פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 235
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני, ט"ו בתמוז התשס"ז (2 ביולי 2007), שעה 09:30
סדר היום: רפורמת מורים
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
ג'מאל זחאלקה
אלכס מילר
אורית נוקד
רונית תירוש
מוזמנים:
שרת החינוך יולי תמיר
חה"כ יצחק גלנטי
חה"כ משה גפני
חה"כ יעקב כהן
חה"כ אברהם מיכאלי
אורנה בדר - סגנית סמנכ"ל להכשרה והשתלמות, משרד החינוך
נוח גרינפלד - מנהל גף הכשרת עו"ה, משרד החינוך
אדי הרשקוביץ - סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציב, משרד החינוך
מיכל צדוק - דוברות, משרד החינוך
עו"ד דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך
פנינה בן שלום - עוזרת דובר, משרד החינוך
ציון שבת - מנהל אגף בכיר לכ"א בהוראה, משרד החינוך
מוהנא פארס - מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
יונתן רגב - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
מיטל פוירשטיין עמר - כלכלנית חינוך, מחלקת שכר, משרד האוצר
חגית הרקוביץ - מתמחה, משרד המשפטים
יוסי וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים
שלום גרניט - יועץ, הסתדרות המורים
שלמה ישי - הסתדרות המורים
מוטי סמט - יו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים
עופרה דונסקי - משנה למזכיר הכללי, הסתדרות המורים
גאול דונסקי - הסתדרות המורים
שגית דואני - דוברת, הסתדרות המורים
עזרא גנור - יועץ, הסתדרות המורים
נעמי ריפתין - יו"ר המזכירות הפדגוגית, הסתדרות המורים
רן ארז - יו"ר ארגון המורים
נורית ולנסי - יו"ר המחלקה הפרופסיונאלית, ארגון המורים
אתי בנימין - פורום יו"רים יישוביים
דוד קשני - עמותת קול בשכונות
יובל וורגן - מ.מ.מ. הכנסת
יוסי הדר
רות שפיר
מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
רשמה וערכה:
אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ
רפורמת מורים
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.
זו הישיבה השנייה של השבוע, אנחנו התחלנו כבר לפני כן על החוק של 12 שנות לימוד חובה, שאני מאוד מקווה שנעביר. אני רוצה לברך את השרה ואת חברי הכנסת ואת ארגוני המורים וההורים וכל מי שהצטרפו לישיבה הזאת.
אנחנו רוצים לדבר על הרפורמה ואנחנו רוצים ללמוד את זה לעומק ואנחנו כמובן מקווים שרפורמה תהיה לברכה ותביא לשינוי המיוחל במעמד המורים במדינת ישראל ואנחנו מצפים בדריכות להצגת השרה את העניין הזה. לפני שאנחנו עוברים לדבר על רפורמה אני מבקש מהשרה להתייחס לאיזה שמועות מדאיגות שהתגנבו לאוזנינו שיש רצון של חלקים מסוימים במשרד האוצר לקצץ עוד בשנת 2007 בתקציב החינוך.
אנחנו הבנו פה, וזו הסיבה שאנחנו לפחות חלק מאיתנו, אני חושב שכל הנוכחים, תומכים בממשלה הזאת כי יש פה רק חברי קואליציה נוכחים. אז אנחנו תומכים בממשלה כי זו ממשלה, שהדגל המרכזי שלה זה לחזק את החינוך ולהוסיף אחרי השנים שקיצצו מאוד בתקציבי החינוך. הרי לבוא באמצע השנה ולקצץ בתקציב החינוך לא ברור לי איך בכלל ניתן לעלות על הדעת ואני מבקש התייחסות קצר לשרה לנושא הזה. לא נדון בו כמובן לעומק בלי לקבל את כל הנתונים אבל זו תהיה גם אחריות שלנו כוועדה לעמוד נגד המגמות הללו ואחר כך נשמע את הדברים לגבי הרפורמה ואת ההתייחסויות. בבקשה.
השרה יולי תמיר:
בוקר טוב. ראשית אכן ביום רביעי בערב הונח על שולחני, ללא כל תיאום איתי, קיצוץ של 185 מיליון שקל מתקציב 2007 ומדובר בעיניי בתהליך מאוד חמור, אני התרעתי גם בפני חברי מפלגתי וגם בפני הממשלה כולה אמש על העניין הזה. לא רק שאנחנו בעיצומה או כמעט לקראת סיומה מבחינתנו של שנת התקציב אלא שהדבר גם סותר את ההסכם שהיה לנו עם האוצר במסגרת הרפורמה שתיכף נדבר עליה.
אני הסכמתי במסגרת הרפורמה לתהליך התייעלות פנים משרדי. התמורה הייתה שאנחנו נהיה פתורים מקיצוצים ב- 2008, שכל קיצוצי הרוחב לא יושתו עלינו. כששאלנו אז מה דינה של 2007 אמרו 2007 למעשה כבר הסתיימה ואין טעם להכניס את זה להסכם ועכשיו מתברר שהם מיהרו והשיתו עלינו קיצוץ מאוד גדול ב- 2007, שכמובן התגלגל גם ל- 2008 וזה דבר מאוד חמור בעיניי. אני באתי בדברים גם עם ראש הממשלה וגם עם יושב ראש מפלגת העבודה, אשר נתן גיבוי מלא לתביעה שלי שהקיצוץ לא יתרחב, גם הוא אמר את זה אתמול במרכז המפלגה.
אנחנו נצטרך להיאבק במאבק לא פשוט, ואני חושבת שההתנהלות הזאת של האוצר היא לא רצינית. שום אדם, שמנהל עסק כלכלי, גם בשוק החופשי שהוא משאת נפשו של האוצר בהיקף של משרד החינוך, לא יכול באמצע שנת תקציב לספוג קיצוץ כל כך גדול. מה גם שגם האוצר וגם אתם יודעים היטב שמרווח התמרון שלי בקיצוצים הוא מאוד קטן. אין לי בעצם מרווח תמרון על קרוב ל- 85 עד 90% מהתקציב ואז הכל נופל שוב על אותן פעילויות שהן בעייתיות, כי הן לב ליבו של החינוך.
אנחנו פוגעים בהן פעם אחרי פעם. חלקן ייסגרו אם הקיצוץ הזה אכן יתרחש. אני מאוד מקווה שוועדת החינוך גם תעמוד לצידי, אני גם מתכוונת לפגוש את כל חברי וועדת הכספים בימים הקרובים כדי שלא יעבירו את הקיצוץ. אני אאבק כמיטב יכולתי בעניין הזה. נדמה לי כיוון שאמרנו כאן כולנו חברי קואליציה אז כל אחד במפלגתו הוא ראוי שיאמר את הדברים. אני פונה במיוחד לחברת הכנסת רונית תירוש כי כרגע מפלגת העבודה מתייצבת מאחוריי במאבק הזה, עדיין בקדימה אין הסכמה שלא צריך לעשות את הקיצוץ, וגם הגימלאים מאחוריי. התחזק מעמדי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להעיד שהגימלאים באופן עקבי בעד החינוך, כל דבר.
השרה יולי תמיר:
אנחנו עוד נבוא אליכם עם הפרטים כמובן, ואני אשמח לקיים על זה ישיבה מיוחדת. אני חושבת שהנושא הזה חייב להיות נושא מרכזי במאבק שלנו בימים הקרובים. אני מבינה את המצוקות התקציביות של משרד האוצר, אני לא חושבת שזה הגיוני להשית את הקיצוץ הזה באופן הזה, במיוחד כשנדמה לי שהמשרד קיבל על עצמו את כל המתווים ואת כל ההסכמות הכלליות שהאוצר ביקש שנקבל. אבל נגיע לכאן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
רק מילה אחת אני חולק כל השאר אני מסכים. בזה שאני מבין את הצורך הדחוף בקיצוצים של האוצר אני מבין למה את צריכה להבין את זה אבל,
השרה יולי תמיר:
אני גם מבינה למה אתה לא מבין את זה אז הכל בסדר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
או.קי. אז מאחר והגענו כבר לסיכום על זה אז ביטלנו את הקיצוץ ועכשיו אפשר להמשיך הלאה.
השרה יולי תמיר:
אלה היו הבשורות הרעות. הבשורות הטובות כמובן נוגעות להסכם המתגבש, שאנחנו עמלנו עליו במשך באמת תקופה ארוכה יחד עם הסתדרות המורים והאוצר. אני מוכרחה לציין פה לטובה את אלי כהן הממונה על השכר ששיתף פעולה והיה שותף נאמן לאורך כל הדרך ומנכ"ל האוצר שהיה שותף נאמן לאורך כל הדרך וראש הממשלה שסייע בידינו וכמובן יוסי וסרמן וחברי הסתדרות המורים שבלעדיהם לא יכולנו להתקדם. וגם לנצל את ההזדמנות הזאת לבקש ולקרוא לרן ארז להצטרף למהלך הזה, שבעיניי הוא חשוב.
כל מהלך גדול בסדר גודל כזה אפשר לחשוב שאפשר לעשות גם אחרת, אבל בסופו של דבר השורה התחתונה, שבמסגרת המהלך הנוכחי קרו שלושה דברים תקציביים שבעיניי הם לא רק שהם טובים אלא לא היו כמותם מימיי ממשלת רבין, שהייתה ממשלת החינוך הטובה ביותר, ושנית הם באמת נותנים בסיס לעבודה חינוכית אחרת. אני בסיום דבריי אומר עוד דבר מה על שאלת הקשר בין הרפורמה לבין שאר התוכניות של משרד החינוך כי ברור לי ונדמה לי לכל השותפים שלי לעניין שאנחנו יוצרים פה כלי עבודה. תקציב ושעות לימוד ושכר הם כלי.
האיכות נמדדת בדברים נוספים שבאים מעל ומעבר לכלי הנוכחי. מצד שני, העובדה שבמשך הרבה מאוד שנים דיברנו על כך ששכר המורים נמצא בשפל ולא הצלחנו לחלץ את עצמנו מהשפל הזה, הייתה בעיניי סיבה אמיתית לחוסר היכולת, שלי לפחות, לחוש שאני עושה נאמנה את עבודתי כמי שאמור להגן על המורים בישראל ונדמה לי שיש לנו כלי שאם נשתמש בו נכון ואנחנו יחד עם הסתדרות המורים יושבים ועובדים צעד צעד ממש באופן מאוד אינטנסיבי על מנת לעשות שימוש נכון בכלים שניתנו לנו אנחנו נצליח.
לפני שאכנס למצגת עצמה, צריך לומר שיש כאן שלושה מרכיבים תקציביים מאוד משמעותיים. הראשון הוא, שבזכות הכניסה לדיון על הרפורמה אנחנו קידמנו נושא שהיה תקוע נדמה לי מ- 1998 והוא עניין שחיקת השכר של המורים. מ- 1998 מדברים על כך שצריך לפתור את שאלת השחיקה לא נעשה דבר עד היום. במסגרת הדיון על הרפורמה, ובזכות הדיון על הרפורמה, אנחנו סיכמנו על מתווה התקדמות בנושא שיפוי המורים על שחיקת שכרם, נפסקה פסיקה לגבי שלושת השנים הראשונות.
השכר הזה כבר יתווסף למורים כולם ללא שום קשר לרפורמה. תיפסק, נדמה לי, בעוד כחודש פסיקה לגבי החלק השני, שלושת השנים הבאות. ההחלטה הייתה שהכספים האלה נכנסים לבסיס השכר של המורים וזה דבר חשוב בעיניי, כי לא דין סכום חד פעמי, כדין סכום שנכנס לבסיס וגם צובר אחר כך את כל הצבירות האפשריות וגם בסוף השנה הזאת יינתן למורים מענק חד פעמי כך שבסופו של דבר שאלת השחיקה היא מאחורינו.
הדבר השני שחשוב בעיניי, ועליו התעקשנו מאוד, זה שבמידה ויהיה הסכם במשק, הסכם כולל, ההסכם הזה לא יפסח על המורים. כי מה היה בשנים הקודמות? להזכירכם בסיבוב הראשון של העלאת שכר המורים בתקופת רבין הייתה באמת עלייה משמעותית בשכר המורים, מיד אחר כך המשק הדביק את העלייה בשכר המורים ושכר המורים נשאר נמוך. לא רצינו שזה יקרה. לא ידענו איך יסתיים ההסכם במשק. סיכמנו עם האוצר שכאשר יסתיים ההסכם במשק הוא יתווסף לשכר המורים והוא יהיה מעל ומעבר לרפורמה וכמובן הרפורמה עצמה.
