פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 249
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
מיום שני, ט"ז בתמוז התשס"ז ( 2 ביולי 2007), שעה: 09:30
סדר היום: הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)(תיקון-תנאי העסקה בחוזה
קבלנות), התשס"ז2007, של חבר הכנסת דב חנין, וחבר הכנסת
יורם מרציאנו, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת ליה שמטוב,
חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת
מוחמד ברכה, חבר הכנסת חיים אורון (פ/2095)
נכחו:
חברי הוועדה:
משה שרוני – היו"ר
ליה שמטוב
מוזמנים:
עו"ד דארין יעקוב - משרד המשפטים
לירון אדלר - מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד דבורה אליעזר - הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת
עדה הרצברג - "כן לזקן"
עו"ד דבי גילד-חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל
ורד וייס - ההסתדרות
עו"ד ערן גולן - הנהלת עמותת "קו לעובד"
עליזה גורן
ייעוץ משפטי: יהודית וסרמן
שמרית שקד-גיטלין
מנהלת הוועדה: וילמה מאור
קצרנית: אושרה עצידה
הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)(תיקון-תנאי העסקה בחוזה קבלנות), התשס"ז2007,
של חבר הכנסת דב חנין, וחבר הכנסת יורם מרציאנו, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת ליה שמטוב,חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת חיים אורון (פ/2095)
היו"ר משה שרוני:
שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)(תיקון-תנאי העסקה בחוזה קבלנות), התשס"ו-2007, של חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דב חנין, לא יכול להיות כאן מפאת מות אימו, וכל חברי הוועדה משתתפים בצערו על כך. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.
ליה שמטוב:
אדוני היושב ראש, גם אני חתומה על הצעת החוק של דב חנין - הצעת חוק הודעה לעובד במקום עבודתו. מדובר פה על מעביד, וגם על מזמין שירות שחותמים האחד עם השני חוזה לגבי העובד, לגבי התנאים שלו, לגבי המשכורת שלו וכו'. מצד אחד, זהו צעד של מעביד ומזמין, והעובד בכלל לא מכיר את ההסכם, ועל סמך מה הוא מקבל את התנאים שלו, ואת המשכורת שלו.
היו"ר משה שרוני:
ממתי מעביד מודיע לעובדים שלו מה הם ההסכמים שלו?
ליה שמטוב:
אם זה לא קיים היום, אז הצעת החוק אומרת את זה.
היו"ר משה שרוני:
בשביל זה נוצר חוק שכר מינימום.
ליה שמטוב
חוק שכר מינימום נוצר, אבל ישנן עוד הטבות שונות שמגיעות לעובד. כאשר עובד מתפטר, ויש לו איזשהו סכסוך והוא מגיע לבית משפט, יש לו זכות לדעת מה בדיוק היה כתוב בהסכם.
דבי גילד-חיו:
רציתי להסביר עד כמה החוק חשוב בעיננו. זהו חוק שפורום זכויות עובדים שהאגודה שייכת לו - - -
היו"ר משה שרוני:
אבל, בחוק צריך גם קצת היגיון.
דבי גילד-חיו
אנסה להסביר את ההיגיון של החוק. מה שקורה הוא שמזמין עבודה או שירות, והקבלן של כוח-האדם או השירותים, חותמים בינהם על הסכם. כמובן שהעובדים לא מכירים את פרטי ההסכם. בין השאר, בהסכמים האלה ישנם תנאי העבודה של העובד. לא תמיד מדובר בשכר מינימום, לפעמים יש כל מיני תנאי עבודה שסוכמו בינהם.
בפסיקה כבר נקבע במפורש שלעובד מגיע לקבל את השכר שנקבע בחוזה הזה, אלא מה? העובד לא מכיר את החוזה הזה, והוא לא יכול לראות את התנאים האלה. בדרך כלל, מה היה קורה עד עכשיו? אם עובד היה מבקש את זה מהמעביד אז אף אחד לא היה נותן לו את זה. ואז, רק אחרי שהוא היה גומר לעבוד, הוא היה הולך לבית משפט, ומתחיל לבקש לקבל את התנאים כדי לדעת מה מגיע לו. מדובר פה בתנאים הכי בסיסיים שהם לא מי יודע מה. אם מוסכם שמגיעים לו 20 שקלים לשעה, אז מגיעים לו ה-20 שקלים האלה לשעה. אלו לא דברים שהם מעבר לדברים האלמנטאריים האלה.
אנחנו פשוט אומרים שהחוק הזה יאפשר לו מייד, מבלי שהוא יצטרך לרוץ לבית משפט, או לבקש את זה, לדעת מה התנאים. הוא גם לא יקבל את כל החוזה בשלמותו, הוא לא יקבל את החלק שמתייחס לתנאים שלו, ואז הוא יוכל לדעת אילו תנאי שכר מגיעים לו - זה הכול. זה משהו מאוד מאוד פשוט ואלמנטארי.
היו"ר משה שרוני:
אני רוצה לשאול שאלה. נניח שאני מעסיק של עובד, ואני אומר לו שאצלי הוא יקבל אצלי 19 שקלים לשעה, ולא 24 שקלים, כי יש לי הוצאות שונות, נקודה.
דבי גילד חיו:
אני אשמח אם ערן גולן שהוא עובד איתנו בפורום יסביר. הוא מכיר את הדוגמאות האלה, הוא עובד הרבה עובדים, והוא יוכל להבהיר איך זה מתנהל.
