופעם שניה לאחר חומת מגן. אנחנו רואים את העבודה כשליחות לאומית שלנו.
יעקב ליצמן:
מהם תנאי העבודה שלכם?
דוד בן-נון:
אנחנו עובדים 15 יום בחודש, במשמרת של 24 שעות. יש משימות שבהן אנחנו עובדים גם 30 שעות ברציפות. אנחנו עוברים אימוני כושר גופני מאוד גבוהים. אנחנו צריכים לעמוד בסטנדרט מאוד גבוה של אימוני כושר.
יעקב ליצמן:
30 שעות זה כבר עוול.
דוד בן-נון:
יום עבודה שלנו הוא מאסיבי, קשה ומורכב. כולנו בעלי משפחות, בעלי תארים אקדמאים, אנשים שיש להם ותק ביטחוני. חלקנו עבד בשרות הביטחון הכללי, במשימות ביטחון ועדיין משרתים במילואים.
מה שהביא אותנו להתארגנות הוא חוזה ההעסקה שחברת מיקוד רוצה שנחתום עליו. החוזה שהם הכינו מתאים לשומרים ועובדי שמירה וניקיון ולא למאבטחי שרים. הוא פוגע בזכויות שלנו, פוגע בשכר שלנו, פוגע בתנאים הסוציאליים שלנו.
מעבר לכל, האנשים שיושבים פה פוגעים בנו באופן אישי. האדון הזה והאדון הזה פוגעים בנו באופן אישי ומאיימים על מאבטחים - - -
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
תתייחס לגופו של עניין ולא לגופם של אנשים.
שלי יחימוביץ:
אם אחרי שהם התארגנו מאיימים עליהם - - -
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
שלי, זאת ועדת כספים ולא ועדת שימוע.
דוד בן-נון:
אני אגיד לך למה זה כן קשור. האנשים פה עושים מילואים בשירות הביטחון הכללי. הם מאבטחים משלחות ומאבטחים שרים שיוצאים לחו"ל. האדונים האלה פוגעים בעבודתם בשירות הביטחון הכללי על ידי כל מיני מהלכים שהם עושים ופוגעים בפרנסה שלהם. הם ממש מאיימים - - -
ראובן ריבלין:
כשהם יוצאים לחו"ל אתם לא שומרים עליהם?
דוד בן נון:
חלקנו הגדול הוא יוצא היחידה. אנחנו עושים מילואים ביחידה ויוצאים במשלחות כחלק משירות המילואים.
צחי טבקמן:
מאיימים עליהם שלא ייקחו אותם למילואים.
שלי יחימוביץ:
אני לא הייתי עוברת על זה בשוויון נפש.
יעקב ליצמן:
אני לא הבנתי מה הוא דורש.
דוד בן-נון:
אני דורש שנקבל את הזכויות המגיעות לנו כחוק.
יעקב ליצמן:
אתה רוצה שהם יקיימו את החוק?
שלי יחימוביץ:
ליצמן, הם רוצים להמשיך ולהרוויח את מה שהם הרוויחו עד היום, זה מאוד פשוט.
צחי טבקמן:
אני רק רוצה להבהיר כמה דברים. עד היום כל המשימות התחלקו בין 7 חברות שורות. בכל משימה הרוויחו סכום אחר. יש משימות שדורשות כישורים מיוחדים ולכן יש הבדל בין הסכומים. המדינה והחשב הכללי החליטו להוציא מכרז אחד לחברה אחת ועם זה אין לנו שום בעיה. חברת מיקוד זכתה במכרז בסכום נמוך, דבר שאומר שצריך להוריד ל-70% מהמאבטחים הקיימים את השכר בגובה של בין 100 ל-400 שקלים ליום עבודה, תלוי במאבטח ובמשימה.
חברת מיקוד מנסה להחתים אותם על חוזה עבודה שיש בו אלמנטים לא חוקיים, שלא על פי חוק הגנת השכר, חוק שעות עבודה ומנוחה וחוקים של הכנסת. מנסים להחתים אותם על טופס נוסף, שהם מוותרים על כל תביעה והם לא יוכלו לתבוע פגיעה בשר שלהם.
נאדיה חילו:
צחי, יש לכם את תנאי המכרז?
צחי טבקמן:
שלחתי מכתב לחשב הכללי, ירון זליכה, שאני מבקש לראות את תנאי המכרז ושאני מוכן שהוא יוציא דברים שקשורים לביטחון המדינה. אותי מעניינים הדברים הלא ביטחוניים. הוא כתב לי שהוא לא יכול להראות את המכרז, אולי רק חלקים מסוימים, אבל מבחינתו הכל בסדר.
בשורה התחתונה, הוא לא ראה את החוזה שחברת מיקוד מנסה להחתים את העובדים. במכרז הוא נתן להם משימה וביקש מהם מחיר.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אתה לא ראית את תנאי המכרז אבל אתה אומר שזה בניגוד לתנאי המכרז?
צחי טבקמן:
לא אמרתי את זה. אני מניח שהחוזה לא מכריח את החברה לעבור על החוק. בחוזה מטילים עליהם כל מיני קנסות וזה בניגוד לחוק הגנת השכר. הם מחתימים אותם בניגוד לשעות עבודה ומנוחה.
ראובן ריבלין:
סוג העבודה הזה נוגד בעליל את חוק שעות עבודה ומנוחה.
צחי טבקמן:
הם לא מקבלים את מה שמגיע להם. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כמה שעות מותר להעסיק עובד.
נאדיה חילו:
אולי אתה יכול לעשות השוואה בין שני החוזים?
צחי טבקמן:
היו חוזים שונים. חבר הכנסת ריבלין, אני אסביר למה התכוונתי. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כמה שעות מותר להעסיק עובד ובכמה שעות נוספות מותר להעסיק עובד. החוק גם קובע, שלהעסיק עובד בשעות גלובאליות, אפשר רק בהסכם קיבוצי, ולא בחוזה אישי.
ראובן ריבלין:
למעט תחומים מסוימים שהשר אישר.
צחי טבקמן:
לדוגמה: חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על טייסים, שוטרים וכדומה. אם הם היו עובדי שב"כ, חוק שעות עבודה ומנוחה לא היה חל עליהם.
ניסן סלומינסקי:
אתה רוצה להחיל עליהם את חוק שעות עבודה ומנוחה? אתה רוצה להרוג אותם לגמרי?
צחי טבקמן:
אפשר לפתור את זה דרך העניין של שעות גלובאליות. לפי החוק, אפשר לעשות את זה רק בהסכם קיבוצי. אם אין הסכם קיבוצי אסור להעסיק אותם בשעות גלובאליות.
ראובן ריבלין:
אתם רוצים שנקבע שאסור להעסיק אותם בתנאים האלה?
צחי טבקמן:
בתנאים שהם מנסים להחתים, אנחנו לא נהיה מועסקים, כי אנחנו לא מוכנים לעבוד בתנאים האלה.
ליאור הגאי:
אני מנהל הרכש הממשלתי ועורך המכרז. אני רוצה להגיד שאת המכתב מצחי לחשב קיבלנו דרך העיתון.
שלי יחימוביץ:
זה לא רלוונטי. להיפך, חובתם לתקשר את זה ציבורית.
צחי טבקמן:
יומיים אחרי ששלחתי את המכתב פניתי לעיתון.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אני לא רוצה פה עימותים.
שלי יחימוביץ:
הוא לא אומר את האמת. גם אני מכותבת על המכתב וקיבלתי אותו יומיים לפני שהתפרסם.
ליאור הגאי:
לעניין העברת תנאי המכרז. המכרז הזה הוא בסיווג שמור, מטעמים מובנים ולכן לא יכולנו להתייחס באופן ספציפי לחוקים. דווקא החוק הספציפי הזה כן נזכר שם. הבאתי גם נתונים של המשימות והשכר ששולם לפני כן. המכרז הפך להיות מכרז מרכזי נוכח מחירים גבוהים ששולמו בענף ושונות בין המשרדים. המחיר הכי נמוך ליום עבודה היה 900 שקלים. לפי תנאי המכרז יש 12 ימי עבודה בחודש ועוד יום אחד לאימונים.
שלי יחימוביץ:
האם תנאיהם נפגעים כתוצאה מהמכרז החדש?
