פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 35
מישיבת הועדה לזכויות הילד
יום שלישי , י"ז בתמוז התשס"ז (3 ביולי 2007), שעה 13:00
סדר-היום:
1. הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ז-2006
של חה"כ מיכאל מלכיאור. (פ/1281 )
2. הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ו- 2006
של חה"כ רן כהן (פ/868 ).
3. הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ו – 2006
של חה"כ זבולון אורלב (פ/869 ).
4. ניסיון הפרטת הפיקוח על המשפחתונים.
נכחו:
חברי הוועדה:
שלי יחימוביץ - היו"ר
מיכאל מלכיאור – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
אורה גולדהירש - פסיכולוגית ומדריכה באגף לחינוך קדם יסודי , משרד החינוך
ורד רוטפגל – מפקחת ארצית לגיל הרך, משרד העבודה והרווחה
איילה אלבוכר – האגף למעמד האישה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יובל אביעד – המחלקה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יצחק קדמן – מנכ"ל המועצה לשלום הילד
מוריה בקשי - משרד המשפטים
בטי פלג – מנהלת המחלקה לגיל הרך, החברה למתנסי"ם
שולמית ביסמנובסקי – יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים
משה בודגה - ארגון גני הילדים הפרטיים
נעמי לנגוס – יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך
עידית צולמן - האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך
רוז לרר כהן - האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך
תמר ארז - הסתדרות הפסיכולוגים
נעמי מורני - ויצ"ו
סימי מור - ויצ"ו ירושלים
רוזה קליינמן – מפקחת מינהלית ארצית, אמונה
שמואל דוד - שתי"ל
שרארי מאהד - רכזת פורום אמהות למען הגיל הרך במגזר הבדואי, שתי"ל
מאהד אלקרנאווי - שתי"ל
שרון מלמד - מרכז השלטון המקומי, אגף רווחה עיריית תל אביב
דניאלה שחר - מרכז השלטון המקומי, עיריית תל אביב
רינה יצחקי
מנהלת הועדה:
רחל סעדה
ייעוץ משפטי:
הילית מגידו
רשמה וערכה:
הדר אלטשולר - חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום:
1. הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ז-2006
של חה"כ מיכאל מלכיאור. (פ/1281 )
2. הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ו- 2006
של חה"כ רן כהן (פ/868 ).
3. הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ו – 2006
של חה"כ זבולון אורלב (פ/869 ).
4. ניסיון הפרטת הפיקוח על המשפחתונים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
שלום וברכה, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. התבקשתי על ידי היושבת ראש למלא את מקומה, בינתיים עד שהיא תחזור אני אנהל יכול להיות שבאיזה שהוא שלב אני אצטרך גם לצאת להצבעה.
אני רוצה להגיד כהתחלה פה שאני נתתי במסגרת המשא ומתן נתתי הסכמה למשרד התמ"ת שאני לא אקדם את הצעת החוק שלי עד שהצעת החוק הממשלתית תהיה מוכנה. אנחנו ישבנו בישיבה עם התמ"ת שהיתה כבר נכונות והתמ"ת היה מוכן עם הצעה עוד לפני פסח ובעצם היו מוכנים כבר. אחר כך זה עבר כמו שכל הצעת חוק עוברת, עבר למשרד המשפטים, במשרד המשפטים מאז זה שוכב שם. ויש אמנם קצת התדיינות בין משרד המשפטים למשרד התמ"ת.
אני איבדתי את הסבלנות, אי אפשר כבר היה כי ברור היה ובמוסכם בינינו לבין הממשלה שהחוק יבוא לקריאה שניה ושלישית עד סוף המושב הנוכחי, שזה תאריך מאד ברור, 25 ביולי, זה ה- DEAD LINE, אנחנו חייבים לגמור קריאה שניה ושלישית.