ערן גולן:
אני אסביר את העניין בצורה פשוטה. הצעת החוק התחילה בעקבות כמה מקרים שהגיעו אלינו. למשל, מאבטחים במשרד הדתות. המדינה עשתה חוזה בו היא אמרה שני דברים. חברת האבטחה מקבלת 40 שקלים לשעה לשעת אבטחה. חברת האבטחה מתחייבת לשלם לעובד 28 שקלים לשעה. בפועל, שילמו לו 21 שקלים לשעה. החוזה הזה הגיע במקרה הגיע לאחד העובדים, והוא גילה שמגיעים לו 28 שקלים לשעה. אני הגשתי תביעה, ובעקבות התביעה החשב הכללי פתח בחקירה, והתחיל לבדוק את כל החוזים של כל הקבלנים שמתקשרים עם הממשלה, והוא גילה שיש לא מעט מקרים שהמדינה מוכנה לשלם מעבר לשכר מינימום, ולהגיד אפילו לקבלן לשלם מעבר לשכר מינימום. אבל, הקבלן פשוט גורף את הרווח לכיס שלו, מבלי שהוא מספר זאת לעובדים - זאת הסיטואציה הבסיסית.
היו"ר משה שרוני:
אני חושב שהסיטואציה הכי טובה היא שאם הממשלה צריכה שומרים, אז היא תיקח מלשכת התעסוקה. ואז, העובד הזה יהיה עובד מן המניין, ולא דרך קבלן – זה הכול.
ערן גולן:
זה ברור, אנחנו מסכימים לכך מאוד. אולי משרד התמ"ת, משרד האוצר, ומשרד המשפטים ירצו להגיד למה הממשלה לא מעסיקה את האנשים האלה.
ליה שמטוב:
אולי עם כל הוצאת החוק הזה, נבטל בכלל את המושג של כוח-אדם.
היו"ר משה שרוני:
הבעיה המרכזית שישנה בממשלת ישראל, ובכנסת ישראל, היא שהאוצר הוא זה ששולט, הוא האלוהים, ולא יודעים להעמיד אותם בקנה מידה שבו הם צריכים להיות - זו הבעיה. אם כל חברי הכנסת, והחברים שלך בסיעה שלך יתחילו לעשות ולשנות את זה, יהיה משהו אחר - זו השאלה המרכזית.
ורד וייס:
כל זמן שזהו המצב זו הסיבה שצריכים בכלל חוקים כאלה.
היו"ר משה שרוני:
אל תחשבי שחוק עוזר, חוק יכול גם לעשות רע לעובדים. לא כל חוק עוזר.
דבורה אליעזר:
עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק. אנחנו אמרנו בכפוף לתיאומי נוסח, אבל הנוסח שיש מול הוועדה הוא מקובל עלינו. יש לנו כמה דקויות, או fine-tuning , אבל בעיקרון מקובל עלינו.
היו"ר משה שרוני:
האם הגעתם להסכם לשינוי היכן שצריך לשנות?
דבורה אליעזר:
לא, אבל אנחנו נעשה את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני אגיד בכל מקרה מה עמדת הממשלה. קודם כל, ישנו סעיף 34 לחוק החוזים שמקנה זכות לצד ג' לתבוע - זכות שנקבע בחוזה שבין שני צדדים לחוזה, במידה שמתקיימים שני תנאים. ראשית, יש התחייבות כלפי אותו צד בחוזה. שנית, שהצדדים לחוזה התכוונו במשתמע או במפורש, להקנות לו את זכות התביעה.
בית הדין הארצי לעבודה אמר אומנם באמרת אגב, כי חוזה התקשרות בין קבלן לבין מזמין יכול להצמיח זכויות לאותו עובד בהתקיים התנאים האלה. בנוסף, בשים לב לחובת תום הלב מיחסי עובד ומעביד. אבל ברור לכולנו שלפני שהעובד יוכל לתבוע בבית הדין לעבודה, ולהחיל את סעיף 34 ושבתי הדין ייבחנו האם סעיף 34 חל לגביו, הוא צריך לדעת שתנאי עבודה ותנאי שכר נקבעו בחוזה ההתקשרות שבין המזמין לבין החוזה.
בנושא הזה אנחנו תמימי דעים לא רק עם הארגונים, אלא גם עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, וגם עם ההסתדרות. לכן, אנחנו חושבים שהצעת החוק היא חשובה ונכונה.
היו"ר משה שרוני:
יופי. מה קרה לממשלה, היא התהפכה?
קריאות:
זה לא עולה כסף.
דארין יעקב:
ייתכן ואנחנו צריכים לעבור על כל החוק ולהתאים את הסעיפים בצורת ההעסקה הזאת. אני אציין שצריכים תוך 30 יום לתת לעובד גם הודעה על כל שינוי שחל בתנאי ההעסקה. יכול להיות שבצורות ההעסקה האלה צריך פרק זמן שהוא פחות מ-30 ימים, משום שהשינויים הם תדירים.
היו"ר משה שרוני:
יש לי הצעה, אנחנו נביא את זה לקריאה ראשונה. כולכם תשבו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ותביאו הצעה מוסכמת לא ב-80%, אלא ב-100%. אם לא - אני לא אכין את זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
היו"ר משה שרוני:
התקבלה פה אחד. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00.