ליאור הגאי:
אני משער שחלק מהם ייפגעו וחלק לא יפגעו. עד היום היו 20 משימות שונות והמחירים היו שונים.
לא ביקשנו במכרז שיפרטו לנו כמה שכר הם משלמים למאבטחים. הנחנו שחברה שיודעת לבצע משימות אבטחה, ולפני המכרז היו לה 7 משימות של אבטחת שרים, תדע לגייס את המאבטחים טוב מאיתנו ואנחנו לא נגיד לחברה כמה לשלם למאבטחים. אנחנו נדאג שהם יעמדו בכל החוקים.
שלי יחימוביץ:
מבחינתכם אם משלמים להם 19.90 אתם מסודרים?
ליאור הגאי:
זה מבחינת המדינה, אבל אנחנו יודעים שזה לא כך.
שלי יחימוביץ:
אתה אומר דבר מאוד חמור.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
הוא אומר דבר חמור אבל אמיתי.
שלי יחימוביץ:
יש כאן הסכמה שהמאבטחים האלה יקבלו 19.96 שקלים לשעה. הוא לוקח אותם למשימות נבחרות - - -
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
זה חוקי?
שלי יחימוביץ:
בוודאי שזה חוקי, אבל זה מסריח. אולי גם אנחנו נקבל 19.95?
ליאור הגאי:
האמת היא, שאני לא יודע למה אני כאן ואני אסביר למה. חתמתי על הסכם עם חברת מיקוד. נכון לעכשיו, חברת מיקוד עומדת בכל התנאים. היא צריכה לגייס את המאבטחים. אני לא יודע אם מדובר ספציפית במאבטחים האלה.
שלי יחימוביץ:
אותך לא מעניין ש-150 איש שעובדים שנים באבטחת שרים ילכו הביתה?
יאיר הגאי:
הם לא עובדים שלי.
שלי יחימוביץ:
הם כן עובדים שלך.
יעקב ליצמן:
אני אסביר לך למה אתה כאן. אתה נמצא כאן כי הם טוענים שמעסיקים אותם בניגוד לחוק ולא מקיימים את החוק. אתה יכול להגיד שזה לא נכון, אבל זה מה שהם טוענים.
נאדיה חילו:
יש כאן תקדים מאוד מסוכן.
ליאור הגאי:
אני יודע שלמאבטחים קיימים, אפילו שזה לא עניין שלנו כחשב כללי, הציעו שכר של 11,000 שקל עבור 13 ימי עבודה, ויתקנו אותי אם אני טועה. לא יכולנו לחשוף את המכרז מטעמים שהמכרז שמור.
סטס מיסז'ניקוב:
אתה יכול לחשוף חלקים שמתייחסים להעסקה.
ליאור הגאי:
בוודאי, והבאנו אותם לכאן. בחלק גדול מהמשימות הם הורדו ל-12 ימי עבודה לאחר שהם הועסקו 16 ימי עבודה.
ראובן ריבלין:
אז הם מקבלים פחות שכר.
אלי אפללו:
אני מוחה על הדו שיח, אי אפשר לנהל כך דיון. אנשים לא שומעים פה אחד את השני. אולי בגלל שהתקשורת כאן כל אחד צועק.
לגופו של עניין, אני מברך את חברות הכנסת שביקשו את הדיון. אני שומע מהמאבטחים שהם התאגדו כגוף ויש להם ועד והם יכולים להשבית. אני רואה שאתם מאוגדים עם ההסתדרות. שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושב שזה צודק. אני חושב שזה לא הגיוני לפגוע בזכויות שלכם. לא הגיוני שכל פעם שיוצא מכרז, יבואו מהחשב הכללי ויגידו שהם לא עובדים שלהם. בוודאי שהם עובדים שלכם. כשמוציאים מכרז, ואתה יודע שיש הורדה של 20%, אתה מתפלא שהם נפגעים? מי יספוג את זה? החברה? ההוצאות השוטפות? בוודאי שהעובדים. במי תמיד פוגעים? בעובדים. החברה תישאר עם אותו מתח רווחים. והעובדים תמיד נפגעים. תיאורטית החשב צריך לשמור על זכויות העובדים ואני לא יודע אם זה באמת נעשה. אי אפשר לומר שאתם לא קשורים לזה. אתם קשורים וחצי ואל תתנערו מזה. אם ראיתם שיש ירידה במשכורות ובמכרז של 20% אל תתפלאו שאחר כך העובדים האלה, שעושים עבודה כל כך טובה ונהדרת, ייפגעו.
פגיעה בשכר תגרום, בסופו של דבר, לפגיעה באיכות של העבודה שלהם, בשירות שלהם. מה המשמעויות של הדברים האלה? הם יכולים להביא עלינו אסון והחלטות קריטיות.
אדוני היושב ראש, לפני שנחליט להתקומם נגד הפגיעה בגורמים האלה, אנחנו רוצים לראות את המכרז. מה שביטחוני אנחנו לא רוצים לראות.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
הם חילקו כאן דף עם החוקים אבל אנחנו לא זוכרים אותם בעל-פה.
אלי אפללו:
אני מסכם ואומר לאגף התקציבים: שלא תתנערו. אל תתנערו מתחת לסדין של המכרז. אתם יודעים שבסופו של דבר זה פוגע באנשים האלה. צריך להיות סף של מחיר שלא פוגע באנשים הללו.
אלחנן גלזר:
אדוני היושב ראש, אני, כמובן, נגד פגיעה בכל הסכמי שכר למיניהם כולל הסכמי שכר של המאבטחים, אם אשתכנע שאכן הדבר כך. אולם, אני רוצה לדרוש את כבודם של בודקי התיקים ועובדי הניקיון שהוזכרו פה, בהשוואה למאבטחים. אני חושב שגם לבודקי התיקים ולעובדי הניקיון מגיעה הגנה והייתי מצפה מההסתדרות שידרשו גם את כבודם של בודקי התיקים. לפי המסמכים שחולקו לנו, אנחנו רואים שמדובר ב-900 עד 1,300 שקל ליום. אני הייתי מצפה מההסתדרות שיתחילו קודם עם 900 שקל לחודש של בודקי התיקים, ויגנו עליהם קודם כל או כל קצבאות הזקנה של 1,400 שקל לחודש.
נאדיה חילו:
מה הקשר?
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
זכותו להביע את דעתו.
יצחק גלזר:
בזמן שהיללו את המאבטחים זלזלו בבודקי התיקים, זה הכל.
אסתרינה טרטמן:
לי אישית דרושות כמה שאלות הבהרה מכיוון שהתרשמתי ששאלות ההבהרה הללו יועילו לשולחן כולו. ממה שנאמר כאן אני מבינה שבעבר היו 7 חברות, שכל אחד נתן את חלקו וכל אחד שילם שכר שונה. לא היה שוויון בין כל המאבטחים ברמות השכר וזה פונקציה של המעסיק.
הבנתי שמישהו חשב והחליט שכל 150 המאבטחים יהיו תחת קורת גג של חברה אחת. עשו מכרז שבו זכתה חברת מיקוד והיא מציעה תנאי שכר משלה.
ראשית, האם חברת מיקוד מחויבת להעסיק את אותם עובדים שעבדו עם החברות האחרות? לא. זאת אומרת, שכמו שהיה פער בין 7 החברות הקודמות, לגיטימי לגמרי שחברת מיקוד תבוא עם תנאי השכר שלה והיא לא מחויבת.
שלי יחימוביץ:
חברת מיקוד לא, מדינת ישראל – כן.
אסתרינה טרטמן:
שלא ייבהלו האנשים, אני באה מחמש שנים בהנהגת ההסתדרות כך שנושא הזכויות של העובדים מאוד קרוב לליבי. אני מבקשת לחדד את העובדות כהווייתן כי אני חושבת שחובת השולחן הזה היא להכיר את העובדות. זאת אומרת, שיש פה עניין של מעסיקים שונים. אין חוק בעולם שיכול לחייב מעסיק אחד לשלם שכר בדיוק כמו של מעסיק אחר. יש חוק שמחייב לשמור על זכויות של עובד שיגנו עליו על כל הנדרש על פי החוק. האם עד פה אני צודקת?
שלי יחימוביץ:
בעיניי, לא, ואני אסביר למה.
