פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 108
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ז בתמוז התשס"ז (3 ביולי 2007), שעה 11:00
ס ד ר ה י ו ם: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הקפאת פרוייקט שיקום שכונות
בקריית משה ברחובות של חה"כ יורם מרציאנו
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק זיו – מ"מ היו"ר
יורם מרציאנו
מיכאל נודלמן
מוזמנים:
עפרה אבן – ממונה בינוי, המשרד לקליטת עלייה
אריאלה רבדל – מנהלת האגף לשיקום שכונות חברתי המשרד לקליטת עלייה
שבתאי שגב – משרד הבינוי והשיכון
רפ"ק אלי מוסרי – סגן מפקד תחנת רחובות המשרד לבטחון פנים
שמשון קבדה – מפקד נקודת קריית משה המשרד לבטחון פנים
יהודה שרף – מנהל אזור ישראל הסוכנות היהודית
שוקי פורר – ראש העיר רחובות
כרמלה קופר – דוברת עיריית רחובות
רותי ענבר – עוזרת ראש העיר לפיתוח שירותים לעדה האתיופית, עיריית רחובות
זהר בלום – סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך, עיריית רחובות
זאודה אבאיי – מחזיק תיק ספורט וקליטת עולי אתיופיה, יו"ר שכונת קריית משה
דוד קשני – יו"ר פורום הדיור הציבורי ועמותת קול בשכונות
אלי זרחין – אגודה ישראלית למען ילדים עולים
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה:
מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ
ערכה:
שלי עשהאל – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הקפאת פרוייקט שיקום שכונות בקריית משה ברחובות, של חה"כ יורם מרציאנו
היו"ר יצחק זיו:
אני פותח את הישיבה.
על סדר היום, אישור הצעתו של חה"כ יורם מרציאנו לדיון מהיר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ואני מבקש מחבר הכנסת יורם מרציאנו להציג את הנושא.
יורם מרציאנו:
בוקר טוב אדוני היושב ראש, אדוני ראש עיריית רחובות, מכובדנו, שוקי פורר ברוך הבא, סגנו, חברי מועצה, אנשי המשטרה, אני נזעקתי לבקשה לקיים דיון מהיר בנושא שכונת קריית משה ברחובות, אלף מהטעם שבהיכרותי את הנושא של פורייקט שיקום שכונות וקרוב אליו ומבקר לא אחת בשכונת קריית משה ברחובות.
אני חושב בעצם שההחלטה שהיא נגזרת של ביטול שכונות נוספות במדינת ישראל, כתוצאה ממדיניות של קיצוץ של חמישים ושבע שכונות שהוחלט להפסיק את השיקום החברתי שלהן, חברתי ופיזי.
הבנתי שהיה דיון לפני כן ביחד עם נציגי המשטרה וראש העיר, בעקבות המצב הסוציו-אקונומי הנמוך שהגיעו עד למצב שבו נער רצח שם נער בתוך השכונה. אני הבינותי מדברי אנשי המשטרה שנושא של פשיעה בתוך השכונה הזאת הוא כמעט פי שתיים או פי שלוש יותר מאשר כל שכונה אחרת ברחובות, מה שמעיד על המצב הקשה של תושבי השכונה. בעצם אני אומר שזה נגע בתוך השכונה.
רק לפני שנתיים אדוני היושב ראש, החליטה ועדה ממשלתית בראשותו של שמוליק אבואב, שהיה מנכ"ל משרד השיכון, להקצות לשכונה הזאת מאה שבעים וחמישה מליון שקל. האנשים האלה שהגיעו לתוך השכונה ישבו ימים ולילות, יחד עם אנשי העירייה, יחד עם ראש העיר, יחד עם תושבי השכונה, למדו את העניין.
הם עצמם הגיעו לכלל מסקנה שאומרת שבלי טיפול נקודתי בתוך השכונה הזאת אנחנו נמצא מצב חברתי קשה מאוד במשך השנים הקרובות בתוך השכונה, כי צריך לזכור, הרי לא בכדי הדיון עכשיו מתקיים בתוך ועדת הקליטה, כי מישהו החליט לרכז את כל העולים בתוך שכונת קריית משה, שזה גם אני חושב איזו שהיא החלטה שגוייה, אני רואה את זה מהעיר שלי, בלוד, ובעוד ערים נוספות.
מה עושים? לוקחים את כל העולים, שמגיעים ישר משדה התעופה, דרך הסוכנות היהודית, ומצליחים לרכז אותם דווקא בשכונות מצוקה, במקום ליצור איזו שהיא אינטגרציה בתוך השכונות. אני יכול לומר לך מה קורה בלוד, כי אני מכיר את לוד. אז אני אגיד לך איפה גרים, שבעים אחוז, שמונים אחוז מתושבי שכונת רמת אשכול חשמונאים, הם עולים חדשים שהגיעו מאתיופיה, ושיכנתם אותם שם כי היה לכם אולי נוח. וככה אנחנו רואים את זה עכשיו בשכונת קריית משה.
אריאלה רבדל:
בשכונת רמת אשכול יש הרבה עולים, אין שבעים אחוז, נדמה לי שיש ארבעה עשר אחוז, ארבעה עשר אחוז מתושבי רמת אשכול הם עולים מאתיופיה. לעומת חמישים ושבעה אחוז בקריית משה רחובות.
יורם מרציאנו:
אלף אני מבקש לשמור את רשות הדיבור שלי. אתה בהחלט תקבל את רשות הדיבור, אני משוכנע שהיושב ראש יתן לך, ואם תשמע אותי עד הסוף אז תבין, שהרי אין משהו אישי פה, ובסך הכל הרי שנינו רוצים בטובת העניין.
הוקצו כמאה שבעים וחמישה מיליון שקל, והחליטו להעביר את זה לטובת השכונה, מישהו שם בדק את העניין הזה, אני מבין שגם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שיהיה בריא ויחזור אלינו, טיפל אישית בתוך השכונה.
מפרוטוקולים של ישיבות ממשלה ראיתי את ההתייחסות של אריאל שרון לעניין שכונת קריית משה. אבל לצערנו הרב לא רק שלא נעשה כלום, המצב הולך ומחמיר. גם את מנהל הפרוייקט הצלחתם להזיז משם, בהעדר תקציב ובגלל החלטה להקפיא את פרוייקט שיקום שכונות ברחובות. ברגע שאתה מוציא את מנהל הפרוייקט בעצם אתה מתחיל איזה שהוא תהליך.
אריאלה רבדל:
אדוני חבר הכנסת, סליחה שאנחנו מתפרצים לדבריך. יש לנו מנהל בפיזי בשכונת קריית משה רחובות שנמצא שקוראים לו עודד הוד.
היו"ר יצחק זיו:
למה הוא לא פה?
אריאלה רבדל:
לא זימנו אותו.
היו"ר יצחק זיו:
היית צריכה לזמן אותו.
אריאלה רבדל:
אם אתה רוצה, אנחנו נזמן אותו לישיבה הבאה, אין שום בעיה, הוא חי קיים ונושם, אנחנו לא ממציאים אותו, והוא מנהל פרוייקט בשכונה הזאת כבר הרבה שנים. היתה לנו מנהלת פרוייקט חברתית, היא יושבת כאן, היא סיימה את תפקידה ויצאה לתפקיד אחר בעירייה.
אתה מכיר את המציאות של נציבות שרות המדינה, עדיין נציבות שרות המדינה לא איפשרה לנו את כל התהליכים להוציא מנהל פרוייקט חברתי או מנהל כוללני. זה לא שנתיים וחצי, רות לא חסרה בתפקיד הזה שנה ומספר חודשים. שנה ודשיים. המציאות קשה בצורה לא רגילה מספיק עם האמת.
יורם מרציאנו:
עם כל הכבוד לך, עכשיו אני רוצה לומר לך משהו ותקבלי את זה ממני בצורה מכובדת. עם כל הכבוד, את פקידה ממשלתית שמגיעה לוועדות ויודעת איך מתנהלות הוועדות. את לא יכולה בכל פעם שאני מדבר, זו כבר פעם שלישית, להפסיק אותי ולהתפרץ, אני לא חושב שזה מכובד.