חיכיתי וחיכיתי ולא קרה שום דבר, אז סיכמתי עם יושבת ראש ועדת זכויות הילד שהיא גם מעוניינת מאד בחוק הזה. אנחנו נמשיך את זה פה, נעביר את זה קריאה ראשונה פה היום, עדיין במגמה שנחכה לממשלה. בינתיים היתה לי התדיינות עם משרד המשפטים אז ההתדיינות היתה אמנם לא מול מוריה אלא מול עדנה שקודם היתה אי הבנה בדרך ואנחנו יישרנו הדורים היום. מאחר והיא אמרה לי שמשרד המשפטים יעמוד באותה מגמה שאנחנו נגמור את זה עד סוף המושב הנוכחי זאת אומרת שיעבור מאד מהר. אני מקווה שתוך ימים, ההצעת החוק הממשלתית היא בקריאה ראשונה ואז יהיה פה אנחנו נצרף את החוקים ביחד לקריאה שניה ושלישית שאז יהיה לנו קצת זמן לעבוד על זה עד סוף המושב.
אין לי עניין ללכת "ראש בקיר", אני לא רוצה ללכת נגד הממשלה, כי עכשיו אנחנו עובדים יחד. אני מבין שיש כמה בעיות יסוד שרוצים גם להציג פה בפני הועדה ואני מציע שבמקום לעבור על החוק סעיף סעיף איכשהו היום, מאחר ואני הסכמתי שיהיה חוק ממשלתי אז אני מציע שלא ניגע בחוק, לא נביא את זה ראש בקיר, קריאה ראשונה, שאז זה כמובן קריאה ראשונה תקציבית, נצטרך לגייס 50 חברי כנסת אם הממשלה תגיד שהיא תתנגד, אין טען לזה. אני מוכן לעשות את המאבק אם הממשלה לא תביא, אבל אם הממשלה מתכוונת עכשיו בימים הקרובים במהירות האפשרית להביא את זה לקריאה ראשונה, שניה ושלישית אז אני אשמח להיות פשרן וללכת עם הממשלה.
אני מציע שפשוט נשמע פה את הגורמים השונים לגבי החוק ונשמע את המשרדים הרלבנטיים.
אני גם רוצה להגיד שמי שאחראי במשרד התמ"ת על ביצוע החוק היא נמצאת בחוץ לארץ והיא פונקציה מאד מרכזית, יש לה גם נציגים פה אבל מאחר והיא בחוץ לארץ אז אני חושב שלמען ההגינות כלפיה אנחנו נציף את כל הנושאים ונפתור את הנושאים העניינים פה בישיבה ואז אנחנו בסבלנות נחכה כמה ימים עד שזה יגיע להצעה הממשלתית לקריאה ראשונה ואז זה יצורף פה כדיון לשניה ושלישית, עם הצעות החוק הפרטיות.
צריך להגיד גם שרן כהן וזבולון אורלב יש להם גם אותם חוקים. זה מקובל על התמ"ת. אז אני מציע שנשמע קודם את התמ"ת ואז את משרד המשפטים ואולי משרד הרווחה, ואם יש מהאורחים הנוספים שרוצים להעיר דברים נשמח.
יובל אביעד:
אני אציג את עצמי. אני רפרנט משפטי בלשכה המשפטית של משרד התמ"ת ואנחנו באמת ניסחנו הצעת חוק ממשלתית שבמקביל להצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאור.
הצעת החוק שלנו באופן כללי באה להתמודד עם המציאות המקצועית שבה פועל האגף למעונות יום, מתוך מטרה לבצע פיקוח ורישוי תקינים במסגרת הסרת החסמים והתשומות שעומדות למשרד.
הצעת החוק שלנו היא לוקחת כבסיס את הצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאור ומרחיבה במספר הנקודות, בעיקר במתן כלים מינהליים רחבים יותר וכלים ממשיים לממונה.