אסתרינה טרטמן:
בעובדה היו 7 חברות, היה מכרז, זכתה חברה אחת והיא לא מחויבת לתת את אותם תנאי שכר כמו החברות האחרות. החוזה פג תוקף. זה כמו שאדם יעבוד בחברת נעליים, החברה נסגרה, והוא הלך לעבוד בחברת נעליים מתחרה. האם הוא יכול לדרוש מהחברה המתחרה את אותה משכורת? הוא יכול לדרוש אבל החברה החדשה יכולה להסכים או לא להסכים לשלם לו.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
מי שניסח את המכרז זה החשב הכללי. השאלה האם הוא הכניס סעיף שאומר שהשכר שלהם לא ייפגע?
אסתרינה טרטמן:
עוד לא הגענו לזה. אני ביקשתי לחדד את הסוגיה שבעצם אין פה עניין של הרעת תנאים ספציפיים. הרעת שכר, במובן הקלאסי של החוק שאותו מעסיק ירע את תנאי השכר של העובד שעבד אצלו, זה לא המצב שקיים פה. אין פה מצב של הרעת תנאי שכר שמעסיק אחד התעקם והזיק לעובדים שלו.
אין ספק שהמאבטחים עושים עבודה חשובה מאוד ומגיעה להם התייחסות מיוחדת בגלל אופי העבודה שלהם ובגלל האימונים שלהם והכישורים שלהם.
עכשיו נסתכל מי משלם את השכר. מי שמשלם את השכר זה משלם המיסים במדינת ישראל.
ראובן ריבלין:
אם אני יוצא יחידת אבטחה ולא ישלמו לי מספיק כסף אני לא אבוא. אז החברה תיקח מישהו פחות מיומן ממני. המטרה היא שהם ישמרו על האנשים.
אסתרינה טרטמן:
אתה אומר בדיוק מה שאמרתי, אמרתי שמגיע להם.
ראובן ריבלין:
את אומרת שעניין המחיר הוא עניין של החברה.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
זה עניין של היצע וביקוש.
ראובן ריבלין:
אם זה היה עניין של היצע וביקוש, לא היו באים אלינו.
שלי יחימוביץ:
סטס, אני לא מסכימה עם מה שאתה אומר.
אסתרינה טרטמן:
לדעתי נושא ההשוואה לא רלוונטי. אני מחדדת שוב, בגלל אופי עבודתם ושעות העבודה מגיע להם יחס מיוחד בכל נושא השכר שלהם.
לעניין החשכ"ל. אני לא מכירה את הדרישות שהחשכ"ל הציג. אין לי ספק שכולם מחויבים בשמירה על חוקי המדינה. אגב, דיברתם פה על פער של 400 שקלים. על פי הדוח שפורסם פה, למעט התמ"ת, זה עומד על 900 שקלים לעומת 1,077 שקלים, שזה פער של 177 שקלים בלבד.
צחי טבקמן:
המסמך הזה לא נכון.
אסתרינה טרטמן:
אני לא יודעת. באתי לפה כחברת כנסת ואני שומעת את הצדדים. אני רק מעלה נקודה שזה בסיס נתונים שאנחנו אמורים להתייחס אליהם. אני מסבה את תשומת לבכם לנתונים שהונחו על שולחננו. אני לא באה לשפוט מי משקר ומי אומר אמת.
שלי יחימוביץ:
חברת הכנסת טרטמן, בדרך כלל את לא מגיעה לוועדת כספים. אני מניחה שהנושא יקר לך וקרוב לליבך. מה השורה התחתונה שלך?
אסתרינה טרטמן:
את האדם האחרון שאני מחויבת להסביר לו את הנוכחות שלי כאן. אני מבקשת לא להפריע לי.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
שלי, אני לא מבין את השאלה.
אסתרינה טרטמן:
חברת הכנסת סופה לנדבר לא נמצאת כאן ואני מחליפה אותה. את מרוצה? תודה.
שלי יחימוביץ:
לא, אני רק רוצה לדעת את עמדתך.
אסתרינה טרטמן:
אם תקשיבי כמו שאני הקשבתי כשאת דיברת - - -
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
זאת פעם ראשונה שמישהו מחוץ לוועדת כספים נכנס לאולם הישיבות?
שלי יחימוביץ:
גם אני באה לוועדות שאני לא חברה בהן - - -
אסתרינה טרטמן:
אני מניחה שהתכנים שלי לא כל כך נוחים לה, אז היא מנסה להתעלם מהדברים.
שלי יחימוביץ:
אדוני היושב ראש, גם אני מגיעה לוועדות שאני לא חברה בהן, כשהנושא בוער בעצמותיי ואני באה עם דעה מאוד מוגדרת. לכן חשוב לי לשמוע את עמדתה של חברת הכנסת טרטמן.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אני לא רוצה להיות ציני, אבל כל פעם שהקואליציה עושה גיוס, את שואלת כל אחד שמגיע לפה מה הוא עושה פה? חברת הכנסת טרטמן רוצה להתבטא בנושא הזה, מותר לה?
שלי יחימוביץ:
יש התגייסות של הקואליציה?
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
יש הצבעה?
שלי יחימוביץ:
חשבתי שיש.
אסתרינה טרטמן:
אני חושבת שהשאלה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ לא היתה במקום. היא לא היתה לעניין, ולפיכך גם אין עניין שאני אענה לה.
אני בכל זאת רוצה להזכיר לחברי השולחן הזה שאני באה מתוך שולחן ההסתדרות, כחברה בהנהגת ההסתדרות. נושא הזכויות של העובדים לא קרוב לליבה של אף חברת כנסת אחרת יותר מאשר ללבי. אין פה שום קרדיט. גם כשהמצלמה לא פה, צריך לדבר לעניין. אין פה שום קרדיט לאף חבר כנסת על נושאים כאלה ואחרים. לכן, כל ההתנהלות פה פסולה במהות. אבל, בואו נעזוב את זה. אין פה עניין של גיוסים אלא עניין מהותי.
אני חושבת שעניין של פגיעה בזכויות עובדים הוא דבר פסול מהיסוד. כל מה שאני מנסה לחדד, איפה באמת יש פגיעה, ואיפה יש רצון פופוליסטי זול, של חברים כאלה ואחרים, להציג פגיעה, כדי להישמע טוב בתקשורת. בואו נהיה הוגנים, קצת הגינות בבית הזה לא תזיק לאף אחד. קצת, מעט ההגינות.
ההגינות היא כדלקמן: אין פה בסיס להשוואה בין שכר שהיה בעבר לשכר שהולך להיות משולם להם כרגע, ברמה העקרונית המהותית החוקית, כי מדובר במעסיקים שונים, מדובר בחברות שונות. אין חובה לאותם עובדים להמשיך ולעבוד. אין דרישה של אותם עובדים להמשיך ולעבוד בתנאי השכר האלה. ירצו, יעבדו, לא ירצה, לא יעבדו. זה דבר שההיגיון לא יעלה על הדעת.
לפי מה שאני רואה בחוזה, על פניו יש פגיעה בחוקים של העסקת עובדים במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל ומשרד האוצר ישתפו פעולה בפגיעה בזכויותיהם של העובדים. לאור האמור, אני חושבת שכל הדיון צריך להתמקד בנושא החוק עם יועצים משפטיים, שייצגו את המנגנונים, כדי לשמור ולשמר את זכויותיהם של העובדים בין אם מדובר בעובדים חדשים, ובין אם מדובר בעובדים שעובדים היום ויעברו לעבוד עם המעסיק החדש.
מתוך דאגה לאוכלוסיית העובדים, אני מניחה שהשוק לא שופע הצעות באיכות כל כך גבוהה של האנשים האלה, אני מציעה להיזהר לא לשפוך את המים עם התינוק. אני לא חושבת שצריך לפגוע בהם ברמה המשפטית, החוקית. עניין השכר זאת סוגיה אחרת.
שלי יחימוביץ:
ברשותך, אדוני היושב ראש, אני מאוד מתקוממת על הדברים שנאמרו פה. אין כאן "פג תוקף", חברת הכנסת טרטמן, כפי שאמרת. לא פג תוקפם של האנשים האלה, הם לא מוצר.
אסתרינה טרטמן:
את תכניסי מילים שלא נאמרו על ידי.
שלי יחימוביץ:
רשמתי "פג תוקף" כשהדברים נאמרו.
אסתרינה טרטמן:
החוזה פג. עובדה שב-1.7 הם מקבלים חוזה חדש.