היו"ר יצחק זיו:
אני מבקש שזה יותר לא יקרה, כי לא רציתי להפסיק, אבל אני מבקש לתת לו לסיים.
יורם מרציאנו:
אומר שוקי פורר, שעוד מעט ירחיב כאן, אני ראיתי תקווה בממשלת שרון, ועכשיו בממשלת אולמרט אני רואה איך הכל מתמוסס, וזה קורה דווקא היום, בימים שהממשלה מחליטה ומכריזה שהיא הולכת להשקיע בנושאים חברתיים. להשקיע בנושאים חברתיים, זה להתחיל בשכונת קריית משה ברחובות, להמשיך בשכונת רמת אשכול בלוד, ולא להפסיק את הפרוייקטים דווקא בשכונות כאלה כי בסופו של דבר אנחנו נמצא את עצמנו בשוקת שבורה.
אני רוצה לומר לוועדה, ליושב ראש הקבוע ולממלא המקום, שאנחנו נמצאים לפני תקציב מדינה. אסור לנו כחברי כנסת, שבשנת 2008, לאור ההתחייבות של 2007, שבה התחייבו לנו שפרוייקט שיקום שכונות ייכלל בתקציב 2008 יותר מאשר ב-2007 ו-2006, כי היתה איזו שהיא מדיניות של לחסל את פרוייקט שיקום שכונות גם הפיזי וגם החברתי.
את זה צריך לומר, ואני חושב שיש עלינו חובה כחברי כנסת במסגרת הדיונים, ויש פה נציגים מקדימה, מהגמלאים, ממפלגת העבודה, לדאוג לכך שבמסגרת תקציב 2008 נושא של פרוייקט שיקום שכונות יהיה במדרגה הראשונה.
מנחם בגין עליו השלום ראה בפרוייקט שיקום שכונות כסמל ודגל במדינת ישראל. היו שתי ממשלות שטיפלו בזה ברצינות רבה, וראינו גם תוצאות. היתה את ממשלת בגין דוד לוי והיתה את ממשלת רבין ופואד. שאלה היו שתי הממשלות היחידות שבאמת טיפלו בנושא של פרוייקט שיקום שכונות מתוך הבנה שאם לא נשקיע היום אנחנו נסבול בעתיד.
אני חושב שכדאי שראש עיריית רחובות, שפנה אליי ובעקבות זה גם ביקשתי את הדיון הזה, ירחיב ויאיר את עינינו לגבי מה שמתרחש בתוך השכונה, ונשמע גם את אנשי המשטרה, כדי לקבל פה איזושהי החלטה אדוני היושב ראש. אני קראתי את ההחלטה של יושבת ראש הכנסת, שהדיון הזה לא צריך להיגמר פה. כי היום זה קריית משה ומחר זאת תהיה שכונה ד' בבאר שבע.
הדיון הזה צריך להיגמר במליאת הכנסת, שנביא לשם את שר הקליטה, ונביא לשם את שר השיכון, ואולי גם את ראש הממשלה, כדי לומר להם רבותיי, עד לכאן. כשזה עולה בנפש של אנשים ונגמר ברצח של אנשים זה רק הסממן הראשון. ואגב זה לא הרצח הראשון שהיה בשכונה כתוצאה ממציאות חברתית קשה. שמענו על כמה מקרי רצח בשנים האחרונות שהיו בתוך שכונת קריית משה. וזה מלמד יותר על המצב הקשה בתוך השכונה. תודה רבה אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת מרציאנו. אני מבקש התייחסות מכבוד ראש העיר מר שוקי פורר.
שוקי פורר:
תודה רבה. אני רוצה אדוני היושב ראש, וחבר הכנסת נודלמן היושב ראש הקבוע של הוועדה, ראשית להודות לחבר הכנסת מרציאנו על כך שהעלה את הנושא, ואולי אחד היחידים שהרים את הכפפה ששלחתי להרבה מאוד חברי כנסת. גם מהעבודה וגם מקדימה.
אני מציע לוועדה לקיים דיון בעקרונות. ולשים את הבעיה במסגרת גדולה. לא במסגרת מצומצמת. אני לא הייתי רוצה לדבר עכשיו על בעיה ספציפית כזו או אחרת, אם יש מנהל לפרוייקט שיקום שכונות ברחובות או אין. זאת איננה הנקודה. הנקודה היא תפיסת עולם של ממשלת ישראל לגבי קליטת האתיופים. זאת השאלה. והוועדה הזאת נתנה את דעתה באספקט של אלימות, בישיבה שהתחילה בתשע והגיעה לפי דעתי למסקנות מאוד נכונות ולדיון מאוד מעמיק, שאני יכול להיות גאה בו, גם בתוכנו וגם בצורתו, והדיון הזה היום הוא דיון לא פחות חשוב.
רחובות זו עיר ותיקה שנטלה חלק בקליטת עולי אתיופיה באופן יחסי יותר מכל מקום אחר בארץ. כעשרת אלפים מבני העדה מתגוררים ברחובות, קיבלנו אותם בזרועות פתוחות, אנחנו משקיעים מאמצים אדירים בקליטתם, כמחצית מהם מרוכזים בשכונה אחת, שהפכה להיות שכונה כמעט לחלוטין אתיופית.
רחובות משקיעה סכומי כסף עצומים בטיפוח קליטת עולי אתיופיה. אנחנו עושים את זה באהבה. אבל אני לא חושב שתושבי רחובות לבד צריכים לשאת בבעיית הקליטה הזאת. זה צריך להתחלק על המדינה כולה. ואיך זה מתחלק על המדינה כולה, על ידי תקציבים ממשלתיים מוכוונים.
אני הצלחתי אחרי מאמצים ניכרים, בגלל הבעייתיות המיוחדת בשכונה, אגב אני מאוד גאה עם ההישגים שהגענו אליהם בשכונה, שלא תהיה לכם שום טעות, התמונה שחבר הכנסת מרציאנו הציג פה בתום לב לא מקובלת עליי. שכונת קריית משה היא שכונה שיכולה להצביע על הישגים גדולים מאוד. אבל אם לא נשקיע בה השקעה משמעותית היא תגיע למצב נורא. וחייבים להשקיע בה השקעה משמעותית.
הצלחתי לשכנע את ממשלת ישראל לפני שנתיים, במחצית 2005, להקים ועדת מנכ"לים שבעיניי, כמי שהיה פעם מנכ"ל משרד ממשלתי, זאת הוועדה החשובה ביותר, כי היא ועדה מקצועית, נשלחים אליה נציגי המנכ"לים מכל המשרדים, בודקים את הצרכים בשכונה, הם ישבו ששה או שבעה חודשים, והגישו לממשלת ישראל המלצות מה צריך לעשות, ואת ההמלצות האלה שלחתי לכל העולם.
אריאלה יודעת, היא ריכזה את הוועדה הזאת. ועדה שעשתה עבודה נפלאה, ברשותו של שמוליק אבואב, שהיום הוא מנכ"ל משרד החינוך. הגיעה למסקנה שהיא ממליצה בפני ממשלת ישראל, לאור המלצות המשרדים השונים, להשקיע כפי שיורם אמר מאה שבעים וחמישה מליון שקל.
מה נעשה? התהליך הדמוקרטי קיים, היו בחירות, התחלף שר במשרד השיכון, התחלף המנכ"ל, זרקו את המסקנות לפח, ואמרו אל תיקח את המסקנות האלה ברצינות. ישבה ועדה של מנכ"לים ואמרה, 'עזבו זה לא רציני. אנחנו נתחיל עכשיו מחדש. יש הרבה אתיופים בארץ, למה רק בקריית משה? זה תמיד נכון להגיד, יש הרבה אתיופים בארץ. ישבה ועדה, בשביל מה הממשלה מינתה ועדה? אין רציפות שלטון, מתחלפת ממשלה נגמר הסיפור, ישבה ועדה מאוד מלומדת והגיעה למסקנות מסויימות.