סך התוספת לבסיס תקציב משרד החינוך יהיה כ- 6 מיליארד שקל, ואני אומרת "כ-", כי אני לא יודעת בכמה יגמר ההסכם הכולל עם העובדים אז אני לא יכולה לחשב באופן מדויק וגם השנה 800 מיליון שקל יינתנו כפיצוי שחיקה חד פעמי. זאת אומרת אתם תראו בתקציב 2008 תוספת שהיא באה לבסיס השכר של המורים, סכום חד פעמי שהוא תוספת חד פעמית כשיפוי שחיקה והתחלה הדרגתית של יישום הרפורמה.
מי היה השותף? כאמור, משרד האוצר, משרד החינוך והסתדרות המורים. מה היו המטרות? נדמה לי, מאוד חשוב לי שיובן היטב שהמטרה העיקרית היא לא הייתה ממוקדת בשכר בלבד ואני מודה להסתדרות המורים על זה שהדיון בינינו התחיל לא על שכר. הוא התחיל על איכות ההוראה, על הישגי המערכת, על מעמד המורה, על מעמד המנהל, זאת אומרת לא נקלענו למצב, כפי שהיה בעבר, שדנים אך ורק על שכר אלא עשינו דיון משולב. המטרה הסופית: הרפורמה ביחד עם אמצעים אחרים שאני אדבר עליהם בקצרה בסוף דבריי, שיפור הישגי מערכת החינוך וקידום מעמדם של עובדי ההוראה.
מה היה התהליך? חתמנו על מתווה של עקרונות לרפורמה. אנחנו נמצאים בתהליך של פירוט העקרונות של ההסכם. אני באמת מברכת גם את שלום וגם את עזרא וגם את יוסי וגם את אנשי משרדי שלא מוותרים ויושבים ועובדים כדי שאנחנו באופן מלא נוכל לסכם את כל הפרטים וזה הסכם רב פרטים ועב כרס ואנחנו מדברים על יישום הדרגתי במהלך 6 שנים החל משנת הלימודים תשס"ח.
מהם העקרונות? שינוי מבנה שבוע עבודה של המורים. שינוי מבנה שכר המורים. שינוי מבנה השכר למנהלים. סמכויות המנהלים וגמישות העסקה. אלה הנושאים שנגענו בהם. אני רוצה לגעת בנקודה שבעיניי היא חשובה ביותר כי היא יוצרת כלי חינוכי ממדרגה ראשונה והיא קשורה למבנה שבוע העבודה של המורה.
כפי שאתם רואים, אנחנו ביקשנו ליצור שני כלים שהם לא היו קיימים קודם במערכת. הכלי הראשון הוא שעות פרטניות. כלומר, אם היום אנחנו זקוקים לשעה פרטנית, זה יכול להיות טיפול במצטיינים או בחלשים או בעולים או לאיזו שהיא למידה ממוקדת או לכל צורך שהוא, יש היום במערכת, בתוך מערכת שעות העבודה הפורמאליות של המורה שעות שהוא עוסק בהוראה פרטנית. אני מאוד מכבדת את השעות האלה, בניגוד לטענה שאלה שעות שיעלמו הם לב המערכת החינוכית. כיוון שאני מהמאמינים הגדולים שחינוך נעשה באינטראקציה בין אישית זו הזדמנות שלא הייתה לנו קודם.
אני יודעת שיש פה שאיפה, וגם חבר הכנסת מלכיאור וגם חברת הכנסת תירוש מדברים על הקטנת כיתות בעתיד. אבל עד שנגיע לגודל כיתה שמאפשר יחס פרטני הדרך רחוקה, וגם אז את יצטרכו את הכלי הזה, שאני מאוד מברכת עליו.
הדבר השני הוא שהות שהייה. אנחנו רוצים לתגמל את המורים על עבודות שהם עושים והם חלק בלתי נפרד מתפקיד המורה. תדעו לכם שלדעתי אנחנו לא מתגמלים פה על כל השעות והיה לנו ויכוח על זה עם האוצר. ברור לי לגמרי שמורה עובד יותר מ- 5 שעות להכנה. הוא צריך לבדוק בחינות, הוא צריך להכין שיעורים, הוא צריך לעשות הערכות, הוא צריך לדבר עם הורים ועם תלמידים אבל לפחות הגענו חלק מזה במסגרת הגדרת העבודה של המורה.
כאמור, כיוון שלא הגענו עוד להידברות עם ארגון המורים העל-יסודיים ואני מקווה שזה יקרה בקרוב, לא סיכמנו את המתווה בעל-יסודי. ביסודי ובחטיבות הביניים המתווה סוכם והוא לפניכם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני יכול רק לשאול שאלה טכנית? שהיה דובר אז בוועדת דברת על הגברת ההוראה הפרטנית והשהייה בבתי ספר אז היה ברור שהרבה מאוד מבתי הספר שלנו הם לא מתואמים פיזית לעשות את זה. פשוט לקבל התייחסות כי אז זה היה תנאי יסוד שחייבים לעשות שינויים בכל בית ספר שיהיה מקום למורה לשבת.
השרה יולי תמיר:
אתה צודק לחלוטין. קודם כל אנחנו נתחיל באמת ואנחנו יחד עם הסתדרות המורים בוחרים עכשיו את בתי הספר שנתחיל בהם, נתחיל בבתי הספר שיש בהם את התנאים אבל קיבלנו גם תקציב של 25 מיליון שקל לשנה שנועד לבניית סביבות לימודיות למורים. הוא מיועד רק לזה, לצורך התאמת בתי ספר לרפורמה. אז אנחנו בהחלט, אתה צודק, ואנחנו גם, גם זה אנחנו עושים יחד עם הסתדרות המורים, נגדיר מהם התנאים הנדרשים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה מספיק ה- 25 מיליון?
השרה יולי תמיר:
זה לא מספיק, אבל אנחנו נצטרך ללכת בקצב שניתן לנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כי אני זוכר אז כמה היה דובר בכל בית ספר רק לעשות את פינות המורה וזה היה.
השרה יולי תמיר:
אני לא יודעת, תשמע, תמיד אפשר לבקש יותר. אנחנו נקדיש לזה גם חלק מהמשאבים שלנו. בבתי הספר החדשים שנבנים כבר יש. אנחנו בונים הרבה מאוד השנה, כבר שם יש, מראש אנחנו לוקחים את זה בחשבון ואנחנו עובדים על עוד שתי תוכניות שכרגע לא הזמן לדבר עליהן לנסות לקבל עוד תקציבים לשדרוג בתי ספר קיימים אבל זה חלק מהעניין.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה זה סך הכל למשרה היה כתוב 30 שעות לבית ספר יסודי. איך זה פה?
השרה יולי תמיר:
זה לגבי העבר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אולי אתה יודע וסרמן? על המצב הקיים. רק להסביר מה זה המצב הקיים, איך סך הכל המשרה מגיע ל- 30 כשזה 25.5 פלוס 0.
יוסי וסרמן:
מה שהשרה אומרת שהיום בבית הספר היסודי מורה עובד 30 שעות. זו משרה מלאה של מורה בבית הספר היסודי ועל כך מוסיפים עוד שעתיים שהן שעות שהייה. זה על פי ההסכם הקיים מהעבר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זאת אומרת זה 32 שעות היום.
יוסי וסרמן:
32 שעות למשרה מלאה בבית ספר יסודי. 30 זה משרה מלאה בבית הספר היסודי כמו ש- 24 זה משרה מלאה בחינוך העל-יסודי. גם בחטיבת הביניים וגם בעליונה. כעת, אנחנו מדברים על חלוקה לשעות פרונטליות, שעות פרטניות ושעות שהייה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כל זה מובן. אני, זו רק שאלה ממש טכנית. אני רוצה להבין, יהיה עכשיו 36 שעות של שהייה של מורה בבית ספר. אני רוצה להבין כמה שעות זה יותר מהיום כי זה מרכיב חשוב לדון מה השיפור של המורים בעניין הזה.
יוסי וסרמן:
אדוני שואל באחוזים?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא באחוזים, אני רוצה לדעת מה המצב הקיים פה.
ציון שבת:
משרה מלאה של מורה בבית יסודי 30 שעות. בפועל כמעט כל המורות מלמדות בפועל פרונטלי בכיתה, זה הממוצע, 25.5 שעות מתוך ה- 30. למה? כי מורה אם, רוב המורות הן מורות אם ומורה אם עובדת שעתיים פחות וחלק גדול מהן גם מחנכות ועל חינוך יורדות 3 שעות באופן אוטומטי. זה לא פרונטלי בתוך הכיתה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל זה יהיה גם במצב החדש?
השרה יולי תמיר:
לא.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין יותר?
יוסי וסרמן:
זה לא מדויק. בחינוך היסודי - - -,
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה מעניין שרוב המורות הן במעמד של אם.
יוסי וסרמן:
שליש מהן הן לא אם ולא מחנכות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז מה משתנה במצב החדש?
השרה יולי תמיר:
במצב החדש יש עוד חצי שעה פרונטלית, יש עוד חמש שעות כמו שאתה רואה של הוראה פרטנית ויש עוד 5 שעות שהייה. זאת אומרת הגדרת התפקיד. עכשיו המשרה הייתה 30 הממוצע שלימדו היה 25.5 זה מה שהיה היום, שבדקנו כמה שעות הוראה ממוצעות למורה בכיתה ביסודי. מה שיהיה עכשיו, בפרונטלי יהיה 26 שעות, כמו שאתה רואה יהיו בעצם 36 שעות שהייה. אנחנו מרוויחים גם שעות שהייה וגם שעות הוראה פרונטלית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז אני עדיין שואל, מאחר והגיעו בגלל הנושא של אמהות והנושא של מחנך כיתה, הגיעו מ- 25.5 ל- 30, אני שואל אם הדבר הזה יורד בהסכם החדש. אתה אומר כן.
השרה יולי תמיר:
לא, זה לא יורד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כי אחרת אנחנו מגיעים בפועל ל- 40 שעות.
השרה יולי תמיר:
מורה לא ישהה בבית ספר יותר מ- 36 שעות.
רונית תירוש:
זה כל כך טוב, שמורים לא רוצים לחתום על זה.
משה גפני:
אם אפשר אדוני היושב ראש, מכיוון שאני לא הבנתי, לפני שהסתדרות המורים מר וסרמן אומר את עמדתו, הוא כנראה מתמצא בעניין. אני לא מתמצא אני רוצה לדעת. ניקח לדוגמא מורה אם שאמרו שזה רוב המורות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא חושב שהתכוונו רוב.
משה גפני:
לא חשוב, חלק גדול.
השרה יולי תמיר:
מר גפני תרשה לנו.
משה גפני:
אבל זאת הדוגמא גברתי השרה, כמה מורה אם צריכה היום להיות בכיתה או בבית הספר וכמה על פי התוכנית שלך היא תצטרך להיות?
השרה יולי תמיר:
כשאנחנו נסיים את ההצגה, אני, וסרמן ונציגיו, אם תשארנה שאלות- - -,
משה גפני:
זאת השאלה שלי בינתיים.
רונית תירוש:
כתוב לך סך הכל.
משה גפני:
יש פה בעיה, מישהו לא למד את תוכנית הליבה כשהוא עשה את זה, בגלל שמתמטית לא מסתדרים המספרים.
השרה יולי תמיר:
אני מציעה, הפער במצב הקיים היה בין מה שהייתה חובה, בין הממוצע של הלימוד במציאות. לגבי ההסדר החדש גם יוסי וגם שלום ידברו תיכף על הפרטים. אני מציעה, כיוון שאנחנו עושים את זה יחד איתם וגם חלק מהדברים עדיין לא הושלמו, הם יציגו את כל הפרטים.
רונית תירוש:
לא. מה שאומר חבר כנסת גפני, שזו הטעיה כי בטבלה היה צריך לכתוב.
משה גפני:
אני לא אמרתי את המילה הטעיה, אני אגיד את זה בסוף.
רונית תירוש:
בסדר, אני מתרגמת איתך. המצב הקיים בשהות שהייה, צריך להירשם 4.5 ואז זה מביא אותנו ל- 30. ואז אפשר להשוות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
רונית, זה מה ששאלתי מראש.
רונית תירוש:
אני יודעת, אני מסבירה את זה שוב.
יוסי וסרמן:
איזה 4.5?
השרה יולי תמיר:
הן לא שעות שהייה, הן שעות שויתרו עליהן בגלל משרת אם ומשרת מחנך שקיבלו הנחה. אני רק רוצה להסביר, מה שקרה שיש היום, מה מקור הפער. הפער בין הממוצע בכיתה למה שהוגדר כמשרה היה בשעות שלא היו שעות הוראה פרונטליות עקב הורדת שעות. לפעמים זה היה שעות אם, לפעמים זה שעות מחנך, יש עוד שעות אחרות. בעצם אם עשו המרה של שעות הוראה לצרכים אחרים, והצרכים האלה יצרו את הפער הזה. במציאות, הממוצע הוא 25.5 לעומת החובה של ה- 30. אף אחד לא עשה פה דבר שהוא לא תקין, אבל מה שקרה שהייתה מגמה מתמשכת של המרת שעות על מרכיבים שונים שאנחנו מנסים היום לעגן אותם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לכן לגיטימי לשאול, אם המרכיבים האלה יחדלו להיות.