שלי יחימוביץ:
אני רוצה להבהיר. מקום העבודה של העובדים האלה לא נסגר. הם לא עזבו מקום עבודה. הם ממשיכים בדיוק באותה עבודה שהם עושים מזה שנים במסירות ובעקביות. כל הטרמינולוגיה הזאת, כאילו הוחלף מקום עבודה, ולבעלים החדש שלהם, משל הם היו מוצר, יש זכות להוריד להם תנאים, כי הם בכלל עובדים במקום עבודה חדש, זאת טרמינולוגיה מעוותת, שיש בה התנערות של המדינה מעובדיה. אני רוצה להגיד לנציג של החשב - אגב, אתה מתעלם לחלוטין מההסכם שרק אתמול נחתם, בין ההסתדרות, האוצר והתמ"ת.
יאיר הגאי:
אני חתום עליו.
שלי יחימוביץ:
אני מאוד מעריכה שאתה חתום עליו. . אתה מבין את המושג של אחריות מזמין, שמופיע שם בצורה מפורשת?
יאיר הגאי:
שם זה על שכר מינימום.
שלי יחימוביץ:
לא, שם זה על כל חוקי העבודה. הדף הזה שחילקתם כאן זה קשקוש. העובדה שאתה מחלק דף לחברה ודורש ממנה לבצע את חוקי העבודה, כל חאפר עושה את זה. אתה יודע שאין לזה משמעות מבחינת אכיפת חוקי העבודה ושאכיפת חוקי העבודה דורשים מהלכים קצת יותר מקיפים מאשר לשים אותם על הדף הטיפשי הזה. אני חושבת שבחשב הכללי מודעים לזה יותר מאחרים.
אתה אומר שאתה לא מתערב וחברת מיקוד היא שתקבע את המשכורת. מה זאת אומרת אתה לא מתערב להם? באיזה זכות אתה לא מתערב להם? העובדים האלה הם עובדים שלך, שלנו, של המדינה. זה שבחרנו להשתמש בהם באמצעות מתווך זאת כבר רעה חולה אחרת, אבל להגיד שאתה מסיר אחריות ברגע שחברה זכתה במכרז?
אני לא רוצה לשמוע על שכר מינימום ועל 19.95. אכן הם עומדים בתנאי שכר המינימום על פי החוק. אנחנו לא מדברים על עובדים שמקבלים 19.95. אנחנו מדברים על עובדים איכותיים, משובחים, יוצאי יחידות קרביות. כל חברה בינלאומית היתה חוטפת אותם בשתי ידיים. אנשים שתרמו למדינה, ועודם תורמים במילואים. אתה רוצה להוריד אותם, באמצעות המכרז הזה, לשפל המדרגה של העובדים במשק, ועד אז לא תנוח דעתכם.
אני מסרבת לקבל את ההתנערות הזאת מהאחריות. אני תובעת מכם לקחת את האחריות מחדש ולדאוג לזה שתנאי השכר שלהם לא יפגעו. תנאי השכר שלהם נפגעים, נקודה, ואתם עוצמים את העיניים, לא שומעים, לא רואים, לא יודעים. הרי בשביל זה הומצאו בכלל חברות שמירה ואבטחה, כדי שתוכלו להגיד: "לא ראיתי, לא ידעתי, לא שמעתי". לא, הנה, אתם יודעים, אתם רואים, אתם שומעים ששכרם של האנשים המסורים האלה נפגע בגלל שהוצאתם מכרז יותר זול. יש להם אחריות מזמין, במובן המוסרי, לא במובן של ההסכם שנחתם אתמול.
אני רוצה להבין עוד דבר אחד. תחליטו, או שהם בהסכם קיבוצי, ואז אתם יכולים לשלם להם שעות נוספות גלובאליות, או שהם על פי ההסכם הקודם, ואז אתם לא יכולים לשלם שעות גלובאליות. אני רוצה לדעת, האם הם מקבלים שעות גלובאליות? האם הם מקבלים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה? את זה אני צריכה לבקש מהמתווך שמעסיק אותם בשביל המדינה. אני מסרבת לקרוא להם מעסיק, הם לא המעסיק שלהם. אתה המעסיק שלהם, אני המעסיק שלהם.
ראובן ריבלין:
עד ששמעתי את נציג האוצר הנכבד, אחד האנשים המרכזיים היום בשוק העבודה, חשבתי שהאוצר צודק. אתה אמרת לי בצורה הברורה ביותר, ואני מצטט: "לא צוין במכרז מחיר שעה למאבטח". זה הדליק אצלי נורה אדומה. חברי הכנסת צריכים להבין. עד רצח גאנדי השרים לא היו מאובטחים. לאחר רצח גאנדי החליטה הממשלה שצריך לאבטח את כל השרים כי גאנדי היה שר. היחידה לאבטחת אישים היתה מחויבת לשמור על כל השרים. היתה אז ממשלה עם הרבה שרים והיה צורך בהרבה מאבטחים. הדברים הגיעו כדי כך שהיחידה לא יכלה לעמוד במשימה. ואז הממשלה קבעה שחלק מהשרים יאובטחו על ידי היחידה וחלק מהשרים יאובטחו על ידי חברות חוץ. כמובן, קבעו שהאחראי המקצועי יקבע עם חברות מסוגלות או לא מסוגלות לשמור על השרים.
בשנה מסוימת, היה שר במשרד התקשורת, שהיה שואל את המאבטח שלו: "אם יתקיפו אותי, אני אדע להתגונן, אבל איך אני אשמור עליך?". למה הקדמתי? כי רציתי להסביר לך, אדוני ממשרד האוצר: לא העברנו למיקור חוץ את ביטחונם של השרים. העברנו למיקור חוץ את היכולת לשמור על השרים בצורה המקצועית ביותר. שאם לא כן, אם זה סחר של מי שנותן פחות, מייד תאמרו לממשלה שאתם לא יכולים לשמור. כאשר יקרה משהו, ישאלו אותך האם קבעת מהו המחיר לשעה.
יכולה החברה לבוא אלי ולשאול כמה אני רוצה לשעת עבודה. לי אין עבודה ואני מוכן לעבוד ב-15 שקלים. תבוא לראובן חזק, שהיה ראש השב"כ, והוא יאמר לך שהוא רוצה 200 שקל לשעה. למי תיתן? לי, כי אני רוצה רק 15 שקלים. אתה אפילו יכול לקחת שניים ב-15 שקל.
צודקות חברות הכנסת שהגישו את הבקשה. בעניין הזה אתם הפקרתם את השרים כאשר לא קבעתם מהו מחיר לשעה מינימום. אני מודיע לך חד משמעית, אלא אם כן מדובר על אנשים שהם מתנדבים בעם, שרואים בשליחות את העיקר, אז מה הם צריכים כסף? עזוב את כל אלה שבאים לפה ומספרים סיפורים. אתה האיש שצריך להבטיח במכרז שלך שהאנשים - אני יודע שהחברות מכוונות על ידי הנושא המקצועי. אני יודע שיש בכלל תביעה נגד החברות בעניין הזקיפים. אני יודע מה התפקיד של זקיף.שב"כ קבע שחברי הכנסת שהם צריכים להיות מאובטחים כמו שרים והוקמה יחידת אבטחה מיוחדת בכנסת, כי זה היה לה יותר זול.
לכן אני אומר לך שעד ששמעתי אותך חשבתי שאתה צודק. ברגע ששמעתי אותך, אני חושב שהמדינה צריכה להתערב במכרז. המדינה, עם כל הכבוד, ואני אפנה לשב"כ במכתב בעניין זה, מחויבת לקבוע את השכר הקבוע לשעת עבודה למאבטח. יש שרים שהם יותר בעייתיים ויש שרים שהם פחות בעייתיים. את דרגות האבטחה הם מסדרים מול השב"כ ואני יודע שהם עובדים מול השב"כ בצורה יפה ומעולה.
דרך אגב, רוב רובן של החברות המאבטחות הם יוצאי השב"כ. הם הפסיקו לקבל מדליות והתחילו לעשות עסק. הם מהטובים שבטובים. אני חושב שהדרישה לדיון פה הפכה להיות דיון רציני. לא הבנתי למה אני צריך להתערב ביחסי עבודה, אבל אני חושב שכאשר משרד האוצר מקיים מכרז כזה, חייב לדעת שהמכרז הזה עונה מבחינה כלכלית על הדרישות המקצועיות.