אני לא אומר, אל תקציבו מאה שבעים וחמישה מליון שקל בשנה, אלא תחלקו את זה על חמש שנים, על שש שנים, בנושאים מסויימים על פחות. בואו נתמודד עם הבעיות החברתיות יותר מהר, אולי עם הבעיות הפיזיות, נמתח אותם. אני מכיר את המגבלות התקציביות. מה עושה משרד השיכון? הוא אומר כמדיניות אני הולך לחסל את פרוייקט שיקום שכונות. אני הולך לחסל את פרוייקט שיקום שכונות אבל אני יודע שיש שכונות יותר בעייתיות ויש שכונות פחות בעייתיות. ופה אתה רוצה לשמוע משהו יורם, עשו רשימה של השקעות בשכונות שיקום שכונות,
יורם מרציאנו:
אני אגיד לך את זה כמי שחבר בקואליציה, אני אגיד לך איך שינו את זה. מי שהיה קרוב לצלחת השאירו את השכונות שלו, ומי שלא הוציאו אותן החוצה.
שוקי פורר:
את זה אני לא יודע. אני יודע דבר אחד, אני רוצה להקריא רק נתון אחד, ממסמך של אגף שיקום שכונות פיזית, תכנית עבודה ל-2007, מסמך מאחד עשרה לאפריל 2007 של משרד הבינוי והשיכון, כמה מקבלת כל שכונה. רחובות, קרית משה, מקום אחרון. שבע מאות אלף שקל, זה השכונה שמשרד השיכון הזה כתב עליה את העבודה הזאת, את עבודת המנכ"לים הזאת. אז אנחנו בשבע מאות אלף שקל, כשאחרים בשני מיליון, שני מיליון וחצי, מיליון וחצי. מקום אחרון.
לגבי פרוייקט שיקום שכונות בכלל. אני אומר לוועדת קליטת העלייה. תראו חברים, פרוייקט שיקום שכונות הוא אחד הפרוייקטים הכי חשובים שמדינת ישראל עשתה מעודה. הוא רתם קהילות בחוץ לארץ ביחד עם הממשלה, ביחד עם הרשויות המקומיות לעבודה מול שכונות נצרכות.
אסור לשחוט את הפרוייקט הזה, אני אומר לכם, יש בו חשיבות אדירה. הוא מרכז גם את הפעילות הפיזית וגם את הפעילות החברתית. הוא עושה בשכונות פלאים. אני אומר לכם מתוך שכונות ברחובות, שכונת אושיות ברחובות יצאה ממצוקה נוראה בזכות פרוייקט שיקום שכונות. בזכות העבודה. יש שם ועד תושבים נפלא. פרוייקט שיקום שכונות שעבד בקריית משה ועובד בקריית משה עושה עבודה נפלאה. אין להם תקציבים. אני לא רוצה מאריאלה ומשבתאי שום דבר.
היו"ר יצחק זיו:
אני יכול לומר, שאשרנו שחבר הכנסת יורם מרציאנו לקח את הנושא לטיפולו.
שוקי פורר:
נכון. אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש, אני גם שמתי את הניירות האלה עוד פעם על שולחן הממשלה, ויש איזה שהוא דיון בוועדת שרים, הבטיח לי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לפני יומיים, הוא אומר לי שיש דיון בוועדת שרים, אני לא יודע אם יש פה איזה שהוא נציג, מכל מקום אני אומר, אם יש לנו היום יושב ראש ועד שכונה בדמות אבאיי זאודה, שהוא חבר מועצת עיריית רחובות ומחזיק תיק הנוער והספורט, זה בזכות פרוייקט שיקום שכונות, אני אומר לכם, כי פרוייקט שיקום שכונות משתף את התושבים ומגדל מנהיגות בתוך השכונה.
זה לא יקרה בלי הפרוייקט הזה, אני אומר לכם. זה לא יקרה בלי הפרוייקט הזה. אני אין לי טענות לא לאריאלה ולא לשבתאי ולא לחברים היקרים פה שעושים עבודה נפלאה. המשרד שלהם, השר שלהם, המדיניות שלו צריכה להיות תן כסף לשיקום שכונות. תן כסף לממש את ההמלצות של ועדת המנכ"לים שהמנכ"ל של המשרד שלך עמד בראשו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לראש העיר מר שוקי פורר. אני אתן את רשות הדיבור למנהלת אגף השיקום שכונות חברתי אריאלה רבדל בבקשה.
אריאלה רבדל:
תודה.
נמצא איתי פה גם עמיתי, מנהל אגף השיקום הפיזי שאני בטוחה שירצה להתייחס להיבטים הפיזיים של השיקום. אבל אני רוצה להעיר שתי הערות לפני שאני עונה על קריית משה. קודם כל אני רוצה לומר לך באופן אישי שאני מאוד מעריכה את מה שאתה עושה.
אני אומרת את זה באמת ובכל הכנות, משום שאני חושבת שבאמת פרוייקט שיקום שכונות בשנים האחרונות איבד ממעמדו, וגורמים רבים מידיי במדינת ישראל חושבים שתם תפקידו על פני האדמות. אנחנו, לא כפקידים אלא כמי שרואים מה שהפרוייקט עושה, המקום שבו הוא מצליח לעשות, חושבים שהוא עדיין הפרוייקט החברתי החשוב ביותר שמדינת ישראל יצרה בשלושים השנים האחרונות.
לכן אני מאוד מעריכה, ואני יודעת את המאבק שלך, גם במקומות אחרים, בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה ובמקומות אחרים להוביל ולשמור על מעמדו של הפרוייקט, ואני מאוד מעריכה את זה. שיהיה לך ברור העניין הזה.
אני רוצה להגיד לך לגבי העניין של השכונות שהמלצנו להוציא ולא להוציא. היתה ועדה מקצועית שפעלה תקופה מאוד ממושכת, שבחנה בקריטריונים מקצועיים בלבד, ולעומת העבר שקריטריונים היו גם שיקול דעת מקצועי אנחנו החלטנו שלא ניתן לשום שיקול דעת מקצועי להנחות אותנו אלא לנתונים סטטיסטיים בלבד, שבאים מתוך הלמ"ס, ועל פי זה דירגנו את השכונות. אני חושבת שהתוצאה של עבודת הוועדה יכולה לעמוד במבחן של כל גורם מקצועי, ולא ימצאו בה מתום ודופי.
מה שקרה, ואני אומרת לך במקצועיות, אני חושבת ששבתאי מסכים איתי וכל גורם מסכים, יש שכונות שאינן צריכות להיות יותר בשיקום שכונות. הן סיימו את תפקידן. יש שכונות אחרות במדינת ישראל שזועקות להיכלל בשיקום שכונות וצריכים להכניס אותן פנימה. וכדי שאפשר יהיה להכניס חדשות, אף אחד לא המליץ להוציא את קריית משה,
יורם מרציאנו:
אריאלה, אני רוצה שתדעי שאני מסכים איתך בגישה הזאת במאה אחוז.
אריאלה רבדל:
יפה, זה מה שאנחנו שמנו, את החזקות, ברוך השם תודה לאל אנחנו מכירים מקומות שהתחזקו ויצאו משיקום שכונות שהם פאר ותפארת למדינת ישראל.
יורם מרציאנו:
אבל מה שנתנו לך בתקציב 2007 - - -,
אריאלה רבדל:
אל תדרוך לי על היבלות.
יורם מרציאנו:
אז מצויין, אז אנחנו שותפים לאותו מאבק.
אריאלה רבדל:
רציתי רק להגיד את הדברים שיהיה לכם ברור שאני לא באה ממקום אנטגוניסטי אלא בדיוק הפוך. היתה לי הרגשה שהתפרשו דבריי לא נכון, וראיתי לנכון להבהיר את הדברים שנראה שאנחנו רואים את הדברים עין בעין.
לנושא קריית משה, אדוני היושב ראש, היתה ועדה, כמו שאמר ראש העיר, שהוקמה על ידי ראש הממשלה דאז אריק שרון, ועמד בראשה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שמואל אבואב, והיתה משותפת לממשלה ולעיריית רחובות. היו חברים בה נציגי העיר מכל המקומות ונציגי משרדים ממשלתיים, וכל הארגונים האתיופים שקיימים במדינת ישראל, היו חברים בוועדה והופיעו בפניה, נציגי התושבים היו חברים בוועדה.