השרה יולי תמיר:
יוסי ביקש שהוא ושלום יסבירו את זה, ואני מכבדת את בקשתם.
משה גפני:
לא. אנחנו רוצים לדעת ממך. הם עם כל הכבוד, אני מאוד מכבד את הסתדרות המורים. שואל יושב ראש הוועדה וגם אני הקטן, גבירתי השרה, הנושא של משרת אם הייתה הטבה בשכר. הייתה הטבה בשכר. ההטבה הזאת נשארת כן או לא?
השרה יולי תמיר:
מר גפני היקר, אתה תקבל את תשובתך. אני רוצה להגיד לך דבר מאוד חשוב לגבי כל המצגת הזאת וכולי. הדברים כולם, בניגוד לעבר והסיבה שאנחנו עובדים עכשיו בשיתוף פעולה מלא, הדברים האלה נמצאים בהידברות בינינו לבין הסתדרות המורים. הם שותפים שלנו בעניין הזה, הם ביקשו לענות על זה. את התשובה לזה יגיד שלום, שלפי דעתי, או עזרא, שהם עושים, או יוסי או מי מהם שירצה. אני נתתי לך את התשובה לפער הקיים היום, אנחנו נדבר תיכף על המצב החדש. הלאה.
משה גפני:
מה אני אעשה שאני עקשן. אני לא.
השרה יולי תמיר:
אתה יכול להיות עקשן מר גפני, אתה יכול להמשיך להתעקש, אין בעיה.
משה גפני:
לא. אני רק רוצה להבין, האם הטבת השכר הזו למורים תשאר.
יוסי וסרמן:
התשובה היא כן.
משה גפני:
ישאר?
יוסי וסרמן:
כן.
משה גפני:
אני עובר להסתדרות המורים, בגלל שככה לא הבנתי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מבקש, אנחנו נקבל תשובות על דבר ועניין, מבטיח לך עד סוף הישיבה. אבל אם לא ניתן לשרה להתקדם אז אנחנו לא נשמע את הרפורמה ולא נוכל באמת לדון לעומק.
השרה יולי תמיר:
מהו המתווה? אוכלוסיית היעד כל תלמידי בתי הספר. אנחנו בסוף, בסוף התהליך בעצם זה יכלול את מערכת החינוך כולה. אנחנו מתוקצבים למהלך שכולל את מערכת החינוך כולה. בסופו של התהליך גם התכנים, כפי שאתם רואים, אנחנו מדברים על תגבור לימוד במקצועות הליבה, על העשרה בתחומים נוספים.
דבר אני רוצה להזכיר לכם ושהצגנו אותו פה לפני מספר שבועות, שאלה של האופק הפדגוגי, שמעביר חלק מהלימוד אל התחום של עבודות חקר. אנחנו צריכים לזה שעות, ולפי דעתי זה אחד הדברים החשובים שהשגנו בהסכם הזה. אין אפשרות לעבור לעבודות חקר בלי לתגמל את המורים שעובדים, מלווים, בודקים, מדריכים. אנחנו יוצרים פה שעות של הדרכה ויכולת לעשות עבודות חקר וזה כמובן דבר שניתן לנו במסגרת ההסכם החדש לעשות בצורה טובה יותר.
משה גפני:
"כישורי חיים", מה זו התוכנית הזו?
השרה יולי תמיר:
זו תוכנית חדשה שתינתן בכל השנים של היסודי וחטיבת הביניים והיא עוסקת בהתמודדות עם המצוקות ובעיות רגשיות של ילדים ויכולת ההסתגלות וההשתלבות שלהם בכיתה. היא גם עוסקת בנושאים של כבוד האדם, היכולת של הילד להגן על עצמו ועל כבודו, טיפול בכל הנושא של הטרדות מיניות, טיפול בנושא של זהות מינית, טיפול בנושאים של אלימות כמובן בכיתות יותר בוגרות גם של סמים ואלכוהול.
זו תוכנית שנועדה בעצם לתת מענה לבעיה שנמשכת לאורך הרבה שנים שאין ליבה מובנית של טיפול בצד היותר רגשי תפקודי חברתי ולכן התוכנית הזו מעכשיו היא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. נכנסים אליה תכנים שמתאימים לגיל, כמובן לא מה שמתאים לכיתה א' מתאים לכיתה ח' או ט', אבל זו תהיה תוכנית מובנית בתוך המערכת והיא חלק מהליבה.
למה היה חשוב לנו להגדיר את התפקיד של שהות השהייה? שהות השהייה הן לא קודם כל תחליף למילוי מקום. זאת אומרת יש בעיה קשה בנושא הזה ואנחנו הגדרנו היטב ששהייה היא לא בסיס למילוי מקום. הן חלק בלתי נפרד מעבודת המורה בבית הספר. תהיה הגדרה של המבנה של שבוע העבודה של המורה שכולל גם את שעות השהייה ואתם יכולים לראות שחלק מהדברים שבעבר בגללן ויתרו על שעות הוראה הופכים להיות חלק משהות השהייה.
ג'מאל זחאלקה:
שזה שינוי סימן.
השרה יולי תמיר:
בכלל לא. זה לא שינוי סימן, כי קודם כל לשר חינוך מאוד חשוב לדעת מה יש לו במערכת. אם ממירים שעות הוראה בכל מיני תפקידים ואתה בתור שר לא יודע מה השעות שיש לך במערכת, נוצר לך פער שעות מאוד חמור. היום יש הגדרה ברורה. אני יכולה היום לדעת איזה שעות יש לי ברמה של הפרונטלי, ברמה הפרטנית וברמה של השהייה. אני יודעת והמורים יודעים, כל אחד יודע מה תפקידו ומה חלוקת השעות האמיתית במערכת. הפערים שאתה ראית העיקו מאוד על המערכת כי אף אחד לא ידע לתמחר אותם.
ג'מאל זחאלקה:
בסדר, אני מדבר על המהות. רכז ישאר רכז, עכשיו נשנה, נשים אותו תחת כותרת ונדע שהוא רכז אז מה זה יוסיף?
השרה יולי תמיר:
מה זה הוסיף? אתה יודע מה זה לנהל מערכת?
ג'מאל זחאלקה:
מה עושים עם הידיעה הזאת, זו השאלה שלי.
השרה יולי תמיר:
קודם כל יודעים לבנות נכון תוכנית לימודים כי אתה יודע נכון מהן השעות במערכת. אתה יודע מה זה לנהל מערכת של אלפי בתי ספר שאין לך מידע נכון כמה שעות מלמדים בהן פרונטאלי. אתה יודע כמה זה מסובך וכמה זה גם לא יעיל? זה אחד מהאלמנטים המרכזיים של היעילות כי אתה תדע באמת מי עושה מה ובאיזה תפקיד. זה דבר שיש לו משמעות אדירה.
מתווה לשעות שהייה.
ג'מאל זחאלקה:
לא גברתי השרה. אני רוצה לדעת איך זה משפיע על המורה? כלומר, מורה שהוא היה רכז מקצוע בעשרה שנים האחרונות. עכשיו, כשאת יודעת שהוא רכז מקצוע, מה זה משפיע עליו? לא על המערכת איך היא מנהלת את העניינים. אבל מה זה משפיע בפועל, בשורה התחתונה?
השרה יולי תמיר:
זה משפיע. יש פה אלמנטים שמשפיעים על המורה, יש פה אלמנטים שמשפיעים על ניהול המערכת. מערכת כמו מערכת חינוך צריכה שיהיה לה אומדן אמיתי של שעות הוראה. אני אגיד לך מה זה משפיע על הילד. מה שמשפיע על הילד שאם אני החלטתי שהוא צריך ללמוד 25 שעות אז אני אדע אם יש לו 25 שעות במערכת או לא. כי היום כשאני הייתי באה ושואלת למה לא גמרתם את החומר היו אומרים אין לי מספיק שעות. אבל נתנו, לא. אבל זה הלך לריכוז וזה הלך לזה וזה הלך לזה. וחוסר היכולת לנהל מערכת בסדר גודל כזה הוא גם נטל מבחינת תקציבית אבל הוא גם בסוף פוגע בבית ספר כי אתה אף פעם לא מקבל את התמונה האמיתית.
מהם הדברים שנעשים בשעות השהייה? יש לכם פה את המגוון של הדברים כולל דבר מאוד חשוב, שאני שמחה שהוסכם עליו, הוא נעשה היום והוא חשוב בעיניי, מפגשים עם הורים, חונכות לתלמידים. יש כאן אלמנטים, אנחנו מאגמים במערכת אלמנטים שהם אלמנטים משמעותיים ביותר לעבודת המורה.
מה מבנה השכר? מורה חדש בעל השכלה אקדמית שנקלט על פי הטבלה והתנאים החדשים, אני חושבת שזה אחד ההישגים החשובים של המהלך הזה. שכר משולב התחלתי 5,300 שקל. כמה זה היה עד עכשיו יוסי?
יוסי וסרמן:
2,870.
השרה יולי תמיר:
2,870. קפיצת מדרגה, תזכרו שמהמקום שאתה מתחיל אתה גם כמובן עולה במדרגות של ההכנסה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
צריך להגיד כמובן שה- 2,870 זה לא השכר האמיתי.
השרה יולי תמיר:
כי הוא קיבל השלמת הכנסה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא, כולם קיבלו שכר מינימום.
יוסי וסרמן:
יש חוק במדינת ישראל ויש השלמה לשכר מינימום. אבל לא כל המרכיבים, עוד מעט נסביר את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו רוצים להיות בעד. זה לא זה. אני רק אומר וצריך להגיד בכנות, אני מניח ששכר המינימום עד ל, ודאי לפי ההתחייבויות של מפלגת העבודה לא יהיה פחות מ- 4,200 שקל רק להגיד את זה ריאלית שאנחנו מדברים פה בהחלט על העלאה ניכרת אבל זו העלאה מ- 4,200 ל- 5,300 ויש הבדל גדול.
ציון שבת:
לא מדויק. כי גם ה- 5,300 זה רק לטבלה. השכר יהיה בערך 6,000 כי בנוסף ל- 5,300 יש גמולים שונים שהמורה מקבל גם בשנתו הראשונה וזה יגיע לבערך 6,000.
השרה יולי תמיר:
דבר נוסף שצריך להגיד, שה- 5,000 כשהוא בבסיס והוא לא השלמת הכנסה הוא גם הבסיס להמשך. לקפיצות המדרגה, זה דבר מאוד משמעותי. דבר שהוא לא פחות חשוב, תיכף נגיע לטבלה. דבר שהוא לא פחות חשוב, אני פגשתי לא מעט מורים, אקדמאים, שבאו ואמרו לי סליחה, אני אקדמאי, באתי לעבוד בחינוך ומה אני מקבל? השלמת הכנסה. גם לזה הייתה משמעות לא מעטה בעיני ואני שמחה שזה דבר. מורה ותיק, זאת אומרת יש פה תהליך של המרה שאנחנו עדיין עובדים עליו על הפרטים שלו. אבל אנחנו נעשה תהליך שבו מורים ותיקים יכנסו למערכת החדשה בהתאם לכללים שאנחנו עובדים עליהם עכשיו.
מבנה שכר למורה אקדמי הלאה. מאוד חשוב בעיניי. מורה יכול להתקדם ב- 8 דרגות במהלך תקופת עבודתו. יש 5 דרגות שתלויות בפז"ם ושלושת הדרגות הגבוהות יותר יש גם קריטריונים של הערכה שנבנים באמצעות רמ"ה המרכז להערכה ומדידה. המעבר מדרגה לדרגה, כפי שאתם רואים אותו כאן, מדורג ואתם רואים את תוספת השכר במעבר מדרגה לדרגה. תזכרו, זה מתחיל בפז"ם ועובר למדדים נוספים. מבנה השכר, יש עכשיו לתפקיד מיוחד יש תוספת שכר. אם הייתם נותנים לי להגיע לכאן אז השאלה הקודמת הייתה אולי נמנעת. זה מה שציון התכוון כשהוא אמר שה- 5,300 זה הבסיס. אבל אם הוא נוטל על עצמו עוד תפקיד, רכז חברתי, רכז שכבה, רכז מעבדה, מחנך, הוא מקבל,
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל מורה מתחיל הוא בדרך כלל לא.
השרה יולי תמיר:
דרך אגב הרבה מורים, אני גם חשבתי ככה הרב מלכיאור אבל אני הסתבר לי שהרבה מורים מתחילים הם מחנכים גם. אני הייתי בטוחה שזה לא ככה אבל בדקתי כי הם אמרו לי ואכן הסתבר שכך הדבר. זאת אומרת, חנ"ם זה חינוך מיוחד. חינוך מיוחד מקבל יותר תגמול כי כמובן הנטל שם.