מגלי והבה:
כל חברי הכנסת יודעים איך מתייחסות חברות האבטחה לשומרים ולעובדי הניקיון ובודקי התיקים. אנחנו הרי יודעים מהו השכר. ידידי, חבר הכנסת ריבלין, הסביר יפה מה המחויבות של המדינה. המאבטחים ממלאים את תפקידם פעם בכובע של שירות מילואים ופעם בכובע של עובד חברת אבטחה. זאת אותה האחריות, למה אנחנו צריכים לפגוע? כאן זאת האחריות של המדינה. למה אנחנו צריכים לפגוע בתפקיד ובמשימה של אותם מאבטחים? אם מטרת המדינה לסמן וי, אז אנחנו יכולים להיתקל בתופעות יותר גרועות, כי הטובים לא יסכימו לעבוד באותם תנאים וילכו למקומות אחרים. מי יבוא? אנשים שמחפשים עבודה. אני בטוח שמי שחתם על החוזה דאג לציין מה הדרישות שלהם מהמאבטח, אבל לא דאג לשלם להם כפי שמגיע להם כאנשי מקצוע.
אסור לנו לפגוע ברמת הזכויות של אותם מאבטחים וזאת משתי סיבות. אחת, מגיע לעובדים וצריך לדאוג לכל מי שעובד. מצד שני, אנחנו לא נחכה לפגיעה הבאה שתהיה במישהו מאובטח ואז יגידו שזאת רמת האנשים שאפשר להשיג. לכן אני קובע ומבקש שתהיה החלטה חד משמעית. אם מוציאים את האחריות לאבטחת השרים מהשב"כ אז שרמת השכר תהיה בלי הבדל.
נאדיה חילו:
הנושא הביטחוני מוצה עד הסוף ואני גם לא מבינה בו הרבה. בנושא הזה יש פן מהותי מאוד רחב שמאוד מדאיג אותי. חברת הכנסת טרטמן, גם אני באה מהנהגת ההסתדרות. אני מאוד חוששת שהנושא הזה יגלוש לתחומים נוספים. מי יהיה ערב שלא יוציאו מכרזים לרופאים, אחיות, עובדים סוציאליים? אלה מקצועות שאנו רוצים שיעבדו בהם אנשים מקצועיים. אנחנו בעידן של הפרטה והמגמה הזאת תלך ותגבר. דווקא בעידן הזה, חובה עלינו כאן לשמור ולהגן ולתת את כל הביטחונות שחוקי העבודה המגנים על העובדה יחולו על כל הענפים במשק. זאת המהות הבסיסית של שמירה על העובדים ועל זכויות עובדים. החשש שלי הוא, שהנושא הזה הוא לא ייחודי ושזה יגלוש לעוד תחומים. אמנם פה מדובר ב-150 עובדים, אבל הייתי רוצה לראות את האחריות הכוללת שלנו גם למעגלים נוספים של עובדים במקצועות אחרות. ישנם מקצועות ייחודיים נוספים שהם חשובים לא פחות.
טוב תעשה הוועדה אם תצא בקריאה לדחיית תחילתו של החוזה הזה; תבקש את תנאי המכרז ללא הסעיפים הביטחוניים.
אתה יודע מה? אתה יכול לקחת ממוצע. אתה אומר 7 חברות? קח את הממוצע. החתך הזה חייב להיות הבסיס למכרז שלך. למען ההגינות אני רואה בחיוב את זה שמסדירים את זה תחת חברה אחת.
אגב, אני גם לא מבינה למה בתמ"ת זה 1,300 שקלים לעומת משרד ראש הממשלה. קורת הגג האחת הזאת, חייבת לספק את כל התנאים ואת כל ההגנות ולשמור על רצף הזכויות.
אני גם רואה את האלמנט הרוחבי של העניין הזה והוא מאוד מדאיג אותי. שלא נצטרך בעוד כמה זמן לשבת פה בסוגיה אחרת. התקדימים עוברים כמו וירוס, ולצערי אלה תמיד תקדימים שליליים.
טוב יעשה אדוני היושב ראש, אם ייצא בקריאה לעצור את העניין. אתם החשב, אתם לא גוף עצמאי, עם כל הכבוד. אתם לא גוף שיכול לשלוט מהיום למחר. אתם גוף שחייב ללכת לפי כללים למען יראו וייראו. אתם צריכים כמה שיותר להגן, כדי שגם סקטורים אחרים ילכו אחריהם ולא להפך.
אסתרינה טרטמן:
בישיבה של ועדת ביקורת המדינה, שבראשה ישב חבר הכנסת יורי שטרן, נדון הנושא של חברות השמירה. גם חברת הכנסת יחימוביץ היתה נוכחת בישיבה. הסיכום שם היה, בין היתר, הנחיה לאוצר שכשאתם יוצאים למכרז אתם חייבים לתמחר מראש את העלויות, שיהיו סבירות, שלא יפגעו בציבור העובדים ברמה כזאת שזה יהיה חוקי וסביר גם ביחס לסוג ההעסקה שלהם. גם אז, אל תלכו על החברה הזולה ביותר אלא על זאת שתכבד את זכויות העובדים. זה היה הסיכום, זה יצא מהוועדה. נציגי החשכ"ל קיבלו את זה וזה הפך להיות נוהל עבודה.
רציתי לדעת האם זה מיושם?
יעקב ליצמן:
אדוני היושב ראש, קשה לי להבין על מה הדיון. בבוקר לא הבנתי והמשכתי לא להבין.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
גם אחרי שנציג החשכ"ל דיבר?
יעקב ליצמן:
לא רק שלא הבנתי אלא הביאו לי מסמך שבגללו עוד יותר לא הבנתי. הדיון התחיל בסוגיה אחת ועבר לסוגיה אחרת. השאלה כאן, כפי שהבנתי בין השורות, האם שניסו לאיים עליהם שהם לא יהיו איגוד מקצועי. צריך להיות ברור לכולם שבגלל שהם התאגדו כאיגוד יעשו להם בעיות. אני מקווה שזה מקובל עליכם. אם זה לא מקובל, אנחנו עוברים לדיון אחר.
יוני מור:
חד משמעית לא. אין בעיה של התאגדות מול איום כזה או אחר.
ראובן ריבלין:
לשוטרים אסור לשבות כי הם צריכים לשמור על הציבור. אז לאנשים האלה אסור לשבות משום שאי אפשר להפקיר את השר אפילו לא לשניה.
יעקב ליצמן:
רובי, תן לי לתקן אותך, הנשים של השוטרים הקימו איגוד.
אני חוזר למה שלא הבנתי. אם כל הויכוח זה כמה משכורת?
שלי יחימוביץ:
לא רק.
יעקב ליצמן:
מדובר בכסף תחלס.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
חבר הכנסת ליצמן, אני מבקש ממך לא לקיים דיון עם הנוכחים. כל שאלה שלך גוררת שאלה נוספת של חברי הכנסת. אנחנו לא נשמע אותך ולא נשמע את חברת מיקוד.
יעקב ליצמן:
אם כל הויכוח זה כסף, צודק רובי שצריך להיות מנגנון שאומר כמה משלמים לשומר ראש וכמה משלמים לפקידה מתחילה? כמה משלמים לפקידה בכירה יותר? לכן ברור שרובי צדק, שאתם הממשלה, לפני שאתם ניגשים למכרז, צריכים לקבוע שכר מינימום.
האם התנאים שבהם אתם עובדים, 25 שעות ביממה - - -
ראובן ריבלין:
הוא לא אמר 25 שעות ביום אלא הוא אמר 25 שעות רצוף.
יעקב ליצמן:
אתה צוחק, אתה חושב שאני עושה הצגה?
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אני לא צוחק אבל אי אפשר שיהיו פה 3 דיונים.
יעקב ליצמן:
שאלתי שאלות כדי להבין.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אז אני אומר לך, שאלת שאלות ואנשים התייחסו. עדיין לא נתנו לחברת מיקוד לדבר ויתכן שבעקבות מה שהיא תגיד, גם לנו יהיה מה להגיד.
יעקב ליצמן:
אם אתה לא רוצה שאני אגיד, אז אני לא אגיד, תודה רבה. אם אני לא יכול לדבר - - -
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אתה יכול לדבר.