זו היתה ועדה שעשתה עבודה מקצועית, הגיעה למסקנה שמאה שבעים מליון ₪ תקציב לחמש שנים, שהיה תקציב גדול מידיי. כשהיא סיימה את עבודתה, ממש ביום שהיא סיימה את עבודתה שמוליק אבואב גם סיים את תפקידו במשרד הבינוי והשיכון, נכנסה מערכת חדשה. אתם זוכרים את התקופה, באותה חצי שנה שראש הממשלה חלה, כל מה שקרה בתוך התהליך ויצאנו לבחירות.
בתקופה ההיא באמת היתה הקפאה של הרבה מאוד דברים. נכנס שר הבינוי והשיכון החדש, והדבר הראשון הוא לא זוהו מקורות והאוצר לא אפשר לעשות, מבחינה תקציבית, ואני לא מתווכחת עם האוצר, בטוח שהוא יודע דברים שאנחנו לא יודעים, אי אפשר היה מבחינתו לממש את התכנית הזאת. ואז, בראייה רחבה יותר, ביוזמה משותפת של משרד ראש הממשלה ומשרד הבינוי והשיכון, ומשרד הקליטה, הנושא הזה של שיקום שכונות, אני חושבת שהנושא נמצא בדיון,
דוד קשני:
תבואו לשכונות בתל אביב, תראו יפו ג', כמו שהוא הזכיר, שכונת הארגזים, שכונת עזרא, כפר שלם, רבותיי, את האנשים האלה בשנת 50' שמו במשאיות וזרקו אותנו שם בתוך הקוצים. הוא הזכיר על רמת אביב ג', היום הדירה שאני גר בא בדרך לוד בשכונת התקווה שווה מאה אלף דולר. שלושה חדרים. לעומת זאת רמת אביב ג' היום הדירה שווה שם, אני לא רוצה להגיד כמה. אני שמעתי בלוד, דרך אגב, עכשיו עשיתם פרוייקט יפה מאוד עם בינוי ופינוי, כשכל אחד יקבל רבע דונם,
יורם מרציאנו:
עזוב אותי מההצגה הגדולה הזאת.
דוד קשני:
התפקיד של הוועדה הזאת, מה שהזכירה אריאלה, היתה צריכה להזמין נציגים שלנו, שיש לנו את הבעיות. לא שישבו מנכ"לים ויספרו ביניהם נציגים. תמיד כדאי להזמין נציגים מהשטח, שהם מכירים כל בית וכל משפחה. אנחנו מכירים את הדברים האלה, אנחנו אוכלים את זה יום יום. אנחנו יודעים את זה.
לכן אני מבקש ממשרד השיכון וממשרד האוצר להגדיל את הסכום של הששים מליון. זה צחוק. האוצר, אני מפנה קריאה לאוצר, אם יש עשרים מיליארד שקל עודף אז שיתנו איזה שהוא קמצוץ של כפית, לנו גם כן מגיע משהו. לאותן השכונות שהזכרתי באזור תל אביב, באזור רחובות, בכל האזורים האחרים. ואני רוצה להודות לכם.
מיכאל נודלמן:
אומרים שיהיה קיצוץ במשרדים, למרות שיש כמו שאתה אומר עשרים מיליארד שקל, יש דרישות שונות בממשלה.
יורם מרציאנו:
אולי אדוני תוציא איזשהו מכתב, כמו שאנחנו עושים בוועדות נוספות, תביע את מורת רוחה של הוועדה מהתנהלות ומהתנהגות פקידי האוצר. מגיע לפה ראש עיר, תאמין לי, הזמן שלו לא פחות משלהם. שיבואו לכאן, תוציאו מכתב נזיפה.
דנה גורדון:
סליחה, הפעם לא הזמנו את האוצר.
אריאלה רבדל:
במרץ 2007 מינה ראש הממשלה ועדת מנכ"לים ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור לבחון את סוגיית קליטת עולי אתיופיה באופן רחב ,כוללני, משום שיש בעיות לא רק בקריית משה, יש שכונות קשות, אין כמו קריית משה, חמישים ושבעה אחוז מהתושבים של קריית משה הם עולים מאתיופיה.
עדיין יש לך את הרצל וייצמן בקריית מלאכי שזה קרוב לארבעים אחוז, שלושים ושמונה אחוז עולים. יש לך את קריית נורדאו בנתניה, את אזורים בנתניה, יש לך את רמת אליהו בראשון לציון, יש עוד שכונות שיש אחוז מאוד גדול של עולים מאתיופיה שאנחנו רואים בעיות לא פחות קשות, ואנחנו גם רואים שכונות חדשות שמתחילים לבוא אליהן עולים שמתחילות שם להיווצר בעיות עתידיות שעוד חמש שנים נראה מה שראינו כאן. ולכן ראש הממשלה מינה את הוועדה. הוועדה מסיימת בימים אלה את עבודתה.
אני לא יכולה לדבר בשם הוועדה אבל אני רוצה להגיד שלושה עקרונות שהוועדה גיבשה. היא נתנה פתרון מאוד רחב לבעיות של תעסוקה וקידום לתעסוקה ולהשכלה גבוהה של צעירים בני הקהילה, אם הם ילידי הארץ ואם הם עולים, כי הם מתמודדים עם מציאות מאוד קשה בתחום הזה. היא נותנת מענה מאוד רחב לנושא של יציאה ממרכזי קליטה מצד אחד, עם משכנתאות יותר טובות ממה שהיה בעבר כדי לאפשר להם לרכוש דירות בשכונות קצת יותר חזקות, וגם בוחנת את הסוגייה של רכישת דיור לבני הדור השני, שאם הם עלו כילדים קטנים לארץ או לחילופין נולדו בארץ אבל אין להם שום הצבר הון דורי שמאפשר להם לרכוש דיור,
מיכאל נודלמן:
אתמול אני שמעתי שלא אישרו.
אריאלה רבדל:
אני לא אמרתי שאישרו, אנחנו המלצנו את זה כהמלצה, משרד השיכון, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר על זה מתנגד. והנקודה האחרונה זה נושא של שיקום שכונות. זוהו חמש עשרה שכונות, על פי עבודה מאוד גדולה שעשתה עפרה ממשרד הקליטה עם הלמ"ס, עם ה-GIS, עם כל הגורמים המקצועיים, שבהם אותרו חמש עשרה שכונות שהן עתירות עולים מאתיופיה ובני הדור השני, קריית משה היא הראשונה בהן, והוגדרו שלוש קטגוריות. חמש שכונות שמחילים עליהן שיקום שכונות מלא, פיזי וחברתי, שזה קריית משה רחובות, הרצל וייצמן קריית מלאכי, נורדאו-אזורים נתניה, ורמת אליהו ראשון לציון.
היו"ר יצחק זיו:
כלומר את אומרת שיש אור בקצה המנהרה.
אריאלה רבדל:
אני מקווה שהוא גם גדול, ושלא ייפול עליו החושך כמו שקרה לנו עם הוועדה הקודמת. עוד חמש שכונות שיש שם שיקום שכונות כוללני חברתי, ובמתחמים שיש בהם ריכוז גבוה, בניינים שאנחנו מזהים שיש שם, קבוצות של בניינים שיש בהם הרבה מאוד, אנחנו מזהים שיש שם קבוצות של בניינים שיש בהם הרבה מאוד עולים מאתיופיה וותיקים מאתיופיה, שם יוחל גם שיקום שכונות פיזי, ועוד חמש שכונות שיוחל עליהן רק שיקום שכונות חברתי, משום שהמצב הפיזי של השכונות הוא יחסית טוב. אלה חמש עשרה השכונות.
ההגדרה התקציבית היתה מאוד גבוהה. אנחנו מדברים על השכונות בטיפול מלא על ארבעה עשר מיליון שקל לשנה, חצי חצי חברתי ופיזי, לחמש שנים. זה מתחיל בפועל, עכשיו זה ההתארגנות, מתקציב 2008.
יורם מרציאנו:
אריאלה, אני רוצה להבין, זו תכנית חומש לחמש שנים, לחמש עשרה שכונות?