שלמה ישי:
סליחה, בחינוך מיוחד נוסף על התפקיד שלו כמחנך, הוא מקבל את ה- 14%. יש כאן טעות במצגת.
השרה יולי תמיר:
לא. הוא מקבל מחנך כיתה וחינוך מיוחד. אתה צודק, זה לא מובן מזה.
שלמה ישי:
זה 10 ועוד 14.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ואם הוא יהיה גם רכז ביטחון הוא יקבל עוד.
אורית נוקד:
כתוב כאן שהמעבר למבנה החדש הוא מותנה במעבר בית הספר בו עובד המורה לרפורמה ורציתי לשאול מה המשמעות מבחינה מעשית לאישור הזה.
השרה יולי תמיר:
אנחנו נעבור באופן הדרגתי. בשנה הראשונה 300, אחר כך 600 וכל שנה יעברו עוד בתי ספר. אתה לא תוכל לתגמל מורה כי אתה דורש ממנו גם שינוי באופן עבודתו לבד. מורים חדשים יכנסו על בסיס המתווה החדש. מורים ותיקים יעברו את תהליך ההמרה בהתאם לשינוי הבית ספרי. עד סוף ה- 5 שנים כולם יהיו בפנים.
משה גפני:
מה עם מורים שהם לא אקדמאים?
השרה יולי תמיר:
אין היום, מעטים מאוד יש כאלה, פחות ופחות, אנחנו מטפלים בזה. זה רק ישנים. טוב. מבנה השכר החדש למורה, אתם יכולים לראות אותו כאן. כמו שאתם רואים אפשר להגיע עד, בשיא כמובן, ל- 15,000 כמעט 16,000. זאת טבלת השכר. כולל כמובן תוספות וכל מה שיש.
אני רוצה לעבור לשלב המנהל. אנחנו עשינו פה מהלך ושוב אני מאוד מודה לשותפים שלנו על זה שאנחנו בנינו פה דבר שהוא בעיניי מאוד חשוב וזו הגדרה ברורה של תפקיד המנהל. אנחנו הגדרנו מה תחומי הסמכויות והאחריות של המנהל כאשר אנחנו מגדירים פה את תפקיד המנהל בצורה אחרת. נותנים לו ואנחנו שואפים לתת לו מידה רבה יותר של ניהול פדגוגי יחד עם הצוותים החינוכיים.
אנחנו כמובן רואים במנהל מישהו שצריך, ועוד לעניין הזה נידרש, לבנות עבודת צוות פדגוגי בית ספרי כך שהמנהל הוא לא פועל לבד אבל הוא בהחלט מקבל סמכות להיות שותף גם בעניין מתן, אתם רואים, קביעה של מורים חדשים, מתן קביעות למורה, קידום, ניהול משאבים, ואנחנו דורשים גם מהמנהל כמו מהמורים פיתוח מקצועי, אני מאוד שמחה שהגענו למצב שהקמנו את בית הספר למנהלים. אנחנו יוצאים לדרך איתו באופן ככה אינטנסיבי בימים הקרובים. יש לנו, ותיכף אני אדבר על זה בסיום דבריי, מעבר לשאלת השכר רצון אמיתי לשדרג ולשפר את רמת המורים והמנהלים יחד איתם באמצעות הכשרות משותפות. המכון למנהלים שיוצא עכשיו לדרך בשותפות קרן יד הנדיב הופך היום למקום אמיתי להשתלמות מה שנקרא on job training של המנהלים.
רונית תירוש:
מי המנהל?
השרה יולי תמיר:
זה לא אושר וכנראה זה יאושר השבוע. אז אני אשמח. פשוט הוועד המנהל עוד לא אישר. אני מניחה שזה יאושר בימים הקרובים. אנחנו עובדים בהחלט לבניית מערך כזה של הכשרה, כמו שאמרתי, מקצועית והשתלמות של המנהלים. תרגיל שהתחלנו בו השנה באופן מאוד אינטנסיבי עוסק בחניכת מנהלים. גם מנהלים שיש להם צרכים מיוחדים עם אתגרים במיוחדים בבתי הספר אבל אנחנו עוסקים הרבה מאוד היום בליווי מנהלים, מתן תמיכה מקצועית.
המטרה שלנו, שבסופו של דבר המנהלים יצרו בעצמם רשתות תמיכה ועבודה משותפת. גם במכון להכשרת מנהלים חברים שני ארגוני המורים, הם יושבים בהנהלה גם מר רן ארז וגם מר יוסי וסרמן יושבים בהנהלה של המכון, בצוות המייסד שלו וזה דבר שהוא כמובן מאוד משמעותי.
יש כאן אלמנטים של גמישות העסקה. צריך להבהיר, בניגוד לסיסמאות שמנהלים יכולים לפטר מורים בשרירות לב, לא יהיה כדבר הזה. ההגנה של הארגונים למורים נשמרת, יש תהליך מוגדר שמאפשר במידת הצורך, במקרים יוצאי דופן, מתווה שבו מורה מסיים את עבודתו. שכר המנהלים מתבסס על טבלת שכר ייחודית. זאת אומרת הוא לא נגזר עכשיו משכר המורים, שבוע העבודה שלו הוא בן 40 שעות והשכר כפי שאתם רואים כולל תוספות ניהול שבתוספות האלה בא לידי ביטוי המרכיב של מורכבות בית הספר. דינו של מי שמנהל בית ספר עם 200 תלמידים אינו כדין מי שמנהל חטיבת ביניים עם 1,500 תלמידים ומי שמנהל תיכון עם 500 תלמידים.
האמת היא שתחת הכותרת מנהל יש היום מגוון של תפקידים די שונים בהיקף הדרישות. אנחנו משדרגים את המנהלים, מתקצבים אותם אחרת. גם המנהלים נדרשים היום לעבוד באופן אחר. הקדנציות שלהם קודם כל מוגבלות. לא יהיה מצב שמנהל ישב בבית ספר שלושים שנה. יש קדנציה אפשר להאריך לעוד קדנציה אבל בזה נגמר העניין. יש מכסת פרישה מוקדמת למנהלים. שוב, אני חושבת שיש תהליך אמיתי של רענון שנדרש במערכת ואנחנו רוצים, דרך אגב מאוד חשוב לנו והיה פה הישג של הסתדרות המורים עם מכסות פרישה ואנחנו רוצים עוד.
בעניין הזה התאווה שלנו לא יודעת גבול. צריך לרענן את המערכת, צריך להכניס מורים חדשים. אני תיכף אדבר כמה מילים על שיבוץ מורים, אנחנו רוצים לתת למורים ותיקים לצאת בכבוד. להגיד להם יפה תודה. הרבה אנשים נמצאים במערכת הרבה מאוד שנים, כולנו פה יודעים שמקצוע ההוראה הוא מקצוע מאוד שוחק, אנחנו צריכים לתת למורים את האפשרות לצאת. אני מקווה שבעניין הזה עוד נמשיך ונצליח להשיג יותר. זה חוזר לעניין של מורכבות בית הספר.
כמו שאמרתי, אוכלוסיית היעד, אנחנו כאמור יכולים כבר לדלג על השקפים הבאים. המגמה שלנו כזו. בשלב זה כאמור אנחנו נמצאים יחד עם הסתדרות המורים והאוצר בגיבוש הפרטים האחרונים. אנחנו בוחרים יחד איתם את 300 בתי הספר הראשונים, שבהם אנחנו יוצאים לדרך. אנחנו נמצאים גם בהתאמה פדגוגית, שבונה יחד עם בתי הספר את המתווה לפעולה. אנחנו כמובן נצטרך בשנה שנתיים הקרובות ללמוד תוך כדי עשייה. אין מהלך כזה שהוא כל כך מקיף וכל כך יקר ומשמעותי מבחינה תקציבו שיכול להתנהל במסלול ללא תקלות. אנחנו מקימים צוות ליווי, הצוות ילווה, יבחן, יבדוק, ישפר, אנחנו פה כדי לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.
לאורך הדרך הזאת אנחנו גם, ושוב בתיאום כמובן עם הסתדרות המורים, עובדים על שיבוצים ייחודיים השנה עם דגש רב ביותר על מורים מצטיינים. במגזר הערבי שינינו לחלוטין את שיטת השיבוץ. השיבוץ שהיה בנוי על כל מיני מרכיבים סוציו-אקונומיים או מרכיבים אחרים נותן היום דגש מאוד משמעותי להצטיינות. אני מקווה, ואני נאבקת נגד זה בכל הכוח, שאנחנו מנקים את המערכת מפוליטיזציה של שיבוצים. יודעים את זה חבריי כולם, אנחנו מנסים לעבוד.
ג'מאל זחאלקה:
את רוצה לבשר, את יודעת שזה כותרת ראשית בעיתון, שאת מבשרת את תום עידן הפרוטקציות?
השרה יולי תמיר:
אני כבר בישרתי.
ג'מאל זחאלקה:
אני אומר זה כותרת ראשית בעיתון. את יודעת, בציבור הערבי זה היה כמו הסיפור של קצב.
השרה יולי תמיר:
לטובה אני מקווה.
ג'מאל זחאלקה:
לטובה. אם זה נכון, אם מורה לא צריך להיות פרוטקציה אז זה חדשה כבר שישים שנה. מורים יתחילו להיבחר לפי כישוריהם?
רונית תירוש:
אל תתלהב.
יוסי וסרמן:
אנחנו קבענו שזה יהיה באינטרנט.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא בטוח שבעיתונות העברית זאת תהיה הכותרת הראשית.
השרה יולי תמיר:
אני רוצה להגיד כי חבר הכנסת זחאלקה מבין היטב מה אני אומרת. שנים. שנים הייתה בעיה של פוליטיזציה של מינויים במגזר הלא יהודי. דרך אגב במגזר היהודי, שלא נטעה, רק שם זה היה יותר בולט, השנה אנחנו שינינו את הניקוד. חבר הכנסת זחאלקה, הוצאנו רשימות של כל המצטיינים שהמשרד מימן, שלא הצליחו למצוא עבודה.
ג'מאל זחאלקה:
לא צריך להביא כבש למפקח.
השרה יולי תמיר:
לא. את הכבש שיביאו אליי אבל בסוף, אחרי שיגמרו את כל השיבוצים. המערכת היום, אנחנו נשמח דרך אגב לעשות על זה ישיבה נפרדת, גם להציג את זה, זה יהיה ממוחשב, אתה תוכל להגיד, להכניס את הנתונים שלך, אתה תראה את המיקום שלך על המחשב ואתה יודע מה? אני מנהלת נגד זה מאבק שעולה לי ביוקר רב וכמו שאתה יכול להבין פוליטית. לא הרבה אנשים במפלגתי מעלים את זה על נס אבל אני חושבת שזה מאבק על קיומו של חינוך איכותי. דרך אגב, גם בחינוך היהודי. אני בכלל אשמח לעשות ישיבה שלמה על שיבוץ מורים, אני חושבת שעשינו כמה דברים מאוד יפים בשיבוץ מורים השנה.
אני רוצה להגיד תודה לציון שעבד על זה, ולעבדאללה חטיב שעבד במגזר הערבי, אנחנו עובדים על זה ואני לא מתוכננת לוותר בעניין הזה, זה דבר מאוד משמעותי. גם בשיבוץ מנהלים אנחנו עושים תהליך הרבה יותר מקצועי וזאת כמובן בעיניי חלק מהתמונה הכוללת. יותר שכר, עבודה משמעותית יותר, יותר איכות וכמובן יותר אפשרות להשתלם ולעבור תהליכים של הגדרה איכותית של מעמד המורה.
אני מודה לשותפים, אני יודעת שלפנינו דרך ארוכה אבל עברנו אותה אני מוכרחה להגיד גם בלילה הכי סוער שלנו ביחד הצלחנו להתווכח אבל לא לריב. ועשינו את זה, אני חושבת, יפה ואני שוב מסיימת ופונה לרן ארז, אני חושבת שיותר משאבים מזה אין סיכוי שהמדינה תקצה לחינוך. זה משאב ענק שניתן לנו, זאת מתנה יוצאת מן הכלל שמערכת החינוך צריכה לדעת לנצל אותו ואני מקווה שאנחנו נשב ביחד ליד שולחן הדיונים ונסכם את הדברים גם עם ארגון המורים העל-יסודיים. תודה רבה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
טוב. אנחנו כמובן נשמע גם את רן ארז. אנחנו נשמע עכשיו את הסתדרות המורים ואת ארגון המורים. אני רק מבקש, מאחר ואנחנו בכל זאת מצומצמים בזמן אז בואו תמקדו את הדברים בתוספת למה שכבר נאמר.
יוסי וסרמן:
נצטרך זמן כדי להסביר בצורה שאנשים יבינו, וגם להשיב על שאלות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל גם צריך לתת אפשרות לאחרים לדבר.