כאשר אני קצת אפרט לגבי ההליך עצמו במודל שבו אנחנו פעלנו כשלמעשה המודל הוא כזה שהממונה במשרד התמ"ת הוא שנותן את הרישיון ואנחנו למעשה מעבירים ובודקים את מתן הרשיון גם מההיבט הפיסי, הטכני וגם מההיבט הפדגוגי, כשאנחנו נעזרים בגוף חיצוני שנקרא מבדקות, שעוזר לנו להחליט בבקשה.
הבקשה תידון בשני זמנים שונים למעשה באופן זמני, יינתן רישיון זמני ולאחר כשנה יינתן רשיון נוסף לשנתיים.
הכלים שעומדים לממונים הם כלים רחבים גם בפן המינהלי ופה אנחנו דווקא מדברים לא רק על ביטול רשיון ומצב סגירה אלא גם מתן צווים מינהליים, צווי סגירה, עדכון כספי, התחייבות, התראה מינהלית והחלטה בדבר מעבר לחקירה פלילית והתניית בקשות.
כמו שרואים זה באמת סמכויות רחבות לממונה על מנת באמת לפקח ולהפעיל את החוק בצורה תקינה. גם הפיקוח אצלנו בצעת החוק הממשלתית הוא פיקוח כפול. יש לנו את הפיקוח של המבדקה וגם בחוק אנחנו נותנים אפשרות לשר למנות מפקחים מטעם משרד התמ"ת. מעבר לזה יש לנו גם סמכויות עונשיות שהן רחבות מעבר לסמכויות שנקבעו בהצעת החוק הפרטית שזה למעשה מאסר, קנס, עבירות של אחריות מנהלים. כמו שאתם רואים הצעת החוק שלנו באמת רחבה והיא די מורכבת ואנחנו כתבנו אותה מתוך רצון להתמודד עם האילוצים שבהם אנחנו עומדים מבחינה מקצועית במשרד. אם יש שאלות אני אשמח לענות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה. יכול להיות שיהיו שאלות של המשתתפים. אני אומר שיש דבר אחד יסודי שאני מתנגד בחוק הממשלתי אבל שכנראה לא נוכל לעשות עם זה משהו. כדי להגיע לתוצאות וזה שיש הפרטה של עיקר השירות פה.
יש הפרטה של עיקר השירות שאני חושב שזה צריך להיות ודאי הפיקוח צריך עיקר הפיקוח גם מי שבעד צורת ההפרטה אומר שלפחות הפיקוח צריך להיות בידי הממשלה .
נעשה הפסקה של 3 דקות, אני אלך להצביע ונמשיך.
היו"ר שלי יחימוביץ:
אני רוצה להתנצל גם בשמי וגם בשם חבר הכנסת הרב מלכיאור, הזעיקו אותנו להצבעה בועדת הכנסת. ואני מבקשת מחבר הכנסת מלכיאור אם תואיל להמשיך ולנהל את הישיבה במקומי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה ליושבת הראש. אני יודע שיש את מלוא הגיבוי והתמיכה לחוק הזה אז רק לסכם היכן שהיינו. היינו בהצגת ההרחבה וההעמקה של החוק ובמה שתוכנן בחוק הממשלתי ועכשיו אנחנו רוצים גם להציף את הבעיות שגרמו לכך שהעסק הזה יושב כל כך הרבה חודשים במשרד המשפטים. אז מוריה בבקשה.
מוריה בקשי:
האמת שהעסק הזה יושב במשרד המשפטים בגלל ההרחבות שעליהן דיבר יובל. הן מצריכות דיון וקיימנו עליהן הרבה דיונים ואני אתייחס בראש ובראשונה לנושא של ההפרטה.
להצעת החוק הממשלתית יש הצעה לתגבר ולהרחיב את אמצעי האכיפה כדי שהאכיפה תתבצע. זו אכיפה לא אפקטיבית והיא חסרת משמעות. זה שנכתוב מילים יפות על הצורך ברשיון אבל אחר כך אף אחד לא יאכוף אין בזה שום דבר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה ליבו של החוק, הרישוי והאכיפה זה החוק.