אריאלה רבדל:
כן, וגם לגבי שלושת הדברים האחרים זה לחמש שנים. אני אסביר, חמש השכונות שנמצאות בשיקום שכונות מלא זה ארבעה עשר מיליון שקל, שקיריית משה ביניהן. חמש השכונות הבאות בתור, שיש בהם ריכוז מתחמי, נדמה לי זה שנים עשר מיליון שקל או אחד עשר מיליון שקל לשכונה, שנתי, לחמש שנים כל שנה. זה רק לחברתי בשכונות שבעה וחצי מיליון שקל.
תחילת ביצוע ינואר 2008, כל ההכנה מראש 2007. אני רק רוצה להזכיר לכם שיש כמה סוגיות פתוחות. הנושא הזה של שיקום שכונות לדעתי מקובל על האוצר והוא הסכים עליו. אני חושבת שהתחום התעסוקתי מקובל על האוצר והוא הסכים עליו. הנושא שעדיין נמצא בדיון עם האוצר זה הנושא שכמו שחבר הכנסת נודלמן העיר ויושב ראש הוועדה,
יורם מרציאנו:
אני יכול לקבל ממך נייר עבודה?
אריאלה רבדל:
אבל לא רשמי, אני יכולה לבקש מאודי קרבר שהוא מנהל הוועדה הרשמי, אני יכולה לתת לך לא רשמי את החומר.
יורם מרציאנו:
אני אגיד לך למה, כי אנחנו מתחילים עכשיו לקיים את הדיונים שלנו לקראת תקציב 2008. אני רוצה לראות בספר התקציב שאכן זה יופיע. אם לא אני אסייע לך שאכן זה יופיע שם.
אריאלה רבדל:
זה מגיע בעוד שבוע לדיון לדעתי לראש הממשלה ולאישור הממשלה לוועדת השרים. תהיה ועדת שרים משותפת למנכ"ל משרד הקליטה ולמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון להוביל את התהליך הזה. בתחומים החברתיים קהילתיים מנכ"ל משרד הרווחה, מנכ"ל משרד הקליטה, מנכ"ל משרד השיכון ומנכ"ל משרד החינוך יהיו שותפים בתהליך, כל המשרדים יהיו שותפים בתוך העבודה. שוב, אומרים על מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים. אין ספק שהמכה שאנחנו חטפנו בגלל חילופי שלטון- - -,
יורם מרציאנו:
אריאלה, אני ניהלתי את תקציב 2007 מטעם סיעת העבודה. ואני ישבתי עד לילה לראות איפה הכסף שהבטיחו לנו מאתיים מליון שקל לפרוייקט שיקום שכונות, כולל שר האוצר,
אריאלה רבדל:
נכון. אנחנו ישבנו במשרד והתפללנו,
יורם מרציאנו:
כולל שר האוצר, כולל ראש הממשלה. כשהגענו באותו לילה לגמור את העניין אמרו לי תשמע, כל מה שאנחנו יכולים לתת לכם בדרישות הקואליציוניות זה ארבעים מיליון שקל. הוא אומר תשמע, הגמלאים יש להם דרישות, וסיעת ש"ס יש דרישות וזה יש דרישות. אמרתי לו תשמע, אם אתה מתכוון להעליב אותי ולתת לי זוטות אז אני מוותר על הכל.
אז הוא אמר תוותר על הכל, בתקציב 2008 אנחנו נרשום את זה. אז יש לנו זכרון. ואני מציע שתעבירי לי את הנייר הזה, כי אני חושב שהוא נייר חשוב, כי כמו שאומר דוד קשאני, שהוא כמעט חבר כנסת פה, אנחנו צריכים דבר מאוד מאוד מסודר כדי לדאוג שבעוד שבוע בדיונים כבר בוועדת הכספים זה כבר יופיע שם. כי אם לא זה לא יופיע גם ב-2008. אז אנא ממך תדאגי לזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר שבתאי שגב ממשרד הבינוי והשיכון.
שבתאי שגב:
אני רוצה להתחיל במה ששוקי פורר סיים. פרוייקט שיקום השכונות באמת הוא הפרוייקט החברתי המוביל, היה צריך להיות המוביל והטוב ביותר שהיה קיים, אלא מה רבותיי, הפרוייקט שהתחיל בתקציב של ארבע מאות חמישים מיליון שקל בתחום הפיזי לשנה בממוצע בשנים 78' עד 83' הלך וירד, כך שבשנים האחרונות הגענו למצב של ארבעים מליון שקל לתחום הפיזי.
מה זה רבותיי ארבעים מליון שקל, זה כלום, זה נהפך לבדיחה. אם אנחנו משפצים בניין אחד בשכונה זה כל התקציב. איפה אנחנו נגמור את כל האזור. לכן כשנכנס השר החדש והמנכ"ל החדש לתפקיד הוא אמר רבותיי, בעצם שחטו את הפרוייקט. ככה להמשיך זה לעג לרש. לעשות בניין אחד בשכונה בשנה, זה לא פרוייקט שיקום שכונות. ולכן המנכ"ל של המנכ"ל ושל השר שנכנסו לתפקיד היתה בואו נצמצם את מספר השכונות, נרכז את הפעילות במספר מצומצם של שכונות, ובשכונות האלה עם התקציב הקיים נוכל לתת יותר כסף.
היה פה דיון, נדמה לי חבר הכנסת מרציאנו היה פה, הוא אמר לא מאתיים, מאתיים חמישים מליון שקל לשכונה לשנה, כדי שהעסק הזה יוכל להפעיל, זה לא פרוייקט לעשות בית אחד בשנה. אני רוצה להגיד לכם,
יורם מרציאנו:
בממשלת רבין בשנת 1992, כמה היה פרוייקט שיקום שכונות לשנה?
שבתאי שגב:
מאה חמישים, מאה שמונים מיליון שקל לשנה. בפיזי, בלי החברתי. זה היה ארבע מאות חמישים מליון שקל, היה עוד לפני זה. אנחנו מגיעים למצב שאין טעם לפרוייקט.
אריאלה רבדל:
וזה רק לגבי האתיופים, זה לא לגבי כל מדינת ישראל.
יורם מרציאנו:
זה אור, אמרתי, תחילת הדרך והיא טובה.
שבתאי שגב:
נטו על צמצום מספר השכונות, כאשר היתה הבטחה שגם במספר המצומצם, בשלושים ושבע שכונות שאנחנו נעבוד, אגב אני עשיתי בדיקה, עשינו בדיקה, הפרוייקט הזה, בשלושים ושבע שכונות כדי לסיים אותו אנחנו צריכים משהו כמו שני מיליארד שקל. אם התקציב שלנו היום הוא חמישים מליון שקל, מתי נסיים אותו, עוד ארבעים שנה? איזה טעם, מתי נסיים את הפרוייקט. היתה הבטחה, ופה היתה ועדה, אני חושב שזאת היתה ועדת כלכלה, אמרו שם אנחנו נתקצב את הפרוייקט במאתיים חמישים מליון שקל.
יורם מרציאנו:
זה היה דיון שלי בוועדת הכלכלה, שאני יזמתי אותו ואני קראתי לממשלה, היתה הצעה של ועדת הכלכלה שקוראת לממשלה להקצות מאתיים חמישים מליון שקל לפרוייקט שיקום שכונות. בסדר. אנחנו רק יכולים להזמין, אנחנו יכולים לקרוא.
שבתאי שגב:
אני מספר לך רק את העובדות. קיבלנו רק חמישים מליון שקל, ובזה אי אפשר לעשות. עכשיו אם אתה יש לך חמישים מיליון שקל, אתה חייב לפזר את זה לתוך שלושים ושבע שכונות, אומר יהושוע פורר כמה קיבלה קריית משה, באמת זה סכום קטן. אי אפשר עם הסכום הזה לעשות משהו. אגב אנחנו חילקנו את הכסף לפי קריטריונים, שיוויוניים, אמיתי. זה מה שיצא. אני תקווה שהוועדה הבאה, היתה ועדה קודמת שריכז אותה אבואב, המליצו על מאה שבעים וחמישה מיליון שקל, אם היינו מקבלים את זה היה מצויין. מתוך זה חמישים מליון שקל היה רק לתחום הפיזי. היה מצויין.
