פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 299
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשס"ז (3 ביולי, 2007), שעה 11:15
סדר היום: 1. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה) (הוראת שעה), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה: משה כחלון – מ"מ היו"ר
מוזמנים: עו"ד חיים גרון - סמנכ"ל בכיר, אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת
חיים סחרוביץ - מנהל תחום ציוד קצה, אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת
אבי אזוז - אגף כלכלה, משרד התקשורת
ד"ר יחיאל שבי - דובר משרד התקשורת
עו"ד דינה עברי-עומר - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד טל רוזנפלד - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
אורן משה - רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד שוש (סוזנה) רבינוביץ - איגוד לשכות המסחר
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
יניב רוזנאי (מתמחה)
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה) (הוראת שעה), התשס"ז-2007
היו"ר משה כחלון:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה) (הוראת שעה), התשס"ז-2007.
באמצע חודש מאי העביר שר התקשורת לוועדה את התקנות, כדי שנדון בהן ונחליט האם לאשרן. בבקשה, מר גרון, הבמה שלך.
חיים גרון:
תודה רבה. במשרד התקשורת אנו בודקים על-פי חוק התקשורת כל ציוד קצה קווי, כמו טלפון, פקס, מודם, מודם ADSL, מודם כבלים, מרכזיות פרטיות וכיוצא באלה שמתחברים מחצרי הלקוח אל רשת הבזק הציבורית. על-פי חוק התקשורת אנחנו צריכים לוודא שהציוד הזה אינו גורם נזק לרשת, והאם הוא בטיחותי. מדובר על ציוד קצה קווי – קצה כי הוא נמצא בחצרי הלקוח.
היו"ר משה כחלון:
בפתח הבית או המשרד?
חיים גרון:
בתוך הדירה, בתוך המשרד. מכשיר הקצה יכול להיות טלפון, פקס, מודם של מחשב, מודם ADSL, מודם כבלים, או מרכזייה פרטית בעסק גדול יותר. את הציוד הזה אנחנו בודקים.
היו"ר משה כחלון:
מה אתם בודקים, את איכותו?
חיים גרון:
לא. אנחנו מאמינים בכלכלת שוק. לגבי טיב המכשיר – יש שוק חופשי, יש הרבה מאוד יבואנים. אנחנו בודקים את המינימום הנדרש על-פי החוק: שהציוד לא יגרום נזק לרשת, לא יכניס הפרעות לרשת, לא יגרום לתקלות ברשת, מצד אחד, ומצד שני שיהיה בטיחותי לאדם שמשתמש בו ומפעיל אותו. אלה שני הפרמטרים שאנו בודקים בציוד קצה.
בדיקות נעשות בין במעבדה של משרד התקשורת, בין על-פי הניירת ההנדסית שהיבואן מצרף. ציוד שעובר בהצלחה את הבדיקות מקבל "אישור סוג", שהוא המונח שמופיע בחוק. את האישור הזה מקבל היבואן הראשון. היבואן השני שירצה להביא אותו סוג ציוד כבר לא יצטרך לעבור את כל מסכת הבדיקות, אלא יצטרך רק להראות שמה שהביא זהה לקודם, ואז יקבל אישור פשוט יותר שנקרא "אישור התאמה".
היו"ר משה כחלון:
האישור לא יכול לעבור מאחד לאחר?
חיים גרון:
אני מדבר על ייבוא מקביל.
היו"ר משה כחלון:
יבואן מסוים עבר תהליך וקיבל אישור לייבוא מוצר של "פנסוניק X32", למשל. לאחר מכן מכר את החברה ליבואן אחר. היבואן החדש יצטרך לעבור פעם נוספת את הבדיקות?
חיים גרון:
אם החברה נמכרה ליבואן אחר, היא נמכרה עם כל החובות והזכויות שיש לאותה חברה.
לאה ורון:
כלומר האישור ניתן לציוד ולא למי שעומד בראש החברה.
חיים גרון:
האישור ניתן לציוד, אבל ניתן גם ליבואן, כדי שתהיה לנו כתובת ונדע מי הגיש את הבקשה.