רן ארז:
אולי בכל זאת אולי הזמן לא יספיק ואני מבקש, יש לי בקשה ברשותך. אולי כדאי שאנחנו נצא בקריאה לרפואה שלמה והחלמה מהירה לאורלב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה עשינו כבר בבוקר. הוא לא הרגיש טוב אתמול, אושפז אבל הוא, ברוך השם קיבלנו דיווח בבוקר שהוא מרגיש יותר טוב. עשינו את זה דבר ראשון על הבוקר. אבל ודאי וודאי שגם מפה וגם עכשיו מאחלים רפואה שלמה והחלמה מהירה. אנחנו צריכים אותו מהר חזרה פה לעבוד בוועדה ובכנסת וברוך השם אני שומע גם שזה לכיוון הזה עובד.
יוסי וסרמן:
יש לי בקשה ליושב ראש. אני אומר מספר משפטים קצרים ככל שאוכל על אני מאמין. שלום יסביר את הרפורמה כפי שהיא, גם כן קצר וחבריי, אם תאפשר להם להשלים את מה שאנחנו נחסיר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בוא קודם אתם תגידו ואחר כך.
יוסי וסרמן:
אני עבדתי במערכת החינוך כמורה וכמנהל וגם תקופה קצרה כמפקח הרבה מאוד שנים. ובמשך שנים רבות דשדשנו, למעשה מאז קום המדינה, דשדשנו, המעמד ירוד, השכר מהנמוכים בשרות הציבורי ואנחנו אמרנו שחייבים לעשות כאן שינוי, חייבים להביא שינוי. כשבא מר דברת ב- 2005-2004 חשבנו שהנה הזדמנות לשנות את פני מערכת החינוך.
מסיבות שלא קשורות במר דברת וגם לא ברונית תירוש יצא כך שנאבקנו כנגד תוכנית דברת ולא יישמנו למרות שאני אומר ומדגיש בתוך הצעד הקובע של הסתדרות המורים התוכנית שלנו, ישנם לא מעט דברים שאנחנו מקבלים מדברת. כעת אנחנו רוצים שינוי המעמד, שינוי הפרופסיה, אנחנו רוצים תוספות שכר למורים שהמקצוע יהיה מקצוע שהאנשים הצעירים הטובים ביותר של מדינת ישראל ירצו לבוא וללמד בו, ולא יבחרו מקצועות אחרים כמו כלכלה וכו'.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אגב, המשפט האחרון שלך לדעתי, זה המבחן האולטימטיבי לכל המהלך.
השרה יולי תמיר:
נכון. יוסי, תרשה לי משפט אחד להפריע. אני אגיד לך מה המבחן האמיתי, כשבאתי עם זה בבוקר למשרד, יש לי צוות שהוא כולו בוגרי לומדי חינוך. שלוש מהם אמרו או, עכשיו אפשר ללכת להיות מורה. אז זה סימן שזה מתחיל לעבוד.
יוסי וסרמן:
היום כלכלן בשירות המדינה, שנכנס היום לעבודה, משתכר בחודש הראשון 4,700 שקל, עם שעות נוספות והחזר הוצאות. ואילו מורה ישתכר 5,300 אם לא יהיה מחנך כיתה ולא יהיו לו תפקידים נוספים וזה שכר התחלתי של עובד הוראה כנתון. נתון נוסף, המורים עובדים הרבה מאוד שעות הן בבית והן בבית הספר ללא כל תמורה. היום אנחנו משתדלים שחלק גדול מהשעות האלה בחטיבות הביניים וחלק קטן יותר ביסודי, המורה יעשה את זה בבית הספר על חשבון משרתו כשהכל בתוך זכויותיו הפנסיוניות. דהיינו, הכל ימוסגר לתוך משרתו.
כעת, אמרה השרה שאנחנו כבר למעשה עברנו את החלקים הקשים ואנחנו נמצאים בתוך הביצוע. אני מאוד מכבד את שרת החינוך אבל אני חייב להיות דייקן, מבחינתי, כפי שאנחנו רואים את זה בהסתדרות המורים. יש לנו עדיין קשיים שקשורים ותלויים במשרד האוצר ולא במשרד החינוך. מדובר ראשית ההקצבה לרפורמה הזו היא 7.7 מיליארד שקלים ל- 5 שנים כש- 5 מיליארד שקלים מביאים מהקופה ולא כמו בדברת שרצו לפטר 20,000 מורים ועם זה לממן את שכר המורים שישארו במערכת.
כאן לא מפטרים מורים, כאן מביאים כסף מהקופה. ועוד 2.7 מיליארד שקל חד פעמי לשיפור תשתיות ואם האוצר, ואנחנו עכשיו עובדים היום, מכאן, מר שלום גרניט שהיה ממונה על השכר במשרד האוצר והוא היועץ הכלכלי שלנו יחד עם עזרא גנור שעבד באגף התקציבים במשרד האוצר, הם שניהם הולכים מכאן לעבוד מול נציגי האוצר על תוכנית ההמרה. תוכנית ההמרה, לוקחים 100,000 מורים עם הנתונים האישיים, מלבישים אותם על טבלת שכר חדשה בת 8 דרגות. אם יצלח, אנחנו בתוך, לקראת הסכם קיבוצי משפטי לחתימה. אם לא יצלח אנחנו לא נוכל לבצע את מה שאנחנו רוצים לבצע.
יש לי ביטחון גדול שגם האוצר, גם אנחנו וגם משרד החינוך נצליח סוף סוף לפרוץ פרץ בכל מה שקשור לשיפור מערכת החינוך של מדינת ישראל ולא יהיה מצב שהאוצר, בשלבים האלה שהם השלבים הקריטיים, ישימו מקלות בגלגלים וימנעו את התקציב שאותו התחייבו כפי שנהגו אולי בעבר והיו תופעות כאלה בעבר. לכן מזהירים אותי אל תהיה בטוח, האוצר ירמה אתכם, האוצר לא יתן. האוצר לא ירמה אותנו. אם הוא לא יעשה את זה פשוט זה לא יהיה וזה יהיה חבל מאוד כי זו הזדמנות שלא תחזור כל כך מהר על עצמה.
משה גפני:
לא הבנתי, התוכנית המונחת כאן זו הסכמה בין שרת החינוך לבינך?
יוסי וסרמן:
התוכנית המונחת כאן, חבר הכנסת גפני, היא תוכנית מוסכמת על ידי האוצר, החינוך ואנחנו אבל בין השלב הזה של מתווה שזוהי הצהרת כוונות לבין ביצוע ויישום ישנם כמה שלבים. אחד מהם זו תוכנית המרה, להלביש את המורים הקיימים עם הנתונים האישיים של כל אחד מהם על טבלאות שכר חדשות. שתיים, לא נחתום ללא הגימלאים שלנו. יש לנו 28,000 גימלאים . אנחנו לא נשאיר אותם מאחור. אני אומר דברים הכי ברורים בעולם. יש לנו אי הסכמה לגבי הנושא של המנהלים. כל הנושא של קדנציות, אנחנו מחפשים דרך שנוכל להשלים ולחיות עם זה, הכל בתיאום מלא עם נציגי המנהלים. אלה הם שלושת הדברים העיקריים שמפרידים בינינו לבין חתימה על הסכם קיבוצי.
משה גפני:
אבל אתה אומר שזה מוסכם על האוצר. זה הדבר הכי חשוב לי, בגלל שהמילים הן בסדר.
יוסי וסרמן:
אני לא עוסק במילים ומילים לא מעניינות אותי. אני מדבר על עובדות. היום יושבים על תוכנית ההמרה. מכאן, ומיד שלום יסביר ברשות היושב ראש, יסביר את הרפורמה ואת תוכנית ההמרה. אז נדע אם יש רצון אמיתי של האוצר או שאינו אמיתי ואז אוכל לבוא ולומר לחברי הכנסת ולכולם את האמת כפי שאנחנו רואים אותה. אני רוצה לומר שהרפורמה הזו היא לא רפורמה של הסתדרות המורים כארגון מורים, היא רפורמה של המורים ולכן יש לנו עניין אדיר להסיר כל אגו שהוא. אנחנו מבקשים ורוצים שחברי וידידי רן ארז, הוא כאן והוא יאמר את שלו.
ידידי רן ארז פניתי אליו, יותר מפעם אחת, ואמרתי לו אנחנו נמצאים בשלב ראשוני של מתווה לקראת הסכם, בוא נבדוק יחדיו מה אנחנו צריכים לתקן, מה צריך לעשות ואני חוזר ואומר לו והוא בהחלט ידידי גם אם לא נסכים הוא ידידי. אני חוזר וקורא לו, הרפורמה היא של כולנו, היא לא שלי ולא של חבריי, היא של כל המורים במדינת ישראל ושל שני הארגונים שאותם אנחנו מייצגים.
אני כעת מבקש ששלום גרניט יסביר את הנקודות של הרפורמה.
שלום גרניט:
יש מספר אחת שלא הוזכר פה ולדעתי הוא אחד החשובים ביותר והוא כתוב אותו במתווה שהעלות של המעבר לתוספת השכר הממוצעת באופן משוקלל, ותיכף אני אסביר את המשפט המורכב הזה, יהיה 26%. זה מוסכם.
יוסי וסרמן:
משוקלל.
שלום גרניט:
אני אסביר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לפני שאתה מסביר, אני רק רוצה לשאול אולי את השרה, לגבי הכלת הרפורמה, כי היה על זה אי בהירות, בשנה הקרובה אמרתם ב- 300 בתי ספר, גם אמרת את זה פה היום אבל איך שהוא המנכ"ל באיזה שהוא שלב בתקשורת אמר שזה לא כך הובטח וזה יהיה אולי רק ב- 180 בתי ספר. זה חשוב להבהיר את זה.
השרה יולי תמיר:
יש כאן שני שלבים, כאשר השלב שדיבר עליו יוסי הוא שלב מאוד חשוב. אנחנו עשינו מסגרת, ותקציב מסגרת. בתוכה הסכמנו שאנחנו ממשיכים במשא ומתן בדיוק על הדברים שיוסי ציין אותם עכשיו, צריך לסגור. כמו בכל הסכם שכר קיבוצי על פרטיו זה צריך להיסגר. ברגע שזה יסגר אנחנו נוכל ללכת ואנחנו נהיה בכ- 300 בתי ספר. אם זה יהיה 280 או 300. זה הסדר גודל שבו אנחנו נפעל. זה תלוי בבתי הספר, זה תלוי בהסכמות בינינו. אנחנו יושבים על רשימה של 300. זאת השאיפה המשותפת שלנו.
יוסי וסרמן:
180 זה בתי הספר, 34 יישובים.
השרה יולי תמיר:
יש בתי ספר שאנחנו, רשימת בתי הספר תוצג פה.
שלום גרניט:
300 בתי ספר שהתנאי הבסיסי שלהם שיש שם תשתית. אז אם כבר אמרתי אז 26% ממוצע משוקלל תוספת. השיטה שבה, א' דבר כזה לא נעשה מעולם דרך אגב, זו רפורמה ענקית כזו שלוקחים קבוצה גדולה כזו של מורים עובדים ומעבירים אותם ממערכת א' למערכת ב'. אין ניסיון בעניין הזה, אנחנו עושים את זה בפעם הראשונה ולצורך זה גם המתווה הכתיב אבל גם לוגיקת העבודה הייתה שקודם כל בונים טבלת שכר חדשה, חדשה ליד מבנה שבוע עבודה חדש שזה אומר שכל מי שאי פעם ייכנס למערכת הזו זאת תהיה התמורה שהוא מקבל וכך הוא יעבוד. עכשיו, מהרגע הזה שבו נוצרה התשתית כמה מקבלים וכמה עובדים יש צורך להכניס את המורים הקיימים לתוך העניין הזה.
היום המשרה, מבלי להיכנס עכשיו לשעתיים השהייה שהן קצת בערפל, היום משרה של מורה בבית ספר יסודי 30 שעות. זו המשרה. זה לא אומר שכל מורה מלמד 30 שעות אבל מה זה אומר? זה אומר שמי שמורה במערכת והוא לא אם והוא לא מחנך או מחנכת עובד 30 שעות פרונטליות. ככה הוא עובד. 30 שעות בפני כיתה. אם הוא רק מורה. דרך אגב, יש שליש מהמורים או מהמורות בבתי הספר היסודיים שעובדים 30 שעות פרונטליות מול כיתה מלאה. אבל אם הוא מחנך אז שיטת השכר ומבנה השכר של המורים היה כזה שהם לא קיבלו תוספת בשכר אלא הפחיתו להם שעות לימוד ואז הוא עובד 27 והוא מקבל כמו 30.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן, ולמעשה הפחיתו לו בגלל שיש לו יותר עבודה.