אריאלה רבדל:
לשיקום הפיזי היה ארבעים. ארבעים לחמש שנים, ועוד שש עשרה מיליון, יחד חמישים ושש.
יורם מרציאנו:
אני מתייחס למה שאריאלה אמרה, שזה כמאה שמונים, מאתיים מיליון לשנה למשך חמש שנים, מ-2008, אני רואה את זה באור מאוד חיובי.
שבתאי שגב:
זה האור החיובי, אבל צריך ללחוץ על האוצר לקבל את הכסף.
יורם מרציאנו:
למען הגילוי הנאות אני אומר לך שאבא שלי היה מנהל פרוייקט שיקום שכונות פיזי בתל אביב ב-92'-96', ביפו ג'. ואני אומר לך שמה שהיה לו תקציב ביפו ג' ובשכונת סלמה זה היה כמו כל התקציב של מדינת ישראל היום. נשפך כסף, אנשים עשו דברים, הצילו שם, גם בחברתי.
אני זוכר כמה חבר'ה מלוד בני דור שלי בשכונת רמת אשכול, שהיו בוגרי פר"ח, במסגרת פרוייקט שיקום שכונות, סיימו בגרות, הלכו ללימודים אקדמאים, פתחנו מכללות בתוך השכונות. כל זה נעלם. הרי אני לא רוצה רק לדבר על השיפוץ, אני רוצה לדבר על החינוך בתוך השכונות, שזה הבסיס ואין כלום.
אריאלה רבדל:
לא. צריכים הרבה יותר ממה שיש.
שבתאי שגב:
הערה אחרונה, השלושים ושבע שכונות שנבחרו בתחום הפיזי, אני אומר לך שככל הידוע לי, אריאלה ואני עשינו את הקריטריונים, אין שום שכונה שנכנסה שהיא לא בהתאם לקריטריונים.
עפרה אבן:
אני רוצה לומר שני דברים. הראשון בהתייחס לפרוייקט של קליטת יוצאי אתיופיה, שזה אותו פרוייקט שהתייחסה אליו אריאלה, שמוביל אותו אודי ברוור מרוה"מ, אז התקציב הכולל שמתייחס לארבע או לחמש שנים עומד על שמונה מאות ושלוש עשרה מיליון שקל, והוא בעצם מיועד לחמש עשרה שכונות שכוללות את הריכוזי אתיופים הגבוהים ביותר, לא משנה, לא ניכנס לדקויות. זאת אומרת שאני חושבת שהנושא הזה הוא פתור.
כל משרדי הממשלה נדרשו לחשיבה החדשנית ביותר, להציע כלים חדשים, תכניות חדשות. אז אני חושבת שבהיבט של קריית משה כן ניתן מענה. היתה התייחסות נוספת במסגרת הוועדות המקצועיות שליוו את התכנית הזאת שבהחלט צריך להיזהר ממצב שהתיקצוב הזה יבוא על חשבון התקציבים של שיקום שכונות. זאת אומרת הוועדה ערה לזה והיא תימנע מכך שתיקצוב בפרוייקט הלאומי לשיקום קליטת יוצאי אתיופיה יבוא על חשבון תקציבי שיקום שכונות. אין ספק שלנושא של שיקום שכונות כל המטה המקצועי מצדד בשיקום שכונות,
היו"ר יצחק זיו:
יש סכנה מאוד גדולה כשכולם מצדדים,
עפרה אבן:
נדרשים בנושא של התיקצוב.
היו"ר יצחק זיו:
קודם כל אנחנו רואים שכולם שמו להם למטרה את הנושא של שיקום שכונות, וזה מעודד, לפחות מהכיוון הזה שכולם מתייחסים לזה בכובד ראש. זאודה אבאיי בבקשה, מחזיק תיק ספורט וקליטת עולי אתיופיה, יושב ראש שכונת קריית משה.
זאודה אבאיי:
תודה רבה, אני רוצה לברך את חבר הכנסת יורם מרציאנו על היוזמה לכנס את הוועדה. אני לא אדבר על הבעיות, כעקרון יש את ועדת המנכ"לית שעבדה במשך כמה חודשים טובים, גם בקשר לבתים, גם לשכונה, יחד עם השכונה, יחד עם האנשים, ובאמת אנשים רציניים עבדו שם. ויושבת פה אריאלה שבאמת היא אישה חבל על הזמן, יש לה רחמנות ורוצה לתקן אבל זה לא בידיים שלה, אנחנו מודעים לזה, יש אנשים שקובעים את המדיניות וקושרים לה את היד.
יחד עם זאת, יש דברים קטנים ששוקי לא רצה לוותר עליהם, אני כן רוצה, יש דברים קטנים שמכבדים את תושבי השכונה. למשל מספר פעמים כתבנו גם לשר השיכון ולאנשים נוספים, תושבי השכונה נהגו לפנות עם הבעיות שיש להם בשכונה, אין להם למי לפנות כמו מנהל תכנית שיקום שכונות, מאז שנה ומשהו, כבר קרוב לשנתיים. אפילו פקסים, באו, שיקום שכונות בא, לקח את הפקס, את הטלפון.
אמרתי 'מה קורה לכם, תשאירו לפחות את הדברים הקטנים, שיהיה אפשר לתקשר אתכם'. עכשיו שיקום שכונות, אפילו אם משרדי ממשלה רוצים לשלוח להם איזה מכתב, לשיקום שכונות בקריית משה, אין להם לאן לשלוח. הם משתמשים בפקסים או בטלפונים של מוקד הקליטה. אבל עד מתי, זה תקציב לא רציני, זה מדובר אולי על מאתיים אלף שקל. אנחנו מדברים על בין מאה חמישים, למאה שבעים וחמש מיליון שקל ואתה עכשיו מונע מאיתנו לא להכניס טלפון ופקסים, באמת, אנחנו כאן פעילים, עבדנו בשיתוף פעולה, מלא, יפה, יש שיקום שכונות, אבל עכשיו אתם משתקים אותנו.
לכן אריאלה והמשרד שלה לקחו ברצינות את הדברים שאריאלה עכשיו דיברה עליהם, היא באה לשכונה, ישבה עם התושבים, הסבירה לנו, הכל. ואין לנו בעיה עם הפקידים, יש לנו בעיה עם האוצר, ומשרד השיכון.
הבעיה של שכונת קריית משה צריכה להיות הבעייה של תושבי רמת אביב ג'. אם חושבים שהבעייה של שכונת קריית משה לא תבוא אליהם הם טועים בגדול. אולי אותם הפקידים גרים שם, אז הם צריכים לחשוב פעמיים לפני שמחליטים ובאמת קובעים את הגורלות של השכונות והאנשים שמחכים לתקווה, לעזרה. בלי העזרה של שיקום שכונות אני חושב שיהיה קשה להתקדם ולהתפתח.
גם התקווה שעכשיו אריאלה ככה זרקה לנו, אני לא יודע מתי יהיה הגזירות. ברגע שהכל יתחלף הכל הולך. יכול להיות שעוד שנתיים גם אנחנו נבוא ונדבר אותו דבר. אבל אני מבקש מיושב ראש הוועדה, מחבר הכנסת יורם מרציאנו, לקדם את הנושא הזה בהקדם האפשרי, שבאמת ההחלטות ייושמו ושיתחילו לעשות את הדברים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כמעט חבר כנסת דוד קשאני, לפי הגדרתו של יורם מרציאנו.
דוד קשני:
אנחנו הקמנו מטה מאבק בקשר לשיקום שכונות יחד עם שתי"ל, הקרן החדשה לישראל. נפגשנו שלוש פעמים עם שר השיכון, והוא אמר לי שתהיה ועדה שתוך תשעים יום היא תחליט להכניס שכונות נוספות. זה היה בעשרים ושמונה בינואר 2007. אני כתבתי שלושה מכתבים לשר השיכון, הוא ענה לי ואמר לי תפנה בבקשה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. פניתי, ויש לי פה העתק. מאז לא קיבלתי כלום.