יעקב ליצמן:
לא רוצה, תעזוב.
שלי יחימוביץ:
ליאור, אני רוצה לתת לכם רעיון איך לא עוצמים עיניים וגם עובדים, לצערי, דרך חברת שמירה ואבטחה. בחודש שעבר הייתי בנמל אילת. הם מעסיקים מאבטחים מכל מיני סוגים, לרבות מאבטחים באיכות מאוד גבוהה, כמו האנשים האלה, ולרבות מאבטחים שמשתכרים שכר מינימום. החוזה שלהם מול חברת השמירה והאבטחה מפרט את טיב המאבטח, את סוג העבודה שלו, יש לפחות 5 סוגי מאבטחים ואת השכר השעתי או היומי. ברור שיש מאבטחים שמרוויחים הרבה בשל כישוריהם ומאבטחים שמרוויחים מעט משום שהם לא מיומנים בתפקיד ועבודתם היא עבודה פשוטה. על החישוב השעתי יש עוד 61% תקורה שזה הרווח של החברה הקבלנית. הנה רעיון נורא פשוט, הם עובדים כך שנים.
יאיר הגאי:
על מה המכרז?
ניסן סלומינסקי:
זה המינימום, פחות מזה אי אפשר.
שלי יחימוביץ:
ברור שהתעריף הוא תעריף מינימום.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אמרתי את זה קודם.
שלי יחימוביץ:
נכון. אי אפשר לעצום עיניים ולומר שמבחינתנו שיהיה שכר מינימום. אף אחד פה לא חושב שהם צריכים להרוויח שכר מינימום.
ניסן סלומינסקי:
שכר ספציפי לדרגות.
שלי יחימוביץ:
בדיוק, זה מה שאני אומרת – שכר מינימום ספציפי.
יש לי שאלה לחברת מיקוד. האם בתנאי המכרז ובחוזה ההתקשרות שלכם מול המדינה, האם אתם יכולים בכלל, נוכח תנאי המכרז, להמשיך לשלם את אותו שכר למאבטחים שעבדו קודם?
יוני מור:
אני ראש אגף הביטחון במשרד האוצר ואנחנו גם חלק מהנושא המקצועי ומייצגים גם את השב"כ. לפני שנעבור לחברה ברצוני לומר כמה מילים ולהתייחס לאיומים שהיו או לא היו, כאילו מאיימים על מאבטחים.
מה שהניע את המערכת לצאת למכרז מרכזי, בדחיפה רצינית של השב"כ, זה חוסר אחידות בכל משרדי הממשלה. עלה הצורך לאחד את הרמה המקצועית של כל מאבטחי השרים, שאינם מועסקים על ידי השב"כ וגם לגרום לאחידות בשכר של המאבטחים. הם עובדים באותו מקצוע והם כולם נפגשים בישיבות ממשלה ובכנסת.
גם ברמה המקצועית, כל מכרז עבד אחרת ובקריטריונים שונים. מי שקבע את הקריטריונים המקצועיים במכרז הזה זה שירות ביטחון כללי והם מחויבים לעשות את זה על פי החלטת הממשלה.
יעקב ליצמן:
אבל בלי הכסף.
יוני מור:
אין מצב שבמכרז הזה יעבוד מאבטח שהוא לא ברמה הנדרשת שקבע שירות ביטחון כללי, עם כל הכללים.
ראובן ריבלין:
אתה יודע מה זאת מוטיבציה? אתה מטובי בנינו. אני אעשה את העבודה בכל מחיר, אם אין אחר שיעשה אותה. אבל, אם אני מקבל 10,000 שקל אני שמח בחלקי ואני אעשה את עבודתי בלי שום סטייה. לעומת זאת, אם אני אדע שמגלי מקבל 15,000 שקל ואני 10,000 שקל, חלק מהזמן אני אעסיק את עצמי במחשבה למה הוא מקבל 15,000 שקל.
יוני מור:
הרעיון היה לעשות סדר בשני המובנים, ברמה המקצועית וברמת השכר. נושא השכר נבחן ונשקל בתוך המערכת שיצרה את המכרז הזה. השכר שהממשלה היתה קובעת, לו היתה קובעת, הוא לא רחוק ממה שמופיע במכרז הזה. אני אומר לכם שניתן להשיג בשכר הזה אנשים עם מוטיבציה גבוהה. יכול להיות, שיש אנשים שנמצאים כרגע במערכת, שהם מבוגרים, שהם עברו דברים. אולי התפקיד הזה כבר לא מתאים להם. אולי הם צריכים כבר להיות מנהלים באבטחה. יכול להיות שאנחנו מחפשים אוכלוסיה אחרת, שחלקם סטודנטים.
ביקשתי מהסכמי השכר שיתנו לי שכר של קצין בצנחנים ובגולני. הם לא עוברים את ה-5,300 שקלים.
שלי יחימוביץ:
בעצם אתה מודה שהחלטתם במודע על הורדת תנאים.
יוני מור:
החלטנו לעשות איחוד שורות.
שלי יחימוביץ:
יש דבר בשוק העבודה שקוראים לו הרעת תנאים. אתם החלטתם במודע על הרעת תנאים, נכון?
יוני מור:
קבענו ברמה המקצועית את מי אנחנו מחפשים. יכול להיות שזה היה עולה גם 18,000 שקל לחודש ואז לא היינו אומרים כלום. לא היינו באים לועדת הכספים ואומרים שהמדינה לא עומדת בתקציב. לכן אמרתי שיש פה פן מקצועי.
הפן הכלכלי, איך מנהלים את הכלכלה, זה מנהל הרכש והחשב הכללי. אני אומר שגם אם היו קובעים, זה לא רחוק מהשכר. אלא מה? יש חלק במערכת שמרוויחים פחות והשכר שלהם השתפר, וחלק מתאזנים לרמה סבירה של קהל יעד שאנחנו רוצים להגיע אליו.
נשמעו כאן דברים כאילו מאיימים על מאבטחים. הדבר היחיד שנעשה, מכיוון שאנחנו עוסקים חוץ מאבטחה גם במשהו ערכי, אז הערכיות היא אבטחת שרים. דובר פה רבות על הערכיות של המשימה הזאת. אני אתן לך לדוגמה את משרד האוצר. יכול להיות מצב שבעוד שבוע, המאבטחים יגידו, אם אני לא מרוויחים עוד 1,000 שקל אנחנו הולכים. מה? בגלל 1,000 שקל להפקיר את שר האוצר? זה נראה סביר?
לא אמרנו לאף אחד שלא להתאגד. אנחנו מדברים פה על ערכיות. אני, אישית, לא הייתי עוזב מאובטח שלי אם הייתי צריך להרוויח בחודש 1,000 שקל פחות.
דוד אלישר:
אני הבן של הבעלים. אני מברך על הטיפול בנושא המאבטחים. אנחנו חברה ותיקה ומובילה בתחום - - -
למכרז היו כמה מטרות: אחד, סטנדרט אחיד בנושא של אבטחת השרים, מבחינה מקצועית. השני, שמירה על כספי הציבור מול המצב הבזבזני שקיים. אני אפרט ואסביר לכם מה קורה היום ואיך הגענו למצב הזה, כדי שתבינו מה קרה.
צריך להבדיל בין שני דברים שונים. אחד, שכר ותנאים סוציאליים על פי החוק ודבר שני מהו שכר ראוי לתפקיד. אין שום מחלוקת שהשכר שאנחנו מציעים הוא על פי חוק. השאלה האם השכר שאנחנו מציעים הוא שכר ראוי לתפקיד.
נשאלת השאלה מהו השכר הראוי.
ראובן ריבלין:
אני יודע מה ראוי. אני קיבלתי 1,300 שקל ליום ועכשיו אתה רוצה לתת לי 900.
קריאה:
מאבטחים של השב"כ מקבלים 7,000 שקלים לחודש.
צחי טבקמן:
ומה עם פנסיה ותנאים נוספים. היום אנחנו מוכנים לעבור לעבוד בתנאים שלהם.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אני חייב לומר לאורחים שאתם גרמתם לברדק איום פה בוועדה. אני אומר את זה לפרוטוקול כי אני נורא כועס. שלי, מה את מסכלת עלי ככה? לא יאומן למה שהפך הנושא הזה. אנשים לא שומעים מה שהיושב ראש אומר. פניתי אליך 4 פעמים וביקשתי ממך לא להגיב.