היו"ר משה כחלון:
הכוונה שלי לא ליצור הכבדה על הציבור. אתה אומר שכאשר מישהו עשה את הבדיקות, על השני כבר מקלים. אבל אם אותו אדם רק העביר בעלות או הרחיב את העסק שלו - - -
חיים גרון:
אז לא צריך לעבור בדיקות נוספות. כל סט החובות והזכויות שהיו לו נודד עם החברה. ליבואן אחר זה נקרא "אישור התאמה". הוא טוען שזה אותו ציוד, והאישור ניתן לציוד עצמו, אז הוא צריך להראות שזה אכן אותו דבר ואז הבדיקה פשוטה הרבה יותר והאגרות נמוכות בהרבה.
מחירי הבדיקות נעים בין 350 שקלים לכמה אלפי שקלים לציוד היקר ביותר, שזה מרכזיות גדולות.
היו"ר משה כחלון:
הסכום לא גבוה. בסדר.
חיים גרון:
זה בהחלט לא הכבדה על יבואנים. מדובר רק ביבואנים, לא באדם פרטי שמביא איזה טלפון מארצות-הברית.
נעשו תחשיבים כלכליים על-ידי המשרד, על-פי שעות העבודה של הצוותים שעוסקים בזה, עלויות התקורה וכולי, מחולק במספר האישורים הניתנים בשנה, ובאישור של כל ועדות האוצר, ועדת האגרות וכולי. אלה הסכומים. משרד התקשורת לא מרוויח מזה, ואני מניח שגם משרד האוצר לא מרוויח מזה כסף. זאת העלות הממשית.
אתי בנדלר:
בינתיים אתם לא גובים, כרגע אין לכם תקנות בתוקף. נכון?
דינה עברי-עומר:
אנחנו עושים את הבדיקות, אך לא גובים.
חיים סחרוביץ:
לא גובים מאז יולי 2006.
היו"ר משה כחלון:
יש פה נציג של התעשיינים או היבואנים?
שוש (סוזנה) רבינוביץ:
אני מייצגת את איגוד לשכות המסחר, את חטיבת יבואני האלקטרוניקה.
כפי שאמר מר גרון ממשרד התקשורת, היום עושים כבר את כל הבדיקות הללו, ולמעשה אין כאן שינוי בסוג בדיקות, אלא רק רוצים לגבות עליהן תשלום.
יצוין שהיבואנים משלמים היום כבר 5% מס קנייה על ציוד הקצה, לעומת מוצרי אלקטרוניקה רבים אחרים בהם ביטלו לגמרי את מס הקנייה. בנוסף, כל יבואן משלם כחצי מיליון שקלים מדי שנה למכון התקנים בגין הבדיקות שחייבים לבצע. אנחנו לא רואים הצדקה להטיל עוד חובה על היבואן כי אין כאן עבודה נוספת. עכשיו אני מבינה גם למה רוצים לגבות, כי עכשיו עשו תחשיבים כלכליים שהראו שזה מוצדק, אבל אין כאן שום עבודה נוספת.
היו"ר משה כחלון:
למה אי אפשר לסנכרן מחירים עם מכון התקנים?
דינה עברי-עומר:
זה סוג אחר של בדיקות.
חיים גרון:
סוג אחר של בדיקות, וסמכות שנקבעה בחוק התקשורת. אפשר היה לשאול כאשר חוקקו את חוק התקשורת, מדוע את הסמכות להעניק אישור סוג לציוד קצה החריגו לגבי ענף התקשורת. לכאורה אפשר היה להעביר את זה למכון התקנים. אבל כל עוד זה החוק, אנחנו פועלים על-פי החוק.
היו"ר משה כחלון:
מה את מציעה, שיעשו את זה בחינם?
שוש (סוזנה) רבינוביץ:
שימשיכו לעשות את זה כפי שעושים היום.
היו"ר משה כחלון:
למה עד היום לא גביתם?
דינה עברי-עומר:
גבינו במשך תקופה מסוימת, ואז תוקף התקנות פקע. נוצר פער זמנים, אולם אנחנו מבקשים לחדש את זה היום.