מה שהזכירה אריאלה, ואני נפגשתי איתה גם בבר-אילן, בכנס של בר-אילן באוניברסיטה נפגשנו איתה, היא הציגה לנו שם מצגת יפה מאוד, אבל מתוך כל הסיפור היה רק ארבעים ושמונה מיליון שקל לתחום הפיזי, כאשר זה עלה לשישים מיליון שקל, הסיפור הזה. אני קורא היום בעיתון שלממשלה יש היום עודף עשרים מיליארד שקל. עודף של כספים.
רבותיי, מה אנחנו מחכים, הרי מה אפשר לעשות עם שישים מיליון שקל, תבואו לשכונות בתל אביב, תראו יפו ג' כמו שהוא הזכיר, שכונת הארגזים, שכונת עזרא, כפר שלם. רבותיי, את האנשים האלה בשנות החמישים שמו במשאיות וזרקו אותנו שם בתוך הקוצים.
הוא הזכיר על רמת אביב ג', היום הדירה שאני גר בה בדרך לוד בשכונת התקווה שווה מאה אלף דולר. שלושה חדרים. לעומת זאת רמת אביב ג' היום הדירה שווה שם, אני לא רוצה להגיד כמה. אני שמעתי בלוד דרך אגב, בשכונת רמז, שם עשיתם פרוייקט יפה מאוד, עם בינוי ופינוי, כשכל אחד יקבל בתמורה.
יורם מרציאנו:
עזוב אותי מההצגה הגדולה הזאת.
דוד קשני:
התפקיד של הוועדה הזאת מה שהזכירה אריאלה היתה צריכה להזמין נציגים שלנו שיש לנו את הבעיות. לא שישבו מנכ"לים ויספרו ביניהם סיפורים. תמיד כדאי להזמין נציגים מהשטח שהם מכירים כל בית וכל משפחה. אנחנו מכירים את הדברים האלה, אנחנו אוכלים את זה יום יום. אנחנו יודעים את זה.
לכן אני מבקש ממשרד השיכון, ממשרד האוצר, להגדיל את הסכום של השישים מיליון, זה צחוק, אני מפנה קריאה לאוצר, אם יש עשרים מיליארד שקל עודף אז שיתנו איזה שהוא קמצוץ של כפית לנו גם כן מגיע משהו, לאותן השכונות שהזכרתי, באזור ת"א, באזור רחובות, בכל האזורים האחרים. אני רוצה להודות לכם.
מיכאל נודלמן:
אתה יודע שעכשיו יהיה קיצוץ במשרדים. למרות שיש עשרים מיליארד שקל, כמו שאתה אומר, יש דרישות שונות בממשלה, זה לא אומר שזורקים כך כסף.
דוד קשני:
אבל תראו, אם אתם חברי הכנסת תעשו יד אחת, קואליציה, אופוזיציה, כולם ביחד, אני מאמין שאתם יכולים את הממשלה להחזיק בגרון.
מיכאל נודלמן:
אני מסכים איתך, אבל מה שאתה אומר עשרים מיליארד שקל יש עודף בממשלה, זה לא עודף, זה כסף, יש מטרות לכסף הזה. אתה מבין, אם עושים קיצוץ, למה אתה עושה קיצוץ במשרדים אם יש כל כך הרבה כסף.
אלי מוסרי:
שלום, אני סגן מפקד משטרת רחובות. נמצא כאן שמשון כבדה שהוא מפקד יחידת המשטרה בקריית משה. אין ספק שאני שמח לשמוע כאן את הדברים של חבר הכנסת מרציאנו, אני רק מאוד מקווה שבאמת בתכל'ס בפרקטיקה אנחנו נראה שם את הדברים שיגיעו לידי ביצוע ויישום. חשוב מאוד שהשכונה הזאת תקבל צבע אחר, חשוב מאוד שהשכונה הזאת תקבל נוף אחר, חשוב שתושבי השכונה ירגישו מחוברים ולא יברחו ויתביישו בשכונה וימצאו את עצמם מסתובבים במקומות אחרים.
לפעמים אני יושב ומדבר, אני גם אמרתי בוועדה הקודמת, כשאתה מדבר עם חבר'ה שהולכים וגונבים ופורצים ועושים נזקים בשכונות אחרות אתה שואל למה, הוא אומר מה, תראה איפה אנחנו ואיפה הם, אז אנחנו נעשה שמה. צריך ליצור להם איזה שהוא איזון. חוק החלונות השבורים, המודל הזה זה מודל ששומעים אותו כל הזמן בכל מוסד אקדמי, איפה שיש חלון שבור ומשאירים אותו גם נמצא את החלונות מימין ומשמאל גם שבורים, איפה שיש גרפיטי ימשיכו לצבוע. זה חשוב מאוד.
לא נעים להיכנס לשכונת קריית משה במצב שהיא נמצאת בו היום, מן הסתם אלה שגרים שם בכלל לא נעים להם, ומשם אנחנו באים ומצפים מהם שיצמחו, שיפרחו ויגיעו לתוצאות אחרות, יהיו בולטים בדברים אחרים.
אנחנו כמשטרה, ואני לא מכיר פה את המשרדים השונים, אבל כולנו צריכים לתת יד אחת. אנחנו כמשטרה מה שצריך לעשות אנחנו נעשה, ואנחנו מאוד נשמח ונברך כשנראה תוצאות תכל'ס בשטח.
אריאלה רבדל:
חלק מההמלצות דרך אגב של הוועדה היו להקים תחנת משטרה בתוך קריית משה רחובות, על פי בקשת המשטרה, ואני מבינה שכבר הוקמה תחנה כזאת.
אלי מוסרי:
במסגרת הזאת, התחנה היתה שם בקריית משה, היא היתה קטסטרופה, עד שערבנו את ראש העיר. וייאמר לזכות ראש העיר שהוא לקח מבנה חדש, והיום זה מקום מכובד ומהודר, ואני חושב שזה אולי המבנה אחד הטובים ביותר שיש בקריית משה, וזה תחנת משטרה. אחד האיכותיים. זה אגב צריך לגעת בכל המבנים האחרים, אני חושב שראוי שנשמע את שמשון כבד שהוא חלק מההוואי השכונתי והוא מכיר בדיוק מה קורה שם.
שמשון קבדה:
שלום לכולם, שמי שמשון כבדה, אני מתפקד כבר כשנתיים בשכונת קריית משה כמפקד שיטור קהילתי, צריך לציין את זה. מעבר להיותי שוטר ואוכף ומיישם את החוקים, או יותר נכון מי שעובר על החוקים אני גם שוטר קהילתי שמעבר להיותי מטפל בעניינים משטרתיים אני מוצא את עצמי דווקא מטפל בהרבה אירועים שהם לא קשורים למשטרה בכלל.
למשל, בגלל אותם המבנים שאתם הזכרתם בנושא שיקום שכונות, המטרה שלו זה לשפץ את המבנים שיהיו ראויים למגורים, אני אומר מתוך סל הבניינים שקיימים שם, מעבר לשיקום הייתי אומר הייתי גם עושה מחק ובנה מחדש. כי הבניינים האלה אני חושב מאז שנבנו אף אחד לא נגע בהם. פינוי בינוי.
אבל בואו נגיד אם לשיקום אין תקציב גם לפינוי בינוי הזה, לא חושב שנראה אותו ממש בשנים הקרובות. השכונה צריכה הרבה התייחסות, מעבר לדיבורים. אני כבר שמעתי בשנתיים שאני נמצא בשכונה, הרבה דיבורים על זה שמשפצים, שמשנים, שעושים, בתכלס ההתקדמות, מעבר לרשות המקומית שבאמת נותנת את היד ואת הכתף ועוד כל מיני ארגונים שתורמים ותומכים, התקדמות בצורה משמעותית.