שלום גרניט:
כי הוא מחנך. יותר עבודה אנחנו נדבר אבל הוא מחנך. ואם היא אם ולא מחנכת אותו דבר. הפחיתו 3. אבל אם היא אם ומחנכת אז במקום לעבוד 30 היא עובדת 24. כשאתה לוקח את ההתפלגויות של המורים.
קריאה:
ואם יש לה שעות גיל?
שלום גרניט:
זה אותו דבר. עכשיו, על 4 קטגוריות האלה כי יש, גם על כל הקטגוריות האלה איזה שהוא מעטפת של גיל. כלומר, שעתיים פחות או ארבע שעות פחות אבל זה נכון לכולם, לכל הקבוצות האלה. אז כשאתה לוקח את הממוצע, כמה עומד מורה מול כיתה, בגלל הפחתת השעות אתה מוצא 25.5. בסדר? אז זה המספר 25.5. עכשיו, בעולם החדש, באותה לוגיקה עובדת כמובן על חטיבת הביניים ששם המשרה היא 24 שעות במצב הישן אבל הממוצע הוא 21, בגלל אותה סיבה של קטגוריות של הפחתת שעות.
המצב החדש אומר שכל מורה שיכנס לרפורמה, יעבוד 26 שעות. אז בוא נלך רגע למורה הרגילה שהיא לא אם מול כיתה מלאה, לזכור, אז היום היא עבדה 30 מחר היא תעבוד 26 מול כיתה מלאה. אם היא מחנכת אתמול היא עבדה 27 היום היא תעבוד 26. אם היא אם היום היא תעבוד 26 במקום 27. אם היא אם ומחנכת במקום 24 תעבוד 26 בעניין הזה, מול כיתה מלאה. בנוסף לזה היא תיתן שעות פרונטליות.
ג'מאל זחאלקה:
26 זה לא יהיה ממוצע אלא זה המבנה?
השרה יולי תמיר:
זה מה שניסינו להגיד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בסדר, עכשיו הבנו.
שלום גרניט:
ה- 26 בבית הספר היסודי זה קשיח. כל מורה ומורה בעתיד בכיתה ילמד 26 שעות. בנוסף לזה 5 שעות פרטניות או בקבוצה קטנה.
יוסי וסרמן:
של תלמיד עד חמישה.
שלום גרניט:
זו המתכונת. מעבר לזה, יהיו לו כמובן אותן 5 שעות שהייה שפורטו מה שזה יעשה. בבית הספר בחטיבות הביניים אותו דבר אבל פחות 23 שעות כולם מול כיתה, 4 שעות פרטני קבוצתי ו- 9 שעות שהייה. 9 שעות שהייה. אנחנו יודעים שיש איזו שהיא בעייתיות של אי איזון בין יסודי מבחינת השהייה כ- 5 שעות. כנראה לא מספיק לכל העבודה אבל עמדו אז בפנינו התלבטויות האם להאריך את השהות או לא אבל נקבע 36. לחטיבות הביניים אין ספק שה- 9 שעות האלה הן 9 שעות מספיקות לבצע הרבה מטלות. תזכרו זה 9 שעות שבועיות.
משה גפני:
זאת אומרת שמורה אם נפגעת בכל פרימטר שקבעתם.
שלום גרניט:
היא לא נפגעת בשום פרימטר.
משה גפני:
בכל פרימטר ואני אגיד למה. היום מורה צריכה להיות בכיתה מלאה 24 שעות, מורה אם מחנכת. היא היום צריכה להיות בבית הספר 24 שעות. היא צריכה לעמוד מול כיתה מלאה 24 שעות. לפי ההצעה שלכם היא צריכה לעמוד מול כיתה מלאה 26 שעות, היא צריכה להיות עוד 5 שעות מול תלמיד או 5 תלמידים והיא צריכה להיות עוד 5 שהייה. זאת אומרת אתם מרעים בכל פרמטר את מעמד, יכול להיות שאתם מטיבים עם השכר. ציון, אין לי ויכוח עכשיו על השכר. מבחינת הפרמטרים, אני שואל מהבוקר, קיבלנו עכשיו תשובה. אני לא מביע עמדה, רק את מה שאני כל הזמן מנסה להבין ולא מצליח, הבנתי.
שלום גרניט:
אני אתן לך תשובה. מורה מחנכת ואם, אכן תעבוד יותר מול כיתה מלאה ותיתן עוד 5 שעות פרונטליות פרטני. נושא השהייה זה הסתה של עבודה שהיא עשתה מחוץ לשעות העבודה. כלומר, זו לא תוספת עבודה. זו עבודה שהיא עשתה מחוץ למסגרות, או בבית ועכשיו היא תעשה את זה בתוך המסגרת, בבית הספר, בתשלום.
מורה אם מחנכת על פי התקשיר, מאחר והיא עובדת מדינה, היא לא תשהה 36 שעות אלא תשהה 33.5 למה? כי יש לה חצי שעה פחות. לא שזה לא עושה בעיות אבל חצי שעה פחות. כלומר השהייה שלה השבועית לא תהיה 36 על פי התקשיר והיא תהיה 33.5. עכשיו, תמורת העבודה שהיא מבצעת יותר היא מקבלת כמובן תוספת שכר יותר מאשר מורה שעבדה 30 שעות וירדה ל- 26. היא תקבל יותר ולכן התוספת של 26% הוא ממוצע משוקלל. לא כל קטגוריה של מורים יקבלו את אותה תוספת. בכל מקרה, תוספת שכר תמיד תהיה יותר גדולה בין 10 ל- 13% מאשר תוספת העבודה. תמיד. לכל אחת ואחת מהקטגוריות.
משה גפני:
אצלי בישיבה כשלמדתי, זה לא היה ככה.
שלום גרניט:
אצלי בישיבה כשאני למדתי, ככה זה היה.
משה גפני:
בגלל שאתה מעלה את המורה מחנכת מ- 24 ל- 36, ומעלה את השכר רק ב- 26%.
שלום גרניט:
לא נכון. גפני, אני אגיד לך, במרום ציון לימדו אחרת. עכשיו תשמע, אני אגיד לך. מה שאני אומר לך זה עדיין נמצא במשא ומתן עם האוצר, התוספת שכר. מורה כזו בבית ספר יסודי תקבל תוספת שכר של 30%. היא תעבוד בין 24 ל- 26 ועוד נניח 5 ביחד 31, תקבל יותר. היא נותן 12 ומשהו אחוז תוספת עבודה תקבל 30% אבל בחטיבת הביניים ששם היא מלמדת 19 שעות מורה אם ומחנכת שעובדת 19 שעות בעניין הזה והיא תעבוד עכשיו 23 ועוד 4 זה 27. תקבל בערך 50% תוספת שכר.
משה גפני:
מורת אם מחנכת בבית ספר יסודי?
שלום גרניט:
תקבל 30%.
משה גפני:
היא אמורה לעבוד עוד 50% מהמציאות שהיא שוהה בבית הספר. 24 שעות היא נמצאת היום והיא אמורה על פי התוכנית.
שלום גרניט:
טעות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה טעות?
משה גפני:
אני לא יודע איך זה היה במרום ציון. אצלי בישיבה זה היה 24 שעות. 24 שעות מורה אם מחנכת צריכה להיות היום בבית הספר. 50% תוספת שעות זה 36 שעות. שעל פי התוכנית שלכם היא צריכה לשהות. התוספת שהיא מקבלת, לפי מה שאתם אמרתם, זה 30% בשכר והאוצר עוד לא מסכים לזה. במרום ציון איך השעות האלה יסתדרו עם האחוזים אני לא יודע, אצלי בישיבה זה האחוזים. אז אני יכול לשנות אצלי בישיבה?
שלום גרניט:
לא. אני אסביר לך איך זה במרום ציון.
משה גפני:
יש לי טעות במשהו?
שלום גרניט:
כן. אתה משווה תפוזים ותפוחים. זאת הטעות. כי תוספת העבודה היא לא ל- 36 כי בתוך זה יש 5 שעות של הסתה של עבודה שהיא עשתה בבית לתוך בית הספר. זו לא תוספת עבודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא, אבל זו תוספת שהייה.
משה גפני:
יש לה ילדים בבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להגיד לך, שגם אחרי שהיא שוהה והיא פרטני זאת אומרת, פרטנית זה הוראה. גם אחרי שהיא שוהה בבית הספר עוד 5 שעות היא עדיין צריכה להכין שיעורים ולעשות עבודה בבית כמו שלפי הסכם המסגרת הנוכחית. אחרי ה- 30 שעות הפרונטליות שיורדות, במקרה הזה כמו שאמר הרב גפני, היא צריכה גם שעות נוספות לזה. אתה לא, אפשר להסביר דברים אבל צריך להיצמד פה לאמת כי אחרת אנחנו לא. אז פה יש באמת מקרה, אם יש אמא שהיא מחנכת כיתה היא צריכה לשהות בבית הספר 50% יותר מהיום. אם אני לא צודק אז תסבירו. אל תגידו רק לא צודק.
יוסי וסרמן:
תן לנו להסביר.
שלום גרניט:
אחת הבעיות המרכזיות בכל הסיפור הזה, זה המונחים שאנחנו מדברים בהם. מה שאתה מדבר, תוספת עבודה, זה דבר אחד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא אמרתי תוספת עבודה, אמרתי תוספת שהייה בבית הספר.
שלמה ישי:
הרי המורה תמיד תענו שהמורה עושה את העבודה הזאת. אז היא מקבלת פיצוי על זה שהיא עושה את זה בבית ספר.
שלום גרניט:
חבר'ה, בואו נעשה הבחנה ורק נדבר על מונחים. יש תוספת עבודה ושהייה בבית הספר אלה שני הדברים. כשאתה מדבר על שהייה אז אתה אומר עלתה ב- 50%. מ- 24 אבל בחלק מהשהייה זו לא תוספת עבודה. מסכים?
כשאתה משווה את תוספת העבודה של אותה מורה בבית הספר היסודי שהוא 24 ועכשיו היא תעבוד 26 ו- 5 אתה מקבל 31. 31 מול 24. זאת תוספת העבודה בהנחה ששעה פרטנית שווה לשעה פרונטלית מלאה. בהנחה. בלי להתווכח ונניח שזה נכון, היא תקבל מעבר לזה על התוספת הזו לפחות עוד לא מוסכם עד הסוף כי צריך בסוף להתכנס ל- 26% האלה. בין 30% ל- 40% תוספת שכר, כי זה לא מוסכם עוד. זה הסיפור הזה ואין מורה אחת שתיתן תוספת עבודה במונחים שדיברנו ולא תקבל יותר תוספת שכר לפחות ב- 10%. זהו.
יוסי וסרמן:
מר גפני, אני לא יודע איך זה אצלכם בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
משה גפני:
מה זה אצלנו?
יוסי וסרמן:
בישיבה.
משה גפני:
לא. בישיבה למדו חשבון, זה בכלל לא הנושא, אל תגיד אצלנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גפני תומך בתוכנית ליבה.
יוסי וסרמן:
אני לא בקיא במגזר. אצלנו במורות פעמיים ושלוש באות אחר הצהריים בין 16:00 ל- 19:00 20:00 ועובדות בצוות בבית הספר על חשבונן ללא כל תמורה ובטח לא פנסיוני.
משה גפני:
איפה זה אצלכם?
יוסי וסרמן:
בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי במדינת ישראל.
משה גפני:
גם בחינוך העצמאי אותו דבר?
יוסי וסרמן:
אל תשכח שאני בקיא במערכת, מהיותי מנהל הרבה מאוד שנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני עדיין מוכרח להגיד שעדיין לא קיבלתי תשובה על השאלה. השהייה הנוספת, לא העבודה הנוספת, אני מבין שחלק מהשהייה, אני מניח שחלק גדול מהעבודה עדיין תהיה עבודה למורים בבית. השהייה בבית הספר של 50% נוסף אין כיסוי של 50% ועוד 10% בשכר. זה לא ראיתי בכל טבלאות השכר פה.
יוסי וסרמן:
שהייה של 50%?
שלום גרניט:
זה לא החשבון, זה סתם להציג מספר.
ג'מאל זחאלקה:
מה עכשיו ישתנה בחיי המורה בבית הספר בפועל? עכשיו אנחנו מדברים על מספרים, על מסגרות. אשה מורה או גבר מורה ששהה בבית ספר, עבד 24 שעות ככה, רוב המורים ככה עבדו בפועל.
יוסי וסרמן:
איך ישתנה עולמו?
ג'מאל זחאלקה:
איך ישתנה? היום למשל, אם למשל למורה אם יש עוד ילד בגנון שהיא לוקחת אותו בשעה 13:00 היא צריכה לבוא בשעה 14:00 זה שינוי בחיים של המשפחה. אנחנו כאנשים בסופו של דבר זה מה שמעניין את האזרח האזרחית הפשוטה, לדעת מה או איך הולכים להשתנות חייה. האם המורה או המורה צריכים לצאת מהבית ב- 8 לחזור ב- 14:00, 36 שעות קשיחות של שהייה בבית ספר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה יותר, כי זה רק 5 ימים בשבוע.