אתי בנדלר:
זה פער זמנים משמעותי למדי, של למעלה משנה.
חיים סחרוביץ:
1.3 מיליון שקלים המדינה הפסידה מכיוון שלא גבו.
היו"ר משה כחלון:
עו"ד רבינוביץ, חשוב לציין שלא הוחלט להפסיק לגבות, אלא זה עוד תקלה אחת מני רבות של משרד התקשורת. זה לא מפתיע אותנו. אם פעם אחת משרד התקשורת מגיע לכאן ואין באמתחתו תקלה כלשהי, אני מופתע. עד עכשיו הכול בסדר, הם מקפידים לבוא לכאן כדי שניחלץ אותם מקשייהם.
חיים גרון:
דרך אגב, במשך כל השנים לפני התקנת התקנות, מאז חקיקת חוק התקשורת, המשרד גבה תשלומים על-פי סעיף שהסמיך את השר לגבות תשלומים בלי תקנות. היוזמה להתקין את זה כתקנות היתה של משרד התקשורת. אמרנו: בשנות האלפיים גבייה על סמך החלטת שר איננה ראויה וצריך להיות פיקוח.
אתי בנדלר:
אינה ראויה, וייתכן גם שאינה עומדת בחוקים. הרי התחייבתם.
חיים גרון:
היו בידינו חוות דעת מוצקות שזה חוקי, ואף-על-פי-כן סברנו שמתאים יותר שגביית תשלומים תיעשה על-פי תקנות. לכן ביוזמתנו פנינו לכנסת והכנסת התקינה תקנות.
היו"ר משה כחלון:
לשם מה הייתם צריכים את זה? עכשיו כל פעם אתם צריכים לבוא לכאן.
חיים גרון:
הכנסת קבעה את זה כהוראת שעה. לולא זה היה הוראת שעה לא היה נוצר הפער הזה.
אתי בנדלר:
אבל גם הפעם אתם מבקשים שזה יהיה הוראת שעה.
שוש (סוזנה) רבינוביץ:
זה תשלום חד-פעמי?
חיים גרון:
זה תשלום חד-פעמי, לתמיד. תחשבי על מכולה של אלפי מכשירים שיבואן מביא, עליה הוא משלם בין 300-3,000 שקל עבור בדיקת הציוד. זה לא מס, אלא משמש לתשלום עבור עבודה בפועל של הבודקים.
שוש (סוזנה) רבינוביץ:
לפני שנה זה לא נדרש.
היו"ר משה כחלון:
זה היה קיים בעבר, אולם במשך שנה הם לא באו לחדש את תוקף התקנות.
דינה עברי-עומר:
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה) (הוראת שעה), התשס"ז-2007
לאה ורון:
למה גם הפעם זאת הוראת שעה?
דינה עברי-עומר:
משני טעמים. הטעם המהותי, כיוון שבעקבות תיקון שנעשה בחוק התקשורת בחוק ההסדרים האחרון שונתה קצת המתכונת של מעבדות חיצוניות ואפשר להסמיך מעבדות חיצוניות לבצע בדיקות, דבר שאנו כמובן מעודדים מאוד. מעבדות חיצוניות התחילו לתת אישורי סוג.
היו"ר משה כחלון:
היה לנו כבר דיון על מעבדות חיצוניות.
דינה עברי-עומר:
ככל שיוסמכו המעבדות האלה ותחומי הפעולה שלהן יורחבו, כך תצומצם המעבדה במשרד התקשורת, או שתפסיק פעילותה כליל או שיישארו רק מעט בדיקות באחריות משרד התקשורת. ייתכן שנצטרך לעשות התאמה כלשהי בתקנות בהתאם להתפתחות עם המעבדות החיצוניות, לכן מוצדק לדעתנו שזאת תהיה הוראת שעה.
לגבי היקף הוראת השעה, סברנו שיש מקום שההוראה תהיה מעבר לדצמבר 2007, אבל בעקבות הסכמות עם משרד האוצר המועד שסוכם הוא דצמבר. אנו סבורים שראוי שהתוקף יהיה למשך תקופה ארוכה יותר.