נאדיה חילו:
שאלה נוספת. דיברת על שכר ראוי. אני שואלת, האם השכר הראוי לא צריך להיות ממוצע של 7 החברות?
דוד אלישר:
יש 6 מזכירות במשרד שגויסו בהליך רגיל עם נתוני שכר מסוים. יום אחד אתה מוצא שאתה צריך דחוף מזכירה. מי מוכנה לבוא עכשיו? כך נוצר השכר. אני אסביר לכם איך זה קרה גם בנושא אבטחת השרים. עכשיו יצא מכרז מסודר לנושא העסקת המזכירות. באה המזכירה שמקבלת את השכר הגבוה ואומרת שזה מה שצריך להיות לכולם. זאת בדיוק הדוגמה ואני אפרט. חברת מיקוד זכתה במכרז. אנחנו עוסקים בתחום הזה מהיום שהיתה החלטת ממשלה שמעבירה את אבטחת השרים לחברות אבטחה פרטיות. לפני כן אבטחנו את הח"כים המאוימים בכנסת דרך קצין הכנסת. היינו משלמים 36 שקלים לשעה לפני 4 שנים. היינו עובדים ב"קוסט פלוס", כמו שאת מציעה, 36שקלים לשעה פלוס התקורה.
שלי יחימוביץ:
כמה זה היה?
דוד אלישיר:
מה זה משנה, אני לא זוכר בעל-פה. שלי, תביני גם את.
שלי יחימוביץ:
אל תגיד לי תביני, תסביר לי.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
שלי, למה את כזאת אנטי היום?
שלי יחימוביץ:
כלפי המאבטחים אני לא אנטי, אני בעדם. זכותי כחברת כנסת לבחור למי אני אהיה אנטי.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
אבל זכותנו לשמוע אותו בלי הפסקות. האנשים מאחור מיישמים את האנטי שלך.
דוד אלישיר:
כשהתחלנו לאבטח את השרים, כל קב"ט התחיל למצוא פיתרונות. כל קב"ט חיפש איך הוא מאבטח באמצעות כל מיני חברות שיש להן ניסיון, וביניהן אנחנו. את הדרך שילמנו 650 ליום עבודה. זה היה לפני 4 שנים. השכר הזה היה ללא שינוי עד לפני שנה. בדצמבר העלנו את השכר ל-700 ובדצמבר העלינו את השכר ל-900. תוך כדי התהליך הזה יצאו כל מיני מכרזים בהליך מסודר, שהשכר שם נקבע סביב אותו שכר שאנחנו משלמים. דרך אגב, השכר עלה ביוזמתנו. זה היה עניין של היצע וביקוש ולא בגלל בעיה כזאת או אחרת. ראינו שיש קושי לגייס מאבטחים ואנחנו העלינו את השכר. יצאו עוד מכרזים בצורה מסודרת, סביב אותה רמת שכר שהיא ראויה ומכובדת. במקביל יצא מכרז אחד שהיה מכרז לא טוב, שהיה צריך להשיג תוך פרק זמן בלתי סביר, קבוצה של מאבטחים. זכתה בו חברה שנתנה מחיר אסטרונומי. עכשיו באה ועדת הכספים להגן על דבר בלתי סביר, של אותו מכרז, ושזה צריך להיות הרף לכל המאבטחים. זה לא יישמע דבר כזה. 60 אחוז מהמאבטחים היום מקבלים שכר ראוי.
יעקב ליצמן:
אתה לא יכול לדבר נגד מכרז.
דוד אלישיר:
אני מדבר על מכרז אחר.
ראובן ריבלין:
לנו אין טענה אליך, אלא רק לאוצר. אתה תקבע יחד עם האוצר מה השכר.
דוד אלישיר:
המכרז האחרון שבו הוגדר שכר למאבטחים, היה בשכר של 10,000 שקל ברוטו לחודש. זה השכר שהוגדר במכרז האחרון שהגדיר שכר. במכרז שהיה לפני שנתיים הוגדר שכר. השכר שמשולם בפועל הוא גבוה יותר אבל זה לא העניין. אגב, אני מוכן לשלם לאנשים את השכר הכי גבוה של מאבטח בנמל אילת, אם זה נראה לכם דוגמה.
שלי יחימוביץ:
לא, רק הצעתי שיטת תחשיב.
ערן סיני:
אני רוצה להגיד רק דבר אחד. למכרז נקבע תאריך ולכן החברה מפעילה אמצעי שכנוע. יש גם אמצעי שכנוע פסולים. חלק מהאנשים עובדים גם בשרות ואיימו עליהם. גם אנשים שיושבים פה איימו, שהם יוציאו אותם מהעבודות שלהם בשרות אם הם לא יחתמו.
יעקב ליצמן:
חובת הוועדה להגיד שכל התארגנות היא לגיטימית ואסור לאיים עליהם. כמובן, אם זה נכון, כי לא בדקתי.
דוד בן-נון:
מה נאמר פה? נאמר פה נכון ששילמו שכר גבוה כדי לקבל אנשים איכותיים. כעת הם חושבים שיש למאבטחים כישורי יתר, הם מתחרטים, ועכשיו יזמינו אנשים אחרים. נאמר פה שאנחנו יותר מידי טובים אז שנלך לניהול וניתן למישהו אחר את העבודה.
ליאור הגאי:
לעניין המכרז המרכזי. אף אחד לא עושק עובדים. אני לא חושב שיש מישהו שהוא בוגר צבא ולא עבד בשלב כלשהו באבטחה. כשדיברנו על רישום שכר שהוא מינימום, דובר על סכומים נמוכים ממה שמוצע היום למאבטחים. אם היינו קובעים שכר, השונות בין המשימות היא כל כך גבוהה, שהיה גם החצי השני. גם אם היינו עושים ממוצע, זה עדיין רחוק ממה שהם רוצים היום.
עשינו את המכרז הזה מתוך ידיעה ששירות ביטחון כללי קבע תקן אבטחה שלא היה קיים עד היום. את התקן הזה לא יכולנו לתמחר. מי שיכול לתמחר אותו זה מי שעוסק בתחום. אני אומר שוב, לממשלת ישראל יש 4,200 התקשרויות במכרזים, בחלק ניכר מהם יש תוצאות של הצבת עובדים כאלה או אחרים במשרדי הממשלה. זה לא משנה אם זה לתיקון מזגנים או גם לעבודות שמירה וניקיון. אם ממשלת ישראל, במקום ההחלטה ב17, שהתקבלה בנובמבר 2004, היתה מחליטה שהם יהיו עובדי מדינה, לא היינו עושים את הדיון הזה כאן. החליטו שזה יעשה בנפרד ומאחר ולא יכולנו לקבוע את השכר, קבעו שהחברה שתעסיק את המאבטחים, היא זאת שתגייס את המאבטחים והיא זאת שתציע להם שכר. המכרז הוא ל-3 שנים עם אופציה לשנה. מה עם בעוד שנה מהיום היה נוצר מחסור והחברה היתה נאלצת להכפיל? גם הייתי מתערב?
אולי בעוד שנה ההיצע יהיה כל כך גבוה שצריך להוריד את זה בחצי? יש גבול עד כמה ממשלה יכולה להתערב במכרזים שבעקבותיהם מוצב כוח אדם במשרדי הממשלה. יש מכרזים לקוסט פלוס של עובדי מחשבים ושם מדובר על 4,000 עובדים ולא 150 עובדים. גם שם לא נקבעה רמת שכר ורמת השכר שם היא גבוהה, כפי שכולם יודעים. זה לא אומר שאנחנו עושקים עובדים.
שלי יחימוביץ:
רובי יציע הצעת סיכום שהיא גם על דעתי.
ראובן ריבלין:
עם כל הכבוד, האוצר צריך להיות אחראי והוא צריך להיות בטוח שהשכר המשולם על ידי החברה יהיה מקובל עליו. שלא יהיה שכר מינימום אלא דרגות שכר בהתאם לדרגה המקצועית. בעניין זה אתם צריכים להיכנס לעובי הקורה. אני לא מדבר עליך כי אתה איש כספים, אני מדבר על ידידנו מאגף הביטחון שעובד גם בעצה אחת עם המערכת. יתכן מאוד שהמערכת חשבה שהיא פראיירית והיא משלמת שכר גבוה מידי.