מוריה בקשי:
מדובר פה באמת על הסדרה של היקף מאד רחב של מסגרות, מהסיבה הזאת בא משרד התמ"ת ואמר, אני רוצה כלים מפורטים וחדשים הן של אכיפה והן של פיקוח. אני אתחיל עם שאלת הפיקוח, ההצעה בגדול היא באמת לעבוד באמצעות מבדקות שהמבדקות האלה לא יהיו בידי הממשלה אלא יהיו מפרטות, כאשר לא מדובר בהפרטה מלאה של הפיקוח.
כפי שאמר היושב ראש, זאת שאלה לא פשוטה באופן כללי של הפרטת פיקוח ובודאי היא לא פשוטה כאשר אנחנו עוסקים בילדים ובמקום שהוא מאד מאד רגיש. זה לא הפרטה של מפעל כהפרטה של תחום של פיקוח ופיקוח בנושא אזרחי רגיל אלא נושא שקשור לילדים.
הדיונים שלנו מתקיימים במשרד התמ"ת, במטרה לבוא ולבחון איזה חלקים צריכים להישאר על ידי המפקח הראשי הממשלתי או המפקחים שהוא ימנה ויש פרק נפרד על פיקוח גם בהצעה של התמ"ת. יש פרק על הפיקוח שהוא פיקוח העל, שהוא הממשלתי והשאלה היא באיזה מידה אנחנו מורידים את זה למבדקות ועל זה בדיוק מתקיימים הדיונים.
הנושא השני שאותו הזכיר יובל זה נושא האכיפה וכלי האכיפה הפליליים וגם האזרחים. שוב, אכיפה אפקטיבית זה לא רק שיכתבו כתב אישום ויעמידו לדין כי דבר כזה מטבע הדברים עובד יותר לאט, במקרים הקיצוניים והקשים זה כלי אפקטיבי, אבל במקים השוטפים יש מקום לעיצומים כספיים ולכלים של אכיפה שהיא אזרחית פלילית אבל היא יותר נגישה ויותר קלה. בין השאר באמצעות קנסות וכו' פלוס עיבוי של יכולות הסגירה של מסגרות וזה גם נושא שלא מפורט לטעמנו דיו בהצעה ואנחנו רוצים להוסיף באותו כיוון של ההצעה אבל להוסיף עוד כלים שבהם מתקיים הדיון.
הנושא השלישי שאני רוצה להתייחס אליו זה הנושא של חופש העיסוק. אנחנו מסדירים פה בעצם עיסוק אלא שהסדרה של חופש עיסוק מצריכה שחלק מהנושאים יקבעו בחקיקה ראשית ולא בחקיקה משנית. וזאת עוד סיבה שההצעה הממשלתית מפורטת יותר כי למשל בהצעת החוק כאן יש סמכות פיקוח שקבוע כאן והשר יקבע בתקנות כלי פיקוח, כאשר הרבה מהכלים האלה אם אנחנו רוצים לאפשר כניסה לחצרות, בדיקות, הגבלות, חלקן יצטרכו להיקבע דווקא בחקיקה ראשית ולכן שוב דווקא זו עוד סיבה לפרטנות שנראית אולי מיותרת אבל במקרה הזה היא לא של הצעת החוק הממשלתית.
אני מקווה שוב שהדיונים האלה שאנחנו מקיימים אותם בשוטף ניתן להם תאוצה ונקווה לסיים לפני סוף המושב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה חשוב. אני מבין שהיו סוגיות רציניות, כשיבנו בישיבות הלא פורמליות לגבי הצעת החוק הועלו סוגיות מרכזיות אבל אני עדיין לא מבין למה זה לוקח כמעט ארבע חודשים אצלכם. סיימו את זה ואני כמובן אשמח מאד כמה שתרחיבו יותר את האחריות הממשלתית לעניין והפיקוח מצד המשרד, עם תוספת התקנים הדרושה לעניין הזה, יש הסכמה מלאה של הממשלה לעניין הזה ולא צריך להיות פה הגבלה על כל איזה חצי תקן ישבו וידונו כי מפחדים מה משרד האוצר אומר פה.