"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 53א(א)(2) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
תקנה 1 – הגדרות
בתקנות אלה –
"בדיקה" – בדיקה מלאה, בדיקה מינהלית, בדיקה טכנית או בדיקה משלימה;
"בדיקה טכנית" – עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג;
"בדיקה מינהלית" – בחינת מפרטים טכניים ומסמכים אחרים שהמציא מבקש;
"בדיקה מלאה" – בדיקה הכוללת בדיקה מינהלית ובדיקה טכנית;
"בדיקה משלימה" – בדיקה טכנית נוספת לצורך השלמת בדיקה מינהלית;
"המנהל" – סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי במשרד או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
"המשרד" – משרד התקשורת;
"מבקש" – מי שהגיש למנהל בקשה לקבלת אישור סוג, לרבות בקשה לביצוע בדיקה לצורך קבלת אישור סוג."
היו"ר משה כחלון:
יש הערות לתקנה 1? אין הערות. תקנה 1 מאושרת.
דינה עברי-עומר:
תקנה 2 – תשלומים
"תשלומים בעד מתן אישור סוג בידי המשרד ובעד בדיקות של ציוד קצה המבוצעות בידי המשרד (להלן – התשלום) יהיו כמפורט בתוספת, לפי הענין."
היו"ר משה כחלון:
יש הערות לתקנה 2? אין הערות. תקנה 2 מאושרת.
דינה עברי-עומר:
תקנה 3 – מועד ואופן התשלום
(א) תשלום בעד מתן אישור סוג, ישולם מראש לכל תקופת תקפו של אישור הסוג; תשלום בעד בדיקה ישולם לפני תחילת ביצועה;
(ב) התשלום ישולם בבנק לפי טופס לתשלום שהורה עליו המנהל; מבקש ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק.
(ג) בוטל אישור סוג, הוגבל או הותלה, בין לפי בקשת בעל אישור הסוג ובין לפי כל סמכות שבדין, לא יוחזר התשלום."
היו"ר משה כחלון:
לכמה זמן אתם מאשרים? אתם אומרים שזה אישור אחד לנצח?
חיים סחרוביץ:
תלוי בסוג הציוד, אבל בדרך כלל האישור ניתן לתקופה הנעה בין 3 שנים ל-10 שנים.
אתי בנדלר:
זה קצת בעייתי.
היו"ר משה כחלון:
ייתכן שמישהו יביא ציוד וישלם 4,500 שקלים עבור הבדיקה. אתם מבקשים ממנו לשלם 4,500 שקל בשנה, או תשלום חד-פעמי?
דינה עברי-עומר:
תשלום חד-פעמי לכל תקופת האישור. יש בעצם שני תשלומים. יש את הבדיקה, ואת מתן אישור הסוג. על מתן אישור הסוג גובים 360 שקלים, וזה תשלום חד-פעמי, ועל הבדיקות – לפי סוג הבדיקה: מינהלי או טכני, לפי סוג הציוד. תיכף נעבור על זה.
היו"ר משה כחלון:
אתם גובים 10 שנים מראש?
דינה עברי-עומר:
גובים תשלום חד-פעמי עבור הבדיקה. זה עלות הבדיקה. מבצעים את הבדיקה פעם אחת, לכן משלמים פעם אחת. אישור הסוג תוקפו בין 3-10 שנים, אז משלמים פעם אחת עבור אישור הסוג.
אתי בנדלר:
זאת בדיוק הבעיה, שבשום מקום לא כתוב מה תקופת תוקפו של האישור. לכאורה זה נתון לשיקול דעתו של המנהל. הוא יכול פתאום לקבוע שתקופת תוקפו של אישור תהיה לחודש אחד, אז מדי חודש יצטרכו לשלם.
חיים סחרוביץ:
לא. אחרי שפג תוקף האישור - - -
אתי בנדלר:
מי קובע מה משך תוקפו של האישור?
חיים סחרוביץ:
תוקף האישור נקבע לפי קריטריונים ידועים מראש, על-פי סוג הציוד. לא נגבה תשלום אחרי שפג תוקף האישור. חברה מקבלת למשל אישור שתוקפו שנה.