ג'מאל זחאלקה:
ל- 36 שעות שבועיות. אז יותר, אני לא יודע את מספר השעות.
משה גפני:
זה עד 15:30.
ג'מאל זחאלקה:
רק שנבין, זה שינוי בחיים וזה גם שיקול חשוב מאוד לא פחות משכר בשביל משפחות, לבחור במקצוע ההוראה ולכן אני חושב שחשוב מאוד שיהיה דיון ציבורי מושכל שגם האנשים ישתתפו בו, גם אני אוכל להגיד דבר חכם על הנושא הזה.
משה גפני:
גם המורים שיגידו.
ג'מאל זחאלקה:
זה לא לטבלאות ולמספרים. בפועל איך אתם, או משרד החינוך, איך אתם רואים איך ישתנו חייהם של המורים ושל המורות בפועל. זה חשוב מאוד. אני חושב שזה בסופו של דבר השורה התחתונה של הרפורמה הזאת מבחינת המורים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה, השאלה ברורה.
יוסי וסרמן:
היום כ- 700 בתי ספר עובדים שנים רבות עד 15:30 לפחות. בעבר עבדו גם עד 16:00. עד 15:30 לפחות. מדובר בכל בתי הספר של יוח"א, בעבר יול"א, אני מדבר על החינוך היסודי ובתי הספר של 34 יישובים שהם כ- 180 בתי ספר. זה קיים היום בעולם כולו, זוהי צורת העבודה בארצות הברית, באירופה, ובאסיה. עם תנאים פיזיים ועם מספר ילדים מצומצם יותר בכיתות. עם זה אנחנו צריכים להתמודד ואת זה גם להשיג. השכר של המורים עומד לעלות בצורה משמעותית ביותר שבשום דרך אחרת אי אפשר יהיה לעשות זאת כי לא היינו יכולים במשך 60 שנה, לא קיבלנו תוספות שכר משמעותיות ייחודיות רק למורים ואז אנחנו נמצאים במצב שאנחנו נמצאים.
מורה שבאה לבית הספר, היא תעבוד 36 שעות ואם היא אם היא תעבוד 33.5, פחות שעתיים וחצי בשבוע. הילדים שלה היא תזכה לעדיפות ראשונית בכל מה שקשור למעונות יום וכולי, היום היא בסוף סולם העדיפויות. זה תיאום בין משרדי הממשלה השונים על מנת שזה יושג. המורה לא תוזמן יותר מ- 4 פעמים בשנה לאירועי ערב, ימי הורים טקסים ואירועים עד 4 פעמים בשנה. דהיינו המורה עומדת לקבל איזו שהיא מסגרת. היום כל מנהל מנהלת כמה פעמים שרוצים ומתי שרוצים מזמינים את המורים ואין שום מגבלה והגבלות והמורים נאלצים לבוא ואנחנו אפילו לא יודעים מכך.
קריאה:
אני חושב שהם עושים את זה בחפץ לב.
יוסי וסרמן:
אולי כן ואולי לא, לא בכל מקום ולא בכל מגזר. עכשיו, אנחנו עושים פיילוט, רק מי שרוצה מצטרף לרפורמה שאנחנו בחנו אותה. היא מורכבת, היא מורכבת, היא לא פשוטה להבנה. שעות השהייה הן שעות מוסתות מהבית ומעבודת חינם לתוך בית הספר ולמסגרת המשרה כולל פנסיוני. צריכים לראות את זה כך. מי שרואה את זה אחרת פשוט לא מתאים לו, לא מצטרף. אנחנו בשנים הבאות נמשיך ונוביל שתי מערכות כאלה שהן בתוך הרפורמה כאלה שלא. אבל מעולם מדינת ישראל לא הסכימה, נראה אם היא תעשה זאת, אבל לא הסכימה לתרום 5 עד 7 מיליארד שקלים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו לא. יוסי תודה. אני מבקש מהשרה, חשוב שהיא תשמע, אפשר להתראיין גם אחרי הישיבה. אני מאוד מודה לכם. אני חושב שקיבלנו הבהרות חשובות. אני מאוד רוצה לשמוע את רן ארז כי השאלה שאנחנו גם יושבים איתה עכשיו אם זה כל כך טוב ויש פה באמת כפי שהוצג פה סכומים ניכרים שיכנסו למערכת החינוך ושהסכומים האלו יבואו גם לשיפור מעמד המורה אז למה שלא תצטרפו?
יוסי וסרמן:
אדוני, לי יש 5,000 מורים בחטיבות העליונות. בחטיבות העליונות ישנה פרובלמה ייחודית. אצלו רוב המורים.
רן ארז:
גם אנחנו מבינים קצת במשא ומתן ובתנאי עבודה של המורים, הסכמים קיבוציים וכדומה. לא מומחים כמו ממונה על השכר לשעבר אבל אנחנו מבינים בזה קצת. אנחנו לאחר שבדקנו ובדקנו, החלטנו שלא מתאים לנו להצטרף למתווה הזה. למרות שמה שאמר יוסי זה נכון. הוא ידידי ואני ידידו ואני מתאר לעצמי שגם נהיה שותפים בעתיד כאשר הוא יתעורר מהאשליה.
למה אני אומר את הדברים האלה? כי בהתחלה התפלאתי מדוע משרד האוצר לא יושב פה בחדר, יצאו, אבל כאשר אני שומע את הטענות יתנו לנו 5 מיליארד ויתנו לנו 7 מיליארד הם לא צריכים להיות פה, אנחנו כבר אומרים מה הם יתנו לנו. אני יודע שמשרד האוצר, בצורה מושכלת עקב בצד אגודל, שחקו את השכר שלנו מ- 1999 ועד היום באחוזים ניכרים מתוך "אהבה למורים" כדי שחס וחלילה לא נתפתה לעבוד פחות. אם יהיו לנו משכורות נמוכות, אז נצטרך לעבוד יותר כדי להשלים הכנסה.
דבר נוסף שמשרד האוצר עשה, הוא הגיע למסקנה שהוא מומחה ממעלה ראשונה בלשחוק שכר של עובדים אבל הוא לא יכול לשחוק שעות. שעות חינוך זה שעות, זה דבר סגור, שעות אם זה דבר סגור. שעות גיל זה דבר סגור, זה סופרים. אבל שכר שמופיע בטבלה יודעים איך לשחוק אותו. הם מומחים, 50 שנה הם עושים את זה ואנחנו 50 שנה רצים כמו כלב אחרי זנבו לתפוס אותו ולא מצליחים. גם עכשיו אנחנו נמצאים במצב הזה.
במתווה הזה, על פי שיקול דעתנו ועל פי בדיקה שאנחנו עשינו, וצדק הרב גפני כאשר הוא אמר, אין פה שינוי ריאלי בערך שעת המורה. לא מעלים את השכר של המורה לשעה. אומרים לו תעשה יותר שעות תקבל יותר כסף. היום אני יכול ללכת למנהל שלי ולהגיד לו תן לי עוד שליש משרה ועל השליש משרה זה אני אקבל יותר כסף מאשר ברפורמה ואני רוצה לומר יותר מזאת.
אני אתן דוגמא אישית. אני עברתי את גיל 55, אני עובד בחטיבת ביניים, יש לי שעות גיל, והמשרה שלי היא 20 שעות. אם אני גם מחנך כיתה המשרה שלי היא 17 שעות. על פי המתווה אני צריך לעבוד 23 שעות ועוד 4 זה 27. מ- 17 ל- 27 זה עוד 10 שעות. בכמה אחוזים עולה משרתי או בפועל הוראה בכיתה, אני לא מדבר על שעות השהייה עוד על 9 שעות האלה שאומרים שממלא עשיתי אותם בבית, עכשיו אני עושה אותם בבית הספר. מעבד את גמישות ההעסקה שלי. אבל נניח אני מוסיף על ה- 17 שעות עוד 10. כמה זה באחוזים? 60% תוספת? וכמה כסף אני אקבל כתוספת שכר? 30% תוספת שכר? אם היום אני לוקח עוד 10 שעות תוספת עבודה בבית הספר מקבל 50% תוספת שכר.
נכון, יש כל מיני דברים לא ברורים עדיין בחטיבות ביניים, יש בוודאי דברים עוד יותר גרועים בחטיבה עליונה כי מה שמשרד האוצר רוצה לעשות לבטל את שעות הבגרות, לבטל את שעות חינוך, לבטל שעות גיל, לבטל שעות אם. את כל השעות הללו שהוא קורא להם כדי ליצור להם דה-לגיטימציה, הוא קורא להם שעות אוויר אבל אלה שעות שמורה עובד בהם, בא ואומר אין, אנחנו מבטלים את כל השעות האלה שזה קרוב לשליש משעות העבודה בבית הספר ואומרים במקום השעות האלה אתה תלמד ותקבל תוספת שכר. זה לא שינוי ריאלי בשכר המורים. זו תוספת שכר אבל זו תוספת שכר בגין תוספת עבודה וזה לא שינוי ריאלי.
שאר הדברים שנאמרו על ידי החברים, שהעלאת השכר של המורה המתחיל מהשכר שהוא מקבל היום שזה שכר מינימום שזה בערך 3,700, 3,800 ל- 5,300 זה לא הכפלת שכרו. זה תוספת בגין תוספת העבודה שלו. אומרים שזה פנסיוני. ביג קליג, זה החוק. זה החוק אומר. היום כל מורה חדש הוא בפנסיה צוברת חדשה וכל מה שהוא מרוויח הולך לפנסיה. אז מה ההישג הגדול פה? אני בא ואני אומר, אילו היו באים ואומרים אנחנו גם נשפר את הפנסיות של אלה שבקרנות הוותיקות, אנחנו נשפר את הפנסיות של אלה שבפנסיה תקציבית דיינו, אבל כל מורה חדש הוא בפנסיה צוברת חדשה וכל שקל שהוא מרוויח הולך לפנסיה, לא נעשתה פה שום פריצת דרך.
לכן אני בא ואני אומר, הרפורמה הזאת היא רפורמה טובה, תשמעו טוב, לאלה שעשו אותה והיא מצוינת. אני אפילו כששמעתי וקראתי את המתווה אמרתי לאלי כהן, אלי כהן מברוק על הרפורמה שעשית. אז הוא אומר תגיד ליוסי. אני אומר לא אני אומר לך כי לך זה טוב. היום אתה יכול להשתחרר משעות הגמול שקודם לא יכולת לבטל אותן כי הן קבועות בהסכם קיבוצי והיום אתה הופך אותן לכסף וממיר אותם לכסף שכסף אתה מומחה כיצד לשחוק אותו.
הרי אתה לא קבעת מנגנון חדש לבדיקת השחיקה של המורים. על פי המנגנון הקיים אנחנו מקבלים שכר, היום ב- 2007 שכר של 1993. ומה שעשו הבוררים זה שוד לאור היום. ושיתבעו אותי לדין, אני הוכיח את זה. הלכו ואמרו שרת החינוך בכבודה אמרה שיש לנו שני דברים, שלמעשה זה לערבב מין בשאינו מינו. יש לנו רפורמה ויש לנו תוספת שכר בגין תוספת השחיקה. רבותיי, תוספת השחיקה זה חוב שחייב לנו משרד האוצר מאז 1999. הם את החוב הזה מ- 1999 במקום לתת לנו אותו בבת אחת הם נותנים לנו אותו בתשלומים ל- 5, 6, שנים הבאות ואומרים קיבלתם תוספת שכר.
לקחו את החוב שחייבים לי ונותנים לי אותו בתשלומים ומגדירים אותו כתוספת שכר. זה זריעת חול בעיני הציבור ולאוצר הזה אנחנו צריכים להאמין עכשיו שהולכים לרפורמה? בשום פנים ואופן לא. הם מחייכים עם הפה עד לאוזניים כי הצליחו עוד פעם לסדר את המורים. ומה אומרים לי? בהתחלה כשנפגשתי עם אלי כהן הוא אומר תשמע קיבלתם תוספת שכר יש אצלנו במשרד אוצר אפילו ועדות חקירה איך אנחנו הלכנו לבוררות כזאת שתקבע לכם כל כך הרבה כסף. אז אמרתי לו אתה יודע מה? אני מוכן לוותר על הבוררות שיהיה לכם יותר נוח, נוותר על הבוררות. הוא אומר לא, לא, לא, אי אפשר. כאשר הם קודם לכן אמרו לנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא הייתם חלק מהבוררות?