אז אם הולכים על זה צריך ללכת על זה כמו שצריך. ואם אין הפיקוח הראשי שאת התייחסת לזה, אם הפיקוח הזה לא מספיק רחב ומקיף ועם יכולת לפקח על המבדקות אז זו ממש הפקרות. זה צד אחד.
דבר שני, דיברתי גם עם עדנה על זה שלפחות לא יהיו פה גורמים שירוויחו כסף מהחוק הזה. אני לא רוצה שזה יהיה חוק כמו בתי הסוהר להבדיל. גם שם אני לא רוצה את זה אבל זה לא לדיון בועדה הזו. אבל שלא יהיו אנשים שירוויחו בזה שיעשו כמה שיבדקו כמה שיותר גנים ויעשו עבודה לא רצינית כי אז יקבלו יותר כסף, כי אז יעשו פיקוח על יותר מקומות.
מי שעושה את זה גם אם זה גורמים פרטיים חייב להיות גורמים שהם בגלל הרגישות שאת ציינת שפה אנחנו מדברים על ילדים, על האחריות שלנו כלפי ילדים זה חייב להיות גורמים פרטיים שהם נמצאים בעניין הזה כדי לדאוג לטובת ולרווחת הילד ולא כדי לדאוג לרווחת הכיס שלהם. וזה חייב להיות הבסיס גם בסוג הפיקוח ואם לא תכניסו את זה עכשיו אז נכניס את זה לקריאה השניה והשלישית כי זה מבחינתי ייהרג ובל יעבור הקטע הזה וזה בדיוק עונה לצורך שאת הגדרת בצורה מאד מדוייקת כמה אנחנו לא אוהבים את המהלך הזה שהממשלה מוציאה בכלל תחום כל כך רגיש מידיה.
יצחק קדמן:
אני רוצה להגיד משהו אולי לא שגרתי וגם אני מאד מקווה שיחרו יחזיקו אחרי גם שאר הדוברים.
אני חושב שאנחנו צריכים להשתדל מאד הדבר העיקרי שצריך להנחות אותנו זה לסיים במהירות את כל הליכי החקיקה בחוק הזה. אפשר כמובן לקיים דיונים על שיטת המבדקות שמופיעה בנוסח של התמ"ת ועל שאלת הפיקוח ושאלת רמת המפקחים והרבה מאד פרטים אחרים שנמצאים הן בהצעת החוק הממשלתית והן בהצעות החוק הפרטיות. אני חושב שאנחנו עומדים בפני מהפכה לא פחות. מדובר על סדר גודל של 300 עד 400 אלף ילדים שהיום נמצאים בכאוס מוחלט שכל אחד יכול לטפל בהם כביכול, שאין בעניין הזה לא סטנדרטים ולא רישוי ולא פיקוח ולא כלום.
אנחנו עוברים ממצב כזה למצב שלראשונה אחרי כמעט 60 שנה בישראל הנושא הזה של הילדים בגיל הרך שהם הכי פחות מוגנים והכי צריכים את הטיפול המקצועי המעולה ביותר, שפעם ראשונה הנושא הזה יוסדר.
אני חושב שאנחנו צריכים לצורך זה לוותר על השאיפה של כולנו למצוינות בחקיקה, כי אם אנחנו נדקדק פה בפרטים ונרצה להיות מצוינים, המצוין במקרה הזה יהיה האויב המר של הטוב ושל הטוב מאד. אני עוד רוצה להבהיר ואני יודע בידיעה ברורה ואישית שיש עכשיו חלון הזדמנויות שיכול להיות קצר מועד מאד. לא ברור לגמרי שבעוד חודשיים או שתחזור הכנסת מהפגרה חלון ההזדמנויות ואני לא אגיד יותר מזה, חלון ההזדמנויות שיש כרגע יוותר.