היו"ר משה כחלון:
מי מחליט, המשרד?
חיים סחרוביץ:
המשרד מחליט, לפי קריטריונים. לדוגמה, בעבר תוקפו של ציוד ADSL היה שנה בלבד, כי היינו בתקופת ניסוי ולא ידענו מה יקרה, האם נשנה את דרישות המשרד לגבי הציוד. אחר-כך הארכנו את התוקף ל-5 שנים. בזמנו כל מה שתוקפו היה עד 3 שנים הוארך ל-10 שנים.
כאשר תם התוקף, שב היבואן למשרד אך לא משלם עוד כסף, אלא רק מקבל אישור מחדש. כלומר אין גביית כסף נוספת עבור בדיקות.
אתי בנדלר:
האם אפשר לומר שלעולם תקופת תוקפו של אישור לא תפחת משנה?
חיים גרון:
כן, אני יכול להגיד את זה.
אתי בנדלר:
אולי אפשר לעגן את זה בתקנה 3(א) ולומר: "תשלום בעד מתן אישור סוג, ישולם מראש לכל תקופת תקפו של אישור הסוג, שלא יפחת משנה".
דינה עברי-עומר:
אני מציעה לומר: "תשלום בעד מתן אישור סוג, ישולם מראש לכל תקופת תקפו של אישור הסוג, לרבות לכל תקופות הארכתו". כלומר אם זה מוארך מדי פעם לפעם לא ייגבה תשלום נוסף.
חיים סחרוביץ:
פעם אחת שילמת, וגמרנו. ההארכות לאחר מכן הן עניין טכני לגמרי.
היו"ר משה כחלון:
בתקנת משנה (ג) מדובר על ביטול אישור. זה אחרי שקיבל אישור?
חיים גרון:
כן. היו מעט מקרים של יבואנים שהטעו את המשרד, או הציגו לצורך הבדיקות ציוד מסוים ואחר-כך ייבאו ציוד אחר תחת אותו שם. זה מטופל גם ברמת המכס, כי זה עבירה על חוקי המכס, אבל גם ברמת המשרד. במקרים כאלה המשרד, כמובן אחרי שימוע, הגביל או התלה או ביטל את אישור הסוג. היה גם מקרה שהתליתי את האישור לאלתר כי התברר שהוא גורם נזק לרשת, או שהציוד שהביאו לא היה הציוד שנבדק, או לפעמים עשו שינויים בארץ – הביאו ציוד לארץ, עשו בו שינויים שגרמו לבעיות והתחילו למכור אותו, אז מייד התלינו.
היו"ר משה כחלון:
יש הערות לתקנה 3, למעט התוספת שהוכנסה בתקנת משנה (א)? אין הערות. תקנה 3 מאושרת.
דינה עברי-עומר:
תקנה 4 – תוקף
"תוקפן של תקנות אלה עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007)."
אתי בנדלר:
ומה אתם מבקשים?
חיים גרון:
אנחנו כבולים להסכמה עם משרד האוצר. אנחנו לא רוצים לחרוג כאן מסיכומים.
היו"ר משה כחלון:
אני סבור שהוועדה צריכה לאשר עד סוף דצמבר 2008.
אורן משה:
זה לא עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה שנתקבלה בספטמבר 2006, שמתייחסת להוצאת הבדיקות למעבדות חיצוניות. אם השר יקבע תקנות בעצם המעבדות החיצוניות לא יוכלו להתמודד בתחרות על המחיר, ואז איך יבצעו את הבדיקות? על-פי החלטת הממשלה המעבדות הפרטיות היו צריכות כבר להתחיל לפעול.
דינה עברי-עומר:
החוק תוקן אחרי החלטת הממשלה. נכון, החלטת הממשלה קבעה שהמעבדות יתחילו לפעול והמעבדה של משרד התקשורת תפסיק לפעול, אבל בסופו של דבר בחוק שנחקק, אמנם נשארה אפשרות להסמיך מעבדות, אבל לעניין כל הבדיקות או חלקן. ייתכן שחלק מן הבדיקות יישארו עדיין במשרד התקשורת. זה התפתח במהלך החקיקה והיום החוק שונה במקצת.