אני מציע שהאוצר ייכנס לדיון עם החברה הזוכה, יחד עם ועד העובדים, על מנת לקבוע את הדירוגים. תעשו טוב אם תעשו זאת. תסדירו את העניין. עם כל הכבוד, עשיתם מכרז, השארתם מכרז עם פיקוח מקצועי, אבל זה לא מספק אותי. אתם צריכים לקבוע לחברה, מהו הרף התחתון.
הוועדה שמעה בחרדה רבה ורואה בחומרה את הטענה הלכאורית, שעדיין לא הוכחה, כאילו יש איום על נציגות העובדים ועל העובדים, שאם הם לא ייכנעו או יוותרו על כל תביעה כספית, הם יוצאו מהשב"כ. אני לא מעלה על דעתי שהשב"כ היה חלק מהדבר הזה ואם אכן קיים דבר כזה אנחנו רוצים שכל הגופים הנוגעים בדבר יבינו שאנחנו רואים זאת בחומרה. אני בטוח שהם יכחישו מייד, כפי שהיטיב לעשות נציג אגף הביטחון במשרד האוצר.
ניסן סלומינסקי:
אני מסכים עם ההצעה שלך אבל במחשבה שניה, אני חושב שאם זה יתקבל זה יהיה פתח שבכל המשק כולו ידרשו גם כן רמות רף. גם מחשבים זה מקצועי. אני חושש שנצטרך כעת להיכנס לכל תחום ותחום.
ראובן ריבלין:
אני אומר לך שזה דבר ייחודי לגמרי וזה מקצוע ייחודי לגמרי. אני מודיע לך שבחור בן 25 יותר טוב מבחור בן 35. חילופי הדורות הוא דבר מחויב המציאות.
ניסן סלומינסקי:
לא תוכל להכניס את זה במכרז.
ראובן ריבלין:
אני אומר לך מדובר פה במקצועי ייחודי לחלוטין ובבעיה ייחודית לחלוטין.
ניסן סלומנסקי:
אני מסכים, אבל עם הסתייגות.
ראובן ריבלין:
אין כאן השלכת רוחב. דיבר כאן נציג האוצר שהוא לא מתערב בשכר. לדעת הוועדה הוא טועה. אני חושב שהגורם המקצועי במשרד האוצר טועה. יש גם הערה כללית שאנחנו רואים בחומרה כל איום, אם היה כזה.
שלי יחימוביץ:
אני מצטרפת להצעה של רובי. בסופו של יום, אחרי כל המילים שנשמעו כאן, אנחנו נשארים עם 150 עובדים שעובדים במסירות בשירות המדינה והולכים להיפגע קשות בשכרם. לראיה, חברת מיקוד מחתימה אותם על טופס שאומר: "שינוי בתנאי העסקתי: הריני לאשר כי תנאי העסקתי, החל מיום כזה וכזה יהיו על פי החוזה המצ"ב. אין לי ולא תהיה לי כלפיכם כל תביעה ו/או טענה בקשר לשינוי תנאי העסקתי ו/או טענה בגין הרעה בתנאי עבודתי". זאת העובדה ואני מצטרפת לאמירה של רובי שהוועדה תובעת מהאוצר לנהל משא ומתן יחד עם מיקוד ויחד עם נציגות העובדים.
יאיר הגאי:
אני רוצה לומר משהו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רבותי, ועדת הכספים סוברנית, לאחר ששמעה את כל הצדדים, להחליט מה שהיא מחליטה. היא מחליטה כפי שהציע רובי ריבלין. שמענו אותך, שמענו את נציגות העובדים, שמענו את נציגות החברה. זאת החלטה סיכום. אתה יכול לא להסכים אותה או לא יישם אותה, אבל זאת ההחלטה.
נאדיה חילו:
מקובלת עלי הצעת ההחלטה. אני רוצה להוסיף את ההחלה של העניין. אנחנו מבקשים לדחות את התאריך של ה-1.7 עד לסיום המהלך שהוצע כאן. אי אפשר להגיד שנכנסים למשא ומתן ומצד שני ישנה החרב של ה-1.7. המשא ומתן יכול להימשך לאחר ה-1.7.
ראובן ריבלין:
אתם תמצאו את הדרך.
ליאור הגאי:
אם היתה מגבלה חוקית שמחייבת אותנו לקבוע במכרזים רף שכר, היינו עושים את זה.
היו"ר סטס מיז'ניקוב:
זאת לא תורה מסיני, אפשר להוסיף את זה.
נאדיה חילו:
אנחנו הצענו שהנושא של "שכר ראוי" ייבחן על פי ממוצע של התשלומים של 7 חברות.
ליאור הגאי:
אני חושב שמסוכן לנו, כחשב כללי, שלאחר שנחתם הסכם ביום 30.5, בין נציג החשב הכלל לבין החברה, לשלוח אותנו לעשות משא ומתן כאשר במשא ומתן הזה היו 8 מגישות ויש הפרש בינן לבין החברה. אני לא יכול להיות צד למשא ומתן.
אני רוצה להציע הצעה ואם לא תקבלו אותה אני אזדקק לחוות דעת משפטית שתסמיך אותי לנהל משא ומתן כי אני לא יודע אם זה אפשרי. אני מציע להציע לחשב הכללי לדחות את התחולה של המכרז הזה בחודש ושהם ינהלו משא ומתן בלי שאני אהיה חלק מזה.
ניסן סלומינסקי:
אתה מחייב אותם לקחת את העובדים הקודמים?
יעקב ליצמן:
יש לי הצעה. אנחנו אומרים להם לדחות בחודש ימים. בזמן הזה הם ינהלו משא ומתן. ועדת הכספים תתכנס בעוד שבועיים למעקב כדי לראות מה שסוכם ואז נחליט מה לעשות.
ניסן סלומינסקי:
המשמעות של מה שהמחליטים עכשיו היא שמחייבים את החברה שזכתה במכרז לקחת את כל העובדים של כל 7 החברות.
סטס מיסז'ניקוב:
הצעת סיכום:
א. פניה לחשכ"ל לבדוק האם אפשר להכניס למכרז תנאי סף. אתה כמובן יכול לקבל ייעוץ משפטי. כפי שניסח חבר הכנסת רובי ריבלין, האם אתה יכול להכניס למכרז תנאי סף? אנחנו גם משליכים להבא לגבי תנאי רף תחתון לגבי עובדים שהם במקצועות - - -
ב. לגבי כל אותם איומים, שהושמעו או לא הושמעו, ועדת הכספים מגנה זאת ומבקשת שלא יהיו איומים נוספים.
ג. אנחנו נתכנס בעוד שבועיים. אנחנו קוראים לחברה לנהל משא ומתן עם ועד העובדים שכרגע מועסקים בחברה.
אני מתכוון לוועד של אלה שעובדים בחברה שזכתה במכרז.
ראובן ריבלין:
לא, זה ועד של 7 החברות שהיו קודם.
דוד בן-נון:
היו קודם 7 חברות, כולל חברת מיקוד. חלק מהחברים בוועד הם גם עובדים של חברת מיקוד. אני מייצג את כל העובדים. כדי שחברת מיקוד תעמוד במכרז שלה וב-1 ביולי תיקח חלק מהמשימות, היא צריכה את העובדים גם מהחברות האחרות.
סטס מיסז'ניקוב:
איך אתה יכול להכריח את החברה לקבל עובדים?
ניסן סלומינסקי:
אתה אונס אותם לקבל עובדים, אתה לא מבין?
סטס מיסז'ניקוב:
חוץ מההחלטות הקודמות שציינתי, בהתאם להצעתם של יעקב ליצמן ורובי ריבלין, אנחנו מציעים לדחות את התחולה בחודש, זה הסיכום השלישי.
בכל זאת, אני מבקש מהחברה שזכתה לנהל משא ומתן עם העובדים. תקראו לזה איך שאתם רוצים, תשבו ותדברו עם העובדים. החברה סוברנית, כמובן, להחליט, לפי ההיצע והביקוש של השוק, את מי היא לוקחת. אנחנו נקיים ישיבת מעקב בעוד שבועיים. נזמן את כולכם ונראה אם הגעתם לעמק השווה.
דוד אלישר:
עשינו משא ומתן עם ההסתדרות ושיפרנו את ההצעה שלנו לעובדים.
סטס מיסז'ניקוב:
תודה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:10