לכן בעיני מה שצריך לעשות עכשיו זה מאמץ משולב, גם אם לכל אחד מאתנו יושב על הקצה של הלשון להגיד דברים נורא חשובים ולהסביר כמה המבדקות זו לא הדרך הרצויה ואני אומר לכם כבר, בעיני היא לא הדרך הרצויה, אני מוכן לוותר גם על העניין הזה ובלבד שננצל את החלון שנפתח לנו כדי לקבוע עובדות בשטח, כדי שבעוד חודש יהיה פה כלל חדש במדינת ישראל, אין יותר אפסנאות לילדים בגיל הרך. יש מסגרות, יש סטנדרטים, יש תוכן טיפולי, מקצועי וחינוכי, יש פיקוח ויש אפשרות לשלול רשיון ולפקח על התנאים שבו הוא ניתן ואותו הוא מקיים. זה הדבר הכי חשוב, הפרטים תמיד נוכל לתקן אחר כך, נוכל לתקן גם תוך כדי עשייה, הדבר הכי חשוב זה להעביר עכשיו את החוק הזה בקריאה שניה ושלישית ולקבוע עובדות בשטח מהר ככל האפשר.
בעיני זה כרגע הדבר המרכזי כל היתר אפשר לוותר עליהם לטובת העיקרון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מודה לך ובאמת זו המגמה גם של היושבת ראש, לכן אני מקווה שכל מי שיתבטא עכשיו יעשה את זה בקיצור במגמה שאנחנו פשוט רוצים להעביר את העניין, לתת למשרד המשפטים עוד חצי שעה לעבוד פה ושנוכל להעביר את זה לועדת שרים, בקריאה ראשונה, שניה ושלישית.
להערות קצרות, משרד הרווחה בבקשה.
ורד רוטפבל:
אני מפקחת ארצית לגיל הרך במשרד הרווחה. אנחנו כמשרד הרווחה מפנים ילדים בגיל הרך בסיכון למסגרות של המעונות יום ומשפחתונים שמפוקחים היום על ידי התמ"ת. נכון לכרגע יש לנו בערך 15 אלף ילדים במסגרות האלה.
בזמנו, כאשר התפצל משרד העבודה והרווחה וכל הנושא של המעונות הועבר למשרד התמ"ת, נעשו גם דיונים בין שני המשרדים בנושא של העברת הסמכויות בקטע של הפיקוח על הנושא של המעונות. היו הסכמות בינינו לבין התמ"ת לגבי נושאים שמשרד הרווחה צריך להיות בתחום הפיקוח בכל מה שקשור לילדים בסיכון ותוכניות טיפול ואני מאד מקווה שזה יבוא לביטוי גם בתוך החקיקה הראשית כי היו הסכמות לנושא הזה.
מוריה בקשי:
נראה לי שזה יהיה הפיקוח הנוסף.
ורד רוטפבל:
כן, הפיקוח הראשי הוא הפיקוח של התמ"ת ושלנו נבנה אחרי שהיה הרישוי ונעשתה הבדיקה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
החוק הזה בא להוסיף ולא לערער על המסגרות. תודה.
נעמי לנגוס:
בהתחלה כבר אמרתי שאני מייצגת את ההורים. אנחנו שדולה למען הילד בגיל הרך, שדולה ישראלית ומאד רוצים לקדם את החוק ומאמצים אל הלב ואל המחשבה את כל מה שאמר ד"ר קדמן, אני חושבת שזה באמת הדבר הכי דחוף שיש לנו. אבל אני רוצה בכל אופן עוד הערה אחת כי אני מאד חוששת שלפעמים מרוב חיפזון מאבדים חלק מהדברים החשובים מאד ואני רוצה להזכיר את זה שהדיפוזיות של החוק, כל הסעיפים שכתוב שם השר יקבע תקנות, השר יקבע תקנות לכל מיני דברים, מבדקות ופיקוח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין לך את החוק הממשלתי.