אורן משה:
כאשר הדברים יובהרו, נשקול עמדתנו. זה גם נוסח ההחלטה שקיבל השר. אם יהיה צורך, בסוף דצמבר נתייצב כאן ולא נערים קשיים על הארכה נוספת לתקנות. אז גם נהיה חכמים יותר ונדע איך מתקדם תהליך ההוצאה למעבדות חיצוניות, והכול כמובן בשיתוף פעולה עם משרד התקשורת.
היו"ר משה כחלון:
מתי המעבדות החיצוניות צריכות להתחיל לעבוד על-פי החלטת הממשלה?
אורן משה:
לכאורה ב-31 בינואר 2007.
היו"ר משה כחלון:
אתם מבקשים כאן הוראת שעה עד 31 בדצמבר 2007.
אתי בנדלר:
כלומר, המעבדות החיצוניות היו אמורות להתחיל לפעול לפני חצי שנה. אולי צריך לכתוב: "ובלבד שהמעבדות התחילו לפעול ב-1 בינואר 2007" ...
אורן משה:
אם תהיה הארכה על תנאי - - -
אתי בנדלר:
אמרתי את זה קצת בציניות. אנחנו עכשיו בחודש יוני 2007. אתה אומר שהתוקף עד 31 בדצמבר 2007 נבע מתוך הנחה שב-1 בינואר המעבדות הפרטיות כבר יתחילו לפעול.
חיים גרון:
על-פי החלטת הממשלה הן אמורות להתחיל לפעול ב-1 ביולי 2007.
אורן משה:
נקבע 1 ביולי היות והיה עיכוב של שנה.
אתי בנדלר:
גם זה לא ריאלי.
היו"ר משה כחלון:
ניתן גם עכשיו שנה קדימה.
אורן משה:
עו"ד בנדלר, ההערה הצינית שלך מונפה לכדי רעיון בידי היושב-ראש. אין לי התנגדות עקרונית לכך שאנחנו נתנֶה אישור לשנה בהוצאת הבדיקות החיצוניות.
אתי בנדלר:
אי אפשר בתקנות לעשות את זה. התקנות מסמיכות לקבוע סכומים. הן לא מסמיכות לקבוע התניות מן הסוג הזה.
אורן משה:
אז ההצעה הזאת יורדת מן השולחן ואפשר להמשיך הלאה.
היו"ר משה כחלון:
אני לא רוצה לפגוע בתחרות. הכנסת המעבדות מוסיפה תחרות.
דינה עברי-עומר:
כוונת המשרד לקדם את פעילות המעבדות, וכעת מכינים נוהל.
היו"ר משה כחלון:
מה אתם מעריכים?
חיים גרון:
ההערכה הריאלית, שתהליך הכנת התקנות להסמכת המעבדות – כי נקבע שזה יהיה בתקנות – הכנת התקנות ואחר-כך הסמכת המעבדות בפועל, יארך עד סוף השנה האזרחית, עד סוף דצמבר, ורק אז הן יתחילו לפעול. אבל אנחנו צופים שתהיה תקופת חפיפה מסוימת. הרי לא יתכן שביום אחד כל המאסה של העבודה שנעשית במשך עשרות שנים במשרד התקשורת תעבור למקום אחר. יהיה תהליך כלשהו, כאשר יתחילו להעביר נושא אחרי נושא אחרי נושא למעבדות ותהיה עוד תקופה, מספר חודשים של עבודה משותפת, בחפיפה. תהליך הסגירה לא יהיה חד, אלא בהדרגתיות, מין Fazing out של הפעילות.
אורן משה:
עם כל הכבוד לאנשי משרד התקשורת האמונים על הפן הטכני של בידוק ומתן אישורים, אין לי ספק שברגע שייצא הרישיון למעבדות חיצוניות, בחפיפה, בתיאום, בפיקוח ובקרה מתמדת של שר התקשורת המגזר הפרטי יידע לתת פתרונות בזמן סביר כדי להתחיל לבדוק מהר ככל האפשר ולהגדיל את ההכנסות שלו מהעניין הזה. נאמר לי כאן לפני הישיבה שמדובר ב-800 בדיקות בשנה. אם זה לא יתאפשר, בשל סיבות טכניות או הסיבות שראש האגף ציין, כפי שאמרתי קודם אנחנו נתגייס ונעשה כל שצריך במשרד האוצר כדי להתייצב כאן שוב בדצמבר ולאשר הארכה, כפי שייקבע.