רן ארז:
מיד אני אגיד לך מה אנחנו היינו. מה שאני רוצה לומר, כבוד היושב ראש, משרד האוצר, אני רק רוצה שתבין את הציניות, את הציניות והרמאות שקיימת פה. משרד האוצר קבע בחודש פברואר 2006 וטען את זה כל הזמן, כולל בבוררות, שהשחיקה של המורים זה חצי אחוז לשנה. חצי אחוז לשנה. הבוררים פסקו 11.75% אחוז לשנה, פי 20 ויותר. וכשהם בכו בדמעות תנין ואמרנו בואו נבטל את הבוררות אמרו לא, בוררות זה בוררות. מה אפשר להבין מזה? כשהמקריות מתרבה היא מתחילה להיות חוקיות, אז לקחת את השעות שמופיעות בהסכם קיבוצי, להטיל על המורים יותר עבודה, לשלם להם פחות מערך העבודה, לסדר אותם בשחיקה ולהגיד את החוב שמגיע לכם בגין העבר נשלם לכם אותו בתשלומים ונגדיר אותו גם תוספת שכר? ואיזו תוספת שכר? לטבלה כדי שאותם מורים חדשים לא יקבלו את השלמת ההכנסה.
הרי משרד האוצר הרוויח פה שלא שילם כל השנים לקרנות הפנסיה, לא שילם לקרנות ההשתלמות, עכשיו הוא גם לא יוסיף על חשבון החוב את השלמת ההכנסה ועוד סוגר לנו את הפה ואומר מה אתם רוצים קיבלתם תוספת שכר 4.75 שזה למעשה תשלום החוב. ואם האוצר הזה אנחנו הולכים להסכם. ויוסי עם כל הכבוד מאמין שיקבל 8 מיליארד שקל. בתקציב, בטיוטת התקציב של 2008 אין את הכסף הזה. שרת החינוך באה ואומרת הולכים לרפורמה ומקצצים לי 180 מיליון. זה אותו אוצר, זו אותה הממשלה.
אז למה נאמין פה? אבל מה שיקרה, אנחנו ניכנס לתוך הרפורמה כמו לתוך משפך בשנה ראשונה יגידו תשמע תוך עשר שנים תגיע לדרגה 8 וכעבור שנה שנתיים פתאום מבטלים את המתווה ואתה כבר נמצא בפנים, ואתה כבר לא יכול לצאת כי המשפך הזה דוחף אותך קדימה ולכן הדרך שבא אנחנו רוצים רפורמה היא דרך אחרת. ואנחנו גם כן רוצים רפורמה. ואני משוכנע, אני משוכנע שבסופו של דבר תהיה רפורמה אבל רפורמה שלא הולכים לדפוק את המורים ולהפוך אותם עוד אסקופה נדרסת כי זה מה שקורה היום המורים הפכו להיות אסקופה נדרסת, שק החבטות של החברה הישראלית.
כולם מדברים "גבוה", חינוך, חוסן לאומי, ביטחון, קדמה, חברה גלובלית, חינוך, חינוך, חינוך ובסופו של דבר מקצצים, מקצצים, מקצצים ומפטרים מורים. אז אם, אני נורא מצטער שאולי קצת התלהבתי קצת, אולי דיפורמציה פרופסיונאלית והעלאתי את הקול טיפה, גם אני מתנצל בפניך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להבין, אתם הייתם חלק מהבוררות? אתם תומכים בבוררות או לא?
רן ארז:
אני רוצה לומר ככה אדוני, אנחנו היינו חלק מהבוררות אבל מתברר דבר אחד. אנחנו מינינו שני ארגוני המורים נציג בבוררות. את מר שלום גרניט. הוא היה נציג שני ארגוני המורים בבוררות. לא נתנו לנו לבוא ולטעון בפני הבוררות את הטענות שלנו ואני יכול להוכיח שרימו אותנו. לא שילמו אפילו רבע ממה שמגיע לנו.
מה שעשו הבוררים, הם החליטו שתי החלטות. החלטה ראשונה מהי השחיקה, והחלטה השנייה מה אופן התשלום. באשר מה גודל השחיקה שיעור השחיקה אין לי טענות. באשר אופן התשלום הם לקחו מה שמגיע לנו בגין חוב מהעבר והחליטו לשלם לנו בתשלומים קדימה ולקרוא לזה תוספת שכר. לא רק זאת. מה קורה עם מורה שפרש לפנסיה ב- 2002 על בסיס שכר יותר נמוך כי הוא לא קיבל בזמנו את השחיקה והיום הוא מקבל רטרואקטיבית איזה שהוא סכום שהוא כבר לא יכול להיכנס לפנסיה.
יוסי וסרמן:
אני לא נכנס עכשיו לנושא השחיקה, אני מתייחס עכשיו לרפורמה. אף מילה אחת לדעתי היא לא נכונה. אנחנו זוכרים את הרפורמה שארגון המורים הוביל עוז לתמורה עם 24 שעות פרונטליות, 6 שעות פרטניות ו- 10 שהייה. 40 שעות שכ- 16 מהן היו לא פנסיוניות. כניסויי. רפורמה במערכת החינוך תהה, ערך השעה אם לא שלנו תהיה רפורמה שראש ממשלה עתידי או שר חינוך עתידי ינהיג. לא נברח מזה.
אין טעם לעמוד ולבכות איך שדפקו אותנו 60 שנה. אכן נכון. באמת כך עשו לנו. עכשיו אנחנו רוצים להיות שותפים למשהו אחר. ערך השעה אדוני, חבר הכנסת זחאלקה וחבר הכנסת גפני, עלה בכ- 10%. עוד מעט תקבל, אם תנתן אפשרות יהיה גם הסבר איך. ערך השעה עלה בכ – 10%. יעלה. אם האוצר הבטיח לנו את מה שהבטיח ולא יקיים, היות והוא רגיל לא לקיים ואני מודע לזה, אנחנו עשינו ניסיון כן ואמיתי להביא רפורמה שהיא הטובה ביותר האפשרית בנתונים האלה למורי ישראל. לא יצלח לא נעשה ולא תהא רפורמה. אחר-כך תהיה אולי, בכל דרך שהיא, שמישהו ינסה להוביל כמו שניסינו להוביל בעבר. זהו זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה לוח הזמנים עכשיו?
שלום גרניט:
שנת תשס"ח אנחנו רוצים להתחיל בניסוי של ה- 300. המשמעות היא שצריך לחתום על הסכם קיבוצי. כל הצדדים עושים מאמץ עצום לפחות את הפרקים הרלוונטיים לתחילת הרפורמה לחתום כהסכם קיבוצי כדי שההתחייבויות האלה יהיו מגובות על ידי מסמך משפטי.
משה גפני:
זה בתשס"ח.
שלום גרניט:
כן.
משה גפני:
גברתי השרה, יהיה גם באופן יחסי ניסיון לעשות את זה גם בכמה בתי ספר של החינוך העצמאי.
השרה יולי תמיר:
אם תסכימו לשלם את שכר המורים הריאלי, כמו שיהיה בהסכם?
משה גפני:
אבל גבירתי השרה, את שרת החינוך במדינת ישראל. את יודעת שהחינוך העצמאי צמוד לחלוטין למשרד החינוך אפילו לא במילימטר אחרת.
השרה יולי תמיר:
אבל אדוני, חבר הכנסת גפני, אני מאוד נזהרת עכשיו לא להביא בפניך את התלונות החמורות שמתקבלות במשרדי על אי קיום הסכמי שכר.
משה גפני:
זה לא החינוך העצמאי. ציון זה חינוך עצמאי? יש בעיות בחינוך העצמאי בעיות מהסוג הזה? תגיד, אם כן חשוב לי לדעת.
ציון שבת:
מגיעות המון תלונות אני לא זוכר כעת לתייג אותן.
משה גפני:
אתה היית במשרד האוצר?
ציון שבת:
לא עסקתי.
משה גפני:
אני שואל אם כן.
השרה יולי תמיר:
התשובה היא כן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
צדקת. עכשיו כל המוסיף גורע.
השרה יולי תמיר:
אני רוצה רק לומר משהו לסיכום וגם לומר דבר מה לרן. רן, תראה, בכל, יש פה שני אלמנטים שאחד הוא בשליטתנו והשני לא. יש חשש היסטורי מאי קיום הסכמים עם האוצר. שמה לעשות יש לו כנראה בסיס בהיסטוריה של יחסי עבודה בתחום החינוך ואני לא יכולה לבוא היום ולהגיד לך שההיסטוריה הזו בטלה ובמבוטלת ולא הייתה.
אנחנו נמצאים בהחלט בתחילתו של תהליך שאני חושבת היה מאוד מפתיע. ויתקנו אותי פה חבריי, שמכירים את האוצר יותר שנים, בנכונות לעבוד עבודה משותפת. אני חושבת, לכן פתחתי והודיתי לאלי כהן. אני חושבת שנעשתה פה עבודה, ודרך אגב כשהיינו צריכים את ירום אריאב הוא התייצב והיה לצידנו וצריך להגיד גם דברים טובים כשהם קורים. כל מה שהיה בעבר כבודו במקומו מונח.
אם אנחנו נתנהל על פי ההנחה שמה שהיה הוא שיהיה אז אין לנו דרך לתקן את המערכת. נלך במסלול של כשלונות העבר ונמשיך פה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז כל רפורמה לא תצליח?
השרה יולי תמיר:
שום דבר, לעולם לא נעשה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם אתה בטוח שאם תוך שנה שנתיים ממלא יבטלו את הכל אז גם אם תעשה, תקבל את כל מה שאתה רוצה זה לא יצליח.\
השרה יולי תמיר:
הדבר השני הוא, שתמיד אפשר לשאוף למשהו טוב יותר אבל באמת בראייה לאומית. הנכונות להשקיע סכום כל כך גדול בהסדר שכר, הלוא מחוץ לאולם הזה יושבים אנשים רבים שתוקפים אותנו מהכיוון ההפוך. אומרים נתתם יותר מידי כסף ופחות מידי שעות. אני מזמינה אתם לקרוא את טורו הקבוע של נחמיה שטרסלר הקרוי למה שרת החינוך לא עושה את תפקידה כראוי, ולטענתו אני נותנת הכל למורים. והוא טוען מידי יום ביומו שלמה אני רק רוצה מורים, מורים, מורים, ונותנת להם הכל והוא סופר ההיפך מכם כמה שעות לא הוסיפו למערכת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מקווה שהוא לא המדד.
השרה יולי תמיר:
לא. חס וחלילה. לא זה המדד ולא זה המדד. אני אומרת לרן, יותר מהסכום שניתן הפעם לא יינתן. המצב יכול רק להחמיר, לא להשתפר מהנקודה שאנחנו נמצאים בה היום. ואני מוכרחה להודות גם לעזרא.
משה גפני:
למה אני רואה מול עיניי שוב את המילים של לימור ליבנת? זו טעות אופטית אצלי? את אותן המילים היא אמרה.
השרה יולי תמיר:
רק שהפעם יש פה 5 מיליארד שקל על השולחן ומורה אחד לא מפוטר. זה ההבדל. מר גפני, זה כל ההבדל.
משה גפני:
אני מתנצל על הפגיעה, אבל זה מה שהיא אמרה אז. את תקפת אותה יחד איתי, אני נשארתי התוקף ואת נהיית שרה.
השרה יולי תמיר:
אני לא יכולה, גפני די.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הייתה הבטחה אז של דברת שכל הרפורמה לא תעלה יותר ממיליארד שקל.
השרה יולי תמיר:
אני רוצה לומר משהו. מעבר לתודות שאמרתי קודם ליוסי בתור מנהיג באמת של ארגון שעשה את המהלך הזה איתנו, אני רוצה להודות באופן אישי לשלום ולעזרא. אני חושבת, תאמינו לי אמרתי קודם, אם אני הולכת בלילה ופוגשת את האוצר אני רוצה אותם מאחוריי. הם עשו שם מאבק אמיתי, שאני חושבת שהוא היה מאבק נכון. לעולם אף אחד לא יצא פה עם מלוא תאוותו בידו. אבל אנחנו עושים פה מהלך שהוא מהלך של שינוי ואנחנו כמובן נמשיך ונבוא ונדווח על ההתקדמות. בראשית שנה הבאה נהיה פה שוב, אני חושבת שהמהלך הזה הוא מהלך אמיתי וצריך לתת לו גיבוי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה רק לסכם.
אנחנו כמובן בוועדת החינוך אנחנו נעקוב אחרי סיום המשא ומתן. מקווים שיסתיים בטוב והשחורים שעדיין אני מרגיש, עדיין חורים רציניים מאוד, שתצליחו לסתום את החורים הללו. אני, המבחן יהיה, כפי שאתם אמרתם ואנחנו, המבחן יהיה אם אנשים טובים ירצו ללכת עכשיו להוראה ואני מאוד מקווה שהרפורמה תקרב אותנו, יחד עם צעדים נוספים שנעשים.
אני מבקש, אנחנו ננעל עכשיו את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:30