אני לא רוצה להגיד משרדי ממשלה כי אני לא מכיר את המטריה איך עובדת, לא ראינו שינוי ממשי שיכול להפוך את השכונה על פיה. העובדה שאני מציין שכשאתה נכנס לשכונה אתה מרגיש אוטומטית כאילו זה נופל עליך ואתה מרגיש שזו שכונה שלא מטפלים בה, היא מוזנחת, גם מבחינת הריכוז הגדול ביותר של העולים, כמו שצויין. כי מתוכם אלף ארבע מאות, רק בני העדה האתיופית אני מדבר, אלף ארבע מאות חמישים ואחד ילדים, שזה בני הנוער.
יורם מרציאנו:
תגיד, אין שם פרוייקטים חיצוניים, כמו למשל של מכבי, אין שם פרוייקט ספורט?
שמשון קבדה:
יש הרבה פרוייקטים אבל את פני השכונה או את החזות אף אחד לא ישנה. הפרוייקטים האלה לא נותנים מענה לדברים האלה. אנחנו מדברים על שיקום שכונות, שזה אומר גם שיקום חזות השכונה. לאו דווקא הבניינים עצמם. יש בעניינים שהם רקובים, אני אומר לכם, אני מתלונן מידי יום, על זה שנוזל לי מלמעלה, הרס לי את הבית, והם על זה הולכים מכות.
יורם מרציאנו:
אני חושב שהעירייה צריכה לאמץ אותך.
שמשון קבדה:
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא.
שוקי פורר:
אני פשוט מתנצל שאני צריך לעזוב, אני פה כבר מתשע, וקיבלתי טלפון, אני צריך להיות באופן דחוף באחת בתל אביב. אז אני בטוח שתגיעו להחלטה.
יורם מרציאנו:
פחות או יותר ברוח המסקנות, מה שאני מציע זה אלף לקרוא לראש הממשלה ולשר השיכון לאמץ את החלטת הוועדה הבין משרדית ברשותו של שמוליק אבואב, ולהעמיד את ההתחייבות של הוועדה הזאת, התחייבות של המשך ממשלה, אדוני, כל הכבוד, יש רצף שלטוני, זה אחד. שתיים, אני קונה את ההצעה שלה שאנחנו נעמיד אותה כהצעה של הוועדה,
אריאלה רבדל:
זו לא הצעה שלי, סליחה, זה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני מאוד מבקשת.
היו"ר יצחק זיו:
מצויין מה שאמרת אריאלה, מה שאמרת מקובל.
יורם מרציאנו:
היתה ועדה ברשות ראש הממשלה קבעה שיש להעמיד חמש עשרה שכונות, חמש שכונות במצב של חמש שנים ארבעה עשר מיליון שקל, שבעה לפיזי, שבעה לחברתי, וזה בעצם יהיה מה שאנחנו קובעים לוועדה, אלה המסקנות,
רותי ענבר:
רק תוסיף שקריית משה היא בין החמש האלה.
יורם מרציאנו:
ברור, היא אמרה את זה.
אריאלה רבדל:
מי שהחליט על הקמת הוועדה זה ראש הממשלה, הוא הקים אותה ועמד בראשה רענן דינור.
יורם מרציאנו:
אני אגיד לך את האמת, לי יש בעיה. אני כל יום מקבל כחבר כנסת כזה ספר. עכשיו אם אני צריך לקרוא את כל הספרים האלה אני צריך עוד מאתיים שנה לחיים.
היו"ר יצחק זיו:
הבנו בדיוק את הנקודה שציינת. זה ההמלצות של משרד ראש הממשלה, בדיוק כמו שתגדירי את זה,
אריאלה רבדל:
של ועדה משותפת ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, השקיע שעות וימים האיש והרבה עובדים חשובים עשו, גם דפני היתה חלק מהצוות, הם ישבו שלושה חודשים והגיעו למסקנות, ובניגוד לוועדה הקודמת יש הסכמות של האוצר על תקציבים. אחת הבעיות שהיתה בוועדת קריית משה רחובות שלא סגרו את הקטע התקציבי, מהרגע שלא הוגדר תקציב לעבודה,
שמשון קבדה:
דברים נוספים עכשיו בשיקום הפיזי צריך גם לבדוק, לאו דווקא שיקום בניינים, יש דברים שהם צועקים יותר. למשל בני הנוער שמשוטטים בלילה, יש גן ציבורי אחד, שהוא נמצא בקצה הצפוני של השכונה, אני יודע איפה הם מסתובבים אבל אני אומר עוד פעם, רוב הילדים שעושים את הרעש, אם אנחנו מדברים על הפן הזה של הקמת רעש שעכשיו קיץ, אין לאן לברוח לילדים, אין להם לאן ללכת.
אני עכשיו מציק להם, הם הולכים לבניין אחר ומציקים שם. גם הדברים האלה, החזות השכונה איך שהיא נראית, גם צריך לבדוק את זה. לאו דווקא בשיקום הבניינים. יש דברים שהם בסדר העדיפויות הם צריכים להילקח בחשבון, כאחד שמסתובב בשכונה ורואה איך הדברים נראים. תודה רבה.
אלי זרחין:
תודה ליושב ראש הישיבה, ליושב ראש הוועדה, לחבר הכנסת מרציאנו תודה לך על הדיון הזה. אני רוצה לציין שתי נקודות קטנות. צריך להזכיר ששיקום שכונות הוא לא מגיע לשכונה לעבוד עם יוצאי אתיופיה. הוא מגיע לעבוד עם השכונה. ארבעים אחוז של השכונה בקריית משה הם דוברי רוסית, וותיקים, שלא יכלו לצאת משם.
חשוב מאוד, ואני מצטרף להמלצות שלכם, כי ועדת מנכ"לים שדיברתם עליה, יש לי עוד סעיף אחד קטן, חינוך ותעסוקה. שיקום שכונות זה פרוייקט נהדר, שנותן דברים הרבה יותר, רווחה, חינוך, שאף אחד לא נותן. שמשון יכול להגיד לכם שאלף חמש מאות נערים מסתובבים כל לילה ברחוב.
דירות של חדר וחצי, שניים וחצי חדרים בשביל שמונה אנשים. אז לבנות משהו בשכונה, שלנער קווקזי ונער אתיופי יהיה לאן להיכנס. וזה גם חשיבות מאוד גדולה, שאין משהו אחר היום, לא בשיקום שכונות, זה הפרוייקט הכי טוב בארץ, אבל אין משהו אחר. אתה אומר, גוף מקצועי אומר צריך שני מיליארד שקל, אז הייתי רוצה שהממשלה תיתן שני מיליארד שקל למסלול הזה. תודה רבה.
אריאלה רבדל:
אני רוצה להגיד לכם ששר השיכון מר מאיר שטרית עשה שיקום שכונות באחד המקומות הראשונים בארץ, ביבנה, ויבנה זה יישוב לתפארת,
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני רק דקה אחת רוצה לעבור על החלטת הוועדה. אני אקריא את החלטת הוועדה.
החלטה:
1. הוועדה קוראת לראש הממשלה, לשר השיכון, לשר לקליטת עלייה לאמץ את החלטתה של הוועדה הבין משרדית ברשות שמואל אבואב, לעניין סיוע חרום, ולהעניק סיוע חרום של מאה שבעים וחמישה מיליון ₪ לשכונת קריית משה ברחובות.
2. הוועדה קוראת לממשלת ישראל לפעול לקידום נושא התעסוקה בקריית משה ולקידום מוסדות ההשכלה הפועלים בשכונה.
3. הוועדה קוראת לראש הממשלה לאמץ את החלטות ועדת ראש הממשלה לענייני קליטת קהילת יוצאי אתיופיה בישראל להקצות בכל שנה כחמש עשרה מיליון ₪ לשיקום חברתית ופיזי של חמש שכונות במסגרת שיקום שכונות לאורך כחמש שנים.
יורם מרציאנו:
אני ממליץ עוד דבר, אני ממליץ שוועדת הקליטה, ואני לא חבר ועדת קליטה באופן קבוע אבל אני אסמך להצטרף, אני אסמך מאוד אם ועדת הקליטה נרד לשטח, לראות את הדברים גם במו עינינו. אני ממליץ שאנחנו נסייר במקום כדי להיפגש עם האנשים באופן אותנטי.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו מצביעים בעד, פה אחד. תודה רבה, הישיבה הסתיימה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:10