נעמי לנגוס:
יש לי, קיבלנו את זה מכם בזמנו. אפילו בחוק שלך כתוב, שהשר יקבע תקנות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נכון אבל בחוק הממשלתי זה יותר מפורט, חלק מהדברים אנחנו חייבים להשאיר.
נעמי לנגוס:
בסדר, לכן אני אומרת שחלק מהדברים צריך להשאיר פתוח אבל עם כל זה, אם להסתמך על ועדת הסטנדרטים שפרופ' מיקי רוזנטל היא קבעה את הסטנדרטים שעליהם נשען התמ"ת אבל היא קבעה שישנם 3 סטנדרטים בסיסיים שאותם חייבים למלא ואני חושבת שה- 3 סטנדרטים האלה צריכים להיות כבר כתובים בחוק.
אחד זה מתייחס לגודל הקבוצה , למספר הילדים בקבוצה, השני מתייחס למספר הילדים למטפלת שזה לא אותו דבר והשלישי מתייחס לאיכות הצוות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כל הדברים האלה נמצאים. תודה.
שמואל דוד:
אני רוצה להצטרף לדברים החזקים שאמרתם, אני חושב שאנחנו מדברים על מצב שערורייתי של הפקרות מוחלטת בתחום הזה, שמסכנת חיי אדם ופיקוח נפש דוחה הרבה מאד דברים אחרים כולל התדיינות על הזכויות האנושיות הספציפיות ועל אופני הבדיקה הקונקרטיים שיכולה להתבצע או בתוך הועדה עצמה כשתונח לפניה או מאוחר יותר כי חוקים אפשר גם לתקן ואנשי משרד המשפטים יודעים את זה. האויב של הטוב זה הטוב מאד ואנחנו מדברים על שנת לימודים חדשה שמתחילה בראשון לספטמבר והחוק הזה לא יגן על הילדים בשנה הזאת.
אם יש הסכמה לעניינים העקרוניים יש לחוקק אחר כך אפשר לתקן לפי הצורך, מהלך של חקיקה יכול גם לברר את הסוגיות האלה לעומקן.
אני רוצה להגיד שהחוק הזה הוגש ב- 3.7.06 כלומר עברה שנה מאז. אנחנו חוגגים היום בדיוק שנה להנחה שלו ושנה זה מספיק זמן כדי שהממשלה תגבש את עמדתה וגם תביא אותה לידי ביטוי וגם שהדברים ייסגרו. זה פרק זמן ארוך וארוך מאד ודרושה כאן הכרעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה ברור וזה כבר נאמר. אני רוצה להגיד שבמשך תקופה מאד ארוכה הממשלה התנגדה נחרצות לחוק. אנחנו עכשיו נמצאים בפאזה אחרת אז בסדר.
רינה יצחקי:
אני רוצה ראשית לברך ולהצטרף לכל מה שנאמר וליידע שיוניסף בעולם כולו הגיל הרך זו אחת העדיפויות הראשונות מתוך חמש, זה התייחסות מיוחדת לגיל הרך.
אין מה להגיד וכולם כאן יודעים כמה זה מביש שעד היום זה היה כל כך פרוץ לכל דבר וזה לא ביום אחד יתוקן אבל אין ספק שנקדם את החוק הכי מהר שרק אפשר כי זה נותן את האפשרות אחר כך לשפר. אם אין את הבסיס הזה זה יימשך המצב שהיה קודם.