היו"ר משה כחלון:
אתם חושבים שהכנסת היא משהו שאתם לוחצים על כפתור ומתייצבים. במקרה דצמבר זה לא פגרה, אבל ב-4 החודשים הבאים הכנסת תהיה בפגרה. לא ברור אם יהיה כאן מישהו או לא יהיה כאן מישהו, ואולי תהיה תקופת בחירות.
לאה ורון:
ולא ברור אם יהיה עומס על הוועדה או לא יהיה עומס על הוועדה.
היו"ר משה כחלון:
גם אם הוועדה תעבוד, יש דברים מעבר לכך, דברים שלא תלויים בוועדה.
אורן משה:
אני יכול להגיד רק מה אנחנו נעשה. לא נשים טריז בגלגלים של משרד התקשורת בבואו לבקש הארכה נוספת אם לא יהיה פתרון.
לאה ורון:
הסביר לך היושב-ראש שהארכה נוספת מותנית באישור של הכנסת.
אורן משה:
אבל הסבירה היועצת המשפטית שבתקנות אי אפשר לקבוע דבר על תנאי.
אתי בנדלר:
לא דיברתי על תקנות על תנאי. שאלת אותי האם אפשר להתנות את תוקף התקנות בגורם אחר.
אורן משה:
אמרתי שהאישור ניתן עד 31 בדצמבר ובלבד שעד אז יוציאו את האישורים למעבדות חיצוניות.
אתי בנדלר:
אני לא מבינה את ההתניה הזאת. נניח שיוציאו עד אז את רוב הבדיקות, אם לא את כולן, למעבדות חיצוניות, אם אני זוכרת נכון את הדיונים בתיקון החוק, ההוצאה החוצה אמורה להוזיל דווקא את העלויות. אז אף אחד בלאו הכי לא יבוא למעבדה של משרד התקשורת לבצע את הבדיקה אם הוא יכול לבצע את זה במחיר נמוך יותר בשוק הפרטי.
אורן משה:
אני מסכים לגמרי, אבל שמעתי כאן בחצי אוזן שהיועצת המשפטית אמרה שהתקנות בחוק החדש אולי לא יחייבו את המעבדות. הבנתי נכון?
דינה עברי-עומר:
התקנות האלה הן על התעריפים של מעבדת משרד התקשורת. אנחנו לא מסדירים את המחירים של המעבדות הפרטיות.
חיים גרון:
הכוונה שיהיה שוק, שתהיה תחרות.
היו"ר משה כחלון:
מר אורן משה, היית צריך לתקוף את זה בזווית אחרת. אם זה באמת זול, מחיר טורפני, זה גם פוגע בתחרות.
דינה עברי-עומר:
אני רוצה להפנות אותך לנוסח התקנות: "תשלומים בעד מתן אישור סוג ובדיקות המבוצעות בידי המשרד".
חיים גרון:
זה לא מחייב את השוק.
היו"ר משה כחלון:
נאשר את תוקף התקנות ל-28 בפברואר 2008. אשמח מאוד לשמוע שטעיתי.
אורן משה:
31 בדצמבר 2007 זה התאריך שהוסכם על-ידי שר האוצר.
אתי בנדלר:
הוועדה מוכנה לאשר את התקנות האלה בתנאי שהתאריך יהיה 28 בפברואר 2008. אם לא ירצו, ימשכו את התקנות.
לאה ורון:
אני מציעה שאחרי הדיון תיגש לכאן ונסביר לך איך זה עובד.
היו"ר משה כחלון:
נעבור לתוספת (תקנה 2). יש הערות? אם אין הערות, התוספת מאושרת.
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה) (הוראת שעה), התשס"ז-2007 מאושרות. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:50