מאהד אלקרנאווי:
אני משתיל ואני גם רוצה להוסיף משהו. עם כל הכבוד לחוק אבל יש לנו כאן זמן ילד שלא מוגדר בזמנים של המשרדים המשפטיים ויש כאן ילדים שנפגעים מדי יום ביומו, ילדים שנמצאים בקראוונים בדרגת חום קרובה ל- 40 מעלות, עקרבים, עכברים, ילדים שנפגעים כל יום פיסית ונפשית. יש לנו היום הרבה ילדים שנפגעים כל יום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני ניסיתי להעביר את החוק כבר 5 שנים ולא הצלחתי. עכשיו אנחנו עומדים לעשות את זה אז תתני לנו לגמור קריאה שלישית ואז אפשר להתלונן.
היו"ר שלי יחימוביץ:
הרבה לפני מלכיאור, לא הצליחו להעביר חוק כזה.
מיכאל מלכיאור:
אחר כך תכתבו את השורות בהיסטוריה לכאן או לכאן.
תמר ארז:
אני מהסתדרות הפסיכולוגים ואני רוצה לתמוך במגמה הזאת ולראות את זה כשעת כושר שחייבים לקחת אותה ובגיל שנה לתת לילד הזה להתחיל ללכת על רגליו. אנחנו נרצה להיות שותפים בעיצוב התהליך הלאה כדי שהפיקוח יהפוך לטיפוח לצוותות ולילדים.
מיכאל מלכיאור:
אני שוב מודה ליושבת ראש שהעניקה לי את האפשרות לשבת בראש ישיבה. אני מודה לכולכם על ההשתתפות ומשרד המשפטים קדימה.
היו"ר שלי יחימוביץ:
נושא נוסף שביקשו מאתנו לטפל בו וצירפנו אותו לאותו עניין כי יש דמיון מסוים, זה ניסיון הפרטת הפיקוח על המשפחתונים. מי רוצה לדבר על כך? אם אף אחד לא רוצה לדון על זה וזה שווה דיון ראוי עמוק בפני עצמו זה ודאי לא כהרף עין.
דניאלה שחר:
משרד התמ"ת שדיבר על המבדקות זה הנושא בעצם שאנחנו יודעים במשפחתונים על הפיקוח על המשפחתונים. כשעלה הנושא של הפיקוח שהוא יפרט גם על מעונות וגם על משפחתונים וכל הנושא של הפרטת כל המסגרת הזאת, יש פה דברים שכבר נאמרו.
אחד, הנושא הוא לא עסק כלכלי והפרטה היא בדרך כלל הולכת לסיפור כלכלי. לטובת הילד גם במשפחתונים וגם במעונות יכולה להיפגע. כל הנושא של היבטים של כל מקום ומקום, אני באה מתל אביב אז די ברור לי שכשיהיה איזה שהוא פיקוח איזורי לא יוכלו לראות לעומק את כל הצרכים של כל מקום ומקום ייחודי.
אנחנו לא רואים איך שעסק אמור להיות כלכלי יכול לעבוד עם ילדים בגיל הרך.
בטי פלג:
אני מהחברה למתנ"סים. אנחנו מפעילים משפחתונים בכל הארץ, ובכל זאת דווקא אני רואה שיש מקום ממש מיוחד שמאפשר בראייה ארצית למידה ממקום למקום וברגע שאנחנו לא גוף שעושה את זה למען כסף אלא להבטיח שגם המנהלות של המשפחתונים-
היו"ר שלי יחימוביץ:
סליחה חברים, אני מפסיקה את הדיון. אנחנו לא נקיים כאן דיון אידיאולוגי על האם להפריט שירותים חברתיים כי כולנו נגד הפרטת שירותים חברתיים. אני מבינה שהחוק במידה רבה מאד נותן מענה לסוגיה הזאת והדיון הזה בכל מקרה שווה התייחסות יותר נרחבת ומעמיקה מהתייחסות מרפרפת בשולי הדיון על החוק החשוב של חבר הכנסת מלכיאור.
אז אני מודה לכולכם פעם שניה. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00